על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גזרת חפ"ן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).
גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).


גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה(נעלמת) ואחריה יופיע דגש משלים הידמות מלאה.  
גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה לאות שאחריה, ולאחר מכן היא מתלכדת איתה.(כלומר, היא נעלמת/נופלת) בעה"פ יופיע דגש משלים.  


==בניין קל==
==בניין קל==
שורה 18: שורה 18:
|'''זמן'''    || '''שורש'''  || '''צורת הכתיבה של הפועל'''
|'''זמן'''    || '''שורש'''  || '''צורת הכתיבה של הפועל'''
|-
|-
|'''עבר'''    || נ-צ-ל || נִצַּל (* נִנְצַל =>* נִצְצַל => נִצַּל)
|'''עבר'''    || נ-ש-ל || נִשַּל (* נִנְשַל =>* נִשְשַל => נִשַּל)
|-
|-
|'''הווה'''    || נ-צ-ל || נִצָּל (* נִנְצָל =>* נִצְצָל => נִצָּל)
|'''הווה'''    || נ-ש-ל || נִשָּל (* נִנְשָל =>* נִשְשָל => נִשָּל)
|-
|-
|'''עתיד'''    || נ-צ-ל || יִנָּצֵל (* יִנְנָצֵל => יִנָּצֵל)
|'''עתיד'''    || נ-ש-ל || יִנָּשֵל (* יִנְנָשֵל => יִנָּשֵל)
|-
|-
|'''ציווי'''  || נ-צ-ל || הִנָּצֵל
|'''ציווי'''  || נ-ש-ל || הִנָּשֵל
|-
|-
|'''שם פועל''' || נ-צ-ל || לְהִנָּצֵל
|'''שם פועל''' || נ-ש-ל || לְהִנָּשֵל
|}
|}


* בעבר ובהווה, מן השורש נ-צ-ל נקבל נִצַּל במקום נִנְצַל בעבר ו- נִצָּל במקום נִנְצָל בהווה.
* בעבר ובהווה, מן השורש נ-ש-ל נקבל נִשַּל במקום נִנְשַל בעבר ו- נִשָּל במקום נִנְשָל בהווה.
* בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָצֵל שבה 2 נ' כאשר הראשונה בשווא נח. תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים התלכדות. התוצאה- יִנָּצֵל.
* בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָשֵל שבה האות נ' מופיעה פעמיים: הראשונה (נ' הבניין של בניין נפעל) בשווא נח (ועל כן היא תיפול), והשנייה בקמץ (פה"פ). תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים. התוצאה- יִנָּשֵל.


'''שאלה לדוגמא:'''<BR>
'''שאלה לדוגמה:'''<BR>
באיזה פועל חל תהליך לשוני יוצא דופן ?
באיזה פועל מן הפעלים הבאים חל תהליך לשוני יוצא דופן ?


יִסָּגֵר    יִטַּגֵּן    יִנָּצֵל    יִדַּרְדֵּר
יִסָּגֵר    יִטַּגֵּן    יִנָּצֵל    יִדַּרְדֵּר


'''תשובה:'''<BR>
'''תשובה:'''<BR>
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.<BR>
אטימולוגיה:
<BR>יִנְסָגֵר>יִסְסָגֵר>יִסָּגֵר<BR>
יִתְטַגֵּן>יִטְטַגֵּן>יִטַּגֵּן<BR>
יִנְנָצֵל>יִנָּצֵל<BR>
יִתְדֵּרְדֵּר>יִדְדֵּרְדֵּר>יִדַּרְדֵּר


 
==הבניינים - הִפְעִיל ו הֻפְעַל==
==הבניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל==


{|
{|
שורה 49: שורה 53:
|'''עבר'''    || הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) || הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
|'''עבר'''    || הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) || הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
|-
|-
|'''הווה'''    || מַפִּיל, מַפִּילָה                            || מֻפָּל
|'''הווה'''    || מַפִּיל, מַפִּילָה                            || מֻפָּל, מֻפֶּלֶת
|-
|-
|'''עתיד'''    || יַפִּיל                                        || יֻפַּל
|'''עתיד'''    || יַפִּיל, תַּפֵּלנָה                                       || יֻפַּל, יֻפְּלוּ
|-
|-
|'''ציווי'''  || הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ        || אין ציווי
|'''ציווי'''  || הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ        || אין ציווי
שורה 58: שורה 62:
|}
|}


'''שאלה לדוגמא: '''<BR>
'''שאלה לדוגמה: '''<BR>
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:


