על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

סיפור פשוט / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


===דמותו של הירשל:===
===דמותו של הירשל:===
הרומן מתאר את קורות חיי הירשל מתקופת בגרותו (גיל 16 ) ומתמקד בתסביכים הרגשיים אליהם הוא נקלע ביחסיו עם נשים.<BR> הירשל הוא בן למשפחת בורגנים, אך אינו מוצא את מקומו במעמד הזה.<BR> הדבר מתבטא בסלידתו מעבודה בחנות ואולי אף התאהבותו בבלומה, המשרתת בביתו.<BR> הוא מצוי בגיל בו הוא נתון בסערות רגשיות ובקונפליקטים רבים: הקונפליקט המרכזי שלו מתבטא ביחסיו עם אימו השולטת בחייו, שוללת ממנו את מימושו העצמי ואינה מתפקדת כאם(לא שרה לו שירים, לא מלתפת ולא נותנת חיבה).<BR> הוא נתון למרותה המוחלטת של אימו, אולם עולמו הפנימי סוער.<BR> הוא נכנע לאימו, אולם הסתירה הפנימית בליבו מתגברת ומובילה אותו בסופו של דבר לשיגעון.<BR> הוא מתנהג בפסיביות, עצור מבחינה רוחנית.<BR> קיים פער מהותי בין מחשבותיו למעשיו.<BR> בנפשו של הירשל מתרחשים שינויים רבים עקב מספר אירועים דרמטיים: דחיית אהבתו הראשונה, התגברות שנאתו לאשתו, התמכרותו לאהבת הנעורים חסרת הסיכויים.<BR> הוא לא מסוגל להתמודד עם הבעיות האלה, מדחיק אותן ובסופו של דבר זה מתפרץ בשגעונו.<BR> בשלב הראשון לקראת השיגעון, הירשל סובל מנדודי שינה ומרבה לחשוב על דודו המשוגע.<BR> השיגעון הוא אמצעי למאבקו בחברה, כמו גם אולי גזירת הגורל הרובצת על המשפחה.<BR> השיגעון בא לביטוי בהזיות, בהתייחסות המוזרה לשעון, שנאה לתרנגול, הרהורים על מותו, לישת שעווה, ריצה ליער והתנהגות מוזרה ביער.<BR> הבריחה ליער היא מחאה כנגד הכבילה שכבלו אותו, נסיון לברוח מכבלי החברה, שינאה עצמית ומתן ביטוי ליצרים האינדיוידואליים.<BR>
הרומן מתאר את קורות חיי הירשל מתקופת בגרותו (גיל 16 ) ומתמקד בתסביכים הרגשיים אליהם הוא נקלע ביחסיו עם נשים.<BR> הירשל הוא בן למשפחת בורגנים, אך אינו מוצא את מקומו במעמד הזה.<BR> הדבר מתבטא בסלידתו מעבודה בחנות ואולי אף התאהבותו בבלומה, המשרתת בביתו.<BR> הוא מצוי בגיל בו הוא נתון בסערות רגשיות ובקונפליקטים רבים: הקונפליקט המרכזי שלו מתבטא ביחסיו עם אימו השולטת בחייו, שוללת ממנו את מימושו העצמי ואינה מתפקדת כאם(לא שרה לו שירים, לא מלטפת ולא נותנת חיבה).<BR> הוא נתון למרותה המוחלטת של אימו, אולם עולמו הפנימי סוער.<BR> הוא נכנע לאימו, אולם הסתירה הפנימית בליבו מתגברת ומובילה אותו בסופו של דבר לשיגעון.<BR> הוא מתנהג בפסיביות, עצור מבחינה רוחנית.<BR> קיים פער מהותי בין מחשבותיו למעשיו.<BR> בנפשו של הירשל מתרחשים שינויים רבים עקב מספר אירועים דרמטיים: דחיית אהבתו הראשונה, התגברות שנאתו לאשתו, התמכרותו לאהבת הנעורים חסרת הסיכויים.<BR> הוא לא מסוגל להתמודד עם הבעיות האלה, מדחיק אותן ובסופו של דבר זה מתפרץ בשגעונו.<BR> בשלב הראשון לקראת השיגעון, הירשל סובל מנדודי שינה ומרבה לחשוב על דודו המשוגע.<BR> השיגעון הוא אמצעי למאבקו בחברה, כמו גם אולי גזירת הגורל הרובצת על המשפחה.<BR> השיגעון בא לביטוי בהזיות, בהתייחסות המוזרה לשעון, שנאה לתרנגול, הרהורים על מותו, לישת שעווה, ריצה ליער והתנהגות מוזרה ביער.<BR> הבריחה ליער היא מחאה כנגד הכבילה שכבלו אותו, נסיון לברוח מכבלי החברה, שינאה עצמית ומתן ביטוי ליצרים האינדיוידואליים.<BR>


