על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תבנית:דרוש תיקון עריכה}}
{{תבנית:דרוש תיקון עריכה}}


פירושי מילים:
'''פירושי מילים:'''


1 המשורר פונה אל הנפש; נעורת - חלקיו של צמח הפשתן; ננערו - הושלכו מעליך (בלשון עבר).
1. המשורר פונה אל הנפש; נעורת - חלקיו של צמח הפשתן; ננערו - הושלכו מעליך (בלשון עבר).


2 ימי השחרות - תקופת החיים בה האדם עדיין צעיר; מלאכי שיבה - שערות לבנות; שחרו - באו לקראת, קידמו.
2. ימי השחרות - תקופת החיים בה האדם עדיין צעיר; מלאכי שיבה - שערות לבנות; שחרו - באו לקראת, קידמו.


3 הזמן - הבלי הזמן, חטאי העולם הזה.
3. הזמן - הבלי הזמן, חטאי העולם הזה.


4 מעלך - חטאך; תולדות ימים - היסטוריה.
4. מעלך - חטאך; תולדות ימים - היסטוריה.


5 מלכך - אלוהיך; בסוד - בחברת; נהרו - 1. זרמו בשטף, הרבה מאד אנשים;
5. מלכך - אלוהיך; בסוד - בחברת; נהרו - 1. זרמו בשטף, הרבה מאד אנשים;


                                                    2. זרחו, האירו.
                                                   
    ·    תוכן
===תוכן===
          ·          הנושא המרכזי
====הנושא המרכזי====


    ·    שיר קודש, המדבר על מערכת היחסים בין האדם לבין נפשו ובינה לבין האלוהים. בשיר פונה הדובר אל נשמתו וקורא לה להתנער מהבלי העולם הזה ולהתמסר לעבודת האל.
שיר קודש, המדבר על מערכת היחסים בין האדם לבין נפשו ובינה לבין האלוהים. בשיר פונה הדובר אל נשמתו וקורא לה להתנער מהבלי העולם הזה ולהתמסר לעבודת האל.


    ·    "רשות לנשמת": פיוטי "רשות לנשמת" נועדו לשמש מבוא לתפילה הנאמרת בשחרית לשבת וחג והנפתחת במלים: "נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלוהינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד". תפילה זו שעניינה שבח לבורא, מכונה בקיצור "נשמת" והכינוי "רשות לנשמת" מתייחס לבקשת הרשות של האדם לקרב את נשמתו אל האלוהים באמצעות התפילה.
*'''"רשות לנשמת":''' פיוטי "רשות לנשמת" נועדו לשמש מבוא לתפילה הנאמרת בשחרית לשבת וחג והנפתחת במלים: "נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלוהינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד". תפילה זו שעניינה שבח לבורא, מכונה בקיצור "נשמת" והכינוי "רשות לנשמת" מתייחס לבקשת הרשות של האדם לקרב את נשמתו אל האלוהים באמצעות התפילה.
          ·          תיאור והסבר


  1.  את הנפש, הישנה כאילו את עדיין בתקופת הינקות, עד מתי תשכבי?! דעי כי הנעורים שלך חלפו עברו, ועפו ברוח.
'''תיאור והסבר'''


v      הדובר פונה אל נשמתו בנזיפה המעוצבת כשאלה רטורית: "למתי תשכבי?" – הביטוי מורכב ממטאפורה כפולה: תקופת הילדות מדומה לחיק אימהי והנשמה מדומה לעולל השוכב בחיק האם ומסרב להתעורר. הדובר אינו רואה בעין יפה את העובדה שנפשו מסרבת להתבגר ונצמדת להנאות החיים. הוא מזהיר את הנפש שהנעורים הם זמניים וסופם שהם מתעופפים ונעלמים כסיבי פשתן "נעורת" העפים ברוח.
1.  את הנפש, הישנה כאילו את עדיין בתקופת הינקות, עד מתי תשכבי?! דעי כי הנעורים שלך חלפו עברו, ועפו ברוח.
הדובר פונה אל נשמתו בנזיפה המעוצבת כשאלה רטורית: "למתי תשכבי?" – הביטוי מורכב ממטאפורה כפולה: תקופת הילדות מדומה לחיק אימהי והנשמה מדומה לעולל השוכב בחיק האם ומסרב להתעורר. הדובר אינו רואה בעין יפה את העובדה שנפשו מסרבת להתבגר ונצמדת להנאות החיים. הוא מזהיר את הנפש שהנעורים הם זמניים וסופם שהם מתעופפים ונעלמים כסיבי פשתן "נעורת" העפים ברוח.


