https://www.sikumuna.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%97%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%A7%3A%29&feedformat=atomסיכומונה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T01:58:25Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9D&diff=25185כתוב בעפרון בקרון החתום2011-05-04T14:04:45Z<p>חנצ'וק:): /* תוכן השיר: */</p>
<hr />
<div>*[[ספרות|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בספרות]]<br />
----<br />
<br />
<br />
<br />
== השיר: ==<br />
<br />
<br><br />
<br />
<h1><br />
::כאן במשלוח הזה<br><br />
::אני חוה<br><br />
::עם הבל בני<br><br />
::אם תראו את בני הגדול<br><br />
::קין בן אדם<br><br />
::תגידו לו שאני'''...'''<br><br />
</h1><br />
<br />
<br />
== תוכן השיר: ==<br />
'''''כתוב בעפרון בקרון החתום'''''<br />
השיר הוא ''שיר פתוח''- שיר שאין לו שורות מסודרות, חסר משקל וקצב, חסר חריזה, שובר את המבנה המסורתי של בתים, חסר פיסוק ומרובה בגלישות ושבירת משפטים באופן מגמתי. <br><br />
'''מבחינת התוכן''', יש שימוש רב בנושאים שאסור היה לדבר עליהם, תוך לשון פשוטה ויום-יומית. השיר המודרני רווי בביטויי מחאה, המודגשים לעתים ע"י ארמזים מקראיים.<br><br />
'''השיר בנוי משני משפטים:'' <br><br />
1. כאן במשלוח הזה אני חווה עם הבל בני – משפט חסר פועל (נשוא) <br><br />
2. אם תראו את בני הגדול קין בן אדם תגידו לו שאני – משפט קטוע, משפט תנאי. <br><br />
'''המבנה משקף''' את מצבה הקשה של הדוברת, את הפסיביות שלה, את הימצאותה במשלוח, ללא יכולת פעולה ובחירה. כמו כן, גורלה נקטע באמצע, וכך גם אמירתה לאנושות. <br><br />
מבנה השיר הוא מבנה קטוע או מעגלי, דבר שמאפשר להבין את השיר בשתי משמעויות: <br><br />
'''משמעות א''''- השיר קטוע: שיר שנקטע באמצע. במשמעות הזאת חווה מנסה להשאיר צוואה, אך כנראה מתה במהלך הנסיון, ולא ברור מה היא רוצה להעביר. המבנה הקטוע מדגיש את המוות והסופיות. <br><br />
'''משמעות ב''''- השיר מעגלי והמעגליות שבשיר מדגישה את החשש מפני האפשרות שהאירוע הנוראי יחזור על עצמו, שהאנושות נמצאת במעגליות, ולמעשה לא למדה דבר וחצי דבר. המבנה המעגלי מדגיש את רעיון המחזוריות שבשיר. <br><br />
השיר חסר כל סימני פיסוק כדרך להבליט את שבירת המוסכמות האנושיות. <br><br />
'''מבחינת התכנים''', מבוסס השיר על שני סיפורים מרכזיים שלכאורה לא נפגשים אחד עם השני. '''הראשון –''' בעיקרו ארמז מקראי- סיפור אדם וחווה וקין והבל. <br><br />
השיר משתמש בדמויות המקראיות ובונה על כך שהקוראים מכירים את הסיפור המקראי ואת כל ההקשרים שלו. <br><br />
חוה- אם האנושות ; קין – בנם של חוה ואדם, הרוצח הראשון ; הבל – בנם של חוה ואדם, הנרצח הראשון.<br />
כמו כן, מניח השיר את ההנחה שהקורא מכיר את ההתרחשות שהביאה את קין לרצוח את הבל. <br><br />
'''הסיפור השני הוא סיפור שלקוח מתחום השואה''', על אישה שנשלחת בקרון חתום עם בנה הצעיר, ומשאירה מעין צוואה בקרון, בה היא מחפשת את בנה הגדול. בסיפור יש שימוש במילים טעונות (מילים נושאות צופן), מילים הנושאות מסר נלווה, המובן לחברה מסוימת. <br><br><br><br />
<br />
<br />
