מבחן בספרות

סיכום זה זקוק לתיקוני עריכה. לפרטים ראה קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון

נא לא להוריד הודעה זו עד שיגמרו כל תיקוני העריכה בסיכום זה.

מבחן בספרות:

מת אבא ומת אלול/שמואל הנגיד

הנושא: שיר הזמנה למשתה יין(שיר יין) שמואל היה משורר ומנהיג של היהודים בספרד המוסלמית במאה ה-11 בשנת 1020 הוא התמנה לשר של מלך גרנדה ולאחר מכן הוכתר בתואר "נגיד",ראש היהודים. הוא כתב שירים ב3 קבצים. אחד מהם הוא ."בן תהילים" שכולל שירי חשק ויין,שירי ידידות ואהבה

תמונה 1- גוויעת הקיץ,סיום חודשי הקיץ-אב,אלול ותשרי תמונה 2-תחילת ימי הקור וחורף ותיאור הסערה בחוץ. תמונה 3- תאור המאבק בין הקור ובין לשונות אש המדורה תמונה4- משתה היין עד אובדן חושים.

הזמן בשיר- תקופת החורף אחרי הכנת היין הראשון של בציר היין הוא תירוש- יין צעיר ועסיסי


אמצעים אומנותיים בשיר- 1. פסיחה : בית 2- והתירוש/אדם וקולו בלי דמם

                 בית 5- וראה כפור ולשון מדורה-זה/ירד וזה יעל
                 בית 6 – ושוב ושתה/ בכד

2. אזכור מקראי- הביטו:נאסף תשרי – נאסף-אסוציאציה למקרא –נאסף אבותיו ,נאסף אל עמו 3. ניגודים-

                 בית 1 ובית2  –ניגוד בין חום לקור
                    בית 1: מוזכרים חודשי הקיץ-אב אלול תשרי
                    בית 2: מופיע ימי הקור חורף
                    בית 5 – ניגוד בין כפור ולשון המדורה-אש

4.מטפורות- בית 1 – מת אב ,מת אלול, מת חמם

                   בית 2- והתירוש/אדם וקולו בכלי דמם

התמזגות של שני צלילים – קול היין שנשפך לכלי וקולו של האדם- ושניהם משתתקים.

4. שימוש רב בפעלים –מבטאים את הסערה ואת הילולת משתה היין "קומה שתה ושוב שתה"

  • שימוש ב-ו' החיבור – להעצמת השכרות

6.חזרות בשיר- חזרה על המילה "מת" 4 פעמים בבית 1 מדגישה את תחושת החידלון,הסוף (מוות)

7. נקיטת לשון פניה- יוצר תחושה של דיאלוג,פניה,שירה –לכן ידידי





אנטיגונה/סופוקלס

אקספוזיציה- הצגת 2 האחיות אנטיגונה ואיסמנה

מופיעות 2 דמויות

  • אנטיגונה ראשית
  • איסמנה מישנית

איסמנה היא דמות משנית מכיוון שהיא מופיע פרקי זמן קצרים ואינה מניעה את העלילה. אנטיגונה ואיסמנה הן שתי אחיות המנוגדות באופיין. תפקידה של איסמנה כדמות משנית- להראות את הקונפליקט בין חוק המלך וחוק האלים והאיר את הדמות הראשית מבחינת התכונות ולתת מימד דרמטי : מחזה כלומר ליצור את המתח לאורך כל הטרגדיה.

