על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==רעיונות הנאורות - ביקורת על הסדר הישן==
1. '''המודרניזציה''' - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר.
במאה ה17 הוקמה תנועה חברתית אינטלקטואלית, תנועת ה'נאורות' (ההשכלה) במערב אירופה אשר העמידה את השאיפה לידע והשכלה כמטרה מרכזית בחייו של האדם. לפי אמונתם, הידע יוביל את האדם לאושר וליעד זה האדם מסוגל להגיע באמצעות בינתו ושכלו. על פיהם, השיקול השכלי-רציונלי נמצא במרכז החיים.
חוסר הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו.
בראש התנועה עמדו שלושה עיקרים שהיוו בסיס לאמונתה וגרמו לצמיחת הלאומיות האירופאית במאה ה19:
עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. <font color="red">הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר. </font>
-האדם הנבון- האדם קיבל תבונה ובינה מלידתו והוא בעל זכות להחליט למען עצמו ולערער את הסדר הקיים לפי רצונו. האדם נוצר כדי לחשוב ולהשפיע:
<br>
"העז לדעת" לדברי עמנואל קנט, הפילוסוף המפורסם. תחת השפעת רעיון זה החלו בני האדם לערער על המלוכה והאצולה, המעמדות בעל זכויות היתר, שדכאו אותם עד כה.
<br>
-שיוויון כל בני האנוש- הפתרון למצב העגום בו שרויה האנושות הוא שיוויון זכויות, חברה מוסרית ושווה בה ישרור צדק וחירות, ללא עריצות וניצול. זכות לחיות בחברה כזו מגיעה לכל אדם באשר הוא, ללא הבדלי דת, גזע ומין. חירויות אלה, שנשללו בידי המלכים האבסולוטיים, סופם לפרוץ ולהפוך נחלת כל בני האדם. רעיון זה הופץ על ידי המשכילים הבורגניים בקרב בני העם האנאלפביתים, ונחשף בפני העם. הוא מילא אותם אופטימיות רבה, וגרם להם לרצות לבצע מהפכה. העובדה שמדובר בעקרונות אוניברסליים אפשרה לכל זרם בקרב עמי אירופה לאמץ את ערכי היסוד של ההשכלה.
2. '''רעיונות ההשכלה והחילון''' - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, <font color="red"> רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף</font> לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.
-העם הוא הריבון- רעיון נוסף של הנאורות טען כי לא המלכים האבסולוטים שנבחרו 'בחסד האל' אמורים לשלוט, אלא נציגי העם שנבחרו על ידיו בדרך דמוקרטית. צורת שלטון זו תמנע דיכוי ועריצות ותעודד את זכויות האדם. גורם זה גרם בהמשך למהפכה הצרפתית ומלחמת העצמאות האמריקנית.
<br>
==הנאורות ו"העולם החדש" (אמריקה)==
<br>
==המהפכה הצרפתית: "רצונו של העם"==
3. '''המהפכה הצרפתית''' - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי <font color="red">כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.</font><br>
המהפכה הרצפתית החלה בוורסאי, צרפת, במאי 1789. האצולה והכמורה, מעמדות עליונים שהיו בעלי פטור ממיסים ושלטו ביד חזקה במעמד השלישי, שהיווה מעל 70 אחוזים מהאוכלוסיה, סירבו לדרישות המעמד השלישי כי ההצבעה לא תיערך על פי מעמדות אלא לכל נציג יינתן כל אחד. בעקבות כך הכריזו נציגי המעמד השלישי על הקמת "האסיפה הלאומית", כנציגי האומה הצרפתית כולה. כאשר המלך קרא לצבאו לפזר את אסיפת המעמדות, יצאו המוני העם לרחובות. בואו של הצבא נתפס בעיניהם כמזימת האצולה לפגוע בהם.
<br>
ב14 ביולי 1789, יום המהפכה בצרפת הנחגג מדי שנה, תושבי פריז הרסו את מבצר הבסטיליה בסערה, מבצר ענק ליד נהר הסיין ששימש בית הכלא המלכותי של העיר. בעקבות הרס המבצר הפכה האסיפה הלאומית לגוף השלטוני העיקרי בצרפת.
4. '''כיבושי נפוליאון''' - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - <font color="green">מצד אחד</font>, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך <font color="green">מצד שני</font> עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו <font color="red">סביב רעיונות הלאומיות האתנית</font>.
האסיפה הלאומית, ליברלית במהותה, פירסמה באוגוסט את הצהרת זכויות האדם והאזרח, מגילת הזכויות של הרפובליקה הצרפתית המתקוממת. נקבע בה כי כל האזרחים שווים, העם הוא הריבון, ולכל האזרחים יש חופש ביטוי, דעה וקניין. הצהרה זו בטאה את רעיונות הנאורות והפכה אותם לחוקה רשמית.
 