'''הסיפור המקראי הוא סיפור שמעלה ערכים אוניברסאליים''', מערכות יחסים בין אמא לבניה, מערכות יחסים בין רוצח לנרצח, ערכים שנפגעו.<br><br />
'''הסיפור השני''' מספר על משפחה אחת, הקשורה לעם היהודי בתוך השואה.<br><br />
החיבור בין שני הסיפורים גורם לכך שהאירועים שהתרחשו בשואה הם בעלי מסר ערכי, משמעותי וחשוב לאנושות כולה. כלומר, הרצח שהתרחש בשואה הוא רצח שמתקיים לאורך כל האנושות, ויוכל לשוב ולחזור, להתקיים באנושות.<br />
המשפחה המקראית היא משפחה של האנושות, ומה שהתרחש בתוך המשפחה המקראית הוא מה שמתרחש באנושות – אדם רצח אדם. אין אפשרות להפקיע את האחריות לרצח מבני האדם – הפשע נעשה ע"י בני אדם, לבני אדם אחרים.<br><br />
'''המסר מודגש''' ע"י שימוש במילה מנחה, החוזרת שלוש פעמים בשיר: "הבל בני", "בני הגדול", "קין בן – אדם".<br><br />
'''הרעיון המרכזי''': גם הרוצח וגם הנרצח הם בנים של חווה, אם האנושות.<br><br />
'''"כתוב בעפרון בקרון החתום"-''' משפט שלם, מדגיש את הסיטואציה בה מתרחשים הדברים.<br><br />
המילים "כאן" ו"הזה" מתארים מקום קונקרטי.<br><br />
על רקע האוניברסאליות מסמל המשפט כי האירועים עלולים לחזור, ומתרחשים כל הזמן.<br><br />
הכותרת מציגה את המסגרת בזמן הווה ואת הסיטואציה של השיר כמעין צוואה. בכותרת יש הדגשה של הכתיבה בעפרון – דבר שניתן למחקו, שעומד בניגוד ל"קרון החתום" – משהו סגור. כמו כן, הקרון חתום מלשון חתימה – מישהו חתם עליו. כלומר, הכותרת היא מצד אחד סמל לעדות שיכולה להימחק מהעולם, מצד שני היא חתומה, ולא ניתן לשנותה.</div>חנצ'וק:)https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94_/_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=25184ירושה / חיים גורי2011-05-03T15:00:41Z<p>חנצ'וק:): דף חדש: יְרֻשָּׁה / חיים גורי הָאַיִל בָּא אַחֲרוֹן. וְלֹא יָדַע אַבְרָהָם כִּי הוּא מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת הַי...</p>
<hr />
<div><br />
יְרֻשָּׁה / חיים גורי<br />
<br />
הָאַיִל בָּא אַחֲרוֹן.<br />
וְלֹא יָדַע אַבְרָהָם כִּי הוּא<br />
מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת הַיֶּלֶד,<br />
רֵאשִׁית-אוֹנוֹ בְּעֵת יוֹמוֹ עֶרֶב.<br />
<br />
נָשָׂא רֹאשׁוֹ הַשָּׂב.<br />
בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא חָלַם חֲלוֹם<br />
וְהַמַּלְאָךְ נִצָּב – <br />
נָשְׁרָה הַמַּאֲכֶלֶת מִיָּדוֹ.<br />
<br />
הַיֶּלֶד שֶׁהֻתַּר מֵאֲסוּרָיו<br />
רָאָה אֶת גַּב אָבִיו.<br />
<br />
יִצְחָק, כַּמְּסֻפָּר, לֹא הֹעֲלָה קָרְבָּן.<br />
הוּא חַי יָמִים רַבִּים,<br />
רָאָה בַּטּוֹב, עַד אוֹר עֵינָיו כָּהָה.<br />
<br />
אֲבָל אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא הוֹרִישׁ לְצֶאֱצָאָיו.<br />
הֵם נוֹלָדִים<br />
וּמַאֲכֶלֶת בְּלִבָּם.<br />
<br />
<br />
<br />
מילים קשות: <br />
ראשית אונו= בנו בכורו. <br />
מאכלת= סכין לשחיטה. <br />
שב= זקן, ישיש. <br />
בעת יומו ערב = לעת זקנתו, כשקרבו ימיו למות. <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
סיפור העקדה המקראי:<br />
<br />
סיפור עקידת יצחק (בראשית כ"ב) מהווה נקודת שיא למבחני אמונה שעורך אלוהים לאברהם אבינו. לאחר שורה של ניסיונות אלוהים מנסה את אברהם בפעם האחרונה, ואברהם עומד גדם בניסיון האחרון הגורלי והמכריע. הסיפור המקראי מהווה עדות לבחירת אלוהים באברהם ובזרעו לשאת את הייעוד האלוהי. <br />
