https://www.sikumuna.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Ran.Rutenbergסיכומונה - תרומות המשתמש [he]2026-04-24T21:22:35Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.8https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=26178שיחה:דף נוסחאות ללוגריתמים2013-01-20T15:29:35Z<p>Ran.Rutenberg: דף חדש: * יש טעות בביטוי המגדיר את הלוגריתם</p>
<hr />
<div>* יש טעות בביטוי המגדיר את הלוגריתם</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=26113גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים2012-02-29T16:12:05Z<p>Ran.Rutenberg: תיקון השחתה ישנה. משום מה לא הצלחתי לשחזר כמו שצריך.</p>
<hr />
<div>==גזרות אנטיוכוס הרביעי : ==<br />
<br />
גזרות אנטיוכוס חולקו ל-2 <br />
<br />
גזרות עשה -<br />
א.הפיכת בית המקדש למקדש זאוס<br />
ב.חובת פולחן המלך (במיוחד בימי הולדתו )<br />
ג. חובה על היהודים להשתתף בדיוניסיות (חגיגות האל דיוניסויס)<br />
ד.הקרבת חזירים במקדש זאוס<br />
ה.דרישה מהיהודים לאכול טרף בפומבי <br />
<br />
גזרות אל תעשה -<br />
א.איסור מילה ( ברית מילה )<br />
ב.איסור מצוות(שבת וחג)<br />
ג.איסור תורה ( שריפת ספרי תורה) <br />
<br />
הסיבות למתן הגזרות - <br />
1.המתיוונים נגד החסידים - יש הסבורים כי במסגרת המאבק נגד החסידים המתיוונים הקיצוניים החליטו להתמזג סופית בתוך התרבות ההלניסטית ולמטרה זו יעצו למלך לאסור על היהדות ולכפות פולחנות הלניסטים<br />
2. הגזרות באו במסגרת המאבק נגד החסידים - אנטיכוס הרביעי סבור כי היהדות היא המניעה את החסידים להתנגדות נגדו לכן הוא אוסר אותה<br />
3.אופיו של אנטיוכוס- ישנן מספר עדויות על מוזריות בהתנהגותו של אנטיוכוס הרביעי המצביעות על הפרעה נפשית .<br />
<br />
תגובות לגזירות -<br />
1.תגובת המתנגדים הקיצוניים והמתונים - היו אנשים שקיימו את הגזרות ,הקיצוניים-מרצון המתונים -מתוך כניעה <br />
2.התנגדות פסיבית - היו מתנגדים שהתחמקו מלבצע את הגזרות בכל דרך אפשרית וקיימו בסתר את מצוות הדת ואם נתפסו העדיפו למות על קידוש השם ( חנה ושבעת בנייה ) <br />
3.התנגדות אקטיבית -היו מתנגדים שהתנגדו בתוקף לגזירות התנגדות פעילה .<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
==הגורמים למרד החשמונאים==<br />
1. סילוק ההשפעה היוונית - החשמונאים פתחו במרד בין היתר כדי לסלק את השפעת ההתיוונות ולהחזיר את המצב הדתי ביהודה לקדמותו. <br><br />
2. ביטול גזירות הדת - החשמונאים פתחו במרד כדי לבטל את גזרות הדת שגזר עליהם אנטיוכוס (איסור ברית מילה, איסור שמירת שבת, חובת השתחוות לפסלים ועוד) <br><br />
3. סיבה כלכלית - אנטיוכוס העביר אדמות רבות של החסיים לידי המתיוונים, המרד פרץ בין ביתר כדי לשנות בחזרה את המצב הכלכלי ולהחזיר אותו לקדמותו.<br />
<br />
==הישגיו של יהודה המכבי==<br />
יהודה המכבי, בנו של מתתיהו החשמונאי מארגן המרד, ירש אותו עם מותו והמשיך במרד שהוא פתח (מי לה' אליי).<br />
הישגיו היו:<br />
1. טיהור בית המקדש וחידוש עבודת ה', כולל הקרבת קורבנות והחנוכה המחודשת של בית המקדש בכ"ה בכסלו (אירוע שנחגג עד ימינו כחג החנוכה)<br />
2. ביטול הגזרות, הדחתו של הכהן הגדול מנלאוס והוצאתו להורג.<br />
<br />
==הסיבות להצלחתו של יהודה המכבי==<br />
1. '''אסטרטגיה צבאית'''- מלחמת גרילה ארוכה בצבא הסלווקי באמצעות טקטיקת פגע וברח (פגיעות מהירות והיעלמות מזירת התקיפה) באמצעות כוח קטן הפועל בזריזות וניידות יחד עם הכרת פני השטח בתור תושבים מקומיים יותר מאשר הצבא הסלווקי המגיע מסוריה גרם להתשת הסלווקים וניצחון בקרבות רבים.<br />
2. '''תמיכת רובו של העם'''- רוב העם, מלבד המתיוונים, הביעו רגשות אהדה למרד. תושבי הכפרים העבירו ידיעות מודיעיניות, והיו בעלי קנאות דתית והתלהבות.<br />
3. '''סיוע מעמים אחרים'''- יהודה הסתייע בעמי האזור, ביניהם שבט הנבטים מהמוצא הערבי החיים בשטחי אדום.<br />
4. '''הברית עם האימפריה הרומית'''- יהודה המכבי חתם על ברית הגנה עם הרומיים, אימפריה שהייתה באותו זמן בעלייה, דבר שסייע לו להתמודד עם האימפריה הסלווקית.<br />
5. '''חולשה פנימית בשלטון הסלווקי'''- השלטון הסלווקיחווה מאבקי כוח ושליטה ובעיות פנימיות.<br />
<br />
==המשך לחימת החשמונאים לאחר ביטול הגזרות==<br />
יהודה נהרג בכפר אלישע, ואחיו מחליפים אותו בהנהגת המרד. המרד ממשיך מהסיבות הבאות:<br />
1. מתוך מטרה להרחיב את גבולות המדינה הריבונית החדשה.<br />
2. לסילוק השלטון הסלווקי לחלוטין מהאזור ועקירתו (הריסת החקרא בידי שמעון בן מתתיהו)<br />
3. לחימה קיצונית בנוכרים- הרס כפרים, גירוש נוכרים, שריפת מקדש השומרונים בהר גריזים וגיור בכפייה של נוכרים.<br />
<br />
==תוצאות מרד החשמונאים==<br />
1. '''ריבונות'''- יהודה משתחררת מהשלטון הסלווקי והופכת למדינה ריבונית תחת הנהגת בית חשמונאי. בירתה היא ירושלים המטוהרת.<br />
2. '''הרחבת גבולות יהודה'''- חלקים גדולים מארץ ישראל נופלים לידי החשמונאים ומסופחים למדינה.<br />
3. '''חיזוק מעמדם של מנהיגי בית חשמונאי'''- אנשי בית חשמונאי הפכו מנהיגי יהודה עד הכיבוש הרומי.<br />
4. '''עצמאות מדינית וביסוס שושלת שלטונית'''- אוטונומיה מדינית בהנהגת בית חשמונאי ולא עוד היהודים כעדה או סיעה דתית אלא מעתה ואילך כמדינה.</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=26112גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים2012-02-29T16:08:58Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי דורין :)</p>
<hr />
<div>==גזרות אנטיוכוס הרביעי : ==<br />
<br />
גזרות אנטיוכוס חולקו ל-2 <br />
<br />
גזרות עשה -<br />
א.הפיכת בית המקדש למקדש זאוס<br />
ב.חובת פולחן המלך (במיוחד בימי הולדתו )<br />
ג. חובה על היהודים להשתתף בדיוניסיות (חגיגות האל דיוניסויס)<br />
ד.הקרבת חזירים במקדש זאוס<br />
ה.דרישה מהיהודים לאכול טרף בפומבי <br />
<br />
גזרות אל תעשה -<br />
א.איסור מילה ( ברית מילה )<br />
ב.איסור מצוות(שבת וחג)<br />
ג.איסור תורה ( שריפת ספרי תורה) <br />
<br />
הסיבות למתן הגזרות - <br />
1.המתיוונים נגד החסידים - יש הסבורים כי במסגרת המאבק נגד החסידים המתיוונים הקיצוניים החליטו להתמזג סופית בתוך התרבות ההלניסטית ולמטרה זו יעצו למלך לאסור על היהדות ולכפות פולחנות הלניסטים<br />
2. הגזרות באו במסגרת המאבק נגד החסידים - אנטיכוס הרביעי סבור כי היהדות היא המניעה את החסידים להתנגדות נגדו לכן הוא אוסר אותה<br />
3.אופיו של אנטיוכוס- ישנן מספר עדויות על מוזריות בהתנהגותו של אנטיוכוס הרביעי המצביעות על הפרעה נפשית .<br />
<br />
תגובות לגזירות -<br />
1.תגובת המתנגדים הקיצוניים והמתונים - היו אנשים שקיימו את הגזרות ,הקיצוניים-מרצון המתונים -מתוך כניעה <br />
2.התנגדות פסיבית - היו מתנגדים שהתחמקו מלבצע את הגזרות בכל דרך אפשרית וקיימו בסתר את מצוות הדת ואם נתפסו העדיפו למות על קידוש השם ( חנה ושבעת בנייה ) <br />
3.התנגדות אקטיבית -היו מתנגדים שהתנגדו בתוקף לגזירות התנגדות פעילה .<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
==הגורמים למרד החשמונאים==<br />
1. סילוק ההשפעה היוונית - החשמונאים פתחו במרד בין היתר כדי לסלק את השפעת ההתיוונות ולהחזיר את המצב הדתי ביהודה לקדמותו. <br><br />
2. ביטול גזירות הדת - החשמונאים פתחו במרד כדי לבטל את גזרות הדת שגזר עליהם אנטיוכוס (איסור ברית מילה, איסור שמירת שבת, חובת השתחוות לפסלים ועוד) <br><br />
3. סיבה כלכלית - אנטיוכוס העביר אדמות רבות של החסיים לידי המתיוונים, המרד פרץ בין ביתר כדי לשנות בחזרה את המצב הכלכלי ולהחזיר אותו לקדמותו.<br />
<br />
==הישגיו של יהודה המכבי==<br />
יהודה המכבי, בנו של מתתיהו החשמונאי מארגן המרד. הישגיו היו: <br><br />
1.</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=26111גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים2012-02-29T16:08:17Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Hist.O</p>
<hr />
<div>==הגורמים למרד החשמונאים==<br />
1. סילוק ההשפעה היוונית - החשמונאים פתחו במרד בין היתר כדי לסלק את הפשעת ההתיוונות ולהחזיר את המצב הדתי ביהודה לקדמותו. <br><br />
2. ביטול גזירות הדת - החשמונאים פתחו במרד כדי לבטל את גזרות הדת שגזר עליהם אנטיוכוס (איסור ברית מילה, איסור שמירת שבת, חובת השתחוות לפסלים ועוד) <br><br />
3. סיבה כלכלית - אנטיוכוס העביר אדמות רבות של החסיים לידי המתיוונים, המרד פרץ בין ביתר כדי לשנות בחזרה את המצב הכלכלי ולהחזיר אותו לדמותו.<br />
<br />
==הישגיו של יהודה המכבי==<br />
יהודה המכבי, בנו של מתתיהו החשמונאי מארגן המרד. הישגיו היו: <br><br />
1.</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Omer123&diff=26093שיחת משתמש:Omer1232012-02-13T18:23:55Z<p>Ran.Rutenberg: ברוך הבא לסיכומונה</p>
<hr />
<div>== ברוך הבא לסיכומונה ==<br />
<br />
סיכומונה בנוי על שיתוף פעולה בין אנשים, ולכן מאפשר לכל אחד לערוך. היכולת הזו נועדה לאפשר לאנשים לתרום וליצור מאגר ידע אשר ישמש את תלמידי ישראל. מחיקת תוכן פוגעת בשאר המשתמשים באתר. אנא, אל תשחית סיכומים בעתיד.<br />
<br />
[[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 18:23, 13 בפברואר 2012 (UTC)</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%90&diff=26092מלכים א' - פרק י"א2012-02-13T18:20:27Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי גיא</p>
<hr />
<div>[[Category:תנ"ך]]<br />
__TOC__<br />
*רמה:כיתות י' - י"ב.<br />
<br />
פרקים א' - י' בונים את דתמיתו של שלמה בהערצה, הוא מוצג כחכם באדם (ראה פרק י' פס' 23). שלמה הופך את הממלכה למרכז כלכלי ומדיני. שלמה מקים אימפריה (ראה פרק י' פס' 27). הכסף היה רב כמו האבנים בירושלים.<br />
<br />
'''הערכה למלך תמיד תהיה על בסיס תיאולוגי''': האם המלך עשה או לא עשה את הטוב בעיני ה'. הכותב מתייחס לנישואיו של שלמה עם נשים נוכריות. הוא מחבר בין הנישואים וההשפעה שלהן עליו אל הסכמתו להקמתן של במות לאלוהויות המקומיות של הנשים. הנישואים היו בעצם נישואים פוליטיים, דבר שהיה מקובל בזמנהו. אך על המחבר זה לא דבר מקובל. הוא מנסה להראות את צדקתו. הוא מראה איך נשיו של לשלמה הטו את לבבו מה'. ראה דברים פרק ו' 5. אהבת האל היא חלק מרכזי באמונה. בהתחלה נטה לבבו של שלמה אחרי נשים נוכריות. אח"כ לבבו כבר לא עם ה', הנשים השפיעו על אמונותיו של שלמה. <br />
<br />
לסיום בשלב השלישי הוא מאפשר לנשותיו להקים במות ומזבחים לאלוהים שלהן. המחבר מדגיש שכל השלבים בהדרדרותו של שלמה הם בגדר הפרה של צו האל. שלמה אמור להאמין רק בה' ולעבוד אותו לפי כל החוקים שנתנו על ידי האל. בפסוק 2 מצטט המחבר את החוק שאותו הפר שלמה. ראה גם את החוק בדברים ז' 4-1. לפי החוק מוזהרים בני ישראל מלכרות ברית עם יושבי הארץ. בני ישראל צריכים להשמיד אותם. נאסרו גם הקשרים החברתיים כי הם מסוכנים כי הם גוררים השפעה תרותתית ודתית. פסוק 2 הוא כמעט ציטוט מדויייק מהכתוב בססר דברים. המחבר מדגיש על ידי הציטוט א הדברים, חוקים, ששלמה הפר. המחבר מראה על ידי השלבים שעברה גורררת עברה. שלמה נישא לנשים נוכיות במחשב שלא ישפיעו עליו מבחינה דתית. אך הן כן השפיעו, בדיוק כמו שהחוק מזהיר שיקרה. ובסוף הוא אף מאפשר הקמת מזבחים לאלוהים זרים.<br />
* אם כבר הבנו שמצוטטים מקורות מקראיים אחרים אז גם הוא מפנה אותנו בעקיפין לעיין ב- "חוק המלך" דברים י"ז 20-14. בחוק המלך פס' 17 כתוב "לא ירבה לו נשים" והנימוק הוא "ולא יסור לבבו". אבל שלמה לוקח נשים רבות ולבבו נטה מה'. הוא מפר את החוק ועושה בדיוק מה שהחוק מזהיר ממנו.<br />
<br />
אמצעי נוסף שבו המחבר משתמש כדי להעצים את חטעאיו של שלמה הוא מספרים טיפולוגיים. הוא אומר שהיו לשלמה 700 נשים ו- 300 פילגשים, מספרים אלו נועדו להעצים את חטאיו של שלמה. ביחד מספר הנשים והפילגשים הוא 1000 כמו מספר העולות ששלמה אעלה ולעולה ובעקבות כך הוצג באור חיובי.<br />
<br />
אמצעי אחר הוא לשון החוק. המחבר מצטט בפסוק 2 את החוק מספר דברים. הוא עבר על החוק שציין את הסכנה בנישואים לנוכריות ובפסוקים 5 - 6 קורה בדיוק מה שהחוק הזהיר ממנו. ראה חוק המלך - דברים י"ז 14 - 20. המחבר מראה מה הרצוי ומה המצוי.<br />
<br />
כאשר אנו מעיינים בפסוק 9 המחבר מציין שה' נגלה לשלמה פעמיים. פעם אחת בגבעון, שם שלמה מבקש בקשה מה' ומקבל הבטחה ממנו ותנאים לקיומה. פעם נוספת שהתגלה ה' בפני שלמה היא מיד לאחר חנוכת המקדש. ראה פרק ט' 2 - 9. ה' אומר לשלמה שאם הוא רוצה שלטון יציב ושושלת חזקה עליו לשמור על דרכי האל. שלמה הפר חוקים, הוא יצא כנגד האל, נגד החוקים, הוא הימרה את דברי האל שהתגלה אליו פעמיים. המחבר מציג "כתב אישום" מפורט. לפי המחבר שלמה חטא במודע, בגלוי ובמוצהר.<br />
<br />
===פסוקים 11 - 13 - העונש===<br />
ה' אומר לשלמה שבגלל שהוא לא קיים את חוקיו הוא יקרע מעליו את הממלכה. אבל ה' מציג שני סייגים:<br />
# '''הסייג הראשון''' - פסוק 12: הסייג הראשון הוא דחיית מועד העונש. ה' מודיע לשלמה שהוא יקרע את הממלכה בזמן שלטון בנו.<br />
# '''סייג שני''' - פסוק 13: קריעת רק חלק מהממלכה. ה' מתכוון להשאיר לשושלתו של שלמה שבט אחד.<br />
שני הסייגים קיימים בזכות דוד. בזכות דוד הוא ידחה את העונש. בזכות דוד הוא יקרע רק חלק מהממלכה. הספר נכתב אחרי חורבן בית ראשון. המחבר מתייחס אל העונש וכותב עליו בצורה היסטוריוגרפית מזווית ראיה תיאולוגית. הוא יודע שהממלכה התפלגה בימי בנו של שלמה. הוא נותן לכך הסבר תיאולוגי: התנהגותו הדתית השלילית של שלמה כפי שהמחבר מציג זאת. המחבר מאמץ תפיסה הנקראת "גמול דורות". הזכות של דוד עוברת לבנו הישיר ובכך מונעת את קריעת הממלכה בימיו. היא עוברת גם לשאר שושלתו בכך שה' משאיר לנכדיו וניניו לשלוט על שבט אחד ובכך בעצם הזכות של דוד עוברת לשושלתו.<br />
<br />
===פסוקים 14 - 25===<br />
הפסקה מתייחס לשני אנשים אום היא מכנה "שטן לשלמה": אלהדד האדמוני ורזון בן אלידע הארמי. ראה פרק ה' 4. שלמה שולט בממלכה ויש לו שלום מכל עבריו מסביב. אבל בפרק זה מסתבר שהתמונה לא כל כך ורודה ויש גורמים המתסיסים והמחכים לשעת כושר כדי להעיץ את עול הכובש מעליהם. הדד ורזון הם העונש, לפי המחבר, של שלמה. הם אוייבים של שלמה והם ימרדו נגדו. המחבר מציין שכל מעשיו הרעים של שלמה וגם אוייביו מתעוררים לעת זקנתו. אבל קיימות שתי סתירות לכך שאלהדד ורזון הם עונשו של שלמה והם מופעים בגלל זקנתו של שלמה:<br />
# אלהדד הנמצא במרים שומע שדוד ויואב מתו. אלהדד שומע זאת ומבקש לחזור לארצו ולמרוד עוד בתחילת שלטונו של שלמה.<br />
# פסוק 25. מצויין שרזון היה שטן לשלמה כל ימיו ולא רק לעת זקנתו.<br />
<br />
===פסוקים 26 - 28===<br />
אם הפסקה הקודמת עסקה בגורמים חיצוניים מתסיסים, פסקה זו עוסקת גם בגורם מתסיס אך בניגוד לפסקה הקודמת גורם זה הוא פנימי. הטינה של גורם זה אינה מימי דוד כמו הגורמים מהפסקה הקודמת אלא טינתו היא חדשה, מימי שלמה בגלל משהו שקרה בזמן זה ולא משהו שקרה בזמנו של דוד. ירובעם הוא בן לאלמנה. הוא בן לשבט אפריים. קיימים מנהיגים דומיננטיים שצמחו משבט זה: שמואל ויהושוע. בנחלתו של שבט אפריים הייתה שילה, בית המקדש הקודם ששימש עד שנחרב. שבט אפריים רואה בעצמו שבט דומיננטי עד לתקופת שלמה. "בית יוסף" הוא כינוי לשני שבטים שהם צאצאיו של יוסף: מנשה ואפריים. סבל = עבודת כפייה. אנשי שבט אפריים משמשים כעובדי כפייה בשל עבודת הבניה המרובות של שלמה. שלמה נזקק לעובדים רבים בשביל עבודות הבניה שלו בכלל ובסתימת מילא, סוג של שקע, בעיר דוד ולהשלים את סגירת הפרצות, ולכן הוא גייס עובדים מהעם. הוא גייס את שבטי מנשה ואפריים. שבט אפריים ירד מגדולתו, המנהיג הוא בן לשבט יהודה ולא משבט אפריים, המקדש נמצא בירושליים ולא בנחלתם. ירובעם הוא עבד המלך, כלומר פקיד גבוה מאד. ירובעם שימש כשוליה, כפקיד זוטר, השמועה על חריצותו וכישוריו הגיעה עד לשלמה והוא ממנה אותו לאחראי על העבודות. שלמה בוטח בירובעם. ירובעם מנצל את הכוח שניתן לו, הוא רואה את מצבו הרע של שבטו שירד מגדולתו. ראה פרק ה' 27. מצויין ששלמה לקח מס מכל שבטי ישראל. הוא לא לוקח משבט יהודה מס. ירובעם עד כעבד לשלמה לרגשות הקיפוח של כל שבטי ישראל, שבטי הצפון שמהם לוקחים עובדים לעבודות כפייה. המניע הפטריוטי, שבט אפריים ירד ממקום גבוה מאוד לשפל המדרגה, והמניע האישי מובילים את ירובעם, איש אמונו של שלמה למרוד בו ולהתסיס.<br />
<br />
אמנם הטקסט נכתב על ידי מישהו משבט יהודה אבל קיימות ראיות שהטקסט במקור נכתב על ידי מישהו משבטי הצפון. מצויין שירובעם היה גיבור חיל, כלומר יש כאן דבר שהעורך היהודי לא היה כותב לעולם. הטקסט מנסה לדמות את דמותו של ירובעם לדמותו של משה.<br />
<br />
<br />
{|width=60%<br />
|-<br />
| '''ירובעם''' || '''משה'''<br />
|-<br />
|<br />
*"ויפקד אותו לכל '''סבל''' בית יוסף" <br />
|<br />
* "ויצא אל אחיו וירא '''בסבלותם'''" (שמות ב' פס' 11)<br />
|-<br />
|<br />
*"ויבקש שלמה להמית את ירובעם ויקם ירובעם ויברח מצרים"<br />
|<br />
*"וישמע פרעה הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדיין" (שמות ב' פס' 15)<br />
|-<br />
|<br />
*"וימצא אותו אחיה השילוני בדרך"<br />
|<br />
*"וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה" (שמות ג' 2)<br />
|}<br />
<br />
<br />
משה יצא וראה את בסבלם של אחיו. ירובעם פיקד על סבל בית יוסף. פרעה רצה להרוג את משה ושלמה רצה להרוג את ירובעם. אלוהים ניגלה למשה בסנה ונתן לו משימה ולירובעם ה' נגלה דרך אחיה השילוני שנתן לו משימה.<br />
<br />
משה הוא אב טיפוס של מנהיג. משה שיחרר את העם ממצרים והוביל אותם לארץ המובטחת. שבטי הצפון העניקו לירובעם יוקרה מנהיגותית גדולה מאוד והעמידו אותו במישור אחד עם משה. ירובעם הוא "המשה" של שבטי הצפון ואילו שלמה הוא "פרעה". ירובעם ממונה להיות מנהיג על ידי אחיה וזהו מהלך המקובל על ה'.<br />
<br />
===פסוקים 29 - 31 - המפגש בין אחיה לירובעם===<br />
אחיה הוא נביא מהעיר שילה, כלומר הוא משבט אפרים גם כמו ירובעם. אחיה כואב את סבלו של שבט אפרים מהבחינה הדתית בגלל שכבר שנים שילה לא משמשת כמרכז דתי וירושליים צוברת תאוצה כמרכז הדתי הלגיטימי.<br />
<br />
אחיה תופס בשמלה, בגד עליון כלשהו, אך לא כתוב בשמלה ש מי הוא תופס, וקורע אותה. הוא קורע אותה ל- 12 קרעים ואומר לירובעם 10 קרעים המייצגים את 10 השבטים בדברי ה' והנבואה מופיע מי לאחר מכן. 12 הקרעים - סמל לשבטי ישראל. 10 קרעים לירובעם וקרע אחד לבית דוד המסמלים את הפילוג בעם.<br />
<br />
אחיה חילק רק 11 מתוך 12 הקרעים שסימלו את השבטים. פתרון לבעיית השבט הנוסף היא ששבט ביניימין התאחד עם שבט יהודה. ראה פרק י"ב 21. פתרון אחר הוא שירובעם קיבל לגיטימציה מה' ומדובר על מספרים סימליים אז 10 מסמל שלמות ואחד את המינימום.<br />
<br />
===פסוקים 32 - 39 - הנבואה של אחיה===<br />
ישנם ראיות להתערבות של היסטוריוגרף יהודאי לטקסט. אחיה השילוני, הרוצה להחזיר עטרה ליושנה, בנאומו משבח את העיר ירושלים, היא ראיה ראשונה. ראיה שניה היא שאחריה אומר ומתייחס לעונש על בית דוד כאל עינוי הוא מציין שהוא מתישהו יפסק. חטיבת ישראל שאחיה בה נמנה מתייחסת לפילוג הממלכה כאל שיחרור ולא עינוי ולא צויין בנבואה המקורית של ה' לשלמה שמתישהו העונש ייפסק. החזרה המרובה על "דוד עבדי" ותיאורו כמלך האידיאלי היא בניגדו לבחירתו של ירובעם ע"י ה' כאילו היא התרסה האומרת שדוד תמיד יהיה המלך האמיתי. קיימת גם ההדגשה שרק על חטבית ישראל ימלוך ירובעם ועדיין בית דוד ימלוך על שבט אחד כלומר ירובעם לא מחליף לגמרי את בית דוד. ראיה נוספת היא שאמנם ירובעם ימלוך בכל אשר ירצה אבל קיים תנאי (פס' 38) ששלטונו מותנה בציו מוחלט לחוקי האל, רק אז תקום לו שושלת יציבה כמו לדוד "האידיאל" שציית לחוקי ה'. כל הראיות האלו מחזקות את הטענה שהטקסט נערך על ידי עורך יהודאי. ראה יחזקאל ל"ז פסוק 24. יחזקאל שניבא בגלות היה יהודאי והיה עליו לעודד את העם הבטיח שישראל ויהודה יתאחדו מחדש תחת שלטון בית דוד. הוכחה נוספת לכך שהטקסט נכתב על ידי ישראלי ונערך על ידי יהודאי.<br />
<br />
המחבר מסיים את הפרק בסיפור כשלון המדר ואומר שירובעם ברח כמו מרודים אחרים למצרים. הוא מוסיף ואומר את "מקורותיו" שבהם השתמש לעריכתו של הסיפור. המחבר אינו מעריך אם שלמה עשה או לא עשה את הטוב ביני ה'. פסוקים 1 - 10 מביאים ביקורת על הידרתדותו הדתית של שלמה ונישואיו לנשים נוכריות. פסוקים 11- 13 תחילת העונש של שלמה. פסוקים 14 -25 מציגים את הגורמים העויינים שמבקשים לסלק את השליט הזר. הסוקים 26- 28 הגורם הפנימי המעורר את המרד.<br />
<br />
'''ראה גם: [[מלכים א' - סיכום פרקים י"א-י"ב| סיכום פרקים י"א-י"ב]]'''</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_Excel&diff=25404מדריך Excel2011-11-12T13:50:48Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי DaViDHsikum</p>
<hr />
<div>{{תיבה ירוקה|כותרת =אקסל |תוכן=<br />
<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים נוספים הגיעו ==<br />
<br />
<br />
[http://sikumuna.co.il/w/images/Exel.pdf חומר למידה של אקסל]<br />
<br />
[[קטגוריה:office microsoft]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=24819סוגי המשפטים2010-11-07T17:30:57Z<p>Ran.Rutenberg: /* פסוקית נשוא */</p>
<hr />
<div>==משפט פשוט==<br />
===משפט פועלי===<br />
===משפט שמני===<br />
==משפט מורכב==<br />
* סיכום זה מבוסס על דפים שחולקו על ידי '''עפרה טואף''', מורה ללשון בתיכון עירוני ד' ת"א<br />
====1. הגדרה====<br />
משפט מורכב בנוי משני משפטים או יותר, אשר רק אחד מהם מהווה משפט עצמאי. המשפט האחר משועבד אליו.<br />
<br />
המשפט העצמאי נקרא '''משפט עיקרי'''.<BR><br />
המשפט המשועבד נקרא '''פסוקית'''.<BR><br />
'''דוגמא:'''<br />
<U>ההרצאה הערב בוטלה</U> ''מכיוון שהמרצה חלתה''. --><U>משפט עיקרי</U> ''פסוקית''<br />
<br />
<U>אחרי הפסוקית</U> <U>יופיע</U> בד"כ פסיק (אלא אם היא קצרה ביותר).<BR><br />
<U>לפני הפסוקית</U> בד"כ <U>לא יופיע</U> פסיק (אלא אם היא ארוכה במיוחד).<br />
<br />
====2. דרכי השעבוד במשפט המורכב====<br />
הפסוקית המשועבדת במשפט המורכב עשוייה להתקשר למשפט העיקרי בשתי דרכים:<BR><br />
א. '''באמצעות מילת שעבוד בראשה:'''<br />
:'''כש'''הגעתי הביתה, ציפתה לי הפתעה.<br />
:קראתי בעיתון, '''ש'''מחר תתקיים כנראה שביתה.<br />
:'''אם''' יהיה לי חשק, אלך הערב לקולנוע.<br />
<br />
ב. '''ללא מילת שעבוד בראשה:<br />
:I. הפסוקית נפתחת ע"י מילת שאלה:<br />
::אינני יודעת '''מי''' עשה זאת.<br />
::הוסבר לנו '''מדוע''' נדחה מועד הפגישה.<br />
::השאלה '''כיצד''' נתמודד עם המצב הקשה הטרידה את מנוחתנו.<br />
:*'''הערה:''' מילת השעבוד אינה מנותחת ואילו מילת השאלה מנותחת.<br />
:II. הפסוקית מהווה דיבור ישיר או ציטוט:<br />
::המורה הודיעה: "מחר יתקיים מבחן".<br />
::"לא ניכנע לאיומים", הכריז השר.<br />
<br />
====3. זיהוי תפקידה התחבירי של הפסוקית====<br />
ניתן לראות במשפט המורכב משפט פשוט, אשר אחד ממרכיביו התחביריים (או יותר) התרחבו למשפט המשועבד למשפט העיקרי, כלומר לפסוקית.<BR><br />
הפסוקית במשפט המורכב ממלאת תפקיד תחבירי זהה לחלק שאליו היא מקבילה במשפט הפשוט.<br />
<br />
{|width=100%<br />
|-<br />
|<U>'''משפט פשוט'''</U> ||'''=> שחבור =>''' || <U>'''משפט מורכב'''</U><br />
|-<br />
|<U>מתחילת אדר</U> מרבין בשמחה. || ||<U>משנכנס אדר</U>, מרבין בשמחה. -> פסוקית זמן<br />
|-<br />
|אוהבים אותך <U>בזכות צניעותך</U>.|| ||אוהבים אותך <U>מפני שאתה צנוע</U>. -> פסוקית סיבה<br />
|-<br />
|נשארנו בבית <U>למנוחה</U>. || ||נשארנו בבית <U>כדי שנוכל לנוח</U>. -> פסוקית תכלית<br />
|-<br />
|הזמרים ירדו מהבמה <U>עייפים</U> || ||הזמרים ירדו מהבמה <U>כשהם עייפים</U>. -> פסוקית מצב<br />
|-<br />
|הצלחתי להירדם <U>למרות הרעש</U> || ||הצלחתי להרדם <U>אף על פי שהיה רעש</U>. -> פסוקית וויתור<br />
|-<br />
|לא הבנתי <U>את דבריך</U>. || ||לא הבנתי <U>את מה שאמרת</U>. -> פסוקית מושא<br />
|-<br />
|הבינלאומי הוא בנק <U>אחר</U>. || || הבינלאומי הוא בנק <U>שחושב אחרת</U>. -> פסוקית לוואי<br />
|}<br />
<br />
כדי לזהות את תפקידה התחבירי של הפסוקית עלינו לבדוק לאיזו מילה היא מתקשרת במשפט העיקרי:<br />
<br />
{|width=100%; valign=top<br />
|-<br />
|<U>'''דוגמא'''</U> || <U>'''זיהוי'''</U><br />
|-valign=top<br />
|<FONT COLOR=RED>1. ידוע</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית נושא || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל סביל</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: ידוע <U>הדבר</U>.<br />
|-valign=top<br />
|2. אנו <FONT COLOR=RED>יודעים</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית מושא. || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל פעיל</FONT COLOR=RED> (ומוצרכת אליו).<BR> שחבור: יודעים <U>את הדבר</U>.<br />
|-valign=top<br />
|3. אל <FONT COLOR=RED>תעשנו<FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית סיבה || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל פעיל</FONT COLOR=RED> (ואינה מוצרכת אליו).<BR>שחבור: ... <U>בגלל הדבר</U>.<br />
|-valign=top<br />
|4. <FONT COLOR=RED>הידיעה</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית סיבה || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>שם עצם</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: הידיעה <U>הזו</U>.<br />
|-valign=top<br />
|5. הידיעה <FONT COLOR=RED>היתה</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית נשוא (ירד במיקוד 2005). || מופיעה אחרי <FONT COLOR=RED>אוגד</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: הידיעה היתה <U>זו</U>.<br />
|}<br />
<br />
* מילים <FONT COLOR=BLUE>בכחול</FONT COLOR=BLUE> מסמנות את מילות השעבוד.<br />
<br />
=====הערה:=====<br />
בפסוקיות התיאור ניתן להסתייע גם במילת השעבוד הפותחת את הפסוקית לזיהוי תפקידה התחבירי, לדוגמא:<br />
*מפני ש, משום ש, מכיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו --> <U>פסוקית סיבה</U><br />
*כדי ש, על מנת ש, למען ש, בשביל ש --> <U>פסוקית תכלית</U><br />
*כפי ש, כמו ש, ככל ש --> <U>פסוקית אופן</U><br />
*כְשֶ + כינוי גוף לנסתר (כשהוא/כשהיא/כשהם/כשהן) --> <U>פסוקית מצב</U><br />
*כְשֶ, כאשר, בזמן ש --> <U>פסוקית זמן</U><br />
*אף על פי ש, על אף ש, (למרות ש) --> <U>פסוקית וויתור</U><br />
*בתאני ש, במקרה ש, אילוּ --> <U>פסוקית תנאי</U><br />
<br />
'''שימו לב!'''<br />
:מילות השעבוד שֶׁ, כי, ו-אם עשויות לפתוח כל מיני פסוקיות, ולכן אין להסתמך עליה בקביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית.<br />
<br />
====4. כיצד מנתחים משפט מורכב ?====<br />
א. <U>סיווג המשפט</U> - משפט מורכב<BR><br />
ב. <U>תחימה</U> 1. תיחום המשפט העיקרי+ סיווג המשפט העיקרי( פשוט, כולל או חסר)<BR><br />
:::2.תיחום הפסוקית+ קביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית( פסוקית מושא, לוואי וכו') + סיווג הפסוקית(פשוטה, כוללת, מחוברת, מורכבת)<BR><br />
ג. <U> הגדרה</U> - קביעת תפקידן התחבירי של המילים שסומנו בקו.<BR><br />
<BR><br />
<br />
<u>'''דוגמאות:'''</u><br />
<br />
'''כש'''את בוכה, את לא <U>יפה.</u> <br><br />
<br />
<u>סיווג:</u>משפט מורכב.<BR><br />
<u>תיחום:</u>"כשאת בוכה" - פסוקית זמן פשוטה.<br />
::"את לא יפה" - משפט עיקרי פשוט.<BR><br />
<u>הגדרה:</u>יפה-נשוא.<br />
<br />
<br />
<U>רוני</U>, את אומרת '''ש'''הכל נגמר.<br />
<br />
<U>סיווג:</U> משפט מורכב<BR><br />
<U>תיחום:</U> "רוני, את אומרת" - משפט עיקרי פשוט<br />
::"שהכל נגמר" - פסוקית מושא פשוטה<BR><br />
<U>הגדרה:</U> רוני - פנייה<br />
<br />
<br />
'''אם''' אין אני לי, <U>מי</U> <U>לי</U>.<br />
<br />
<U>סיווג:</U> משפט מורכב<BR><br />
<U>תיחום:</U> "אם" עד "לי" - פסוקית תנאי פשוטה<br />
::"מי לי" - משפט עיקרי פשוט<BR><br />
<U>הגדרה:</U> מי - נושא<br />
::לי - נשוא<br />
<br />
<br />
<U>הערה:</U><BR><br />
* במשפט העיקרי יופיעו נושא ונשוא, ובסוקית המהווה אף היא משפט יופיעו גם כן נושא ונשוא.<br />
<br />
* ישנם שני מקרים שהבם המשפט העיקרי יהיה חסר:<br />
::I. כאשר תופיע '''פסוקית נושא''' במשפט המורכב, '''העיקרי''' יהיה '''חסר נושא'''<br />
:::לדוגמא:<br />
:::נודע לנו '''כי''' מחר נצא לטיול.<br />
::::"נודע לנו"- משפט עיקרי פשוט חסר נושא<br />
::::"כי" עד "לטיול" - פסוקית נושא פשוטה<br />
::II. (לא במיקוד קיץ 2005) כאשר תופיע '''פסוקית נשוא''' במשפט המורכב, '''העיקרי''' יהיה '''חסר נשוא'''<br />
:::לדוגמא:<br />
:::ההודעה הייתה '''כי''' מחר נצא לטיול.<br />
::::"ההודעה הייתה" - משפט עיקרי פשוט חסר נשוא<br />
::::"כי" עד לטיול" - פסוקית נשוא פשוטה<br />
====5. אבחנה בין משפט מורכב לבין משפט מחובר====<br />
'''המשותף בינהם:'''<br />
* המשפט בנוי משני משפטים או יותר.<br />
* המשפטים מתקשרים זה לזה באמצעות מילות קישור: במשפט המחובר - מילות חיבור, ובמשפט המורכב - מילות שעבוד.<br />
* בין המשפטים יופיעו פסיקים (לפני מילות הקישור).<br />
<br />
'''ההבדל ביניהם:'''<br />
=====א. מקום מילת הקישור=====<br />
במשפט המחובר תופיע מילת החיבור בראש האיבר המצטרף (השני ואילך), ולעולם לא תופיע בראש המשפט. כלומר מקורה של מילת החיבור קבוע - היא '''נייחת'''.<br />
:Φ איבר +, <U>מילת חיבור</U> איבר +, <U>מילת חיבור</U> איבר<br />
<br />
במשפט המורכב תוצב מילת השעבוד בראש הפסוקית, ומאחר שהפסוקית ניידת (יכולה להופיע בכל מקום במשפט) עשוייה מילת השעבוד לפתוח את המשפט כולו, כלומר מילת השעבוד '''ניידת'''.<br />
:<U>מילת שעבוד</U> פסוקית , משפט עיקרי<br />
: או: משפט עיקרי , <U>מילת שעבוד</U> פסוקית<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
:'''משפט מחובר''' -> דני קרא ספר, '''ואילו''' אחותו שיחקה בחצר.<br />
:לא ניתן לומר: <STRIKE>'''ואילו'''</STRIKE> אחותו שיחקה בחצר, דני קרא ספר.<br />
:'''משפט מורכב -> '''בזמן ש'''דני קרא ספר, שיחקה אחותו בחצר.<br />
:או: אחותו של דני שיחקה בחצר '''בזמן ש'''הוא קרא ספר.<br />
<br />
=====ב. התלות בין האיברים=====<br />
<br />
במשפט המחובר האיברים עצמאיים - כל איבר יכול להוות משפט עצמאי.<BR><br />
במשפט המורכב קיימת תלות בין המשפטים, שכן הפסוקית אינה מהווה משפט עצמאי, אלא משועבדת למשפט העיקרי<br />
<br />
====סוגי פסוקיות====<br />
<br />
=====פסוקית נושא=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<br />
א. ניתןלהמירה בד"כ במילה 'הדבר'.<BR><br />
ב. במשפט העיקרי מופיע על פי רוב פועל בסביל.<br />
ג. במשפט העיקרי אין נושא.<br />
<br />
======הדגמים שבהם תופיע פסוקית נושא:======<br />
<br />
1.<br />
{| width=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי''' || '''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נושא'''<br />
|-valign=top<br />
|פועל בסביל<BR><br />
(ידוע, נודע, נאמר,<BR> ניכר, נראה, הוחלט,<BR> יתכן, ברור, רצוי ועוד)<br />