  2.  תקופת הילדות חלפה; "שערותיך הלבנות" יוצאות לקראתך בהתקפת מוסר על הפאסיביות שלך.
2.  תקופת הילדות חלפה; "שערותיך הלבנות" יוצאות לקראתך בהתקפת מוסר על הפאסיביות שלך.
הבית נפתח בשאלה רטורית נוספת: "הלעד ימי השחרות?", כלומר הוא תוהה האם נשמתו סבורה שנעוריה יימשכו לעולם. הוא מזרז את נפשו להתעורר, לקום ולצאת מן התרדמה הרוחנית שהיא שרויה בה. שערות השיבה מדומות לשליחיה של הזקנה המטיפים מוסר לנפש הרדומה ומבשרים את המוות הקרב.


v      הבית נפתח בשאלה רטורית נוספת: "הלעד ימי השחרות?", כלומר הוא תוהה האם נשמתו סבורה שנעוריה יימשכו לעולם. הוא מזרז את נפשו להתעורר, לקום ולצאת מן התרדמה הרוחנית שהיא שרויה בה. שערות השיבה מדומות לשליחיה של הזקנה המטיפים מוסר לנפש הרדומה ומבשרים את המוות הקרב.
3.עליך להשתחרר מהבלי העולם הזה, כפי שהציפורים מתנערות מן הטל של הלילה.


  3.   עליך להשתחרר מהבלי העולם הזה, כפי שהציפורים מתנערות מן הטל של הלילה.
בבית זה בולטת המסגרת הנוצרת באמצעות השורש נ.ע.ר – המתקשר לדימוי הנעורת שהופיע בבית הראשון. דימוי הזמן לטל מדגיש את משמעות הזמן כחסר-ערך וזמני. הזמן מוצג כביטוי כולל לעולם הגשמי, הכרונולוגי, הכרוך בהנאות הגוף וסיפוקים מיידיים המונעים מהנפש להתמסר לייעודה הרוחני. ה"ציפורים" משמשות דימוי מרכזי לנפש השבויה בקינה ואינה מנצלת את יכולתה לעוף. הרעיון מבוסס על משל ממסכת סנהדרין המדמה את הנפש השוכנת בגוף לציפור שאינה מצליחה להמריא: "ונשמה אומרת: גוף חטא שמיום שפרשתי ממנו הריני פורחת באוויר כציפור" (צ"א, 1).


v      בבית זה בולטת המסגרת הנוצרת באמצעות השורש נ.ע.ר – המתקשר לדימוי הנעורת שהופיע בבית הראשון. דימוי הזמן לטל מדגיש את משמעות הזמן כחסר-ערך וזמני. הזמן מוצג כביטוי כולל לעולם הגשמי, הכרונולוגי, הכרוך בהנאות הגוף וסיפוקים מיידיים המונעים מהנפש להתמסר לייעודה הרוחני. ה"ציפורים" משמשות דימוי מרכזי לנפש השבויה בקינה ואינה מנצלת את יכולתה לעוף. הרעיון מבוסס על משל ממסכת סנהדרין המדמה את הנפש השוכנת בגוף לציפור שאינה מצליחה להמריא: "ונשמה אומרת: גוף חטא שמיום שפרשתי ממנו הריני פורחת באוויר כציפור" (צ"א, 1).
4.עופי כציפור על-מנת להשתחרר מחטאך ומן ההיסטוריה הארצית הסוערת בה את עוסקת.
דימוי הדרור תואם את דימוי הציפורים מן הבית הקודם. הדובר מבקש את נפשו שתשתחרר מהחטאים הרובצים עליה, שכן העיסוק בהבלי היום-יום כמוהו כעבדות שיש לנסות ולהיחלץ ממנה. יש להתנער מן הזמן ולהתרומם מעל חיי היום-יום הסוערים כים ואינם מאפשרים את שלוות הנפש הדרושה להתמסרות הרוחנית.


  4.  עופי כציפור על-מנת להשתחרר מחטאך ומן ההיסטוריה הארצית הסוערת בה את עוסקת.
5.עליך לרדוף אחר אלוהייך, בחברת נשמות אשר נוהרות אל טובו של ה'.
 
בבית זה מופיעה הקריאה המציגה את ייעודה האמיתי של הנשמה: לרוץ אחר האל. הנשמות מדומות ללהק ציפורים הנוהרות אל טוב ה'. יש בתיאור הנשמות הנוהרות אל טוב ה', פיתוח דימוי הציפורים המעוצב לאורך השיר, ולפיכך הנשמות שהצליחו להתנער מן הזמן ומצאו את דרכן אל האל – הן הנהנות מחוויית ההזדככות הרוחנית שלפי רש"י כרוכה בביאת המשיח.
v      דימוי הדרור תואם את דימוי הציפורים מן הבית הקודם. הדובר מבקש את נפשו שתשתחרר מהחטאים הרובצים עליה, שכן העיסוק בהבלי היום-יום כמוהו כעבדות שיש לנסות ולהיחלץ ממנה. יש להתנער מן הזמן ולהתרומם מעל חיי היום-יום הסוערים כים ואינם מאפשרים את שלוות הנפש הדרושה להתמסרות הרוחנית.
 