ההסבר של סיפור העקדה על-פי הפשט:<br />
ה' ניסה את אברהם, כדי לדעת אם הוא ירא אלוהים. אברהם נדרש להקריב לה' את בנו היחיד משרה אשתו, יצחק שנולד להם בזקנתם, ואמור להיות ממשיכו של אברהם, ממנו יצמח לגוי גדול (בראשית י"ז 19, כ"א 12). אברהם עמד בניסיון. הוא עקד את בנו על המזבח, והניף את המאכלת על מנת להקריבו, אך ברגע קריטי זה קרא לו מלאך ה' מן השמים ועצר בעדו. במעשה זה הוכיח אברהם את מסירותו המוחלטת לה'.<br />
חיים גורי מחולל שינוי בסדר האירועים הנזכר בשיר: " והנה איל אחר נאחז בסך בקרניו. וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו". בנקודה זו מתחיל השיר שלפנינו: "האיל בא אחרון". השיר נפתח לכאורה בסיום הסיפור אך מציין את השפעתו של אותו המעמד על הדורות הבאים.<br />
<br />
בית ראשון: <br />
השיר נפתח בבואו של האיל, הפתרון לאחד הקונפליקטים הגדולים במסורת היהודית. הנכונות להקריב את הבן כאות לנאמנות לאל. האיל בא כתשובה לשאלתו של יצחק שנרמזת בשיר " ולא ידע אברהם כי הוא משיב לשאלת הילד". <br />
יצחק שואל את אביו בסיפור המקראי" "ואיה השה לעולה?" תשובת אברהם "אלוהים יראה לו השה". התשובה של אברהם איננה מספקת תשובה מספקת לילד השואל.<br />
בואו של האיל הוא שמספק פתרון ודאי, הצלה עבור יצחק. הבית מסתיים באמירה המאפיינת את אברהם ואת יצחק בנו.<br />
"ראשית אונו בעת יומו ערב"- יצחק, מקבל התייחסות כאל הבן הבכור, שכוחו במותניו שנולד לעת זקנתו של אביו. <br />
יש לזכור שבנו בכורו של אברהם הוא ישמעאל שהבכורה נקנתה ממנו. בהקשר של השיר יש לכך משמעות מכרעת מאחר והבן הבכור הוא זה שזוכה לחלק המשמעותי בירושת אביו. לכאורה יש בכך הבטחה גדולה.<br />
<br />
בית שני:<br />
הבית מתמקד בדמותו של אברהם. הופעתו של האיל לא היתה מספיקה עבור אברהם. הוא נדרש גם למלאך שיורה לו על פי הפסוק "אל תשלח ידך אל הנער". אברהם איננו חסר רגש. החלום והתקווה שמילאו אותו הוא שלא יצטרך לעקוד את בנו. והנה התגשמות החלום- המלאך ניצב למולו והוא משוחרר מהניסיון הנורא של העקידה.<br />
<br />
בית שלישי:<br />
בניגוד להקלה הגדולה שממלאת את אברהם, הילד, יצחק, נותר עם תחושת הבגידה הקשה. לאחר ששוחרר מכבליו, הוא איננו זוכה לחיבוק מנחם של האב, אלא רואה את גבו- סימן לבגידה. האב שהיה נכון להקריב אותו, נשאר בגדר בוגד. אפשרות נוספת היא, בהקשר לתיאור המופיע בבית הקודם של נשירת המאכלת מידו של אברהם הבן תופס, כי האב התרגש מהופעת המלאך ולא בהכרח מהעובדה שחייו ניצלו. מעשה ההצלה לא הביא את האב להתרגשות ולא בשל כך נשרה המאכלת מידי האב, שהרי האב הפנה גב אל הבן, ולכן הבן חש נבגד.<br />
בבית זה, כמו גם בתחילת השיר, יצחק מכונה "הילד". בכך מעביר המשורר את הסיפור מזמנו התנכ"י אל הכאן והעכשיו. "הילד" מתאר את צעירותם של הילדים שגויסו במלחמת השחרור על-ידי האבות ועל-ידי מנהיגי העם וכדי להפוך את יצחק המקראי לסמל לאותם ילדים לוחמים. הפניית הגב של אברהם אל יצחק בבית ג' יש בה כדי לבטא את בגידת האבות בעצם מעשה שליחת הילדים הצעירים למלחמה.<br />
מבנהו של הבית השלישי, שתי שורות בלבד ומיקומו במרכז השיר מעידים על חשיבותו ועל כך שהוא מתעד רגע מכריע בסיפור המתואר.<br />
