על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
עיקרי המשפט במשפט הפועלי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נשוא) |
(←נשוא) |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
#'''פועל עזר + שם פועל''' (המצייינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. | #'''פועל עזר + שם פועל''' (המצייינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. | ||
#'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). | #'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). | ||
#'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | #'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | ||
'''נשוא שמני''' - נשוא שאיננו פועל. | '''נשוא שמני''' - נשוא שאיננו פועל. |
גרסה מ־20:33, 21 באפריל 2005
נושא
הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.
דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך
- כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.
דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!
נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).
(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).
נשוא
נשוא פועלי - הפועל כמשפט.
דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.
נשוא מורחב - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דמגים עיקריים:
- פועל עזר + שם פועל (המצייינים פעולה אחת)
דוגמה: התינוק התחיל לבכות. - פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). - ניב שבמרכזו פועל
ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.
דוגמאות:
הספר יצא לאור לפני שנה.
בעל החנות פשט את הרגל.
הנער הזה מוצא חן בעיני.
נשוא שמני - נשוא שאיננו פועל.
הנשוא השמני עשוי להיות:
שם עצם - אוחתי גננת.
שם תואר - הסרט מעניין.
שם פועל - המטרה (היא) להצליח.
צירוף יחס - הכלב במלונה.
תואר הפועל - הטיול מחר.
אוגד
אוגד - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצריוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט.
לדוגמה - הספרים החדשים הם על השולחן שלי.
לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי הם של אחי.
סוגי האוגד
- אוגד כינוי גוף - הוא, היא , הם ,הן.
הערה - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):
דוגמאות:
הנני כאן. - נשוא + אוגד
הילד הזה הריהו אני.
מתעמלות אלה אינן אלופות. - אוגד המציין זמן.
בעבר - היה: האיש הזה היה שחקן מפורסם.
בעתיד - יהיה: שיר זה יהיה להיט.
בציווי - הֱיֵה : הֱיֵה זהיר!
הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:- נשוא (קיומי)
- אוגד
היה כנשוא | היה כאוגד |
היה לי חום. היתה רעידת אדמה. לא תהיה מלחמה. |
החום לא היה גבוה. רעידת האדמה היתה מפחידה. המלחמה לא תהיה קשה. |
- הבחנה ביניהם:
היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.
היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.
- הבחנה ביניהם: