https://www.sikumuna.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%91%D7%9F&feedformat=atomסיכומונה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T23:13:12Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=24018משתמש:בן2009-02-18T09:21:30Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>בן בונפיל<br />
<br />
* {{פרסומת}} [http://www.aquasoftnor.co.il Aquasoftnor - אקווה סופטנור - מרכך מים]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=23834עמוד ראשי2009-01-07T13:28:05Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:תפריט צד עמוד ראשי}}<br />
'''<h2 style="border-bottom:0px solid" ->ברוכים הבאים לסִיכּוּמוּנָה, אתר הסיכומים החופשי</h2>'''<br />
<br />
:::::::::<h2 style="border-bottom:0px solid" ->'''<font color="red">חדש/ה בסיכומונה? לחץ/י</font> [[סיכומונה:משתמשים חדשים| כאן]]'''</h2><br />
<br />
'''בגרויות חורף 2009:''' [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/BchinotBagrut/Moed/ לוח בחינות], [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/Mikudim/ מיקודים]<br />
<br />
<center><br />
'''אתר סיכומונה מחזק את ידיהם של תלמידי הדרום ותושביו בתקופה קשה זו'''<br />
</center><br />
<br />
<!--סיכומים--><br />
{| width=70% valign="top" style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.0em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#f9f9ff;" |<br />
|-<br />
|colspan="2"|<br />
<div style="float:left;">[[Image:Omg1.png]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">סיכומים</h2><br />
|-<br />
|align="center"|<Googlecoop></Googlecoop><br />
|-<br />
|valign="top"|<br />
[[תמונה:Hist.png]]<br />
<BIG>מדעי הרוח</BIG><BR><br />
*'''[[היסטוריה א']], [[היסטוריה ב']], [[היסטוריה מוגבר]], [[תנ"ך]], [[תנ"ך - הלכתי]],<BR> [[לשון והבעה עברית]], [[ספרות]], [[אומנות]], [[מוסיקה]], [[פילוסופיה]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Chemistry1.png]]<br />
<BIG>מדעי הטבע והחיים</BIG><BR><br />
*'''[[פיזיקה]], [[מתמטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[כימיה]], [[ביולוגיה]], [[גיאוגרפיה]]''' <br />
<BR><br />
[[תמונה:Hevre.png]]<br />
<BIG>מדעי החברה</BIG><BR><br />
*'''[[סוציולוגיה]], [[אזרחות]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]], [[תקשורת]], [[מזרחנות]], [[משפטים]], [[מורשת]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Pen.png]]<br />
<BIG>שפות</BIG><BR><br />
*'''[[אנגלית]], [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]]'''<br />
----<br />
<br />
*[[דפי נוסחאות]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{{סיכומונה:פרוייקטים}}<br />
<br />
<br />
<!--חומרי עזר נוספים--><br />
{| width=70% valign="top"<br />
|style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#ffffec;" |<br />
<div style="float:left;">[[Image:Question1.gif]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">חומרי עזר נוספים</h2><br />
<br />
'''[http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/ שאלוני בחינות בגרות בכל המקצועות מטעם משרד החינוך]'''<BR><br />
<br />
[[עזרי לימוד]]<BR><br />
[[דפי נוסחאות]]<br><br />
[[זכויות התלמיד]]<br />
|}<br />
<br />
==עזרה==<br />
<br />
חיפשתם סיכום באתר ולא מצאתם? אתם תמיד יכולים לכתוב אחד חדש או לבקש בדף '''[http://forum.sikumuna.co.il/viewtopic.php?t=16 הבקשות לסיכומים]'''.<br />
<br />
את כל ניסיונות הכתיבה אתם מוזמנים לעשות '''[[סיכומונה:ארגז החול | בארגז החול]]'''.<br />
<br />
נתקלתם בדף שהושחת/וונדליזם באתר? בבקשה '''[[דפים שהושחתו | דווחו]]''' לנו על כך.<br />
<br />
ישנם מספר '''[[:קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון | סיכומים הדורשים תיקון]]'''<br />
, הינכם מוזמנים לעזור לנו לסדר אותם. <br />
<br />
ישנם מספר '''[[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]]'''. הינכם מוזמנים לעזור לנו להרחיב אותם.<br />
<br />
* עזרו במיון קבצים ב[[מיון קבצים|'''דף הקבצים הדורשים מיון והפיכתם לסיכום''']].<br />
<br />
----<br />
* '''יש לך רעיונות לפיתוח האתר? לחץ/י [[תוספות לאתר|כאן]]!'''<br />
לסיכומונה מס' תת-פרוייקטים שעליהם אתם יכולים לקרוא במעלה הדף.<br />
----<br />
__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F/search&diff=23833משתמש:בן/search2009-01-07T13:26:56Z<p>בן: דף חדש: {{תבנית:תפריט צד עמוד ראשי}} '''<h2 style="border-bottom:0px solid" ->ברוכים הבאים לסִיכּוּמוּנָה, אתר הסיכומים החופשי</h2>...</p>
<hr />
<div>{{תבנית:תפריט צד עמוד ראשי}}<br />
'''<h2 style="border-bottom:0px solid" ->ברוכים הבאים לסִיכּוּמוּנָה, אתר הסיכומים החופשי</h2>'''<br />
<br />
:::::::::<h2 style="border-bottom:0px solid" ->'''<font color="red">חדש/ה בסיכומונה? לחץ/י</font> [[סיכומונה:משתמשים חדשים| כאן]]'''</h2><br />
<br />
'''בגרויות חורף 2009:''' [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/BchinotBagrut/Moed/ לוח בחינות], [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/Mikudim/ מיקודים]<br />
<br />
<center><br />
'''אתר סיכומונה מחזק את ידיהם של תלמידי הדרום ותושביו בתקופה קשה זו'''<br />
</center><br />
<br />
<!--סיכומים--><br />
{| width=70% valign="top" style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.0em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#f9f9ff;" |<br />
|-<br />
|colspan="2"|<br />
<div style="float:left;">[[Image:Omg1.png]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">סיכומים</h2><br />
|-<br />
|align="center"|<Googlecoop></Googlecoop><br />
|-<br />
|valign="top"|<br />
[[תמונה:Hist.png]]<br />
<BIG>מדעי הרוח</BIG><BR><br />
*'''[[היסטוריה א']], [[היסטוריה ב']], [[היסטוריה מוגבר]], [[תנ"ך]], [[תנ"ך - הלכתי]],<BR> [[לשון והבעה עברית]], [[ספרות]], [[אומנות]], [[מוסיקה]], [[פילוסופיה]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Chemistry1.png]]<br />
<BIG>מדעי הטבע והחיים</BIG><BR><br />
*'''[[פיזיקה]], [[מתמטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[כימיה]], [[ביולוגיה]], [[גיאוגרפיה]]''' <br />
<BR><br />
[[תמונה:Hevre.png]]<br />
<BIG>מדעי החברה</BIG><BR><br />
*'''[[סוציולוגיה]], [[אזרחות]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]], [[תקשורת]], [[מזרחנות]], [[משפטים]], [[מורשת]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Pen.png]]<br />
<BIG>שפות</BIG><BR><br />
*'''[[אנגלית]], [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]]'''<br />
----<br />
<br />
*[[דפי נוסחאות]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{{סיכומונה:פרוייקטים}}<br />
<br />
<br />
<!--חומרי עזר נוספים--><br />
{| width=70% valign="top"<br />
|style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#ffffec;" |<br />
<div style="float:left;">[[Image:Question1.gif]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">חומרי עזר נוספים</h2><br />
<br />
'''[http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/ שאלוני בחינות בגרות בכל המקצועות מטעם משרד החינוך]'''<BR><br />
<br />
[[עזרי לימוד]]<BR><br />
[[דפי נוסחאות]]<br><br />
[[זכויות התלמיד]]<br />
|}<br />
<br />
==עזרה==<br />
<br />
חיפשתם סיכום באתר ולא מצאתם? אתם תמיד יכולים לכתוב אחד חדש או לבקש בדף '''[http://forum.sikumuna.co.il/viewtopic.php?t=16 הבקשות לסיכומים]'''.<br />
<br />
את כל ניסיונות הכתיבה אתם מוזמנים לעשות '''[[סיכומונה:ארגז החול | בארגז החול]]'''.<br />
<br />
נתקלתם בדף שהושחת/וונדליזם באתר? בבקשה '''[[דפים שהושחתו | דווחו]]''' לנו על כך.<br />
<br />
ישנם מספר '''[[:קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון | סיכומים הדורשים תיקון]]'''<br />
, הינכם מוזמנים לעזור לנו לסדר אותם. <br />
<br />
