על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)

גרסה מ־20:34, 26 במאי 2005

נוספו 158 בתים ,  26 במאי 2005
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


'''*המצב בארץ ישראל בין שתי מלחמות עולם:'''
'''*המצב בארץ ישראל בין שתי מלחמות עולם:'''
כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה החליפה שיטת המנדטים את השיטה הקולוניאלית (שיטת המושבות)הישנה.בריטניה וצרפת קיבלו בתום המלחמה מנדט(פיקדון)על אזורי המזרח-התיכון תחת פיקוח חבר הלאומיים.המנדט העניק סמכויות ניהול למעצמות ומטרתו הייתה להכיר את העמים היושבים באזורים אלה לעצמאות מדינית.בריטניה קיבלה מנדט על ארץ-ישראל ובראש השלטון המנדטורי עמד נציב עליון שמונה על-ידי הממשלה.ביולי 1922 בריטניה פרסמה את נוסח טופס המנדט.
כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה החליפה שיטת המנדטים את השיטה הקולוניאלית (שיטת המושבות) הישנה. בריטניה וצרפת קיבלו בתום המלחמה מנדט (פיקדון) על אזורי המזרח התיכון תחת פיקוח חבר הלאומיים. המנדט העניק סמכויות ניהול למעצמות ומטרתו הייתה להכיר את העמים היושבים באזורים אלה לעצמאות מדינית. בריטניה קיבלה מנדט על ארץ-ישראל ובראש השלטון המנדטורי עמד נציב עליון שמונה על-ידי הממשלה. ביולי 1922 בריטניה פרסמה את נוסח טופס המנדט.


'''טופס המנדט:'''
'''טופס המנדט:'''


'''*התחייבות לקידום הבית הלאומי היהודי (התחייבות לתושבים היהודיים):'''1
'''*התחייבות לקידום הבית הלאומי היהודי (התחייבות לתושבים היהודיים):'''
.סעפי טופס המנדט הדגיש את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל וקבעו את מחוייבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית,הכלכלית,המדינית והמנהלית של העם היהודי.
1. סעיפי טופס המנדט הדגישו את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל וקבעו את מחוייבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית,הכלכלית,המדינית והמנהלית של העם היהודי.
2.הכרה בסוכנות היהודית כגוף המייצג את התנועה הציונית והעם היהודי.
2. הכרה בסוכנות היהודית כגוף המייצג את התנועה הציונית והעם היהודי.
3.להקל על עלייה יהודית לארץ-ישראל תוך עידוד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע ללא הגבלה,ותוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.
3. הקלה על עלייה יהודית לארץ-ישראל תוך עידוד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע ללא הגבלה,ותוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.
4.הכרה בשפה העברית  כשפה רשמית לצד האנגלית והערבית.
4. הכרה בשפה העברית  כשפה רשמית לצד האנגלית והערבית.
5.עידוד והכרה במוסדות שלטון עצמי של התושבים כמו הוועד הלאומי והסוכנות היהודית.
5. עידוד והכרה במוסדות שלטון עצמי של התושבים כמו הוועד הלאומי והסוכנות היהודית.
6.פיתוח הארץ וחיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.
6. פיתוח הארץ וחיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.


'''*התחייבות טופס המנדט כלפי התושבים הלא יהודים בארץ-ישראל:'''
'''*התחייבות טופס המנדט כלפי התושבים הלא יהודים בארץ-ישראל:'''
1.שמירה על זכיות כל הדתות במקומות הקדושים.
1. שמירה על זכויות כל הדתות במקומות הקדושים.
2.שמירה על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן(לא תיהיה שום אפליה על רקע דת,גזע ולשון).
2. שמירה על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן (לא תיהיה שום אפליה על רקע דת,גזע ולשון).
3.הכרה בשפה הערבית כשפה שמית לצד האנגלית והעברית.
3. הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית לצד האנגלית והעברית.
4.הכרה בחגים של כל עדה ובימי המנוחה שלה.
4. הכרה בחגים של כל עדה ובימי המנוחה שלה.
5.הבטחת זכויותהם ומעמדם של שאר האוכלוסייה שלא תקופח.
5. הבטחת זכויותהם ומעמדם של שאר האוכלוסייה שלא תקופח.