שורה 66: שורה 70:
{|width=50%
{|width=50%
|-
|-
|    || הֻכַּר   || הֻדַּק
|    || '''הֻכַּר'''   || '''הֻדַּק'''
|-
|-
|שורש || נ-כ-ר   || ה-ד-ק
|שורש || נ-כ-ר           || ה-ד-ק
|-
|-
|בניין || הֻפְעַל || פֻּעַל
|בניין || הֻפְעַל         || פֻּעַל
|}
|}
===בניין הִפְעִיל===
===בניין הִפְעִיל===
מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
* מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים הידמות מלאה. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E).
* בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E), בשונה מגזרת ע"ו (הֵבִין, הֵרִים וכו').
בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח.
* בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח, בשונה מגזרת ע"ו (מֵבִין, מֵרִים וכו').
בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.
* בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.<BR>
- צמדים
'''צמדים''':<BR>
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.  
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.<BR>
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ (נפ"ל) ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.<BR>
הפועל השני הוא בגזרת השלמים ולכן הבניין הוא פִּעֵל.
הפועל השני הוא בגזרת השלמים (טפ"ל) ולכן הבניין הוא פִּעֵל.<BR>
• בציווי- הַפֵּל.
• שם פועל- לְהַפִּיל.


===בניין הֻפְעַל===
===בניין הֻפְעַל===
מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
* מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
* בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
* בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.
* בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.


הערה
'''הערה:'''
יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.
:יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.<BR>
אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).
:אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).<BR>
אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).
:אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).<BR>




הערות מיוחדות
הערות מיוחדות


שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.
* שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.
לדוגמא: תִּתֵּנָה.  
לדוגמא: תִּתֵּנָה.  
- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.
:- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.
- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים הידמות מלאה, משלים התלכדות.
:- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים (לאחר הידמות והתלכדות), משלים (לאחר התלכדות).
בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:
* בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:
- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.
:- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.
- אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.
:- אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.
השורש נ-ג-ש-
* השורש נ-ג-ש-
- בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).
:- בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).
- בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).
:- בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).
- בציווי- בבניין קל. (גַּש).
:- בציווי- בבניין קל. (גַּש).
- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).
:- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).
- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.
:- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.
• כל צורות המקור של גזרת חפ"נ עם נ' חוץ מ-לִיפוֹל.
* השורש לק"ח מתנהג כמו גזרת חפ"ן בבניין קל. לדוגמה, יִלְקַח>יִקַּח.


==הבניינים הדגושים(הכבדים)==
==הבניינים הדגושים(הכבדים)==
{|width=50%
|-
|'''שורש'''  || '''פִּעֵל''' || '''פֻּעַל''' || '''הִתְפַּעֵל'''
|-
|נ-צ-ל || נִצֵּל || נֻצַּל || הִתְנַצֵּל
|}


שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
* נכתבים כמו בגזרת השלמים - בכל הטיות הבניינים לא יופיע שווא נח בעה"פ. לכן דגש בעה"פ תמיד יהיה תבניתי.
נ-צ-ל נִצֵּל נֻצַּל הִתְנַצֵּל


• נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.
'''צמדים:'''
 
נִשֵּל    נִשַּל.
* הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי.
* הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה.
* צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.
 
'''הערה:'''
:יש להבחין בין צורות נִפְעַל לבין צורות פִּעֵל בעבר (בגוף שאינו ראשון-יחיד), כגון הפועל נִצַּלְתּי. הדרך לבדיקה היא ההקשר הטקסטואלי.<BR>
:אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי מסכנה", צורת העבר הנסתר היא נּצַּל, ולכן לפנינו בניין נִפְעַל (שורש נצ"ל).<BR>
:אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי את הזמן כראוי", צורת העבר הנסתר היא נִצֵּל, ולכן לפנינו בניין פִּעֵל (שורש נצ"ל).<BR>


צמדים


נִשֵּל    נִשַּל.
'''הערה:'''
• הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי.
* לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).
• הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה.
* לא כל הפעלים שפה"פ שלהם היא נ' מתנהגים כגזרת חפ"ן. לדוגמה, השורש נש"ם מתנהג כגזרת השלמים.
• צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.


הערה
[[Category:לשון והבעה עברית]]
• לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).

גרסה אחרונה מ־00:50, 8 במאי 2008

גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).

גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה לאות שאחריה, ולאחר מכן היא מתלכדת איתה.(כלומר, היא נעלמת/נופלת) בעה"פ יופיע דגש משלים.

