תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"

Link title== תקציר - יחידת מבוא - ישראל והעמים בשנים 1870 –1920: ==

פרק ראשון - תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"

1. מאפייני התקופה בשנים 1870 – 1920

בשנים אלה בארצות אירופה ואמריקה, חלו שינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה והטכנולוגיה, בפרק זמן קצר. שינויים אלה שינו בצורה משמעותית, את חיי הפרט, המשפחה, החברה והמדינה, והביאו לשינוי ערכים ודרכי חשיבה. אנשים רבים הפכו לחילונים וזה גרם לכך שבני האדם עברו מתלות מוחלטת בכנסיה לתלות גוברת במסגרת המדינה.

השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים שונים :

א. בתחום המעמד משפטי

קבלת אמנציפציה - שוויון זכויות מלא בכל התחומים. האמנציפציה ניתנה לראשונה ליהודים בצרפת ב-1791 , הודות לעקרונות המהפכה הצרפתית.

עד סוף המאה ה- 19 האמנציפציה התפשטה כמעט לכל מדינות מרכז אירופה ומערבה.

היה זה תהליך ארוך שהיו בו עליות ומורדות, והאופי שלו היה שונה ממקום למקום.

יש לציין כי היהודים קיבלו את האמנציפציה בתנאי שיאמצו את אורח החיים, המנהגים והשפה של אזרחי המדינות בהם ישבו.

האמנציפציה יצרה שני תהליכים מרכזים בחיי היהודים : מצד אחד אפשרה את השתלבות היהודים בחברה הסובבת ומצד שני יצרה דחייה כלפי היהודים , שהביאה לעוינות והגבלת היהודים.

ב. בתחום הדמוגרפיה.

1) גידול במספר היהודים –מספר היהודים גדל פי שתיים.

2) תהליך של עיור – היהודים נטשו את הכפרים והעיירות הקטנות ופנו אל הערים הגדולות, בערים היו מפעלים, והיהודים חיפשו מקום עבודה, מה שהערים הציעו להם.

3) עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת.

4) תהליך של הגירה- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה למערבה, בגלל מצב כלכלי קשה אנטישמית ופוגרומים.

ג. תחום הכלכלה

1) השתלבות בכל תחומי הכלכלה החדשים - האמנציפציה והמעבר לערים, איפשרו ליהודים להשתלב בתחומים חדשים. חלק מהיהודים הפכו מסוחרים זעירים לבורגנים העוסקים במסחר מודרני.

2) יהודים רבים פנו למקצועות החופשיים – הם שימשו כעורכי דין, רופאים, פרופסורים באוניברסיטאות.

3) נוצר פרולטריון יהודי –בעיקר במזרח אירופה ובמידה פחותה יותר במערב אירופה ומרכזה. הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.

ד. בתחום החינוך והתרבות

1) תהליך של חילון וטמיעה – הקשר עם הסביבה הנוכרית הגביר את ההתנתקות מן הדת והמסורת. יהודים התקשו לשמור כשרות, שבת וחגים, בגלל עיסוקיהם או לימודיהם.

החליפו את שמותיהם לשמות לא יהודיים ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם. היו יהודים שהמירו את דתם.

2) עזיבת לימודי החדר והישיבה ומעבר למוסדות ההשכלה של המדינה.

3) יהודים התערו בתחומי התרבות והאומנות השונים כמו: הספרות, התאטרון,הפיסול הציור והשירה הכללית ותפסו מקום של כבוד.

ה. מעמד הקהילה

נפגעה אחדותה של הקהילה היהודית וסמכות מוסדותיה בגלל :

1) נפגע הקשר בין הפרט לקהילה בגלל המעבר לערים, ההתערות בחברה הסובבת ותהליך החילון

2) פחתה תלותם של היהודים במוסדות הקהילה, שכן העירייה המקומית בערים סיפקה ליהודים שירותים כלליים כמו: חינוך, בריאות וביטחון.

3) יהודים רבים החלו להיות מעורים בחיים הפוליטיים, הצטרפו למפלגות החדשות שצצו וזנחו את הפעילות הקהילתית.