  5.   עליך לרדוף אחר אלוהייך, בחברת נשמות אשר נוהרות אל טובו של ה'.
 
v      בבית זה מופיעה הקריאה המציגה את ייעודה האמיתי של הנשמה: לרוץ אחר האל. הנשמות מדומות ללהק ציפורים הנוהרות אל טוב ה'. יש בתיאור הנשמות הנוהרות אל טוב ה', פיתוח דימוי הציפורים המעוצב לאורך השיר, ולפיכך הנשמות שהצליחו להתנער מן הזמן ומצאו את דרכן אל האל – הן הנהנות מחוויית ההזדככות הרוחנית שלפי רש"י כרוכה בביאת המשיח.


   
   
=== מאפיינים בולטים בשיר===


1.3. מאפיינים בולטים בשיר
*שיר תקיף מאד ובוטה, עתיר סימני קריאה ומילות ציווי (דעי, צאי, ראי, התנערי, וכו') המדגיש את הנימה הנחרצת המבקשת לשכנע את הנשמה שהגיעה העת לתיקון מיידי.
 
    ·    שיר תקיף מאד ובוטה, עתיר סימני קריאה ומילות ציווי (דעי, צאי, ראי, התנערי, וכו') המדגיש את הנימה הנחרצת המבקשת לשכנע את הנשמה שהגיעה העת לתיקון מיידי.
 
    ·    גם כאן, כמו ב"שפל רוח", מוצגת הנפש בעמדת נחיתות, אך הנימה כאן היא תובענית ואקטיבית, מעודדת ובונה.


    ·    המשורר מאמין בכוחה של הנפש להתעורר, ויוצר את אותה האמונה בקרב הקורא.
*גם כאן, כמו ב"שפל רוח", מוצגת הנפש בעמדת נחיתות, אך הנימה כאן היא תובענית ואקטיבית, מעודדת ובונה.


    ·    המשורר מאמין שיש בו את הכוחות הדרושים להתעוררות ולהתקרבות אל האל.
* המשורר מאמין בכוחה של הנפש להתעורר, ויוצר את אותה האמונה בקרב הקורא.
    ·    מבנה וקישוטים


  1.  הסוג הספרותי: רשות לנשמת.
*המשורר מאמין שיש בו את הכוחות הדרושים להתעוררות ולהתקרבות אל האל.
*מבנה וקישוטים


  2חרוז מבריח: "רו".
1'''הסוג הספרותי''': רשות לנשמת.


  3.   מטאפורה: ישנה בחיק ילדות = "תקועה" בילדות, מסרבת להתבגר; מלאכי שיבה = שליחים המטיפים מוסר ומבשרים על המוות הקרב; רסיסי לילה = טל.
2. ''' חרוז מבריח''': "רו".


  4דימויים: נעורים כנעורת ננערו, כציפורים, ימים כימים,דאי כדרור.
3'''מטאפורה''': ישנה בחיק ילדות = "תקועה" בילדות, מסרבת להתבגר; מלאכי שיבה = שליחים המטיפים מוסר ומבשרים על המוות הקרב; רסיסי לילה = טל.


  5שיבוצים:
4'''דימויים''': נעורים כנעורת ננערו, כציפורים, ימים כימים,דאי כדרור.


    א. "למתי תשכבי" ("עד מתי, עצל, תשכב..." משלי ו', 9).
5.   '''שיבוצים:'''


    ב. "במוסר שחרו" ("חוסך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר", משלי י"ג, 24).
::א. "למתי תשכבי" ("עד מתי, עצל, תשכב..." משלי ו', 9).


      ג. "אל טוב ה' נהרו" ("ינהרו אל טוב ה'...", ירמיהו ל"א, 12).
::ב. "במוסר שחרו" ("חוסך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר", משלי י"ג, 24).


   
::ג. "אל טוב ה' נהרו" ("ינהרו אל טוב ה'...", ירמיהו ל"א, 12).


   
   
6.  '''צימודים''': (הגדרה: שתי מילים דומות במראה ובצליל אך שונות במשמעות).


  6.  צימודים: (הגדרה: שתי מילים דומות במראה ובצליל אך שונות במשמעות).
::א.      נעורים Û נעורת Û ננערו (כולן מהשורש נ.ע.ר).
 
א.      נעורים Û נעורת Û ננערו (כולן מהשורש נ.ע.ר).
 
ב.      שחרו Û שיחרו.


     ג. ימים (יום) Û ימים  (ים).
::ב.     שחרו Û שיחרו.


    ד. דרור (שם של ציפור) Û דרור (חופש).
::    ג. ימים (יום) Û ימים (ים).


  7.   האנשה: האנשה של נפש האדם, למרות שהנפש אינה אנושית, אלא - אלוהית (הוענקה ע"י האל); פניה אל הנפש כאילו היתה יצור אנושי.
::    ד. דרור (שם של ציפור) Û דרור  (חופש).


  8.  אקרוסטיכון: אופייני רק לשירי קודש – י ה ו ד ה .
7.  האנשה: האנשה של נפש האדם, למרות שהנפש אינה אנושית, אלא - אלוהית (הוענקה ע"י האל); פניה אל הנפש כאילו היתה יצור אנושי.
8.  אקרוסטיכון: אופייני רק לשירי קודש – י ה ו ד ה .


[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:ספרות]]

תפריט ניווט