על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 56: שורה 56:


==ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה==
==ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה==
===השינויים שחלו במפה המדינית של אירופה בעקבות מלחמת העולם  הראשונה.===
עם סיומה של מלחה"ע הראשונה, הוחל בנסיון לסדר עולמי חדש, שבעיקרו התבסס על "[[14 הנקודות של וודרו וילסון|14 הנקודות]]" של נשיא ארה"ב דאז, וודרו וילסון.
בין הנקודות היתה הזכות להגדרה עצמית של כל הלאומים.
בשאיפה לממש עקרון זה המפה המדינית של אירופה שונתה וקיבלה פנים חדשות.
כתוצאה מהסדרים שנקבעו בועידת השלום בורסאי, שבה נדון גורלה של גרמניה, ובועידות אחרות שטיפלו בהסכמים, הסדרים ותנאים שונים של העמים והמדינות השונות.
השינויים שחלו במפה המדינית הם:
#'''"נפילת הנשרים"''' - התמוטטותן ופירוקן של שלוש קיסרויות ואימפריות (דוגמת אוסטרו-הונגריה). מדינות אלה איבדו גם שטחים רבים. בשטחים אלו הוקמו מדינות לאום חדשות.
##'''אוסטרו-הונגריה''' ( הממלכה ההבסבורגית ) - בית הקיסרות שלה הודח ויצא לגלות, אוסטריה צומצמה למימדי מדינה קטנה - חלק מחבל טירול וטרייסטה הועברו לידי איטליה. שטחים נוספים הועברו מאוסטריה למדינות חדשות שנוצרו.
##*'''הונגריה'''-  נאלצה לוותר על 70% משטחה מתקופת הקיסרות. השטחים שנתקו ממנה הועברו בחלקם לרומניה, בולגריה ולמדינות הלאום החדשות, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.
##'''הקיסרות הרוסית'''- התפרקה. המשטר הצארי (בית רומנוב) נפל בעקבות המהפכה הבולשביקית באוקטובר 1917. בשל התבוסה במלחמה והמהפכה איבדה רוסיה חלקים נרחבים משטחה המערבי של הקיסרות הצארית לשעבר. בשטחים אלו הוקמו מדינות חדשות - פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה. על שטח שויתרה רוסיה הוקמה מדינת פינלנד.
##'''האימפריה העות'מאנית'''- קרסה בעקבות המלחמה. קריסתה הביאה לשינוי המפה המדינית של המזרח התיכון. הארצות: מצרים, א"י, סוריה, לבנון ועיראק זכו ביותר אוטונומיה עם החלפת השלטון התורכי במשטר מנדטים הנתון לאחריותן של בריטניה וצרפת.
#'''מדינות חדשות שהוקמו:'''
##'''יוגוסלביה''' - מדינה חדשה המורכבת מאוסף של עמים וטריטוריות- סרביה, קרואטיה, סלובניה, מונטנגרו וחלק ממקדוניה. המדינה החדשה קיבלה את בוסניה והרצגובינה.
##'''צ'כוסלובקיה''' - מדינה חדשה, שכללה שטחים שקיבלה מהקיסרות האוסטרו-הונגרית שפורקה: סלובקיה, בוהמיה, מורביה ושלזיה האוסטרית, חבל הסודטים וכן רותניה (באזור הרי הקרפטים).
##'''פולין'''- זכתה לעצמאות. המדינה הפולנית החדשה כללה את רוב השטחים שהפסידה בשלוש חלוקותיה ההיסטוריות והיא זכתה במוצא לים הבלטי על-ידי הקמת "הפרוזדור הפולני" - רצועה שנמתחה לאורך שתי הגדות של מורד נהר הויסלה עד העיר דנציג (כיום גדאנסק). פולין גם קיבלה מגרמניה את אזור פוזנן (פוזן). 
#'''השינויים בגבולות גרמניה''' - לאחר מלחה"ע ה-1 נראתה המפה המדינית של גרמניה שונה מאשר היתה ערב המלחמה. בעקבות חוזה ורסאי נכפו על גרמניה ויתורים טריטוריאליים למעצמות השכנות לה:
##החבלים אלזס ולורין הוחזרו לצרפת, שתי ערים (אויפן ומלמדי) הוחזרו לבלגיה, שלזויג הוחזרה לדנמרק, פוזנן לפולין ואזור ממל לליטא.