<br />
בית רביעי:<br />
לו השיר היה מסתיים בבית זה היינו רואים בו סיום מאושר לסיפור הקשה. יצחק לא הועלה לקרבן ואף זכה לאריכות ימים בהם ראה דברים טובים שהתרחשו אך השיר נמשך לבית החמישי.<br />
בית זה אף מתייחס לראשונה אל יצחק בשמו. יצחק בנו של אברהם אכן ניצל מהעקידה, אך מה לגבי כל שאר הילדים?!<br />
<br />
בית חמישי:<br />
בית זה יוצא מן הסיפור המקראי וממשיך אל עבר הדורות הבאים. הבית קושר בין שם השיר "ירושה" לתוכנו. הירושה שקיבלו צאצאיו של יצחק היא התחושה של אותה השעה של הנכונות להקרבתו, של תחושת הבגידה מצד אביו.<br />
כל הדורות הבאים שאחרי יצחק נולדים עם תחושת הקורבן כחלק המוטבע בנפשם. האשמה בגורלו של העם היהודי מוטלת על אברהם אבינו שהוריש את העקדה לצאצאיו. הם נולדים עם המאכלת בלבם. כביכול מאותה עקדת יצחק הקדומה היהודים נעקדים לאורך כל ההיסטוריה בכל פעם מחדש כגזירת שמים וכירושה שהוריש אברהם לצאצאיו. אמירה זאת יכולה לנבוע מתסכולו של המשורר שראה קורבנות רבים במלחמות ישראל ונוכח בסבלם של השורדים את השואה בהיותו שליח מטעם ה"הגנה" במחנות הפליטים באירופה. הציפייה לחיים שקטים במדינה שלנו, לאחר הטבח הנוראי של היהודים בשואה, לא התממשה. לאחר שחלק גדול מהעם היהודי נספה בשואה עדיין היהודים נהרגים ו"נעקדים" כיצחק. אבל באורח טרגי האיל המסמל את ההצלה "בא אחרון", לאחר מעשה ההרג והאובדן. האיל בניגוד למקרא ממחיש את חוסר ההצלה של צאצאי אברהם אבינו.<br />
<br />
כותרת השיר:<br />
כותרת השיר אירונית בהיותה יוצרת פער בין הציפייה למשהו טוב ובין תוכן השיר וסיומו המבהירים את טיבה של הירושה. אין מדובר בנחלה, ברכוש ובמורשת שמוריש אב לבנו, אלא במאכלת. הכותרת יוצרת מבנה מעגלי לשיר, היות שהשיר מסתיים בירושת האב לבנו.<br />
<br />
מבנה השיר ואמצעים אומנותיים:<br />
השיר בנוי מחמישה בתים שאינם שווים באורכם, אך יחד עם זאת ניתן לזהות מבנה מסודר.<br />
שני הבתים הראשונים בני 4 שורות, נפתחים באמירה קצרה המרוכזת בשורה אחת ובהיגד הנמשך על פני 3 השורות הבאות באמצעות פסיחה (המשכה של שורה אחת לשורה הבאה ללא סימן תחבירי המפריד ביניהן).<br />
שני הבתים האחרונים זהים אף הם מבחינת המבנה: שלוש שורות המכילות שני היגדים.<br />
הבית השלישי, מפריד בין שני חלקיו של השיר ובנוי מ2 שורות המכילות אמירה אחת. בית זה מהווה את מרכז הכובד של השיר כפי שצינו לעיל.<br />
<br />
אמצעים אמנותיים בשיר:<br />
- ארמז מקראי: סיפור העקידה המשמש תשתית לכלל הרעיון של המסירות ומסירת נפשם של הבנים.<br />
- סמלים: שימוש בדמויות המקראיות ובאלמנטים המופיעים בסיפור העקדה כסמלים: האיל מסמל את ההצלה שהגיעה ברגע הקריטי: "האיל בא אחרון", כשידו של אברהם מונפת לעקוד את בנו. אולם בשיר המשפט "האיל בא אחרון" הופך להיות אירוני ביחס להווה, שכן האיל הגיע מאוחר, אחרי שהבנים נהרגו בקרבות.<br />
דמותו של אברהם מעוצבת בשיר כסמל לאבות ולמנהיגי העם האחראים למות הבנים.<br />
דמותו של יצחק מעוצבת בשיר כסמל לבנים שנגזר דינם על-ידי האבות והמנהיגים למות בקרבות.<br />
המאכלת מסמלת את ההרג של הבנים. <br />