ישנם מספר '''[[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]]'''. הינכם מוזמנים לעזור לנו להרחיב אותם.<br />
<br />
* עזרו במיון קבצים ב[[מיון קבצים|'''דף הקבצים הדורשים מיון והפיכתם לסיכום''']].<br />
<br />
----<br />
* '''יש לך רעיונות לפיתוח האתר? לחץ/י [[תוספות לאתר|כאן]]!'''<br />
לסיכומונה מס' תת-פרוייקטים שעליהם אתם יכולים לקרוא במעלה הדף.<br />
----<br />
__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=23731משתמש:בן2008-10-04T12:32:22Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>בן בונפיל<br />
<br />
[mailto:ben@sikumuna.co.il ben@sikumuna.co.il]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=23730תבנית:סטטיסטיקות2008-10-04T12:21:05Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1371''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=23729תבנית:סטטיסטיקות2008-10-04T12:14:57Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1371''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<!--<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:95%;height:73px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0;"<br />
|-<br />
-->|<br />
<!--<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 14-12 בספטמבר. <br />
*'''יום הכיפורים''' - 22-21 ספטמבר. <br />
*'''סוכות''' - 26 בספטמבר - 4 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 12-5 בדצמבר. <br />
*'''פורים''' - 21-20 במרס. <br />
*'''פסח''' - 26-20 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 8 במאי.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 23 במאי.<br />
*'''שבועות''' -10-8 ביוני.<br />
<br />
|}--></div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:MonoBook.css&diff=23726מדיה ויקי:MonoBook.css2008-10-02T07:01:50Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>body{ background:#E0EFFF}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%A8&diff=23725היסטוריה מוגבר2008-10-01T14:15:32Z<p>בן: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
* [[הפעילות הציונית בארצות האסלאם בימי מלחמת העולם השנייה]]<br />
<br />
* [[הפעילות הציונית בארצות האסלאם בימי מלחמת העולם השנייה(זמני)]]<br />
<br />
* [[העליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1948 -1967]]<br />
<br />
* [[העליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1948 -1967(זמני)]]<br />
<br />
* [[קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה]]<br />
<br />
* [[מלחמת העצמאות]] <br />
<br />
* [[חירות ושוויון בעת החדשה]]<br />
<br />
* [[חירות ושוויון בעת החדשה(זמני)]]<br />
<br />
* [[תולדות ארצות הברית]]<br />
<br />
* [[יפן המודרנית]] <br />
<br />
* [[יפן המודרנית(זמני)]]<br />
<br />
* [[סין המודרנית]]<br />
<br />
<br />
>>[[רשימת ספרים להיסטוריה מוגבר]]<br />
<br />
<br />
*[[היסטוריה מוגבר - הסבר על כתיבת העבודה|הסבר על כתיבת העבודה]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:MonoBook.css&diff=23720מדיה ויקי:MonoBook.css2008-10-01T13:42:18Z<p>בן: דף חדש: html { direction:rtl }</p>
<hr />
<div>html { direction:rtl }</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=22068משתמש:בן2007-10-02T10:52:56Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>בן בונפיל<br />
<br />
[mailto:ben@sikumuna.co.il ben@sikumuna.co.il]<br />
<br />
[http://www.invite.co.il Invite.co.il]<br />
<br />
[http://naaleshek.net Naale נעל"ה]<br />
<br />
[http://www.zshow.com ZShow.com]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A2_/_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=20717הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק2007-06-06T16:58:23Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>'''הַקַּיִץ גֹּוֵעַ'''<br />
<br />
הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם<br />
<br />
