על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

חרדת בחינות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''חרדת בחינות''' מוסברת כחרדה מצבית ספציפית המתעוררת במצבי הערכה ומבחן, לאנשים המאופיינים ברמת חרדה תכונתית גבוהה יגיבו ללא קשר ליכולת שלהם לעמוד במצב במבחן שלפניהם.<BR>


===הסימנים:===
ניתן להסביר את "חרדת הבחינות" עפ"י שלושת המודלים של לחץ.
*'''בתחום הרגשי:''' - התרגשות, מתח נפשי, פחד וחרדה, המלוות בתופעות פזיולוגיות: דפיקות לב מואצות, שלשולים, כאבי ראש, הזעה מוגברת, סחרחורת, בחילה, כאבי בטן, רעידות, חיוורון, וכו'.<BR>
 
*'''בתחום הקוגניטיבי:''' שכחה, בלבול, חוסר ריכוז, אי הבנת הוראות,, מחשבות מסיחות הקשורות בדאגות וחששות מכישלון ואסון, התופעה עשויה לחבל עד כדי חסימה BLACK OUT מחשבתית מוחלטת זמנית.<BR>
 
*'''בתחום ההתנהגותי''' - חלק מהתופעות הן סימפטום וחלקן תוצאה של החרדה.<BR> הימנעות מבחינות ע"י דחייה או היעדרות, הגזמה בלמידה ) עודף או חוסר למידה כמנגנון הגנה, התמקדות בבחינות תוך הזנחת תחומים אחרים וצבירת פערים, בחירת מסלולים קלים יותר, טקסים מאגים וכו' כתוצאה סובל התלמיד וחלה ירידה בהישגיו.<BR>
 
===מרכיבי חרדת הבחינות:===
א. עוררות ריגושית.<BR>
ב. דאגה.<BR>
ג. מתח.<BR>
ד. מחשבות מסיחות.<BR>
ה. תגובות גופניות.
אנשים אופטימיים נוטים לנקוט גישה של ריכוז במטלה ובגישה של "התגברות על בעיות.<BR>
אנשים פסימיסטים מפתחים התמקדות במצוקה והינתקות מהמטלות  (צ' קרבר 1989).<BR>
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
 
 
ניתן להסביר את חרדת הבחינות עפ"י שלושת המודלים של לחץ.


== עפ"י מודל התגובה: ==
== עפ"י מודל התגובה: ==

גרסה מ־15:06, 15 באפריל 2007

ניתן להסביר את "חרדת הבחינות" עפ"י שלושת המודלים של לחץ.

עפ"י מודל התגובה:

חרדת בחנות היא מצב פנימי במתטא בסימפטומים דומים אצל כל הסובלים ממנה (בדיוק כמו לחץ). מבחינה פיזיולוגית, חרדת הבחינות מלווה בסימפטומים הנובעים מהגברת הפעילות של המערכת האוטונומית הסימפטטית.
במישור הרגשי מדובר בחווית חרדה. חרדה בדר"כ נובעת מאיום פנימי. בחרדת בחינות האיום הפנימי הוא על הדימוי העצמי ועל האגו (הפחד מהכישלון).
החרדה גם פוגעת בתפקודו של הנבחן מבחינה התנהגותית (רעד בשרירים שמפריע לכתוב וכדומה).
בנוסף, מתעוררים התסמינים הקוגנטיביים המאפיינים מצבי לחץ- דימויים קטסטרופליים, בעיות קשב וריכוז, הפרעות בחשיבה והפרעות זיכרון.

עפ"י מודל הגירויים:

בחינה מהווה בדר"כ מצב של עומס אצל הלומד (מצב של עומס מאפיין את הלחץ). על הלומד לשנן חומר רב בזמן קצר וברוב הפעמים הבחינות מגיעות אחת אחרי השנייה וגורמות לעומס גדול יותר.

עפ"י מודל האינטראקציה:

מודל זה מסביר מדוע לא כל האנשים סובלים מחרדת הבחינות. לפי מודל האינטראקציה, חרדת בחינות נוצרת כתוצאה משני גורמים-

  1. מצב הבחינה נתפס על ידי הלומד כאיום.
  2. הלומד מאמין כי אין ביכולתו להתמודד עם אותו מצב מאיים.

ברוב המקרים עוצמת החרדה תלויה ברמה של תפיסת המצב כמאיים באופן אישי (ככל שהאדם תולה את הערכתו העצמית בבחינה הסיכוי שיחווה חרדת בחינות גדל).
במקרים רבים דווקא תלמידים טובים שלומדים לבחינות נוטים לחוות חרדת בחינות. זאת בשל העובדה שאף על פי שהתכוננו היטב לבחינה הם מאמינים שאין הם מסוגלים להתמודד עם הבחינה. לרוב, כתוצאה מחרדת הבחינות אותם תלמידים אכן ייכשלו וכישלון זה יגרור כישלונות נוספים בפעמים הבאות.
קיים מבחן הבודק את רמת חרדת הבחינות אצל אנשים. הוא נקרא סח"ב (סולם חרדת בחינות). במבחן הנבדק מדרג את הסימפטומים האפשריים של חרדה לפי השכיחות שלהם אצלו. ככל שהציון גבוה יותר כך חרדת הבחינות גבוהה יותר.