למאכלת נוסף בשיר ממד טרגי בהיותה ירושה של אברהם לצאצאיו המנציחה את ההרג של הבנים מדור לדור. סמל זה ממחיש את כאבו של המשורר שהיה פעיל במחנות הפליטים באירופה לאחר השואה, השתתף במלחמת השחרור, אך חווה את העובדה המרה שאין קץ למלחמות ולהרג. המנוחה והנחלה לא הגיעו לצאצאי אברהם אבינו עם הקמתה של מדינת ישראל. חיים גורי בעצמו נאלץ להשתתף במלחמות נוספות: מלחמת קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים (שלאחריהן היו מלחמות נוספות: האינתיפאדה, מלחמות לבנון הראשונה והשנייה). המאכלת מסמלת את הגורל היהודי להיהרג, להישחט – את התחושה המרה, שאין קץ לדמים הנשפכים.<br />
- פסיחות: הפסיחה חוצה את המשפט באמצעו וממחישה את תחושת היגון של המשורר על עקדת הבנים וקיפוח חייהם בקרבות, את חוסר היכולת לדבר ולשתף בכאב.<br />
- חריזה: אי קיומה של החריזה בשיר מבטאת את הכאב והקושי.</div>חנצ'וק:)https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=25183ספרות2011-05-03T14:57:34Z<p>חנצ'וק:): </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===סידור הסיכומים לפי שם:[http://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&redirect=no כאן]===<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3>שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
**[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[ראה שמש / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[כאבי רב / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מת אב ומת אלול / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
*[[אמצעים אומנותיים בשירת ימי הביניים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
*[[אחרי מותי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי באור מן ההפקר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[המריונטה / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[בובה ממוכנת / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[אהבה/דליה רביקוביץ]]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[תיירים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לאם / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[ציפור שניה / נתן זך]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[זמר נוגה / רחל]]<br />
*[[ניב / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[הוידוי גדול / אמנון שמש]]<br />
*[[ירושה / חיים גורי]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[שמחת הכתיבה / ויסלבה שימבורסקה]]<br />
*[[אנאבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
*[[סיכום_ספרות_סוף_שנה]]<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[הצפירה / אתגר קרת]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
*[[חיז'ו בטטה / סמי ברדוגו]]<br />
<br />
<h4> סיפור קצר מתורגם</h4><br />
<br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[המפתח/יצחק בשביס זינגר]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]] - שאלה על סיפור זה תופיע בפרק סיפור קצר [מיקוד קיץ 08]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]] - '''יצא מתוכנית הלימודים'''<br />
*[[הקמצן / מולייר]]<br />
*[[תרמית / דבורה בארון]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''רומן ונובלה'''</H2><br />
