גזרת חפ"ן

גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).

גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה(נעלמת) ואחריה יופיע דגש משלים הידמות מלאה.

בניין קל

זמן	שורש	צורת הכתיבה של הפועל
עתיד	נ-פ-ל	יִפֹּל (* יִנְפֹּל =>* יִפְפֹּל => יִפֹּל)

• בעתיד נקבל יִפֹּל במקום יִנְפֹּל.

בניין נִפְעַל

זמן	שורש	צורת הכתיבה של הפועל
עבר	נ-צ-ל	נִצַּל (* נִנְצַל =>* נִצְצַל => נִצַּל)
הווה	נ-צ-ל	נִצָּל (* נִנְצָל =>* נִצְצָל => נִצָּל)
עתיד	נ-צ-ל	יִנָּצֵל (* יִנְנָצֵל => יִנָּצֵל)
ציווי	נ-צ-ל	הִנָּצֵל
שם פועל	נ-צ-ל	לְהִנָּצֵל

• בעבר ובהווה, מן השורש נ-צ-ל נקבל נִצַּל במקום נִנְצַל בעבר ו- נִצָּל במקום נִנְצָל בהווה.
• בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָצֵל שבה 2 נ' כאשר הראשונה בשווא נח. תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים התלכדות. התוצאה- יִנָּצֵל.

שאלה לדוגמא:
באיזה פועל חל תהליך לשוני יוצא דופן ?

יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר

תשובה:
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.

הבניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל

זמן	הִפְעִיל	הֻפְעַל
עבר	הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל)	הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
הווה	מַפִּיל, מַפִּילָה	מֻפָּל
עתיד	יַפִּיל	יֻפַּל
ציווי	הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ	אין ציווי
שם פועל	לְהַפִּיל	אין שם פועל

שאלה לדוגמא:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:

הֻכַּר הֻדַּק

תשובה

	הֻכַּר	הֻדַּק
שורש	נ-כ-ר	ה-ד-ק
בניין	הֻפְעַל	פֻּעַל

בניין הִפְעִיל

• מוספיות הבניין- ה' ו-י'. • בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים הידמות מלאה. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E). • בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח. • בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל. - צמדים יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה. הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ ולכן הבניין הוא הִפְעִיל. הפועל השני הוא בגזרת השלמים ולכן הבניין הוא פִּעֵל. • בציווי- הַפֵּל. • שם פועל- לְהַפִּיל.

בניין הֻפְעַל

• מוספית הבניין- הֻ לפני השורש. • בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל. • בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל. • בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.

הערה יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה. אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר). אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).

הערות מיוחדות

• שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'. לדוגמא: תִּתֵּנָה. - ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה. - סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים הידמות מלאה, משלים התלכדות. • בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות: - אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק. - אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק. • השורש נ-ג-ש- - בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש). - בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...). - בציווי- בבניין קל. (גַּש). - שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת). - דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל. • כל צורות המקור של גזרת חפ"נ עם נ' חוץ מ-לִיפוֹל.

הבניינים הדגושים(הכבדים)

שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל נ-צ-ל נִצֵּל נֻצַּל הִתְנַצֵּל

• נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.

צמדים

נִשֵּל נִשַּל. • הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי. • הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה. • צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.

הערה • לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).