|כי, ש , אם<br />
|ניתן להמירה במילה 'הדבר'<br />
|}<br />
'''דוגמאות:'''<br />
* <אדום>נאמר לי</אדום> <כחול><B>ש</B>אחרת היום</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול><br />
<br />
*<אדום> נודע לעיתונאי</אדום> <כחול><B>מתי</B> תסתיים ישיבת הממשלה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול><br />
<br />
{| width=80%<br />
|-<br />
|'''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נושא''' || '''משפט עיקרי'''<br />
|-valign=top<br />
|מי ש<BR>מה ש<BR>כל מי ש<BR> כל ה (ה' הזיקה - אחריה פועל בבינוני).<br />
|ניתן להמירה בשם (שם פרטי)<BR>או בכינוי גוף (הוא/היא)<BR> או במילה 'הדבר'<br />
|פועל פעיל<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמא:'''<br />
* <כחול><B>מי ש</B>טרח בערב שבת</כחול>, <אדום>יאכל בשבת</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול><br />
<br />
=====פסוקית נשוא=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<BR><br />
א. ניתן להמירה בכינוי רמז זה/זו.<BR><br />
ב. לפניה מופיע אוגד.<BR><br />
ג. במפשט העיקרי אין נשוא.<BR><br />
<br />
'''הדגם שבו מופיעה פסוקית נשוא:'''<br />
{| width=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי''' || '''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נשוא'''<br />
|-valign=top<br />
|נושא + אוגד<br />
|ש, כי, אם<br />
|ניתן להמירה בכינוי זה/זו<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
<br />
* <אדום>השר החדש <U>הוא</U></אדום> <כחול><B>ש</B>הציע תוכנית טובה ומבריקה זו</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול><br />
<br />
* <אדום> השאלה <U>הייתה</U></אדום> <כחול><B>מתי</B> יתגברו האחראים לנושא על המכשולים הרבים</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול><br />
<br />
=====פסוקית משלים פועל=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<br />
<br />
א. ניתן להמירה במילים 'את הדבר'.<br />
<br />
ב. מתקשרת לפועל במשפט העיקרי ומוצרכת אליו.<br />
<br />
'''הדגם שבו מופיעה פסוקית מושא:'''<br />
<br />
{|width=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי''' || '''מילודת שעבוד''' || '''פסוקית מושא'''<br />
|-valign=top<br />
|נושא + נשוא פועלי<br />
|ש, כי, את מי ש, את מה ש,<br />
|ניתן להמירה במילים 'את הדבר'<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
* <אדום>הכל חששו</אדום> <כחול><B>כי</B> המו"מ בין הממשלה לבין ההסתדרות ייכשל</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
* <אדום>התלמידה לא הבינה</אדום> <כחול><B>כיצד</B> נכשלה בבחינה במתמטיקה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
* <אדום>המורה הודיעה</אדום> <כחול><B>ש</B>מחר יוצאים לטיול</כחול>. => דיבור עקיף! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
* <אדום>המורה הודיעה</אדום><B>:</B> <כחול>"מחר יוצאים לטיול"</כחול>. => דיבור ישיר! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
=====פסוקית לוואי=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<br />
<br />
א. ניתן להמירה בכיוני הרמז הזה/הזו.<br />
<br />
ב. מתקשרת לאחד משמות העצם במשפט העיקרי (על פי רוב לנושא או למושא).<br />
<br />
ג. על פי רוב מפצלת את המשפט העיקרי לשניים.<br />
<br />
'''הדגמים שבהם מופיעה פסוקית לוואי:'''<br />
<br />
1.<br />
{|width=100%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי'''<br />
|'''מילות שעבוד'''<br />
|'''פסוקית לוואי'''<br />
|'''המשך משפט עיקרי'''<br />
|-VALIGN=TOP<br />
|נושא (+ משלימיו)<br />
|ש, אשר, כי, ה' הזיקה<br />
|ניתן להמירה בכינוי 'הזה'<br />
|נשוא (+ משלימיו)<br />
|}<br />
'''דוגמאות:'''<br />
<br />
* <אדום>השר</אדום>, <כחול><B>אשר</B> מעל בכספי הציבור</כחול>, <אדום>נשפט</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
* <אדום>המאמרים</אדום>, <כחול><B>ה</B>דנים בבעיות המזה"ת</כחול>, <אדום>מרתקים מאוד</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
* <אדום>הסבר העד</אדום> <כחול><B>מי</B> הצית את המלון</כחול> <אדום>העסיק את חוקרי הממשלה</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
2.<br />
{|WIDTH=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי'''<br />
|'''מילות שעבוד'''<br />
|'''פסוקית לוואי'''<br />
|-<br />
|שם עצם<br />
|ש, אשר, כי, ה' הזיקה<br />
|ניתן להמריה בכיוני'הזה'/'הזו'<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
<br />
* <אדום>השיטה מיועדת לקוראי עברית</אדום> <כחול><B>ה</B>עדושית את ראשית דרכם בלימוד השפה העברית</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
* <אדום>לא ענית לי על השאלה</אדום> <כחול><B>כיצד</B> ניצחתם במשחק החשוב והמכריע</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
====הפיסוק במשפט המורכב (לפי כללי הפיסוק החדשים המוצעים ע"י האקדמיה ללשון העברית)====<br />
<U>אחרי הפסוקית</U> <U>יופיע פסיק</U>, אלא אם היא קצרה ביותר:<br />
* מאחר שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות לטענתה''',''' אנו מזכים את הנאשם.<br />
* כשנכנסנו קמו כל המסובים.<br />
<br />
בדרך כלל <U>לא יופיע פסיק</U> <U>לפני הפסוקית</U> אלא אם כן היא ארוכה במיוחד:<br />
* ייתכן שהתוצאות ישתנו בהמשך המשחק.<br />
* הפרדוקס הוא, שהשביתה הממשושכת הביאה לירידה במעמדם של העובדים ולא לשיפורו.<br />
<br />
==משפט איחוי==<br />
*סיכום זה מבוסס על סיכומיה של '''עפרה טואף''', מורה ללשון בתיכון עירוני ד'.<br />
<br><br />
במשפט מאוחה יופיעו <u>שני נשואים</u> בדרך כלל (לעתים אף יותר).<BR><br />
במשפט מאוחה יש <u>שני משפטים</u> או יותר.<BR><br />
המשפטים במשפט המאוחה עצמאיים (יכולים לעמוד בפני עצמם) ונקראים <u>איברים</u>.<BR><br />
בין המשפטים מקשרות לרוב <u>מילות איחוי/חיבור.</u>מילות האיחוי יכולות להופיע בראש האיבר המצטרף<br />
(השני ואילך), '''ולעולם''' לא תפתחנה את המשפט כולו.<BR><br />
מילות האיחוי אינן מהוות חלק מן המשפט שאליו הן מצטרפות, אלא מצביעות על <u>הקשר הלוגי</u> בין האיברים:<br />
<br />
הוספה, ניגוד, סיבה ותוצאה, ויתור (ולכן למילות האיחוי אין תפקיד תחבירי).<br />
<BR><br />
<u>מילות החיבור במשפט המאוחה</u><br><br />
1.<U>'''קשר של חיבור והוספה'''</u>- ו, גם, אף.<BR><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
משחק הגמר שודר אמש <u>בשידור חי</U>, '''ו'''הצופים רותקו למסך.<br><br />
<u>סיווג: </u>משפט מאוחה.<br><br />
<u>תחימה: </u>איבר א'-משחק...חי-פשוט.<BR><br />
::איבר ב'-הצופים...למסך-פשוט.<br><br />
<u>הגדרה: </u>בשידור חי-תיאור אופן.<br><br />
<br><br />
2.<u>'''קשר של ניגוד'''</u>-אך, אבל, אולם, אלא.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
הגעתי לבית הספר בשעה מוקדמת, '''אולם''' השערים היו נעולים.<br><br />
איבר א'- הגעתי...מוקדמת.<br><br />
איבר ב'- השערים...נעולים.<br><br />
<br><br />
<br />
3.<u>'''קשר של עימות'''</u>- ואילו, לעומת זאת.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
אני צופה בערוץ עשר, '''ואילו''' אחי צופה בערוץ שתיים.<br><br />
איבר א'- אני...עשר<br><br />
איבר ב'-אחי...שתיים.<br><br />
<br><br />
<br />
4.<u>'''קשר של סיבה ותוצאה'''</u>- לכן, לפיכך, משום כך, על כן.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
המורה חלתה, '''ולכן''' התבטל השיעור.<br><br />
איבר א'-המורה...חלתה.<br><br />
איבר ב'-התבטל...השיעור<br><br />
<br><br />
5.<u>'''קשר של ויתור'''</u>- למרות זאת, חרף זאת, אף על פי כן.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
אתמול ירדו גשמים עזים, '''למרות זאת''' הטיול התקיים כמתוכנן.<br><br />
איבר א'- אתמול...עזים.<br><br />
איבר ב'- הטיול...כמתוכנן.<br />
<br />
[[Category:לשון והבעה עברית]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Ran.Rutenberg&diff=24818משתמש:Ran.Rutenberg2010-11-07T16:30:18Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>שלום, <br><br />
אני [http://www.ranrutenberg.com רן רוטנברג].<br />
אני בוגר עירוני ד' בת"א וכיום עתודאי לרפואה באוניברסיטת תל אביב.<BR><br />
<br />
אני מתנדב במגן דוד אדום מאז קיץ 2004. התחלתי להתנדב כמתנדב נוער ובאוקטובר 2007 התחלתי קורס חובשים - מי שמחפש חומר הנוגע לקורס זה יכול למצוא אותו ב- [http://ran.rutenberg.googlepages.com/mda http://ran.rutenberg.googlepages.com/mda]<br />
<br />
בשלהי שנת 2006 התמנתי למתרגם הראשי לעברית של פרוייקט מעבד התמלילים LyX, שאתרו [http://www.lyx.org http://www.lyx.org].<br />
לאתר גם דף בעברית: [http://hebrew.lyx.googlepages.com/home http://hebrew.lyx.googlepages.com/home]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
ניתן לפנות אלי בכל בקשה ran.rutenberg () gmail ! com</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=24817סוגי המשפטים2010-11-06T12:11:56Z<p>Ran.Rutenberg: /* פסוקית נשוא (לא במיקוד קיץ 2005) */ - ההערה לגבי מיקוד 2005 כבר לא רלוונטית</p>
<hr />
<div>==משפט פשוט==<br />
===משפט פועלי===<br />
===משפט שמני===<br />
==משפט מורכב==<br />
* סיכום זה מבוסס על דפים שחולקו על ידי '''עפרה טואף''', מורה ללשון בתיכון עירוני ד' ת"א<br />
====1. הגדרה====<br />
משפט מורכב בנוי משני משפטים או יותר, אשר רק אחד מהם מהווה משפט עצמאי. המשפט האחר משועבד אליו.<br />
<br />
המשפט העצמאי נקרא '''משפט עיקרי'''.<BR><br />
המשפט המשועבד נקרא '''פסוקית'''.<BR><br />
'''דוגמא:'''<br />
<U>ההרצאה הערב בוטלה</U> ''מכיוון שהמרצה חלתה''. --><U>משפט עיקרי</U> ''פסוקית''<br />
<br />
<U>אחרי הפסוקית</U> <U>יופיע</U> בד"כ פסיק (אלא אם היא קצרה ביותר).<BR><br />
<U>לפני הפסוקית</U> בד"כ <U>לא יופיע</U> פסיק (אלא אם היא ארוכה במיוחד).<br />
<br />
====2. דרכי השעבוד במשפט המורכב====<br />
הפסוקית המשועבדת במשפט המורכב עשוייה להתקשר למשפט העיקרי בשתי דרכים:<BR><br />
א. '''באמצעות מילת שעבוד בראשה:'''<br />
:'''כש'''הגעתי הביתה, ציפתה לי הפתעה.<br />
:קראתי בעיתון, '''ש'''מחר תתקיים כנראה שביתה.<br />
:'''אם''' יהיה לי חשק, אלך הערב לקולנוע.<br />
<br />
ב. '''ללא מילת שעבוד בראשה:<br />
:I. הפסוקית נפתחת ע"י מילת שאלה:<br />
::אינני יודעת '''מי''' עשה זאת.<br />
::הוסבר לנו '''מדוע''' נדחה מועד הפגישה.<br />
::השאלה '''כיצד''' נתמודד עם המצב הקשה הטרידה את מנוחתנו.<br />
:*'''הערה:''' מילת השעבוד אינה מנותחת ואילו מילת השאלה מנותחת.<br />
:II. הפסוקית מהווה דיבור ישיר או ציטוט:<br />
::המורה הודיעה: "מחר יתקיים מבחן".<br />
::"לא ניכנע לאיומים", הכריז השר.<br />
<br />
====3. זיהוי תפקידה התחבירי של הפסוקית====<br />
ניתן לראות במשפט המורכב משפט פשוט, אשר אחד ממרכיביו התחביריים (או יותר) התרחבו למשפט המשועבד למשפט העיקרי, כלומר לפסוקית.<BR><br />
הפסוקית במשפט המורכב ממלאת תפקיד תחבירי זהה לחלק שאליו היא מקבילה במשפט הפשוט.<br />
<br />
{|width=100%<br />
|-<br />
|<U>'''משפט פשוט'''</U> ||'''=> שחבור =>''' || <U>'''משפט מורכב'''</U><br />
|-<br />
|<U>מתחילת אדר</U> מרבין בשמחה. || ||<U>משנכנס אדר</U>, מרבין בשמחה. -> פסוקית זמן<br />
|-<br />
|אוהבים אותך <U>בזכות צניעותך</U>.|| ||אוהבים אותך <U>מפני שאתה צנוע</U>. -> פסוקית סיבה<br />
|-<br />
|נשארנו בבית <U>למנוחה</U>. || ||נשארנו בבית <U>כדי שנוכל לנוח</U>. -> פסוקית תכלית<br />
|-<br />
|הזמרים ירדו מהבמה <U>עייפים</U> || ||הזמרים ירדו מהבמה <U>כשהם עייפים</U>. -> פסוקית מצב<br />
|-<br />
|הצלחתי להירדם <U>למרות הרעש</U> || ||הצלחתי להרדם <U>אף על פי שהיה רעש</U>. -> פסוקית וויתור<br />
|-<br />
|לא הבנתי <U>את דבריך</U>. || ||לא הבנתי <U>את מה שאמרת</U>. -> פסוקית מושא<br />
|-<br />
|הבינלאומי הוא בנק <U>אחר</U>. || || הבינלאומי הוא בנק <U>שחושב אחרת</U>. -> פסוקית לוואי<br />
|}<br />
<br />
כדי לזהות את תפקידה התחבירי של הפסוקית עלינו לבדוק לאיזו מילה היא מתקשרת במשפט העיקרי:<br />
<br />
{|width=100%; valign=top<br />
|-<br />
|<U>'''דוגמא'''</U> || <U>'''זיהוי'''</U><br />
|-valign=top<br />
|<FONT COLOR=RED>1. ידוע</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית נושא || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל סביל</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: ידוע <U>הדבר</U>.<br />
|-valign=top<br />
|2. אנו <FONT COLOR=RED>יודעים</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית מושא. || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל פעיל</FONT COLOR=RED> (ומוצרכת אליו).<BR> שחבור: יודעים <U>את הדבר</U>.<br />
|-valign=top<br />
|3. אל <FONT COLOR=RED>תעשנו<FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית סיבה || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל פעיל</FONT COLOR=RED> (ואינה מוצרכת אליו).<BR>שחבור: ... <U>בגלל הדבר</U>.<br />
|-valign=top<br />
|4. <FONT COLOR=RED>הידיעה</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית סיבה || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>שם עצם</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: הידיעה <U>הזו</U>.<br />
|-valign=top<br />
|5. הידיעה <FONT COLOR=RED>היתה</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית נשוא (ירד במיקוד 2005). || מופיעה אחרי <FONT COLOR=RED>אוגד</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: הידיעה היתה <U>זו</U>.<br />
|}<br />
<br />
* מילים <FONT COLOR=BLUE>בכחול</FONT COLOR=BLUE> מסמנות את מילות השעבוד.<br />
<br />
=====הערה:=====<br />
בפסוקיות התיאור ניתן להסתייע גם במילת השעבוד הפותחת את הפסוקית לזיהוי תפקידה התחבירי, לדוגמא:<br />
*מפני ש, משום ש, מכיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו --> <U>פסוקית סיבה</U><br />
*כדי ש, על מנת ש, למען ש, בשביל ש --> <U>פסוקית תכלית</U><br />
*כפי ש, כמו ש, ככל ש --> <U>פסוקית אופן</U><br />
*כְשֶ + כינוי גוף לנסתר (כשהוא/כשהיא/כשהם/כשהן) --> <U>פסוקית מצב</U><br />
*כְשֶ, כאשר, בזמן ש --> <U>פסוקית זמן</U><br />
*אף על פי ש, על אף ש, (למרות ש) --> <U>פסוקית וויתור</U><br />
*בתאני ש, במקרה ש, אילוּ --> <U>פסוקית תנאי</U><br />
<br />
'''שימו לב!'''<br />
:מילות השעבוד שֶׁ, כי, ו-אם עשויות לפתוח כל מיני פסוקיות, ולכן אין להסתמך עליה בקביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית.<br />
<br />
====4. כיצד מנתחים משפט מורכב ?====<br />
א. <U>סיווג המשפט</U> - משפט מורכב<BR><br />
ב. <U>תחימה</U> 1. תיחום המשפט העיקרי+ סיווג המשפט העיקרי( פשוט, כולל או חסר)<BR><br />
:::2.תיחום הפסוקית+ קביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית( פסוקית מושא, לוואי וכו') + סיווג הפסוקית(פשוטה, כוללת, מחוברת, מורכבת)<BR><br />
ג. <U> הגדרה</U> - קביעת תפקידן התחבירי של המילים שסומנו בקו.<BR><br />
<BR><br />
<br />
<u>'''דוגמאות:'''</u><br />
<br />
'''כש'''את בוכה, את לא <U>יפה.</u> <br><br />
<br />
<u>סיווג:</u>משפט מורכב.<BR><br />
<u>תיחום:</u>"כשאת בוכה" - פסוקית זמן פשוטה.<br />
::"את לא יפה" - משפט עיקרי פשוט.<BR><br />
<u>הגדרה:</u>יפה-נשוא.<br />
<br />
<br />
<U>רוני</U>, את אומרת '''ש'''הכל נגמר.<br />
<br />
<U>סיווג:</U> משפט מורכב<BR><br />
<U>תיחום:</U> "רוני, את אומרת" - משפט עיקרי פשוט<br />
::"שהכל נגמר" - פסוקית מושא פשוטה<BR><br />
<U>הגדרה:</U> רוני - פנייה<br />
<br />
<br />
'''אם''' אין אני לי, <U>מי</U> <U>לי</U>.<br />
<br />
<U>סיווג:</U> משפט מורכב<BR><br />
<U>תיחום:</U> "אם" עד "לי" - פסוקית תנאי פשוטה<br />
::"מי לי" - משפט עיקרי פשוט<BR><br />
<U>הגדרה:</U> מי - נושא<br />
::לי - נשוא<br />
<br />
<br />
<U>הערה:</U><BR><br />
* במשפט העיקרי יופיעו נושא ונשוא, ובסוקית המהווה אף היא משפט יופיעו גם כן נושא ונשוא.<br />
<br />
* ישנם שני מקרים שהבם המשפט העיקרי יהיה חסר:<br />
::I. כאשר תופיע '''פסוקית נושא''' במשפט המורכב, '''העיקרי''' יהיה '''חסר נושא'''<br />
:::לדוגמא:<br />
:::נודע לנו '''כי''' מחר נצא לטיול.<br />
::::"נודע לנו"- משפט עיקרי פשוט חסר נושא<br />
::::"כי" עד "לטיול" - פסוקית נושא פשוטה<br />
::II. (לא במיקוד קיץ 2005) כאשר תופיע '''פסוקית נשוא''' במשפט המורכב, '''העיקרי''' יהיה '''חסר נשוא'''<br />
:::לדוגמא:<br />
:::ההודעה הייתה '''כי''' מחר נצא לטיול.<br />
::::"ההודעה הייתה" - משפט עיקרי פשוט חסר נשוא<br />
::::"כי" עד לטיול" - פסוקית נשוא פשוטה<br />
====5. אבחנה בין משפט מורכב לבין משפט מחובר====<br />
'''המשותף בינהם:'''<br />
* המשפט בנוי משני משפטים או יותר.<br />
* המשפטים מתקשרים זה לזה באמצעות מילות קישור: במשפט המחובר - מילות חיבור, ובמשפט המורכב - מילות שעבוד.<br />
* בין המשפטים יופיעו פסיקים (לפני מילות הקישור).<br />
<br />
'''ההבדל ביניהם:'''<br />
=====א. מקום מילת הקישור=====<br />
במשפט המחובר תופיע מילת החיבור בראש האיבר המצטרף (השני ואילך), ולעולם לא תופיע בראש המשפט. כלומר מקורה של מילת החיבור קבוע - היא '''נייחת'''.<br />
:Φ איבר +, <U>מילת חיבור</U> איבר +, <U>מילת חיבור</U> איבר<br />
<br />
במשפט המורכב תוצב מילת השעבוד בראש הפסוקית, ומאחר שהפסוקית ניידת (יכולה להופיע בכל מקום במשפט) עשוייה מילת השעבוד לפתוח את המשפט כולו, כלומר מילת השעבוד '''ניידת'''.<br />
:<U>מילת שעבוד</U> פסוקית , משפט עיקרי<br />
: או: משפט עיקרי , <U>מילת שעבוד</U> פסוקית<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
:'''משפט מחובר''' -> דני קרא ספר, '''ואילו''' אחותו שיחקה בחצר.<br />
:לא ניתן לומר: <STRIKE>'''ואילו'''</STRIKE> אחותו שיחקה בחצר, דני קרא ספר.<br />
:'''משפט מורכב -> '''בזמן ש'''דני קרא ספר, שיחקה אחותו בחצר.<br />
:או: אחותו של דני שיחקה בחצר '''בזמן ש'''הוא קרא ספר.<br />
<br />
=====ב. התלות בין האיברים=====<br />
<br />
במשפט המחובר האיברים עצמאיים - כל איבר יכול להוות משפט עצמאי.<BR><br />
במשפט המורכב קיימת תלות בין המשפטים, שכן הפסוקית אינה מהווה משפט עצמאי, אלא משועבדת למשפט העיקרי<br />
<br />
====סוגי פסוקיות====<br />
<br />
=====פסוקית נושא=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<br />
א. ניתןלהמירה בד"כ במילה 'הדבר'.<BR><br />
ב. במשפט העיקרי מופיע על פי רוב פועל בסביל.<br />
ג. במשפט העיקרי אין נושא.<br />
<br />
======הדגמים שבהם תופיע פסוקית נושא:======<br />
<br />
1.<br />
{| width=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי''' || '''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נושא'''<br />
|-valign=top<br />
|פועל בסביל<BR><br />
(ידוע, נודע, נאמר,<BR> ניכר, נראה, הוחלט,<BR> יתכן, ברור, רצוי ועוד)<br />
|כי, ש , אם<br />
|ניתן להמירה במילה 'הדבר'<br />
|}<br />
'''דוגמאות:'''<br />
* <אדום>נאמר לי</אדום> <כחול><B>ש</B>אחרת היום</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול><br />
<br />
*<אדום> נודע לעיתונאי</אדום> <כחול><B>מתי</B> תסתיים ישיבת הממשלה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול><br />
<br />
{| width=80%<br />
|-<br />
|'''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נושא''' || '''משפט עיקרי'''<br />
|-valign=top<br />
|מי ש<BR>מה ש<BR>כל מי ש<BR> כל ה (ה' הזיקה - אחריה פועל בבינוני).<br />
|ניתן להמירה בשם (שם פרטי)<BR>או בכינוי גוף (הוא/היא)<BR> או במילה 'הדבר'<br />
|פועל פעיל<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמא:'''<br />
* <כחול><B>מי ש</B>טרח בערב שבת</כחול>, <אדום>יאכל בשבת</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול><br />
<br />
=====פסוקית נשוא=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<BR><br />
א. ניתן להמירה בכינוי רמז זה/זו.<BR><br />
ב. לפניה מופיע אוגד.<BR><br />
ג. במפשט העיקרי אין נשוא.<BR><br />
<br />
'''הדגם שבו מופיעה פסוקית נשוא:'''<br />
{| width=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי''' || '''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נשוא'''<br />
|-valign=top<br />
|נושא + אוגד<br />
|ש, כי, אם<br />
|ניתן להמירה בכינוי זה/זו<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
<br />
* <אדום>השר החדש <U>הוא</U></אדום> <כחול><B>ש</B>הציע תוכנית טובה ומבריקה זו</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול><br />
<br />
* <אדום> השאלה <U>הייתה</U> <כחול><B>מתי</B> יתגברו האחראים לנושא על המכשולים הרבים</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול><br />
<br />
=====פסוקית משלים פועל=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<br />
<br />
א. ניתן להמירה במילים 'את הדבר'.<br />
<br />
ב. מתקשרת לפועל במשפט העיקרי ומוצרכת אליו.<br />
<br />
'''הדגם שבו מופיעה פסוקית מושא:'''<br />
<br />
{|width=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי''' || '''מילודת שעבוד''' || '''פסוקית מושא'''<br />
|-valign=top<br />
|נושא + נשוא פועלי<br />
|ש, כי, את מי ש, את מה ש,<br />
|ניתן להמירה במילים 'את הדבר'<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
* <אדום>הכל חששו</אדום> <כחול><B>כי</B> המו"מ בין הממשלה לבין ההסתדרות ייכשל</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
* <אדום>התלמידה לא הבינה</אדום> <כחול><B>כיצד</B> נכשלה בבחינה במתמטיקה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
* <אדום>המורה הודיעה</אדום> <כחול><B>ש</B>מחר יוצאים לטיול</כחול>. => דיבור עקיף! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
* <אדום>המורה הודיעה</אדום><B>:</B> <כחול>"מחר יוצאים לטיול"</כחול>. => דיבור ישיר! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול><br />
<br />
=====פסוקית לוואי=====<br />
'''סימני זיהוי:'''<br />
<br />
א. ניתן להמירה בכיוני הרמז הזה/הזו.<br />
<br />
ב. מתקשרת לאחד משמות העצם במשפט העיקרי (על פי רוב לנושא או למושא).<br />
<br />
ג. על פי רוב מפצלת את המשפט העיקרי לשניים.<br />
<br />
'''הדגמים שבהם מופיעה פסוקית לוואי:'''<br />
<br />
1.<br />
{|width=100%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי'''<br />
|'''מילות שעבוד'''<br />
|'''פסוקית לוואי'''<br />
|'''המשך משפט עיקרי'''<br />
|-VALIGN=TOP<br />
|נושא (+ משלימיו)<br />
|ש, אשר, כי, ה' הזיקה<br />
|ניתן להמירה בכינוי 'הזה'<br />
|נשוא (+ משלימיו)<br />
|}<br />
'''דוגמאות:'''<br />
<br />
* <אדום>השר</אדום>, <כחול><B>אשר</B> מעל בכספי הציבור</כחול>, <אדום>נשפט</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
* <אדום>המאמרים</אדום>, <כחול><B>ה</B>דנים בבעיות המזה"ת</כחול>, <אדום>מרתקים מאוד</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
* <אדום>הסבר העד</אדום> <כחול><B>מי</B> הצית את המלון</כחול> <אדום>העסיק את חוקרי הממשלה</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
2.<br />
{|WIDTH=80%<br />
|-<br />
|'''משפט עיקרי'''<br />
|'''מילות שעבוד'''<br />
|'''פסוקית לוואי'''<br />
|-<br />
|שם עצם<br />
|ש, אשר, כי, ה' הזיקה<br />
|ניתן להמריה בכיוני'הזה'/'הזו'<br />
|}<br />
<br />
'''דוגמאות:'''<br />
<br />
* <אדום>השיטה מיועדת לקוראי עברית</אדום> <כחול><B>ה</B>עדושית את ראשית דרכם בלימוד השפה העברית</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
* <אדום>לא ענית לי על השאלה</אדום> <כחול><B>כיצד</B> ניצחתם במשחק החשוב והמכריע</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול><br />
<br />
====הפיסוק במשפט המורכב (לפי כללי הפיסוק החדשים המוצעים ע"י האקדמיה ללשון העברית)====<br />
<U>אחרי הפסוקית</U> <U>יופיע פסיק</U>, אלא אם היא קצרה ביותר:<br />
* מאחר שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות לטענתה''',''' אנו מזכים את הנאשם.<br />
* כשנכנסנו קמו כל המסובים.<br />
<br />
בדרך כלל <U>לא יופיע פסיק</U> <U>לפני הפסוקית</U> אלא אם כן היא ארוכה במיוחד:<br />
* ייתכן שהתוצאות ישתנו בהמשך המשחק.<br />
* הפרדוקס הוא, שהשביתה הממשושכת הביאה לירידה במעמדם של העובדים ולא לשיפורו.<br />
<br />
==משפט איחוי==<br />
*סיכום זה מבוסס על סיכומיה של '''עפרה טואף''', מורה ללשון בתיכון עירוני ד'.<br />
<br><br />
במשפט מאוחה יופיעו <u>שני נשואים</u> בדרך כלל (לעתים אף יותר).<BR><br />
במשפט מאוחה יש <u>שני משפטים</u> או יותר.<BR><br />
המשפטים במשפט המאוחה עצמאיים (יכולים לעמוד בפני עצמם) ונקראים <u>איברים</u>.<BR><br />
בין המשפטים מקשרות לרוב <u>מילות איחוי/חיבור.</u>מילות האיחוי יכולות להופיע בראש האיבר המצטרף<br />
(השני ואילך), '''ולעולם''' לא תפתחנה את המשפט כולו.<BR><br />
מילות האיחוי אינן מהוות חלק מן המשפט שאליו הן מצטרפות, אלא מצביעות על <u>הקשר הלוגי</u> בין האיברים:<br />
<br />
הוספה, ניגוד, סיבה ותוצאה, ויתור (ולכן למילות האיחוי אין תפקיד תחבירי).<br />
<BR><br />
<u>מילות החיבור במשפט המאוחה</u><br><br />
1.<U>'''קשר של חיבור והוספה'''</u>- ו, גם, אף.<BR><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
משחק הגמר שודר אמש <u>בשידור חי</U>, '''ו'''הצופים רותקו למסך.<br><br />
<u>סיווג: </u>משפט מאוחה.<br><br />
<u>תחימה: </u>איבר א'-משחק...חי-פשוט.<BR><br />
::איבר ב'-הצופים...למסך-פשוט.<br><br />
<u>הגדרה: </u>בשידור חי-תיאור אופן.<br><br />
<br><br />
2.<u>'''קשר של ניגוד'''</u>-אך, אבל, אולם, אלא.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
הגעתי לבית הספר בשעה מוקדמת, '''אולם''' השערים היו נעולים.<br><br />
איבר א'- הגעתי...מוקדמת.<br><br />
איבר ב'- השערים...נעולים.<br><br />
<br><br />
<br />
3.<u>'''קשר של עימות'''</u>- ואילו, לעומת זאת.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
אני צופה בערוץ עשר, '''ואילו''' אחי צופה בערוץ שתיים.<br><br />
איבר א'- אני...עשר<br><br />
איבר ב'-אחי...שתיים.<br><br />
<br><br />
<br />
4.<u>'''קשר של סיבה ותוצאה'''</u>- לכן, לפיכך, משום כך, על כן.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
המורה חלתה, '''ולכן''' התבטל השיעור.<br><br />
איבר א'-המורה...חלתה.<br><br />
איבר ב'-התבטל...השיעור<br><br />
<br><br />
5.<u>'''קשר של ויתור'''</u>- למרות זאת, חרף זאת, אף על פי כן.<br><br />
לדוגמה:<br><br />
<br />
אתמול ירדו גשמים עזים, '''למרות זאת''' הטיול התקיים כמתוכנן.<br><br />
איבר א'- אתמול...עזים.<br><br />
איבר ב'- הטיול...כמתוכנן.<br />
<br />
[[Category:לשון והבעה עברית]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%94&diff=24470מלכים ב' - פרק כ"ה2010-02-14T11:44:57Z<p>Ran.Rutenberg: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%92&diff=24469מלכים ב' פרק כ"ג2010-02-14T11:44:26Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%91_-_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%92&diff=24468מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג2010-02-14T11:43:50Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%90&diff=24467מלכים ב' פרק כ"א2010-02-14T11:43:26Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91%27&diff=24466מלכים ב'- פרק ב'2010-02-14T11:42:47Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%98&diff=24465מלכים א' - פרק י"ט2010-02-14T11:42:32Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%97&diff=24464מלכים א' - פרק י"ח2010-02-14T11:41:36Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%96&diff=24463מלכים א' - פרק י"ז2010-02-14T11:41:16Z<p>Ran.Rutenberg: עקב פניה מהמורה הסיכום נמחק</p>
<hr />
<div></div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Someones&diff=24460שיחת משתמש:Someones2010-02-10T18:22:45Z<p>Ran.Rutenberg: דף חדש: ==תודה== ראיתי כי תיקנת את הונדליזם שבוצע בסיכומים בתנ"ך - תודה רבה. המשתמש שביצע את ההשחתה נחסם. ~~~~</p>
<hr />
<div>==תודה==<br />
ראיתי כי תיקנת את הונדליזם שבוצע בסיכומים בתנ"ך - תודה רבה. המשתמש שביצע את ההשחתה נחסם. [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 18:22, 10 בפברואר 2010 (UTC)</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=24366שיחה:עמוד ראשי2010-01-27T21:09:32Z<p>Ran.Rutenberg: /* בקשות לסיכומים */</p>
<hr />
<div>== לא לשנות בבקשה ==<br />
<br />
אני בודק משהו<br />
<br />
אני צריכה עזרה בדורית אורגד <br />
ישלי לעשות עבודה עליה ואינלי מושג ...<br />
תעזרוו לליי<br />
<br />
== יש כבר 640 ==<br />
<br />
== אני יודע ==<br />
<br />
אבל אם אני אכתוב 640 אני לא אדע אם זה עובד...<br />
<br />
== אז זה עובד או לא? ==<br />
או שאתה מתכוון לעשות שהבוט יעדכן את הדף הראשי כל פעם שנרשם מישהו<br />
או שאני סתם פרנואיד<br />
<br />
== עובד ==<br />
<br />
http://sikumuna.co.il/w/images/4/4f/Banana.gif<br />
<br />
== אחלה... ==<br />
<br />
עכשיו מה בדבר הוספת פונקציות נוספות למערכת?<br />
כמו שיש בוויקיפדיה בסרגל כלים שלהם...<br />
<br />
== אתה יכול לסדר את זה גם לסיכומים? ==<br />
<br />
ע"פ מס' מאמרים ארוכים<br />
<br />
== צריך להחזיר את העמוד של המחברות הסרוקות לתפריט בצד ==<br />
<br />
http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA<br />
<br />
== תפקידי רכז מקצוע: ==<br />
<br />
1) לבדוק ולעשות הגהה במקרה הצורך לסיכומים שבתחומו<br />
<br />
2) להיות מענה לגולשים בדבר שאלות בתחום.<br />
<br />
3) לשמור על סדר כללי (עריכת עמוד ראשי וכאלה)<br />
<br />
== שימו לב שלא לכל המקצועות יהיה רכז מקצוע ==<br />
<br />
הרי זה מגוחך לשים רכז מקצוע לערבית למשל... שיש שם סיכום אחד..<br />
<br />
== למה הפורום מפנה לעמוד הראשי? ==<br />
<br />
למה הפורום מפנה לעמוד הראשי?<br />
???????<br />
<br />
== הקטגוריות ==<br />
<br />
סתם הערה<br />
פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב וכימיה = מדעים מדוייקים ולא מדעי הטבע.<br />
מזרחנות = מדעי הרוח [כמו הסטוריה].<br />
<br />
זה נכון חלקית..מתמטיקה ופיזיקה הם מדעי הטבע וגם מדעים מדוייקים.<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 22 אוקטובר 2005 17:04 (IST)<br />
<br />
