על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מושגים, ימי הביניים ועוד..: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: ===עבודה במוסיקה=== 1. מהם מאפייני המלודיה הגרגוריאנית? 2. מהם שני סוגי המזמורים שהתפתחו בימי הביניים? פ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== עבודה במוסיקה== | |||
* 1. מהם מאפייני המלודיה הגרגוריאנית? | |||
* 2. מהם שני סוגי המזמורים שהתפתחו בימי הביניים? פרט. | |||
* 3. תאר את סוגי האורגנום ומאפייניו. ציין מלחינים בולטים. | |||
* 4. תאר את התפתחותה של המוזיקה החילונית בימי הביניים תוך התייחסות לטרובדורים והטרוורים. | |||
4. תאר את התפתחותה של המוזיקה החילונית בימי הביניים תוך התייחסות לטרובדורים והטרוורים. | |||
===מושגים:.=== | ===מושגים:.=== | ||
1. מוטט פוליטקסטואלי – הטקסטים הדתיים של הדיסקאנט הוחלפו בטקסטים חילוניים וגם הלחנים היו חילוניים כנגד הטקסט והלחן הגרגוריאני של המוטטוס. המוטט הפך למיקרוקוסמוס תרבותי והוא כלל שירי אהבה, שירים עממים מוכרים ובו זמנית גם מוסיקה גרגוריאנית | 1. '''מוטט פוליטקסטואלי''' – הטקסטים הדתיים של הדיסקאנט הוחלפו בטקסטים חילוניים וגם הלחנים היו חילוניים כנגד הטקסט והלחן הגרגוריאני של המוטטוס. המוטט הפך למיקרוקוסמוס תרבותי והוא כלל שירי אהבה, שירים עממים מוכרים ובו זמנית גם מוסיקה גרגוריאנית | ||
2. אסטמפי – נעימת מחול טרובדור, הז'אנר המוזיקלי הראשון. מיועד לליווי ריקוד. על פי רוב עם מילים. | 2. '''אסטמפי''' – נעימת מחול טרובדור, הז'אנר המוזיקלי הראשון. מיועד לליווי ריקוד. על פי רוב עם מילים. | ||
3. רספונסוריאלי – יחיד מול רבים. מזמור הללויה, לדוגמא, רספונסוריאלי תמיד. | 3. '''רספונסוריאלי''' – יחיד מול רבים. מזמור הללויה, לדוגמא, רספונסוריאלי תמיד. | ||
4. סילבי – צורת שירה – לכל הברה יש צליל. | 4. '''סילבי''' – צורת שירה – לכל הברה יש צליל. | ||
5. פסלמודיה – שירת תהילים. פסלמודיה היא שירה של תבנית מוסיקלית פשוטה שחוזרת על עצמה בכל הפסוקים של מזמור התהלים המושר. תחילת הפסוק וסופו מושרים בתבנית מסוימת ויש גם מוטיב לציון אמצע הפסוק. | 5. '''פסלמודיה''' – שירת תהילים. פסלמודיה היא שירה של תבנית מוסיקלית פשוטה שחוזרת על עצמה בכל הפסוקים של מזמור התהלים המושר. תחילת הפסוק וסופו מושרים בתבנית מסוימת ויש גם מוטיב לציון אמצע הפסוק. | ||
6. טרופ – תוספת של טקסט ו/או מוזיקה ללחנים כנסייתיים בימי הביניים. הטרופ הוא צעד לצורות הפוליפוניות. למרות שהוא מונופוני, השוני בין התפקידים השונים ובין המקהלה לסולנים יוצרים תחושה של מספר קולות. | 6. '''טרופ''' – תוספת של טקסט ו/או מוזיקה ללחנים כנסייתיים בימי הביניים. הטרופ הוא צעד לצורות הפוליפוניות. למרות שהוא מונופוני, השוני בין התפקידים השונים ובין המקהלה לסולנים יוצרים תחושה של מספר קולות. | ||
7. קנטוס פירמוס – "שיר קבוע" בלטינית. במוזיקה, קנטוס פירמוס הוא מלודיה קיימת, היוצרת את היסוד לחיבור פוליפוני ומובלטת לרוב ע"י נגינתה בצלילים ממושכים. | 7. '''קנטוס פירמוס''' – "שיר קבוע" בלטינית. במוזיקה, קנטוס פירמוס הוא מלודיה קיימת, היוצרת את היסוד לחיבור פוליפוני ומובלטת לרוב ע"י נגינתה בצלילים ממושכים. | ||
8. מודוסים ריתמיים – שיטת ארגון של הזמן המוזיקלי, שמבוססת על המשקלים של השירה העתיקה של יוון ורומא. ששת המודוסים שמרכיבים את השיטה מקבילים למשקלי השיטה העתיקה: טרוכאוס, ימבוס, דקטילוס, אנפסט, מולסוס וטריברכוס. | 8. '''מודוסים ריתמיים''' – שיטת ארגון של הזמן המוזיקלי, שמבוססת על המשקלים של השירה העתיקה של יוון ורומא. ששת המודוסים שמרכיבים את השיטה מקבילים למשקלי השיטה העתיקה: טרוכאוס, ימבוס, דקטילוס, אנפסט, מולסוס וטריברכוס. | ||
1. בשנים 590-605 האפיפיור גרגוריוס הקדוש קיבץ, ליטש ומיין את התפילות שהתפתחו בימי הביניים המוקדמים | 1. בשנים 590-605 האפיפיור גרגוריוס הקדוש קיבץ, ליטש ומיין את התפילות שהתפתחו בימי הביניים המוקדמים | ||
גרסה מ־15:26, 26 בדצמבר 2010
עבודה במוסיקה
- 1. מהם מאפייני המלודיה הגרגוריאנית?