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן<br />
<br />
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם<br />
<br />
הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.<br />
<br />
<br />
וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים<br />
<br />
וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת<br />
<br />
יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה<br />
<br />
בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.<br />
<br />
<br />
וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר<br />
<br />
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה:<br />
<br />
"בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?<br />
<br />
צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה."<br />
----<br />
<br />
זהו שיר לירי קצר בעל שלושה בתים, כאשר בכל בית ארבע שורות. השיר עוסק בחילופי עונות השנה ובמובן זה הוא דומה לשיר "צנח לו זלזל". השיר בנוי במתכונת של שיר קינה (שורה ארוכה, ולאחריה שורה קצרה) על מותו של הקיץ ובואו של החורף.<br />
<br />
<br />
'''הבית הראשון'''<br />
<br />
הקיץ גוע – האנשה. הקיץ נגמר – מת מות מלכים, דבר שמודגש באמצעות תיאור הצבעים – זהב וכתם, צבעי מלכות ועושר, ארגמן – בגדי אצולה. מתחיל הסתיו – שלכת והשמיים מתכסים עננים בערב. במקביל הצבעים מייצגים את תחילת הסתיו – צבעי העלים הנושרים בשלכת: צהוב, אדום ("מתבוססת בדמן" - האנשה). הדם, במקביל, מייצג את מות הקיץ. <br />
<br />
המבט של הדובר תופס את הן את השמיים (שקיעה) והן את הארץ)שלכת).<br />
<br />
המוות של הקיץ מתרחש בשיא יופיו כשם שהאדם מת בשיא פריחתו. מות הקיץ מתואר בשיא היופי, עירוב של ארוס ומוות.<BR><br />
בבית הראשון מתואר גן רחב טבול בצבע עלי השלכת המאדימים, ובצבעם של העננים לקראת ערב. באמצעות האנשה נוצר שילוב בין דמיון ומציאות. האנשת הקיץ ועבי הערביים המתבוססות בדמן. הצבע האדום צבע דם ומלכות מציף ושוטף את המראה כולו.<BR><br />
<br />
בשיר ישנם שני ציוני זמן-<BR><br />
א. סוף הקיץ<BR><br />
ב. שעות בין הערביים<BR><br />
<br />
<br />
'''הבית השני'''<br />
<br />
ומתרוקן הפרדס. – משפט קצר שמדגיש את הטרגיות ונותן כותרת. הפרדס מתרוקן – מזג האוויר אינו יפה יותר לטיולים. הפרדס עצמו בשלכת. טילים יחידים וטילות יחידות – המחבר מפריד בין הטילים ולטילות בצורת הניסוח, ובכך מדגיש שכל אחד מטייל לבד = תחילת בדידות, סוף האהבה והמיניות. המקום אינו ראוי יותר לחיים – דבר זה מודגש ע"י כך שהחסידות כולן עזבו, וכעת עוזבת אחרונת השיירות – לארצות החום. הטילים הבודדים מביטים בנהייה אחרי הציפורים – מבט שמכיל בתוכו קינה לקיץ וגם רצון לנדוד עם הציפורים. עזיבת החסידות מסמלת את המעבר למקום בו יש חיים ואת סוף החיים במקום שנעזב. <br />
<br />
- הצבעים השולטים בבית זה הם אפור ולבן, צבעים המעידים על בוא החורף.<br />
בית זה עומד בסימן ההתרוקנות, ההעלמות וההתדלדלות. "ישאו את עינם הנוהה" שילוב בין סינקדוכה (פרט המייצג את הכלל העין את המטיילים) ומטפורה . תחושת הגעגוע שולטת בבית ומחליפה את היופי, הצבע והמלאות.<br />
<br />
<br />
'''בית שלישי'''<br />
<br />
- "מתייתם הלב": כך נפתח הבית. מטאפורה זו מבטאת תחושת אבל ובדידות.<br />
. החורף משמעו מוות בארצות אירופה הקרות. "...וְיוֹם סַגְרִיר עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה" – אוקסימורון – מצד אחד החורף הוא עצמתי ומצד שני הוא שקט – אין חיים, ישנו המוות, קור, כפור – הכל קודר. בשתי השורות האחרונות ישנה תפנית כלשהי. פנייה אל החיים להתכונן ולהשמר מפני החורף. החורף קורא לבני האדם לצאת לקור ולהכין אוכל עוני לזמנים הקשים- תפוחי אדמה. תחושה של ערפל אפור אופפת את הבית, טווח המראה מצומצם ביותר, האווירה הקודרת בסוף הסתיו אופיינית ליצירת ביאליק.<br />
<br />
במישור הגלוי של השיר מתואר חילוף עונות ולכאורה השיר הוא שיר טבע.<br />
<br />
