על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.: הבדלים בין גרסאות בדף
(הסרת כל התוכן מדף זה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
===רעיונות ההשכלה=== | |||
תנועה שהדגישה את חשיבות השכל והתבונה, שאילת שאלות ואי קבלת דברים כמובן מאליו. תנועה זו שהתפתחה באמצא המאה ה-18 כללה: סופרים ,מדענים ופילוסופים. היא דרשה מהאדם ללמוד ולשפוט כל דבר ע"פ התבונה. | |||
המשכילים אימצו לעצמם סיסמא: " העז לדעת", אזור אומץ להשתמש בשכל שלך. האדם בכוח התבונה יכול לעצב את חייו האישיים והציבוריים. המשכילים טענו כי הסדר החברתי הקיים מעוות ופגום ומנוגד להגיון. מקור כוחו של השלטון בעם ולא באל כפי שסברו עד כה. המשכילים (לוק ורוסו) הדגישו את רעיונות החירות והשוויון שכל בני באדם זכאים להם. | |||
[[הזכויות הטבעיות]] של כל אזרח הם: הזכות לחיים, לחירות ולקניין. תפקידו של השלטון להגן על זכויות אלו ובמידה ואינו עושה זאת רשאי העם להחליפו. רוסו הרחיב את מושג העם ואמר שלא רק עשירים ומשכילי, אלא כלל אזרחי המדינה הם הריבון. הם מקור הכוח של מדינתם ומקור הסמכות לחקיקה ולשלטון. רעיונות ההשכלה חיזקו את כוחו של העם וקבעו שהעם זכאי לבחור שלטון המבטא את רצון הכלל. רעיונות אלו ביטלו את במכות הכנסיה והגבילו את הסמכויות של המלכים שנחשבו אז לשליחי האל, וחיזקו את תהליך החילון. בקרב ההמונים נוצר חלל ריק, בשל ירידה במעמד הכנסייה והתחזקות החילון נוצר משבר זהות וחיפוש אחרי תחליף לדת, נוצר צורך במקור חלופי של רגש שייכות והגדרה עצמית, והם מצאו זאת בלאומיות שמהווה רגש מאחד ומקשר בין האנשים. הלאומיות נתנה למושגים אומה ומולדת מעמד של קדושה. | |||
גרסה מ־14:01, 22 ביוני 2010
רעיונות ההשכלה
תנועה שהדגישה את חשיבות השכל והתבונה, שאילת שאלות ואי קבלת דברים כמובן מאליו. תנועה זו שהתפתחה באמצא המאה ה-18 כללה: סופרים ,מדענים ופילוסופים. היא דרשה מהאדם ללמוד ולשפוט כל דבר ע"פ התבונה. המשכילים אימצו לעצמם סיסמא: " העז לדעת", אזור אומץ להשתמש בשכל שלך. האדם בכוח התבונה יכול לעצב את חייו האישיים והציבוריים. המשכילים טענו כי הסדר החברתי הקיים מעוות ופגום ומנוגד להגיון. מקור כוחו של השלטון בעם ולא באל כפי שסברו עד כה. המשכילים (לוק ורוסו) הדגישו את רעיונות החירות והשוויון שכל בני באדם זכאים להם. הזכויות הטבעיות של כל אזרח הם: הזכות לחיים, לחירות ולקניין. תפקידו של השלטון להגן על זכויות אלו ובמידה ואינו עושה זאת רשאי העם להחליפו. רוסו הרחיב את מושג העם ואמר שלא רק עשירים ומשכילי, אלא כלל אזרחי המדינה הם הריבון. הם מקור הכוח של מדינתם ומקור הסמכות לחקיקה ולשלטון. רעיונות ההשכלה חיזקו את כוחו של העם וקבעו שהעם זכאי לבחור שלטון המבטא את רצון הכלל. רעיונות אלו ביטלו את במכות הכנסיה והגבילו את הסמכויות של המלכים שנחשבו אז לשליחי האל, וחיזקו את תהליך החילון. בקרב ההמונים נוצר חלל ריק, בשל ירידה במעמד הכנסייה והתחזקות החילון נוצר משבר זהות וחיפוש אחרי תחליף לדת, נוצר צורך במקור חלופי של רגש שייכות והגדרה עצמית, והם מצאו זאת בלאומיות שמהווה רגש מאחד ומקשר בין האנשים. הלאומיות נתנה למושגים אומה ומולדת מעמד של קדושה.