##חבל הסאר במערב גרמניה, אזור עשיר בפחם, נמסר לפיקוח של חבר הלאומים לתקופה של 15 שנה כשצרפת נהנית מתפוקת הפחם. בתום תקופה זו נקבע שייערך משאל עם שיכריע באשר לגורלו המדיני של החבל - האם ישתייך לגרמניה או לצרפת.
===עיקרון "זכות ההגדרה העצמית של הלאומים"===
עיקרון זה הוא מתוך "[[14 הנקודות של וודרו וילסון|14 הנקודות]]" של הנשיא וילסון.
על יסוד עיקרון זה נוסדו מדינות הלאום החדשות.
על-פי עיקרון זה לכל עם, לאום, מיעוט קיימת זכות לממש את שאיפתו לאוטונומיה ואף לריבונות.
עיקרון זה יצר בעיות - לא פעם היה קשה לממשו וכדי לתת זכות לבני לאום אחד פגעו בזכות זו של לאום אחר או שגרמו לכך שלאום זה יהפוך למיעוט במדינה חדשה.
למשל, אוסטריה נאלצה למסור טריטוריות מיושבות בגרמנים ליוגוסלביה, פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה.
הונגריה נותרה מדינה קטנה מאוכלסת על-ידי מגיארים בלבד ואת מחוז טימישוואר, שבו ישבו הונגרים רבים, נאלצה למסור לידי רומניה ויוגוסלביה.
הבעיה היתה שלא ניתן היה לתת עצמאות גורפת לכל העמים, הלאומים והמיעוטים שכן אירופה היתה הופכת לפסיפס של מדינות קטנות ללא רציפות טריטוריאלית ולעיתים ללא יכולת קיום כלכלית עצמאית.
לכן היה צורך שלעיתים שני עמים או יותר יחיו על אותה טריטוריה.
מהבעיות שהנושא יצר, אנו  למדים שהמפה המדינית החדשה היתה בבחינת הרע במיעוטו.
לכן נוסחו סעיפים להגנת המיעוטים בחוזי השלום (חוזי המיעוטים) בעיקר במדינות שקמו במזרח אירופה ובדרומה.
המיעוטים זכו בזכויות אזרח, בלשון המיעוט, ובזכות לשמר מנהגים מסורת ודת.
===השפעות מלחמת העולם הראשונה על מדינות אירופה בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות===
===בתחום הכלכלה===
בעקבות מלחמת העולם הראשונה סבלו המדינות שלחמו ממשברים כלכליים.
משברים אלו התחוללו במחנות המדינות המנצחות והמנוצחות כאחד.
המלחמה גבתה הוצאות עצומות מכל מדינה ומדינה.
חלק מהמדינות הלוחמות גייסו  כמעט את כל משאבי המשק למאמץ המלחמתי (מלחמה טוטאלית) והזניחו תחומי ייצור אחרים, כגון עסקים פרטיים וייצור לצרכים אזרחיים.
משקי המדינות הלוחמות גם איבדו כוח אדם רב בעקבות נפילת חללים רבים, פצועים ונכים.
#'''בעיית האבטלה''' - המדינות הלוחמות התקשו לעבור מ"משק של מלחמה" ל"משק של שלום". כתוצאה מכך גברה האבטלה באותן מדינות. שוק העבודה הוצף בהמוני חיילים משוחררים, שמשק המדינה לא היה ערוך לקלוט אותם. חלק מן המפעלים הושבתו בכל תקופת המלחמה, למשל מפעלים שייצרו מוצרים לצריכה אזרחית בלבד. היו גם מקרים בהם מקומות עבודה אוישו על-ידי אזרחים שלא גויסו לצבא. בעיית האבטלה אף החריפה כאשר ב-1924 סגרה ארה"ב את שעריה למהגרים, דבר שמנע ממחוסרי עבודה לחפש כבעבר פתרון לפרנסתם מעבר לים.