<br />
<h3> רומן עברי</h3><br />
<br />
*[[מישהו לרוץ איתו / דוד גרוסמן]]<br />
*[[מסע דניאל / אורפז יצחק]]<br />
*[[ברקיע החמישי / איתן רחל]]<br />
*[[שורשי אוויר / אלמוג רות]]<br />
*[[תור הפלאות / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קטרינה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[נוצות / באר חיים]]<br />
*[[חבלים / באר חיים]]<br />
*[[בוקר של שוטים / בן נר יצחק]]<br />
*[[פצעי בגרות / ברטוב חנוך]]<br />
*[[עיר קסומה / בר-יוסף יהושע]]<br />
*[[ספר הדקדוק הפנימי / גרוסמן דוד]]<br />
*[[החמסין האחרון / הנדל יהודית]]<br />
*[[המאהב / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[מר מאני / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[החי על המת / מגד אהרון]]<br />
*[[פויגלמן / מגד אהרון]]<br />
*[[מסע באב / מגד אהרון]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[חסות / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[שירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[מקדמות / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[מיכאל שלי / עוז עמוס]]<br />
*[[מנוחה נכונה / עוז עמוס]]<br />
*[[מפריח היונים / עמיר אלי]]<br />
*[[חיי נישואים / פוגל דוד]]<br />
*[[השעון / ק' צטניק]]<br />
*[[התגנבות יחידים / קנז יהושע]]<br />
*[[מחזיר אהבות קודמות / קנז יהושע]]<br />
*[[חימו מלך ירושלים / קניוק יורם]]<br />
*[[אדם בן כלב / קניוק יורם]]<br />
*[[שמות / ראובני אהרון]]<br />
*[[החתונות שלנו / רביניאן דורית]]<br />
*[[זכרון דברים / שבתאי יעקב]]<br />
*[[החיים כמשל / שדה פנחס]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[ גיא אוני/ שולמית לפיד]]<br />
*[[רביעיית רוזנדורף / שחם נתן]]<br />
*[[רומן רוסי / שלו מאיר]]<br />
*[[כימים אחדים / שלו מאיר]]<br />
*[[הוא הלך בשדות / שמיר משה]]<br />
*[[פרקי אליק / שמיר משה]]<br />
*[[מינוטאור / תמוז בנימין]]<br />
*[[רקוויאם לנעמן / תמוז בנימין]]<br />
*[[הזהו האדם / פרימו לוי]]<br />
----<br />
<br />
<h3> רומן מתורגם </h3><br />
<br />
*[[הזר / אלבר קאמי]]<br />
*[[התפסן בשדה השיפון / סלינג'ר]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[הר אדוני / ארי דה לוקה]]<br />
*[[מאדאם בובארי / גוסטב פלובר]]<br />
----<br />
<br />
<h3> נובלה עברית </h3><br />
<br />
*[[גטו / יהושוע סובול]]<br />
*[[פעמונים ורכבות / יהודה עמיחי]]<br />
<br />
<h3> נובלה מתורגמת </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
*[[בית בודנברוק / תומאס מאן]]<br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=דרמה<br />
|תוכן=<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[בית בובות / הנריק איבסן]]<br />
*[[מחכים לגודו / סמואל בקט]]<br />
*[[מקבת / ויליאם שקספיר]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
== סיכומים לא מסווגים ==<br />
* [[בת הרב]]<br />
* [[ביבר הזכוכית]]<br />
* [[טרטיף]]<br />
<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [[מבחן בספרות]]<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>חנצ'וק:)