- 2. מהם שני סוגי המזמורים שהתפתחו בימי הביניים? פרט.
- 3. תאר את סוגי האורגנום ומאפייניו. ציין מלחינים בולטים.
- 4. תאר את התפתחותה של המוזיקה החילונית בימי הביניים תוך התייחסות לטרובדורים והטרוורים.
מושגים:.
1. מוטט פוליטקסטואלי – הטקסטים הדתיים של הדיסקאנט הוחלפו בטקסטים חילוניים וגם הלחנים היו חילוניים כנגד הטקסט והלחן הגרגוריאני של המוטטוס. המוטט הפך למיקרוקוסמוס תרבותי והוא כלל שירי אהבה, שירים עממים מוכרים ובו זמנית גם מוסיקה גרגוריאנית
2. אסטמפי – נעימת מחול טרובדור, הז'אנר המוזיקלי הראשון. מיועד לליווי ריקוד. על פי רוב עם מילים.
3. רספונסוריאלי – יחיד מול רבים. מזמור הללויה, לדוגמא, רספונסוריאלי תמיד.
4. סילבי – צורת שירה – לכל הברה יש צליל.
5. פסלמודיה – שירת תהילים. פסלמודיה היא שירה של תבנית מוסיקלית פשוטה שחוזרת על עצמה בכל הפסוקים של מזמור התהלים המושר. תחילת הפסוק וסופו מושרים בתבנית מסוימת ויש גם מוטיב לציון אמצע הפסוק.
6. טרופ – תוספת של טקסט ו/או מוזיקה ללחנים כנסייתיים בימי הביניים. הטרופ הוא צעד לצורות הפוליפוניות. למרות שהוא מונופוני, השוני בין התפקידים השונים ובין המקהלה לסולנים יוצרים תחושה של מספר קולות.
7. קנטוס פירמוס – "שיר קבוע" בלטינית. במוזיקה, קנטוס פירמוס הוא מלודיה קיימת, היוצרת את היסוד לחיבור פוליפוני ומובלטת לרוב ע"י נגינתה בצלילים ממושכים.
8. מודוסים ריתמיים – שיטת ארגון של הזמן המוזיקלי, שמבוססת על המשקלים של השירה העתיקה של יוון ורומא. ששת המודוסים שמרכיבים את השיטה מקבילים למשקלי השיטה העתיקה: טרוכאוס, ימבוס, דקטילוס, אנפסט, מולסוס וטריברכוס.
1. בשנים 590-605 האפיפיור גרגוריוס הקדוש קיבץ, ליטש ומיין את התפילות שהתפתחו בימי הביניים המוקדמים
המוזיקה שגרגוריוס הקדוש קיבץ נקראת השירה הגרגוריאנית . המוזיקה מורכבת ממזמורים ותפילות שנועדו לשירה :מאיפייני המזמור והמלודיה הגרגוריאנית הם:
- מונופונית ללא קצב מטרי מוגדר.
- מטרית.
- שירה בצעדים.
- מנעד צלילים מצומצם עד אוקטבה.
- סיום צליל מוגדר וגבוה.
- חוץ מהמאפיינים האלו, התפתחו מספר צורות של שירה:
- סילבי.
- נוימטי.
- פסלמודיה.
- מליסמתי.
2. המזמור הראשון הוא ההללויה. מזמור ההללויה תמיד רספונסוריאלי. במזמור זה ההללויה פותחת בסולן ולאחר מכן מקהלה עם אותו הטקסט והלחן. אחר כך חלק חדש עם סולן- הטקסט והלחן מתחלפים, לקראת סיום מצטרפת המקהלה. את המזמור סוגרת המקהלה, בשירה מליסמטית . במזמור קיים יחס בין שני התפקידים, המוסיקה היא רק קולית, יותר אומנותית ומפותחת . המזמור השני הוא המזמור היומיומי – האופיס. אופיס זהו שמה של התפילה המושמעת בטקס היומיומי. ישנו מקבץ של תפילות לאורך כל היום . האופיס הוא התיעוד הראשון של תווים למוסיקה. האנטיפון כבר מאורגן במבנה של בית ופזמון ולאחר מכן שוב בית. בבית ישנה מנגינה גרגוריאנית נוימטית וסילבית, בפזמון קיים דקלום של פסוקי תהילים בפסלמודיה. המשנה הינו משנה של שאלה ותשובה כדי לחדד ולהבליט את הטקסט.
