סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה ב' - המשבר הכלכלי הגדול"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ייצור תעשייתי מהיר)
(ייצור תעשייתי מהיר)
שורה 7: שורה 7:
 
===ייצור תעשייתי מהיר===
 
===ייצור תעשייתי מהיר===
 
היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים. הבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה, הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות. כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. היצרנים שהיו רגילים למכור בכמויות גדולות הופתעו מירידת הדרישה. ירידת הדירשה הייתה דבר טבעי לחלוטין: אם הציבור קונה מכוניות אז כאשר לרובו כבר יש מכוניות אז פחות מכוניות יקנו מידי חודש ועודפים יווצרו. העודפים גרמו לירידת מחירים ולהפסד היצרנים.
 
היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים. הבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה, הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות. כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. היצרנים שהיו רגילים למכור בכמויות גדולות הופתעו מירידת הדרישה. ירידת הדירשה הייתה דבר טבעי לחלוטין: אם הציבור קונה מכוניות אז כאשר לרובו כבר יש מכוניות אז פחות מכוניות יקנו מידי חודש ועודפים יווצרו. העודפים גרמו לירידת מחירים ולהפסד היצרנים.
הם הכלו זיין
+
הם אכלו זין
  
 
===השקעות במניות ספקולטביות===
 
===השקעות במניות ספקולטביות===

גרסה מ־14:16, 5 בנובמבר 2008

הגורמים לפרוץ המשבר הכלכלי הגדול

המשבר הכלכלי היה שילוב של גורמים רבים, ולא ניתן לבודד גורם אחד כאשם העיקרי למשבר. אירופה שנפגעה קשה במלחמת העולם הראשונה לא הצליחה לעבור מכלכלת המלחמה חזרה לכלכלת שלום. המוני החיילים שחזרו מהחזית לא מצאו עבודה והפכו מובטלים. בניסיון להגן על הכלכלה המקומית מתוצרת מיובאת, העלו ממשלי המדינות את מכסי המגן (מכסים המוטלים על סחורה מיובאת). העלאת מכסי המגן בכל המדינות גרמה להאטה דרסטית במסחר העולמי מצד אחד, ולעלייה באינפלציה מצד שני. עד מהרה מדינות כגון גרמניה נקלעו להיפר-אינפלציה ולמשבר עמוק ביותר.

ייצור תעשייתי מהיר

היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים. הבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה, הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות. כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. היצרנים שהיו רגילים למכור בכמויות גדולות הופתעו מירידת הדרישה. ירידת הדירשה הייתה דבר טבעי לחלוטין: אם הציבור קונה מכוניות אז כאשר לרובו כבר יש מכוניות אז פחות מכוניות יקנו מידי חודש ועודפים יווצרו. העודפים גרמו לירידת מחירים ולהפסד היצרנים. הם אכלו זין

השקעות במניות ספקולטביות

הדרך הקלה והנוחה להרוויח כספים הייתה באמצעות מניות בבורסה. מליוני אמריקנים תלו את תקוותם הכלכלית בבורסה. הבנקים אפשרו מתן הלוואות והאמריקנים מיהרו להשקיע במניות שהיו האמצעי הקל ביותר להתעשרות. לא היה פיקוח על ניפוק המניות והבורסה בוול סטריט הפכה להיות בלון מנופח של הימורים ושערים ללא כל ביסוס כלכלי. היא הפכה ל"בועה פיננסית".

חברות כלכליות ומפעלים רבים השקיעו את רווחיהם בבורסה כיוון שחשבו שכך ישיגו רווח מהיר ופשוט. חוסר ההשקעה בפיתוח עצר את ההתקדמות הטכנולוגית וביחד עם קריסת הבורסה, שהיוותה את הקטאליזטור (זרז) למשבר, גרמו לנפילת החברות.

חקלאות בלתי יציבה

בדומה לתעשיה, הממשלה עודדה את החקלאות. היה גידול רב בייצור הן בתוך ארה"ב והן מחוץ לארה"ב. אולם מהר מאוד נוצר עודף ביצור והמחירים ירדו. חקלאים רבים התקשו לעמוד בחובות וסגרו משקים.