העם הונהג כעת בידי מעמד הביניים שנראה פוטנציאלי לשלטון דמוקרטי ליברלי. שלטון בורני זה חיסל את המונרכיה האבסולוטית בצרפת, יצר את צבא העם, הפיץ את השימוש בשפה הצרפתית וביסס את הלאומיות בכל רחבי הרפובליקה החדשה.
* ''הערה'': הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.
בשם המרסייז ודגל הטריקולור, ורעיונות "חירות, שוויון, אחווה" יצאו בני העם הצרפתי למלחמה במלוכה המקומית והוציאו את נציגי המשטר הישן- ביניהם המלך לואי השישה עשר ומארי אנטואנט, אשתו- להורג בכיכר המהפכה בגיליוטינה, באמצעות עריפת ראשם. מיד לאחר מכן צבא המהפכה הדף את הגייסות האוסטריים והצרפתיים של המשטר הישן שניסו לחסל את המהפכה. המוני מתנדבים, שרים את שירי המרסייז- שיר פטריוטי שהפך בהמשך להמנון צרפת- השמידו את הצבאות המלוכניים והתקדמו לתוך בלגיה וחבל הריין...
==כיבושי נפוליון והתעוררות הלאומיות ברחבי אירופה==
ב1799, עשר שנים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, עלה לשלטון בצרפת נפוליאון בונפרטה.  
נפוליאון פתח בשורה של תיקונים חושבים בחוקת צרפת, והוציא לאור את קוד נפוליאון- חקיקת עקרונות המהפכה הצרפתית כביטוי לזכויות האדם והאזרח, חקיקה שהדגישה את זכויות כל בני האדם באשר הם, שיוויון לגאלי, חופש אישי, חופש כלכלי וחופש דתי.
ב1804 נפוליאון הכריז על עצמו 'קיסר הצרפתים' והצהיר כי מטרתו היא להפיץ בכל רחבי אירופה את רעיונות המהפכה הצרפתית ולשחרר את עמי אירופה מעול עריצות המשטרים המלוכניים הישנים. במשך חמש עשרה שנים, עד 1815, נכבשו חלקים גדולים מאירופה תחת חסותם של נפוליאון וצרפת.
אמנם, יעדו של נפוליאון היה לגרום להתעוררות לאומית כנגד השלטונות האבסולוטיים באירופה, אך הוא עצמו התנהג ככזה במדינות שהוא 'שחרר': הכתיר את בני משפחתו לשליטי אירופה, והכריח את בני העמים הכבושים להתגייס לצבאו, לציית לחוקיו ולשלם מיסים אימפריאליים לארצו.
עם הפצת הרעיונות ברחבי אירופה, נפוליאון למעשה גרם לעמים הכבושים להתקומם כנגד שלטונו העריץ, התנגדות זו הובילה להתעוררות לאומית של העמים הכבושים. הצבא שיצא להילחם בנפוליאון ראה עצמו כצבא לאומי.
עמי אירופה אמצו את הדגם הצרפתי של פטריוטיות ומלחמה בדיכוי, והשתמשו ברעיונות אלה כנגד צרפת עצמה. כך כיבושי נפוליאון תרמו להפצת רעיונות המהפכה והרעיון הלאומי בכל רחבי אירופה.
==התקוממויות 1830 והזרם הרומנטי==
=="אביב העמים" - מהפכות 1848==
[[קטגוריה:היסטוריה א']]
[[קטגוריה:היסטוריה א']]

גרסה אחרונה מ־12:15, 17 ביוני 2011

1. המודרניזציה - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר. חוסר הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו. עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר.

2. רעיונות ההשכלה והחילון - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.

3. המהפכה הצרפתית - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.

4. כיבושי נפוליאון - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - מצד אחד, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך מצד שני עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו סביב רעיונות הלאומיות האתנית.

  • הערה: הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.