תהליכי השילוב ותהליכי הדחייה של היהודים

תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של היהודים באירופה והביטויים לכך

בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים. מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחסרה הסובבת. מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית. הדחייה נגרמה גם בגלל השילוב.

גורמים להשתלבות היהודים בחברה הכללית:

1. האמנציפציה – הושוו זכותיותיהם של היהודים לאלה של שאר אזרחי המדינות במערב אירופה ובמרכזה בהן התגוררו.
2. תיעוש וקפיטליזם – התיעוש והקפיטליזם עזרו לשילוב היהודים בכלכלה המודרנית יחד עם שאר החברה הסובבת.
3. תהליכי החילון אצל הנוצרים – הדת כבר לא היוותה גורם מפריע מאוד כשם שהיוותה בזמנים בהם הנצרות הייתה אורתודוקסית וחזקה בקרב החברה הסובבת במערב אירופהץ

שני ביטויים לשילוב היהודים בחברה הכללית:

1. תמורות בתעסוקה – היהודים היוו כ-7% מבעלי המקצועות החופשיים – אחוז גדול הרבה יותר מיחסם בקהילה הכללית. יהודים החלו לעסוק, כאמור, במקצועות חופשיים, והיו בנקאים רבים ותעשיינים רבים ממוצא יהודי.
2. השתלבות חברתית-תרבותית – הייתה התבוללות עצומה בעקבות החיכוך שנוצר עם האוכלוסיה הנוכרית כתוצאה מתהליך העיור שעברו היהודים.

יהודים רבים, כמו כרמייה והברון רוטשילד, השתלבו בחיי הפוליטיקה וזכו למעמד חברתי ופוליטי גבוה במדינות מערב אירופה.

גורמים לדחיית היהודים בחברה הכללית:

1. האמנציפציה – שילוב היהודים והצלחתם בחברה הכללית יצרה קינאה רבה בקרב רבים בחברה הכללית, אשר רצתה בדחיית היהודים.
2. תורת הגזע – תורת הגזע שהתפתחה באותן שנים גרמה לאנטישמיות, על בסיס גזעי בעיקר, שכמובן שדחתה את היהודים.

שני ביטויים לדחיית היהודים בחברה הכללית:

1. "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך שיטנה ועלילה. עיבוד אנטישמי שנעשה ברוסיה לספר שלא עסק כלל בשאלה היהודית בצרפת. המסמך כולל ישיבות של זקני ציון המתכוננים להשתלט על הבנקים ולשנות את הסדר העולמי. המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בארצות שונות.
2. פוגרומים במזרח אירופה – בניגוד למערב, במזרח ניכרה פגיעה פיזית ונערכו פרעות ביהודים שפגעו ברכוש ובנפש. פוגרומים בולטים במיוחד הם "הסופות בנגב" ו"פוגרום קישינב" שנעשו באותן השנים ברוסיה.

תהליכי שילוב וביטויהם

ביטויי שילוב בצרפת:

• בתחום הפוליטי – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל,

נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו.

• בתחום הצבאי – יהודים גויסו לצבא הצרפתי וחלק קטן מהם אף הצליח לקבל דרגות קצונה.

היהודי אלפרד דרייפוס מהווה דוגמא לכך. הוא היה בנו של יהודי עשיר מאלזס ,שגמר את הפוליטכניון בפאריס, נכנס לצבא הקבע, הגיע לדרגת קפיטן בחיל התותחנים, והיה היהודי הראשון שקיבל משרה במטה הראשי של הצבא הצרפתי.

2. תהליכי דחייה וביטוייהם

ביטויי דחייה בצרפת

1) עיתונות וספרות אנטישמית – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית".

בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית.

דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.

דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי". בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת.

2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס.

3) פרשת דרייפוס 1894- 1906

לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית.

התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית. התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D. ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס. דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו.

שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי ומשפיל, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת. הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים "  !

דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם.

בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "אני מאשים". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906.