בניין קל

זמן שורש צורת הכתיבה של הפועל
עתיד נ-פ-ל יִפֹּל (* יִנְפֹּל =>* יִפְפֹּל => יִפֹּל)
  • בעתיד נקבל יִפֹּל במקום יִנְפֹּל.

בניין נִפְעַל

זמן שורש צורת הכתיבה של הפועל
עבר נ-ש-ל נִשַּל (* נִנְשַל =>* נִשְשַל => נִשַּל)
הווה נ-ש-ל נִשָּל (* נִנְשָל =>* נִשְשָל => נִשָּל)
עתיד נ-ש-ל יִנָּשֵל (* יִנְנָשֵל => יִנָּשֵל)
ציווי נ-ש-ל הִנָּשֵל
שם פועל נ-ש-ל לְהִנָּשֵל
  • בעבר ובהווה, מן השורש נ-ש-ל נקבל נִשַּל במקום נִנְשַל בעבר ו- נִשָּל במקום נִנְשָל בהווה.
  • בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָשֵל שבה האות נ' מופיעה פעמיים: הראשונה (נ' הבניין של בניין נפעל) בשווא נח (ועל כן היא תיפול), והשנייה בקמץ (פה"פ). תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים. התוצאה- יִנָּשֵל.

שאלה לדוגמה:
באיזה פועל מן הפעלים הבאים חל תהליך לשוני יוצא דופן ?

יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר

תשובה:
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.
אטימולוגיה:
יִנְסָגֵר>יִסְסָגֵר>יִסָּגֵר
יִתְטַגֵּן>יִטְטַגֵּן>יִטַּגֵּן
יִנְנָצֵל>יִנָּצֵל
יִתְדֵּרְדֵּר>יִדְדֵּרְדֵּר>יִדַּרְדֵּר

הבניינים - הִפְעִיל ו הֻפְעַל

זמן הִפְעִיל הֻפְעַל
עבר הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
הווה מַפִּיל, מַפִּילָה מֻפָּל, מֻפֶּלֶת
עתיד יַפִּיל, תַּפֵּלנָה יֻפַּל, יֻפְּלוּ
ציווי הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ אין ציווי
שם פועל לְהַפִּיל אין שם פועל

שאלה לדוגמה:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:

הֻכַּר הֻדַּק

תשובה

הֻכַּר הֻדַּק
שורש נ-כ-ר ה-ד-ק
בניין הֻפְעַל פֻּעַל

בניין הִפְעִיל

  • מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
  • בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E), בשונה מגזרת ע"ו (הֵבִין, הֵרִים וכו').
  • בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח, בשונה מגזרת ע"ו (מֵבִין, מֵרִים וכו').
  • בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.

צמדים:
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ (נפ"ל) ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.
הפועל השני הוא בגזרת השלמים (טפ"ל) ולכן הבניין הוא פִּעֵל.

בניין הֻפְעַל

  • מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
  • בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
  • בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
  • בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.

הערה:

יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.
אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).
אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).


הערות מיוחדות

  • שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.

לדוגמא: תִּתֵּנָה.

- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.
- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים (לאחר הידמות והתלכדות), משלים (לאחר התלכדות).
  • בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:
- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.
- אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.
  • השורש נ-ג-ש-
- בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).
- בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).
- בציווי- בבניין קל. (גַּש).
- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).
- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.
  • השורש לק"ח מתנהג כמו גזרת חפ"ן בבניין קל. לדוגמה, יִלְקַח>יִקַּח.

הבניינים הדגושים(הכבדים)

שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
נ-צ-ל נִצֵּל נֻצַּל הִתְנַצֵּל
  • נכתבים כמו בגזרת השלמים - בכל הטיות הבניינים לא יופיע שווא נח בעה"פ. לכן דגש בעה"פ תמיד יהיה תבניתי.

צמדים:

נִשֵּל נִשַּל.

  • הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי.
  • הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה.
  • צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.

הערה:

יש להבחין בין צורות נִפְעַל לבין צורות פִּעֵל בעבר (בגוף שאינו ראשון-יחיד), כגון הפועל נִצַּלְתּי. הדרך לבדיקה היא ההקשר הטקסטואלי.
אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי מסכנה", צורת העבר הנסתר היא נּצַּל, ולכן לפנינו בניין נִפְעַל (שורש נצ"ל).
אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי את הזמן כראוי", צורת העבר הנסתר היא נִצֵּל, ולכן לפנינו בניין פִּעֵל (שורש נצ"ל).


הערה:

  • לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).
  • לא כל הפעלים שפה"פ שלהם היא נ' מתנהגים כגזרת חפ"ן. לדוגמה, השורש נש"ם מתנהג כגזרת השלמים.