מלחמת האופיום השניה

מלחמת האופיום ה – 2 = מלחמת החץ "ארו" 1860 – 1856

הכוחות הזרים מנצלים את מלחמת האזרחים בסין (מרד הטאי פינג) כדי להרחיב ולחזק את שליטתם בסין. כשחון משתלט על ננקינג ושנחאי ומאיים על האינטרסים של המעצמות, מוקמת קואליציה כשאל אנגליה מצטרפות רוסיה וצרפת.

המעצמות שנציגם האנגלי הוא הקצין, צ'ארלס גורדון, משתפות פעולה עם השלטון המנצ'ואי,( ברית יוצאת דופן עם האויב שמכבר) ותומכיו: אצולה של בעלי אדמות ואנשי צבא שחששו מהרעיונות המהפכניים של הטאי פינג שנציגם הוא לי הונג צ'אנג.


שיתוף הפעולה הופך לעימות כאשר דרישתם של האנגלים להיכנס לתוך העיר קנטון נענתה בשלילה ( הסינים פתחו את הנמל בקנטון אבל לא הרשו לזרים להכנס לעיר המוקפת חומה) , ובנוסף אוניה סינית בשפ החץ "ארו", הנושאת דגל בריטי נתפסה על-ידי הסינים לצורך חקירה בחשד לפירטיות, או נשיאת אופיום.

החל עימות צבאי בין הבריטים לבין הסינים והעיר קנטון נכבשה זמנית על-ידי הבריטים.

המלחמה נעצרה זמנית בגלל המרד שפרץ בהודו ובפרס והמשלחת הצבאית יצאה לדכאו.

בשלב זה רוסיה וארה"ב מנסות לנצל את המצב ותובעות מסין לחתום עמן על הסכמים מסחריים, ואילו צרפת (נפוליאון השלישי) מצטרפת לבריטניה שמחדשת את העימות הצבאי עם סין ובשנת 1857 כובשת מחדש את קנטון.

כוח בריטי-צרפתי מתקדם צפונה לכיוון פקינג ומכתיב לסינים את :

הסכמי טיינג'ין

  • המעצמות תקבלנה זכויות מכס מיוחדות
  • המע
  • המעצמות יפתחו נציגויות בפקינג
  • יפתחו ערי נמל נוספות בפני המעצמות
  • המעצמות תקבלנה זכות כניסה לסין
  • סין תשלם פיצויי מלחמה והפסדי סחר
  • צרפת תקבל זכות להטפה מסיונרית
  • המדינות תקבלנה זכויות שיפוט אקסטריטוריאליות
  • צרפת ובריטניה תקבלנה מעמד של "מדינה מועדפת" לפיו כל הקלה שתינתן בעתיד תובטח להן אוטומטית.

ההסכם לא קוים מאחר והאופוזיציה בחצר התנגדה להסכם שהשיג לי הונג צ'אנג ובעת חידוש המשא ומתן העלו המעצמות דרישות חדשות שנדחו על-ידי הסינים וכתוצאה מכך התחדש העימות הצבאי, שבמהלכו נכבשה פקינג והארמון הקיסרי נשדד:


..." משנפרץ הארמון הכל הריעו בכל הלשונות שבעולם, ממהרים, ונושאים את שללם החוצה במהירות האפשרית. הכל נראה כתל נמלים ענק, מעוך למחצה תחת מדרסי העוברים והשבים....היו שמילאו כיסיהם, חולצותיהם וכומתותיהם באבני חן, ספירים, פנינים ופיסות קריסטל, או אף נשאו תיבות מלאות ענקים עשויים פנינים.."

(אהרון שי/ ממלחמת האופיום עד יורשי מאו, זמורה ביתן, ת"א עמוד 26)


בעקבות המרד נחתמו: הסכמי פקינג 1860

1. אושרו הסכמי טיינג'ין

2. נמל טיינג'ן נפתח לסחר בינ"ל

3. גאולון- שמול האי הונג קונג מסרה לבריטים בחכירה ל-99 שנה

4. רוסיה קבלה את נמל וולדיווסטוק והרחיבה את שליתטה בגבול הצפוני.


הרחבת מעורבות המעצמות בסין

לאחר מרד הטאי פינג ומלחמת האופיום השנייה נתפסו חלקים נוספים מסין על-ידי המעצמות.

בסין לא הייתה כל היערכות כדי להתמודד עם האתגרים שכישלונותיה הציבו בפניה. הקסרית האלמנה, טזה סי, שלטה בסין מאז 1861 כעוצרת וכ"קסרית האם האלמנה" שכולם היו מחויבים לציית לה, והיא בלמה כל נסיון לרפורמה עד מותה בשנת 1908.

ניסיונות רפורמה מתונים ומצומצמים בהיקפם החלו , אך השפעתם הייתה מצומצמת ביותר.

בשנת 1862 הוקם בסין בית הספר הראשון ללימוד שפות זרות, ובשנות ה- 70 יצאה קבוצה ראשונה של סטודנטים סיניים ללימודים בארה"ב , ובסוף המאה יצאו קבוצות נוספות.

הוכנסו שינויים מועטים בתחום הצבאי והצבא אורגן על בסיס לאומי ולא מקומי כפי שהיה עד אז. כן הוקם פיקוד עליון מרכזי תחת פיקודו של נסיך מנצ'ואי.

חולי, שטפונות, שנות בצורת ורעב המשיכו להיות בעיותיה העיקריות של סין.

לי הונג ג'אנג ניסה להחדיר רפורמות מתוך אמונה שרק על-ידי אימוץ שיטות המערב ניתן יהיה לנצחו. הוא הצליח להתחיל בבניית אוניות מפלדה ולפתוח מספר מכרות פחם, אלא שמעשיו נתקלו בהתנגדות השמרנים והשינוי הקטן והאיטי לא מנע את המשך השתלטות המעצמות על סין.


בצפון - רוסיה משתלטת על בגבול מנצ'וריה ואזור נמל פורט ארתור

בעימות שפרץ בין צרפת לבין סין על ההשפעה באנאם (צפון ווייטנאם) נאלצה סין להיכנע ובשנת 1884 עבר כל אזור הודו-סין לידי צרפת.

בעקבות זאת משתלטת צרפת גם על האי פורמוזה (טייוואן) ובריטניה משתלטת על בורמה.


למעצמות המערב מצטרפת במחצית השנייה של המאה ה- 19 שכנתה של סין – יפן.