התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.: הבדלים בין גרסאות בדף

התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית. (הצגת מקור)

גרסה מ־21:38, 25 בינואר 2011

נוספו 5,234 בתים , 25 בינואר 2011

אין תקציר עריכה

Hist.O

43

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-===התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.===
 ==הרצל==
 בנימין זאב תיאודור הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה. משפחתתו הייתה משפחה יהודית-מתבוללת שהושפעה מרעיונות ההשכלה. בצעירותו סבר הרצל כי על היהודים להיטמע בסביבה הלא-יהודית ולהתבולל.
@@ שורה 45: / שורה 43: @@
 . <font color="purple">קק"ל</font> = הגוף האחראי על רכישת אדמות בא"י והכשרתן להתיישבות. <br>
 . <font color="purple">בנק אוצר ההתיישבות</font> = הגוף המממן של התנועה הציונית. <br>
+===הפעילות הדיפלומטית של הרצל===
+במסגרת פעילותיו הדיפלומטיות של הרצל בניסיון להשיג צ'ארטר, הוא נפגש עם כמה מנהיגים של המעצמות הגדולות בעולם - גרמניה, בריטניה והאימפריה העות'מאנית.
+* <font color="red">המשא ומתן עם האימפריה העות'מאנית</font>: הרצל נפגש עם הקיסר העות'מאני עבד אל חמיד בנסיונו להשיג צ'ארטר ולעלות לא"י. בתקופה זו העות'מאנים הם אלו ששלטו בא"י והרצל נימק את בקשתו בכמה נימוקים. ראשית, הרצל מסביר לקיסר שרק טוב ייצא מעליית יהודים לא"י ושהקיסר יוכל להפיק תועלת רבה מעלייה זו. היהודים יהיו מסוגלים לפתח את האימפריה העותמאית מבחינה כלכלית, תרבותית וגם חברתית, ובנוסף מציע הרצל לפרוע את חובות האימפריה העותמאית בעזרת הונם של יהודים עשירים (הברון רוטשילד למשל). בסופו של דבר המסע ומתן עם האימפריה העות'מאנית נכשל משום שהקיסר הסכים שהיהודים יתיישבו בכל מקום באימפריה חוץ מאשר בארץ ישראל. <br>
+* <font color="red">המשא ומתן עם גרמניה</font>: במשו הדיפלומטי נפגש הרצל עם הנציג הגרמני וילהלם ה-2 בנסיונותיו להשיג צ'ארטר. הרצל נימק את בקשתו בכך שברגע שהיהודים יהגרו לא"י, בעיית האנטישמיות בגרמניה תיפסק ובנוסף לכך, היהודים יפיצו את התרבות הגרמנית במזרח התיכון. המשא ומתן עם גרמניה נכשל משום שוילהלם ה-2 הציע להרצל להתיישב בשטחי אל עריש במקום בא"י והרצל סירב. <br>
+* <font color="red">המשא ומתן עם בריטניה</font>: בבריטניה הוקמה וועדה שדנה בסוגיה האם לאפשר ליהודים להקים לעצמם בית מולדת או לא. הרצל הגיע ודיבר בפני הוועדה על מנת שיאפשרו לו להשיג צ'ארטר ולהתחיל בעלייה. הוא נימק את בקשתו בכך שאם הבריטים יאפשרו ליהודים לעלות לא"י אז הם לא יצטרכו לחשוש מהגירה המונית של יהודים לבריטניה וכמו כן גם לא מאנטישמיות - משום שכאשר לא יהיו יהודים, גם לא תהיה אנטישמיות. הוודעה לא קיבלה את הצעתו של הרצל אך לאחר מכן צ'מברלין, שר המושבות הבריטי, חזר בו מהחלטתו והציע להרצל את אוגנדה. בקונגרס ה-6 בבאזל העלה הרצל את הצעה אוגנדה שעוררה סערה רבה בקרב משתתפי הקונגרס אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל עקב מותו של הרצל ב-1904 והסוגייה בעניין האם לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה.
+== הצעת אוגנדה ==
+בקונגרס הציוני ה-6 שהתקיים בבאזל הגיע הרצל עם הצעה שקיבל מהבריטים - להתיישב באוגנדה. ההצבעה עצמה הייתה בעד או נגד לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה. ההצעה עוררה כעס רב בקרב משתתפי הקונגרס וגרמה לאחד המשברים הגדולים ביותר בתנועה הציונית. <font color="green">המתנגדים</font> להצעה נימקו את דעתם בכך: <br>
+. הצעת אוגנדה נוגדת את המטרה העיקרית שנקבעה בתוכנית באזל בקונגרס הציוני הראשון ולפיה התנועה הציונית פועלת על מנת להקים בית מולדת ליהודים '''בא"י'''. <br>
+. התיישבות זמנית באוגנדה תגזול לחינם כסף ומשאבים מיותרים מהתנועה הציונית. <br>
+. וויתור זמני על א"י הוא ויתור לתמיד והיהודים שישתקעו באוגנדה לא ירצו לעלות אח"כ לא"י. <br>
+<font color="green">התומכים</font> בהצעה נימקו את דעתם בכך: <br>
+. הרצל לא הצליח להשיג צ'ארטר ועל כן יש לקבל את ההצעה מבריטניה ולעבור לאוגנדה. <br>
+. האנטישמיות המתגברת (פוגרום קישנייב - 1903) עוררה בהלה ודאגה גדולה ליהודי מזרח אירופה והתומכים בהצעה אמרו שצרי לעבור לאוגנדה על מנ תלעזור להם, ולו אפילו בקצת, להתמודד עם האנטישמיות. <br>
+. היהודים יכולים לרכוש באוגנדה ניסיון התישבותי וחקלאי וכאשר יעלו לא"י, הם כבר יהיו מיומנים בעבודתם. בסופו של דבר הסוגייה בעד או נגד לשלוח משלחת שתבדוק את השטח באוגנדה נשארה לא פתורה עקב מותו של הרצל בשנת 1904.