על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 103: שורה 103:


===העיצוב האמנותי===
===העיצוב האמנותי===
1. שיר לירי: נותן ביטוי לחוויות נפשיות אישיות של המשורר. עם זאת יש כאן גם אלמנט אפי – יסוד סיפורי – תולדות נפשו בתקופות חיים מסוימות.


2. דיאלוג: מבחינה חיצונית בנוי השיר בצורה של דיאלוג בין המלאך למשורר. המלאך שואל שאלה קצרה ביותר, והמשורר עונה בבית שלם. מבנה זה חוזר לאורך כל השיר.              השאלות הן ריטוריות – לא כדי לקבל תשובה מבחוץ המשורר הוא השואל וגם זה שעונה. זוהי צורת כתיבה דרמתית, שמגרה את הסקרנות ויוצרת עניין, אך מובן, שהמשורר מנהל כאן דיאלוג בינו לבין עצמו.
1. '''שיר לירי:''' נותן ביטוי לחוויות נפשיות אישיות של המשורר. עם זאת יש כאן גם אלמנט אפי – יסוד סיפורי – תולדות נפשו בתקופות חיים מסוימות.


3. לשון ציורית: ריבוי של ציורי לשון – תמונות לשון (אימז'ים). התאור אינו נמסר בצורה כללית ומופשטת, אלא בצורה מאוד מוחשית קונקרטית. הוא ממחיש בצורה מפורטת את הנופים, שהשפיעו עליו.
2. '''דיאלוג:''' מבחינה חיצונית בנוי השיר בצורה של דיאלוג בין המלאך למשורר. המלאך שואל שאלה קצרה ביותר, והמשורר עונה בבית שלם. מבנה זה חוזר לאורך כל השיר. השאלות הן ריטוריות – לא כדי לקבל תשובה מבחוץ המשורר הוא השואל וגם זה שעונה. זוהי צורת כתיבה דרמתית, שמגרה את הסקרנות ויוצרת עניין, אך מובן, שהמשורר מנהל כאן דיאלוג בינו לבין עצמו.


4. האנשה: ביאליק מייחס לטבע תכונות אנושיות. יכולת זאת מגבירה אצלו את תחושת הקירבה אל הטבע, ומפצה על הבדידות, שכנראה, חש בקרב בני האדם.
3. '''לשון ציורית:''' ריבוי של ציורי לשון – תמונות לשון (אימז'ים). התאור אינו נמסר בצורה כללית ומופשטת, אלא בצורה מאוד מוחשית קונקרטית. הוא ממחיש בצורה מפורטת את הנופים, שהשפיעו עליו.


5. דימוי: המשורר מדמה את יציאת נפשו לצאת יונה משובכה (סוף בית א')
4. '''האנשה:''' ביאליק מייחס לטבע תכונות אנושיות. יכולת זאת מגבירה אצלו את תחושת הקירבה אל הטבע, ומפצה על הבדידות, שכנראה, חש בקרב בני האדם.


6. אנלוגיה ניגודית: העמדת עולם הטבע בניגוד לעולם בית המדרש.
5. '''דימוי:''' המשורר מדמה את יציאת נפשו לצאת יונה משובכה (סוף בית א')


7. סגנון בעל השפעה מקראית:  
6. '''אנלוגיה ניגודית:''' העמדת עולם הטבע בניגוד לעולם בית המדרש.
א. ו' ההיפוך: ותתעלף, ותזדעזע.
ב. עתיד מקוצר: ותכל במקום ותכלה, ויהי במקום ויהיה.
ג. כינוי חבר לפועל במקום כינוי פרוד: ויראנ במקום ויראה אותה.
ד. צורת מקור מוחלט ולאחריו פועל מאותו שורש לשם הדגשה: הלוך הלכה.


8.      העדר אחידות בעיצוב החיצוני של השיר:
7. '''סגנון בעל השפעה מקראית:''' <BR>
::א. ו' ההיפוך: ותתעלף, ותזדעזע.<BR>
::ב. עתיד מקוצר: ותכל במקום ותכלה, ויהי במקום ויהיה.<BR>
::ג. כינוי חבר לפועל במקום כינוי פרוד: ויראנ במקום ויראה אותה.<BR>
::ד. צורת מקור מוחלט ולאחריו פועל מאותו שורש לשם הדגשה: הלוך הלכה.<BR>
 
8.      '''העדר אחידות בעיצוב החיצוני של השיר:'''<BR>
העדר הסימטריות בשיר, משקף את תוכנו של השיר – אורך הבתים אינו שווה. הבית השלישי, המתאר את חוויותיו בבית המדרש קצר יותר, והוא מתאים להשפעה פחות גדולה עליו.   
העדר הסימטריות בשיר, משקף את תוכנו של השיר – אורך הבתים אינו שווה. הבית השלישי, המתאר את חוויותיו בבית המדרש קצר יותר, והוא מתאים להשפעה פחות גדולה עליו.   
לעומת זאת, הזיקה שלו אל הטבע בילדותו היא מקור בעל השפעה עיקרית ודומיננטית על נפשו, ולכן גם על אופי יצירתו, ובהתאם לכך תופסים תיאורי הטבע את מחצית השיר.             
לעומת זאת, הזיקה שלו אל הטבע בילדותו היא מקור בעל השפעה עיקרית ודומיננטית על נפשו, ולכן גם על אופי יצירתו, ובהתאם לכך תופסים תיאורי הטבע את מחצית השיר.             

תפריט ניווט