במישור הסמוי חילוף העונות מסמל את האדם שהולך ומזדקן. שיאו של הפחד מפני הזקנה בא לידי ביטוי באחיזה בדברים הפשוטים- נעליים, מעיל, מזון וכדומה. תהליך ההתרוקנות בא לידי ביטוי גם במצלול העשיר בבית הראשון, והחורקני בבית השלישי, וכן באורך המשפטים. הבית הראשון משפט מתמשך המקיף את כל טורי הבית, בדומה למבט, בבית השני שני משפטים הראשון קצר וחותך. הבית השלישי קצוץ במשפטים קצרים ושאלות רטוריות המקנות גוון אירוני להזיית היופי של הקיץ הגווע בפאר מלכות.<br />
<br />
חלוקת השורות יוצרת קצב איטי של גסיסה (גוויעה), דעיכה מפאר הקיץ: דבר שנעשה ע"י צבעים חמים – ארגמן, זהב, כתם -אל הקדרות האפלה והאפרורית של החורף – הפרדס מתרוקן, האנשים בודדים, הציפורים עוזבות, היום סגריר, דממה וחוסר צבעוניותם של אביזרי החורף: אדרת, תפוחי אדמה, נעליים.<br />
נוצר גם ע"י ריכוז תארים (בעיקר ריבוי צבעי הקיץ) בבית הראשון, לעומת מיעוט התארים לאורך השיר עד לסופו, הבית האחרון, ובו התארים – דממה, סגריר. השיר הוא שיר רומנטי המתאר ערגה לקיץ מלא האהבה והחיים. המבנה הוא כזה: הבית הראשון כתוב ללא סימני פיסוק, מה שמביא לקריאתו בנשימה אחת. המשפט הראשון בבית השני הוא משפט קצר, מה שגורם לשבירת הקצב השיר והאטה. ככל שמתקדם השיר, והחורף קרב,הקצב נעשה איטי ומקוטע יותר. לאחר התיאורים הרומנטיים, מגיעות 2 האחרונות השורות הקצרות, הפרקטיות, הפונות פנייה ישירה וחסרת דימויים אמצעיים אומנותיים – התארגנו לקראת החורף.<br />
<br />
<br />
חומר נוסף נמצא בספרו של עדי צמח הביא המסתתר.<br />
----<br />
*[[הקיץ גווע|ראו גם סיכום נוסף]]<br />
[[קטגוריה:ספרות]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99_/_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=20716זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק2007-06-06T16:52:11Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
<br />
זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי<BR><br />
<br />
וַיִּרְוֶה הַחוֹל דִּמְעַת עֵינִי;<BR><br />
<br />
הָרוּחַ! אִם תִּמְצָא אֶת-אָחִי<BR><br />
<br />
אֱמָר-לוֹ – אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.<BR><br />
<BR><BR><br />
אֱמָר-לוֹ: בִּי נָבַע מְקוֹר אוֹרָה –<BR><br />
<br />
וַיִּיבַשׁ נְטָפִים נְטָפִים;<BR><br />
<br />
בִּלְבָבִי שַׁלְהֶבֶת יָקָדָה –<BR><br />
<br />
וַתִּדְעַךְ רְשָׁפִים רְשָׁפִים.<BR><br />
<BR><BR><br />
וְעַתָּה מַעְיָנִי כְּמוֹ פֶצַע:<BR><br />
<br />
רַק שׁוֹתֵת וּמְטַפְטֵף לִפְעָמִים;<BR><br />
<br />
וּלְבָבִי עוֹד יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר<BR><br />
<br />
מְגוֹלָל בָּאֵפֶר וּבְדָמִים –<BR><br />
<br />
----<br />
<br />
<br />
'''בית ראשון:''' <br />
הדובר בשיר נמצא במצב של התפוררות הדרגתית, של החלשות:<br />
"זריתי לרוח אנחתי": אנחותיו של הדובר התפזרו לכל עבר, אל הרוח.<br />
"וירווה החול דמעות עיני": החול "האדיש" סופג את דמעותיו של הדובר בשיר, ובולע אותן כלא היו.<br />
"אוד עשן הנני": אוד - (ז') גזיר עץ שעלה באש אך לא נשרף כולו, גחלת, גחל; ניצול, פליט, שריד, שאיר, שארית, פלטה, שיור. כוחו של הדובר מתפוגג אט אט, כשם שאוד עשן מאבד מלהבתו בהדרגה.<br />
<br />
הדובר פונה אל הרוח על מנת שתסייע לו למצוא את אחיו (לאו דווקא "אח" במובן הביולוגי של המילה) ותספר לו על מצבו הנחלש, המתפורר.<br />
<br />
הכותב מתמוטט בהדרגה, ללא אפשרות של דחייה או התחדשות (כשם שאוד עשן לא יכול לחזור להיות עץ רענן).<br />
<br />
* ניתן להבחין כי כאבו וייאושו של המחבר אותנטיים, לפי משפטי הקישור שבין הבית הראשון לשני - "אמור לו:...". ביטוי זה מופיע גם בשורה האחרונה בבית הראשון, וגם בשורה הראשונה בבית השני. המחבר נואש לעזרה, מתחנן אליה.<br />
<br />
'''בית שני:'''<br />
הדובר מספר על הרגשתו בעבר לעומת תחושותיו כיום. בעבר נבע בו מקור של אור, וכיום אותו מקור מתייבש אט אט. בעבר שלהבת יקדה בליבו, וכיום היא דועכת רשפים רשפים (רשף - (ז') ברק, נצנוץ, ניצוץ, גחלת, שביב-אש, חזיז, גץ, הבהוב, הבלחה; להבה, להבות-אש).<br />
<br />
'''בית שלישי:'''<br />
בבית זה, הדובר מתאר "פצע" שבגופו, והוא שותת דם ופוגע בו. ליבו של הדובר מתבוסס באפר ובדם. בבית השני מתואר היה מצבו של הדובר בעבר כמצב של נביעת מעיין של אור, וכיום נובע בו מעיין של דם.<br />