ראיתי את ההודעה שכתבתם בפורום בתפוזף איפה מעלים סיכומים?<br />
<br />
== עיצוב קטגוריות... ==<br />
<br />
טוב...אני מבין שהתלהבתם מעיצוב הזה שמצאתי ב metawiki...אז זה העיצוב שאנחנו רוצים להכניס עכשיו לכל הקטגוריות? או שאנחנו רוצים קצת גיוון?<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 22 אפריל 2006 19:56 (IDT)<br />
<br />
== הרחבת מקצוע ==<br />
<br />
רז,הכתב היה גדול מדי..והתיבה לא נראה טבעית..זה היה די מציק ולא סיימנו את הדיון בקשר לזה.<br />
תן לזה עוד כמה ימים. --[[User:Amihai|Amihai]] 25 יוני 2006 08:11 (MST)<br />
<br />
== טוב ==<br />
<br />
אבל אל תשכח שמחר הבגרות בספרות...<br />
[[User:Raz|Raz]] 25 יוני 2006 08:44 (MST)<br />
:נכון..ותשתדל להגיב באותו הנושא ולא לפתוח חדש ע"י לחיצה על סימן ה+ . --[[User:Amihai|Amihai]] 25 יוני 2006 09:02 (MST)<br />
<br />
== אני יוצא לשבתון ==<br />
<br />
תקדמו את האתר לבד,תמצאו פרסום לבד,תשיגו סיכומים לבד.<br />
<br />
== עיצוב הדף הראשי מחדש ==<br />
<br />
ראו כאן [[סיכומונה:עיצוב הדף הראשי]]<br />
<br />
== וואוו! ==<br />
<br />
תודה גיא! --[[משתמש:Amihai|Amihai]] 08:34, 3 ספטמבר 2006 (MST)<br />
<br />
==איך מעלים תמונה?==<br />
איך אפשר להוסיף תמונה לערך?<br />
העליתי תמונה לויקישיתוף וניסיתי להוסיף אותה לערך פה, וזה לא עבד לי.. מישהו? [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 07:32, 12 ינואר 2007 (PST)<br />
:כרגע יש בעיה קטנה עם זה, אנחנו נפעל לסדרה.<br />
עמיחי<br />
::סידרתי את העלאת הקבצים לשרת. [[משתמש:גיא|גיא]] 12:09, 11 פברואר 2007 (PST)<br />
<br />
== בקשות לסיכומים ==<br />
<br />
1. אני חושב שכדאי להחזיר את הדף של בקשות לססיכומים לוויקי (הוא הועבר לפורום). כך מי שרוצה סיכום שאינו לא צריך להרשם עוד פעם.<br />
2. עמיחי אתה יכול לסדר שיהיה אפשר להעלות כבר קבצים לשרת?<br />
[[משתמש:גיא|גיא]] 12:58, 30 ינואר 2007 (PST)<br />
<br />
:אחח..אני כל הזמן שוכח מזה...אני יסדר את זה מחר בבוקר. עמיחי<br />
<br />
::שמים לב :) [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 11:45, 3 פברואר 2007 (PST)<br />
<br />
::: הפורום לא פעיל. אני חושב שאין ברירה אלא להחזיר את הדף של הבקשות לוויקי. [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 21:09, 27 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
==יש לי שאלה רק - מהיכן הסיכומים של סוציולוגיה בנוגע למגדר הגיעו? מהיכן המידע נלקח?==<br />
<br />
== בונגולים חזר!! ==<br />
<br />
הסתכלו בפורום כללי<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== לוח חופשות ==<br />
<br />
שלום עמיחי, רן, וגיא.<br />
כדי לשנות את התאריכים בעמוד הבית של סיכומונה.<br />
והינה התאריכים.<br />
<pre><br />
ראש השנה - 14-12 בספטמבר. <br />
יום הכיפורים - 22-21 באוקטובר. <br />
סוכות - 6- ספטמבר 29- אוקטובר. <br />
חנוכה - 10-4 בדצמבר. <br />
פורים - 4-5 במרס. <br />
תענית אסתר- 21 במרס.<br />
פסח -19- 26 באפריל. <br />
יום העצמאות - 8 במאי. <br />
ל"ג בעומר - 23 במאי. <br />
שבועות - 9-7 ביוני. <br />
</pre><br />
תודה רבה.<br />
[[משתמש:DaViDHsikum]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== מועדי בחינות חורף 2008 ==<br />
<br />
אינטרני:<br><br />
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B7953121-3671-4CA0-B939-344F256DC84B/45559/TyotatLuchHoref2008.pdf<br />
<br />
אקסטרני:<br><br />
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B7953121-3671-4CA0-B939-344F256DC84B/45560/TyotatLuchHoref2008Externi.pdf<br />
<br />
נא לשים זה בעמוד הבית.<br><br />
תודה<br><br />
[[משתמש:DaViDHsikum]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=24365שיחת סיכומונה:משתמשים חדשים2010-01-27T21:07:43Z<p>Ran.Rutenberg: הסרת ההפניה לפורום</p>
<hr />
<div>== הסרת ההפניה לפורום ==<br />
<br />
הפורום אינו פעיל כבר כמה שנים. אולי הגיע הזמן להוריד את ההפנייה מהעמוד הזה? [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 21:07, 27 בינואר 2010 (UTC)</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%94_%D7%9C%D7%96%D7%94&diff=24361ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה2010-01-25T18:32:16Z<p>Ran.Rutenberg: הפניה לדף משוואת הישר</p>
<hr />
<div>#הפניה [[משוואת הישר]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%94_%D7%9C%D7%96%D7%94&diff=24360ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה2010-01-25T18:27:31Z<p>Ran.Rutenberg: דף חדש: ראו משוואת הישר</p>
<hr />
<div>ראו [[משוואת הישר]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=24359נקודת חיתוך של שני ישרים2010-01-25T18:24:27Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>בשביל למצוא נקודת חיתוך של שני ישרים צריך יש להשוות את המשוואות שלהם (רצוי לזכור שישרים נחתכים אם ורק אם השיפועים שלהם שונים זה מזה).<br />
<br />
לדוגמה: ישר 1: <math>y=x-4</math>, ישר 2: <math>y=3x-6</math>.<BR><br />
משווים את משוואותיהם של שני הישרים ומקבלים:<BR><br />
<math>3x-6=x-4</math> <BR><br />
<math> 2x=2</math><BR><br />
ולכן, <math>x=1</math><BR><br />
עכשיו נציב את זה באחת מהמשוואות ונקבל <math>y=1-4=-3</math>. מכאן יוצא שנקודת החיתוך של הישרים הנ"ל היא: <math>\left(1,-3\right)</math><br />
<br />
ראה גם [[משוואת הישר]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=24358משוואת הישר2010-01-25T18:12:26Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>משוואת הישר היא משוואה מהסוג <math>y=m\cdot x+n</math><br />
<br />
האיבר m מייצג את השיפוע, והאיבר n הוא לכיד ה- y של הישר (נקודת החיתוך עם ציר y). את m ניתן לחשב בעזרת הנוסחה: <math>m=\frac{y_1 -y_0}{x_1 -x_0}</math> בהנתן שתי נקודות ידועות: <math>\left(x_0,y_0\right)</math> ו- <math>\left(x_1,y_1\right)</math> שאינן נמצאות על ישר אנכי (יש להן ערכי x שונים). השיפוע מייצג את קצב השינוי של y ביחס ל- x.<br />
<br />
כל קו ישר (שאינו מאונך) עובר דרך הנקודה <math>\left(0,n\right)</math>. מכאן נובע כי ערכו של הקבוע הוא ערך ה- y בנק' החיתוך עם ציר y.<br />
<br />
כאשר השיפוע ידוע, וידועה נק' על הישר, הוא מאופיין על ידי המשוואה:<BR><br />
<math>y-y_1=m\left(x-x_1\right)</math><br />
<br />
<br />
===משפטים===<br />
#ישרים מקבילים זה לזה אם ורק אם שיפועיהם שווים זה לזה: <math>m_1=m_2</math> ולכידי ה- y שלהם שונים: <math>n_1\neq n_2</math>. אם השיפועים שווים אבל וגם הלכידים שווים, אז הישרים מתלכדים.<br />
#ישרים ניצבים זה לזה אם ורק אם מכפלת שיפועיהם היא 1- (בתנאי שאף אחד מהם הוא לא מאונך): <math>m_1 m_2 =-1</math>.<br />
#השיפוע m של ישר לא אנכי וזווית הנטייה שלו <math>\phi</math> קשורים על ידי: <math>m=\tan{\phi}</math>.<br />
<br />
[[קטגוריה:מתמטיקה]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=23790היהודים בצרפת בין שתי מלחמות עולם2008-11-06T18:18:11Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Raz</p>
<hr />
<div>'''היהודים בצרפת בין שתי מלחמות עולם (מבוסס על ספרה של פוזננסקי רנה, להיות יהודי בצרפת 1939-1945, יד ושם, ירושלים, תש"ס, עמודים: 11-36).'''עוד מומלץ להיעזר במאמרה של פאולה היימן, "היהודים בצרפת בין שתי מלחמות עולם", בתוך אשר כהן (עורך), תולדות השואה-צרפת, יד ושם, ירושלים תשנ"ו, עמ' 7-25.<br />
<br />
<br />
===מאפייני הקבוצות השונות של היהודים בצרפת והקשרים ביניהם.===<br />
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית צרפת אוכלוסיית צרפת כ 43 מיליון תושבים מתוכם 330 אלף יהודים. סביר להניח, שמספרם של היהודים היה גדול יותר משום, שחלק מהיהודים שהיגרו לצרפת, הוגדרו בסטטיסטיקות הרשמיות ע"פ הלאום שלהם ולא ע"פ דתם. אפשר לחלק את יהודי צרפת לשני קהילות מרכזיות:<br />
<br />
א) '''"הצרפתים בני דת משה"''' (הגדרה של היהודים המעידה על נאמנות ללאום הצרפתי והשתייכות דתית יהודית) או בכינוים האחר: ה"יזראלטים" – היו אלו היהודים שישבו בצרפת דורות רבים, הם זכו לשוויון זכויות מוחלט (אמנציפציה) והשתלבו היטב בכל תחומי החיים בצרפת. רובם של היהודים, גרו בערים הגדולות (בעיקר בפריז), ברובם היו, בעלי "מקצועות חופשיים" (אקדמאים, רופאים, עורכי דין, מורים וכו), חלקם פנו לקריירה במגזר הציבורי. רובם היו חילונים (בד"כ ביקרו בביה"כ לצורך ביצוע שלושה טקסים: מילה, חופה, קבורה), האמינו בכל ליבם בערכי הרפובליקה הצרפתית והיו גאים ונאמנים לארצם. חלק מהיהודים היו מאוגדים בארגון ששמו היה "קונסיסטואר", ועד קהילות יהודי צרפת, שהוקם עוד בתקופתו של נפוליאון. רובם של היזראליטים השתייכו דווקא לארגון "כל ישראל חברים (כי"ח) או אליאנס בצרפתית, ארגון שהרחיק עצמו מרעיון הציוני. רוב יהודי צרפת לא היו מעוניינים להיות שייכים לפעילות ציונית או פעילות במסגרת תנועות ומפלגות יהודיות. הדבר נבע משתי סיבות: הראשונה, נאמנותם ללאום הצרפתי – מכוון שראו עצמם אזרחים נאמנים שווי זכויות וחובות לא חשבו שיש צורך בהתארגנות סקטוריאלית. הסיבה השנייה הייתה, חששם שמה התארגנות מסוג כזה תפגע בהשתלבותם בחברה הצרפתית ויוציא את השד האנטישמי מן הבקבוק כפי שקרה ב"פרשת דרייפוס" (1895). לכן נקטו היהודים ב"ניטרליות פוליטית קולקטיבית" כלומר, ליהודים אין דעה פוליטית משותפת בנושא זה או אחר, דעותיהם הפוליטיות הן אישיות ואינם מושפעות מאינטרס כללי של הקהילה היהודית. דוגמה טובה לחשש של היהודים מהתבלטות יתר היה כאשר ליאון בלום הגיש את מועמדותו לראש ממשלה בשנת 1936. מנהיגים יהודים ביקשו מליאון בלום להסיר את מועמדותו ולא להתמודד בבחירות מתוך חשש שדבר זה יגרום נזק קשה לקהילה היהודית בצרפת. דבר שהתברר כנכון, בחירתו של בלום לראש ממשלה גרמה להתפרצות של שנאה בקרב תנועות ומפלגות הימין. העיתונים היו מלאים במכתבי למערכת שחשפו רגשות אנטישמיים. באחד מהם נכתב: "יש לי בבית אקדח עם מחסנית ובה 11 כדורים. 11 יריות נועדו לך, כי אתה מנהל מדיניות של יהודי חסר מולדת. אתה מוכר את צרפת, היה שלום, טינופת". <br />
יהודים שהיגרו לצרפת מצפון אפריקה (במיוחד מאלג'ריה, בה יהודים קיבלו אזרחות צרפתית החל משנת 1870), הזדהו עם ערכי החברה הצרפתית וניסו להידמות ליהודים היזראלטים ולכן אימצו גם את "העמדה הניטרלית קולקטיבית" מבחינה פוליטית. <br />
ב) '''"היהודים הזרים"''' – לקבוצה משתייכים יהודים שהיגרו לצרפת ממדינות שונות באירופה, בעיקר מחלקה המזרחי. אין מדובר בקהילה אחידה מבחינת מוצאה, או רקעה החברתי והתרבותי, אלא בקבוצה מגוונת מאוד. הגל הראשון של המהגרים הגיע לצרפת בשנות השמונים של המאה ה 19 מרוסיה, מרומניה ופולין. גל זה היה חלק מתנועת הגירה גדולה של יהודים ממזרח אירופה, שרובה הגיעה לארה"ב, חלקה למדינות באירופה ומיעוט לא"י ("העלייה הראשונה"). גל נוסף של מהגרים הגיע לצרפת מהמדינות החדשות שהוקמו לאחר הסכמי ורסאי (1919): המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה), הונגריה ורומניה. במשך שנות ה 20 המשיכו יהודים מזרח אירופאים להגר לצרפת משום שהייתה זו אחת המדינות היחידות בעולם שהייתה מוכנה לקלוט מהגרים. בשנות השלושים, בעיקר אחרי "ליל הבדולח", הגיע גל נוסף של מהגרים ממרכז אירופה: 100 אלף יהודים הגיעו מגרמניה, צ'כוסלובקיה והונגריה. אותם יהודים חיפשו מקלט מהאנטישמיות בארצם וראו בצרפת מדינה דמוקרטית היכולה לאפשר להם חיי חופש ורווחה. רוב היהודים שהיגרו מגרמניה, היו ממוצא פולני שהיגרו לגרמניה כדי למצוא מקלט וגורשו ע"י המשטר הנאצי מטעמים אנטישמיים.<br />
בשנות ה 30 מנתה יהדות צרפת יותר מ 200 אלף, רובם היו ממוצא מזרח אירופאי ("היהודים הזרים"). היהודים הזרים היו שונים מיהודי צרפת הותיקים, רובם של הזרים עבדו בתעשייה או מלאכה (כ 60%). העסקתם של היהודים הזרים הלכה והתמעטה בשל חוקים שהגבילו העסקת זרים, כך שחלקם הפכו עם הזמן לעובדים לא חוקיים. בדומה ליזראליטים גרו רובם של היהודים הזרים בערים (בעיקר בפריז) והתפרנסו ממקצועות עירוניים. כמובן שמצבם הכלכלי של היהודים הזרים היה פחות טוב ממצבם של היזראלטים. ליהודים הזרים לא הייתה שאיפה להיטמע בתוך החברה הצרפתית, רובם שמרו על שפת היידיש ורבים מהם המשיכו לקיים מצוות. למרות זאת, רוב היהודים הזרים שלחו את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים וחילוניים. <br />
<br />
===הקשרים שבין שתי הקהילות===<br />
אפשר לשער שהתגברות האנטישמיות בצרפת ליכדה את כלל הקהילות היהודיות וטשטשה את ההבדלים ביניהם. השערה זו אינה נכונה. תנועת ההגירה של יהודי מזרח אירופה לצרפת לא תרמה לתחושת האחידות והאחדות הקהילתית של יהודי צרפת. להפך, היא חידדה את ההבדלים והמחלוקות בין הקבוצות היהודיות השונות. בעוד שיהודי צרפת הותיקים (היזראליטים) ביקשו לשמור על "פרופיל נמוך", היהודים הותיקים שימרו את שפת היידיש ותרבותה, וחלקם שמרו על אורח חיים דתי. בשנת 1923 התאגדו הפליטים היהודים ממזרח אירופה בארגון שהקימו לעצמם ("הסתדרות החברות היהודיות של צרפת", שטיפחה ערכי תרבות וחברה יהודיים). היו יהודים שאף הצטרפו לתנועות קומוניסטיות קיצוניות. ההתאגדות החברתית היהודית והתבלטות היתר של היהודים הזרים הייתה למורת רוחם של היהודים היזראליטים, שדרשו מהיהודים הזרים להיטמע בתוך החברה הצרפתית, וזאת כדי לא לאבד את ההישגים של היהודים בצרפת. חששם של היזראליטים היה, שהתבלטות יתר של היהודים תגרום להתגברות האנטישמיות ולדרישה של חוגים קיצוניים לגרש את היהודים הזרים ואו לפגוע במעמדם של היהודים הותיקים. <br />
בשנות ה 30, כאשר התגברו הקולות האנטישמיים בצרפת, דרשו מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת מהיהודים המהגרים, להפסיק להשתמש בשפת היידיש ולהסתיר את יהדותם. אם "לא תרצו בכך תלכו למקום אחר", אמרו להם – אמירה המוכיחה עד כמה היו מוטרדים היזראלטים מתוצאות התנהגותם של <br />
היהודים הזרים.<br />
גם '''הרעיון הציוני''' לא היווה גשר בין היהודים הותיקים והזרים בצרפת. רובם של יהודי צרפת לא תמכו ברעיון הציוני, כמו גם הארגון שייצג את רובם (אליאנס/כי"ח). יהודי צרפת הותיקים הזדהו עם הלאומיות הצרפתית ועם ערכי השוויון של החברה הצרפתית ולכן רובם לא ראו כל צורך ברעיון לאומי יהודי (ציונות). היהודים הזרים לעומתם הגיעו ממדינות בהם סבלו בשל היותם יהודים ולכן חלקם הזדהו עם הרעיון הלאומי היהודי. חלק מהם אף הקימו ופיתחו ארגונים ציוניים. פעילותם הציונית לא ביטאה רצון להגר לא"י, רובם ראו בצרפת כארץ ההגירה המועדפת, אלא ביטאה רצון להשתייכות קבוצתית. <br />
חשוב לציין, שהתנועה הציונית - גם בשנות השלושים (התגברות של אנטישמיות)- לא הפכה לתנועה דומיננטית בקרב היהודים הזרים ובודאי שלא בקרב היזראלטים. <br />
קשה למצוא "גשרים" בין הקבוצות היהודיות בתוך צרפת. ההבדלים בין היהודים הותיקים לבין היהודים הזרים הוא גדול. ישנם הבדלים חיצוניים, הבדלים של מעמד כלכלי וחברתי, מנטליות ותרבות שונה. הקושי במציאת ה"גשרים" בין שתי הקבוצות נובע גם משום, שהיהודים הותיקים התייחסו ליהודים הזרים באופן פטרנליסטי (יחס מתנשא, יחס של אדונות). למרות זאת, אפשר למצוא כמה סוגיות בהן היו לשתי הקבוצות מן המשותף:<br />
<br />
• שתי הקבוצות הזדהו עם רעיונות המפכה הצרפתית (שוויון, חרות ואחווה בין כל בני האדם), שהיו עבורם העוגן החשוב ביותר לאמנציפציה של היהודים. כאשר החלה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, חשו כלל יהודי צרפת שיש להלחם למען הרפובליקה הצרפתית שנתנה להם את החירות והשוויון.<br />
• הארגונים הפילנתרופיים שהקימה יהדות צרפת לעזרת הפליטים היהודים, שמשו כאמצעי קשר בין הקבוצות היהודיות השונות בצרפת (ברור שאין מדובר בדיאלוג בין שווים). בין השנים 1933-1945 גוייסו ע"י יהדות צרפת כ 45 מילין פרנק לטובת סיוע ליהודים הזרים. הכסף הופנה להסבות מקצועיות וסיוע סוציאלי. היהודים הצרפתים ניסו לסייע ליהודים הזרים גם באמצעות שתדלנות אצל הרשויות.<br />
• מצוות הדת- היהודים הזרים והצרפתים בני דת משה לא התפללו באותם בתי כנסת ולא כיבדו את מצוות הדת באותה המידה. למרות זאת הדת היוותה חוט מקשר ביניהם. שתי הקבוצות קיימו את המסורת היהודית ואת המצוות העיקריות: מילה, נישואין, קבורה, צום יום הכיפורים, ופסח.<br />
יחס השלטון והחברה בצרפת לקהילות היהודיות השונות.<br />
באופן כללי יש לומר שעד הכיבוש הנאצי ב 1940 לא נחקקו חוקים שהיו מיועדים ליהודים בלבד. "החוק היהודי", שהפלה את היהודים ביחס לתושבי צרפת האחרים, נחקק רק אחרי הכיבוש הנאצי והקמת שלטון וישי. החל משנות השלושים החלה חקיקה שהגבילה את העסקתם של עובדים זרים ופליטים שחיו בצרפת, חקיקה זו פגעה בין השאר ביהודים הזרים שהתגוררו בצרפת. <br />
היחס ליהודים הזרים<br />
כאמור בשנות ה 30 הלכה והתמסדה בצרפת מדיניות של דחיקה, פיקוח וגירוש של זרים בלתי רצויים. העסקתם של פועלים זרים הוגבלה לפי מכסות, לכן מצאו עצמם רבים מהפליטים יהודים חסרי עבודה או שנאלצו לעבוד באופן לא חוקי. <br />
"בעיית הזרים", הפכה בהדרגה לנושא מרכזי בדיון הפוליטי והציבורי בצרפת. הזרים ובמיוחד הזרים היהודים, נתפסו בעני צרפתים רבים איום על כלכלת צרפת (גזלת מקומות עבודה), על המדינה (היהודי לא יכול להיות נאמן ללאום הצרפתי), ולחברה והתרבות הצרפתית. ככל שהעמיק המשבר הכלכלי בצרפת והתעצמו המפלגות הפשיסטיות בהשראת התחזקות הנאצים בגרמניה, כך התחזק (או יותר נכון לומר התעורר מתרדמתו) הרגש האנטישמי. הקולות נגד היהודים והנזק שהם גורמים לצרפת התחזקו וגברו הקולות לסלק את היהודים הזרים מצרפת.<br />
לטובת היהודים הזרים לא עמדו גורמים ממסדיים שיכלו להגן עליהם, פרט לקולות בודדים בציבור הצרפתי. היהודים היזראלטים לא יכלו לעזור מפני שחשבו שהתערבות פומבית לטובת היהודים הזרים תגביר את האנטישמיות ותפגע בכלל יהודי צרפת, לכן הסתפקו סיוע הומניטרי ליהודים הזרים באמצעות ארגוני סיוע. <br />
<br />
<br />
===היחס לקהילה היהודית הותיקה (יזראליטים)===<br />
התגברות האנטישמיות בצרפת לא עצרה אצל היהודים הזרים, אלא פשטה גם לכוונם של היהודים היזראלטים. חוברות התעמולה האנטישמית שהופצו באותה תקופה כוונו אל כלל יהודי צרפת ולא רק לזרים. התעמולה האנטישמית והאנטי דמוקרטית תארה את צרפת כ"רפובליקה יהודית" (חלקם של היהודים באוכלוסייה היה פחות מאחוז!), האנטישמים טענו, שערכי הרפובליקה והדמוקרטיה משרתים את צורכיהם של היהודים וגורמים נזק לעם הצרפתי. השוויון לפי תפיסה זו, נועד לאפשר ליהודים להתעשר ולהצליח (קודם לכן היו חוקים מפלים ליהודים). ליאון בלום, ראש הממשלה היהודי שנכשל בתפקידו, היה בעיניהם, דוגמה ליהודי איש שמאל ורפובליקן מסוכן. מצד שני, נחשבו היהודים בעיני אנשי שמאל, למחרחרי מלחמה, כלומר היהודים דוחפים (בשל כוחם הכלכלי והפוליטי) את צרפת למלחמה עם גרמניה וזאת משום שהיטלר הוא אנטי יהודי. ברור שטיעוני הימין והשמאל הינם אנטישמיים משום שהם ייחסו ל"טבע היהודי" כוחות הרס וזדון "על טבעיים" כמעט. <br />
האנטישמיות בצרפת<br />
שני כוחות פוליטיים עסקו בהפצתה של האנטישמיות בצרפת: <br />
האקסיון פרנסז – שהייתה פעילה בעיקר בקרב הבורגנות הקתולית, ושאיפתה הייתה לחסום את היהודים מלהשתלט על כלכלת צרפת.<br />
הפשיסטים – ששאיפתם הייתה לסלק את היהודים מצרפת. <br />
מה היו הסיבות להתגברות האנטישמיות בצרפת? נבדוק את הסוגיה בעזרת קטע מהמאמר הבא: <br />
<br />
<br />
===תגובות היהודים להתגברות האנטישמיות בצרפת.===<br />
ברגשות האנטישמיים שצצו בצרפת ראו היהודים היזראליטים מוצר מיובא מגרמניה. הם טענו שמדובר בתופעה ברת חלוף ולא תופעה כרונית, המושרשת בחברה הצרפתית. יהודי צרפת האמינו שהציבור הצרפתי הנאור והחוקה הצרפתית יגנו עליהם. הם העריכו שפרשת דרייפוס שנייה אינה יכולה להתרחש יותר בצרפת. לכן, היהודים היזראליטים לא הרגישו צורך להשתתף באספות הגדולות שארגנה "הליגה הבינלאומית" נגד אנטישמיות, שנוסדה בשנת 1928 וניהלה מאבק במחנה האנטישמי והפשיסטי.<br />
<br />
התגובה היהודית התרכזה בעיקר בסיוע הומניטארי. בשנות השלושים התגייסו מארגונים היהודים לעזרתם של הפליטים שהגיעו לצרפת מגרמניה ומארצות אחרות בהם הייתה אנטישמיות. רוב המהגרים היהודים קיבלו סיוע מקופות גמילות חסדים מקומיות וקרנות יהודיות בינלאומיות. <br />
לאחר פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 הייתה תגובתם של היהודים החלטית יותר. כל החוגים היהודיים התגייסו למאמץ המלחמתי בגרמניה הנאצית, תוך הכרזה על נכונותם להקריב את חייהם למען הרפובליקה. העיתונים היהודיים עודדו צעירים להתגייס לצבא הצרפתי, ואכן 30 אלף יהודים בפריז נרשמו בלשכות הגיוס. גיוסם של היהודים התעכב בשל החשש של הרשויות מ"גייס חמישי", לאחר זמן (לא מבוטל), גויסו חלק מהצעירים לגדודי הרגלים של "לגיון הזרים" (יחידה בתוך הצבא הצרפתי המורכבת מ"שכירי חרב" שאינם בעלי אזרחות צרפתית).<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%27_-_%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9F&diff=23789היסטוריה ב' - מאפייני הקבוצות השונות בצרפת והקשרים ביניהן2008-11-06T18:17:57Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Amihai</p>
<hr />
<div>===צרפתי בן דת משה (היהודים הוותיקים):===<br />
כשמו כן הוא, שייכותו הראשונה היא צרפתית מבחינת האזרחות והקשר ללאום הצרפתי. החלק השני בזהותו הוא הדת, אך יהדותו לא מצוינת במפורש אלא כבן דת משה. <br />
<br />
====מאפייני הצרפתים בני דת משה (היהודים הוותיקים):====<br />
1) זכו לאמנציפציה ב-1791, כלומר הפכו לאזרחים שכינויים: "צרפתים בני דת משה". בתקופת שלטונו של נפוליאון הוגדרו בחוק זכויותיו של היהודי ודתו הפכה לעניינו הפרטי בלבד, דלתות רבות נפתחו בפניו בתחום החברה והתרבות והוא סיגל לעצמו ערכים של האומה הצרפתית המזוהים עם לאומיות מודרנית בהתלהבות רבה.<br />
<br />
2) היהודי הצרפתי יכול היה להיות צאצא של משפחה מבורדו, אלזאס לוריין וכו' אך הוא חש תודה עמוקה למדינה שהעניקה לו חופש ושוויון, פתחה בפניו שערים ואפשרה לו להתקדם בחברה.<br />
<br />
3) קבוצה זו מנתה כ-90,000 צרפתים וותיקים בעלי ייחוס, משולבים היטב בחברה ומאמינים בערכי היסוד של סביבתם.<br />
<br />
4) חיו בחברה בה יש הפרדה בין דת למדינה, כלומר אין דתו של האזרח משפיעה על דבר מה בזכויותיו ובחובותיו.<br />
<br />
5) רובם חיו בערים הגדולות, בעיקר בפריז, ושם חיו במשולש בין כיכר הרפובליקה, הבסטיליה ובית העירייה.<br />
<br />
6) רובם עסקו במקצועות חופשיים - סוחרי עתיקות, עסקים פיננסים (משפחת רוטשילד) ואחרים פנו למגזר הציבורי והפוליטי (לאון בלום).<br />
<br />
7) בד"כ נמנו עם ניטרליות פוליטית ושנאו לבטא השתייכות פוליטית.<br />
<br />
8) הם לא תפסו עד כמה הפטריוטיזם שקשר אותם למדינה הצרפתית, הרחיק אותם יותר ויותר מן המסורת היהודית. הם לא היו קשורים למוסדות היהודיים שהיו אמורים לייצגם ורק רבע מהם היה קשור לארגון המרכזי בפריז, הארגון שייצג את הצרפתים בני דת משה בכנסים בינלאומיים שנקרא כי"ח (כל ישראל חברים) ומ-1860 הרחיב את פעילותו לחינוך הילדים היהודים במזרח התיכון.<br />
<br />
9) הקונסיסטואר המרכזי של פריז היה המוסד אשר ייצג את הצרפתי בן דת משה מבחינת הדת, הוא ריכז את הקשר עם המועצות היהודיות ומינה רבנים. הרכבו היה בנוי משכבה של חילונים שהופקדו על הפולחן והחינוך הדתי, על העזרה והצדקה, והוא זה שניהל משא ומתן עם השלטונות.<br />
<br />
10) הצרפתי בן דת משה הקפיד לנתק את עצמו מן המצע הלאומי של התנועה הציונית ולהבהיר שאין לו נגיעה אישית בציונות למרות שעקב אחר פעולותיה של התנועה הציונית בפלסטינה.<br />
<br />
11) הצרפתי בן דת משה היה בעל שייכות כפולה - צרפתית ויהודית כאחד. <br />
לדוגמא: רמון ארון אשר חי בצפון צרפת ולמד בתיכון של ורסאי והוא מזכיר אירוע בו התווכח עם המורה על פרשת דרייפוס כשלא הוא ולא המורה הזכירו את העובדה שדרייפוס יהודי.<br />
ההיסטוריון מארק בלוך אומר: "כשאתה יהודי הדרך שלך למטרה רצופה קשיים יותר מדרכו של מי שאינו יהודי. כדי להגיע לאותו מקום, יהודי זקוק למאמץ ולכישרון רב יותר מאשר לאחר.<br />
אבל די בכך שאנחנו יודעים זאת ופועלים בהתאם". כך משפחת ארון מקבלת את המציאות הזאת וחייה על פיה, כלומר להיות צרפתי בן דת משה פירושו להיות משולב ומוטמע בחברה בצורה הטובה ביותר, אבל להיות שווה קצת פחות משאר הצרפתים.<br />
<br />
===היהודים הזרים:===<br />
כשמם כן הם, השיוך הראשוני שלהם הוא יהודי והשני הוא זר, כלומר לא שייך, חסר קשר למקום ולתרבות וחסר זכויות.<br />
====מאפייני היהודים הזרים:====<br />
1) הם רוב האוכלוסייה היהודית בצרפת.<br />
<br />
2) זהותם היהודית עוצבה כבר בארצות אחרות בהקשר חברתי - תרבותי שונה.<br />
<br />
3) קשה להפוך אותם לקבוצה אחת מפני שמדובר בקבוצה רב - גונית שהגיעה לצרפת בשלושה גלים שונים:<br />
<br />
'''גל ראשון:''' ממזרח אירופה, בשנות ה-80 של המאה ה-19 - רוסיה, רומניה ופולין.<br />
<br />
'''גל שני:''' שנות ה-20 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה מהמדינות החדשות, המדינות הבלטיות - הונגריה ורומניה.<br />
<br />
'''גל שלישי:''' ממזרח אירופה, בשנות ה-30 כ-100,000 יהודים מצ'כיה, הונגריה וגרמניה, באו לחפש מקלט בצרפת לאחר עליית הנאצים והחקיקה האנטי - יהודית. רבים מאלה שהגיעו מגרמניה עברו מפולין לגרמניה.<br />
<br />
4) ערב מלחמת העולם השנייה חיו מרבית מהיהודים בצרפת ובמיוחד בפריז, בה התרכזו קרוב לשני שליש מהאוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
5) היהודי הזר קשור יותר למוסדות הדת ומבקר יותר בבית הכנסת, אך הדבר תלוי בזמן הגעתו לצרפת, ככל שמועד ההגירה שלו רחוק יותר מן ההווה הוא יהיה רחוק יותר ממוסדות הדת.<br />
<br />
6) מרבית היהודים הזרים שלחו את ילדיהם להתחנך בבתי ספר ציבוריים חילוניים רפובליקנים.<br />
<br />
7) רוב היהודים הזרים (60%) עבדו בתעשייה, בענפי הטקסטיל או כבעלי מלאכה אבל העסקתם הלכה והתמעטה ככל שרבו החוקים החדשים וככל שגדל מספר הפועלים היהודים הבלתי חוקיים. שבעיית הזרים עלתה לסדר היום בצרפת בשנות ה-30, היהודי הזר הבין ששנאת זרים מתורגמת מהר מאוד לאנטישמיות. <br />
<br />
הוא ראה במדינה ובמוסדותיה מקור לפוגרומים ולחוקי חירום שבהם היה הראשון להיפגע. אחרי 1927 היו שניצלו את הליברליות הצרפתית וההקלות שניתנו - 50,000 איש שהתאזרחו.<br />
<br />
8) הלאנדסמנשאפט היה מוסד אשר בא לעזרת היהודי הזר, סייע בכספים ובארגון הלוואות, ולאט לאט התרחבו תחומי פעילותו.<br />
<br />
9) היהודי הזר היה שייך בד"כ לזרם אידיאולוגי מובהק ובעל רגישות פוליטית שונה מאחיו - הצרפתי בן דת משה. חלקם התחברו לקבוצות שונות של המפלגה הקומוניסטית, לדוגמא: ז'ק ביילינקי שהגיע לצרפת כאדם בוגר מרוסיה, התאזרח ב-1927 ושימש כמתווך בין שתי קבוצות היהודים.<br />
<br />
הוא היה בעל דעות שמאלניות ונהג לכתוב בעיתונם של הצרפתים בני דת משה.<br />
<br />
10) היהודי הזר הקפיד על מצוות הדת ודיבר יידיש.<br />
<br />
===הקשרים בין הצרפתים בני דת משה לבין היהודים הזרים.===<br />
למרות שהקבוצות היהודיות בצרפת נראו רחוקות כל כך זו מזו, היו ביניהן קשרים מסוימים:<br />
<br />
1) '''היחס למצוות הדת:''' היה מרחק גדול בין היהודים השונים מבחינת מספר הפעמים שבהם פקדו את בית הכנסת בכל שנה אך לרובם המכנה המשותף היה שכולם צמו ביום כיפור, ישבו סביב שולחן בליל הסדר וקראו את ההגדה, אכלו מצות ונמנעו מחמץ. רובם הקפידו על אכילת כשר והפרדה בין בשר לחלב, אך קיימו את המצוות במסגרות שונות ובמינון שונה.<br />
<br />
2)''' יחס האנטישמים בצרפת אל היהודים:''' ב-1940 היו היהודים הזרים פחות מאחוז מכלל תושבי צרפת והצרפתים בני דת משה היוו כאמור כרבע ממספר זה, אבל האנטישמים ראו בהן מטרה מועדפת, הם לא הבדילו בין יהודים זרים ובין הצרפתים בני דת משה ועבורם כולם היו אותו דבר. לטענת האנטישמים, היהודים הם גזע פרימיטיבי שהשחית את הגזע הצרפתי מכיוון שהיהודים היו מרוכזים בענפים מסוימים (טקסטיל: הלבשה, הנעלה, פרוונות) אפשר היה לטעון שהם אחראים לאבטלה. <br />
<br />
ארגוני הרופאים ועורכי הדין טענו שיש גודש בתחומם ולכן יש להגביל מקצועות אלה לצרפתים בלבד כאשר הרפובליקה הייתה שרויה במשבר, האשימו אותה שהיא יהודית כי היא אפשרה ליהודים להשתלב ולהתקדם. דברים אלה נפלו על מסורת וותיקה של אנטישמיות, וככל שהמשיכו להגיע פליטים יהודים האנטישמיות גדלה. המהגר היהודי נעשה הסמל של השמאל השנוא שהתגלם בראש הממשלה לאון בלום היהודי,שהואשם בכך שהוא מאפשר את הגירתם של היהודים לצרפת. הצרפתים בני דת משה הסתייגו מן ההכללה שלהם עם היהודים הזרים, מה שפגע ביהודים הזרים.<br />
<br />
3) '''הארגונים הפילנתרופיים (נתוני חסות) שהקימה יהדות צרפת כאמצעי לגשר בין היהודים:''' הארגונים שקמו הפכו למעין גשר בקשר בין היהודים הצרפתים ליהודים הזרים.<br />
בין מאי לאוגוסט 1933 קמו שבעה מוסדות חדשים שהציעו סיוע לפליטים, פעלו על מנת להבטיח: הגירה מחוץ לצרפת, הסבה מקצועית לעבודות כפיים, סיוע חומרי והתערבות אצל הרשויות עבורם. הפעילות הזאת הייתה גורם נוסף לאנטישמיות.<br />
<br />
4) '''הזדהות עם רעיונות המהפכה הצרפתית: '''היהודים כולם היו קשורים אל המהפכה ששימשה יסוד בזהות היהודית -צרפתית. סמל החרות, אות ומופת לאמנציפציה של היהודים ולנושא הדגל של הרעיונות והנושאים שהיהודים מכל הקבוצות יכלו להזדהות עמם. היא זו שהעניקה את המשמעות לקשר שחשו היהודים כלפי האומה הצרפתית.<br />
<br />
5) '''היחס של היהודים למלחמת העולם השנייה:''' עם פרוץ המלחמה מתגייסים כל החוגים היהודים ובהם 30,000 יהודים זרים. סה"כ היו היהודים בין 30% - 40% מכלל המתגייסים החדשים. כל אחד מן המתגייסים קיבל כרטיס כניסה לחברה. בצרפת היו חששות מפני גייס חמישי (ריגול) ולכן, היו מבין המתנדבים רבים שנדחו על רקע של גיל מתקדם, שהות קצרה בצרפת וכו'.<br />
<br />
בשלב זה נוסד בצרפת ועד אשר רצה להביא להקמתו של לגיון יהודי שיאחד את כל היהודים הזרים, אבל ממשלת צרפת סירבה והיהודים התנדבו ללגיונות זרים שקמו. כ-5,000 חיילים יהודים נספו בקרבות להגנת צרפת.<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%27_-_%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=23788היסטוריה ב' - יחס השלטון והחברה בצרפת לקהילות היהודיות השונות2008-11-06T18:17:41Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Amihai</p>
<hr />
<div>להיות יהודי בצרפת של אותה תקופה אפילו כשמדובר בצרפתי בן דת משה שמשולב ומוטמע בחברה בצורה הטובה ביותר פירושו היה להיות שווה קצת פחות מכלל הצרפתים.<BR> החקיקה נגד היהודי הזר התקבלה בצרפת באוגוסט 1932 והגבילה את היהודי הזר יותר ויותר. מעתה הייתה העסקתם של פועלים זרים כפופה למכסות, לפי מקצוע, לפי ענף תעשייתי ולפי אזור.<br />
<br />
באותו זמן הלכה והתמסדה מדיניות של דחיקה וגירוש של זרים בלתי רצויים. היו יהודים זרים שחיו בצורה בלתי חוקית ולקראת סוף העשור הפיקוח והביקורת פקדו את הזרים השוהים בצרפת. בשעה שבעיית הזרים הפכה בהדרגה לנושא המרכזי בדיון הפוליטי נדמה היה שהיהודי הזר מגלם לבדו את כל צדדיו של האיום המשולש: הכלכלי, הפוליטי והתרבותי. איום שעליו דיברה דעת הקהל בצרפת שהייתה נתונה במשבר.<br />
<br />