אנטיגונה- דמות קיצונית שאינה מתפשרת ואינה מוכנה לקבל את אמרת קריאון ,השליט החדש. היא מערערת על חוק המלך. אנטיגונה אינה רואה את עצמה בוגדת מאחר והיא דורשת שמירה על כבוד המת ע"פ חוקי האלים אנטיגונה מעדיפה את המוות על פני החיים-עדיף לה למות ולהיות עם אלה שהיא אוהבת מאשר לחיות בשקר עם האמת שלה. אנטיגונה דמות לוחמת שנלחמת עבור האמונה שלה שזה כבוד האח שלה. אהבת אחים וערך המשפחה. היא מגלה אומץ לב בכך שאין היא מקבלת את צו המלך היא מרדנית אינה מוכנה להתפשר עם איסמנה ומבטלת כל הטיעונים שמעלה אחותה היא החליטה נחושה בדעת, אינה מתלבטת מוכנה לשאת בסבל ולשלם אפילו במחיר חייה. אנטיגונה בעלת רגשות עזים היא מפגינה רשות אלה כלפי אחיה וכלפי כבוד המשפחה.

איסמנה דמות משנית: איסמנה דמות מציאותית

הטיעונים שהיא מעלה:

1. אנחנו נשים אנחנו חלשות ויד גבר גוברת עלינו ומכאן שאין טעם להתנגד. 2. 2. אם אצא כנגד צו המלך נפיל שואה,אסון על שתינו ולא ישאר זכר למשפחה שלנו מכאן שעלינו לקבל מרותו של קריאון. 3. איסמנה אוהבת את החיים,החיים חשובים לה מהמתים, כדאי שנשמור מצב זה תראי מה קרה לאבינו ,אימנו ואחינו רק אנחנו נותרנו בחיים. • בעלת אופי חלש- איסמנה אומרת לאנטיגונה כי היא מרגישה עצמה חסת אונים. היא אומרת שאין לה כוח ואומץ להתנגד לשליט.

  איסמנה מהססת,חוששת ולבסוף אינה מוכנה לשתף פעולה עם אותה באקספוזיציה יש הצגת הבעיה שתיהפך לבעיה המרכזית בטרגדיה.

אנטיגונה אינה מקבלת את צו המלך היא טוענת שצו האלים גובר עליו.






המקהלה: המקהלה היא בעלת חשיבות דידקטית מחנכת משום שהיא כוללת את זקני העם שדעתם מקובלת על עמוני העם הצופה במחזה היווני מתייחס למקהלה בכבוד משום שהיא מביעה את חוכמת הזקנים המקובלת עליו ומשקפת את הדעת הקהל . הצופה היווני הוא אזרח ממושמע ודתי כאשר דעת האלים חשובה לו. המקהלה משקפת עמדה דתית.

תפקידי המקהלה:

1. תפקיד אסטתי: המקהלה מופיע בשירה ובמחולות ותורמת ליופי ולחלק הפיוטי השירי של המחזה. 2 תפקיד בעיצוב המבנה של הטרגדיה: המקהלה מקשרת הין חלקי העלילה השונים היא גם מספרת בסוף כל מערכה מי מתקרב לבמה לקראת המערכה הבאה. היא מציגה שאלות כדי לעורר את ציפיות הקהל. 3.תפקיד של מספר: המקהלה מביאה עובדות מן העבר,מספרת על אירועים שהיו לפני העלילה של המחזה. 4.תפקיד בהפגת המתח: כאשר קיים עימות – קונפליקט בין שתי דמויות לדוגמא: אנטיגונה-איסמנה,קראון –הימון המקהלה מעורבת מעירה הערות ומנמיכה את רמת המתח

5.תפקיד דידקטי- המקהלה מביעה את דעתה , ודעתה מלמדת את הצופים מהי הדעה הנכונה.