החקלאות האמריקנית נפגעת קשה עקב התאוששות החקלאות הסובייטית לאחר שנהרסה במהפכה. בשנת 1921 יזמו הבולשוויקים תוכנית כלכלית חדשה שהביאה לשיפור ניכר בחקלאות בברית המועצות כך שברה"מ עברה מיבואנית של מזון לייצואנית של סחורה חקלאית והתחילה להתחרות בחקלאות האמריקנית אשר נפגעה מכך.

החקלאים אשר משקיעים את כספם בתחילת העונה ומקבלים הכנסה בסופה נפגעו מירידת המחירים בצורה אנושה. עודפי סחורה חקלאית לא ניתן לאכסן והיא התקלקלה. החקלאים פשטו את הרגל ונקלעו לחובות. בנוסף אסונות טבע רבים, בצורות, סופות חול, סופות ועוד, פקדו את האזורים החקלאים ונחיתו מהלומה ניצחת על החקלאים והביאו לקריסתה הכמעט מוחלטת של החקלאות האמריקנית.

ריכוז ההון בידי מונופלסטים

מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם.

היקף חוב פנימי עצום

מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה.

חוסר התערבות הממשל

הגורם האחרון הוא חוסר ההתערבות של ממשלת ארצות הברית. הממשל שדגל בקפיטליזם טהור חשב שאין להתערב בנעשה למרות שכל הסימנים הצביעו על המשבר הקרב ובא. הממשל לא איזן את חוסר האיזונים בכלכלה ולכן לא מנע את המשבר אותו ייתכן ויכול היה למנוע אם היה מתערב.

ביטויי המשבר הכלכלי

ביום חמישי, ה- 24 באוקטובר 1929 ("יום חמישי השחור") נפלה הבורסה בארה"ב.
בעקבות נפילת הבורסה נכנס המשק האמריקני למיתון ענק שפגע בכל שכבות האוכלוסיה והתחולל משבר כלכלי חסר תקדים מבחינת היקפו, משכו והשפעתו.
השלכותיו חרגו בהרבה מעבר לגבולות ארה"ב.

בתחום הכלכלי

1. החל שפל מחזורי שהלך וגדל, הקטנת הביקושים גררה צמצום ייצור ופיטורי פועלים.
מס' המובטלים הגיע ב- 1932 ל- 13 מליון. כלומר 25% מכוח העבודה היה מובטל.
יתרה מזאת, כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה .

2. לאזרחי ארה"ב התברר כי המניות שבהן הושקע כספם לא נושאות רווחים וכי הן מאבדות מערכן.
הרצון להפטר מהמניות גרם לריצה אל הבורסה. מליונים הפכו לחסרי פרוטה בן לילה, ורבים התאבדו. הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי להוציא את חסכונותיהם אלא ש- 9,000 בנקים נסגרו.

בתחום החברתי

1 אבטלה. התמוטטות המער' הבנקאית והעסקית הביאה לאבטלה כבדה ומליוני אזרחים איבדו לא רק את מקום עבודתם אלא גם את חסכונותיהם והושלכו לרחובות כי לא יכלו לעמוד בשכר הדירה.
מליונים עמדו על סף רעב ומשפחות רבות נהרסו.
2. אמריקאים רבים החלו לנדוד מחוף אל חוף במטרה לנסות ולמצוא פרנסה.
3.חיי המשפחה- המשבר השפיע עמוקות על חיי המשפחה - משפחות רבות נהרסו, נשים נאלצו לצאת לעבודות נקיון וילדים היו צריכים לעזור לפרנסת המשפחה בעבודות כמו צחצוח נעליים וחלוקת עיתונים, ועתידם של הצעירים נראה עגום.
4. הוברווילס - משפחות רבות שנותרו חסרות בית השתכנו בערי אוהלים שהוקמו לצד הדרכים. אזורים אלה של פשיעה ותחלואה גבוהים גבו קורבנות מידי יום ביומו. ערי האוהלים נקראו על שמו של הנשיא הובר אשר לא עשה די הצורך כדי לעזור לציבור ולאזרחים האמריקאים.