שיגיע זמן הרדיפות יהסס היהודי לבקש לעצמו תמיכה וסעד בדעת הקהל, וגם הניסיון לימד אותו ששנאת זרים מתורגמת מהר מאוד לאנטישמיות, לא עמד לרשותו של היהודי שום גורם ממוסד שהיה יכול לתווך בינו לבין החברה הצרפתית. בימים שבהם הייתה הרפובליקה במשבר והואשמה כי היא רפובליקה יהודית (בתקופת לאון בלום) גברו הביקורות מצד מתנגדי הדמוקרטיה על המשטר החילוני והרפובליקה שפגעה בצרפת הנוצרית. בימים ההם של מתח עם גרמניה זרמו לצרפת יהודים רבים שנחשבו לסכנה פוליטית.<br />
<br />
מצד אחד היהודי הוצג כמחרחר מלחמה, ומצד שני היהודי נעשה הסמל של השמאל השנוא המיוצג ע"י לאון בלום, וחברות בתעמולה האנטישמית כוונו אל כלל היהודים.<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%27_-_%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=23787היסטוריה ב' - תגובות היהודים להתגברות האנטישמיות בצרפת2008-11-06T18:17:27Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Amihai</p>
<hr />
<div>בשל הרכבם ההטרוגני לא יכלו יהודי צרפת לגבש דעה אחידה בשאלת המלחמה באנטישמיות בצרפת ומחוץ לה. הם נחלקו הן בהערכת הבעיה והן בקביעת הדרך הטובה ביותר להגן על ענייני החברה היהודית וגם לעזור לאחיהם הנרדפים. המחלוקת העיקרית הייתה בין היהודים ילידי צרפת והמהגרים, וכל קבוצה תכננה את תגובתה ע"פ הניסיון שלה וגם בכל אחד משני הגושים היו חילוקי דעות.<br />
<br />
'''תגובת הצרפתים בני דת משה:'''<BR><br />
ארגוני הצרפתים בני דת משה שדגלו בערכי החברה הצרפתית ורצו להפגין סולידריות בין שאר התושבים ולא חששו להבליט את הייחוד שלהם בהגנה על היהודים הזרים וחששו לסכן את הניטרליות הפוליטית שלהם. הם יחסו את התחדשות האנטישמיות בצרפת להופעתם של המהגרים היהודים ולפגיעתם במנהגים צרפתיים חברתיים ופוליטיים כאחד.<BR> כך באמצעות הקונסיסטואר הם בחרו במדיניות של הרגעה ושקט פוליטי וטענו שמחויבותה של צרפת לדמוקרטיה ולליברליות תבטיח את שמירת זכויות היהודים. <BR>גם כאשר באו לעזרתם קורבנות נאצים, הגבילו יהודי צרפת את עזרתם לפעולות שעולות בקנה מידה אחד עם הפטריוטיות הצרפתית. הם ראו באנטישמיות מוצר מיובא מגרמניה, תופעה שהתעוררה בגלל חולשה חברתית חולפת ולא תופעה כרונית מסורתית ומושרשת בחברה כפי שהייתה ברוסיה או גרמניה ולדעתם הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיית האנטישמיות היא לסמוך על הדמוקרטיה הצרפתית.<BR><br />
<BR><br />
'''תגובת היהודים הזרים:'''<br />
לא הסכימו לטענתם של הצרפתים בני דת משה שיש להפריד בין אנטישמיות ופוליטיקה, וחלקו את דעתם בקשר בין התחדשות האנטישמיות בצרפת ונוכחותם בארץ זו. המהגרים רצו לפעול באמצעות מוסדותיהם כדי לטפל במצבם הכלכלי המידרדר, לבוא לעזרת הפליטים ולמחות כנגד האנטישמיות.<BR> גם בקרב המהגרים, לא שררה אחדות דעות כיוון שכל אחד מהיסודות העיקריים של קהילות המהגרים (הקומוניסטים והפדרציה) ביקש לשלוט ולארגן את אוכלוסיית המהגרים. למרות הקשיים הכלכליים והפוליטיים עסקו המהגרים בפעולות מחאה פומביות, דחו את המדיניות השקטה והניטרליות של הקונסיסטואר של אליאנס ותמכו בגאווה בפעילות הפוליטית, החוקית לדעתם, של היהודים להגנה על ענייניהם.<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8_1919-1933&diff=23786רפובליקת ויימר 1919-19332008-11-06T18:17:11Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Rozenman</p>
<hr />
<div>'''רפובליקת ויימר''' <br />
לאחר ההפסד במלחמת העולם הראשונה והתפטרותו של הקיסר וילהלם השני קמה בגרמניה רפובליקת ויימר (ע"ש העיר ויימר בה נחתמה חוקתה בשנת 1919).<br />
לראשונה בתולדותיה נוסדה בגרמניה דמוקרטיה. בראשה עמד נשיא שנבחר ל 7 שנים. הנשיא היה בעל סמכויות רחבות בינהם: מינוי הקנצלר (רוה"מ) ואף ביטול החוקה והדמוקרטיה במצב חירום (סעיף 48).<br />
'''חוקת ויימר''' היתה אחת החוקות הנאורות והדמוקרטיות ביותר באירופה. הכירה בזכויות האדם והאזרח, אפשרה חופש דת, חופש ביטוי ושוויון פוליטי לנשים. למרות זאת, קמו לחוקת ויימר מתנגדים רבים בעיקר מחוגי אנשי הדת, ומפלגות הימין הקיצוני. יש לזכור שבגרמניה לא היתה מסורת של שלטון דמוקרטי כפי שהיה בבריטניה ובצרפת ולכן אזרחים רבים בגרמניה לא קיבלו ברצון את השיטה החדשה.<br />
השנים הראשונות של רפובליקת ויימר (1919- 1923) מאופיינים באי יציבות כלכלית ופוליטית. נזקי המלחמה, ובעיקר הטיפול במשפחות ההרוגים והפצועים מהמלחמה הקשו על שיקומה הכלכלי של המדינה. על כל אלו נוספו תשלומי פיצויים למדינות המנצחות, אבטלה ואינפלציה אדירה של 2500% בחודש (יש הטוענים שהממשלה ובעלי ההון היו אחראים לה – כדי להוכיח שגרמניה לא מסוגלת לעמוד בתשלומי הפיצויים). הקשיים הכלכליים ותחושת ההשפלה בעקבות הסכם ורסאי גרמו לכך, שבחלקים נרחבים בציבור הגרמני התגבשה תפיסה, לפיה גרמניה לא נוצחה בשדה הקרב אלא נאלצה להפסיק את הלחימה בשל בגידה פנימית. היהודים והקומוניסטים הואשמו ב'''"תקיעת סכין בגב האומה",''' טיעון שהיטלר השתמש בו מאוחר יותר.<br />
המורל הנמוך, המצב הכלכלי והעדר צבא חזק שיוכל להגן על המשטר כראוי הביא לניסיונות הפיכה. ב 1919 מרד הקומוניסטים, ב 1920 ניסיון הפיכה של הימין הקיצוני '''("הפוטש של קאפ").''' 1922 נרצח וולטר רטנאו, שר החוץ הגרמני, בטענה שהוא יהודי המוכר את גרמניה לבולשביקים).<br />
ב 1923 היטלר, שעמד אז בראש המפלגה הנציונאל סוציאליסטית, ניסה לערוך הפיכה (פוטש). הניסיון נכשל והיטלר נכלא למשך 9 חודשים. בזמן שהותו בכלא כתב את ספרו "מין קאמפף" (מאבקי), בו פרס את האידיאולוגיה שלו ודרכי מימושה.<br />
<br />
===תקופת ההתאוששות ("עידן שטזמן"- ע"ש שר החוץ הגרמני)===<br />
החל משנת 1924 ועד 1929 התאושש המשק הגרמני וזאת בשל הלוואות שקיבל מארה"ב ומניצול נכון של אוצרות הטבע, התעשייה והפוטנציאל האנושי. הסכם הסדרת הפיצויים שהוריד את סכום הפיצויים ופריסתם סייע גם הוא לשיקום הכלכלה הגרמנית. ההתאוששות הכלכלית גרמה לעליה ברמת החיים ובמורל החברתי (השיפור ניכר היטב בבתי הקפה ובתיאטראות שהתמלאו במבקרים). <br />
ב 1925 לאחר שנקבע סופית גבולה המערבי ('''הסכם לוקרנו''') צורפה גרמניה לחבר הלאומים.<br />
<br />
===קריסת הרפובליקה ועליית היטלר לשלטון===<br />
באוקטובר 1929 קרסה הבורסה האמריקאית ויחד עימה שאר המשק הכלכלי העולמי. גרמניה נפגעה באופן קשה מהמשבר, בשל היותה בעלת משק קפיטליסטי התלוי בשוק העולמי. המשבר שגרר אחריו אבטלה חמורה הביא לחוסר אמון של הציבור בממשל הפרלמנטרי. <br />
המשבר הכלכלי וסובלנותה של רפובליקת ויימר כלפי מתנגדי המשטר איפשר את הגברת כוחה של המפלגה הנאצית. במאי 1928 היו למפלגה הנאצית 12 מושבים ברייכסטאג (מתוך 463 מושבים) ובשנת 1923 230 מושבים. המצב הפוליטי שנוצר לא איפשר ליצור שום קואליציה ללא המפלגה הנאצית. היטלר ידע לנצל את חוסר היציבות הפוליטית עד תום, בינואר 1933 קרא לו הנשיא הינדנבורג והציע לו את משרת הקנצלר (רוה"מ). בתוך שנה השתלט היטלר על המשטר בגרמניה ביטל את חוקת ויימר והדמוקרטיה וייסד את '''הרייך השלישי''' כשליטו הטוטליטרי. <br />
<br />
<br />
<br />
===שאלות לחזרה:===<br />
תארו את נסיבות הקמתה של רפובליקת ויימר.<br />
הציגו שני קשיים כלכליים, חברתיים ו/או פוליטיים איתם התמודדה הרפובליקה בראשית דרכה. כיצד התמודדה הרפובליקה עם כל אחד מהם?<br />
תארו את תהליך התמוטטותה של רפובליקת ויימר מהקמתה ועד עליית היטלר לשלטון בינואר 1933. <br />
מהם לדעתכם שני הגורמים המרכזיים שהביאו להתמוטטות המשטר הדמוקרטי של הרפובליקה? נמקו את תשובתכם.<br />
<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=23785הגורמים והנסיבות לעליית הנאציזם לשלטון2008-11-06T18:16:52Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Raz</p>
<hr />
<div>==העלייה לשלטון==<br />
הנאצים עלו לשלטון תוך שימוש ברפובליקת ויימאר. הרפובליקה הייתה דמוקרטיה בלתי מתגוננת ולא הייתה מסוגלת להוקיע גורמים אנטי רפובליקנים וקיצוניים אשר שאפו להפילה. רפובליקת ויימאר סבלה מדעת קהל שלילית על חתימתה על הסכמי ורסאי וייצגה לציבור את הכניעה וההשפלה. במקביל הרפובליקה סבלה משני משברים כלכליים קשים: משבר ההיפר אינפלציה ומשבר אבטלה שבא בעקבות [[היסטוריה ב' - המשבר הכלכלי הגדול|המשבר הכלכלי הגדול]] בארצות הברית.<br />
<br />
המצב ברפובליקה גורם למירמור בקרב ההמון. ב- 1923 בשיאו של משבר ההיפר-אינפלציה היטלר בראשות המפלגה הנאצית הקטנה מנסה להשתלט בכח על השלטון במהלך שזכה לימים לכינוי "פוטש בית הבירה". הפוטש נכשל כאשר המשטרה המקומית פותחת באש על המפגינים. היטלר נאסר ומגיע לתובנה שעל השלטון הוא ישתלט בעזרת המערכת הדמוקרטית עצמה.<br />
<br />
כאשר הוא משתחרר הוא מצליח, בזכות הכריזמה הרבה שלו, להלהיב את ההמונים ולצבור כוח. פלוגות ה- SA (פלוגות הסער), אשר שימשו כצבא למפלגה, מקיימות מצעדים ותהלוכות, ובמקביל פוגעות ע"י ביריונות רחוב במפלגות האחרות. בשנת 1932 מגיע המשבר הגדול לשיאו בגרמניה וממשלת ברנינג קורסת. ההמונים הנוטשים את המרכז מגדילים בעיקר את כוחה של המפלגה הנאצית. בשנת 1932 הופכת המפלגה הנאצית למפלגה הגדולה ברייכסטאג אך הנשיא הידנבורג מסרב למנות את היטלר לקנצלר. אך ב- 30 בינואר 1933 הידנבורג ממנה את היטלר לקנצלר בראשות ממשלה המונה עוד שני שרים נאצים: פריק וגרינג. באופן כמעט מיידי נקבעות בחירות חדשות לתחילת מרץ. כעת כשמנגנוני המדינה בראשות הנאצים הם יכלו בקלות להלחם ביריביהם. גרינג הקים בפרוסיה כוח עזר משטרתי מנאצים המונה 50000 איש, אשר פעל כנגד יריבים פוליטיים. שבוע לפני הבחירות נשרף בניין הרייכסטאג. הנאצים זכו בכמעט 44% מהקולות והשלימו בכך את עלייתם לשלטון.<br />
<br />
==הנאציפיקציה של גרמניה==<br />
מכאן הדרך הייתה מהירה עד להפיכתה של גרמניה מדמוקרטיה לדיקטטורה מוחלטת בראשות המפלגה הנאצית ובהנהגת הפיהרר היטלר. היטלר מעביר ראשית כל את חוק ההסמכה. חוק זה קובע שסמכויות החקיקה הם של הקנצלר ולא של הפרלמנט, מעניק לממשל זכות לשנות את החוקה ובנוסף מהעביר את הסמכות להצעת חוקים (כולל סעיף 48 העוסק בזמני חירום) מידי הנשיא לקנצלר. בחוק זה מתבטאת הפרה בוטה וחריפה של הפרדת הרשויות, אך הציבור אשר אינו מכיר בחשיבות ההפרדה נשאר אדיש. השלב השני בהפיכת גרמניה לנאצית הוא האחדה. פירוש הדבר שמשרות הממשל והפקידות מאוכלסות ע"י נאצים בלבד. הדבר מעניק שליטה נאצית הכל מוסדות השלטון תוך החלשת יריבים פוליטיים.<BR><br />
היטלר ממשיך ומחסל יריבים קומוניסטיים. מנהיגים שלא חוסלו בורחים כל עוד נפשם בם. ארגוני הפועלים מפורקים ובמקומם מוקם איגוד ממשלתי. ביוני נאסר על קיום מפלגות מלבד המפלגה הנאצית – ובכך מגיעה לידי ביטוי התפרקותה המוחלטת של הדמוקרטיה.<br />
===ליל הסכינים הארוכות===<br />
כל אותה עת פוחד היטלר מפני הצבא והידנבורג המסוגלים להפילו בין רגע ופועל כך שלא יעורר את חשדם. ביוני 1934 נכנע היטלר למנהיגי הצבא ומחליט לחסל את הס"א ב"ליל הסכינים הארוכות". חברי ס"א ואישי ציבור רבים אחרים נרצחים או נאסרים במהלך הלילה. ארנסט רוהם, מפקד הס"א וידידו הקרוב ביותר של היטלר, מחוסל בפקודה ישירה מהקנצלר. היטלר פוחד מרוהם המצהיר על רצונו במהפכה שנייה – מהפכה סוציאליסטית וברצונו להנהיג את הצבא.<br />
<br />
חודש לאחר "ליל הסכינים הארוכות" מת הידנבורג והיטלר לוקח לעצמו את משרת הנשיא בנוסף למשרת הקנצלר. הצבא נשבע אמונים להיטלר אשר הופך למפקדו העליון. בשלב זה מוסר המעצור היחידי, הגורם האחרון, שיכול היה להפיל את היטלר. היטלר מכריז על כינון הרייך השלישי שישרוד 1000 שנה.<br />
<br />
==ההשתלטות מושלמת==<br />
האידיאולוגיה הנאצית מוחדרת גם לחינוך. בבתי הספר מלמדים מורים טהורי דם וגזע, והתלמידים לומדים על תורת הגזע הנאצית. לאחר בית הספר התלמידים הולכים כולם לתנועת הנוער ההיטלראי שם ממשיך מסע התעמולה הנאצי. ספרי הלימוד מלאים בפרופגנדה נאצית. היהודי תמיד מופיע בספרים כאיש הרע המנצל את הגרמניה הארית.<br />
<br />
ההשתלטות הנאצית הסתיימה למעשה ב- 1938 כאשר הצבא איבד את אי-תלותו בממשל וכך היטלר שלט באופן מוחלט בצבא, בכלכלה ובמדיניות החוץ.<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94,_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94,_%D7%95%D7%A6%27%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%94&diff=23784המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה, אוסטריה, וצ'כוסלובקיה2008-11-06T18:16:27Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Rozenman</p>
<hr />
<div>==המדיניות כלפי היהודים בגרמניה==<br />
המדיניות כלפי היהודים בגרמניה התפתחה ב- 3 שלבים בהתאם לעליית הנאצים ולהשתלטותם על גרמניה.<br />
<br />
===שלב ראשון===<br />
המדיניות כלפי היהודים נבנתה תוך התחשבות במניעים פוליטיים וכלכליים. מטרת המדיניות הייתה דחיקת היהודים מהחברה ומהכלכלה ועידודם להגירה מגרמניה. השלב הראשון היה בין השנים 1933-1934. ב- 1933 הונהג חרם על חנויות יהודיות במטרה לפגוע בפרנסתם. בנוסף יהודים סולקו ממשרות ממשלתיות. הוגבל מספר הסטודנטים היהודיים ואנשי תרבות נדחקו מתחומי פעילותם. מדענים וחוקרים יהודיים בעלי שם עולמי הודחו וסולקו מהאקדמיה, אחרים עזבו מרצון.<br />
<br />
===שלב שני===<br />
השלב השני במדיניות הגרמנית היה בשנת 1935 ושיא היה עם פרסום חוקי נירנברג. בתחילת השנה החלה להאסר כניסת יהודים למקומות בילוי ויהודים הוצאו מהצבא. על יהודים נאסר ללמוד בבתי ספר רגילים והם חויבו ללמוד בבתי ספר נפרדים. בספטמבר חוקקו חוקי נירנברג הידועים לשמצה. חוקים אלו נתנו אישור חוקי לפעילות האנטישמית ולדחיית היהודים. החוקים קבעו שיהודים אינם יכולים להיות אזרחי הרייך, אינם יכולים להשתמש בסמליו. נאסר ליהודים להעסיק עוזרות בית גרמניות מתחת לגיל 45.<BR><br />
בשנת 1936 הייתה הפוגה במדיניות האנטי יהודית בגלל אולימפיאדת ברלין.<br />
<br />
===שלב שלישי===<br />
השלב השלישי במדיניות כלפי היהודים אופיין בניסיונות לכפות הגירה מגרמניה, אריזציה של עסקים יהודיים שהתבטאה בהשתלטות גורמים נאצים על בתי חרושת, מפעלים וחנויות יהודיים. שיאה של תקופה זו היה בליל הבדולח – פוגרום שפרץ בעקבות ההתנקשות במזכיר השלישי של השגרירות בצרפת. בליל הבדולח יחידות נאציות והמון רב פשטו על עסקים ובתי יהודים והחריבו אותם. 91 יהודים נרצחו ו- 30000 שולחו למחנות ריכוז. הרכוש הרב שנהרס היה מבוטח אבל כדי למנוע את הנטל על חברות הביטוח הוטל על היהודים לשלם על הנזקים, שהוערכו במעל למליארד מארק, מכספם.<br />
<br />
==המדיניות באוסטריה וצ'כוסלובקיה==<br />
בעוד שהמדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה הושמה בהדרגה והיה למעשה "זמן הסתגלות" לגזרות, המדיניות באוסטוריה ובצ'כוסלובקיה הופעלה במלוא חומרתה וגזענותה בבת אחת מרגע כניסת ארצות אלה תחת שלטון הרייך. באוסטריה הוקם מדור מיוחד בגסטאפו שיועד לגרום להגירה כפויה של יהודים מתחום השלטון הנאצי.<br />
<br />
==דרכי ההתמודדות של היהודים עם המדיניות הנאצית==<br />
ארגוני יהודים רבים התאחדו במאבקם באנטישמיות ובמדיניות בארגון הגג הנקרא הנציגות הארצית. בתחום החינוך פעלה הנציגות והקימה בתי ספר יהודיים שבהם למדו תלמידים על המורשת היהודית וקיבלו הכשרה מקצועית כהכנה לגזרות נוספות בתי הספר שימשו גם כמקום עבודה למורים יהודיים רבים שפוטרו מהמערכת החינוך הגרמנית. הנציגות היהודית הקימה גם מערכת חינוך למבוגרים. הוקם איגוד תרבות יהודי שאפשר ליהודים להמשיך ללכת לקונצרטים ולהצגות מבלי הצורך לפגוש גרמנים ולהיות מושפלים על ידם. הארגונים היהודים הציעו עזרה סוציאלית אשר התבטאה במספר מישורים: הראשון הוא הסבה מקצועית שניתנה ליהודים שנושלו מעבודתם כדי שימצאו עבודה חלופית. השני הוא "עזרת החורף" פרויקט עזרה לנזקקים. המישור השלישי של העזרה הסוציאלית הוא סיוע לנצרכים.<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99,_%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=23783עמדת מדינות העולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי, ועידת אוויאן2008-11-06T18:15:22Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Ranz</p>
<hr />
<div>===ועידת אויאן, יולי 1938===<br />
<br />
====מטרות הועידה====<br />
<br />
המטרה המוצהרת של הועידה הייתה מציאת ארצות מקלט ליהודים ולמתנגדי המשטר הלא-יהודים בגרמניה, שיש להם צורך דחוף להגר ממנו. הערכת הועידה הייתה שהיו כחצי מיליון אנשים כאלה.<br />
<br />
ארה"ב הבטיחה לפני כינוס הועידה שאף מדינה לא תצטרך לשנות את הקלות ההגירה שלה כדי לקלוט מהגרים יהודים מגרמניה. על אף הכרזה זאת, הייתה תחושה שברגע שהועידה תיפתח, ארה"ב תצא במחווה דיפלומטית שתחייב בסופו של דבר גם את המדינות האחרות.<br />
<br />
====עמדות המדינות בועידה:====<br />
<br />
*'''אנגליה:''' אנגליה התנתה את השתתפותה בוועדה בכך שלא יעלה על סדר היום דרישה להקלת תנאי העלייה לא"י. וכן טענה כי לא נמצא מקום מתאים בשום מקום ברחבי האימפריה הבריטית,שבו ניתן ליישב את הפליטים היהודיים.<br />
<br />
*'''ניוזילנד וקנדה:''' שתי המדינות טענו שבעקבות האבטלה והמצב הכלכלי במדינותיהן לא ניתן להכניס יותר מהגרים מכפי שנקבע במכסת ההגירה. כמו כן קנדה התנתה את כניסתם של כל המהגרים לשטחה בכך שיוכיחו שהם מוכשרים לעבודת מכרות או חקלאות.<br />
<br />
*'''אוסטרליה:''' נציג אוסטרליה טען כי באוסטרליה לא קיימת אנטישמיות וכי אם תתאפשר הגירת יהודים לתחומה, עלולה להתפתח בעיה זו.<br />
<br />
*'''הרפובליקה הדומיניקנית:''' הרפובליקה הביעה את הסכמתה לקבל כ100,000(מאה אלף) פליטים. אך דבר זה לא יצא אל הפועל.<br />
<br />
====תוצאות הועידה:====<br />
<br />
1.ברמה הפורמלית הוקמה עוד ועדה – הועדה הבין-ממשלתית לענייני פליטים.<br />
<br />
2.יהודי העולם ויהודי גרמניה בפרט נקלעו לדיכאון שכן ועידת אויאן נתפסה על-ידם כועידת התקווה האחרונה.<br />
<br />
3.היטלר חגג ניצחון תעמולתי גדול.<br />
<br />
4.ועידת אויאן הובילה יחד עם ועידת מינכן ל"ליל הבדולח". בועידת אויאן היטלר ראה שמדינות העולם החופשי אינן מוכנות לקלוט יהודים מגרמניה במספרים גדולים ולכן גרמניה לא תצליח להיפטר מהיהודים בדרכי שלום. ועידת מינכן הראתה שהמעצמות הדמוקרטיות חוששת עד כדי כך ממלחמה, שהן לא יעיזו להיכנס לעימות עם גרמניה. לכן הנאצים החליטו להפעיל טרור ברוטאלי כדי לאלץ את יהודי גרמניה לברוח בהמוניהם והתוצאה הייתה "ליל הבדולח". <br />
<br />
<br />
<br />
===מסע הסט. לואיס, מאי-יוני 1939===<br />
<br />
1. 13.5.39: אניית נוסעים גרמנית – "סנט לואיס" – יוצאת עם 930 פליטים יהודים. ל-734 אישורי כניסה לארה"ב תוך 3 שנים. לכולם אישורי נחיתה בקובה.<br />
<br />
2. 24.5.39: השלטונות הקובניים מעוררים ספקות באשר לתקפותם של אישורי הנחיתה.<br />
<br />
3. 27.5.39: האנייה עוגנת בהוואנה (קובה), רק 22 פליטים מורשים לרדת לחוף.<br />
<br />
4. 2.6.39: ממשלת קובה מורה לאנייה לעזוב את המים הטריטוריאליים של קובה.<br />
<br />
5. 3.6.39: מחלקת המדינה האמריקאית דוחה הצעה שפליטים בעלי רישיונות יורשו לנחות בארה"ב.<br />
<br />
6. 4.6.39: האנייה מפליגה לאורך חופי פלורידה. יהודי ארה"ב מציעים לקובנים ערבות כספית המגיעה לסכום של מיליון דולר.<br />
<br />
7. 5.6.39: ממשלת קובה מציעה להרשות לפליטים לחנות באיי פינוס. היא חוזרת בה יום למחרת.<br />
<br />
8. 6.6.39: הנשיא רוזבלט מקבל מברק ובו בקשה שארה"ב תשקול מחדש את סירובה לספק מקלט לפליטים. הוא אינו מגיב.<br />
<br />
9. 6-9.6.39: האנייה חוזרה לאירופה. צ'ילי, פרגואי וארגנטינה סרבו להציע מקלט.<br />
<br />
10. 10.6.39: ממשלת ארה"ב מסרבת סופית להרשות לפליטים לרדת.<br />
<br />
11. 11.6.39: רב החובל הגרמני של האנייה מתכוון להעלות את ספינתו על החוף האנגלי כדי למנוע את החזרה להמבורג.<br />
<br />
12. 12-13.6.39: בריטניה, הולנד, בלגיה וצרפת מסכימות לקבל את הפליטים.<br />
<br />
13. 17.6.39: הפליטים יורדים לחוף באנטוורפן.<br />
<br />
14. 819 הפליטים שקיבלו מקלט באירופה מצאו עצמם תוך 12 חודשים תחת שלטון גרמניה ורבים מהם ודאי נרצחו במחנות ההשמדה. 287 הפליטים שנתקבלו ע"י בריטניה הושמו במעצר כ"זרים אויבים" כשנה לאחר כניסתם. אולם הם נשארו בחיים.<br />
<br />
===מסקנות מועידת אויאן והסנט לואיס===<br />
<br />
1.המשבר הכלכלי היה בעיצומו והייתה הרבה התנגדות בכל מדינה ומדינה לכניסת מהגרים העלולים להתחרות בכוח העבודה המקומי.<br />
2.לפני המלחמה שררה מידה לא מבוטלת של אנטישמיות, אפילו במדינות הדמוקרטיות ביותר.<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9430&diff=23758שיחה:סיכום - שנות ה302008-10-17T07:43:50Z<p>Ran.Rutenberg: דף חדש: האם באמת יש טעם להשאיר את הסיכום הזה כסיכום הדורש עריכה כאשר הוא נגיש בעצם רק מדף ההיסטוריה הישן? אולי ...</p>
<hr />
<div>האם באמת יש טעם להשאיר את הסיכום הזה כסיכום הדורש עריכה כאשר הוא נגיש בעצם רק מדף ההיסטוריה הישן? אולי כדאי פשוט להפטר ממנו?</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%90%27&diff=23754תקשורת וחברה א'2008-10-10T15:20:53Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי גיא</p>
<hr />
<div>תקשורת וחברה א' , מושגים עיקריים 2008<br />
<br />
<br />
מושגים מרכזיים – תקשורת וחברה א'<br />
<br />
===תקשורת ומציאות===<br />
תיאורית המדיה כמראה גישת המראה טוענת שהדיווח צריך להיות אובייקטיבי,צריך לתאר במדויק מה שקורה בשטח.<br />
<br />
תיאורית הדטרמיניזם הטכנולוגי הטכנו' קובעת את פני האנושות. אמצעי התקשורת הופכים אותנו לסוג אחר של אנשים, משנים את תפיסת העולם שלנו. התקשורת מעצבת לנו את המציאות. אמצעי התקשורת הם אלו שמבצעים את החברה בה הם מתקיימים באמצעות תכתיבי הטלוויזיה. תכתיבים אלו קובעים איך יוצג העולם וכך הם משנים את אופי החברה. <br />
<br />
מקהולן טבע את המושג "המדיום הוא המסר". כלומר אמצעי התקשורת- המדיום הוא המסר שמעבירים. אנו מתרכזים בעיקר במסרים החזותיים, באיך. הטלוויזיה כיום יוצרת "אדם מיידי" – דורש סיפוקים מהירים ולא יכול לדחות אותם. (מזון מהיר, מיקרוגל)המדיה מעצבת את דפוס החיים משנה התנהגות והרגלים.<br />
<br />
הגישה האקולוגית תרבותית המציאות שלנו מובנית בתודעה. גישה זו שמה במרכז את ההקשר- הקונטקסט שבתוכו מתקיים המדיום התקשורתי. כלומר בני האדם הם אלו שנותנים למילים ולתנועות את המשמעויות ביחס להקשר שהם נמצאים. <br />
<br />
חדשה ידיעה עיתונאית שבאמצעותה מציג העיתון את החדשות לקוראיו. מבנה החדשה מתחיל בשיא – החלק החשוב של הידיעה, בהמשך מובאים יתר הפרטים ע"פ סדר חשיבותם. תמצית החדשה ועיקריה מובאים בפסקה הפותחת שנקראת – הפתיח. הפתיח בה להשיב על חמש שאלות עיקריות: מי, מה, מתי, מקום ומדוע. הכתב היעיל יתמצת את עיקרי הידיעה כשהוא מנסה להשיב על חמשת השאלות הללו. (דוגמא: "מועצת הרשות השנייה פסלה את לוח שידורי הקיץ של ערוץ 2 בטענה שאין מספיק תכנים משמעותיים").<br />
<br />
ערך חדשותי חדשה העונה על קריטריונים שמאפשרים לה להתפרסם. ככל שהחדשה עונה על יותר קריטריונים כך הערך חדשותי שלה עולה וכך היא תפורסם. (לקרוא דף "הגורמים המשפיעים על אירוע להפוך לחדשה".)<br />
<br />
===רמת השוערות האישית תפיסת תפקיד העיתונאי===<br />
<br />
כלב שמירה מול מחנכים ומקדמי מכירות "כלבי שמירה" – הרואים את עיקר תפקידם בהגנה על רשויות הממשל שלא יחרגו מכללי המשחק הדמוקרטיים, ותפקידם להתריע בקול ולהביא את הידיעות לציבור (שחיתויות), מצד שני של הרצף "מחנכים ומקדמי מכירות" – הרואים תפקידם בהשפעה על הציבור ובעידודו להתנהגות הנאותה בעיניהם (אזרחות טובה, נהיגה נכונה), לכן הם מסננים מידע, כדי שלא יעברו לידיעת הציבור נושאים ומידע שיכולים לפגום בהתנהגותם בעתיד. <br />
שוער מול פרקליט - עיתונאי המתפקד כשוער רואה עצמו כמי שתפקידו לאסוף מידע, לעבדו ולפרסמו על פי קנה מידה מקצועיים טהורים בלי שרחשי ליבו או שהציבור ישפיע עליו (בצורה אובייקטיבית), לעומתו מי שתופס עצמו כפרקליט מגן על צד מסוים שאותו הוא רואה כפגוע לדעתו (בצורה סובייקטיבית).<br />
<br />
<br />
<br />
===רב תרבותיות===<br />
רב תרבותיות דיאלוג בין זהויות תרבותיות שונות בחברה. תרבות היא דפוס התנהגות של חברה מסוימת. <br />
פלורליזם תרבותי – גישה הטוענת כי אין לקפח תרבויות שונות אלא ליצור מצב של ריבוי תרבויות בו בחברה יכולה להיות שונות תרבותית, החשובה לקיום טוב ונכון יותר של החברה.<br />
<br />
כור היתוך גישה שהייתה שלטת בקום המדינה ושאפה להפוך את העולים בא"י לאחידים. הגישה נחלה כישלון עקב העובדה שראשי ההמשלה ניסו ליצור הטמעה של כלל האוכלוסייה והפיכתם לישראלי בדמות בן גוריון. (שרוליק.) אך תנועות מחאה החלו קמות ומוחות על חוסר מימוש תרבותם הייחודית מה שגרם לבסוף לריבוי תרבויות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===חוויות הצפייה בטלוויזיה===<br />
הסיבות לצפייה בטלוויזיה – שימושים וסיפוקים<br />
# גישת השימושים והסיפוקים עוסקת בשאלה מהם השימושים שהנמען (צרכן התקשורת) עושה באמצעי התקשורת לשם סיפוק צרכיו. ארבע העקרונות של גישת השימושים והסיפוקים:<br />
# הצופה בוחר באיזה ערוצים לצפות, באיזה תוכניות ובאיזה היקף. הצרכים הם שמכתיבים את אופן החשיפה, את המדיום המועדף, את היקף החשיפה ואת התכנים. אני בוחר לדבר באיסיקיו .<br />
# הצרכים של הנמען משתנים ומושפעים מגורמים שונים. עייפות, מתח, רגיעה, נסיבות חברתיות, היום בשבוע ועוד. <br />
# הנמען בוחר איך לבלות את שעות הפנאי שלו במבחר דרכים ואמצעי התקשורת הם רק אחת מהדרכים לסיפוק צרכים. יש פעילויות אחרות היכולות לספק את הצרכים. כדי להרגע אפשר ללכת לבלות בשפת הים. לפרוק לחץ אפשר ללכת למועדון, לשחק כדורגל. אם משעמם יוצאים לקניות. <br />
# הצרכן אינו מופעל אוטומטית ע"י הצרכים שלו, אלא יכול לשלוט בהם והחליט כמה זמן פנאי הוא מקדיש לפעילות בעזרת אמצעי התקשורת. לדוגמא, הנער מחליט שהוא רואה רק שתי תוכניות והולך לחברים. או שהוא מקדיש שעתיים כדי לדבר באיסיקיו ולשוטט באינטרנט ואח"כ לראות טלוויזיה. <br />
חוקי המדיום על פי פוסטמן:<br />
* שפת הטלוויזיה היא תנועה מתמדת וסימולטנית של גירויים המתחלפים בקצב מהיר ונקלטים בו זמנית על ידי העין והאוזן.<br />
* קצב קליטה ועיבוד מוכתב ע"י השידור – הקצה המהיר לא מאפשר לצופה זמן לחשוב על תכני השידור ולעבדם, מה שלא רואים - מפסידים.<br />
* מוחשיות, שקיפות – שפה המצולמת כשפה טבעית שהבנתה אינה כרוכה בלימוד מוקדם וכל אדם בכל גיל יכול לצפות בה.<br />
* מקוטעות, קפיצה מעניין לעניין, חוסר רלוונטיות להקשר המיידי – כל חצי שעה בטלוויזיה היא אירוע נבדל מקודמו. שידורי הטלוויזיה משודרים במקטעים של 8 דקות ורצועות פרסום. "ונעבור כעת..." כל הזמן יש תנועה ומעברים המשאירים אותנו לצפות בתוכנית.<br />
* דגש על ריגוש, בידור ופיתוי כתחליף לחשיבה וידע מורכבים. פנייה לרגש.<br />
* אפשרות לתפוצה המונית של שידורים חיים – הטלוויזיה יצרה לנו ז'אנר חדש של שידור חי עם כל האפקטים שלו. ההחלטה לשדר אירוע בשידור חיי מסמלת את חשיבותו והופכת אותו למשמעותי, בעל עוצמה, ובעל ערך היסטורי.<br />
* הטלוויזיה היא מדיום רב השפעה המעצבת סטטוסים, מגמות והלכי רוח בתרבות. כל מה שמשודר בה נתפס כחשוב כי הוא משודר בה ומכאן כוחה האגדי. כולם רוצים להופיע בה, כולם רוצים להשפיע דרכה, ובצדק כי יש לה השפעה על כל תחומי התרבות. (אידיאל היופי.)<br />
* דגש על השפה החזותית – הימנעות מחשיבה מילולית, מורכבת ומעמיקה. עידן הטלוויזיה יצר חברה שיותר חשוב לה האיך – השפה החזותית, ולא המה – התוכן. הצילום, התאורה והמוסיקה מעוררים רגשות ומכתיבים מצב רוח.<br />
<br />
====השפעת חוקי המדיום על הטקסטים הטלוויזיוניים====<br />
ההשפעה העיקרית על הטקסטים הטלוויזיוניים (לפי פוסטמן) היא שהקטעים המשודרים הם למעשה נטולי ערך ורצינות - "הכול בידור". חוקי המדיום אינם מאפשרים תכנים מעמיקים ורציניים. לפי פוסטמן תפיסת עולם זו משפיעה בעיקר על הצופים הצעירים של הטלוויזיה המסתמכים עליה כמקור מידע עיקרי על העולם ורואים באופן הצגת הדברים כהגזמה וחוסר רצינות. טלוויזיה איכותית צריכה לענות על צרכים שונים של הצופים, באופן מעמיק. כאשר מתעסקים פחות בהופעה ויותר בתוכן, הצופה יכול לקבל תמונת עולם טובה וברורה יותר. <br />
====פוליטיקה בעידן הטלוויזיה====<br />
סלברטי=ידוען - אדם מפורסם מעצם היותו בטלוויזיה. גיבור תקשורתי. חלק מהגדרת אדם כסלבריטאי הופכת לעיתים את דמותו הבדיונית כממשית יותר וכדומיננטית יותר מדמותו המציאותית. <br />
<br />
פוליטיקאי בעידן התקשורת הופעתם של פוליטיקאים בתוכניות אירוח היא היוצרת את תדמיתם בעיניי הציבור. הפוליטיקאי חושף בתוכנית זו את ה"במה האחורית"- את חייו הפרטיים, ונחשף כבן אדם עם תחביבים, כישורים, ולפעמים אף משתתף בתחרויות מטופשות. הפוליטיקאי שואף כביכול לבטל את החיץ בינו לבין הציבור באמצעות חשיפת התכונות שלו, התחביבים שלו, חשיפת אורח חייו העממי. בדרך זו הוא מנסה להראות את הדמיון שבינו לבין הציבור-דבר שעשוי ליצור הזדהות. אוהבים או לא אוהבים פוליטיקאי על פי מראה פניו, סגנון דיבורו, לבושו. הערכת המנהיגים נעשית כפי שמעריכים שחקנים. הפוליטקאים נזקקים ליועצי תקשורת, המנסים "למכור" אותם באמצעות תסרוקת חדשה, זוג משקפיים מודרניים וחידודי לשון. הפוליטיקאי בתקשורת, כשחקן בתאטרון, הנדרש "לשחק" את הדימוי המצופה ממנו. זאת משום שאמצעי התקשורת שמים ללעג את תכונות המנהיגות הנעלות ומשנים את צורת ההתייחסות אליהן. המנהיג הפוליטי חשוף בכל צעדיו.<br />
התפתחות דמות הגיבור לאורך הזמן:<br />
<br />
* העידן הסיפורי (העידן האוראלי/דיבורי) בתרבות האוראלית של קדם-כתב אפשר היה להעביר סיפורים רק מפה לאוזן ושמירתם לדורות היתה מותנית ביכולת האחסון של הזיכרון האנושי, שבהשוואה לשימור טקסט כתוב הוא מוגבל יחסית. מסיבה זו דמותם של הגיבורים האוראליים מנופחת מעבר למידה ולרוב יקבלו את התיאורים הבאים : החייל האמיץ, הנסיכה היפהפיה. דמות הגיבור מתקופה זו לרוב תהיה קשורה בסיפור של קונפליקט, של תחרות ושל קרב.<br />
* עידן הכתב (העידן האורייני):בעידן הדפוס אנו מוצאים גיבורים אחרים כגון: הבלש, המדען והאמן. גם בספרות הכתובה יש תיאורים של עלילות אבל בדמותם של הגיבורים הספרותיים לא מודגש דווקא הקטע הגופני (יפה וחזק), אלא הרוחני (חכם, ערמומי, מוסרי). למשל הגיבור הספרותי האנגלי, הבלש "שרלוק הולמס" היה רזה ונראה מוזר, אך חכם וערמומי עם יכולת ניתוח גבוהה. לעומתו, הגיבור האנגלי העתיק, ה"מלך ארתור", ידוע יותר בשל המלחמות וההישגים הכוחניים שלו. <br />
בטקסט כתוב (בניגוד לסיפור האוראלי) אפשר לבדוק האמת של הדברים, משום שניתן לקרוא את אותו הסיפור כמה פעמים ולא צריך להסתמך על הזיכרון. הסיפורים המדוברים לא נכתבו בזמנם ולכן מתקשים החוקרים אם הסיפורים הם עובדות או בדיון.<br />
# העידן האלקטרוני:המעבר מתרבות הדפוס לתרבות אלקטרונית, הביא לנו גיבור חדש - הגיבור האלקטרוני ולהלן מאפייניו:<br />
# ניתן להגדיר את גיבור העידן האלקטרוני כ מפורסם, עכשווי ובדרן.<br />
# בעידן בו בכל רגע הטלוויזיה מחליפה מידע חדש בישן ואופנות מתחלפות באופן קבוע, הגיבורים האלקטרוניים, שהם תוצר של סביבה זו, מופיעים ונעלמים באותה המהירות. אם בעבר סיכמו קריירה אחרי שנים, היום מספרים את סיפור חייו של הגיבור מיד בתחילת דרכו. ו ברגע שהגיע הגיבור האלקטרוני לסוף דרכו המקצועית, כולם כבר שכחו ממנו ומחייו .<br />
# הרצון של התקשורת לחדש כל הזמן, מביא אותה לכך שיופץ מידע חסר חשיבות על הגיבור ובלבד שזה יהיה מידע חדש, כלומר רכילות על בריאותם של הגיבורים, בעיות המשפחה שלהם.<br />
# בהתאם לתרבות השטחית שנוצרה, הגיבור כבר לא צריך להכיל ערכים. דמותו אינה מעוררת יראת-כבוד אך בונה סביבה ונבנית ממעריצים. מספר גדול של גיבורים מאפשר לאדם הפשוט לנטוש גיבור אחד לטובת האחר.<br />
# הגיבור האלקטרוני אינו ידוע בשל מעשיו או רעיונותיו אלא בדימוי שהלבישו עליו בתקשורת. <br />
תולדות התקשורת בהיסטוריה<br />