נאום קריאון-מערכה ראשונה

קריאון פונה אל המקהלה – הגברים= זקני העיר . הוא מזכיר את האלים שהחזירו את הביטחון לעיר. בנאומו הוא מזכיר את בית ליוס את אדיפוס ואת הארמון שנתנו חכמי העיר לליוס ואדיפוס. כמו כן, שמרתם אמונים לשני בניו אטאקלס ופוליניקס שנפלו ביום אחד. כלומר קריאון מתחיל בדברי חנופה. לאחר מכן הוא עובר לעובדה כי השלטון עבר אליו כחוק: אני שאר בשרם (קרובי משפחה) של הנופלים ואני מלך כחוק. קריאון מדגיש את חפצו כמנהיג ומדגיש את עמדתו החד משמעית- שאת פוליניקס אין לקבור ושיש להפקיר אותו לעופות השמים ושני כלבים "זו עמדתי" כאן קריאון מתגלה כדיקטטור (שליט עריץ)

מערכה שניה: מערכה זו כוללת את דמות השומר עעימות בין אנטיגונה וקריאון דמותה של איסמנה

דמות השומר:דמות משנית- היא דמות משנית מופיע לזמן קצר תפקידו להודיע






דמות השומר: דמות משנית מופיעה לזמן קצר ותפקידו להודיע שהסדר הופר ושחוק המלך לא נשמר. השומר הוא אדם פשוט החרד לעורו שקריאון יעניש אותו.הוא מוכן להישבע שהוא לא ראה מי קבר את המת. מוכן לעמוד בניסיון של שיפודי ברזל חמים השורפים את העור. השומר פותח בויכוח. הוא מרבה לדבר . מטרתו כפולה מצד אחד,השומר רוצה לצאת בשלום מהשיחה עם קריאון ומטרתו השנייה היא לרמוז ולהביע בצורה עקיפה את אהדת האדם הפשוט לקבורת המת בנוסף אומר כי לא נשאר סין לקבורה כאילו זה נעשה בידי האלים מוסיף שהאיש פעל בלי להשאיר עקבות המת כוסה באפר מחשש לטומאה. השומר מביע את אהדתו לקבורת המת וזאת רואים ע"י דבריו: מישהו עם שחר קבר אותו קידש אותו ע"פ נוהג והלך". בתחילה השומר מופיע כמהסס,אך מאוחר יותר חל שינוי בעמדתו ואין הוא חושש מלומר את דבריו בפני קריאון בצורה ישירה . הוא חושש מלומר את דבריו בפני קריאון בצורה ישירה הוא שוב ושב שהגופה כוסתה כדת וכדין ובכך השומר מעצים את דעת הקהל ואת האספקט הדתי והחיובי של המעשה. הקונפליקט בין השומר לקריאון הוא הכנה לקונפליקט המרכזי של המחזה בין קריאון לאנטיגונה.

תפקידו של השומר:

1. לשמור על אחדות המקום- בטרגדיה היוונית נשמרות שלוש האחדיות (זמן מקום ועלילה). המחזה מתרחש בפתח הארמון. השומר מביא ידיעות ממקום אחר מאוחר יותר הוא זה שמביא את אנטיגונה לארמון כך נשמרת אחדות המקום. 2. לחשוף את דמותו של קריאון- השומר חושף את הצד הממהר לכעוס של קריאון ולהראות בכך שקריאון לא פשרן מתרגז בקלות ומדבר בצורה בוטה. קריאון כועס על השומר בתחילה כאשר השומר לא ממהר למסור את ההודעה שלו. הוא מוסיף לכעוס כאשר השומר לא ממהר למסור לו את ההודעה שלו. הוא מוסיף לכעוס כאשר שמע כי הצו שהוציא הופר. פונה גם למקהלה המייצגת את זקני העם ואומר "סוגר את הפה" 3. מעניק משמעות למעשה של אנטיגונה-מדבריו משתמע בצורה עקיפה שמעשה אנטיגונה היה מוצדק השומר מפרט את שלבי הטקס. 4. מציג בפשטות את חוכמת החיים 5. הופ]עתו של השומר גורמת להרפיה קומית,הוא מאט את התפתחות העלילה וצופה את העתיד 6. לשמור על אחדות העלילה-מאחד את העלילה בכך שמגלה שאנטיגונה היא זאת שקברה את פוליניקס ואז מגיע העימות המרכזי בין אנטיגונה לקריאון שמסביב זה מסתובבת העלילה .