על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
עיקרי המשפט במשפט הפועלי: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 77: | שורה 77: | ||
:ב. '''אוגד'''- אם לא ניתן להמירה ב- 'יש'. | :ב. '''אוגד'''- אם לא ניתן להמירה ב- 'יש'. | ||
::: '''אין''' הביישן לָמֵד. - במקרה זה היא שוללת בינוני. | ::: '''אין''' הביישן לָמֵד. - במקרה זה היא שוללת בינוני. | ||
'''הערה:''' הצורות 'יש' ו'אין' משמשות במשפט תחליפי פועל' על-כן נהוג להתחייחס אל המשלימים שלהן כאל משלימי פועל (מושא/תיאור) | '''הערה:''' הצורות 'יש' ו'אין' משמשות במשפט תחליפי פועל' על-כן נהוג להתחייחס אל המשלימים שלהן כאל משלימי פועל (מושא/תיאור). | ||
==משלימי הפועל== |
גרסה מ־08:20, 22 באפריל 2005
נושא
הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.
דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך
- כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.
דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!
נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).
(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).
נשוא
נשוא פועלי - הפועל כמשפט.
דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.
נשוא מורחב - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דמגים עיקריים:
- פועל עזר + שם פועל (המצייינים פעולה אחת)
דוגמה: התינוק התחיל לבכות. - פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). - ניב שבמרכזו פועל
ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.
דוגמאות:
הספר יצא לאור לפני שנה.
בעל החנות פשט את הרגל.
הנער הזה מוצא חן בעיני.
נשוא שמני - נשוא שאיננו פועל.
הנשוא השמני עשוי להיות:
שם עצם - אוחתי גננת.
שם תואר - הסרט מעניין.
שם פועל - המטרה (היא) להצליח.
צירוף יחס - הכלב במלונה.
תואר הפועל - הטיול מחר.
אוגד
אוגד - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצריוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט.
לדוגמה - הספרים החדשים הם על השולחן שלי.
לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי הם של אחי.
סוגי האוגד
- אוגד כינוי גוף - הוא, היא , הם ,הן.
הערה - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):
דוגמאות:
הנני כאן. - נשוא + אוגד
הילד הזה הריהו אני.
מתעמלות אלה אינן אלופות. - אוגד המציין זמן.
בעבר - היה: האיש הזה היה שחקן מפורסם.
בעתיד - יהיה: שיר זה יהיה להיט.
בציווי - הֱיֵה : הֱיֵה זהיר!
הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:- נשוא (קיומי)
- אוגד
היה כנשוא | היה כאוגד |
היה לי חום. היתה רעידת אדמה. לא תהיה מלחמה. |
החום לא היה גבוה. רעידת האדמה היתה מפחידה. המלחמה לא תהיה קשה. |
- הבחנה ביניהם:
היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.
היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.
- הבחנה ביניהם:
3. אוגד המציין התהוות ושינוי מצב
- הפך, הפך לְ, היה לְ, היווה/מהווה ועוד.
- דוגמאות:
- -שערו הפך לבן.
- -החלב נעשה חמוץ.
- -עניין זה מהווה מוקד התעניינות.
- הערה - הפעלים 'הפך' ו'נעשה' עשויים לציין פעולה של ממש ואז הם ינותחו כנשוא.
- דוגמאות:
- - התינוק הפך את הצלחת.
- - כל הפעולות למבצע נעשו.
- אם ניתן להמיר פעלים אלה בכינוי גוף 'הוא' הם ישמשו כאוגד: הצפרדע הפך לנסיך.
- -שערו הפך לבן.
ניתוח המילים יֵש ו-אֵין
המילה יש תנותח תמיד כנשוא במשפט.
למילה אין שני תפקידים תחביריים:
- א. נשוא- אם ניתן להמירה ב- 'יש'.
- אין שיעור תנך -> יש שיעור תנך.
- ב. אוגד- אם לא ניתן להמירה ב- 'יש'.
- אין הביישן לָמֵד. - במקרה זה היא שוללת בינוני.
הערה: הצורות 'יש' ו'אין' משמשות במשפט תחליפי פועל' על-כן נהוג להתחייחס אל המשלימים שלהן כאל משלימי פועל (מושא/תיאור).