ניתן לתאר את תהליך התפתחותם של אמצעי תקשורת ההמונים ע"י מודל בן 4 שלבים. שלבים 3 ו-4 יכולים לחזור בכל פעם שפורץ מדיום חדש. השלבים הם:<br />
שלב הפריצה חידוש טכנולוגי שנכנס לשימוש ומושך הרבה תשומת לב למרות ביצועיו המוגבלים. בשלב זה המכשיר עדיין יקר יחסית ואינו נוח לתפעול. (למשל האינטרנט בתחילת דרכו. היה איטי מאד, ויקר מאד. כמו כן מרבית השימושים היו מאד פשוטים ולא מיוחדים).<br />
שלב ההתמסדות המדיום הופך חלק מהשגרה. מחירו מוזל ושימושיו מתרחבים. הוא מהווה כלי חיוני וחשוב בחברה.<br />
שלב ההתגוננות מדיום חדש "פורץ" לחברה ומאיים על המדיה הקיימים. בשלב זה מתחילה תחרות על תשומת לב הצרכנים שעלולים לזנוח את המדיום הממוסד לטובת החידוש הטכנולוגי. המדיום הותיק מרחיב פעילות ומנסה לחפש דרכים כדי להישאר חיוני ויעיל. <br />
שלב ההסתגלות אם המדיום הוותיק עובר בשלום את שלב ההתגוננות נוצר מצב של דו-קיום. כאשר החדש והישן מוצאים כל אחד את מקומו בחברה וכל מדיום מדגיש את יתרונותיו. (למשל העיתון, הרדיו והטלוויזיה עדיין קיימים, אפילו שכל אחד איים על האחר)<br />
<br />
כל המצאה היא פיתוח של אמצעים שכבר היו קיימים. הצלחתה של המצאה אינה רק עניין טכנולוגי אלא היא גם תלויית הקשר חברתי. ההמצאה צריכה להתקבל בציבור ולכן היא לא רק צריכה להיות חדשנית אלא יעילה לשימוש. לצורך כך זקוקים לשלושה תנאים :<br />
# קהל יעד – המצאה שמיועדת למועטים לא תהפוך לכלי תקשורת המונים.<br />
# חומר גלם זמין וזול – כדי שההמצאה תהיה יעילה צריך שתורכב מחומרים זולים יחסית, אחרת המוצר יעלה יותר מתועלת שהוא אמור להעניק.<br />
# בסיס טכנולוגי מתאים – לא ניתן לייצר כמות גדולה ללא מערך תעשייתי מפותח. כדי שהמצאה תהפוך למכשיר שימושי צריך לייצר אותה בכלים הקיימים. רשת האינטרנט ללא מחשבים ותשתית קיימת, לא יכולה להתקיים. טלוויזיה ללא מצלמות או ללא משדרים היא המצאה חסרת תועלת. כל חידוש הוא למעשה פיתוח של טכנולוגיות קיימות וחיבור ביניהן.<br />
<br />
חשוב לציין את מורכבות המודל ולראות שהמצאת הטלוויזיה אינה מאיימת רק על הרדיו אלא גם על הקולנוע ויותר מאוחר על העיתון עם הפיכתה לכלי חדשותי.<br />
חשוב להדגיש גם את שלב הפריצה לעומת שלב ההמצאה (או טרום פריצה כפי שהוא נקרא אצל כספי) - שלב הפריצה מתחיל כשהמכשיר כבר נמצא בבתים ומתחיל לשמש ככלי תקשורת המונים. לעיתים בין ההמצאה לשלב זה חולפות שנים רבות. למשל הספר היה קיים מאות שנים אך רק עם המצאת הדפוס הפך לכלי תקשורת המונים.<br />
חשוב להבדיל בין שלב הפריצה לשלב ההתמסדות ע"י הדגשת המאפיינים השונים שאינם מפורטים אצל כספי – התייעלות, גיוון והוזלה.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===רייטינג===<br />
רייטינג (מדרוג) שיעורי הצפייה, מספר הצופים שצפו בכל תכנית טלוויזיה מתוך כלל הציבור.<br />
המילה מדרוג נגזרת מתוך המילה "מדרגה", כלומר לאיזו מדרגה של אחוזי צפייה הצליחה להגיע כל תוכנית. באמצעות נתונים אלה, מוכרים הגופים המשדרים את זמן הפרסומות למפרסמים. כל תוכנית מקבלת ניקוד (רייטינג) ומדורגת לפי סדר יורד, כאשר התוכנית הנצפית ביותר, מדורגת ראשונה והיא מוכרת את זמן הפרסומות היקר ביותר. <br />
<br />
תרבות הרייטינג בכל מקום אנשים חושבים במושגים של הצלחה מסחרית ולכן יתעלמו מנושאים שאינם "מביאים" רייטינג גבוה. נושאים איכותיים שאין להם קהל צרכנים ילכו לאיבוד, או שישודרו בשעות מאוחרות שבהם יש מיעוט צופים. הרייטינג הפך להיות המדד של אנשי התקשורת למידת ההצלחה או הכישלון של תוכנית טלוויזיה. אם תוכנית איבדה רייטינג סביר להניח שימהרו להוריד אותה מלוח השידורים. <br />
<br />
צהבת במדיה הקצנה של תכנים. חשיפת פרטים אינטימיים בחיי האנשים ופנייה לסקרנות הטבעית של האדם באמצעות סקס, דם ואלימות. נקרא צהבת על משקל מחלה כדי להדגיש שהתופעה היא פסולה וצריכה להיפסק. מנסים לעשות הכול כדי להתפרסם ולהיות על סדר היום. מציצנות, חדירה לפרטיות, רייטינג, רכילות, פרובוקטיביות, חידוש, העזה, שמועות...<br />
<br />
מנטליות הרייטינג בורדייה, חוקר צרפתי, בספרו "על הטלוויזיה" (1999) אומר כי הרייטינג הפך להיות המדד העיקרי בעולם התקשורת. בכל מקום חושבים אנשים: פרסומאים, אנשי טלוויזיה, מפרסמים ואחרים במושגים של הצלחה מסחרית. נושאים איכותיים בלי קהל צרכנים ילכו לאיבוד כי מה שחשוב למפרסמים זו הרווחיות והם יעשו הכול כדי להגיע לקהל יעד רחב ככל האפשר. רייטינג = פרסומות (חשיפה למפרסמים, ורווח לבעלי התוכניות) = כסף.<br />
<br />
פיפל מיטר מכשיר שבאמצעותו מקבלים נתונים בזמן אמת על אחוזי הרייטינג. המכשיר מותקן בבתיהם של כ-400 משפחות בערך המהוות מדגם מייצג של האוכלוסייה בארץ. המכשיר קולט איזו תוכנית נבחרה ע"י הצופים ומעביר את הנתונים למחשב מרכזי של חברה המעבדת את הנתונים ופולטת את טבלת הרייטינג. לכל בן משפחה שלט משלו ותפקידו לחלק את השוק לגילאים שונים. <br />
<br />
====ההשפעות השלילות של הרייטינג====<br />
צנזורה סמויה הטלוויזיה מפעילה עלינו גרסה ערמומית של אלימות סמלית המופעלת ע"י הסכמה שבשתיקה שלעתים הצופים, שהם הקורבנות, לא מודעים לה. לדוגמא, תכניות טלוויזיה כמו החדשות, משתמשות בדימויים כמו דם, מין, אלימות, דרמה וסיפורים רגשיים כי זה מה שמעלה את הרייטינג. הטלוויזיה פועלת כמונופול לעיצוב דעתו של האזרח. מטרתה היא להסית את תשומת הלב לעובדות שמעניינות את כולם, היא לא מזעזעת אף אחד. הנושאים המועלים הם בקונסנזוס, לא דנים בעניינים שיש בהם מחלוקות כי רוצים להשיג רייטינג והמטרה היא הסכמה מלאה.<br />
עיוות הבניית המציאות הרדיפה אחרי הסקופ (במטרה להשיג יותר רייטינג הסיקור יהיה יותר דרמתי מאשר שהוא באמת). לכתבים יש אינטרס לחפש את התוכן שיוכלו להציג כחריג ויוצא דופן. בגלל האילוצים מפרסמים דברים שלא נבדקו מראש, למשל פיגוע במקום מלחמת עבריינים. נוצר סיפור טלוויזיוני בעל מציאות דרמטית וחריגה.<br />
<br />
====הקשר שבין רייטינג לבין תקשורת צהובה====<br />
בעולם שבו רק הכסף מדבר, אין מקום לחינוך, לערכים, תרבות ולעיתונות רצינית. תוכניות וחדשות שאינן עוסקות בעניינים מושכים, אינן מוצאות מקום בלוח השידורים, מהחשש לירידה ברייטינג ובהכנסות. ולכן על מנת להגיע לכמה שיותר צופים ולהגדיל כמה שיותר את הרווחים, יוצרי הטלוויזיה פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. כאשר הנושאים שיכולים לחבר צופים שונים ומגוונים חייבים להיות בעלי אופי פשוט ולא מסובך. התנהלות שכזו, בשעה שרוב האזרחים שואבים כיום מידע על החברה והתרבות מהטלוויזיה, מביאה לירידה ברמה הכללית של החברה. <br />
פילוח שוק חלוקת קהל היעד ע"פ תחומי עניין, טעם ומקום. על מנת שניתן יהיה למקם את התוכניות בשעות ובימים בהם צופות קבוצות שונות ומוגדרות לטלוויזיה. (ילדים – בצהריים, נוער – אחה"צ, מבוגרים – בבוקר.<br />
<br />
אינפוטיינמנט (בּידוּריֵדָע) זהו ז'אנר חדש המשלב מידע (information) ובידור ((entertainment. כלומר העברת המידע מתבצעת תוך שימוש בבידור. הבידור (המעניין והמסקרן) הפך להיות הבסיס לכל שידור ותוכנית, וכל העברת מידע, אפילו הרצינית ביותר, צריכה להכיל רכיב של בידור. <br />
====הסיבות להיווצרותה של תופעת האינפוטיינמנט====<br />
את התרומה המשמעותית להתפתחותה של התופעה ניתן לייחס לשתי סיבות עיקריות: <br />
חדירתו של המדיום הטלוויזיוני: הטלוויזיה היא המדיום הדומיננטי היום והיא זו שמכתיבה כיצד מעבירים מידע ומחשבות לציבור. הטלוויזיה שהחליפה את התיאטרון של פעם, מציעה לצופים מגוון של חומרים לצפות בהם אבל אינה דורשת כישורים מיוחדים כדי להבין אותם. הטלוויזיה שואפת באופן כללי לרצות את הרגש. אפילו הפרסומות המסחריות עשויות היטב, והן נועדו ללכוד את העין ואת הרגש של הצופה. במילים אחרות הטלוויזיה מוקדשת לחלוטין להספקת בידור לקהל הצופים. <br />
תפיסת העולם המסחרית והשפעתה על שוק התקשורת: מרגע שהתפתחו אמצעי תקשורת ההמונים, הפך המידע למשהו שניתן לסחור בו. הטלוויזיה, שהיא ביסודה מדיום מבדר שיכולה להעביר את המידע, החדשות, העובדות היבשות בדרך חדשה – בדרך בידורית. אבל בעידן של ריבוי הערוצים התחרות על תשומת ליבם של הצופים גדלה. ככל שאחוז הנחשפים למשדר מסוים יהיה גבוה, כך גם הרייטינג יהיה גבוה, וככל שהרייטינג גבוה יותר, זמן שידור הפרסומות יקר יותר. ולכן ישנו רצון של יוצרי הטלוויזיה, לספק תכנים שאינם מציבים אתגרים שכליים, ושפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. מאפשרים לכל אחד לאהוב את הצפייה בטלוויזיה ובכך להגדיל את אחוזי הצפייה (רייטינג) והמשמעות הכלכלית שבאה בעקבות כך.<br />
<br />
====האינפוטיינמנט בטקסטים תקשורתיים שונים==== <br />
חדשות - במסגרת הדיווח החדשותי, השיקול המרכזי הוא באיזו צורה לדווח ככה שהדיווח ימשוך אליו כמה שיותר צופים. לכן מה שנתפס כ"טלוויזיה טובה" היא טלוויזיה המתמקדת ב"איך הדברים נראים" ולא בדיונים עמוקים. כל דבר במופע החדשות מראה שזהו סגנון של מופע בידור. חברי הצוות נראים טוב, יש התלוצצות בין הקריינים ותמיד צוחקים עם החזאי. יש מוזיקה מרגשת שפותחת ונועלת את "המופע", הכתבות ערוכות היטב ולפעמים נראות כמו קליפים. רעיון זה בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר במהדורת הסיכום של ערוץ 10 – "חדשות היום" בשעה אחת עשרה בלילה. זוהי מהדורה מקוצרת בקצב אחר וקליל, עם הסיפורים הכי מעניינים שמאחורי הכותרות. מהדורה שאהודה במיוחד על צעירים. לא פעם מוקדש זמן בחדשות לענייני בידור ולסיפורים על סלבריטאים. מעבר לכך, נוצרו כיום תוכניות חדשות לבידור בלבד (גיא פינס ו- Y בעשר) מה שיוצר תחושה שענייני הבידור והתרבות הם במרכז החשיבות.<br />
<br />
<br />
<br />
===חופש הביטוי===<br />
חופש הביטוי הזכות להתבטא לפי רצונו החופשי של אדם. הזכות לשמוע כל התבטאות של הזולת והזכות לקבל מידע שמישהו אחר מעוניין להפיץ, כל עוד הדבר לא פוגע במישהו או משהו אחר. חופש הביטוי הינו תנאי לקיומה של מדינה דמוקרטית, במדינה דמוקרטית חייבים להתקיים חופש העיתונאות וזכות הציבור לדעת.<br />
<br />
חשיבותו של חופש הביטוי (ג'ון סטיוארט מיל) – <br />
* אם בעלי דעה זו או אחרת מוכרחים לשתוק, לא נוכל לדעת בוודאות גמורה שדעתם אינה נכונה.<br />
* גם אם תהיה הדעה המושתקת בלתי נכונה, יתכן שימצא בה חלק מהאמת וניתן לבחון את האמת רק לאחר דעות מנוגדות.<br />
* גם אם נניח שהדעה המקובלת אינה נכונה לחלוטין, אם אי אפשר לצאת נגדה ולנסות לתקוף אותה, היא תהיה בבחינת דעה קדומה שלא ניתן להבינה בכלים שכליים.<br />
* תהיה סכנה שכוח השפעתה החיונית של הדעה האמיתית יפחת, דבר שימנע התפתחות של דעות נכונות חדשות.<br />
* הנחת היסוד של המשטר הדמוקרטי היא שכולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות ומכיוון שאף אחד לא יודע בוודאות מה טוב או לא, צריך לאפשר לכל אדם להביע את דעתו המנומקת. <br />
<br />
הצדקת חופש הביטוי (על פי אהרון ברק) <br />
נשיא בית המשפט העליון. השופט אהרון ברק מונה ארבעה טעמים המהווים בסיס רעיוני לחופש הביטוי בחברה דמוקרטית:<br />
* חופש הביטוי כצורך להביא להגשמתו העצמית של הפרט. <br />
* חופש הביטוי הוא תהליך של קידום הידע וגילוי האמת.<br />
* חופש הביטוי תנאי מוקדם להשתתפות הפרט בתהליך קבלת ההחלטות בחברה.<br />
* חופש הביטוי ככלי ליציבות חברתית, המיעוט צריך לקבל את החלטת הרוב.<br />
<br />
בג"צ קול העם הבסיס השיפוטי לחופש הביטוי בישראל הוא פס"ד "קול העם" 1953 – מערכת העיתון המפלגה הקומוניסטית "קול העם" הביעה טענות מערכתיות נגד ממשלת ישראל שהיא משתתפת במלחמת קוריאה והאשימה את בן גוריון "כמספסר בדם הנוער הישראלי" וקראו לחיילים להתקומם נגד המלחמה. הממונה על מחוז משרד הפנים בחיפה, מתוקף תפקידו סגר את העיתון לעשרה ימים. אנשי "קול הים" עתרו כנגדו וטענו כי בסגירת העיתון יש פגיעה בחופש הביטוי לפי הכתוב במגילת העצמאות. בג"צ הודיע כי בפס"ד שכתב השופט אגרנט שהזכות לחופש הביטוי היא חלק בלתי נפרד מהדמוקטיה הישראלית ושזכות זו הופרה ולכן צו הסגירה מבוטל. לפי השופט אגרנט לתהליך הדמוקרטי ולחופש הביטוי שני אינטרסים:<br />
# האינטרס החברתי: התהליך הדמוקרטי של בחירת המטרות המשותפות של העם ע"י ליבון הבעיות העומדות על סדר יומה של המדינה והחלפת הדעות באופן חופשי. הזכות לחופש הביטוי משמש אמצעי יעיל להבטיח שהמדינה תשכיל לבחור את המטרה הנבונה ביותר בדרך של החלפה חופשית של דעות. <br />
# האינטרס הפרטי: כל אדם יוכל לתת ביטוי מלא לתכונותיו וסגולותיו האישיות, לפתח את האני שלו ולהתבטא בכל עניין שהוא רואה לנכון.<br />
<br />
מבחן הוודאות הקרובה מבחן הוודאות הקרובה, שנקבע בפס"ד קול העם בא לאזן בין אינטרסים המנוגדים לחופש הביטוי. לפי מבחן הוודאות הקרובה, צריכים להתקיים שני תנאים (ומאוחר יותר נוסף תנאי שלישי): 1: קשר סיבתי – הפרסום עלול להביא לתוצאה מסוימת אותה רוצים למנוע. 2. הסתברות: קרוב לוודאי שתוצאה מסוימת תגרם מהפרסום היא גבוהה (סיכוי של קרוב ל100%) 3. פגיעה קשה וממשית: הפגיעה צריכה להיות קשה וממשית, כדי שתהיה הצדקה להגבלת חופש הביטוי במקרה זה או אחר. המבחן אכן יכול לסייע לעורך החדשות, להגיע להחלטה – אם נמצא קשר סיבתי- כלומר הפרסום אכן יהווה פגיעה, ישנה הסתברות קרובה ל- 100% אך פחותה מ- 100% לפגיעה, והפגיעה תהיה קשה וממשית – יש למנוע את פרסום הראיון. <br />
<br />
<br />
חופש הביטוי מול בטחון המדינה מדינת ישראל נמצאת באיום מתמיד. לשם כך יש גוף שנקרא צנזורה צבאית. גוף שלטוני שנועד להגביל את חופש העיתונות בשל נימוקי בטחון. הסמכויות של הצנזור הן: יכול לאסור בצו כל פרסום שעלול לדעתו לפגוע בביטחון המדינה, השיקול הוא סובייקטיבי לחלוטין, הצנזור חייב לפסול פרסום כל ידיעה סודית שמגיעה כולל ידיעות שנוגעות להחלטות של הקבינט הביטחוני כאשר הצנזור חייב לבקר כל חומר שנועד לפרסום. (פרשת קו 300 בדפים על הבג"צים.) <br />
<br />
חופש הביטוי מול לשון הרע אדם זכאי לכך ששמו לא יוכפש, לא יבוזה ולא יושם ללעג. אסור לפגוע בשמו של אדם, במשרתו, במקצועו, בגלל מוצאו, בגלל דתו. צריך לזכור שהוצאת דיבה צריכה להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. על מנת להוכיח שהפרסום לא נעשה בשמו של חופש הביטוי צריך להוכיח שמתקיימים יחד מספר תנאים:<br />
* בפרסום יש משום דיבה ולשון הרע.<br />
* הדבר הוא שקר, לא אמיתי.<br />
* הדבר פורסם בזדון. (חברת חשמל נגד עיתון "הארץ" בדפים על הבגצ"ים.)<br />
חופש הביטוי מול הגנת הפרטיות - דן בכל הקשור במניעת פגיעה בענייניו הפרטיים של אדם. החברה מכירה בזכותו של אדם בשמירה על פרטיותו. פגיעה בפרטיות נחשבת כאשר: מתבצע צילום אדם ברשות יחיד, פרסום תצלום אדם ברבים בנסיבות שיכולות להשפילו או לבזותו, העתק תוכן מכתב או שימוש בתוכנו בלי רשות מאת המוען או הנמען, שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שלא למטרה שלשמה היא נמסרה, פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים או למצב בריאותו או התנהגותו ברשות יחיד. (אבו חצירה נגד עיתון "חדשות" בדפים על הבגצ"ים.)<br />
<br />
<br />
===הטלוויזיה בישראל – שידור ציבורי ומסחרי===<br />
שידור ציבורי ממומן על ידיי הממשלה באמצעות אגרה. ישנה ביקורת ממשלתית על השידורים ללא מטרת רווח. רמת התוכניות גבוהה ובעלת ערכים. השידור הציבורי מעודד את התקשורת העולמית ומבטא השקפות ודעות הרווחות בציבור.<br />
<br />
שידור מסחרי ממומן באמצעות פרסומות, חסויות, וחברות פרטיות. ישנה פחות ביקורת כלפיו, ומטרתו היא רווחית בלבד וזאת כדי להשיג רייטינג. מציע גיוון ועושר תוכני לצופה.<br />
<br />
חוק רשות השידור, 1965 - הרשות תפעל במסגרת ציבורית עצמאית שתהיה מבוקרת ע"י המדינה. רשות השידור תהא אחראית למתן שידורי רדיו וטלוויזיה בישראל . ועליה להבטיח מתן ביטוי להשקפות השונות בציבור ועל שידור מידע מדויק.<br />
<br />
הערוץ השני לטלוויזיה ורדיו הערוץ השני נכנס לזירה הטלוויזיונית ב- 1993. עד כניסתו הטלוויזיה הישראלית הייתה מונופול. הערוץ השני הינו ערוץ מסחרי, המתפרנס, שלא כמו הערוץ הממלכתי באמצעות תשלום אגרה, אלא מפרסומות. הערוץ השני חרת על דגלו מתן ביטוי להוויה הישראלית בהגדרת מכסת אחוזים מסוימת להפקת מקור. השינוי העיראקי במפת התקשורת בישראל היא כניסתם של ריבוי ערוצים, תחרות, מדידה על פי רייטינג ולא על פי איכות. <br />
<br />
השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה בישראל:<br />
שלב 1 - הקמת רשות השידור בשנת 1965. רשות השידור הישראלית היא גוף עצמאי אשר הוקם על פי חוק מיוחד: חוק רשות השידור.<br />
שלב 2 - הקמת המרכז לטלוויזיה לימודית, 1966. למרות התנגדותם הקשה של אנשים רבים, וביניהם בן-גוריון (ראש הממשלה), להכנסתה של הטלוויזיה לישראל בטענות שונות ומחשש שהיא תשחית את הדור הצעיר ותספק למפלגת האופוזיציה במה נגד הממסד, ומנגד תשמש במה ומכשיר שליטה – למפלגת.<br />
שלב 3 - מלחמת ששת הימים, 1967, ניצחונה של ישראל במלחמה, הפך את הקמת הטלוויזיה בישראל להכרחית, והיא הוקמה במטרה שתתרום ליצירת אווירה של הבנה, לשיפור תדמיתה של ישראל בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ ובשטחים הכבושים, ולתרום לקידום מאמצי השלום, למיזוג גלויות ולעזרה לעולים חדשים שנקלטו בארץ לאחר השואה. שידור הטלוויזיה הראשון היה ב2- במאי 1968 בשידור חי של מצעד יום העצמאות הראשון לאחר המלחמה. <br />
שלב 4 - 1969 הפכה הטלוויזיה הישראלית (הערוץ ה-1) באופן חוקי לחלק בלתי נפרד מרשות השידור והחלה לשדר במתכונת יומיומית מלאה. אחת מבין מטרותיה המרכזיות של רשות השידור הייתה להבטיח כי השידורים יתנו ביטוי הולם להשקפות ולדעות שונות בציבור וכי תועבר בהם אינפורמציה מהימנה בשידורים. (הערוץ ה-1 נותר מונופול – עד לכניסת הערוץ – ה2, הערוץ המסחרי).<br />
שלב 5 – 1986 הוגשה הצעת חוק להקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עקב לחצים פוליטיים, וכבר בשנה זו החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2 מתוך ניסיון לבסס עובדה קיימת. <br />
רק ב-1990 אושר החוק סופית, אך במשך כל השנים האלה גדל והלך הערוץ ה-2 ושידורי הניסיון צברו תאוצה וכמובן ניסיון. ב-1993 התחיל הערוץ לשדר באופן מלא. בשנת 2002 התחיל לשדר ערוץ 10 ונכנס כמתחרה נוסף בשידורים המסחריים. <br />
שלב 6 – 1986 נוסף סעיף רחב לחוק בזק (חוק התקשורת היום), ואשר הסדיר את האפשרות לשידורי כבלים בארץ. היוזמה שהתחילה ככוונה פוליטית תמימה המשיכה ונדחפה הלאה בזכות אינטרסים כלכליים. כארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1990 החלו בעלות הזיכיון לפרוש את תשתית הכבלים בארץ, כשכל חברה קבלה זיכיון לשידור ותפעול באזור אחר בארץ. דבר זה בוטל לבסוף, לאחר כניסת חברת הלוויין YES בשנת 2000, כמתחרה נוספת בתחום השידורים המסחריים בתשלום, והביא לאיחוד כל החברות לכדי חברת כבלים אחת המוכרת כיום כחברת HOT. <br />
חוקי הרישוי כמגני האינטרס הציבורי<br />
חוק רשות השידור<br />
חוק זה מסדיר בתוכו את פעולתה של הרשות הציבורית לשידורים בישראל. הגופים המשדרים הכפופים לחוק זה הם הרדיו הציבורי (רשת א', ב', ג' וכו') וכן הטלוויזיה הציבורית (ערוץ 1). <br />
כפי שעולה מחוק זה, השידורים הציבוריים אמורים להיות נטולי אינטרס כלכלי ופוליטי. הרשות היא גוף עצמאי, שנבחר לעבוד למשך מספר שנים. הממשלה והאזרחים מחויבים על-פי חוק לממן את השידור הזה (אגרת הטלוויזיה). השידור הציבורי, על-פי חוק, אמור לשרת הציבור ולתת מענה, מבחינת תכני השידור, לכל גווני החברה ובכל התחומים. <br />
<br />
====חוק רשות שנייה לרדיו וטלוויזיה====<br />
החוק מתייחס לפעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שהיא רשות ציבורית המפקחת על השידורים המסחריים בישראל. הרשות מקיימת מכרזים לשידורי טלוויזיה ורדיו ומעניקה זיכיונות שידור. הרשות מפקחת וקובעת כללים למגוון ואיכות השידור שבהם צריכים הזכיינים לעמוד. השידורים המסחריים שבפיקוח הרשות כוללים כיום את מערכות התקשורת האלה: ערוץ 2, ערוץ 10 ותחנות הרדיו האזורי.<br />
כפי שעולה מחוק זה, השידורים המסחריים (לא כולל השידורים בכבלים ובלוויין) אינם שידורים מופקרים, שכל זכיין יכול לשדר כל העולה על רוחו. תפקידה של הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, הוא להגן על הציבור מפני האינטרסים הכלכליים של הזכיינים. הרשות השנייה קובעת כללים, כמו למשל זמן הפרסומות שניתן להקצות בכל שעת שידור ואחוז הפקות המקור שהזכיינים מתחייבים אליהם. בהתאם לחוק, הזכות לשדר אינה זכות פרוצה. היא ניתנת ע"י המדינה בתנאים מסוימים, ואחרי תקופה מסוימת מתקיים שוב מכרז וניתן להחליף זכיינים. כך שכל הזמן הזכיין צריך להוכיח את תרומתו לחברה ולמדינה, ובכך לקבל זכות לשדר. מעבר לכך, 51% מהשליטה בחברה הזכיינית, חייב להיות בשליטה אזרח ישראלי !<br />
<br />
====חוק התקשורת (בזק ושידורים)====<br />
חוק זה (שמו הקודם היה חוק הבזק) מגדיר את כל התנאים לקבלה ומתן של אישור להפעלה של רשת תקשורת חוקית בארץ. עם התפתחות הטכנולוגית ושירותי התקשורת במשך השנים, שונה והוספו לו תיקונים רבים, כולל תיקון שמו לשם כללי יותר – חוק התקשורת. <br />
התיקון לחוק והחוק עצמו ארוכים ומורכבים ותפקידו בעקרון להגן על הציבור והמדינה מפני פריצת תחום התקשורת בידי גורמים פיראטיים וכמובן בידי גורמים כלכליים שונים המעוניינים להכנס לשוק זה. בעניין הכבלים, החוק דואג לכך שיהיו הפקות מקור (הרחבה בהמשך) ושידורי חדשות מקומיות כחלק מהזיכיון. כמו כן, ערוצי הכבלים לא יכולים להעלות כל ערוץ שהם רוצים (למשל נאסר עליהם להעלות ערוצי פורנו) או לשדר כל תוכן העולה על רוחם, ועל כך מפקחת המועצה לשידורי הכבלים והלווין. וכמו בחוק הרשות השנייה, גם כאן, 51% מהשליטה בחברה הזכיינית, חייב להיות בשליטת אזרח ישראלי !<br />
<br />
הבעיות העולות מתוך החוקים מנגנוני הפיקוח על הגורמים המשדרים, הם מצד אחד חיוניים, אך מהצד האחר הם מאפשרים התערבות הולכת וגדלה של המדינה. כלומר עצם ההתערבות הפוליטית בפיקוח על הערוצים הציבוריים והמסחריים, הם שורש הבעיה של חוקים אלה. <br />
<br />
חשיבות הפקות המקור כדי להגן על הזהות הלאומית שלנו, וניסיון להדוף את תופעת הגלובליזציה והאימפריאליזם התרבותי, בכל חוק נקבע כי מטרת הגופים המשדרים הוא לשרת את הציבור הישראלי. אך בנוסף לכך קיימת הגנה אחת חשובה והכרחית והיא החיוב בהפקות מקור. כלומר, החוקים מכריחים את הזכיינים השונים המשדרים בארץ, לעודד ולרכוש יצירה ישראלית, שתשקף את התרבות הישראלית והיהודית, ושתנסה לבלום את התופעה של השתלטות התרבותית האמריקאית ושאר תרבויות זרות בכלל. נבחן כיצד באים הדברים לידי ביטוי בשלושת החוקים ובפיקוח הרשויות השונות השונים:<br />
<br />
<br />
===גלובליזציה===<br />
גלובליזציה תהליך בו הופך העולם ל"כפר גלובלי" (כלל עולמי) אחד קטן, בו לזרימת המידע והמסחר אין גבולות. התוצאה תרבות אחת (דפוסי התנהגות, ערכים, שפה, סגנון חיים) שמשתלטת על העולם.<br />
לוקאליות תופעה המדגישה את ההיבטים המקומיים, הנוגעים למדינה ולתושביה ולא לכלל העולם.<br />
אימפריאליזם תרבותי תרבות המצוידת באמצעים טכנולוגיים משופרים, משאבים כלכליים והשפעה פוליטית, יכולה, באופן מכוון ולא מכוון, להעביר מידע וסגנון חיים לתרבויות חלשות יותר. כתוצאה מכך, תרבות אחת, למשל האמריקאית, משתלטת על תרבויות אחרות. בעידן של אמצעי התקשורת ההמוניים אין עוד צורך בכוחות צבאיים כדי לכבוש מדינה אחרת. בעזרת שידורי טלוויזיה וקולנוע, תרבות אחת כובשת תרבות אחרת. ארה"ב היא ספקית התכנים הגדולה בעולם. תכנים אלה מכילים ערכים אמריקאיים ומערביים. בשעה שתרבויות חלשות יותר, שאינן יכולות לייצר תכנים המוניים באופן כה גדול (לדוגמא כמה סרטים ישראלים יש לעומת אמריקאיים, בבתי הקולנוע), נפגשות עם תכנים אלה, הן מתחילות לוותר על התרבות והזהות הלאומית וההיסטורית שלהן, ולוקחות לעצמן את התרבות החדשה. <br />
ביוּת גלוקליזציה" (גלובאלי + לוקאלי) - סיקור אירוע גלובלי מזווית מקומית<br />
<br />
====ההתנגשות בין הלוקלי לגלובלי====<br />
השידורים באמצעות לוויינים וכבלים לכל העולם, גורמים להתנגשות בין שני כוחות מנוגדים הגלובלי (כלל עולמי) והלוקלי (המקומי). מצד אחד מדינות פותחות את שעריהן (מרצונן או שלא מרצונן) לתרבות המערבית באמצעות הטכנולוגיה המפותחת של אמצעי התקשורת, מדינות אלו רוצות להיות חלק מכלל העמים והן נשטפות בערכים ובתכנים באמצעות הטלוויזיה. מהצד האחר, התוצאה היא איבוד הזהות המקומית הייחודית התרבותית, שלא עומדת בשיטפון התרבותי שמגיע מהמערב. כל תרבות או ציוויליזציה, שואפת לשמור על זהותה הייחודית, זהות שבאה לידי ביטוי במשתנים כמו שפה, היסטוריה, דת, ערכים ומנהגים. מדינות רבות בעולם מנסות להגן על עצמן מפני השפעה חיצונית ע"י:<br />
* קביעת מכסות (כמות קבועה וידועה) לייבוא תוכניות זרות ומכסות המחייבות שידורים מקוריים. <br />
* מדינות שמחייבות שימוש בשפת המדינה ואוסרות על שימוש בביטויים לועזיים למשל.<br />
* קביעת התכנים המותרים לשידור או לחילופין קביעת תכנים מותרים המעודדים את הערכים המסורתיים המקובלים באותה מדינה.<br />
הדיון בטלוויזיה הגלובלית קשור לבעיות של האימפריאליזם התרבותי ול"אמריקניזציה". השפעה תרבותית מכרעת יש היום לטלוויזיה הגלובלית שעיקרה בידי המערב וגם לקולנוע שרובו במקור מהוליווד. התכנים של תוכניות הטלוויזיה והסרטים נותנים ביטוי לתרבות המערבית בכלל ולאמריקאית בפרט. אלה בעיקר תכנים דמוקרטיים ליברליים, עמוסי סקס ואלימות הנתפסים על ידי עמים ותרבויות דוגמת המדינות המוסלמיות והמזרח כאיום ממשי על זהותן התרבותית.<br />
<br />
כיצד מועברת תחושת הלאומיות באירועי ספורט גלובליים? <br />
הסקירה העיתונאית מאופיינת בהבלטת האירוע מנקודת מבט ישראלית מקומית:<br />
* צילומי תקריב של ספורטאינו ודגל ישראל המונף, משרת את תחושת הלאומיות. עצם ההשתתפות כשותף שווה ערך מביאה לתחושת "אנחנו על המפה". <br />
* בסיקור קיימת התמקדות במשחקים בהם משתתפים ספורטאים ישראליים. <br />
* פרשנות וסיקור המשחקים בהם נוטלים חלק ספורטאינו, באור חיובי, גם אם אינם עומדים בתחרות, ואינם משיגים תוצאות. כמו כן יש הדגשה של משחקים אולימפיים ישראליים גם בענפי ספורט שוליים.<br />
<br />
====הספורט כשידור גלובלי====<br />
תחרויות ספורט, בדומה לחדשות, הן תחום אטרקטיבי במיוחד לשידורי טלוויזיה. הספורט מהווה מרכיב מרכזי בשידורים הגלובליים כבר שנים רבות, וצפוי כי חלקו בשידורים אלו יתרחב בעתיד. אירועי ספורט כמו האולימפיאדה, גביע העולם בכדורגל, מרוץ האופניים הטור-דה פראנס ואחרים, נצפים על ידי מאות מיליונים ברחבי העולם. אפילו משחקי כדורסל ה-NBA האמריקניים משודרים ל-175 מדינות, וחובבי הספורט ברחבי העולם מכירים את שמות הקבוצות והשחקנים, ויודעים את תוצאות המשחקים, לא פחות משהם יודעים על ליגות הכדורסל במדינות שלהם.<br />
<br />
מדוע הפכו שידורי הספורט למוצר גלובלי מצליח?<br />
* הן זולות יחסית וקלות להפקה – אין צורך להביא צוות שחקנים ותפאורה.<br />
* הספורט הוא עסק כלכלי רחב היקף, המכניס רווחים עצומים לארגוני הספורט וארגוני התקשורת, ומקדם את האינטרס הכלכלי של המפרסמים. יש אינטרס לכל המעורבים בארגון המשחקים לשדר אירועי ספורט בהיקף עולמי. <br />
* אירועי ספורט מצטלמים יפה בטלוויזיה: יש בהם גיבורים, יש להם קהל מעריצים, הם תחרותיים, ויוצרים דרמה בשידור חי.<br />
* הספורט מספק בידור טוב, ומאפשר לצופים בבית לקבל פרשנות, תיאור ותמונה טובים יותר מאשר במגרש. <br />
* שידורי הספורט הפכו לשידור גלובלי מצליח גם מפני שהם מעניקים לצופים תחושה של "ביחד". <br />
* הספורט הגלובלי מספק חוויה חיובית הן ברמה הבינלאומית והן ברמה הלאומית-פטריוטית, מכיוון שהוא מאפשר להזדהות עם גיבורים לאומיים ובינלאומיים. <br />
* הספורט אינו שנוי במחלוקת ולרוב אינו מעורר ויכוחים על רקע פוליטי. לעיתים דווקא יריבות פוליטית בין שתי מדינות שאינן נפגשות אלא באירועים כאלה, מעצים את הדרמה והמתח. <br />
<br />
כיצד מדגיש הסיקור הטלוויזיוני במשחקים האולימפיים את החוויה הגלובלית?<br />
* בסיקור של משלחות המדינות השונות בטקס הפתיחה, גם מדינות שפעמים רבות הצופה לא מודע לקיומן. <br />
* שידור משחקים ותחרויות גם כאשר ישראל אינה מיוצגת. סיקור הנועד להביא מבט עולמי ותחושה של חשיבות האירוע מבחינה גלובלית. <br />
* פרשנויות וכתבות על כוכבי ספורט זרים, למשל שיאני עולם בתחרויות ריצה, או התעמלות. בדיווח זה משתדל הפרשן להביע התרגשות משבירת שיא עולם או הישג יוצא דופן.<br />
* דיווחים על התרחשויות במקומות שונים בעולם, כתוצאה משידור המשחקים האולימפיים. כתבות על המדינה שמארחת את האולימפיאדה, ועל האוהדים והצופים ממדינות אחרות. <br />
* הסיקור הטלוויזיוני על מדינות העולם המשתתפות במשחקים אלו מעניק לצופה תחושה של היותו אזרח העולם. הכפר האולימפי והאצטדיונים מיצגים את העולם שהפך להיות כפר גלובלי. <br />
* בסיכום האירועים בודקים כמה מדליות קבלה כל מדינה ואילו שיאים חדשים נקבעו בידי ספורטאי כל העולם. <br />
<br />
<br />
<br />
===תקשורת וספורט===<br />
בימינו אחוז ניכר מצרכני הספורט צופים במשחקים כפי שהם מסוקרים בטלוויזיה ואמצעי מדיה אחרים, ולאו דווקא מצויים פיזית במגרש. הקשר שנוצר בין ספורט לתקשורת המונים מתבטא במדורי הספורט בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה והספורט תופס מקום נכבד יותר ויותר. ככל שתקשורת מסקרת יותר את תחום ספורט, כך גדלה ההערצה והפופולאריות לדמויות ספורט, ומפרסמים שונים מנצלים זאת למכירת מוצריהם (למשל יוסי בניון לגבינת עמק ואנתוני פארקר לרכב שטח)<br />
<br />
חווית הצפייה באירוע הספורט בטלוויזיה <br />
* גישה שווה לכל הצופים באירוע בטלוויזיה (לעומת הזווית השונה של כל צופה במגרש). <br />
* מבנה קהל שונה לחלוטין מהמבנה במגרש. בבית אתה בוחר עם מי לשבת.<br />
* היכולת של מצלמות הטלוויזיה להימצא בעת ובעונה אחת בכמה מקומות מה שמאפשר לעקוב אחר האירוע בצורה מיטבית (הטכנולוגיה מאפשרת חציית מסך, שימוש במספר צלמות, מעקב בו זמני על מספר מוקדים - הספורטאים, הצופים, השופטים, המגרש, וכו'). <br />
* הפרשנות המלווה את האירוע הופכת את הצופים ל"מומחים".<br />
* הקרנת מהלך מסוים מספר פעמים מזוויות שונות ובמהירויות שונות, מאפשרת להדגיש אירועים.<br />
* הטלוויזיה מביאה תמונה כוללת. למשל כאשר מבקיעים שער רואים את שמחת הקבוצה החוגגת עם תמונות של אכזבת המפסידים. דבר אינו נעלם ממצלמות הטלוויזיה וכך אנו צופים באמצעות התקריבים בסיטואציות שלא נראות לצופה במגרש.<br />
* הטלוויזיה מתחקה אחרי הקבוצה האהודה, ומביאה תמונות גם ממקומות רחוקים שהאוהד לא יכול להגיע אליהם. <br />
* הצפייה בטלוויזיה חייבת להיות מושלמת. ולכן על המפיקים לספק דרמה ואקשן, גם כשאלה אינם נמצאים במשחק, במידה והוא משעמם. כדי לשמור על עירנות ההפקה משתמשת בצוות פרשנים שתפקידם, בנוסף לתיאור המשחק, הוא ליצור אווירה של מתח ודרמה, דיונים מדומים בין שני פרשנים, הדגשת מילים ליצירת התלהבות, ביטויים והוספת רכילות. <br />
<br />
חווית הצפייה באירוע הספורט באצטדיון<br />
* הצפייה במגרש עצמו כוללת היבטים רגשיים וחברתיים. תחושת השייכות החברתית מעצימה את החווייה. הצפייה באיצטדיון הופכת להיות טקס, כאשר האוהדים מכינים תלבושות ואיפור, שירים מיוחדים, דגלים וכרזות ועוד. <br />