'''משמחלים וחוזר מבית המרפא של ד"ר לנגזם חל שינוי מהותי ביחסו אל 3 הנשים בחייו:'''<BR>  
'''משמחלים וחוזר מבית המרפא של ד"ר לנגזם חל שינוי מהותי ביחסו אל 3 הנשים בחייו:'''<BR>  
שורה 30: שורה 30:
====יחסי הירשל ואימו:====
====יחסי הירשל ואימו:====
הקונפליקט המרכזי של הירשל הוא עם אימו.<BR> צירל מצטיירת כאשה קשה וקרה השולטת ביד רמה בכל עינייני הבית.<BR> משגיחה על הירשל, שולטת על כל מעשיו, אך אינה מספקת לו חום אימהי, למרות שהוא בן יחיד.<BR> יש במערכת היחסים ביניהם פגימה.<BR> היא מתנגדת למימוש העצמי שלו, מאופיינת באמצעות להיטותה אחר האוכל.<BR> מגלה כפיתיות באכילה מופרזת ובהנאה מהסעודות (מסמל כניעה ליצר חמדנות וחומרניות).<BR> גם להיטותה אחרי הממון, מצבי רוחה וקשריה עם הסביבה  מאופיינים בעזרת האוכל.<BR>
הקונפליקט המרכזי של הירשל הוא עם אימו.<BR> צירל מצטיירת כאשה קשה וקרה השולטת ביד רמה בכל עינייני הבית.<BR> משגיחה על הירשל, שולטת על כל מעשיו, אך אינה מספקת לו חום אימהי, למרות שהוא בן יחיד.<BR> יש במערכת היחסים ביניהם פגימה.<BR> היא מתנגדת למימוש העצמי שלו, מאופיינת באמצעות להיטותה אחר האוכל.<BR> מגלה כפיתיות באכילה מופרזת ובהנאה מהסעודות (מסמל כניעה ליצר חמדנות וחומרניות).<BR> גם להיטותה אחרי הממון, מצבי רוחה וקשריה עם הסביבה  מאופיינים בעזרת האוכל.<BR>
בניגוד אליה, הירשל מתעב תכונות אלה (אפילו צמחוני).<BR> הוא נמצא במצב של תלות, לא מצליח לתפקד באופן עצמאי ומפגין תסביכים שמקורם עוד בילדותו: בן יחיד, לא זוכה לחום ואהבה, יחסים מעוותים עם ההורים (תועלתיות), חינוך לא עקיב עקב החשש מהשיגעון.<BR> צירל הופכת לשליטת הבית הסמויה עקב אופיה הסמכותי וערמומיותה.<BR> כשמחליטה להשיא את בנה למינה- פונה קודם כל לשדכן ורק אח"כ "מתייעצת" עם בעלה, גורמת לו לבטא את רצונותיה כרצונותיו, יודעת לשכנע בדרך הלטיפות (כך נהגה גם עם הירשל כשרצתה לשכנעו).<BR> צירל חיזקה את תחושת התלות של הירשל בה, מנעה ממנו את יכולת ההתמודדות עם בעיותיו ורצונותיו ו"סרסה" אותו ולכן אין לו את היכולת להגיע להגשמה עצמית.<BR>  
בניגוד אליה, הירשל מתעב תכונות אלה (אפילו צמחוני).<BR> הוא נמצא במצב של תלות, לא מצליח לתפקד באופן עצמאי ומפגין תסביכים שמקורם עוד בילדותו: בן יחיד, לא זוכה לחום ואהבה, יחסים מעוותים עם ההורים (תועלתיות), חינוך לא עקיב עקב החשש מהשיגעון.<BR> צירל הופכת לשליטת הבית הסמויה עקב אופיה הסמכותי וערמומיותה.<BR> כשמחליטה להשיא את בנה למינה- פונה קודם כל לשדכן ורק אח"כ "מתייעצת" עם בעלה, גורמת לו לבטא את רצונותיה כרצונותיו, יודעת לשכנע בדרך הלטיפות (כך נהגה גם עם הירשל כשרצתה לשכנעו).<BR> צירל חיזקה את תחושת התלות של הירשל בה, מנעה ממנו את יכולת ההתמודדות עם בעיותיו ורצונותיו ו"סרסה" אותו ולכן אין לו את היכולת להגיע להגשמה עצמית.<BR>


===אצל בלומה מוחצנות תכונות "אימהיות" מנוגדות לצירל.===
===אצל בלומה מוחצנות תכונות "אימהיות" מנוגדות לצירל.===
עריכה אחת

תפריט ניווט