בתחום הפוליטי

1. בשנים הראשונות 1929-1932 התחזקו התנועות הקומונסטיות והסוציאלסטיות שניצלו את המשבר כדי לפתוח בתעמולה אנטי קפיטלסטית והאשימו את הממשל והנשיא הובר במשבר החמור.

2. בבחירות של 1932 עלה רוזוולט- נציג הדמוקרטיים לשלטון ברוב של 9 מליון קולות.
ב- 1932 איבדה המפלגה הרפובלקנית את הרוב שהיה לה במוסדות הממשל בסנאט ובקונגרס והמפלגה הדמוקרטית הצליחה להתחזק ולהחזיק ברסן השלטון גם לאחר מותו של רוזוולט.

נסיונותיו של הובר להתמודדות עם המשבר:

  1. הסכם עם אנשי עסקים - מיד לאחר התמוטטות הבורסה כינס הובר אנשי עסקים ונציגי פועלים ושכנע אותם להגיע להסכם לפעול להמשכת הייצור ולהמנע מתביעות שכר.
    מכיוון שההסכם התבסס בעיקר על רצונם הטוב של אנשי העסקים ולא הייתה אפשרות לאכוף אותו הוא נועד מראש לכישלון.
  2. עבודות ציבוריות - הנשיא היקצה כספים לעבודות ציבוריות שנועדו להעסקת מובטלים אך כספים אלו היו מוגבלים מאוד, מפני שהנשיא חשש שיגרמו לאינפלציה.
  3. חקיקה בחקלאות - הובר יזם חקיקה שנועדה לסיע לחקלאים אך החקיקה לא נקטה באמצעים לצמצום הייצור ולפיכך לא הייתה לה משמעות מעשית.
  4. העלת מכסי המגן - הובר החליט להעלות את מכסי המגן על סחורות שמיובאות מחו"ל מתוך כוונה לעודד את השוק האמריקני, אך התוצאות היו הפוכות: מדינות אירופה הגדילו אף הן את מכסי המגן שלהם וכך הגבילו את הייצוא האמריקני. התוצאות היו הרות אסון: הדבר הביא לעצירת הסחר בין ארה"ב למדינות אירופה (החיוני כל כך להתאוששות ממשבר) והגביר את האינפלציה.

מדוע נכשל הובר :

כשלונו של הובר נבע משלוש סיבות עיקריות:

1. חוסר הכוונה ואי מתן סיוע ממשלתי

הובר האמין ביכולת העם האמריקאי לפעול באופן אישי עצמאי ולא מתוך הכוונה ממשלתית לאומית. בכך הוא טעה, שכן הממשל המקומי וארגונים פרטיים לא יכלו לעמוד בנטל הכספי. כך למשל תוכנית הסעד נשענה על הממשל המקומי ולא יכלה לשלם את תשלומי הסעד לנזקקים.

2. קיצוץ תקציבי

הובר לא התמיד בפעולות יזומות מטעם הממשל הפדרלי, מחשש לאינפלציה. הקיצוץ בהוצאות תרם להמשך האבטלה ולהחרפה נוספת במשבר. משבר האמון העמיק בקרב העם שתלה בנשיא את תקוותיו. אם במקום לקצץ היה מזרים כסף לשוק דרך העבודות היזומות היה משיג שני יעדים. הראשון הוא שיפור תשתיות (בניית גשרים, כבישים, סכרים וכו'). השיפור השני הוא החייאת המסחר. באמצעות הכסף הציבור יגדיל את כוח הקנייה שלו וכך יפיח חיים בתעשייה הגוועת.

3. האשליה כי המשבר הוא זמני

הובר האמין שהמשבר הוא תופעה זמנית חולפת , ובסופו של דבר השיטה הליברלית בכלכלה תנצח והעוצמה הכלכלית של ארה"ב תחזור לכפי שהייתה.