* צופים מאמינים שעידוד קבוצתם מהיציע יגדיל את סיכויי הניצחון ומרגישים שהם משתתפים באירועים היסטוריים כאשר הם שם.<br />
* האוהד יכול להעריך בעצמו את מה שקורה במגרש ואיך מתנהלים הדברים בלי תיווך של פרשנים.<br />
* בניגוד לטלוויזיה האכזבה יכולה להיות קשה יותר. אם המשחק משעמם הצופה מרגיש עצמו נפסד, כי למרות ההשקעה שבלהגיע למגרש הוא מקבל אירוע סתמי והוא יעדיף לעזוב את המקום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
משתנים התנהגותיים ורגשיים הנלווים לצפייה<br />
* תכנון והתכוננות לצפייה ב"משחק גדול" - אנשים מתכוננים באמצעות שיחות על המשחק שמתקרב, קריאת פרשנויות, וישיבה בהמתנה מול הטלוויזיה עוד לפני שהמשחק מתחיל. <br />
* ההתנהגויות שאנשים נוטים לאמץ במהלך הצפייה משתנות בהתאם לשותפים לצפייה: הצופים נוטים להפריז בהתנהגותם ובהתבטאויותיהם במיוחד בקרב חברים. לעומת זאת המתח נחלש בעת הצפייה לבד. <br />
* התחושות וההתנהגויות הנלוות לצפייה נבדלות בהתאם לענף הנצפה : צופי כדורגל, שנוטים במיוחד לצפות בקבוצה, הם התקשורתיים ביותר, והם נוטים "לשוחח" ו"לצעוק" במהלך השידורים, בעוד שאוהדי הטניס נראים כשקטים במיוחד.<br />
* התנהגות לאחר הצפייה בספורט בטלוויזיה : צופים מרגישים כאילו הם הפסידו או נצחו בהתאם לתוצאת המשחק. הם שומרים על מצב-רוח טוב ו"משחזרים" את החוויה באמצעות שיחות על המשחק, קריאה על האירוע, וצפייה ברגעי השיא בחדשות. אין עדויות לכך שהצפייה בספורט מעודדת פעילות ספורטיבית.<br />
<br />
התפתחות הקשר בין תעשיית הספורט לתעשיית הטלוויזיה<br />
התפתחות הקשר בין טלוויזיה לספורט קשורה בקשר הדוק לגורם הכלכלי. כסף רב מוזרם לספורט בשתי דרכים עיקריות:<br />
# כסף שמגיע ישירות דרך תשלום בעבור זכויות שידור<br />
# כסף שמגיע דרך נותני חסות המעוניינים לתת חסויות לספורטאים, ענפי ספורט או אירועי ספורט על מנת לצור קשר ביניהם לבין המותג אותו הם מוכרים. <br />
<br />
זכויות השידור : על מנת לארגן אירועי ספורט גדולים כמו אולימפיאדה, נזקקו המארגנים לכסף שהגיע ממכירת זכויות השידור של השחקים. אך הדבר תבע מהן קורבן לא קטן. ההחלטה מי ומה יסוקר ומתי, הפכה להחלטה של ערוצי הטלוויזיה בעלי הכסף. החלה להיווצר אפליה בין ענפי ספורט, שנחלקו לכאלה שהם "טלוויזיוניים" וכאלה שהם לא. הטלוויזיה החלה להראות לא רק את המשחק, אלא גם מה שמעבר לו, צעקות המאמן, שחקן מתחמם, הילוך חוזר או הילוך איטי ועוד. הכוונה היתה להביא את האוהד למשחק ולא את המשחק לאוהד.<br />
<br />
שינויים במשחק בגלל הטלוויזיה - הספורט המקצועי הפך להיות עסק מסחרי לכל דבר בזכות רשתות הטלוויזיה. על מנת שהטלוויזיה תוכל לפרסם ולסקר את המשחקים ביתר קלות, נעשו התאמות באופי חוקי המשחקים. למשל, נוספה קשת שלוש הנקודות בכדורסל, קוצץ זמן ההתקפה על מנת להפוך את המשחק למהיר יותר ונוסף פסק זמן טלוויזיוני במיוחד לשידורי פרסומת.<br />
<br />
המשחקים האולימפים – משחקים אלה מעוררים נצפים ע"י כשני שליש מהמין האנושי. אולימפיאדות וגמר גביע העולם בכדורגל, הם הדוגמאות לכך. זמני הפרסום נמכרים בסכומים אגדתיים בגלל החשיפה לקהלים גדולים במיוחד. למשל רשת NBC חתמה בשנת 1995 עם הוועד האולימפי חוזה לפיו הרשת תשדר את המשחקים האולימפיים עד שנת 2008 תמורת סכום אגדי של 3.6 מיליארד דולר.<br />
<br />
ערוצי ספורט ייעודיים – הקשר בין הספורט לטלוויזיה אף מתבטא בהקמתם של ערוצים המשדרים רק אירועי ספורט (למשל ערוץ 5 וערוץ 5+ ). ענפי ספורט מסויימים אף מזוהים עם ערוץ או רשת טלוויזיה. מעבר לכך התחילה להתפתח גם מגמה של תשלום על לפי צפייה (pay per view) על מנת להגדיל כמה שיותר את הרווח. <br />
<br />
לסיכום הספורט הפך לחלק חשוב ועיקרי, מתקציבי הרשתות העולמיות, ואין רשת שאיננה כוללת ערוץ מיוחד לספורט או חטיבת ספורט גדולה. השותפות בין השניים הביאה לכך שהספורט העולמי מתפרסם בזכות הפופלאריות של הטלוויזיה, והטלוויזיה מרוויחה מעליית אחוזי הצפייה בשידורי ספורט. עם זאת השיקולים המסחריים-כלכליים הם המשפיעים על תמונת הספורט בתקשורת. במצב שכזה קשה לצפות מהתקשורת להדגיש את הערכים החינוכיים הטמונים בעולם הספורט התחרותי ובעיסוק בספורט. התוצאה היא הדגשת האלמנטים התוקפניים, התחרותיים והשערורייתיים שבספורט, שכן לאלה פוטנציאל מכירה גבוהה יותר.</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=23746משפטים בגיאומטריה2008-10-07T10:54:41Z<p>Ran.Rutenberg: /* משפטים שימושיים בגיאומטריה: */</p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
<br />
===משפטי חפיפה===<br />
הגדרה: משולש חופף למשולש אחר כאשר כל צלעותיהם וכל זוויותיהם שוות בהתאמה.<br />
<br />
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי צלעות והזווית שכלואה ביניהן המשולשים חופפים. (משפט חפיפה צ.ז.צ)<br />
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי זוויות והצלע הכלואה ביניהן המשולשים חופפים. (משפט חפיפה ז.צ.ז.)<br />
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שתי צלעות והזווית שמול הצלע הגדולה מביניהן המשולשים חופפים (משפט חפיפה צ.צ.ז.).<br />
*אם בשני משולשים שוות בהתאמה שלוש צלעות המשולשים חופפים (משפט חפיפה צ.צ.צ.).<br />
<br />
*במשולשים חופפים מול צלעות שוות זוויות שוות.<br />
*במשולשים חופפים מול זוויות שוות צלעות שוות.<br />
<br />
<br />
**[[/משולש ישר זווית (משפטים)|משולש ישר זווית]] -<br />
***אם במשי"ז אחת הזוויות שווה ל30, הצלע שמולה שווה לחצי היתר (ולהפך). משולש זה מכונה "משולש זהב". <br />
***התיכון ליתר במשי"ז שווה למחצית היתר (ולהפך)<br />
***[[משפט פיתגורס]] (והמשפט ההפוך לו)<br />
***הגובה ליתר במשי"ז מחלק אותו לשני משולשים הדומים זה לזה ולמשולש המקורי<br />
***הגובה ליתר במשי"ז הוא [[ממוצע גיאומטרי|הממוצע הגיאומטרי]] של [[היטל|היטלי]] הניצבים על היתר. (ולהפך)<br />
***(משפט אוקלידס) - במשי"ז ניצב הוא הממוצע הגיאומטרי של היתר ושל היטלו של הניצב על היתר.<br />
<br />
**קטע אמצעים במשולש -<br />
***קטע האמצעים מקביל לבסיס ושווה לחצי ממנו. <br />
***קטע היוצא מאמצע צלע ומקביל לבסיס הינו קטע אמצעים.<br />
***קטע המקביל לבסיס ושווה למחציתו הינו קטע אמצעים.<br />
<br />
**צלעות וזוויות במשולש והיחסים ביניהן -<br />
***אם צלע אחת במשולש גדולה/שווה לצלע שנייה, הזווית שמול הראשונה גדולה/שווה לזווית שמול השנייה.<br />
***השיוויון מתקיים אםם הצלעות שוות.<br />
***[[אי-שיוויון המשולש]]<br />
***סכום הזוויות במשולש שווה ל180<br />
***מסקנה: הזווית החיצונית למשולש שווה לסכום הזוויות הלא צמודות לה במשולש. <br />
<br />
<br />
*ישרים חשובים -<br />
**אנך אמצעי -<br />
***כל נקודה על אנך אמצעי לקטע נמצאת באותו המרחק משני קצוות הקטע (ולהפך - כל נקודה...)<br />
***שלושת האנכים האמצעיים במשולש נפגשים בנקודה אחת<br />
<br />
**חוצה זווית -<br />
***כל נקודה על חוצה זווית A נמצאת במרחק שווה משני שוקי A. (ולהפך - כל נקודה...)<br />
***שלושת חוצי הזווית במשולש נפגשים בנקודה אחת<br />
<br />
**תיכון -<br />
***התיכונים במשולש מחלקים זה את זה ביחס של 1:2<br />
***שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת<br />
<br />
**גובה -<br />
***הגבהים במשולש נפגשים בנקודה אחת<br />
<br />
<br />
*שטחים -<br />
**שטח משולש - צלע*גובה לצלע/2<br />
**שטח מקבילית - צלע*גובה לצלע (+ציון מקרים פרטיים של מלבן, מעוין וריבוע)<br />
**שטח דלתון - מכפלת האלכסונים/2 (ציון מעוין כמקרה פרטי)<br />
**שטח טרפז - ממוצע הבסיסים*הגובה<br />
**שטח עיגול - R^2*pi<br />
**היקף עיגול - 2pi*R<br />
<br />
<br />
*מרובעים - <br />
**[[תכונות המקבילית|מקבילית]] -<br />
***כל זוג זוויות נגדיות במקבילית שווה (ולהפך)<br />
***כל זוג זוויות סמוכות במקבילית שוות ל-180 מעלות (ולהפך)<br />
***כל זוג צלעות נגדיות במקבילית שווה (ולהפך)<br />
***האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה (ולהפך)<br />
***מרובע ששתיים מצלעותיו שוות ומקבילות הוא מקבילית<br />
***מרובע ששתי זוגות צלעות נגדיות בו מקבילות הוא מקבילית.<br />
<br />
<br />
**מלבן -<br />
***האלכסונים במלבן שווים זה לזה (ולהפך, במקבילית שבה האלכסונים שווים זה לזה...)<br />
<br />
**מעוין -<br />
***אלכסוני מעוין מאונכים (ולהפך, מקבילית שבה...)<br />
***אלכסוני מעוין חוצים את זוויותיו (ולהפך, מקבילית שבה...)<br />
<br />
**טרפז -<br />
***אם בטרפז שתי זוויות בסיס שוות, הוא שווה שוקיים.<br />
***אם אלכסוני הטרפז שווים זה לזה, הוא שווה שוקיים.<br />
***קטע האמצעים בטרפז מקביל לבסיסים ושווה למחצית סכומם.<br />
***קטע היוצא מאמצע שוק אחת ומקביל לבסיס הינו קטע אמצעים.<br />
<br />
*[[/מעגל (משפטים)|מעגל]] -<br />
**הגדרה ומשפטים כלליים -<br />
***על מיתרים שווים נשענות זוויות מרכזיות שוות (ולהפך)<br />
***למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות (ולהפך)<br />
***על קשתות שוות נשענות זוויות מרכזיות שוות (ולהפך)<br />
***לזווית הגדולה ביותר מתאימה הקשת הגדולה ביותר והמיתר הגדול ביותר<br />
***אנך למיתר היוצא ממרכז המעגל חוצה את המיתר ואת הזווית המרכזית הנשענת על המיתר (ולהפך - שתי אפשרויות)<br />
***מיתרים שווים נמצאים במרחקים שווים ממרכז המעגל<br />
***אם מיתר א' גדול ממרחק ב', מרחקו מהבסיס גדול מזה של מיתר ב'.<br />
<br />
**זוויות (היקפיות ומרכזיות) במעגל -<br />
***זווית מרכזית גדולה פי 2 מכל זווית היקפית הנשענת על אותה קשת<br />
***זווית היקפית ישרה נשענת על הקוטר (ולהפך) - מקרה פרטי של המשפט הקודם<br />
***כל הזוויות ההיקפיות הנשענות על אותה הקשת שוות<br />
***למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות וזוויות היקפיות שוות<br />
***זווית פנימית במעגל שווה לסכום שתי הזוויות ההיקפיות הנשענות על הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית (והמשכיהן)<br />
***זווית חיצונית שווה להפרש בין הזוויות ההיקפיות הנשענות על הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית<br />
<br />
**[[משיק למעגל (משפטים)|המשיק]] -<br />
***משיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה (ולהפך)<br />
***שני משיקים למעגל היוצאים מאותה נקודה שווים זה לזה<br />
***קטע המחבר את נקודת החיתוך של שני משיקים למעגל עם מרכז המעגל חוצה את הזווית ביניהם, מאונך למיתר המחבר את נקודות ההשקה וחוצה אותו<br />
***הזווית בין משיק למיתר במעגל הנפגשים בנקודת ההשקה שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר מצידו השני<br />
***שני מיתרים במעגל נחתכים כך שמכפלת קטעי האחד שווה למכפלת קטעי האחר<br />
***אם מנקודה מחוץ למעגל יוצאים שני חותכים למעגל אז מכפלת החותך אחד בחלקו החיצוני שווה למכפלת החותך השני בחלקו החיצוני<br />
***אם מנקודה מחוץ למעגל יוצאים חותך ומשיק אז מכפלת החותך בחלקו החיצוני שווה לריבוע המשיק (הקטע שבין נקודת ההשקה לחיתוך המשיק והחותך)<br />
<br />
**מצולעים חסומים וחוסמים מעגל<br />
***מרכז המעגל ה''חוסם'' משולש הוא מפגש האנכים האמצעיים לצלעותיו.<br />
***מרכז המעגל ה''חסום'' במשולש הוא מפגש חוצי הזווית של המשולש<br />
***בכל מרובע ה''חסום'' במעגל סכום הזוויות הנגדיות הוא 180 מעלות. (ולהפך, מרובע כזה ניתן לחסימה)<br />
***במרובע ה''חוסם'' מעגל, סכום זוג אחד של צלעות נגדיות שווה לסכום הזוג השני. (ולהפך)<br />
***כל מצולע משוכלל ניתן לחסימה על ידי מעגל<br />
***כל מצולע משוכלל יכול לחסום מעגל<br />
<br />
*פרופורציה ודמיון -<br />
**משפט תלס, הרחבותיו והמשפטים ההפוכים להם. (קל יותר להסביר באמצעות שרטוט)<br />
<br />
**דמיון משולשים -<br />
***משפט דמיון ראשון (צ.ז.צ)<br />
***משפט דמיון שני (ז.ז)<br />
***משפט דמיון שלישי (צ.צ.צ)<br />
***משפט דמיון רביעי (צ.צ.ז)<br />
***במשולשים דומים היחס בין הגבהים, חוצי הזווית והתיכונים שווה ליחס הדמיון בין המשולשים.<br />
***היחס בין שטחי משולשים דומים שווה לריבוע יחס הדמיון בין המשולשים.<br />
***היחס בין רדיוסי מעגלים ה''חוסמים'' משולשים דומים שווה ליחס הדמיון בין המשולשים.<br />
***ביחס בין רדיוסי מעגלים ה''חסומים'' במשולשים דומים שווה ליחס הדמיון בין המשולשים.<br />
<br />
**חוצה הזווית -<br />
***חוצה זווית במשולש מחלק את הצלע שמול הזווית שהוא חוצה ביחס השווה ליחס בין שתי הצלעות האחרות. (ולהפך)<br />
***חוצה זווית חיצונית למשולש מחלק את הצלע שמול הזווית הפנימית (הצמודה לזווית אותה הוא חוצה) בחלוקה חיצונית השווה ליחס בין צלעות המשולש החוסמות את הזווית הפנימית. (השרטוט ברור יותר)<br />
<br />
לא מקוטלגים -<br />
*סכום הזוויות במצולע קמור הוא 180(n-2) כאשר n הוא מספר הצלעות.<br />
*ישרים מקבילים - <br />
**זוויות מתאימות ומתחלפות שוות וסכום זוויות חד-צדדיות שווה ל180 מעלות ''אםם'' הישרים מקבילים.<br />
*קטע מרכזים -<br />
**קטע המרכזים של שני מעגלים נחתכים חוצה את המיתר המשותף ומאונך לו<br />
**נקודת ההשקה של שני מעגלים משיקים נמצאת על קטע המרכזים (אם המעגלים משיקים מבחוץ) או על המשכו (אם הם משיקים מבפנים).</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23745הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:51:35Z<p>Ran.Rutenberg: הורדת הסימון "דרוש עריכה"</p>
<hr />
<div>עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא, עם סיום המלחמה, את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו איבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה ("פליטה"). למעשה שארית הפליטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br />
<br />
====קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה":====<br />
#כ- 50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירים. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה (חזרה למולדת) של בעלות הברית. מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או פחדו מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלא רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה או בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br />
#היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות.<br />
#היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית.<br />
#יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה.<br />
#פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br />
===הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים===<br />
*התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים.<br />
*התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נהנתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו. הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br>על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946, שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים. לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ- 100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה" (ראו פירוט בהמשך) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה. הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br />
===הקשיים של ניצולים במחנות העקורים===<br />
*הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה, מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים". תנאי החיים של אותם ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים.<br />
*יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים. היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני.<br />
*הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956! (קראו בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה).<br />
*דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן, שסייר בקיץ 45 בכ- 30 מחנות עקורים, מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י (קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203).<br />
===התארגנות העקורים במחנות===<br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים, אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית, אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונות שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה.<br />
<br />
===תנועת הבריחה===<br />
"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה. קרוב ל- 250,000 ניצולי שואה, בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 ).<br />
<br />
בשלב הראשון, עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי. כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה, ובקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה את צעירים הציוניים, כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב.<br />
<br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה הבריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל, אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ- 250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה. ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו, אבל במסגרתו ובמסגרת ההעפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה).</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23744הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:50:49Z<p>Ran.Rutenberg: /* התארגנות הקורים במחנות העקורים */</p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא, עם סיום המלחמה, את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו איבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה ("פליטה"). למעשה שארית הפליטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br />
<br />
====קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה":====<br />
#כ- 50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירים. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה (חזרה למולדת) של בעלות הברית. מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או פחדו מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלא רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה או בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br />
#היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות.<br />
#היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית.<br />
#יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה.<br />
#פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br />
===הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים===<br />
*התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים.<br />
*התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נהנתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו. הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br>על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946, שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים. לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ- 100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה" (ראו פירוט בהמשך) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה. הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br />
===הקשיים של ניצולים במחנות העקורים===<br />
*הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה, מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים". תנאי החיים של אותם ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים.<br />
*יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים. היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני.<br />
*הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956! (קראו בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה).<br />
*דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן, שסייר בקיץ 45 בכ- 30 מחנות עקורים, מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י (קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203).<br />
===התארגנות העקורים במחנות===<br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים, אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית, אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונות שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה.<br />
<br />
===תנועת הבריחה===<br />
"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה. קרוב ל- 250,000 ניצולי שואה, בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 ).<br />
<br />
בשלב הראשון, עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי. כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה, ובקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה את צעירים הציוניים, כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב.<br />
<br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה הבריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל, אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ- 250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה. ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו, אבל במסגרתו ובמסגרת ההעפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה).</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23743הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:47:09Z<p>Ran.Rutenberg: /* הקשיים של ניצולים במחנות העקורים */</p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא, עם סיום המלחמה, את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו איבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה ("פליטה"). למעשה שארית הפליטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br />
<br />
====קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה":====<br />
#כ- 50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירים. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה (חזרה למולדת) של בעלות הברית. מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או פחדו מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלא רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה או בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br />
#היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות.<br />
#היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית.<br />
#יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה.<br />
#פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br />
===הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים===<br />
*התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים.<br />
*התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נהנתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו. הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br>על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946, שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים. לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ- 100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה" (ראו פירוט בהמשך) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה. הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br />
===הקשיים של ניצולים במחנות העקורים===<br />
*הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה, מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים". תנאי החיים של אותם ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים.<br />
*יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים. היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני.<br />
*הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956! (קראו בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה).<br />
*דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן, שסייר בקיץ 45 בכ- 30 מחנות עקורים, מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י (קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203).<br />
===התארגנות הקורים במחנות העקורים===<br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים , אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית , אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונית שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה. <br><br><br />
<br />
ו. *"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה . קרוב ל250,000 ניצולי שואה , בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 )<br><br />
בשלב הראשון , עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי .כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה בקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה צעירים הציוניים , כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב. <br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה בריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל , אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה . ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו .אבל במסגרתו ובמסגרת העפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה )</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23742הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:44:17Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא, עם סיום המלחמה, את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו איבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה ("פליטה"). למעשה שארית הפליטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br />
<br />
====קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה":====<br />
#כ- 50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירים. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה (חזרה למולדת) של בעלות הברית. מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או פחדו מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלא רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה או בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br />
#היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות.<br />
#היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית.<br />
#יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה.<br />
#פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br />
===הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים===<br />
*התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים.<br />
*התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נהנתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו. הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br>על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946, שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים. לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ- 100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה" (ראו פירוט בהמשך) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה. הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br />
===הקשיים של ניצולים במחנות העקורים===<br />
- הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה , מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים ". תנאי החיים של אום ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים. <br><br />
- יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים . היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני<br><br />
- הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956!(קרא בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה)<br><br />
- דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן , שסייר בקיץ 45 בכ30 מחנות עקורים ,מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י.(קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203)<br><br />
ה. התארגנות הקורים במחנות העקורים <br><br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים , אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית , אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונית שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה. <br><br><br />
<br />
ו. *"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה . קרוב ל250,000 ניצולי שואה , בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 )<br><br />
בשלב הראשון , עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי .כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה בקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה צעירים הציוניים , כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב. <br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה בריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל , אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה . ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו .אבל במסגרתו ובמסגרת העפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה )</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23741הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:43:26Z<p>Ran.Rutenberg: /* הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים */</p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא, עם סיום המלחמה, את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו איבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה ("פליטה"). למעשה שארית הפליטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br />
<br />
====קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה":====<br />
#כ- 50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירים. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה (חזרה למולדת) של בעלות הברית. מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או פחדו מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלא רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה או בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br />
#היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות.<br />
#היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית.<br />
#יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה.<br />
#פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br />
===הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים===<br />
*התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים.<br />
*התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נהנתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו. הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br>על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946, שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים. לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ- 100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה" (ראו פירוט בהמשך) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה. הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br />
===הקשיים של ניצולים במחנות העקורים===<br />
- הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה , מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים ". תנאי החיים של אום ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים. <br><br />
- יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים . היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני<br><br />
- הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956!(קרא בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה)<br><br />
- דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן , שסייר בקיץ 45 בכ30 מחנות עקורים ,מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י.(קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203)<br><br />
ה. התארגנות הקורים במחנות העקורים <br><br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים , אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית , אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונית שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה. <br><br><br />
<br />
ו. *"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה . קרוב ל250,000 ניצולי שואה , בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 )<br><br />
בשלב הראשון , עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי .כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה בקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה צעירים הציוניים , כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב. <br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה בריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל , אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה . ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו .אבל במסגרתו ובמסגרת העפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה )</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23740הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:40:33Z<p>Ran.Rutenberg: /* שארית הפליטה – לאן? */</p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא, עם סיום המלחמה, את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו איבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה ("פליטה"). למעשה שארית הפליטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br />
<br />
====קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה":====<br />
#כ- 50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירים. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה (חזרה למולדת) של בעלות הברית. מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או פחדו מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלא רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה או בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br />
#היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות.<br />
#היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית.<br />
#יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה.<br />
#פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br />
===הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים===<br />
- התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים<br><br />
- התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נענתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו, הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שחבל שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br><br />
על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946 , שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים . לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה"*(על כך קרא בהמשך הסיכום) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה . הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br><br />
ד. הקשיים של ניצולים במחנות העקורים<br><br />
- הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה , מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים ". תנאי החיים של אום ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים. <br><br />
- יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים . היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני<br><br />
- הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956!(קרא בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה)<br><br />
- דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן , שסייר בקיץ 45 בכ30 מחנות עקורים ,מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י.(קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203)<br><br />
ה. התארגנות הקורים במחנות העקורים <br><br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים , אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית , אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונית שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה. <br><br><br />
<br />
ו. *"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה . קרוב ל250,000 ניצולי שואה , בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 )<br><br />
בשלב הראשון , עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי .כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה בקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה צעירים הציוניים , כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב. <br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה בריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל , אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה . ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו .אבל במסגרתו ובמסגרת העפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה )</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=23739הנדודים בדרכים באירופה ובאסיה עם תום המלחמה2008-10-07T10:35:45Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
עם תום המלחמה, בזמן שבלונדון, ניו-יורק וערים אחרות המונים חגגו וציפו לשובם של הלוחמים הביתה, התרחשה תנועה המונית של פליטים באירופה ובאסיה. עקב ההרס וחורבן שהותירו ההפצצות, המונים נותרו ללא בית. החלה תנועה של נדידת אנשים ליעד בלתי ידוע. במהלך מלחמת העולם השנייה אוכלוסיות רבות "הועברו" על ידי הכובשים ממקום למקום או פשוט ברחו מפני הכובשים. עם תום המלחמה הפליטים רצו לחזור מולדתם ולבתיהם וכך נוצרה תנועה אדירה של זרם פליטים.<br />
===שארית הפליטה – לאן?===<br />
מצב הפליטים היהודים או "שארית הפליטה" היה ייחודי. המונח "שארית הפליטה" (שמקורו במקרא) באו לבטא עם סיום המלחמה את המצב החסר תקדים שבו מעטים הם היהודים שניצלו לאחר חיסול רוב יהדות אירופה ("שארית"). יהודים אלו שניצלו אבדו את השייכות למקום בו חיו לפני השואה("פליטה"). למעשה שארית הפלטה הם אותם יהודים שניצלו ואין להם לאן לחזור, הם נעקרו.<br><br />
קבוצות שונות של יהודים מהווים את "שארית הפליטה" :<br><br />
(1) כ50,000 יהודים ממחנות הריכוז אשר שוחררו על ידי בעלות הברית בגרמניה ואוסטריה בין אפריל למאי 1945. יהודים אלו הובאו לגרמניה יחד עם אחרים כעובדי כפייה, שבויים או אסירי. רוב הפליטים חזרו למדינותיהם במסגרת מדיניות הרפטריאציה(חזרה למולדת)של בעלות הברית . מעטים סרבו לחזור, חששו שיאשימו אותם בשיתוף פעולה או מהשלטון הסובייטי. בקרב היהודים משוחררי המחנות המצב היה שונה. בעיקר בקרב היהודים יוצאי מזרח אירופה שלו רצו לחזור משום שלא היה לאן לחזור: לרובם לא נותרו קרוביי משפחה,בית ואפילו הקהילות נמחקו. בנוסף הם הרגישו מנוכרים מהמקום ומהאוכלוסייה המקומית שבמהלך המלחמה שיתפה פעולה עם הנאצים ולא פיללה לחזרתם.<br><br />
(2) היו גם שרידי פרטיזנים ולוחמי גטאות<br><br />
(3) היו יהודים שעם סיום המלחמה יצאו ממחבואם וחזרו לזהותם היהודית<br><br />
(4) יהודים בעלי אזרחות פולנית שהוחזרו לפולין במסגרת מדיניות הרפטריאציה<br><br />
(5) פליטים יהודים שפונו מהחזית ברומניה.<br><br />
ג. הבעיות המיוחדות של הניצולים היהודים<br><br />
- התמודדות נפשית עם השיבה למקום ממנו נעקרו ושם נרצחו בני משפחותים<br><br />
- התמודדות עם האנטישמיות וגילוי האיבה במקומות שאליהם חזרו. האוכלוסייה המקומית בחלקה נענתה מהרכוש שנגזל מהיהודים ולא הייתה לה שום כוונה להחזירו, הם גם המשיכו באנטישמיות המסורתית שהייתה מקובלת לפני המלחמה וחלקם אפילו הצטערו על כך שחבל שהנאצים "לא סיימו את העבודה". <br><br />
על רקע זה התחולל "פוגרום קיילצה" , ביולי 1946 , שבו נרצחו יותר מארבעים יהודים . לאירוע הייתה השפעה טראומטית על היהודים שרצו לחזור לבתיהם. אחת התוצאות הקשות הייתה מנוסה אדירה של כ100,000 איש שיצאו מפולין והצטרפו ל"תנועת הבריחה"*(על כך קרא בהמשך הסיכום) שהפכה כעת להמונית. רובם הגיעו למרכזי העקורים בגרמניה ואוסטריה . הפוגרום הדגיש את התובנה שפולין אינה יכולה לשמש בית ליהודים.<br><br />
ד. הקשיים של ניצולים במחנות העקורים<br><br />
- הניצולים המשיכו להתגורר אחרי השחרור במחנות העבודה והריכוז על אדמת גרמניה או אוסטריה , מחנות אלו הפכו ל"מחנות עקורים ". תנאי החיים של אום ניצולים במחנות היו קשים ביותר. במחנות לא היו תנאים סניטאריים, פרצו מגיפות וחלקם נותרו אפילו מגודרים. <br><br />
- יחס החיילים שניהלו את המחנות היה קשה. הם לא הבינו אותם בעיקר הסבב השני של החיילים, שלא היה שותף לשחרורם. בעת שחרורם הטיפול שזכו, למרות הכוונות הטובות, לא היה מתאים למצבם. בעלות הברית הציפו את המחנה במזון וחלק מהניצולים שהיה במצב תת תזונה מתו כתוצאה מאכילת יתר לא מתאימה. הניצולים היו במצב פיסי ונפשי קשה והצחנה דחתה את החיילים . היחס של החיילים באזור הבריטי היה קשה יותר מאשר באזור השליטה האמריקני<br><br />
- הניצולים היו בעצם חסרי מולדת, נעקרו ממולדתם ולא יכלו לחזור לביתם, היו חסרי כיוון ותקווה . חלק היה אפאטי לגורלו והתעניין רק בחיפוש קרובים. המצב היה קשה בעיקר משום שנושא העקורים הפך לסוגיה פוליטית, אף אחד לא רצה לקחת אחריות עליהם ובריטניה סירבה לאפשר להם לעלות לארץ ומחנות העקורים המשיכו להתקיים עד 1956!(קרא בעמ' 201 בספר של גוטמן_השואה)<br><br />
- דוח הריסון יועצו של הנשיא טרומן , שסייר בקיץ 45 בכ30 מחנות עקורים ,מדווח על מציאות עגומה ומגנה את מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית כלפי העקורים וקורא לפעולה דחופה לפתרון בעיית העקורים. בין היתר הריסון טען שההבדל היחיד בין בעלות הברית לנאצים הוא שהם לא הורגים את היהודים. הוא קרא להעלות באופן דחוף 100,000 יהודים לא"י.(קרא בספר של גוטמן עמ' 202-203)<br><br />
ה. התארגנות הקורים במחנות העקורים <br><br />
העקורים יזמו בעצמם התארגנות במחנות. ההתארגנות הייתה בכל תחומי החיים והם דרשו מרשויות המחנות לאפשר להם לנהל בעצמם את המחנה. הרצון להתארגנות אינו מפתיע משום שעקורים רבים היו מנהיגים בתנועות הנוער ובמחתרות. העקורים , אפילו כאלו שלא היו ציוניים בעבר בחרו בדרך הציונית , אחרים כמו חברי תנועת הבונד שהתנגדה לציונית שבו לארצותיהם. על הפעילות במחנות העקורים קרא בעמ' 205 – 206 בספר של גוטמן – השואה. <br><br><br />
<br />
ו. *"תנועת הבריחה" זהו תהליך הנהירה ההמוני של יהודים עם סיום המלחמה . קרוב ל250,000 ניצולי שואה , בעיקר ממזרח אירופה (פולין וברה"מ) שנעו מערבה. הבריחה היה גם שמו של הארגון שהוביל את הנהירה הזו לחופי ארץ ישראל. (ראה מפה תנועת הפליטים במסגרת תנועת הבריחה בספר של דומקה עמ' 199 ובספר של גוטמן – השואה עמ' 207-208 )<br><br />
בשלב הראשון , עוד לפני סיום המלחמה, הבריחה החלה עם קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה מבלי שהיה קשר בין הקבוצות. הם הבינו כי לא יוכלו לחזור למולדתם שהפכו לבית קברות ליהודים רבים מהם היו ציוניים עוד לפני המלחמה ואמונתם בציונות התחזקה עקב האכזבה מהשלטון הסובייטי .כוונתם הייתה להגיע לארץ ישראל. נתיב הבריחה עבר דרך רומניה בקבוצות קטנות חצו את הגבול לרומניה ושם חברו עם חיילי הבריגדה שהיו באירופה ובעזרתם ניסו להגיע לא"י. המשטרה הסובייטית גילתה את נתיב הבריחה ואסרה צעירים הציוניים , כך שנאלצו למצוא נתיבי בריחה אחרים, דרך קרקוב. <br />
בשלב השני עם סיום המלחמה הפכה בריחה ליעד לאומי ושליחים מארץ ישראל , אנשי בריגדה ואנשי ג'וינט יחד עם המוסד לעלייה ב' כיוונו את הפליטים לנמלים בהם יכלו להפליג לארץ. כ250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה . ארגון הבריחה היה לא חוקי ומעולם לא פרסם קריאה המונית להצטרף אליו .אבל במסגרתו ובמסגרת העפלה עלו לארץ אלפי יהודים (קרא בעמ' 209 - 210 בספר של גוטמן-השואה )</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7&diff=23683עקרון שלטון החוק2008-05-13T20:00:30Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי DaViDHsikum</p>
<hr />
<div>== עקרון שלטון החוק ==<br />
<br />
בעקרון שלטון החוק יש 2 סוגים:<br><br />
:>שיש חוקים.<br><br />
:>והחוקים שולטים.<br><br />
שבו גם האזרחים וגם רשויות השלטון במדינה כפופים לחוק שנוצרת בדרך דמוקרטית, לפי בתי המשפט שנבחרו בבחירות דמוקרטיות.<br><br />
חוק הוא גבול.<br><br />
<br />
<br />
<br />
== ההבדלים בין חוק דמוקרטי לחוק לא דמוקרטי ==<br />
<br />
'''מקור החוק:''' - מה התפקידים של המחוקקים ושל האזרחים.<br><br />
'דמוקרטי:' העם הוא המחוקק, והאזרחים בוחרים את נציגיהם בכנסת והם פועלים לטובת האזרחים.<br><br />
'לא דמוקרטי:' המחוקק הוא השליט, והאזרחים לא משתתפים כלל, אך כפופים לחוקים שהשליט מחוקק.<br><br />
<br />
'''כפופי החוק:''' - מי כפוף לחוק ומי לא.<br><br />
'דמוקרטי:' כל האזרחים, המחוקקים ונציגי הכנסת כפופים לחוקים(פשוט כולם).<br><br />
'לא דמוקרטי:' החוקים שהשליטים מחוקקים חלים רק על האזרחי המדינה, אך לא על המחוקקי החוקים.<br><br />
<br />
'''מהלך החקיקה:''' - כשיש חקיקה, איך החקיקה מתנהל.<br><br />
'דמוקרטי:' תהליך ממושך של דיונים הנותן לאזרחים הזדמנות להשפיע בעזרת התקשורת לשנות את ההחלטה של המחוקק.<br><br />
'לא דמוקרטי:' השליט מחליט את גזר הדין של האזרח באופן מיידי, ללא דיונים, ללא הפגנות או תקשורת.<br><br />
<br />
'''היתרון החוק:''' - למה זה יתרון שיש חוקים.<br><br />
'דמוקרטי:' בזכות החוק שמגביל גם את המחוקקים, זה יתן לאזרחים קצת ביטחון שלא מקנה למחוקקים לעשות כל דבר.<br><br />
'לא דמוקרטי:' המחוקקים במשטרים לא דמוקרטיים לא מחוייבים לחוקים, פרט לאזרחים.<br><br />
<br />
<br />
<br />
לשלטון החוק יש 2 מובנים: היבט פורמלי והיבט מהותי.<br><br />
<br />
== היבט הפורמלי ==<br />
<br />
<br />
קובע את התנאים שעל פיהם הוא נחקק החוק ועל פיהם הוא נאכף.<br />
<br />
<br />
== היבט המהותי ==<br />
<br />
מתבסס לעיקר החוק.<br><br />
חוק מומלץ, כי חוק זה מגן על [[זכויות האדם והאזרח]], זכויות מיעוטים, ובכלל מונע עריצות של השלטון.<br><br />
<br />
<br />
<br />
== הסיבות בצורך לציית לחוק. ==<br />
<br />
*אם לא נציית- נענש.<br><br />
*השמירה על שלטון החוק מבטיחה את שמירת זכויות הפרט ואת הגבלת השלטון.<br><br />
*<br />
<br />
<br />
== שלטון החוק ביהדות ==<br />
<br />
שלטון החוק פירושו ש'''כולם''' הן זה ההנהגה והן זה התושבים כפופים לחוק.<br><br />
לפי המסורת היהודית המחוקק הוא האל שאפילו הוא בעצמו כפוף לחוקים שלו עצמו.<br><br />
בני ישראל קיבלו את התורה מהאל, אבל תוכן התורה נוצרה ע"י בני ישראל בלבד.<br> <br />
האל המחוקק חייב לא להתערב בתהליך יצירת החוקים בתורה בבית המדרש.<br><br />
גם אם יהיה מלך בשר ודם, אז גם הוא יהיה כפוף לחוקים.<br><br />
<br />
== גבולות הציות לחוק - סוגי עבריינות ==<br />
<br />
הציות לחוק הוא חובה המובנת מאליה. לפעמים ישנם פרטים וקבוצות שאינם מצייתים לחוק.<br><br />
מבחינת המשפט, אי-ציות לחוק מוגדר כעבריינות.<br><br />
עבריינות היא פעולה בניגוד לחוק והשלטון רואה בה מזיקה או מסוכנת לחברה ולכן יש להעניש עלייה.<br><br />
כל עבירה על החוק נחשבת עבירה פלילית.<br><br />
ויש סוגים שונים של עבריינות.<br><br />
<br />
<br />
== עבריינות פלילית רגילה ==<br />
<br />
עבירה שנעשת מסיבות אישיות במטרה להשיג רווח אישי וטובות הונאה.<br><br />
האדם פוגע בתחושת הביטחון של האזרח.<br><br />
<br />
<br />
== עבריינות שילטונית ==<br />
<br />
אנשים מכובדים בתפקידים ציבוריים מנצלים את כוח מעמדם כדי לקדם את מפלגתו, או את העבודתו.<br><br />
דוגמא דימיונית: שר האוצר לוקח כספים רבים ומכניס למפלגתו כדי לקדם את מערכת הבחירות לטובתו.<br><br />
הסיבה לכך הוא לא אישי, אלא הרצון לשרת בכך שכולם יאהבו אותו ויבחרו אותו.<br><br />
<br />
<br />
<br />
== עבריינות אידיאולוגית- פוליטית ==<br />
<br />
המשך יבוא... <br />
[[קטגוריה:אזרחות]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D_/_%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=23681פרנהיים / ש"י עגנון2008-05-13T19:50:19Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Amihai</p>
<hr />
<div>===תקציר העלילה===<br />
<br />
====פרק א'====<br />
<br />
וורנר פרנהיים חוזר לביתו לאחר היעדרות ממושכת ומוצא אותו נעול! האישה האחראית על הבית ("השוערת") מתפלאת מאוד לראות את האדון פרנהיים. היא מדברת אליו בהתנשאות ובחוצפה. מתוך דבריה, למד פרנהיים, שאשתו אינגה עזבה את הבית ולקחה עמה את המפתחות כי לא חשבה שמישהו יזדקק להם. מאחר שהתינוק שלה מת, באה אחותה גרטרוד שטיינר ולקחה אותה לבית הקיץ שלהם בליקנבך (כפר מרוחק מהעיר). פרנהיים נותר עוד יומיים בעיר. הוא מסתובב בבתי קפה, משוחח עם כל מי שנקרה בדרכו ואף עולה לקבר בנו. ביום השלישי משכן את המתנה שקנה לאשתו, קנה כרטיס נסיעה הלוך-חזור לליקנבך, במטרה לפגוש אותה שם (ניתן להתייחס לכרטיס ולראות בכך רמז לעתיד לבוא - הוא יודע שהוא לא ישאר אם אישתו בכפר וקונה מבעוד מועד כרטיס המיועד לחזרתו שלו).<br />
<br />
====פרק ב'====<br />
<br />
פרנהיים מגיע לביתם של גרטרוד והיינץ. גרטרוד עומדת בחוץ, מקפלת כביסה. היא מקבלת אותו בסבר פנים יפות, ומכבדת אותו במיץ פטל, ללא שמחה יתרה. אז מתברר שפרנהיים שב מן השבי. פרנהיים מבקש לראות את אשתו, אינגה, תוך שהוא מתבונן בדלת שנפתחה לתוך הבית. גרטרוד טוענת שאין הוא יכול להיכנס פנימה, משום שמיטתו של זיגי, בנה הצעיר, נמצאת שם. בכך היא חוסמת בפניו את הגישה לתוך הבית – לאשתו. הבן זיגי שנכנס לפתע חושף את השקר בדבר המיטה ומפגין סלידה גלויה כלפי הדוד הלא-מוכר. גרטרוד מודאגת מן הביקור הבלתי-צפוי. אינגה מצפה דווקא לקרל נייס, ואין זה ראוי שהשניים ייפגשו פנים אל פנים דווקא בחדרה של אינגה. משום כך, היא שולחת את בנה זיגי לקרוא לאביו היינץ, בכדי שזה ידבר עם פרנהיים. כאשר ממתינים השניים להיינץ, לא מתקיימת שיחה ביניהם. המתח השורר באוויר מעיק על שניהם. זיגי אינו יודע לומר לאביו מי הוא האדם הממתין לו וכך מצפה היינץ לפגוש אדם זר.<br />
<br />
<br />
<br />
====פרק ג'====<br />
<br />
היינץ נכנס לחדר ופניו זועפות. משראה את פרנהיים, הוכפל זעמו. פרנהיים מושיט לו את שתי ידיו לשלום, אולם היינץ מגיב בהושטת קצות אצבעותיו בחוסר-רצון ומסתפק במילה אחת: "חזרת". היינץ מאפר את הסיגריה שלו לתוך כוס הפטל (מבלי לדעת שזאת הכוס של פרנהיים), ומנסה לברר מה יודע פרנהיים על "המצב החדש". פרנהיים מתפלא שאף אחד מבני המשפחה, ובעיקר אשתו, לא באו לקדם את פניו בתחנת הרכבת כשחזר לאחר היעדרות כה ממושכת. תשובתו של היינץ מלגלגת, כאילו הוא תוהה מדוע על אינגה היה לרוץ לקראתו עם שובו. פרנהיים מרים את קולו לראשונה ודורש לפגוש את אינגה. היינץ מבקש מפרנהיים שלא לעקוב אחר מעשיה של אינגה, כי כעת היא עצמאית ונתונה ברשות עצמה. בנקודה זו מאבד פרנהיים את קור-רוחו ודורש הסבר לדברים הללו, שהרי מדובר באשתו. היינץ מסביר לפרנהיים, באמצעות סיפור על זוג אחר כביכול, מדוע אינגה אינה מעוניינת בו: מתברר שבעבר הרחוק היתה בת-טובים אחת (אינגה) מאורסת לאדם אחד (קרל נייס – חברו של פרנהיים). רצה הגורל ואותו אדם (קרל נייס) נעלם, והחבר הנותר (פרנהיים) ניצל את המצב לטובתו והתחתן איתה. מתברר שאותו אדם שנעלם (קרל נייס) נמצא חי והזוג רוצה להתחתן כפי שתוכנן מלכתחילה. פרנהיים המום מהאמת שנתגלתה לו. הוא עצמו ראה כיצד נהרג קרל נייס ממפולת של הר שהתמוטט עליו... הוא מהרהר, הייתכן שאדם יכול להינצל מאסון שכזה? היינץ מציע לפרנהיים לשכוח מפרשיית הונאה בכספים בה היה מעורב בעבר, לתת גט לאשתו, להסתייע בסכום כסף שיקבל ולעזוב את אשתו לעד. פרנהיים מבקש לפגוש את אינגה וזו מסכימה לקבל את פניו.<br />
<br />
====פרק ד'====<br />
<br />
אינגה מקבלת את בעלה פרנהיים בסבר פנים יפות ועינייה מלאות אושר. השיחה מתחילה בשאלות מנומסות של אינגה באשר למקום הימצאו של פרנהיים בשנות היעדרותו. במהרה מבין פרנהיים שאשתו ניזונה משמועות ואשר עלה בגורלו, לא ממש עניין אותה. הוא עובר לעניין העיקרי הטורד את מנוחתו. הוא מנסה להסביר שלא שיקר באשר למותו של קרל נייס. הוא נשבע שהיה עד למקרה התמוטטות ההר והוא מביע תמיהה היכן היה קרל נייס בכל הזמן הממושך שנעדר ונחשב כמת, למרות שניצל ממפולת ההר. אינגה מתחמקת מהניסיון להשיב לשאלה. פרנהיים רואה במות בנם את הסימן למות הנישואין וכן הוא מזהה שהאושר שראה בעינייה היה כתוצאה משובו של קרל נייס. מאזכור מות הבן, מגיבה אינגה בצער והיא בוכה. פרנהיים מודיע שהגיע השעה ללכת, אך במקום לעשות זאת הוא תוהה מדוע אין אשתו מתעניינת באשר קרה לו בעת שהותו בשבי. גם במקרה זה היא מתחמקת מתשובה ישירה ומנסה לפתור עצמה בכאב הראש המטריד אותה.<br />
<br />
היא מבקשת ממנו שילך. בטרם יציאתו, מצביע פרנהיים על הבדל בולט בינו לבין אינגה. הוא מציין שהוא עדיין הולך בנעליו הישנות, משום שהן נוחות לו, בעוד היא ערכה שינויים בתסרוקתה לפי צו האופנה. דפיקה בדלת קוטעת את דבריו. הילד זיגי העביר לאינגה פתקה מקופלת. אינגה מבקשת ללכת, למרות שלא הביטה בפתקה. הדיאלוג בין השניים מסתיים בניסיון אחרון של פרנהיים לשכנע את אינגה להישאר עמו, אולם היא עוזבת את החדר. אז מרגיש פרנהיים כי נעליו לוחצות לו, הוא מהרהר בכרטיס הנסיעה שקנה ומבין שאין כל חשיבות לזמן, אם ייסע ברכבת הצהריים או ברכבת הלילה. הוא אומלל כעת, עומד לבדו בחדר, מביט עליו בפעם האחרונה ולבסוף יוצא וסוגר את הדלת אחריו.<br />
<br />
----<br />
<br />
<br />
===מבנה הסיפור===<br />
<br />
הסיפור בנוי כמעגל סימטרי מובהק: בפרק א' נוכח פרנהיים כי אשתו איננה בביתם; בסיום הוא לאינגה לשוב אליה, אך היא "כבר נסתלקה והלכה לה". בשיחתו של פרנהיים עם השוערת בפתיחה, הוא מקווה למצוא את אינגה; בסיום – "עמד לו פרנהיים יחידי וסח עם עצמו". בפרק הפתיחה קונה פרנהיים כרטיס הלוך ושוב; בסיום הוא משתמש בחציו השני של הכרטיס כדי לחזור לעיר. בתחילת הסיפור, עומד פרנהיים בפני דלת ביתו הנעולה; בסיום הוא נותר לבדו בחדר לאחר שאינגה עזבה, "השקיף על החדר ויצא וסגר את הדלת".<br />
<br />
הבדידות ההתחלתית בה מצוי פרנהיים נקשרת למצב הבדידות המוחלטת בה הוא נתון בסיום. הוא שרוי במפח-נפש, ללא מוצא. סופו של הסיפור נעוץ בתחילתו ומבנה מעגלי-סימטרי זה מעצב את תחושת גזר-הדין שהוטל על פרנהיים.<br />
<br />
<br />
<br />
====מבנה הסיפור "פרנהיים" תואם את מאפייני הסיפור הקצר:====<br />
<br />
אקספוזיציה – משפט הפתיחה של הסיפור: "בחזירתו מצא את ביתו נעול" מציג עולם שלם של ציפיות, שהתמוטט לנוכח פני המציאות. הניגוד העז בין החזרה לבין הדלת הנעולה, מהווה את הביטוי המשמעותי ביותר למצוקה בה נתון גיבור הסיפור. בפתיחת הסיפור ניתן מידע אודות הדמויות, תוך התמקדות במצבו הנפשי והקיומי של פרנהיים. המפגש בין פרנהיים לבין השוערת בביתו מרמז עלסיום פרק הנישואין בחיי בני-הזוג, זאת עוד בטרם פגש פרנהיים ברעייתו. פרנהיים מתבשר על מות בנו ועל עזיבת אשתו לכפר מרוחק. הוא משתהה בעיר עוד שלושה ימים – רמז לחששו מפני תוצאות הפגישה עם אשתו, כאילו מבקש לדחות את הקץ.<br />
<br />
למרות נסיעתו לכפר ליקנבך מתוך כוונתו להשיב את אשתו לחיקו, ניכר כי במעמקי תודעתו, יודע פרנהיים כי אין עתיד ליחסיו עם אשתו, שנידונו לכישלון.<br />
<br />
סיבוך: הסיבוך בסיפור נוצר עקב שובו של פרנהיים לביתו הנעול וניסיונו המאכזב לפגוש את אשתו ולהשיב אותה לחיקו.<br />
<br />
התפתחות העלילה: העימות בין פרנהיים לבין היינץ המטיח בו את "המצב החדש".<br />
<br />
נקודת השיא: הגילוי הדרמטי לפיו קרל נייס חי! זאת להפתעתו של פרנהיים, שהיה משוכנע שקרל נייס נהרג בהתמוטטות ההר.<br />
<br />
סיום והתרה: פרנהיים משלים עם מר גורלו. הוא מבין שנסתם הגולל על סיכויי שיקום מערכת היחסים עם אשתו. הוא סוגר את הדלת ויוצא אל בדידותו.<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
===הדמויות=== <br />
<br />
====אפיון הדמויות====<br />
<br />
=====וורנר פרנהיים===== <br />
גיבור פסיבי (גיבור שלכאורה מניח לעצמו להיסחף על-ידי האירועים, נוטה לקבל על עצמו את דינן של הנסיבות או של התביעות החברתיות, והכרעותיו הן פרי ויתורו על מאבק פעיל לשינוי גורלו). כמיהת נפשו של פרנהיים היא להשיב לעצמו את אשתו אינגה. הוא השיג אותה באופן מקרי (חברו קרל נייס שיועד לה, נעלם כאשר התמוטט עליו הר), בניגוד למה שהיה מתוכנן מלכתחילה. נראה כי כוחות אי-רציונליים פועלים על הגיבור נטול השליטה: גיוסו של פרנהיים למלחמה, נפילתו בשבי, שחרורו מחד גיסא והיעדרותו הממושכת ושיבתו המפליאה של קרל נייס, מאידך גיסא. כדברי פרנהיים: "מה יכול אני אם אפילו הרים משטים בי", כאילו מבקש לומר שהוא קורבן בידי כוחות הגורל העליונים. ביסוס לרוח זאת ניתן בהשארת השאלה של פרנהיים באשר לתעלומת ההיעלמות של קרל נייס, ללא מענה. אין הסבר למניעיה של אינגה לנתק את הקשר עם פרנהיים ולבחירתה המחודשת בקרל נייס. המסתורין בנוגע לשאלות אלו מעצב אף הוא את תחושת הימצאם של כוחות אי-רציונליים, השולטים בדמותו של הגיבור הפסיבי והכנוע.<br />
<br />
======צדדים שונים לדמותו של פרנהיים:======<br />
<br />
* דמות אומללה של אדם ששב מהשבי לאחר תקופה ארוכה ונתקל ב"דלתות סגורות" – בדמותם של השוערת, הגיסה גרטרוד, הגיס היינץ והרעיה אינגה, המסרבים לקבל אותו בחזרה לחיים. בשיבתו, ניצב פרנהיים מול מציאות חדשה ובלתי-צפויה שהוא קורבנה. הוא כאמור מוותר על מאבק פעיל ובכך הוא מכיר למעשה בחוסר-האונים שלו כנגד אותם כוחות נסתרים, שהולידו את המציאות החדשה שגילה עם שובו. עם יציאתה של אינגה מחייו, מתרוקן פרנהיים מכל וכל – "וכבר נתרוקן מכל מחשבה ואותה מתיחות שהיתה בו התחילה מתרופפת והולכת". הוא מאבד את אינגה המייצגת את עברו ויחד עמה, באקט הסמלי של סגירת הדלת, הוא נפרד גם מעתידו – במובן של "סגירת הדלת" על קיומו כולו. הוא בוחר ב"מרד הפסיבי" המושלם: שלילת החיים – הוא מת מוות נפשי. עמידתו לבדו בחדר הריק נתפשת כמצב קיומי של בדידות וריקנות, שיהיה נחלתו מרגע זה ואילך.<br />
<br />
* דמות האוהב הנשגב המגלה גדלות-נפש בהחלטתו לשחרר את אשתו ממחויבותה כלפיו ולהסתלק בשקט מכל מאבק. זו ההוכחה הגדולה לאהבתו הנעלה. פרנהיים שמח באושרה של אינגה, אף על פי שהוא יודע כי המקור לאושרה אינו בו, אלא בגבר האחר. יכולתו להשתתף בשמחתה כאשר אושרה, פירושו הרס סיכוייו שלו לאושר, מוכיחה את אצילות נפשו, השואבת את קיומה מכוח אהבתו. רחמיו של פרנהיים על אינגה והחלטתו לצאת מחייה ולהניח לה להגשים את מאוויה – מקורם ביכולתו להגיע לוויתור עצמי אבסולוטי למען הזולת. ויתורו העצמי של פרנהיים הוא גבורתו וגדולתו. קורבנו של פרנהיים הוא הביטוי לנאמנותו המוחלטת לכמיהת הנפש, שבאמצעותה הוא מגשים את עצמו, אך דרכה הוא גם מובל לאבדון. האהבה האולטימטיבית היא בנכונות לוותר על מושא האהבה עצמו.<br />
<br />
*דמות החוטא המשלם על מעשיו – דמותו של פרנהיים מוזכרת בקווים הרומזים לאי-יושר בהתנהגותו. במקרה אחד, הוא סרח בתחום הכספי במסגרת עבודתו במפעל המשפחתי. במקרה נוסף, מהימנותו מוטלת בספק באשר לפרשת היעלמותו של קרל נייס. היבט שלילי זה באישיותו עשוי להסביר את גורלו כעונש על חטאים שביצע. העובדה שהתעכב שלושה ימים בעיר, משכן את המתנה שקנה לאשתו וקנה מראש כרטיסי נסיעה הלוך ושוב רומזים שפרנהיים כאילו מצפה לכישלון, אולי כמי שמכיר בצדק העומד להיעשות עמו. החטא המוסרי של גזילת אינגה מקרל נייס מתברר כמשגה טרגי שלמרות שלא נעשה במזיד, הוא יצר עיוות שחייב תוצאה טרגית.<br />
<br />
=====אינגה=====<br />
<br />
אשתו הנוטשת של פרנהיים. מעט מידע ניתן אודותיה ואפילו החלטתה המכרעת לנתק מגע מבעלה לא זוכה להסבר הולם בסיפור. דמותה שנויה במחלוקת משום שאין היא טורחת להסביר את מעשיה ויתרה מכך, אין היא מעוניינת אפילו להקשיב לקורות בעלה בשנות השבי בהן סבל. חוסר-אנושיותה מאיר בעוצמה את אנושיות בעלה וכן את מצבו העגום של מי שמצא עצמו חסר אונים מול חומה בצורה. <br />
<br />
=====גרטרוד והיינץ שטיינר =====<br />
<br />
בני הזוג שטיינר הם דמויות משנה בסיפור שתפקידן להמחיש את דחייתו של פרנהיים ששב לאחר היעדרות ממושכת. הם נוהגים בו בעוינות ובהתנכרות, תוך התעלמות מופגנת מבשורת שובו מן השבי.<br />
<br />
בני הזוג שטיינר מעצבים היטב את העולם הערכי בו הם פועלים. הם מרוכזים בעצמם. הם אטומים לרגשות הצער של פרנהיים והם רומסים אותו ללא רחם.<br />
<br />
גרטרוד מתנהגת בצביעות כאשר היא מקבלת את פרנהיים בסבר פנים יפות, אך בלא שמץ של שמחה. היא בוחרת לשקר לו באשר לסיבה למנוע ממנו לפגוש את אשתו. היא מגישה לו אמנם מיץ פטל, אך חרדה מהאפשרות שיישאר לארוחת צהריים. היא פותרת עצמה בהגשת כוס פטל נוספת, כדי שלא ירגיש עלוב כל-כך. היא חושבת על בנה ועל העובר שבבטנה ואין דעתה נתונה כלל לפרנהיים ולמצוקתו. העניין היחידי המעסיק אותה בהופעתו הפתאומית הוא שניתן יהיה להביא לידי סיום את מערכת היחסים בינו לבין אחותה, אינגה. עוינותה האמיתית של גרטרוד כלפי פרנהיים באה לידי ביטוי בשמירתה הנאמנה על פתח חדרה של אינגה ובישיבתה הנחושה מולו. השתיקה בין השניים מעידה על הדחייה שהיא חשה כלפיו והמבוכה הכרוכה בה. גם הבן הצעיר זיגי המגיב בסלידה כלפי דודו, מעצים את תחושת הניכור המופגנת כלפי פרנהיים. משנכנס בעלה היינץ, מתגלה הצד התלותי והמושפל של גרטרוד. היא מעריצה אותו על אף שהוא נוהג בה כבשפחה עלובה. כל מעייניה בניסיונה להיות לו רעיה מסורה ו"להכין" עבורו את העובר שבבטנה.<br />