'''*משמעות טופס המנדט:'''
'''*משמעות טופס המנדט:'''
1.החלפת השלטון הצבאי בשלטון אזרחי,עובדה שהקלה מאוד על הישוב היהודי.
1. החלפת השלטון הצבאי בשלטון אזרחי,עובדה שהקלה מאוד על הישוב היהודי.
2.המנדט היווה במידה רבה את המשך הצרת בלפור למרות שהוא ניתן גם לאוכלוסייה הערבית(הצרת בלפור קיבלה תוקף משפטי,מחייב בטופס המנדט).
2. המנדט היווה במידה רבה את המשך הצרת בלפור למרות שהוא ניתן גם לאוכלוסייה הערבית (הצהרת בלפור קיבלה תוקף משפטי ומחייב בטופס המנדט).
3.טופס המנדט נתן בסיס חוקי לפעולותיה של הממשלה האזרחית הבריטית בארץ ולמעמדו של היישוב היהודי בארץ.המנדט הכיר בקיומה של אומה יהודית ובקשר ההיסטורי שבין העם היהודי ארץ-ישראל ובזכותו של כל העם היהודי לשוב ולבנות מחדש בארץ-ישראל את הבית הלאומי.
3. טופס המנדט נתן בסיס חוקי לפעולותיה של הממשלה האזרחית הבריטית בארץ ולמעמדו של היישוב היהודי בארץ. המנדט הכיר בקיומה של אומה יהודית ובקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ-ישראל ובזכותו של כל העם היהודי לשוב ולבנות מחדש בארץ-ישראל את הבית הלאומי.
4.ביום אישורו של טופס המנדט הכריזה ההנהלה הציונית כי התגשמה במלואה השאיפה הפוליטית של תכנית באזל,כלומר,הטופס היווה נצחון לגישה המדינית של הרצל והוא צ'רטר שהוזכר בתוכנית באזל.(הצ'רטר המיוחל).
4. ביום אישורו של טופס המנדט הכריזה ההנהלה הציונית כי התגשמה במלואה השאיפה הפוליטית של תכנית באזל,כלומר,הטופס היווה נצחון לגישה המדינית של הרצל והוא הצ'רטר המיוחל שהוזכר בתוכנית באזל.
 


'''
'''
== פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ-ישראל. =='''
== פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ-ישראל. =='''


[['''*הנציב העליון הראשון,הרברט סמואל(1920-1925):''']]הרברט סמואל מתמנה לנציב העליון הראשון בארץ-ישראל,הוא היהודי אוהד הציונית וסייע במתן הצרת בלפור.הוא פעל רבות לטובת היהודים בארץ-ישראל.
[['''*הנציב העליון הראשון,הרברט סמואל(1920-1925):''']]  
פעולותיו:
הרברט סמואל מתמנה לנציב העליון הראשון בארץ-ישראל,הוא יהודי אוהד הציונית וסייע במתן הצרת בלפור.הוא פעל רבות לטובת היהודים בארץ-ישראל.
1.השליט חוק וסדר בארץ-ישראל.
'''*פעולותיו של הרברט סמואל לטובת היהודים:'''
2.קבע מכסת עליית היהודים.(16,000 רשיונות בשנה)
1. השליט חוק וסדר בארץ-ישראל.
3.אישר מכירת קרקעות ליהודים בפיקוח ממשלתי.
2. קבע מכסת עלייה ליהודים (16,000 רשיונות בשנה).
4.מיפוי הארץ וקביעת הבעלות על הקרקעות("חוק הקרקעות"-טאבו).
3. אישר מכירת קרקעות ליהודים בפיקוח ממשלתי.
5.הכרה בעברית כשפה הרשמית.
4. מיפוי הארץ וקביעת הבעלות על הקרקעות ("חוק הקרקעות"-טאבו).
6.הכרה במוסדות הישוב(המוסדות הלאומיים:אספת הנבחרים,הועד הלאומי והרבנות הראשית).
5. הכרה בעברית כשפה הרשמית.
7.קבע את גבולות ארץ-ישראל,חילק את הארץ לארבעה מחוזות והעמיד בראשם מושלים ופעל לטיפוח ירושלים כבירת ארץ-ישראל.
6. הכרה במוסדות הישוב (המוסדות הלאומיים: אספת הנבחרים,הועד הלאומי והרבנות הראשית).
7. קבע את גבולות ארץ-ישראל, חילק את הארץ לארבעה מחוזות והעמיד בראשם מושלים ופעל לטיפוח ירושלים כבירת ארץ-ישראל.