3. אורגנום- הצורה הקדומה ביותר הידועה של מוזיקה רב-קולית. במאה ה9- התחילה הפוליפוניה, שבה המזמור היה בקול התחתון ומעליו מרווח של אוקטבה. הצורה המוקדמת ביותר של הפוליפוניה נקראת אורגנום. ישנם 3 סוגים של אורגנום – מקביל , חופשי ומסליסמתי . מקביל – שירה של מספר קולות בו זמנית במרווחים של קווינטות וקוורטות. הקולות היו צמודים למרווח מסוים וצועדים במקביל מתחילת הקטע עד סופו. אורגנום חופשי – "שדרוג" של האורגנום המקביל. המרווחים בין הקולות משתנים מפראזה לפראזה בניגוד לאורגנום המקביל שבו הם היו זהים. כמו כן האורגנום יותר חופשי מבחינת התנועה המלודית והריתמית, ונוספים עוד מרווחים כמו טרצות וסקונדות כמרווחים חולפים. אורגנום מליסמתי – אורגנום אשר צמח מאימפרוויזציה במאות ה12-13. הקול אשר שר את המזמור נקרא טנור, והוא שר בקול התחתון. האורגנום המליסמתי התפתח בשני מוקדים עיקריים – הראשון במנזר סנטמרטואל שבצרפת והעיקרי בקטדרלת סנטנוטרדאם בפריז. שני המלחינים הראשונים בהיסטוריה שחתומים על יצירותיהם הם לאונין ותלמידו פירוטין שחיו במאה ה12. שניהם השיגו את ההישגים הגדולים בהתפתחות בפוליפוניה המתפתחת . שיטת ההלחנה שלהם נקראת "אסכולת נוטרדאם". האורגנום של ליאונין – עיבודים פוליפוניים למזמורים רספונסוריאליים , כמו "הללויה". המזמור הגרגוריאני בקול התחתון נקרא טנור ומעליו קול נוסף גבוה ובעל אופי אילתורי, גמיש במבחינה ריתמית והוא בעל התפקיד המליסמתי. ליאונין מצליב אלמנטים חדשים עם ישנים. פירוטין ממשיך את דרכו של ליאונין, מפתח ומשכלל אותו ובעיקר מעצים את הדיוק הריתמי. פירוטין מוסיף קולות עליונים יותר מסודרים מבחינה ריתמית ומלודית. פחות אילתורים, גם הקול התחתון יותר מאורגן ועקבי. האורגנום של פירוטין הוא בדרך כלל ל-4 קולות, כאשר התייחסות הקולות הם אל המנגינה בקול התחתון וגם אחד כלפי השני - קול כנגד קול .
4. מסוף המאה ה11 ובמאות ה12, 13 פרחה בדרום צרפת קבוצת מוסיקאים ומשוררים שנחשבו במעמד האצולה וגם ביניהם מלכים ונסיכים. השפה שבה השתמשו לכתיבת הטקסטים הייתה פרוסנצלית. הם היו הראשונים בתחומם שלא השתמשו בלטינית ובעקבות זאת מרדו בכנסייה. הטרובדורים היו אנשים שנדדו ממקום למקום וחלקם השתתף במסעות הצלב. נושאי השירים שכתבו – אהבה, יחסים שבינו לבינה וסיפורי גבורה או חוויות נדודים . הטרובדורים שרו וליוו את עצמם בלאוטה. התופעה של הזמרים הנודדים הלכה והתפשטה בכל רחבי אירופה, בצפון צרפת הם נקראו טרוורים- מוזיקאים שהלכו בעקבות הטרובדורים. גם הם היו ממעמד האצולה וביניהם גם מלכים. הם פתחו את הבלדה ויצרו צורה חדשה הנקראת וירלה. בגרמניה קראו להם זמרי האהבה. כל מקום שר בשפה שלו ובהתאם לשורשיו המוזיקאליים. הדרמה הליטורגית- צמחה מתוך הכנסייה ולעיתים הוצגה בה. הוצגה בדרך כלל בחוגים החשובים והטקסט שלה היה מבוסס על סיפורי החגים. טקסטים חדשים שהומחזו בליווי מוזיקה היו קצרים מאוד ומאוחר יותר הפכו למחזות ארוכים. מחזה מוזיקלי חילוני- נישואי רובים ומריון- אדם דה להל, הטרובר האחרון. היצירה שלו נחשבת לשיר היצירה הטרובדורית. יצירותיו גם חד קוליות וגם רב קוליות, כליות וקולות אקפלה. יצירתו רובין ומריון נחשפה לאופרה הראשונה הידועה בתולדות האנושות, מכילה 9 סצנות שכוללות: משחק, ישרה, מעברים אינסטרומנטאליים, אפקטים תיאוריים, קטעי מונולוגים ודיאלוגים בין הדמויות. מבנה- A-B-a-a-B הכלאה של רונדו ווירלה.