<br />
<כחול>ניתוח אלטרנטיבי</כחול><br />
<br />
בית א – <br />
זריתי לרוח אנחתי – המחבר מתאר מצב של מועקה, יגון, עצב – אך אין מי שישמע, דבר שמודגש ע"י השימוש בזרית האנחה אל הרוח, הרוח אינה שומעת, הוא בוכה אל תוך החול, בשני המקרים הוא מביע את יגונו, אבל הוא מביע אותו למקום בו הוא אובד, אין מי שיעזור לו. השיר מבטא משבר ביצירה של ביאליק, וכאן הוא אומר שאין לו איך להעביר הלאה את הרגשות שלו, אין לו בפני מי להתלונן כיוון שאיש אינו יכול לעזור לו, לכן הוא פונה באופן מיואש לרוח שתמצא מי שיעזור לו. ביאליק מביע את יגונו בכך שהוא מתאר את עצמו כ"אוד עשן", כלומר, איפה שפעם הייתה שלהבת היצירה שלו, כיום הוא רק סוף הבערה, רק זכר.<br />
<br />
בית ב -<br />
הוא מתרפק על העבר, "בי נבע מקור אורה" פעם יכולתי ליצור ולהביא אור, אבל כיום כמו אוד עשן אני אינני יוצר כלום. הוא מתאר כיצד לאט נגמרה השראתו "וייבש נטפים נטפים" מקור ההשראה התייבש. הוא משווה את עצמו גם לאש, אשר דעכה לאט.<br />
<br />
בית ג-<br />
"מעיני כמו פצע" כלומר, אני ממשיך ליצור אבל היצירה רק מטפטפת ולא כמו פעם. מעין כמו פצע זה מעין תפיסה אירונית, כי יש רצון שהיצירה תטפטף, אבל הבעת צורת הטפטוף כפצע מתארת את הבעייתיות, הוא אינו מסוגל לשאוב מבאר היצירה שלו, אלא רק לדמם את זה החוצה , בעוד שליבו עדיין מדמם בשאריות השריפה, כלומר עדיין יש בו רגשות שהוא רוצה להביע, אך הוא אינו מצליח. דימוי הפצע מראה שהיצירה יוצאת בקושי ובאופן מקוטע, בניגוד לשפע שבמעין ובבערה.<br />
<br />
השיר הוא שיר ארס פואטי, ביאליק מתאר את היצירה של עצמו, על דרך הגזמה. יש שימוש בהנגדות, מצב עכשווי לעומת העבר המפואר, קודם יכולתי ליצור, וכעת אני יבש, אוד עשן. השיר מביע את מצב הייאוש, אין מול מי לבכות, אין למי להיאנח. שימוש במטאפורות: יצירה מומשלת לבערה, למעין נובע. המטאפורה תורמת לדרמה, תיאורים של אש,דם,מים ותמרות עשן. <br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרות]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_/_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%9F&diff=20715בית בובות / הנריק איבסן2007-06-06T16:48:20Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>דוגמאות לשאלות ותשובות על המחזה (בכוונה להפוך לסיכום בהמשך):<br />
<br />
<כחול>בחר בדיאלוג מרכזי מהמחזה המודרני שלמדת שבאמצעותו אפשר ללמוד על התכונות של 2 הדמויות שנוטלות בו חלק. כתוב בקצרה את הנאמר בדיאלוג והסבר מה הוא מלמד אונו על כל אחת מהדמויות.</כחול><br />
<br />
*בית הבובות – דיאלוג סיום.<br />
<br />
*דמויות – הלמר ונורה<br />
<br />
תוכן דיאלוג: הלמר מצהיר על אהבתו העזה לנורה – הדיאלוג בעצם מתחיל כאשר טורוולד אומר, בניסוח כזה או אחר: "לפעמים אני רוצה שתהי בסכנה איומה כדי שאוכל להציל אותך ולתת למענך את חיי" נורה רואה בזאת שעת כושר לשלוח את הלמר לקרוא את המכתב מקרוגסטאד.<br />
בזאת נגמר השלב הראשון של הדיאלוג – השלב בו הלמר מציג עמדה לפיה הוא מוכן, לכאורה, לקחת על עצמו את האחריות על צרתה של נורה. השלב השני מתחיל עם קריאת המכתב: הלמר מחליף את עורו (ובכך בעצם נהייה "שקרן וצבוע" – האשמה שהוא מפנה כלפי נורה) וטוען נורה הביאה עליו כליה, ובניגוד לשלב הראשון, מציג חוסר אהבה ומכנה את נורה "אישה מטומטמת" (בניגוד לגילויי החיבה המוגזמים בהתחלה) ובעוד נורה חושבת שזעזועו של הלמר יוביל לכך שהוא ייקח על עצמו את האשמה, מתחוור לה שהלמר למעשה לא יעשה את זה וה"נס" המיוחל לא יתרחש. בשלב זה מגיע המכתב השני ומתחיל השלב השלישי: קרוגסטאד מחזיר את שטר החוב והלמר קורא "ניצלתי!" וכשנורה שואלת מה איתה, הוא אומר "גם את, כמובן". הלמר לפתע, כאשר אין סכנה אמיתית מרחפת מעל לראשיהם, חוזר לדמותו האוהבת ומגינה מהשלב הראשון (ומכל אורך המחזה, לפני הדיאלוג) ובעוד נורה מתפכחת מהאשליה שהלמר ידאג לה הלמר לא מבין מדוע היא מתנהגת כך.<br />
<br />
תכונות שאנו לומדים מהדיאלוג:<br />
הלמר: מגלים שהוא צבוע, חלש ואהבתו אל נורה תלויה בדבר. דמות הבעל האוהב והרצון להושיע הם בעצם הצגה, וכאשר מגיעה שעה לממש את אותן ההבטחות הלמר מתקפל ומתגלה כפחדן. אהבתו אל עצמו ודאגתו לכבודו ולמעמדו גדולים מכל דבר אחר. הלמר מתחזק את החיצוניות והתדמית, ללא קשר למה שהם אמורים לכסות – כלומר: חשוב לו יותר להראות כמו בעל אוהב ובעל משפחה יציבה מאשר להיות ככזה באמת. <br />
