על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

פעולות עזרה ונסיונות הצלה למען יהודי אירופה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:
===ועד ההצלה המאוחד===
===ועד ההצלה המאוחד===


ביישוב נחתמו עצומות המוניות שנמסרו לנציב העליון, לממשלת ארה"ב, לחבר הלאומים ולחברי נציגויות דיפלומטיות בירושלים. הועד אסף כסף ופנה אל מנהיגי מדינות שונות באירופה וארה"ב כדי לשכנעם לסייע בהצלת יהודים. הוא התרכז בפעילות הצלה במיוחד במדינות שבהם היה עוד סיכוי להציל יהודים כמו הונגריה, רומניה ובולגריה, אך רוב הניסיונות נכשלו. הצלחה הייתה לתוכנית ההצלה של ילדי טהרן כאשר 1000 ילדים יהודים מפולים רוכזו בטהרן והועלו לארץ ע"י הסוכנות היהודית.
ביישוב נחתמו עצומות המוניות שנמסרו לנציב העליון, לממשלת ארה"ב, לחבר הלאומים ולחברי נציגויות דיפלומטיות בירושלים. הועד אסף כסף ופנה אל מנהיגי מדינות שונות באירופה וארה"ב כדי לשכנעם לסייע בהצלת יהודים. הוא התרכז בפעילות הצלה במיוחד במדינות שבהם היה עוד סיכוי להציל יהודים כמו הונגריה, רומניה ובולגריה, אך רוב הניסיונות נכשלו.


4) תוכנית אירופה ופרשת ברנד - החל בראשית 1943 טיפלה הנהגת היישוב בו זמנית במספר תוכניות והצעות להצלתם של יהודים.  
הצלחה הייתה לתוכנית ההצלה של ילדי טהרן כאשר 1000 ילדים יהודים מפולים רוכזו בטהרן והועלו לארץ ע"י הסוכנות היהודית.
א) תוכנית אירופה: תוך כדי דיוניה של הנהלת הסוכנות בתוכנית טרנסניסטריה, בסוף 1942 ובמהלך 1943, הועלתה תוכנית נוספת להצלה בהיקף גדול תמורת תשלום, תוכנית אירופה. תוכנית זו הייתה יוזמה של קבוצת מנהיגים יהודים בסלובקיה, שכינתה עצמה בשם קבוצת העבודה, והיא נועדה לעצור את הגירושים מן המדינה באמצעות תשלום שוחד לגרמנים. הפסקת השילוחים באוקטובר 1942 יוחסה לאותם תשלומים, שהועברו לדיטר ויסליצני, מעוזריו הקרובים של אייכמן. בעקבות מה שנראה בעיני קבוצת העבודה כהצלחה, המשיכו אנשיה לנהל משא ומתן עם ויסליצני על הפסקת השילוחים מאירופה כולה, תמורת סכום שתשלם יהדות העולם החופשי במטבע חוץ. ויסליצני הודיע על נכונותו העקרונית של מפקדו העליון, היינריך הימלר, לשאת ולתת על כך, לאחר קבלת דמי קדימה ובתמורה לשניים – שלושה מיליוני דולרים. הנהלת הסוכנות, שגם אליה הגיעה הקריאה להעביר כספים לתוכנית, היססה זמן רב ולבסוף נמנעה מלפעול, מחשש שמדובר במירמה ואחיזת עיניים, משום שהסכום הנדרש היה פעוט בהשוואה לזה שדרשו הרומנים. במאי 1943 חזר ואישר ויסליצני את הסכמת הימלר לתוכנית. ביוני החליטה הנהלת הסוכנות לשלם את דמי הקדימה, 200,000 דולר, באוגוסט הפקיד שליח הסוכנות בקושטא, טדי קולק, את רוב הכסף בידי בלדר שיצא לבירת סלובקיה. ואולם, אז הודיע ויסליצני כי הגרמנים חזרו בהם מן התוכנית להפסקת הגירושים.
 