'''*פעולותיו של הרברט סמואל לטובת הערבים:'''
'''*פעולותיו של הרברט סמואל לטובת הערבים:'''
1.העניק לערבים אדמות מדינה והפלה את הערבים לטובה בתקציב החינוך.
1. העניק לערבים אדמות מדינה והפלה את הערבים לטובה בתקציב החינוך.
2.מינה את המנהיג האנטי-ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי-כהן הדת המוסלמי הבכיר של ירושלים.
2. מינה את המנהיג האנטי-ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי-כהן הדת המוסלמי הבכיר של ירושלים.
3.לאחר מאורעות תרפ"א(1921),הפסיק הרברט סמואל את העלייה היהודית לארץ באופן זמני,והעניק חנינה לפורעים הערבים.
3. לאחר מאורעות תרפ"א (1921),הפסיק הרברט סמואל את העלייה היהודית לארץ באופן זמני, והעניק חנינה לפורעים הערבים.


'''*סיכום:'''
'''*סיכום:'''
בתקופתו של סמואל התפתחה התשתית הכלכלתי בארץ-ישראל והחל בניין הבית הלאומי היהודי.סמואל השתדל לנהוג במדיניות מאוזנת כלפי היהודים והערבים,אך עם זאת, היו ביישוב היהודי מי שחשבו כי פעל לטובת הערבים.
בתקופתו של סמואל התפתחה התשתית הכלכלתי בארץ-ישראל והחל בניין הבית הלאומי היהודי. סמואל השתדל לנהוג במדיניות מאוזנת כלפי היהודים והערבים, אך עם זאת, היו ביישוב היהודי מי שחשבו כי פעל לטובת הערבים.


[['''*הנציב העליון השני הלורד פלומר(1925-1928):''']]
[['''*הנציב העליון השני הלורד פלומר(1925-1928):''']]
הלורד פלומר היה אדם תקיף,איש צבא לשעבר, יחסו הפתיע לטובה,הוא נקט ביד ברזל ובתקופתו שרר שקט בארץ-ישראל, בעיקר תודות לדרך שבה הוא ניהל את העיניינים. הוא היה חסיד נלהב של האימפריה הבריטית ולא גילה אהדה לשום צד,דאג לסדר בטחון וידע לכבד את הרגשות הלאומיים של היישוב.
הלורד פלומר היה אדם תקיף,איש צבא לשעבר, יחסו הפתיע לטובה- הוא נקט ביד ברזל ובתקופתו שרר שקט בארץ-ישראל, בעיקר תודות לדרך שבה הוא ניהל את העיניינים. הוא היה חסיד נלהב של האימפריה הבריטית ולא גילה אהדה לשום צד, דאג לסדר בטחון וידע לכבד את הרגשות הלאומיים של היישוב.
פעלותיו:
פעלותיו:
1.ארגן מחדש את כוחות הבטחון,שבהם פעלו ערבים ויהודים במשותף כשוטרים וכחיילים תחת פיקוד אנגלי.כוחות אלה דאגו לסדר וביטחון בארץ.
1. ארגן מחדש את כוחות הבטחון, שבהם פעלו ערבים ויהודים במשותף כשוטרים וכחיילים תחת פיקוד אנגלי. כוחות אלה דאגו לסדר וביטחון בארץ.
2.בתקופתו נחקק "חוק האזרחות" שהבטיח אזרחות ארץ-ישראלית למי שישב בארץ שנתיים.
2. בתקופתו נחקק "חוק האזרחות" שהבטיח אזרחות ארץ-ישראלית למי שישב בארץ שנתיים.
3.הכיר במוסדות הלאומיים של הישוב היהודי כקודמו,ובימיו אישרו סופית מוסדות אלו וגובשו תקנות עלייה לארץ.כמו כן,אישר מתן תקציבים לאוכלוסיה היהודית וסיע לה בימי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בשנות כהונתו.
3. הכיר במוסדות הלאומיים של הישוב היהודי כקודמו, ובימיו אישרו סופית מוסדות אלו וגובשו תקנות עלייה לארץ. כמו כן,אישר מתן תקציבים לאוכלוסיה היהודית וסיע לה בימי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בשנות כהונתו.


'''
'''
שורה 63: שורה 63:


'''*מאפייני העולים:'''
'''*מאפייני העולים:'''
בין השנים 1920-1924 עלו ארצה בעלייה השלישית כ-35,000 יהודים בעיקר מרוסיה ומפולין.מרבית העולים ציונים סוציאליסטים ותרמו להכפלת האוכלוסיה היהודית בארץ. בעלייה הרבעית שהתרחשה בין השנים 1924-1929 עלו ארצה כ-70,000 עולים גם הם ממזרח אירופה.בתחילת 1924 מנתה האוכלוסיה בארץ כ-95,000 נפש(יהודים),ובתום העליה הרביעית מתנה האוכלוסיה כ-175,000 נפש(יהודים).
בין השנים 1920-1924 עלו ארצה בעלייה השלישית כ-35,000 יהודים, בעיקר מרוסיה ומפולין. מרבית העולים היו ציונים סוציאליסטים ותרמו להכפלת האוכלוסיה היהודית בארץ. בעלייה הרביעית שהתרחשה בין השנים 1924-1929 עלו ארצה כ-70,000 עולים, גם הם ממזרח אירופה. בתחילת 1924 מנתה האוכלוסיה בארץ כ-95,000 יהודים,ובתום העליה הרביעית מתנה האוכלוסיה כ-175,000 יהודים.
כ-50% מאנשי העליה הרביעית היו פועלים וכ-25% מהם בעלי הון.
כ-50% מאנשי העליה הרביעית היו פועלים וכ-25% מהם בעלי הון.