<br />
<br />
<כחול>במחזות רבים העלילה מובילה לגילוי של אמת שלא הייתה ידועה לדמויות.<br />
מהי האמת שמתגלה במחזה שלמדת, כיצד היא מתגלה, ומהי השפעתה על דמות או על<br />
דמויות במחזה?</כחול><br />
<br />
במחזה "בית הבובות" העלילה מובילה לגילויו של סוד עמוק ,אותו החביאה נורה מפני הלמר במשך שנים, ועם גילויו נגמרים למעשה חיי הנישואין שלהם.<br />
לקראת סיומה של המערכה הראשונה, מגלה נורה לגברת לינדה - ולקהל - כי לפני מספר שנים חלה הלמר במחלה קשה, והדרך היחידה להצילו הייתה נסיעה לדרום, לאיטליה.<br />
<br />
אודות נחיצות הנסיעה סיפרו הרופאים לנורה בלבד, והיא הציגה בפני הלמר את הנסיעה כבקשה לנופש, שכן אסור היה לו לדעת על חומרת מצבו.<br />
באותה התקופה מצבם הכלכלי של ההלמרים לא אפשר את הנסיעה, ונורה ידעה שהלמר יסרב לקחת הלוואה בכל תוקף (איבסן גם דואג לאפיין כך את הלמר כבר בתחילת המחזה - הוא נסער ברגע שמוזכרת המילה 'הלוואה' ומכריז בתוקף שהוא מתנגד לחיות תחת חובות).<br />
כדי לממן את הנסיעה, נורה לוקחת הלוואה ומציגה בפני הלמר את אביה בתור מקור הכסף. בשלב מאוחר יותר בעלילה, מתגלה כי חומרת המעשה של נורה רבה יותר, שכן לא די בכך שלקחה הלוואה מאחורי גבו של בעלה, אלא אף זייפה את חתימת אביה לצורך כך. בסוף המחזה, מתגלה המעשה בפני הלמר, במכתב שמגיע מהלווה - קרוגסטאד.<br />
<br />
לגילוי האמת משמעות הרת גורל עבור בני הזוג, עמו מגיע הקץ לנישואיהם. הגילוי המפתיע גורר התלהמות של הלמר - כפי שמצופה מאדם שמגלה סוד שכזה - והוא פונה בהאשמות חדות וחריפות כלפי נורה. נורה מביעה חשש במהלך המחזה, שהלמר יקח את כל האשמה עליו, כדי להגן עליה ואילו מתגלה תמונה הפוכה - הוא מתנער מנורה, מהקשר איתה, מהשפעתה בבית והרעיון של פגיעה בכבודו, למען אהובתו, נראה לו מופרך לחלוטין. בעוד הלמר מתפרץ, מגיע מכתב שני מקרוגסטאד בו נמצא שטר החוב ומבטל למעשה את כל האיום שחג מעל בית הלמר.<br />
<br />
מבחינת הלמר זהו תום הקונפליקט, והדברים יכולים לחזור לקדמותם ( עם שינויים קלים, יהיה עליו לגונן יותר על "הציפור השברירית" שלו ) אך מבחינת נורה גילוי הסוד, ותגובתו של הלמר, הובילו להארה והתפכחות. הלמר מתפאר בזכות שבסליחתו לנורה, והוא כלל לא מבין את המשמעות של הנאמר והנעשה באותם הרגעים.<br />
נורה צפתה שהגילוי יהיה מלווה ב"נס": שהלמר יקח על עצמו את האחריות לנעשה, יגן עליה מפני איומיו של קרוגסטאד, יבין אותה, ויסלח לה - כפי שלדעתה ראוי שיעשה גבר לאהובתו. המציאות, כאמור, מתגלה כשונה (ויש מקום להאמין שבתוככיה נורה השלתה את עצמה בציפיותיה) וגורמת לנורה להבין את יחסו של הלמר אליה. מאותו רגע, הוא מבחינתה בגדר 'זר'. היא מוכיחה אותו במפורש על יחסו אליה כאל חפץ, על חוסר ההערכה המשווע שלו כלפיה וכלפי יכולותיה, ובכלל על התנהלות חייהם.<br />
<br />
מהרגע בו פוצחת נורה ב"שיחה הרצינית הראשונה" חל מהפך ביחסי הכוחות. נורה הופכת להיות הכוחנית ומבינת העניין, בעוד הלמר הופך להיות חלוש, תלוי נואשות בנורה, וחסר כל הבנה בנוגע למתרחש ולחטאו. הלמר מנסה לפייס את נורה, מכיוון שעבורו הכל כשורה משבוטל החוב, והיא מסרבת, ומתעקשת לבאר ולהסדיר את הסבך ביחסיהם. הלמר לא מבין במה היא רוצה לשוחח, והיא לוקחת את היוזמה וגוררת אותו לשיחה. חל שיוני של ממש בטון דיבורה, שמשקף לראשונה רצינות, והיא נחושה בדעתה לומר את דברה ולעזוב. כשהדיון מתפתח, הלמר מבין שהוא בעמדת נחיתות, ועובר לנסיונות שכנוע ותחינות, אל מול איתנותה של נורה. זהו ניגוד למצב המוצג בתחילת המחזה, כאשר הלמר הוא יציב ובעל עקרונות (חסכון בכסף, מתנגד להלוואה) בעוד נורה נאלצת לרקוד עבורו ו"להתחנן" לכסף.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=20714ספרות2007-06-06T16:43:18Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===סידור הסיכומים לפי שם:[http://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&redirect=no כאן]===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[ראה שמש / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[כאבי רב / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מת אב ומת אלול / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
