|
|
| שורה 87: |
שורה 87: |
| בתחילת שנת 1942, כוחות מדינות הציר - גרמניה, איטליה ויפן נמצאות בעליונות כמעט מוחלטת, הצבא הגרמני הכובש נמצא עמוק בתוך רוסיה, וגרמניה שולטת על כל מרכז ומזרח אירופה. יפן מצליחה תוך תקופה קצרה להשתלט על אזורים עצומים באזור האוקיינוס השקט, כולל המושבה מליה, סינגפור (נמל בריטי) וממשיכה בהרחבת שטחיהם במזרח הרחוק.<br/> | | בתחילת שנת 1942, כוחות מדינות הציר - גרמניה, איטליה ויפן נמצאות בעליונות כמעט מוחלטת, הצבא הגרמני הכובש נמצא עמוק בתוך רוסיה, וגרמניה שולטת על כל מרכז ומזרח אירופה. יפן מצליחה תוך תקופה קצרה להשתלט על אזורים עצומים באזור האוקיינוס השקט, כולל המושבה מליה, סינגפור (נמל בריטי) וממשיכה בהרחבת שטחיהם במזרח הרחוק.<br/> |
|
| |
|
| === קרבות המפנה במלחמה ===
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ====המפנה בצפון אפריקה - קרב אל עלמיין====
| |
| קרב נוסף שמסמן את המפנה במלחמה מתחולל בצפון אפריקה. בקיץ 1942 הגיעו הכוחות הגרמנים תחת פיקודו של רומל ל"אל עלמיין", עיר שנמצאת כ100 ק"מ מאלכסנדריה במצרים, והייתה סכנה לנפילת מצרים, תעלת סואץ וגם א"י לידי הנאצים.<br/>
| |
| באוקטובר 1942 פתחו הבריטים בפיקודו של פילדמרשל מונטגומרי בהתקפה גדולה שהחלה בירי תותחים ולאחר הריכוך של הכוח הגרמני החלה ההסתערות הבריטית. מהתחלה היה לבריטים יתרון בכוח אדם, ציוד וטנקים, ובמשך 10 ימים התחולל קרב השריון הגדול ביותר עד אז. בסיומו הצליחו הבריטים לשבור את צבאו של רומל, לפרוץ את העמדות הגרמניות והם מתחילים במרדף מערבה למדבר ועד שטח לוב.<br/>
| |
| באותו זמן נוחתים כוחות בריטים ואמריקאים בפיקוד הגנרל אייזנהור באלג'יר ובמרוקו ("מבצע לפיד"). השלטון המקומי שהיה כפוף לממשל וישי חתם מיד על שביתת נשק. הם משתלטים גם על תוניס ובמאי 1943 נכנעו ונפלו בשבי כרבע מיליון חיילים גרמנים ואיטלקים והמערכה בצפון אפריקה הסתיימה.<br/>
| |
| משמעות קרב זה היא שזהו ניצחון יבשתי ראשון של בעלות הברית על הצבא הגרמני ויש לכך השלכות מוראליות. על המשך המלחמה ועל הניצחון הזה אמר צ'רצ'יל:"לפני אל עלמיין לא ידענו ניצחון, לאחר אל עלמיין לא ידענו מפלה". הניצחון הסיר את האיום על מצריים, תעלת סואץ' וכמובן א"י שניצלה מהגרמנים. בנוסף המפלה של רומל הייתה אות הפתיחה לתחילת המתקפה הגדולה של בעלות הברית להשתלטות על כל צפון אפריקה.<br/>
| |
|
| |
| ====המפנה בחזית ברית המועצות - קרב סטלינגרד====
| |
| בקיץ 1942 החל הצבא הגרמני במתקפה גדולה לכיוון הקווקז שנמצאים בו מקורות נפט ולכיוון סטלינגרד שהייתה צומת מסילות ברזל, דרכי תחבורה (נמצאת ליד נהר הוולגה) וכמובן סמל לעירו של סטאלין. כיבוש הקווקז היה מאפשר לגרמנים לאיים על המזרח התיכון כולו. היטלר שפיקד אישית על המתקפה הגרמנית נתקף על ידי השיגעון לכבוש ויהי מה את עירו של סטאלין.<br/>
| |
| הגרמנים מגיעים לפרברי סטלינגרד בראש ארמייה של כ-300 אלף חיילים, והארמייה השישית. העיר הושמה במצור שנמשך כ-3 חודשים שבהם המלחמה נעשתה מבית לבית. סטלינגרד הפכה לעיר חורבות אבל הרוסים הכניסו למערכה כוחות חדשים מול הגרמנים המותשים, גם בואו של החורף הרוסי תרם לכישלון, הגרמנים הוקפו, האספקה שלהם נותקה, מספר האבידות הלך וגדל, רבים מתו מקור ובתחילת פברואר 1943 נכנעים שרידי הארמייה הגרמנית ובראשם המפקד פון פאולוס שהולכים לשבי.<br/>
| |
| זמן קצר אחר כך מצליחים הרוסים לפתוח את הדרך ללנינגרד שבצפון, והניצחון הרוסי מתחיל את מתקפת הענק הגדולה בהיסטוריה, מלנינגרד שבצפון עד הים השחור שבדרום ובסוף 1943 רוב שטחי רוסיה פונו מהצבא הגרמני, הרוסים לא מסתפקים בכך, חלק מהצבא פונה לפולין, לפינלנד, לרומניה ולדרום הבלקן, כלומר הצבא האדום משחרר את כל מדינות מזרח אירופה מהכיבוש הנאצי.<br/>
| |
| משמעות קרב זה היא שהמפלה הגרמנית היוותה את תחילת המפלה הגרמנית בכל רוסיה, הניצחון בסטלינגרד העלה את המורל של העם והצבא הרוסי והעלה את יוקרתו של סטאלין. בעלות הברית שאבו עידוד בעקבות הניצחון בסטלינגרד שבא זמן קצר לאחר הניצחון באל-עלמיין. הנסיגה הגרמנית מכל רוסיה מתחילה ואחר כך גם ממזרח אירופה.<br/>
| |
|
| |
|
|
| |
|