#'''התגברות האינפלציה''' - ברוב המדינות שלחמו נוצרה אינפלציה במימדים אדירים. חלקן מימנו את הוצאות המלחמה על-ידי הלוואות פנימיות, ולאחר המלחמה ירד באופן חד ערך המטבע שלהן. עקב קשיי מימון וחוסר במזומנים, המדינות הדפיסו כסף, פעולה אשר היוותה גורם נוסף להתגברות האינפלציה. בשל כך, חסכונות של שנים אבדו מערכם, השכר החודשי בקושי פרנס את העובדים, השקעות שונות הפכו לחסרות ערך ומאזני הבנקים הפכו שליליים. שער המטבע התמוטט. למשל בשנת 1923, ירד ערך המארק הגרמני מ-20,000 מארק לדולר אמריקני בינואר ל-100,000 מארק לדולר בחודש יוני, ל-5 מיליון מארק לדולר באוגוסט, ל-50 מיליון מארק לדולר בתחילת ספטמבר ול-630 מיליארד מארק לדולר בתחילת נובמבר. משכורות עודכנו בתחילת כל חודש ולאחר מכן מדי יום ביומו ולא ניתן היה  להדביק את קצב האינפלציה. בגרמניה, התקשה המשק להתאושש בשל נטל הפיצויים שהוטל עליה לשלם בעיקר לצרפת - על-פי החלטות ועידת ורסאי. המדינות הלוחמות הלוו כספים זו לזו למימון צרכי המלחמה ובסיומה התקשו לעמוד בנטל החובות. למשל צרפת הלוותה סכומי עתק לבלגיה ולרוסיה, וגם לוותה סכומים נכבדים מבריטניה ומארה"ב.
#'''בעיית הפיצויים''' הייתה חמורה לאין ערוך. ובעיקר סבלה ממנה גרמניה. עקב  הטלת אשמת המלחמה עליה, הוטל עליה לשלם פיצויים למדינות המנצחות על הנזקים שהיא גרמה. בתחילה הוטל על גרמניה להעביר 20 מיליארד מארק (5 מיליארד דולר) כפיצויים למדינות המנצחות עד שנת 1921 וכן כמויות של בקר ופחם לטובת צרפת ובלגיה. המשך הסדר הפיצויים היה צריך להיקבע על-ידי ועדה מיוחדת שתדון בכך. לעול הפיצויים היתה השפעה מכרעת על הקושי של גרמניה לשקם את כלכלתה בשנים שלאחר מלחה"ע ה-1.
====התמודדות המדינות עם המשבר====
כדי להבריא את המשק ואת התעשיה ולהתמודד עם האבטלה, היה צורך לעודד צריכה מקומית.
לכן היו מדינות שהטילו מכסי מגן על מוצרי יבוא כדי להגן על התוצרת המקומית וכך להבריא את התעשייה ולהתמודד עם האבטלה.
רבות מהמדינות שלחמו ולקחו הלוואות מארה"ב התקשו להחזירן לאחר המלחמה וכך מצאו את עצמן תלויות עוד יותר בסיוע מארה"ב.
המציאות הכלכלית העכורה הזאת איימה על היציבות במערכת הפוליטית.
בעיקר בלטה בעיית היציבות במדינות כגון גרמניה ואיטליה, שהתנסו לראשונה במשטר דמוקרטי לאחר המלחמה ולא היתה בהן מסורת דמוקרטית ארוכת שנים.
===בתחום החברה===
תיסכול הלוחמים, ששבו מהחזית, הם  חשו  שהחברה המקומית בעורף, שלא חוותה את חוויות וזוועות המלחמה כמותם, אינה מקבלת אותם כפי שציפו.
הלוחמים היו מלוכדים בשל חוויותיהם המשותפות במלחמה בת 4 שנים בתנאים הקשים של "לוחמת החפירות", דבר אותו התקשו להבין האזרחים שלא נשלחו לחזית.