ב) פרשת ברנד: באביב 1944, עם התחלת השילוחים מהונגריה לאושוויץ, הועברה לידיעת ראשי היישוב הצעת הס"ס שנודעה בכינוי שנתן לה אייכמן:"סחורה תמורת דם". ההצעה הועברה באמצעות יואל ברנד, איש ועד העזרה וההצלה בבודפשט, לאחר שזומן באפריל לאדולף אייכמן ושמע ממנו על העיסקה. לפי תנאי העיסקה, מוכנים הנאצים לשחרר מיליון יהודים דרך ספרד ופורטוגל תמורת 10,000 משאיות ועשרות טונות של מצרכים חיוניים, שיועברו לחזית המזרחית. לשם הוצאת העיסקה לפועל אפשרו הנאצים את יציאתו של ברנד לתורכיה, לשם יצירת מגעים עם נציגי היהדות העולמית ועם בעלות הברית. ברנד הגיע לקושטא ונפגש עם נציג ועד ההצלה שפעל במקום. משנודעו פרטי העיסקה לאנשי הסוכנות היהודית, הם העריכו, על סמך ניסיונם בטיפול בתוכניות קודמות, כי בעלות הברית לא תסכמנה למשלוח עזרה לגרמנים. עם זאת הם קיוו, שעצם קיומו של משא ומתן, אפילו למראית עין, יוכל אולי להביא לעצירת הגירושים. לכן השקיעו חיים וייצמן ובמיוחד משה שרתוק (שרת) מאמצים רבים בפניות חוזרות ונשנות אל בעלות הברית. ואולם ארה"ב, שתחילה התייחסה בחיוב לפתיחת משא ומתן, נרתעה עקב סירובם הנחרץ של הסובייטים. בריטניה, שראתה בהצעה הגרמנית ניסיון לסחיטה וללוחמה פסיכולוגית, הטעתה במכוון כמה פעמים את הנהגת הישוב, כדי להכשיל כל אפשרות של משא ומן בינם לבין הגרמנים. הבריטים פרסמו את הפרשה, ובכך הביאו למעשה לחיסול המשא ומתן, שלא הגיע עד אז לשלב כלשהו של מימוש. הנהלת היישוב השקיעה זמן ומאמצים בפרשת ברנד.מאמצים רבים הושקעו בניסיונות להציל את יהודי הונגריה, מתוך רצון ברור להציל יהודים באשר הם. אך כל מאמציה של הנהגת היישוב עלו בתוהו: במהלך 1944 נרצחו למעלה מ- 400,000 יהודי הונגריה. "היה זה כאילו הובאנו להסתכל במוות", אמר על כך יצחק גרינבוים. פרשת ברנד, לצד פרשות נוספות הקשורות בגורל יהודי הונגריה, התגלגלו לאחד האירועים הכאובים בתולדות המדינה: משפט קסטנר. ב-1945 הואשם ד"ר ישראל קסטנר, חבר מרכזי בוועד העזרה וההצלה בבודפשט, בשיתוף פעולה עם הנאצים בהונגריה, בניהול משא ומתן עמהם, במתן עדות לטובתו של קצין ס"ס, בהעלמת מידע על ההשמדה מן הקהילות היהודיות, ואף בהסגרת שניים מן הצנחנים הארץ ישראלים לידי הגסטאפו. את כל זאת עשה, ע"פ הטענה, כדי להציל קומץ אנשים, ביניהם קרוביו וידידיו.      ב- 1955 שנה וחצי לאחר תחילת המשפט, פסק השופט בנימין הלוי כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן", כלומר סייע בעקיפין להשמדת יהדות הונגריה תמורת הצלת 1684 קרוביו וידידיו שעלו על רכבת לשוויץ. המשפט גרם סערה ציבורית מתמשכת. באביב 1957, טרם קבלת פסק הדין בערעור, נרצח קסטנר ליד ביתו בת"א.  פחות משנה לאחר הרצח ביטל בית המשפט העליון את פסק דינו של בנימין הלוי, טיהר את קסטנר מאשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים.
=== תוכנית אירופה ופרשת ברנד ===
 
החל בראשית 1943 טיפלה הנהגת היישוב בו זמנית במספר תוכניות והצעות להצלתם של יהודים.  
====א) תוכנית אירופה:====
תוך כדי דיוניה של הנהלת הסוכנות בתוכנית טרנסניסטריה, בסוף 1942 ובמהלך 1943, הועלתה תוכנית נוספת להצלה בהיקף גדול תמורת תשלום, תוכנית אירופה.  
 
תוכנית זו הייתה יוזמה של קבוצת מנהיגים יהודים בסלובקיה, שכינתה עצמה בשם קבוצת העבודה, והיא נועדה לעצור את הגירושים מן המדינה באמצעות תשלום שוחד לגרמנים. הפסקת השילוחים באוקטובר 1942 יוחסה לאותם תשלומים, שהועברו לדיטר ויסליצני, מעוזריו הקרובים של אייכמן. בעקבות מה שנראה בעיני קבוצת העבודה כהצלחה, המשיכו אנשיה לנהל משא ומתן עם ויסליצני על הפסקת השילוחים מאירופה כולה, תמורת סכום שתשלם יהדות העולם החופשי במטבע חוץ.
 