<br />
היינץ לעומתה, לא מתנהג בצביעות. הוא גס-רוח וזועף מטבעו. הוא מוותר על נוהגי נימוס וממהר לבשר לפרנהיים ש"נשתנה משהו בעולם". הוא מבהיר לו את מצבו לאשורו בנימת דיבור קרה ועניינית. גם ההסבר לפרנהיים ניתן מתוך עמדה של ריחוק, באמצעות סיפור מעשייה ("מעשה בנערה בת-טובים..."), המשחרר אותו ממעורבות רגשית במסופר. הוא מפעיל לחץ על פרנהיים להשלים עם גורלו ללא מאבק והוא אף מציע לו לקנות ממנו בממון את הסכמתו הכפויה בדבר מתן הגט לאינגה. היינץ שטיינר רואה עצמו כאדם גדול וחשוב, בעל מעמד ויוקרה. הוא נוהג בזולת בכלל ובפרנהיים בפרט בזלזול.<br />
<br />
אל אשתו גרטרוד הוא מתייחס באדנות ובעליונות: הוא פוקד עליה להישאר במקומה ולהקשיב לו, הוא צועק עליה ומזכיר לה שמחובתה לדאוג שמאפרה תוצב במקומה תמיד. הוא יהיר ודורסני ובאישיותו הנלעגת, הוא מאיר את פרנהיים באור חיובי.<br />
<br />
<br />
'''תפקידם של בני הזוג שטיינר הוא להציג את פרנהיים על צדדיו החיוביים.''' בולטת שמירת הכבוד של גרטרוד מצדו של פרנהיים, לאחר שזו משקרת לו. זאת בניגוד לבני הזוג שלא מקפידים בכבודו של פרנהיים. בני הזוג נוהגים בפרנהיים בקרירות, בביטול ובקשיחות שלווה, בעוד שתגובותיו של פרנהיים עוברות שינויים קיצוניים, הניכרים בדבריו ובאורח-דיבורו. הבדלים אלו מעידים על הניגוד בין הנוקשות הבלתי-אנושית של בני הזוג לעומת הרגישות של פרנהיים. הניגוד המרכזי ביניהם יתבהר בפרק השלישי ממנו תובלט עובדת הזוגיות (גם אם אינה מזהירה) של בני הזוג שטיינר החובקים יחדיו ילד ועוד אחד בדרך, לעומת פרנהיים שננטש ביד רעייתו וחיזוק סמלי לניתוק הקשר ניתן באזכור מות בנם.<br />
<br />
האנלוגיה הניגודית בין פרנהיים לבין היינץ שטיינר מעוררת אהדה כלפי מי שנקטע מזלו (כפי שמנסח זאת פרנהיים) ונותר ללא כלום. מצבו הקיומי הריקני של פרנהיים שנותר בודד (נטוש בידי רעייתו ואב שכול לאחר מות בנו יחידו) מעורר את הזדהות הקורא. מי שנתפש על-ידי שטיינר כאגואיסט שנשא את אשתו משום שהיתה "בת-טובים", ובוודאי יסכים לוותר עליה תמורת תשלום הולם, מתגלה בעצם כמי שחש אהבה עזה עד כדי נכונות לוותר על מושא אהבתו ובלבד שזו תהיה מאושרת. <br />
<br />
<br />
<br />
===סמלים ומוטיבים בסיפור===<br />
<br />
====השמות בסיפור:====<br />
<br />
*'''פרנהיים''' – פירוש השם בגרמנית פרנ = לנסוע; היים = הביתה. שם הגיבור ממחיש את רעיון השיבה המאוחרת. פרנהיים שהשתחרר מן השבי מבקש לשוב לבית, לא רק במובן הפשוט והפיזי, אלא גם במובן הרגשי-הנפשי. הוא מבקש לשוב למקום הבטוח, למקום בו מצפים לו ושם אוהבים אותו. כמובן שמשמעות השם הופכת אירונית לאור ההתפתחות העלילתית. מסיבה זו, הופכת גם הכותרת לאחת מדרכי העיצוב לחוויה שעוררה ציפיות גדולות והסתיימה באכזבה מרה.<br />
<br />
*'''שטיינר''' – פירוש השם שטיין בגרמנית הוא אבן. היינץ שטיינר מגלם את "לב האבן" האטום לרגשות הזולת, כשם שהוא אטום לאפשרות שאולי טעה בהערכת אופיו ומניעיו של פרנהיים.<br />
<br />
*'''קרל נייס''' – פירוש השם נייס הוא יפה / נעים. שם זה רומז לעוול שנגרם לקרל נייס, אשר למרות אישיותו החיובית, נגזלה ממנו אשתו (ספק במקרה, ספק במזיד).<br />
<br />
<br />
<br />
===מוטיב "השיבה המאוחרת"===<br />
<br />
מוטיב השיבה המאוחרת מתאר אדם הנאלץ לעזוב את ביתו לזמן ממושך והחוזר אליו לאחר שנים. בחזירתו מגלה האדם שהבית שעזב הוא לא הבית אליו חזר. בסיפור "פרנהיים" יש שתי שיבות מאוחרות: האחת של פרנהיים ששב לאחר שנים מן השבי אל מציאות חדשה וטרגית מבחינתו. ניסיונו לשוב ולאחות את הקרע שנוצר עקב עזיבתו נידון לכישלון. האחרת, היא שיבתו המוצלחת של קרל נייס שלאחר היעדרות ממושכת והנחה לפיה הוא מת, הופיע פתאום ושב אל חיי אהובתו משכבר הימים, אינגה, שבהיעדרו נישאה לחברו פרנהיים.<br />
<br />
למרות היתרון ההלכתי של פרנהיים הנשוי לאינגה, הוא מפסיד אותה לאהובה מן העבר, קרל נייס. מוטיב זה עומד במרכז היצירה ותפקידו לעצב את המסר העיקרי בדבר מצבו הקיומי של האדם בעולם, בתנאים של היעדרות כפויה ושיבה מאוחרת.<br />
<br />
<br />
<br />
===מוטיב הדלת===<br />
<br />
הדלת, כמוטיב, חוזרת ומופיעה שלוש פעמים בסיפור. בפעם הראשונה, הדלת הנעולה בתחילת הסיפור הנה רמז מטרים לגורל מערכת היחסים בין פרנהיים לאשתו. הופעת הדלת הנעולה בפתיחה משמשת כביטוי סמלי ל"דלת הלב" שנסגרה בפניו של פרנהיים ששב לאחר סבל ממושך בשבי, אל בית נעול שלא משמש עוד כביתו. בפעם השנייה ניצב פרנהיים מול דלת ביתה החדש של אשתו. דלת זאת חוצצת בינו לבינה וחסימת הדלת על-ידי גרטרוד היא ביטוי לחסימת האפשרות של פרנהיים לשוב אל אשתו. בפעם השלישית והאחרונה מופיעה הדלת כסוגרת מעגל בסיפור. בסיום, כאשר פרנהיים יוצא מן החדר וסוגר אחריו את הדלת, הוא למעשה מבין ומשלים באופן סמלי שאין דרך חזרה אל לבה של אינגה שנעול בפניו לעולמים.<br />
<br />
מוטיב הדלת ממחיש את רעיון סגירת הלבבות של הסביבה כלפי האדם הבודד הנתון במצוקה. באמצעות מוטיב זה מעצב עגנון את ביקורתו החברתית כלפי בני-האדם הנועלים את דלתות לבם בפני מי שכל-כך זקוקים למעט הבנה וחמלה.<br />
<br />
----<br />
===סיכום===<br />
<br />
עלילת שיבתו של פרנהיים לביתו בנויה מעיקרה על תהפוכת ציפיות. הציפייה המרכזית של הגיבור – שיבה לביתו ותיקונו של בית זה – נסתרת על-ידי המציאות המוטחת בעוצמה על פניו של האדם התמים המאמין באפשרות מימוש ציפייה זאת. כבר במשפט הפתיחה מתעצבת תהפוכת הגורל, שתוביל אל האכזבה המרה בסוף הסיפור. המבנה המעגלי הזה מעצב את התפישה שגורלו של פרנהיים נגזר מראש וציפיותיו נידונו מלכתחילה שלא להתגשם. פרנהיים ניצב בפני שורת מכשולים, עליהם הוא לכאורה מתגבר. התגברותו היא זמנית בלבד. הוא מתגבר על האכזבה שאיש לא בא לקבל את פניו בתחנת הרכבת, הוא מתגבר על מציאת ביתו נעול ויחסה הפוגע של השוערת במקום. הוא מתגבר על מכשול האטימות של בני משפחת שטיינר (גרטרוד משקרת, היינץ מעליב, זיגי עוין). לאחר כל אלו הוא ניצב מול המכשול שיכריעו. הוא מצליח להיפגש עם אינגה, אך מבין במהרה שזו להם הפגישה האחרונה. מכאן ילך פרנהיים מדחי אל דחי עד לנקודת האין-אונים שלו אל מול המציאות, עליה אין לו כלל שליטה.<br />
<br />
המסקנה העולה מן הסיפור היא שמאמציו של האדם להגשים את כמיהת-נפשו נתפשים כמאמצי שווא, ועצם ניסיונו של האדם להגיע אל מה שבעיניו מעניק משמעות לחייו, מאופס כליל נוכח כוחות החזקים ממנו.<br />
<br />
מכאן שהסיפור "פרנהיים" מציב עלילה שסופה נעוץ בתחילתה: גורלו של פרנהיים הוא בלתי-נמנע, וכל דרכו מרגע שובו לעירו צפויה היתה מראש לכישלון. אולם, אמת אכזרית זו מתגלה לגיבור במלוא משמעותה רק בסיום. כך משרת מבנה הסיפור את הרעיון של תפישת האדם כיצור שהגורל מתעתע בו. אל מול אותו גורל, שדרכיו נסתרות, יכול האדם להציב רק ניצחון אפשרי אחד: הניצחון שבשמירה על עצמיותו, על שלמותה של כמיהת-הנפש שלו, גם אם שמירה זו כרוכה באובדנו. פרנהיים הוא דמות ספרותית, אשר האהדה שמורה לה משום היותה גיבור שהצלחתו היא בכישלונו.<br />
[[קטגוריה: ספרות]]</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8&diff=23500תוספות לאתר2008-04-15T20:05:20Z<p>Ran.Rutenberg: /* הוספת תבנית:ספר */</p>
<hr />
<div>הנה כמה מההצעות שעלו על-ידינו:<br />
*<אדום> כל גולש מוזמן לתת את דעתו האישית על כל אחת מן ההצעות וכן להוסיף הצעות נוספות</אדום><br />
*אם משהו לא מוצא חן בעיניכם אתם מוזמנים לתת את דעתכם בדף השיחה של עמוד זה.<br />
*עדיף לחתום בשמכם על הצעה שהצעתם.<br />
<br />
====1)ביקורות ספרים לקראת שבוע הספר-ובכלל====<br />
<br />
<br />
<br />
====3)סיכומים בתאוריה לנהיגה====<br />
רעיון מצויין נקווה להעלות אותו לאתר בקרוב... אם למישהו יש סיכומים בנושא זה שיודיע לי כדי שנוכל לפתוח דף לסיכומים שמההתחלה יהיו בו סיכומים והא לא יהיה ריק [[User:גיא|גיא]] 31 אוגוסט 2005 13:40 (IDT)<br />
<br />
====4)מאגר שאלות ותשובות====<br />
<br />
====5) העברת הפרוייקט של סיכומים לאוניברסיטה מפרוייקט ניסיוני לפרוייקט פעיל באופן מלא (כלומר להעלות לשם כמה סיכומים ולפתוח אותו לגמרי)==== <br />
<br />
====7<br />
<s>)כתיבת תבנית {{ברוכים הבאים}} בדומה לזאת שקיימת בויקיפדיה. מהניסיון במיזמים אחרים מבוססי ויקי ההודעה מצליחה להשאיר מספר רב של תורמים באתר.</s>====<br />
<br />
====8)הפניות לערך אינציקלופדיים בויקיפדיה. לדוגמה בערכים כמו [[הטלפון]] ====<br />
<br />
====9)פתיחת מזנון. הפורום איננו מנגנון לדיוני מדיניות שונים או להעלאת בעיות מנהלתיות (זכויות יוצרים וכו'). ====<br />
דבר חשוב מאוד לדעתי [[User:גיא|גיא]] 19:29, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
<br />
====10) הפניית מילים מתוסבכות במיוחד (כאלה שנוטות להופיע בסיכומים או ספרים משום מה) לויקימילון. אולי בצבע או סימון מיוחד?====<br />
*רעיון טוב...--[[User:Amihai|Amihai]] 19:30, 3 יולי 2005 (IDT)<br />
*ואיך תגדיר בדיוק "מילה מתוסבכת במיוחד"?[[User:Yagil|Yagil]]<br />
*אה זהו שלא נגדיר אלא נאלתר (אלא אם כן נראה לך שיש למישהו דרך כלשהיא להגדיר את זה. פשוט צריך לחשוב מה מסובך, ואם לך זה נראה מילה פשוטה אז יכול להיות שמישהו אחר לא מכיר אותה והוא יחליט שהיא מסובכת אז הוא יקשר אותה. [[User:בונגולים|בונגולים]] 20:29, 3 יולי 2005 (IDT)<br />
====11)לעשות מקום שרואים איזה מנהלים מחוברים====<br />
[[User:Yagil|Yagil]]<br />
<br />
אחלה...חשבתי על משהו כזה...יש משהו כזה בוויקיפדיה צריך רק להפעיל..אבל זה לכל הגולשים..רבל לא תיהיה בעיה לסדר שזה יראה רק מנהלים..<br />
<br />
==== להוריד את המספרים בתחילת כל הצעה. ==== [[User:בונגולים|בונגולים]] 16:18, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
:זה גורם לחוסר עקביות. אם מגיבים בדף השיחה יש לדבר על ההצעה לפי תיאורה ולא לפי המספר. [[User:בונגולים|בונגולים]] 16:18, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
:ועוד באותו עניין: ליצור ארכיון של ההצעות הקדומות עם הדיונים והתוצאות (בביצוע, בוצעה, נדחתה וכד'). [[User:בונגולים|בונגולים]] 16:25, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
<br />
אוקיי...כרגע הדף הזה הוא בשביל שנוכל לפתח את האתר בחופש וכדי שנוכל לרכז את כל הרעיונות "הטובים" שלנו במקום אחד ושכל אחד יתן את המשוב שלו...<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 16:27, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
:ואיך מה שאמרת קשור להצעה שלי? [[User:בונגולים|בונגולים]] 16:31, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
<br />
זה אומר שהדף בתהליכוי פיתוח..וברגע שנתחיל לבצע את מה שכתוב בו אז נתחיל לארגן לפי בביצוע מבוצע וכו'..--[[User:Amihai|Amihai]] 16:33, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
:אבל אני לא מבין עדיין אם זה כן או לא להוריד את המספרים... אני חושב שכדאי כבר עכשיו (זה שהדף בפיתוח אומר שאי אפשר להוריד את המספרים?!) [[User:בונגולים|בונגולים]] 16:37, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
<br />
לא הבנתי אבל למה להוריד את המספרים? --[[User:Amihai|Amihai]] 16:40, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
:כי כשמוחקים הצעה מסוימת נוצר חור. ואז זה עוד יותר לא מסתדר עם התוכן עניינים. (תבדוק אותו ותראה איזה בלאגן.9) [[User:בונגולים|בונגולים]] 16:44, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
<br />
*למי זה משנה? המספור לא יירד.[[User:Yagil|Yagil]]<br />
:לא הבנתי למה לא, אבל whatever [[User:בונגולים|בונגולים]] 17:21, 4 יולי 2005 (IDT)<br />
* לדעתי אין טעם להוריד את המספור הקיים פשוט מהיום לא למספר הצעות חדשות<br />
====12)<s> לעשות מדריך איך לבדוק ציוני בגרות באתר של משרד החינוך</s>====<br />
:בהחלט יכול להועיל. כולל להגיד לאנשים לשמור עותק (כתוב במקום בטוח) וגיבוי (שמור במקום נגיש) של המידע שעל הדף עם פרטי ההתחברות. [[User:בונגולים|בונגולים]] 02:07, 6 יולי 2005 (IDT)<br />
יש כבר [[User:גיא|גיא]] 31 אוגוסט 2005 13:41 (IDT)<br />
<br />
==אתר סיכוים אחר, נסו דבר עם בעל האתר==<br />
<br />
[http://planet.nana.co.il/arie1985/Sikumim.html סיכומים לבגרויות בתנ"ך לדתיים].<br />
האייסיקו של בעל האתר: 130149074<br />
[[User:אחיה פ.|אחיה פ.]] 9 ספטמבר 2005 15:16 (IDT)<br />
<br />
*האם אתה מכיר אותו? [[User:Yagil|Yagil]] 9 ספטמבר 2005 15:20 (IDT)<br />
<br />
<br />
==שינוי בצורת הצגת הסיכומים לאוניברסיטה==<br />
פורמט הווקי אינו מתאים מספיק לסיכומים לאוניברסיטה. אין יכולת מספיק טובה לשלב נוסחאות מתמטיות בתוך הטקסט בצורה קריאה ושוטפת ובנוסף לכך העברת הסיכומים לפורמט זה גוזלת זמן יקר וארוך. להבדיל מסיכומים לבית הספר שהם יחסית פשוטים ולא מורכבים סיכומים לאוניברסיטה מורכבים ודורשים שינויים מעטים יותר לאורך זמן. לכן אני חושב שסיכומונה צריכה בנוסף לווקי לאפשר להעלות (לא ישירות אלא דרך אמייל לאחד ממנהלי האתר שיהיה אחראי לתפקיד) סיכומים בקבצים כגון pdf או וורד או אופן-אופיס המאפשרים כתיבת סיכומים מהירה יותר ויצירת סיכומים מורכבים. <br />
<br />
אשמח לקבל תגובות בנושא [[User:גיא|גיא]] 22 דצמבר 2005 22:04 (IST)<br />
<br />
יצרתי דף קישור להורדה לדוגמא: [[User:גיא/דף דוגמא - אוניברסיטה]]<br />
<br />
<br />
==הגיע הזמן==<br />
*** הגיע הזמן להעביר את הסיכומים של האוניברסיטה עוד שלב.<br />
כמו שראיתם..בימים האחרונים הבאתי סיכומים מאתרים אחרים, פירסמתי בפורמים של סטודנטים ודאגתי להביא אנשים לכאן שיעלו דברים.<br />
הפרוייקט של האוניברסיטה הוא עדיין "ניסיוני", אני חושב שאנחנו צריכים להכניס עוד 20-30 סיכומים ולהתחיל להניע אותו..<br />
נתחיל עם האוניברסיטה הפתוחה שיותר קרובה אלינו ושאנחנו יודעים מה הולך שם(אנחנו איכותיים יותר) ונדאג לפרסם את זה בין הקמפוסים שלנו.<br />
ברגע שיתחילו יותר אנשים להכיר את זה(פרסום 1 בתפוז ובעוד כמה פורומים בקושי נחשב) זה יתחיל להתגלגל מעצמו.<br />
<br />
אז אני אומר שכל אחד ייקח חלק מהסיכומים שלגיא יש..חלק מאלו שלי יש ונתחיל להעביר אותם לפורמט של האוניברסיטה.<br />
נקבע חוקים מסודרים ניקח משובים כמו הדף הזה וננסה לגרום לזה להצליח.<br />
<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 14 פברואר 2006 17:37 (IST)<br />
<br />
====[[Todo|מטלות לפיתוח האתר בחופש פסח]]====<br />
==עזרה בלימודים==<br />
חשבתי שיכול להיות רעיון נחמד אם נפתח כניסיון למשל בחלק של מתמטיקה מקום של עזרה בשיעורי בית. אנשים יוכלו להביא תרגילים שלא הצליחו לפתור ואחרים יוכלו לעזור להם. [[User:גיא|גיא]]<br />
:יש פורום כזה [[User:בן|בן]]<br />
::הפורום הוא כללי מדי זה בעייתי[[User:גיא|גיא]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== סיכומים בקורס עזרה ראשונה: ==<br />
חשבתי שאולי יהיה באתר סיכומים של חומרים של עזרה ראשונה.<br><br />
שלבי החייאה(מבוגרים, ילדים ותינוקות, ועוד...).<br><br />
מה אתם אומרים?<br><br />
[[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]]<br />
<br />
:רעיון טוב מאוד לדעתי. עמיחי אתה יכול לכתוב משהו? [[משתמש:גיא|גיא]] 02:30, 12 יולי 2007 (PDT)<br />
::אני אקח את זה על עצמי לחופש. איפה אתם חושבים שזה צריך להיות? אולי תחת "פרוייקטים של סיכומונה"? [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 11:36, 12 יולי 2007 (PDT)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== סיכומים בחינוך גופני לבגרות ==<br />
<br />
אני לא יודע מה תגידו, אבל אני חשבתי אולי על סיכומים של חינוך גופני לבגרות. עיוני בלבד.<br />
מה אתם אומרים?<br />
תודה רבה לכם.<br />
<br />
[[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]]<br />
: אני לא רואה למה לא לפרסם סיכומים בחינוך גופני. אנחנו מפרסמים סיכומים במגוון מקצועות איזוטריים אחרים (מוזיקה ומזרחנות למשל). [[משתמש:גיא|גיא]] 21:29, 23 אוגוסט 2007 (PDT)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== סיכומים בנושאים של פסיכומטרי ==<br />
<br />
מצטער שאני חושב הרבה מאוד, אבל חשבתי על מדור של סיכומים של פסיכומטרי.<br />
כמו שיש את המקצועות החובה.<br />
הרי גם פסיכומטרי הוא חובה בסיום הלימודים.<br />
<br />
אז למה לא לעשות מדור של פסיכומטרי.<br />
מה אתם אומרים? רן, עמיחי, גיא?<br />
<br />
בתודה>[[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]]<br />
<br />
אל תצטער - זה דבר טוב וחיובי. לדעתי אם אתה חושב שיש צורך במדור סיכומים לפסיכומטרי אפשר להכין אחד.<br />
<br />
<br />
<br />
== סיכומים של פירושי שמות ושמות משפחה ==<br />
<br />
שלום רב.<br><br />
חשבתי על סיכומים של פירושי שמות ושמות משפחה.<br><br />
מה אתם חושבים? <br><br />
בתודה>[[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]]<br />
<br />
:יש לזה דרישה איפשהו במערכת החינוך? (מעל כיתה ב' ששם מדברים על זה...) '''עמיחי'''.<br />
<br />
אין לזה דרישה, אבל שיהיה לידע כללי.<br><br />
או שזה לא הרעיון של האתר?<br><br />
אם זה לא הרעיון של האתר, אז נשכח מהעיניין.<br><br />
בתודה> [[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]]<br />
<br />
:אני חושב שכזה דבר אפשר לעשות בוויקיפדיה... אנחנו פשוט מתמקדים בצד של הסיכומים לבגרות :-) <br />
חג שמח, '''עמיחי'''<br />
<br />
<br />
אני חשבתי על זה בגלל שראיתי בויקיפדיה שיש דבר כזה, אבל במאגר קטן.<br><br />
'''וגם שנה טובה ומבורכת!.. שנה מתוקה כדבש.. שנהיה לראש ולא לזנב.. הרבה בריאות עושר ואושר..'''<br><br />
[[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]]<br />
<br />
<br />
<br />
== מדור סקר ==<br />
<br />
למה שלא יהיה מדור סקר, נותנים נושא, והמשתמשים בוחרים בעד או נגד.<br />
<br />
מה אתם אומרים על זה?<br />
<br />
תודה רבה.<br />
<br />
[[משתמש:DaViDHsikum|DaViDHsikum]] 09:31, 4 נובמבר 2007 (PST)<br />
<br />
== הוספת תבנית:ספר ==<br />
<br />
תוכלו להוסיף בבקשה תבנית לספרים, כמו בוויקיפדיה:<br />
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8<br />
עם תבנית כזו, נוכל לפרט בעמודים בצורה נגישה וברורה את הפרטים שעומדים בראש הספר (כמו האם מדובר במחבר שחיפשת לספר, לאיזה ז'אנר ("סוגה") הוא מתיחס וכו'. אני מעונין לקחת על עצמי את המטלה של שיפור ערכים (כמה שאוכל) באתר שישתמשו בתבנית הזו, וכמו כן לסדר את הערכים בנושאים. הנה ערך לתפארת, עם תבנית ועם נושאים:<br />
http://en.wikipedia.org/wiki/David_Copperfield_%28novel%29<br />
--[[משתמש:Disparate|Disparate]] 04:40, 8 אפריל 2008 (PDT)<br />
<br />
יש סיכוי לקבל תשובה? סיכוי שבאמת תיצרו את התבנית? --[[משתמש:Disparate|Disparate]] 23:14, 14 אפריל 2008 (PDT)<br />
<br />
:כן כמובן! סליחה על התשובה המאוחרת, לא ראיתי שלא ענו לך על השאלה. אתה רוצה העתק מוחלט של התבנית? שינויים מסויימים? '''עמיחי''' --[[משתמש:Amihai|Amihai]] 06:31, 15 אפריל 2008 (PDT)<br />
<br />
::אין צורך בשינוים לדעתי, התבנית רלבנטית כמו שהיא :) --[[משתמש:Disparate|Disparate]] 06:34, 15 אפריל 2008 (PDT)<br />
::: הנה {{תבנית:ספר}}<br />
::::לדעתי יש מקום לשינוי התבנית. אנחנו לא אנציקלופדיה ולכן האיור, עיצוב העטיפה ושם ההוצאה לא ממש רלוונטיים. יותר חשוב שיהיה שמו של המתרגם. ברוב הספרים לבגרות - מדובר על רומן או נובלה - אין צורך בשם העורך. מספר העמודים משתנה בין מהדורה למהדורה ובין הוצאה להוצאה (בספרים שיש כמה הוצאות). תמונת הספר גם היא מיותרת לטעמי. [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 13:05, 15 אפריל 2008 (PDT)</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anabell&diff=23291שיחת משתמש:Anabell2008-03-03T09:39:03Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>הייי<br />
אני צריכה עזרה במתמטיקה..<br />
בהסתברות,<br />
אני מחר במבחן וכבר ימים מנסה לעבוד על זה.<br />
אך מוצאת עצמי במבוי סתום לחלוטים<br />
אם מישו יכול להסביר ולפנות לי שעה מזמנו היום אני אשמח<br />
אני במסן<br />
yoyoit-love@hotmail.com<br />
תודה מראש.<br />
אנאבל.<br />
<br />
::שלום, תרשי לי להמליץ לך על דף ה[[מתמטיקה]] שלנו, ושיהיה בהצלחה. [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 01:39, 3 מרץ 2008 (PST)</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%A6%D7%A8&diff=23284סיפור קצר2008-02-29T06:25:17Z<p>Ran.Rutenberg: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Yagil</p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{| style="border:4px solid #fff68f;padding:1em;background-color:#ffffec;width:100%;"<br />
|-<br />
| <h2> סיפור קצר </h2><br />
|-<br />
|<br />
<br />
במסגרת הסיפור הקצר יילמדו 10 סיפורים בסך הכל כמפורט להלן: 3 סיפורים מקבוצה א. סיפורי עגנון (או שתיים מיצירותיו כמפורט להלן), עוד 4 סיפורים מהספרות העברית - שניים מקבוצה ב. ושניים מקבוצה ג. וכן 3 סיפורים מקבוצה ג. סיפורים מתורגמים. <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===קבוצה א - סיפורי עגנון===<br />
<br />
שלוש יצירות מבין 17 הבאות :<br />
המטפחת; עגונות (אלו ואלו, שוקן, 1989); האדונית והרוכל; מדירה לדירה; התזמורת (סמוך ונראה, שוקן, 1989); פנים אחרות; הרופא וגרושתו (על כפות המנעול, שוקן, 1998); המלבוש; תהילה; עם כניסת היום; פרנהיים (עד הנה, שוקן, 1989); שבועת אמונים* (עד הנה, שוקן, 1998); בדמי ימיה*; גבעת החול* (על כפות המנעול, שוקן, 1998); <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===קבוצה ב- סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים===<br />
<br />
שניים מבין הסיפורים הבאים (או אחד מהסיפורים הבאים וסיפור עברי נוסף מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. מורים המעוניינים בכך, יוכלו ללמד במסגרת זו סיפור נוסף מאת עגנון.) <br />
<br />
שם ויפת בעגלה (סיפורים קטנים, דביר לעם, 1950) אברמוביץ' שלום יעקב<br />
(מנדלי מו"ס) <br />
פראדל; שפרה (פרשיות, מוסד ביאליק, 1968) בארון דבורה <br />
סובבתהו בכחש (במעגלי אהבה, עם עובד, תשי"ג) בורלא יהודה <br />
מאחורי הגדר; אגדת שלושה וארבעה (כל כתבי ח.נ. ביאליק, דביר, 1968) ביאליק חיים נחמן <br />
קלונימוס ונעמי (כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, דביר, תשכ"ה) ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף <br />
המוצא; עוולה (בין מים למים, הקיבוץ המאוחד, 1980; ילקוט לבתי הספר, הקיבוץ המאוחד, 1969) ברנר יוסף חיים <br />
כרת; תלוש (כתבי י.ד. ברקוביץ', כרך א', דביר, תשי"ט; דביר לעם) ברקוביץ' יצחק דב <br />
סעודה מפסקת (כל כתביו, ספרית פועלים/ הקיבוץ המאוחד, 1982) גנסין אורי <br />
אדם מישראל; שלולית גנוזה (סיפורים נבחרים, דביר, תשל"ז) הזז חיים <br />
שמע ישראל (כל כתבי י"ל פרץ, כרך א', דביר, תשכ"ב-כ"ו); בין שני הרים (כרך ב') פרץ יצחק לייב <br />
הערדל; נקמה של תיבת זמרה (כל כתבי שופמן, כרך א', דביר ועם עובד, 1960) שופמן גרשום <br />
בת הרב; העיוורת; בת ישראל; בין לבני הכסף (ילקוט סיפורים, יחדיו, 1981) שטיינברג יעקב <br />
הבריחה (שישה סיפורים, ספריית תרמיל, משרד הביטחון, 1984) שמי יצחק <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===קבוצה ג - סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים===<br />
<br />
שניים מבין הסיפורים הבאים (או סיפור אחד מהסיפורים הבאים וסיפור עברי נוסף מהמחצית השנייה של המאה ה-20): <br />
<br />
עד שיעבור כל המשמר כולו (גיבורי קיץ, הקיבוץ המאוחד, 1991) איני לאה <br />
שמיל; להיות אופה (הינשוף, ספרית תרמיל, 1975) אלוני ניסים <br />
שלושה; עשן; סיפור אהבה; ברטה (עשן, עכשיו, 1962); המצוד; קיטי (בגיא הפורה, שוקן, 1963) אפלפלד אהרון <br />
בעיר התחתית (בעיר התחתית, תרמיל, 1979) בלס שמעון <br />
קולנוע; משחקים בחורף (שקיעה כפרית, עם עובד, 1976) בן נר יצחק <br />
סיפור בלי כתובת (כסף קטן, הקיבוץ המאוחד, 1988) הנדל יהודית <br />
מסע הערב של יתיר; שתיקה הולכת ונמשכת (תשעה סיפורים, הקיבוץ המאוחד, תשל"א) יהושע אברהם ב' <br />
נעימה ששון כותבת שירים (בכפיפה אחת, הקיבוץ המאוחד, 1971); הינומה (שדות מגנטיים, הקיבוץ המאוחד, 1977) כהנא-כרמון עמליה <br />
יד ושם (ישראל חברים, הקיבוץ המאוחד, 1963) מגד אהרון <br />
אח קטן; ילדה בקפה (זרים בבית, הקיבוץ המאוחד, 1992) מטלון רונית <br />
השבוי (שבעה סיפורים, הקיבוץ המאוחד, תשל"א) סמילנסקי יזהר <br />
<br />
<br />
דרך הרוח; נוודים וצפע (ארצות התן, עם עובד, 1989) עוז עמוס <br />
התרנגולת בעלת שלוש הרגליים (מומנט מוסיקלי, הקיבוץ המאוחד, תש"מ) קנז יהושע <br />
מעשה ברוקח ובגאולת העולם; דברים שבטבע האדם; על הצללים והצלם (מותו של האלוהים הקטן, שוקן, 1970) שחר דוד <br />
מעשה בעץ זית; תחרות שחייה (סיפורים, כתר, 1987) תמוז בנימין <br />
<br />
הערה: רוב הסיפורים הנכללים בקבוצה ג' נכתבו עד שנות ה-80, חוץ מסיפוריהן של איני, הנדל ומטלון. (בבחירת סיפור אחר משנות ה-80 או ה-90 אפשר להסתייע בהצעות שבנספח 2.) כדי להבטיח פרישה דורית מינימלית במסגרת קבוצה ג' של הסיפור הקצר, יש ללמד גם סיפור אחד לפחות מאלה שנכתבו עד שנות ה-80. <br />
<br />
<br />
<br />
===קבוצה ד - סיפור מתורגם === <br />
<br />
שלושה מהסיפורים הבאים (או שניים מהסיפורים הבאים וסיפור מתורגם נוסף על פי בחירת המורה): <br />
<br />
מספר ארבע (מקום על פני האדמה, ואן-ליר, 1986) אידריס יוסוף <br />
על חוד התער (סיפורים ערביים, משרד הביטחון, סיפורים פלשתיניים) אל חכים תאופיק <br />
מעשה בשובכי (סיפורים, ספרית פועלים, 1969); בן הרבי (חיל הפרשים ועוד סיפורים, כתר, 1987) באבל יצחק <br />
המפתח (המפתח, ספרית פועלים, 1978); גימפל תם (כרמל, יצא לאור בקרוב) בשביס-זינגר יצחק <br />
הבז (דקאמרון - ספר עשרת הימים, כרמל, 2000) בוקצ'יו ג'ובאני <br />
האדרת (האדרת וסיפורים אחרים, שוקן, תשכ"ד; סיפורים פטרבורגיים, הקיבוץ המאוחד, 1992) גוגול ניקולאי <br />
הסופר במשפחה (חיי המשוררים, זמורה-ביתן, 1988) דוקטורוב אדגר לורנס <br />
הרוצחים (גברים ללא נשים, זמורה-ביתן, 1988) המינגווי ארנסט <br />
התלמיד (זמן שאול, הקיבוץ המאוחד, 1988) לוי פרימו <br />
איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות (הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית, שוקן, 1986) מארקס גבריאל גרסייה <br />
העלמה פרל (הירושה, עם עובד, 1977; אור-עם, 1982) מופסן גי דה <br />
אחרי עשרים שנה (מקום על פני האדמה, ואן-ליר, 1986); בית בעל שם רע; הפנסיונר (הגנב והכלבים וסיפורים אחרים, ספרית פועלים, 1970) מחפוז נג'יב <br />
הזבוב (הספרות, כרך א', 2, 1968) מנספילד קתרין <br />
רגע של חסד (תריסר רוסי, הקיבוץ המאוחד, 1994) נבוקוב ולדימיר <br />
יום נפלא לדגי בננה; מר קרסולי שלנו בקונטיקט (לאסמה, באהבה ובסאוב, סימן קריאה, 1979) סלינג'ר ג'רום דוד <br />
השעון והאדם (סיפורים פלשתיניים, עקד, 1970) עזאם סמירה <br />
הבור והמטוטלת (הבור והמטוטלת, קלסי כיס/עם עובד, 1997); אלאונורה (מעשי הרצח ברחוב מורג, מחברות לספרות, תשכ"ו) פו אדגר אלן <br />
ורד לאמילי (סימן קריאה 1, 1972; ורד לאמילי - מסתורין ואהבה, עקד, 1993); אמבר מובער (סימן קריאה, 1, 1972) פוקנר ויליאם <br />
שיחה עם אבי (סימן קריאה, 17-16, 1973; סיפורים אמריקאיים משנות ה-60 וה-70, עם עובד, 1993) פיילי גרייס <br />
הגן המפליג למרחקים; ציפורים; המחבוא (הגן המפליג למרחקים, ספרית פועלים, 1988) פינק אידה <br />
כינורו של רוטשילד; יגון (מבחר סיפורי צ'כוב לבתי ספר, טברסקי, 1966) צ'כוב אנטון פבלוביץ' <br />
גזר הדין (גזר הדין וסיפורים אחרים, עם עובד, 1997) קפקא פרנץ <br />
דבר קטן וטוב; נוצות (דבר קטן וטוב, כתר, 1986) קרבר ריימונד <br />
אהבתי הראשונה (הסיפור הקצר, ספרית פועלים, 1977) שלום עליכם <br />
|}</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%99&diff=23232חוזה ורסאי2008-02-11T17:41:15Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
<br />
באפריל 1919 הוזמנה המשלחת הגרמנית לפריס והוצגו לה תנאי החוזה.<br />
<br />
הגרמנים התנגדו לתנאי החוזה, אבל המדינות המנצחות סרבו לנהל עם גרמניה משא ומתן והיא נאלצה לחתום עליו כמות שהוא. הסעיפים העיקריים של החוזה היו:<br />
<br />
'''סעיפים צבאיים :''' <br />
- הצבא הגרמני יפורק ויעמוד בהגבלת כוחות שתוקצב לו.<br />
- הצבא הגרמני יפורק מנשקו הכבד.<br />
- הצבא הגרמני לא יחזיק חיל אוויר.<br />
- צי הצוללות של גרמניה יפורק ומספר אוניות המלחמה שלה יוגבל.<br />
- כוחות הברית יישארו בשטחים שממערב לנהר הריין לתקופה של 15 שנה,אם גרמניה תעמוד בהסכמיה במשך 15 שנה, כוחות הברית ייסוג.<br />
<br />
'''הסכמים טריטוריאליים:'''<br />
- גרמניה תפנה את כל הקולניות שלה מעבר לים.<br />
- חבל אלזס-לורין יוחזר לצרפת.<br />
- חבל הסאר יימסר לניהול חבר הלאומים למשך 15 שנה,בתום תקופה זאת ייערך משאל עם לאן ירצו התושבים להסתפח,גרמניה או צרפת.<br />
<br />
'''סעיפים כלכליים:'''<br />
- על גרמניה נאסר לפתח תעשיית נשק.<br />
- גרמניה תכיר באחריותה במלחמה ותשלם פיצויים למדינות המשתתפות האחרות.<br />
<br />
'''לאומיות:'''<br />
- פולין תוקם במדינה עצמאית ותוכר כך ע"י גרמניה,בנוסף יוקם מסדרון יבשתי של פולין שיחבר אותה לים יחצה את גרמניה ויהיה מנוהל ע"י חבר הלאומים.<br />
- הכרה בצ'כוסלובקיה כמדינה עצמאית.<br />
- גרמניה תכיר בעצמאות של אוסטריה ולא תעשה כלום שיפגע בכך,זה נעשה בכדי לאסור איחוד של גרמניה ואוסטריה כדי למנוע את הקמתו מחדש של הרייך הגרמני.<br />
<br />
'''פוליטיקה ודמוקרטיה:'''<br />
- הדחת הקיסר והפעלת משטר דמוקרטיה.<br />
- חובה להגן על זכויות המיעוטים הלאומיים החיים בתחומה.</div>Ran.Rutenberghttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=23180משוואת הישר2008-01-29T07:40:06Z<p>Ran.Rutenberg: </p>
<hr />
<div>משוואת הישר היא משוואה מהסוג <math>y=m\cdot x+n</math><br />
<br />
האיבר m מייצג את השיפוע. את m ניתן לחשב בעזרת הנוסחה: <math>m=\frac{y_1 -y_0}{x_1 -x_0}</math> בהנתן שתי נקודות ידועות: <math>\left(x_0,y_0\right)</math> ו- <math>\left(x_1,y_1\right)</math> שאינן נמצאות על ישר אנכי (יש להן ערכי x שונים). השיפוע מייצג את קצב השינוי של y ביחס ל- x.<br />
<br />
כל קו ישר (שאינו מאונך) עובר דרך הנקודה <math>\left(0,n\right)</math>. מכאן נובע כי ערכו של הקבוע הוא ערך ה- y בנק' החיתוך עם ציר y.<br />
<br />
כאשר השיפוע ידוע, וידועה נק' על הישר, הוא מאופיין על ידי המשוואה:<BR><br />
<math>y-y_1=m\left(x-x_1\right)</math><br />
<br />
<br />
===משפטים===<br />
#ישרים מקבילים זה לזה אם ורק אם שיפועיהם שווים זה לזה: <math>m_1=m_2</math>.<br />
#ישרים ניצבים זה לזה אם ורק אם מכפלת שיפועיהם היא 1- (בתנאי שאף אחד מהם הוא לא מאונך): <math>m_1 m_2 =-1</math>.<br />
#השיפוע m של ישר לא אנכי וזווית הנטייה שלו <math>\phi</math> קשורים על ידי: <math>m=\tan{\phi}</math>.</div>Ran.Rutenberg