#'''התגברות אווירת המיליטריזם''' - הלוחמים, שחשו בנתק בינם לבין אותו חלק בחברה שלא נשלח לחזית, החליטו להתלכד ביחד כדי לנסות להשפיע על דמות החברה והמשטר במדינותיהם. שאיפתם היתה לשמר את חוויות המלחמה ורוח המלחמה בזיכרון החברתי הקולקטיבי ולתת ביטוי לעמדותיהם גם בעמדה פוליטית יותר לוחמנית. הלוחמים המשוחררים, הקימו לעצמם מסגרות חברתיות בעלות אופי צבאי, למשל מועדונים לחיילים משוחררים וותיקי המלחמה. במועדונים אלו הם החיו את רוח המלחמה בחייהם האזרחיים - הם הצדיעו, העלו זיכרונות משדה הקרב, ניסו להנציח אירועים, לפאר גיבורים ולהלל את המלחמה (מעין המשך לאווירה המיליטריסטית שקדמה למלחמה). חברי המועדונים ביקשו להאדיר את ערכי הגבריות והלאומנות בצד סיוע הדדי והקרבה עצמית. הם דיברו על שינוי המשטר ויצירת חברה חדשה, שאותה הם יעצבו. המיליטריזם היווה קושי להתבססות השלום באירופה שלאחר המלחמה ומכשול למשטרים הדמוקרטיים, שניסו לבססו. אפשר לומר שמיליטריזם קיצוני כמו זה שהיה בגרמניה ובאיטליה היווה קרקע נוחה לצמיחת משטרים אפלים - טוטליטריים.
#'''הפציפיזם''' - אל מול הזרם המיליטריסטי, החלה להתפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה מגמה של פציפיזם. הפציפיזם נלחם בכל מה שנוגע למלחמה ולקרבות והטיף להפצת שלום בעולם. לטענת הפציפיסטים רק אלו שראו את הזוועה בהתגלמותה יעריכו את השלום, את ההידברות ואת ההגעה לפתרון בדרך של פשרה. הפציפיזם, בניגוד למיליטריזם, סלל את הדרך לחיזוק הדמוקרטיה והמגמות הליברליות בכמה ממדינות אירופה (בעיקר בריטניה וצרפת). מצדדיו השפיעו על מקבלי המדינאים בארצותיהם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
===בתחום התרבות===
תוצאות מלחה"ע ה-1 ניכרו גם בתחום התרבות.
באומנות הפלסטית גברה המגמה האנטי מלחמתית. בגרמניה, בצרפת בבריטניה ובארה"ב נפתחו תערוכות של לוחמים לשעבר שביטאו מסר פציפיסטי. הביקורת על המלחמה ביטאה אצל אומנים רבים חלק מביקורת נרחבת יותר כלפי הקידמה. אומנים אלו הביעו את מחאתם כלפי האמונה במדע ובטכנולוגיה, שאפיינה את המאה ה-19. במלחמה למד העולם שהטכנולוגיה עלולה לשמש גם נגד האנושות ולהביא לזריעת הרג וחורבן באמצעות כלי נשק משוכללים ויעילים.
בתחום האומנות הפלסטית בלט זרם שנקרא "דאדא", שיצא נגד מגמת הרציונליזם והקידמה, שהביאה לקורבנות בשדה הקרב.
כך גם "האקספרסיוניזם" סגנון בציור המתבטא בקוים ישרים והנדסיים, דרך ביטוי חדשה, מחלוצי הסגנון היה פאבלו פיקאסו.
בתחום הספרות, בלטה מגמה אנטי מלחמתית, שהדגישה את חוסר הטעם במלחמה. הסופרים הדגישו את אחוות הלוחמים, אך כתיבתם ככלל היתה מכוונת נגד המלחמה. ספרים רבים הדגישו את התקווה לקץ המלחמות. מבין היצירות הבולטות נציין את ספרו של הסופר הגרמני אריך מריה רמארק - "במערב אין כל חדש" ואת ספרו של הסופר האמריקני ארנסט המינגווי "הקץ לנשק". הביקורת הופנתה לא רק נגד תופעת המלחמה עצמה, אלא גם נגד פוליטיקאים וכלפי שכבת הבורגנות שהנהיגה את החברות בארצות שלחמו.


==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הותיקות באירופה בין שתי  מלחמות העולם בתחומי  הפוליטיקה ,חברה כלכלה ובטחון==
==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הותיקות באירופה בין שתי  מלחמות העולם בתחומי  הפוליטיקה ,חברה כלכלה ובטחון==
admin
664

עריכות

תפריט ניווט