'''*הסיבות לעלייה ארצה:'''
'''*הסיבות לעלייה ארצה:'''
1.שחרור ארץ-ישראל משלטון האימפריה העותומנית ומסירת המנדט על ארץ-ישראל לידי הבריטים,עוררו תקווה בקרב היהודים בגולה,כי הבריטים הם שנתנו ליהודים את הצהרת בלפור יפעלו כעת להגשת החלום הציוני.
1. שחרור ארץ-ישראל משלטון האימפריה העות'מנית ומסירת המנדט על ארץ-ישראל לידי הבריטים, עוררו תקווה בקרב היהודים בגולה, כי הבריטים שנתנו ליהודים את הצהרת בלפור יפעלו כעת להגשת החלום הציוני.
2.האנטישמיות בפולין גברה בשנות ה-20 על רקע משבר כלכלי שפקד את פולין הביאה לסילוק היהודים ממעמדותיהם במסחר ובמלאכה וההתייחסות להם הייתה כאל זרים חסרי זכיות.שר האוצר הפולני גרבסקי פרסם תקנות שנשלו את יהודי פולין מבחינה כלכלית והטילו עליהם מיסים.
2. האנטישמיות בפולין גברה בשנות ה-20 על רקע משבר כלכלי שפקד את פולין, הביאה לסילוק היהודים ממעמדותיהם במסחר ובמלאכה וההתייחסות להם הייתה כאל זרים חסרי זכויות. שר האוצר הפולני גרבסקי פרסם תקנות שנישלו את יהודי פולין מבחינה כלכלית והטילו עליהם מיסים.
3.הקלטותם המוצלחת של בלי העליה השניה בארץ למרות הקשיים עוררה התפעלות בקרב הצעירים היהודים ברוסיה.דמות הפועל העברי שחי בקומונה וכובש את הקרקע עודדה צעירים אידיאליסטים לעלות לארץ-ישראל.
3. הקלטותם המוצלחת של בלי העליה השניה בארץ למרות הקשיים עוררה התפעלות בקרב הצעירים היהודים ברוסיה. דמות הפועל העברי שחי בקומונה וכובש את הקרקע עודדה צעירים אידיאליסטים לעלות לארץ-ישראל.
4.המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1917 ומצבם הכלכלי הקשה של היהודים שם דחפו צעירים יהודים לעזוב את רוסיה ולנסות לממש את חזון החברה השוויונית גם בא"י.
4. המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1917 ומצבם הכלכלי הקשה של היהודים שם דחפו צעירים יהודים לעזוב את רוסיה ולנסות לממש את חזון החברה השוויונית גם בא"י.
5.חוקי ההגירה שבארצות-הברית שנכנסו לתוקף ב-1924 נועדו להגביל את כניסתם של מהגרים כדי למנוע את ירידת שכרם של המקומיים.לפיכך נאלצו יהודים לעלות לי"א.
5. חוקי ההגירה שבארצות-הברית שנכנסו לתוקף ב-1924 נועדו להגביל את כניסתם של מהגרים כדי למנוע את ירידת שכרם של המקומיים.לפיכך נאלצו יהודים לעלות לא"י.


