על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
=השפעת רעיונות ההשכלה=
1. '''המודרניזציה''' - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר.
בסוף המאה ה-18 התפתחה באירופה תנועת ההשכלה, שביקשה להעביר את הדגש מן הדת והאמונה מול התבונה האנושית. אנשי ההשכלה הדגישו, כי האדם יכול בכוח שכלו להשיג ידע ולעצב את חייו האישיים והציבוריים. האדם מעצב את גורלו. זו הייתה תפישה מהפכנית, שערערה על מעמדה של הכנסייה ועל המלוכה, שכן המלכים, על-פי התפישה הישנה, מלכו בחסר האל, ואילו תנועת ההשכלה טענה, כי יש לבחון את צורת השלטון הטובה ביותר לעם ולהנהיג אותה. הלאומיות ניזונה מן הרעיונות האלה. לא המלך הוא הריבון אלא העם באמצעות נציגיו. מרעיונות החירות והשוויון במישור הפרטי נגזרה השאיפה לעצמאות מדינית. העמים אינם צריכים להיות משועבדים לעמים אחרים, ולכן השאיפה של הלאומיות הייתה הן שחרור משלון זר והן שחרור משלטון של יחיד או מיעוט.
חוסר הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו.
 
עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. <font color="red">הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר. </font>
=השפעת התנועה הרומנטית=
<br>
בלאומיות מראשיתה היה גם מרכיב של רומנטיקה. הרומנטיקה הדגישה את הרגש, החושים, הדמיון, הקסם ואפילו המיסטיקה, וראתה בהם מרכיבים שנותנים טעם לחיים. הלאומיות ינקה מרעיונותיה של התנועה הרומנטית, שחיפשה את השונה והמיוחד לכל אומה. כך תנועות לאומיות הדגישו את הייחוד שבאומה: את תרבותה (אמנות, שירי-עם, שפה, חגים), את תכונותיה ואת מקורותיה הנשכחים. הרומנטיקנים השתמשו באגדות-עם, בסיפורי גיבורים ובמיתוסים ככלי-חינוך ועיצוב הזהות הלאומית. הם העלו על נס מעשי גבורה אמיתיים או מדומים, וגילו או המציאו גיבורים עממיים. כך הם תרמו לעיצוב זהות לאומית אתנית.
<br>
 
2. '''רעיונות ההשכלה והחילון''' - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, <font color="red"> רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף</font> לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.
=חילון=
<br>
רעיונות ההשכלה גרמו לירידה במרכזיותה של הדת בחייהם של האנשים. אמנם מוסדות הכנסייה המשיכו להתקיים , אולם הדת ,שהייתה מרכיב מרכזי בחיי הפרט, בצורת החשיבה של האנשים ובאורח חייהם, נעשתה שולית יותר. החילון הגביר את תחושת חוסר ההשתייכות לקהילה. לכן נוצר צורך במוקד הזדהות חדש , במכנה משותף שיצור קשר ושייכות ביניהם. הלאומיות הייתה הדבק הזה שחיבר את מגזרי החברה החדשים והקנה לכולם תרבות משותפת.
<br>
 
3. '''המהפכה הצרפתית''' - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי <font color="red">כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.</font><br>
=המהפכה התעשייתית=
<br>
מהפכה זו שינתה סדרי עולם חברתיים. בתי-החרושת שינו את הנוף החקלאי. החברה האירופית הפכה לדינמית יותר בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת. המודרניזציה של אירופה אפשרה את הפצת הרעיון והתרבות הלאומיים לכל שכבות האוכלוסייה. התפתחות התחבורה ותפוצתם ההולכת וגדלה של עיתונים וספרים, אפשרו העברה מהירה של רעיונות לכל התושבים במדינה. הפנייה אל כל התושבים באותה שפה לאומית והעיסוק בנושאים, שנתפסו כנוגעים לכולם, גרמו לתושבים לחוש שהם בני לאום אחד.
4. '''כיבושי נפוליאון''' - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - <font color="green">מצד אחד</font>, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך <font color="green">מצד שני</font> עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו <font color="red">סביב רעיונות הלאומיות האתנית</font>.
 
=תהליך העיור=
תהליך שבו אנשים עוזבים את מקום מושבם בכפרים ועוברים לעיר, בגלל האפשרויות הרבות שהעיר מציעה. תהליך זה גרם להתפוררות המבנה החברתי המסורתי, שהתבסס על המשפחה הגדולה המתגוררת באותו מקום דורות רבים. הלאומיות נכנסה לחלל שנוצר אצל הפרט, בעקבות תהליך זה. היא הקנתה תחושה של סולידריות חברתית, דבר אשר התפורר עם המעבר מהכפר על העיר. הלאומיות העניקה לאדם תחושה של השתייכות האדם. אינו לבד אלא מוקף בני-לאום דומה, דבר אשר מוביל לתחושה של עוצמה, גאווה ומשמעות חדשה לחיי האנשים, משמעות אשר מצאה לה ביטוי בלאומיותם.
 
=המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון=
המהפכה הצרפתית באה לשנות סדרי עולם ישן. כלומר, להוריד את המשטר האבסולוטי הלא שוויוני והמדכא, בשלטון המבטא את רצונו של העם, או כפי שכינה רוסו , שלטון המבטא את הרצון הכללי. אין הדבר אומר בהכרח שמדובר בשלטון דמוקרטי כפי שנתפש כיום. המהפכה הצרפתית נתפשה כמאיימת מצדם של בתי מלוכה אחרים באירופה, אשר החלו לאיים על צרפת. האיום המתמיד מחוץ , ומאלה שהתנגדו למהפכה הצרפתית מבפנים תרמו להתגבשות הלאומיות הצרפתית. לצרפת המהפכנית היה מנהיג חזק שלא בא משורות והאצולה הקיימת  - שמו נפוליאון בונפרטה. כיבושיו של נפוליאון באירופה גרמו להתעוררות הלאומיות האירופאית. להתעוררות זו היו שני פנים: מחד, נפוליאון שיחרר לאומים שונים משלטון קיסרי מלוכני . הדוגמה לכך היא הניתוק בין איטליה לגרמניה שהיו תחת קיסרויות אוסטריות ופרוסיות. מאידך, כיבושי נפוליאון פגעו בריבונות העמים שנכבשו והרעיון הלאומי גויס נגדם . השליטה הצרפתית עוררה התנגדות בקרב העמים הכבושים וחיזקה אצלם את הייחוד ואת השאיפה לעצמאות.


* ''הערה'': הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.
[[קטגוריה:היסטוריה א']]
[[קטגוריה:היסטוריה א']]

גרסה אחרונה מ־12:15, 17 ביוני 2011

1. המודרניזציה - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר. חוסר הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו. עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר.

2. רעיונות ההשכלה והחילון - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.

3. המהפכה הצרפתית - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.

4. כיבושי נפוליאון - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - מצד אחד, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך מצד שני עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו סביב רעיונות הלאומיות האתנית.

  • הערה: הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.