סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19."

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Sterngili)
שורה 1: שורה 1:
 +
== הגורמים לצמיחת הלאומיות ולגיבושן של התנועות הלאומיות במאה ה-19. ==
  
===רעיונות ההשכלה===
+
1. '''המודרניזציה''' - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר.
תנועה שהדגישה את חשיבות השכל והתבונה, שאילת שאלות ואי קבלת דברים כמובן מאליו. תנועה זו שהתפתחה באמצא המאה ה-18 כללה: סופרים ,מדענים ופילוסופים. היא דרשה מהאדם ללמוד ולשפוט כל דבר ע"פ התבונה.
+
חסור הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו.
המשכילים אימצו לעצמם סיסמא: " העז לדעת", אזור אומץ להשתמש בשכל שלך. האדם בכוח התבונה יכול לעצב את חייו האישיים והציבוריים. המשכילים טענו כי הסדר החברתי הקיים מעוות ופגום ומנוגד להגיון. מקור כוחו של השלטון בעם ולא באל כפי שסברו עד כה. המשכילים (לוק ורוסו) הדגישו את רעיונות החירות והשוויון שכל בני באדם זכאים להם.
+
עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. <font color="red">הזהות הלאומית צמחה כתחליף</font> לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר.
'''הזכויות הטבעיות''' של כל אזרח הן:
+
<br>
הזכות לחיים, לחירות ולקניין. תפקידו של השלטון להגן על זכויות אלו ובמידה ואינו עושה זאת רשאי העם להחליפו. רוסו הרחיב את מושג העם ואמר שלא רק עשירים ומשכילי, אלא כלל אזרחי המדינה הם הריבון. הם מקור הכוח של מדינתם ומקור הסמכות לחקיקה ולשלטון. רעיונות ההשכלה חיזקו את כוחו של העם וקבעו שהעם זכאי לבחור שלטון המבטא את רצון הכלל. רעיונות אלו ביטלו את במכות הכנסיה והגבילו את הסמכויות של המלכים שנחשבו אז לשליחי האל, וחיזקו את תהליך החילון. בקרב ההמונים נוצר חלל ריק, בשל ירידה במעמד הכנסייה והתחזקות החילון נוצר משבר זהות וחיפוש אחרי תחליף לדת, נוצר צורך במקור חלופי של רגש שייכות והגדרה עצמית, והם מצאו זאת בלאומיות שמהווה רגש מאחד ומקשר בין האנשים. הלאומיות נתנה למושגים אומה ומולדת מעמד של קדושה.
+
<br>
 +
2. '''רעיונות ההשכלה והחילון''' - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, <font color="red"> רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף</font> לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.
 +
<br>
 +
<br>
 +
3. '''המהפכה הצרפתית''' - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי <font color="red">כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.</font><br>
 +
<br>
 +
4. '''כיבושי נפוליאון''' - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - <font color="green">מצד אחד</font>, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך <font color="green">מצד שני</font> עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו <font color="red">סביב רעיונות הלאומיות האתנית</font>.
  
----
+
* ''הערה'': הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.
 
 
===רעיונות המהפכה האמריקנית והצרפתית===
 
נסיון להגשמת רעיונות ההשכלה.
 
===המהפכה האמריקנית===
 
המושבות בצפון אמריקה מכריזות על עצמאותן וניתוקן מבריטניה בשם רעיונות ההשכלה וחופש הבחירה שלהן במנהיג שטוב להן ומגן על זכויותן.
 
המנהיג צריך לשמור על סדר מדיני וחברתי חדש המבוסס על עקרון זכויות טבעיות ושוויון.
 
בהצהרה האמריקאית נאמר שכל בני האדם שווים זה לזה וזכאים לחיים, לחרות ולרדיפה אחרי האושר, וכיוון שבריטניה פגעה בזכויות אלה הם רשאים לבחור להם שלטון אחר.
 
===המהפכה הצרפתית===
 
המהפכה הצרפתית החלה עם כינוס אספת המעמדות, באסיפה זו היה מקובל שכל מעמד היה מתכנס בנפרד ומצביע כגוש אחד. לכל מעמד היה קול אחד, לכן בכל הצבעה היו תמיד שני קולות, קול אחד של האצולה וקול אחד של המעמד השלישי.
 
אספת המעמדות התכנסה במאי 1789 וכאשר סרבו האצולה והכמורה לדרישת המעמד השלישי התכנסו המעמד השלישי וקראו לעצמם "האסיפה הלאומית". הם ייצגו את האומה כולה ושאבו סמכות מהעם. כאשר התכנסו קרא המלך לצבא לפזר אותם ובתגובה יצאו לרחובות המון זועם אשר כבשו את הבסטיליה.
 
"האסיפה הלאומית" הפכה לגוף שלטוני עיקרי בצרפת, כצעד ראשון היא ביטלה את השיטה הפדרליתףכלומר, מאז לא היו יותר מעמדות או זכויות יתר וכולם היו שווים בפני החוק.
 

גרסה מ־18:44, 24 בינואר 2011

הגורמים לצמיחת הלאומיות ולגיבושן של התנועות הלאומיות במאה ה-19.

1. המודרניזציה - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר. חסור הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו. עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר.

2. רעיונות ההשכלה והחילון - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.

3. המהפכה הצרפתית - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.

4. כיבושי נפוליאון - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - מצד אחד, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך מצד שני עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו סביב רעיונות הלאומיות האתנית.

  • הערה: הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.