סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19."

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים מומלצים)
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Sterngili)
שורה 1: שורה 1:
 +
 
===רעיונות ההשכלה===
 
===רעיונות ההשכלה===
 
תנועה שהדגישה את חשיבות השכל והתבונה, שאילת שאלות ואי קבלת דברים כמובן מאליו. תנועה זו שהתפתחה באמצא המאה ה-18 כללה: סופרים ,מדענים ופילוסופים. היא דרשה מהאדם ללמוד ולשפוט כל דבר ע"פ התבונה.
 
תנועה שהדגישה את חשיבות השכל והתבונה, שאילת שאלות ואי קבלת דברים כמובן מאליו. תנועה זו שהתפתחה באמצא המאה ה-18 כללה: סופרים ,מדענים ופילוסופים. היא דרשה מהאדם ללמוד ולשפוט כל דבר ע"פ התבונה.
שורה 17: שורה 18:
 
אספת המעמדות התכנסה במאי 1789 וכאשר סרבו האצולה והכמורה לדרישת המעמד השלישי התכנסו המעמד השלישי וקראו לעצמם "האסיפה הלאומית". הם ייצגו את האומה כולה ושאבו סמכות מהעם. כאשר התכנסו קרא המלך לצבא לפזר אותם ובתגובה יצאו לרחובות המון זועם אשר כבשו את הבסטיליה.
 
אספת המעמדות התכנסה במאי 1789 וכאשר סרבו האצולה והכמורה לדרישת המעמד השלישי התכנסו המעמד השלישי וקראו לעצמם "האסיפה הלאומית". הם ייצגו את האומה כולה ושאבו סמכות מהעם. כאשר התכנסו קרא המלך לצבא לפזר אותם ובתגובה יצאו לרחובות המון זועם אשר כבשו את הבסטיליה.
 
"האסיפה הלאומית" הפכה לגוף שלטוני עיקרי בצרפת, כצעד ראשון היא ביטלה את השיטה הפדרליתףכלומר, מאז לא היו יותר מעמדות או זכויות יתר וכולם היו שווים בפני החוק.
 
"האסיפה הלאומית" הפכה לגוף שלטוני עיקרי בצרפת, כצעד ראשון היא ביטלה את השיטה הפדרליתףכלומר, מאז לא היו יותר מעמדות או זכויות יתר וכולם היו שווים בפני החוק.
----
 
 
 
===קישורים מומלצים===
 
[http://www.gigo.co.il/tests.php?ShowTest=44 מבחן בנושא התנועות הלאומיות באירופה]
 
 
[http://www.gigo.co.il/tests.php?ShowTest=354 מבחן נוסף בנושא התנועות הלאומיות באירופה]
 

גרסה מ־11:39, 20 בנובמבר 2010

רעיונות ההשכלה

תנועה שהדגישה את חשיבות השכל והתבונה, שאילת שאלות ואי קבלת דברים כמובן מאליו. תנועה זו שהתפתחה באמצא המאה ה-18 כללה: סופרים ,מדענים ופילוסופים. היא דרשה מהאדם ללמוד ולשפוט כל דבר ע"פ התבונה. המשכילים אימצו לעצמם סיסמא: " העז לדעת", אזור אומץ להשתמש בשכל שלך. האדם בכוח התבונה יכול לעצב את חייו האישיים והציבוריים. המשכילים טענו כי הסדר החברתי הקיים מעוות ופגום ומנוגד להגיון. מקור כוחו של השלטון בעם ולא באל כפי שסברו עד כה. המשכילים (לוק ורוסו) הדגישו את רעיונות החירות והשוויון שכל בני באדם זכאים להם. הזכויות הטבעיות של כל אזרח הן: הזכות לחיים, לחירות ולקניין. תפקידו של השלטון להגן על זכויות אלו ובמידה ואינו עושה זאת רשאי העם להחליפו. רוסו הרחיב את מושג העם ואמר שלא רק עשירים ומשכילי, אלא כלל אזרחי המדינה הם הריבון. הם מקור הכוח של מדינתם ומקור הסמכות לחקיקה ולשלטון. רעיונות ההשכלה חיזקו את כוחו של העם וקבעו שהעם זכאי לבחור שלטון המבטא את רצון הכלל. רעיונות אלו ביטלו את במכות הכנסיה והגבילו את הסמכויות של המלכים שנחשבו אז לשליחי האל, וחיזקו את תהליך החילון. בקרב ההמונים נוצר חלל ריק, בשל ירידה במעמד הכנסייה והתחזקות החילון נוצר משבר זהות וחיפוש אחרי תחליף לדת, נוצר צורך במקור חלופי של רגש שייכות והגדרה עצמית, והם מצאו זאת בלאומיות שמהווה רגש מאחד ומקשר בין האנשים. הלאומיות נתנה למושגים אומה ומולדת מעמד של קדושה.


רעיונות המהפכה האמריקנית והצרפתית

נסיון להגשמת רעיונות ההשכלה.

המהפכה האמריקנית

המושבות בצפון אמריקה מכריזות על עצמאותן וניתוקן מבריטניה בשם רעיונות ההשכלה וחופש הבחירה שלהן במנהיג שטוב להן ומגן על זכויותן. המנהיג צריך לשמור על סדר מדיני וחברתי חדש המבוסס על עקרון זכויות טבעיות ושוויון. בהצהרה האמריקאית נאמר שכל בני האדם שווים זה לזה וזכאים לחיים, לחרות ולרדיפה אחרי האושר, וכיוון שבריטניה פגעה בזכויות אלה הם רשאים לבחור להם שלטון אחר.

המהפכה הצרפתית

המהפכה הצרפתית החלה עם כינוס אספת המעמדות, באסיפה זו היה מקובל שכל מעמד היה מתכנס בנפרד ומצביע כגוש אחד. לכל מעמד היה קול אחד, לכן בכל הצבעה היו תמיד שני קולות, קול אחד של האצולה וקול אחד של המעמד השלישי. אספת המעמדות התכנסה במאי 1789 וכאשר סרבו האצולה והכמורה לדרישת המעמד השלישי התכנסו המעמד השלישי וקראו לעצמם "האסיפה הלאומית". הם ייצגו את האומה כולה ושאבו סמכות מהעם. כאשר התכנסו קרא המלך לצבא לפזר אותם ובתגובה יצאו לרחובות המון זועם אשר כבשו את הבסטיליה. "האסיפה הלאומית" הפכה לגוף שלטוני עיקרי בצרפת, כצעד ראשון היא ביטלה את השיטה הפדרליתףכלומר, מאז לא היו יותר מעמדות או זכויות יתר וכולם היו שווים בפני החוק.