'''*הכשרת העולים והמאפיינים החברתיים שלהם:'''  
'''*הכשרת העולים והמאפיינים החברתיים שלהם:'''  
בשנתיים הראשונות לעלייה שלישית,עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות של תנועות הנוער החלוציות,בעיקר תנועת "החלוץ" ברוסיה,בהנהגתו של יוסף טרומפלדור ו"השומר הצעיר.היו אלו צעירים חדורי רוח חלוצית ואידיאולוגיה ציונית סוציאליסטית ובעלי הכשרה מוקדמת.תנועת "החלוץ" קיימה מחנות להכשרת חבריה לקראת עלייה לארץ-ישראל.במסגרת זו הוכשרו הצעירים לעבודת כפיים ועבודת חקלאות ולמדו עברית.כמו כן,חונכו הצעירים לחובת העלייה לארץ וצייתנות להנהגת התנועה תוך נכונות והתחייבות לעמוד לרשות התנועה ולמלא כל תפקיד שיוטל עליהם.
בשנתיים הראשונות לעלייה השלישית, עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות של תנועות הנוער החלוציות, בעיקר תנועת "החלוץ" ברוסיה, בהנהגתו של יוסף טרומפלדור ו"השומר הצעיר". היו אלו צעירים חדורי רוח חלוצית ואידיאולוגיה ציונית סוציאליסטית ובעלי הכשרה מוקדמת. תנועת "החלוץ" קיימה מחנות להכשרת חבריה לקראת העלייה לארץ-ישראל. במסגרת זו הוכשרו הצעירים לעבודת כפיים ועבודת חקלאות ולמדו עברית. כמו כן, חונכו הצעירים לחובת העלייה לארץ וצייתנות להנהגת התנועה תוך נכונות והתחייבות לעמוד לרשות התנועה ולמלא כל תפקיד שיוטל עליהם.
בעלייה רביעית הגיעו מחצית העולים מפולין.בניגוד לעלייה הקודמת הייתה זו עלייה בלתי מאורגנת ברובה.בעלי משפחות,בני המעמד הבינוני שהגיעו לרוב מחוסר ברירה וללא חינוך ולהט ציוני.למרות שהעלייה הרביעית נקראת "העלייה הבורגנית" המשיכו להגיע בתקופה זו גם עולים רבים במסגרת תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטית.
בעלייה רביעית הגיעו מחצית העולים מפולין. בניגוד לעלייה הקודמת, הייתה זו עלייה בלתי מאורגנת ברובה. בעלי משפחות, בני המעמד הבינוני שהגיעו לרוב מחוסר ברירה וללא חינוך ולהט ציוני. למרות שהעלייה הרביעית נקראת "העלייה הבורגנית" המשיכו להגיע בתקופה זו גם עולים רבים במסגרת תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטית.




שורה 83: שורה 83:


'''*תחום ההתיישבות:'''
'''*תחום ההתיישבות:'''
בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים, חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.
בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים. חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.


'''*מאפייני הקיבוץ:'''
'''*מאפייני הקיבוץ:'''
הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית,שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת,בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה".בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים,דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר.הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד,בית אלפא עוד...
הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית, שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה". בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים, דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר. הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד,בית אלפא עוד...


'''*העקרונות שאפיינו את הקיבוץ:'''
'''*העקרונות שאפיינו את הקיבוץ:'''
1.הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שנתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).
1. הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שניתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).
2.העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.
2. העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.
3.מסגרת חברתית שוויונית של מאות חברים שמקבלת החלטות משותפות.(ניהול הקיבוץ ע"י אספת חברים בה מתקבלות החלטות,מסגרת חברתית שוויונית ברכוש,בזכיות ובחובות של החברים בכלכלה,בחינוך ואחריות הדדית).
3. מסגרת חברתית שוויונית של מאות חברים שמקבלת החלטות משותפות- ניהול הקיבוץ ע"י אספת חברים בה מתקבלות החלטות, מסגרת חברתית שוויונית ברכוש, בזכויות ובחובות של החברים בכלכלה, בחינוך ואחריות הדדית.
4.אין רכוש פרטי,יש קופה משותפה ממנה מקבלים חברי הקיבוץ תקציב על –פי צוריכהם וכל אחד עובד על-פי יכולתו החלוקה של ההכנסות היא שווה.
4. אין רכוש פרטי, יש קופה משותפה ממנה מקבלים חברי הקיבוץ תקציב על– פי צוריכהם וכל אחד עובד על- פי יכולתו. החלוקה של ההכנסות היא שווה.
5.משק מעורב רב ענפים הכולל מפעלי מלאכה וחרושת מתוך מגמה לספק במידת האפשר את כל צורכי החברים.הקיבוץ שאף להיות עד כמה שפחות תלוי בשירותיים חיצוניים.
5. משק מעורב רב ענפים הכולל מפעלי מלאכה וחרושת מתוך מגמה לספק במידת האפשר את כל צורכי החברים. הקיבוץ שאף להיות עד כמה שפחות תלוי בשירותיים חיצוניים.
6.הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל,מכבסה וחינוך שווה לכל.
6. הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל, מכבסה וחינוך שווה לכל.


'''*מושב עובדים:'''
'''*מושב עובדים:'''
Noalee
7

עריכות

אוחזר מתוך "https://www.sikumuna.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/2922"

תפריט ניווט