ויסליצני הודיע על נכונותו העקרונית של מפקדו העליון, היינריך הימלר, לשאת ולתת על כך, לאחר קבלת דמי קדימה ובתמורה לשניים – שלושה מיליוני דולרים. הנהלת הסוכנות, שגם אליה הגיעה הקריאה להעביר כספים לתוכנית, היססה זמן רב ולבסוף נמנעה מלפעול, מחשש שמדובר במירמה ואחיזת עיניים, משום שהסכום הנדרש היה פעוט בהשוואה לזה שדרשו הרומנים. במאי 1943 חזר ואישר ויסליצני את הסכמת הימלר לתוכנית. ביוני החליטה הנהלת הסוכנות לשלם את דמי הקדימה, 200,000 דולר, באוגוסט הפקיד שליח הסוכנות בקושטא, טדי קולק, את רוב הכסף בידי בלדר שיצא לבירת סלובקיה. ואולם, אז הודיע ויסליצני כי הגרמנים חזרו בהם מן התוכנית להפסקת הגירושים.
 
 
====ב) פרשת ברנד: ====
באביב 1944, עם התחלת השילוחים מהונגריה לאושוויץ, הועברה לידיעת ראשי היישוב הצעת הס"ס שנודעה בכינוי שנתן לה אייכמן:"סחורה תמורת דם". ההצעה הועברה באמצעות יואל ברנד, איש ועד העזרה וההצלה בבודפשט, לאחר שזומן באפריל לאדולף אייכמן ושמע ממנו על העיסקה.
 
לפי תנאי העיסקה, מוכנים הנאצים לשחרר מיליון יהודים דרך ספרד ופורטוגל תמורת 10,000 משאיות ועשרות טונות של מצרכים חיוניים, שיועברו לחזית המזרחית.
 
לשם הוצאת העיסקה לפועל אפשרו הנאצים את יציאתו של ברנד לתורכיה, לשם יצירת מגעים עם נציגי היהדות העולמית ועם בעלות הברית. ברנד הגיע לקושטא ונפגש עם נציג ועד ההצלה שפעל במקום. משנודעו פרטי העיסקה לאנשי הסוכנות היהודית, הם העריכו, על סמך ניסיונם בטיפול בתוכניות קודמות, כי בעלות הברית לא תסכמנה למשלוח עזרה לגרמנים.
 
עם זאת הם קיוו, שעצם קיומו של משא ומתן, אפילו למראית עין, יוכל אולי להביא לעצירת הגירושים. לכן השקיעו חיים וייצמן ובמיוחד משה שרתוק (שרת) מאמצים רבים בפניות חוזרות ונשנות אל בעלות הברית. ואולם ארה"ב, שתחילה התייחסה בחיוב לפתיחת משא ומתן, נרתעה עקב סירובם הנחרץ של הסובייטים. בריטניה, שראתה בהצעה הגרמנית ניסיון לסחיטה וללוחמה פסיכולוגית, הטעתה במכוון כמה פעמים את הנהגת הישוב, כדי להכשיל כל אפשרות של משא ומן בינם לבין הגרמנים. הבריטים פרסמו את הפרשה, ובכך הביאו למעשה לחיסול המשא ומתן, שלא הגיע עד אז לשלב כלשהו של מימוש.
 
הנהלת היישוב השקיעה זמן ומאמצים בפרשת ברנד.מאמצים רבים הושקעו בניסיונות להציל את יהודי הונגריה, מתוך רצון ברור להציל יהודים באשר הם. אך כל מאמציה של הנהגת היישוב עלו בתוהו: במהלך 1944 נרצחו למעלה מ- 400,000 יהודי הונגריה. "היה זה כאילו הובאנו להסתכל במוות", אמר על כך יצחק גרינבוים. פרשת ברנד, לצד פרשות נוספות הקשורות בגורל יהודי הונגריה, התגלגלו לאחד האירועים הכאובים בתולדות המדינה: משפט קסטנר. ב-1945 הואשם ד"ר ישראל קסטנר, חבר מרכזי בוועד העזרה וההצלה בבודפשט, בשיתוף פעולה עם הנאצים בהונגריה, בניהול משא ומתן עמהם, במתן עדות לטובתו של קצין ס"ס, בהעלמת מידע על ההשמדה מן הקהילות היהודיות, ואף בהסגרת שניים מן הצנחנים הארץ ישראלים לידי הגסטאפו. את כל זאת עשה, ע"פ הטענה, כדי להציל קומץ אנשים, ביניהם קרוביו וידידיו.      ב- 1955 שנה וחצי לאחר תחילת המשפט, פסק השופט בנימין הלוי כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן", כלומר סייע בעקיפין להשמדת יהדות הונגריה תמורת הצלת 1684 קרוביו וידידיו שעלו על רכבת לשוויץ. המשפט גרם סערה ציבורית מתמשכת. באביב 1957, טרם קבלת פסק הדין בערעור, נרצח קסטנר ליד ביתו בת"א.  פחות משנה לאחר הרצח ביטל בית המשפט העליון את פסק דינו של בנימין הלוי, טיהר את קסטנר מאשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים.
admin
1,372

עריכות

תפריט ניווט