על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

משירי הבן האובד / לאה גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 90: שורה 90:




== הסבר השיר: ==




שורה 96: שורה 98:
למושג "בן אובד" יש הקשרים רבים: התרחקות פיזית או נפשית של הבן ממשפחתו (התרחקות מנקודת הראות של חברת המוצא והמשפחה), שינוי דרך בחירת ערכים שונים מערכי המשפחה, הדרדרות נישואים לבני זוג מעם אחר, דת אחרת. גם בחברה בת ימינו, הנחשבת לפתוחה, הסבל והסיבוך של ההתרחקות קיימים.
למושג "בן אובד" יש הקשרים רבים: התרחקות פיזית או נפשית של הבן ממשפחתו (התרחקות מנקודת הראות של חברת המוצא והמשפחה), שינוי דרך בחירת ערכים שונים מערכי המשפחה, הדרדרות נישואים לבני זוג מעם אחר, דת אחרת. גם בחברה בת ימינו, הנחשבת לפתוחה, הסבל והסיבוך של ההתרחקות קיימים.


'''השיר הראשון:''' נפתח ב-ו' החיבור, נותן הרגשה של המשך סיפור קודם ודרך ארוכה שמתמשכת. העצבמים בדרכו של הבן האובד מבטאים את הספקות וההתלבטויות שיש לכל חוזר אחרי תקופה ממושכת. כל עצם ומשמעותו הסמלית:
 
== השיר הראשון: ==
 
נפתח ב-ו' החיבור, נותן הרגשה של המשך סיפור קודם ודרך ארוכה שמתמשכת. העצבמים בדרכו של הבן האובד מבטאים את הספקות וההתלבטויות שיש לכל חוזר אחרי תקופה ממושכת. כל עצם ומשמעותו הסמלית:
האבן מביעה כבדות, היא אבן הנגף בדרכו של הבן, מפקפקת בכלל ביכולתו לחזור לביתו.
האבן מביעה כבדות, היא אבן הנגף בדרכו של הבן, מפקפקת בכלל ביכולתו לחזור לביתו.
השיח נמוך, מבטא את כפיפות הקומה, חולשת הרגליים.
השיח נמוך, מבטא את כפיפות הקומה, חולשת הרגליים.
ציוני הדרך לא מכירים את הזר משדרים תחשובה של זרות ואיום (מזדקרים ודוקרים כדרדר). רק המעיין אינו שואל ואינו אומר אלא קורא לו להרוות את צמאונו, מציע רוך וחמלה. המעיין נותן לו כוח מניע לחזרתו.
ציוני הדרך לא מכירים את הזר משדרים תחשובה של זרות ואיום (מזדקרים ודוקרים כדרדר). רק המעיין אינו שואל ואינו אומר אלא קורא לו להרוות את צמאונו, מציע רוך וחמלה. המעיין נותן לו כוח מניע לחזרתו.


'''השיר השני:''' שונה במבנהו מהראשון - 6 שורות בכל בית.
 
== השיר השני: ==
 
שונה במבנהו מהראשון - 6 שורות בכל בית.
חלק ב' בבית 5 דמויות, לכל אחת מהן התיחסות מיוחדת לאח האובד. הדברים מקוטעים וקצרים ולעיתים לא מובנים. הבן האובד לא נזכר במפורש אך רוחו מרחפת בחלל ושותפה בשיחות וברגשות של בני המשפחה.
חלק ב' בבית 5 דמויות, לכל אחת מהן התיחסות מיוחדת לאח האובד. הדברים מקוטעים וקצרים ולעיתים לא מובנים. הבן האובד לא נזכר במפורש אך רוחו מרחפת בחלל ושותפה בשיחות וברגשות של בני המשפחה.
הבית מנסה להיות רגיל, להתעלם, לשכוח, להפגין את השיכחה. אך יש חלון ודרכו רואים את הדרך - האם היא זו שעומדת בחלון, אינה מדברת, מגיבה בשתיקתה ובהתמדתה בתחושה שבנה יחזור - היא זאת שקמה לבסוף ופותחת את הדלת לסופה בבטחון שהבן קרב.</br>
הבית מנסה להיות רגיל, להתעלם, לשכוח, להפגין את השיכחה. אך יש חלון ודרכו רואים את הדרך - האם היא זו שעומדת בחלון, אינה מדברת, מגיבה בשתיקתה ובהתמדתה בתחושה שבנה יחזור - היא זאת שקמה לבסוף ופותחת את הדלת לסופה בבטחון שהבן קרב.</br>
שורה 109: שורה 119:
בית 4 - המשך תאור הארוחה. האב נאנח והאם קולטת את כאביו ומבינה שאינו מרשה לעצמו להיכנע לרגשותיו האבהיים ואז היא פותחת את הדלת לסופה.</br>
בית 4 - המשך תאור הארוחה. האב נאנח והאם קולטת את כאביו ומבינה שאינו מרשה לעצמו להיכנע לרגשותיו האבהיים ואז היא פותחת את הדלת לסופה.</br>


'''השיר השלישי:''' הבן האובד עומד בפתח. הוא אינו חוזר בתשובה - הוא חוזר הביתה, אך אין לו אשליות כלפי מצבו. הוא מכריז על מגרעותיו ואינו יכול להבטיח שלא ישוב ויחטא. הבית שותק - נבוך, רק האם מגיבה בפעם הראשונה. אין חשיבות בעיניה למה שהחזיר את הבן, לרגש שבעקבות החזרה, אכזבה או אהבה ובלבד שחזר - שאינו אבוד. האם מדברת גם בשם האב שלא יסלח בודאי לעולם, אך יקבל את בנו בחרונו האוהב (אוקסימורון). הרגש האימהי חזק מכל שיקולי מוסר, הגיון ויוקרה.
 
== השיר השלישי: ==
 
הבן האובד עומד בפתח. הוא אינו חוזר בתשובה - הוא חוזר הביתה, אך אין לו אשליות כלפי מצבו. הוא מכריז על מגרעותיו ואינו יכול להבטיח שלא ישוב ויחטא. הבית שותק - נבוך, רק האם מגיבה בפעם הראשונה. אין חשיבות בעיניה למה שהחזיר את הבן, לרגש שבעקבות החזרה, אכזבה או אהבה ובלבד שחזר - שאינו אבוד. האם מדברת גם בשם האב שלא יסלח בודאי לעולם, אך יקבל את בנו בחרונו האוהב (אוקסימורון). הרגש האימהי חזק מכל שיקולי מוסר, הגיון ויוקרה.


היצירה היא מעין בלדה - יש בה יסודות של סביפור המבוסס על מוטיב עממי, הרבה פרטים מסתוריים (למה עזב, במה חטא, למה חזר), דיאלוגים קצרים ואוירה של קדרות, גשם וסערה.
היצירה היא מעין בלדה - יש בה יסודות של סביפור המבוסס על מוטיב עממי, הרבה פרטים מסתוריים (למה עזב, במה חטא, למה חזר), דיאלוגים קצרים ואוירה של קדרות, גשם וסערה.


[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:ספרות]]

תפריט ניווט