עיקרי המשפט במשפט הפועלי

נושא

הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.

דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך

  • כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.

דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!

נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).

(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).

נשוא

נשוא פועלי - הפועל כמשפט.

דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.

נשוא מורחב - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דמגים עיקריים:

  1. פועל עזר + שם פועל (המצייינים פעולה אחת)
    דוגמה: התינוק התחיל לבכות.
  2. פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
    דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל).
  3. ניב שבמרכזו פועל
    ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
    הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.
    דוגמאות:
    :הספר יצא לאור לפני שנה.
    :בעל החנות פשט את הרגל.
    :הנער הזה מוצא חן בעיני.

נשוא שמני - נשוא שאיננו פועל.

הנשוא השמני עשוי להיות:

שם עצם - אוחתי גננת.

שם תואר - הסרט מעניין.

שם פועל - המטרה (היא) להצליח.

צירוף יחס - הכלב במלונה.

תואר הפועל - הטיול מחר.

אוגד

אוגד - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצריוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט.

לדוגמה - הספרים החדשים הם על השולחן שלי.

לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי הם של אחי.

סוגי האוגד

  1. אוגד כינוי גוף - הוא, היא , הם ,הן.
    הערה - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):
    דוגמאות:
    הנני כאן. - נשוא + אוגד
    הילד הזה הריהו אני.
    מתעמלות אלה אינן אלופות.
  2. אוגד המציין זמן.
    בעבר - היה: האיש הזה היה שחקן מפורסם.
    בעתיד - יהיה: שיר זה יהיה להיט.
    בציווי - הֱיֵה : הֱיֵה זהיר!
    הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:
    1. נשוא (קיומי)
    2. אוגד
היה כנשוא היה כאוגד
היה לי חום.
היתה רעידת אדמה.
לא תהיה מלחמה.
החום לא היה גבוה.
רעידת האדמה היתה מפחידה.
המלחמה לא תהיה קשה.
    • הבחנה ביניהם:
      היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.
      היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.