על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
גזרת חפי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גזרת חסרי פה"פ י' + צ (חפי"צ) | '''גזרת חסרי פה"פ י' + צ (חפי"צ)''' | ||
לגזרה זו שייכים 6 שורשים שפה"פ שלהם היא י' ואחריה צ', ולה"פ היא אחת מאותיות "קר"ע בת"ג". | לגזרה זו שייכים '''6''' שורשים שפה"פ שלהם היא י' ואחריה צ', ולה"פ היא אחת מאותיות "קר"ע בת"ג". | ||
לקבוצה זו מתווסף השורש י-ז-ע בבניין הִפְעִיל בלבד, כגון הִזִּיעַ. | לקבוצה זו מתווסף השורש י-ז-ע בבניין הִפְעִיל בלבד, כגון הִזִּיעַ. | ||
*מומלץ לזכור את השורשים ע"פ ראשי התיבות הבאים:"תקי בׁרג ויזע" | |||
בניין קל | [[Image:Hafiz.PNG]] | ||
'''בניין קל''' | |||
שורש צורת הכתיבה של הפועל | שורש צורת הכתיבה של הפועל | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
למעשה, גזרה זו מתנהגת כמו חפ"נ, כלומר פה"פ חסרה ובמקומה דגש משלים. | למעשה, גזרה זו מתנהגת כמו חפ"נ, כלומר פה"פ חסרה ובמקומה דגש משלים. | ||
בניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל. | '''בניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל.''' | ||
הִפְעִיל הֻפְעַל | הִפְעִיל הֻפְעַל | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
• בבניין הֻפְעַל, מן השורש יצב, במקום הֻיְצַב נקבל הֻצַּב עם דגש משלים הידמות מלאה. | • בבניין הֻפְעַל, מן השורש יצב, במקום הֻיְצַב נקבל הֻצַּב עם דגש משלים הידמות מלאה. | ||
הבניינים הדגושים | '''הבניינים הדגושים''' | ||
שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל | שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
•נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי. | |||
*הערות: | |||
•סימן ההיכר של גזרת חפי"צ הוא צ¬ דגושה ואחריה אחת מאותיות "קרע בתג". | |||
•בפועל מַצִּילוֹת ה-צ דגושה אך אחריה מופיעה ל שאינה שייכת ל"קרע בתג" ולכן השורש יהיה נ-צ-ל (גזרת חפ"נ). | |||
גרסה מ־20:09, 23 במאי 2005
גזרת חסרי פה"פ י' + צ (חפי"צ)
לגזרה זו שייכים 6 שורשים שפה"פ שלהם היא י' ואחריה צ', ולה"פ היא אחת מאותיות "קר"ע בת"ג". לקבוצה זו מתווסף השורש י-ז-ע בבניין הִפְעִיל בלבד, כגון הִזִּיעַ.
- מומלץ לזכור את השורשים ע"פ ראשי התיבות הבאים:"תקי בׁרג ויזע"
בניין קל
שורש צורת הכתיבה של הפועל עתיד י-צ-ק יִצֹּק (יִיְצֹק יִצְצֹק יִצֹּק) עתיד י-צ-ר יִצֹּר (יִיְצֹר יִצְצֹר יִצֹּר)
• בשתי הדוגמאות הנ"ל, יְ (שוואית) מידמה(נעלמת) וה-צ שאחריה מקבלת דגש משלים הידמות מלאה. למעשה, גזרה זו מתנהגת כמו חפ"נ, כלומר פה"פ חסרה ובמקומה דגש משלים.
בניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל.
הִפְעִיל הֻפְעַל עבר הִצִּיב (הִיְצִיב הִצְצִיב הִצִּיב) הֻצַּב (הֻיְצַב הֻצְצַב הֻצַּב) הווה מַצִּיב מֻצַּב עתיד יַצִּיב יֻצַּב ציווי הַצֵּב אין ציווי שם פועל לְהַצִּיב אין שם פועל
• בבניין הִפְעִיל, מן השורש י-צ-ב, במקום הִיְצִיב נקבל הִצִּיב עם דגש משלים הידמות מלאה. • בבניין הֻפְעַל, מן השורש יצב, במקום הֻיְצַב נקבל הֻצַּב עם דגש משלים הידמות מלאה.
הבניינים הדגושים
שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל י-צ-ב יִצֵּב יֻצַּב הִתְיַצֵּב
•נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.
- הערות:
•סימן ההיכר של גזרת חפי"צ הוא צ¬ דגושה ואחריה אחת מאותיות "קרע בתג". •בפועל מַצִּילוֹת ה-צ דגושה אך אחריה מופיעה ל שאינה שייכת ל"קרע בתג" ולכן השורש יהיה נ-צ-ל (גזרת חפ"נ).