*[[אמצעים אומנותיים בשירת ימי הביניים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
*[[אחרי מותי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[בובה ממוכנת / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[תיירים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לאם / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[הוידוי גדול / אמנון שמש]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[שמחת הכתיבה / ויסלבה שימבורסקה]]<br />
*[[אנאבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
*[[הקמצן / מולייר]]<br />
*[[תרמית / דבורה בארון]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''רומן ונובלה'''</H2><br />
<br />
<h3> רומן עברי</h3><br />
<br />
*[[מישהו לרוץ איתו / דוד גרוסמן]]<br />
*[[מסע דניאל / אורפז יצחק]]<br />
*[[ברקיע החמישי / איתן רחל]]<br />
*[[שורשי אוויר / אלמוג רות]]<br />
*[[תור הפלאות / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קטרינה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[נוצות / באר חיים]]<br />
*[[חבלים / באר חיים]]<br />
*[[בוקר של שוטים / בן נר יצחק]]<br />
*[[פצעי בגרות / ברטוב חנוך]]<br />
*[[עיר קסומה / בר-יוסף יהושע]]<br />
*[[ספר הדקדוק הפנימי / גרוסמן דוד]]<br />
*[[החמסין האחרון / הנדל יהודית]]<br />
*[[המאהב / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[מר מאני / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[החי על המת / מגד אהרון]]<br />
*[[פויגלמן / מגד אהרון]]<br />
*[[מסע באב / מגד אהרון]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[חסות / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[שירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[מקדמות / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[מיכאל שלי / עוז עמוס]]<br />
*[[מנוחה נכונה / עוז עמוס]]<br />
*[[מפריח היונים / עמיר אלי]]<br />
*[[חיי נישואים / פוגל דוד]]<br />
*[[השעון / ק' צטניק]]<br />
*[[התגנבות יחידים / קנז יהושע]]<br />
*[[מחזיר אהבות קודמות / קנז יהושע]]<br />
*[[חימו מלך ירושלים / קניוק יורם]]<br />
*[[אדם בן כלב / קניוק יורם]]<br />
*[[שמות / ראובני אהרון]]<br />
*[[החתונות שלנו / רביניאן דורית]]<br />
*[[זכרון דברים / שבתאי יעקב]]<br />
*[[החיים כמשל / שדה פנחס]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[רביעיית רוזנדורף / שחם נתן]]<br />
*[[רומן רוסי / שלו מאיר]]<br />
*[[כימים אחדים / שלו מאיר]]<br />
*[[הוא הלך בשדות / שמיר משה]]<br />
*[[פרקי אליק / שמיר משה]]<br />
*[[מינוטאור / תמוז בנימין]]<br />
*[[רקוויאם לנעמן / תמוז בנימין]]<br />
*[[הזהו האדם / פרימו לוי]]<br />
----<br />
<br />
<h3> רומן מתורגם </h3><br />
<br />
<br />
[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
----<br />
<br />
<h3> נובלה עברית </h3><br />
<br />
*[[גטו / יהושוע סובול]]<br />
*[[פעמונים ורכבות / יהודה עמיחי]]<br />
<br />
<h3> נובלה מתורגמת </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=דרמה<br />
|תוכן=<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[בית בובות / הנריק איבסן]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_/_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=20710ליבי במזרח / יהודה הלוי2007-06-05T09:58:36Z<p>בן: </p>
<hr />
<div><big><center><br />
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב<br />
<br />
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב<br />
<br />
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד<br />
<br />
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב<br />
<br />
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ<br />
<br />
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.</center></big><br />
----<br />
<br />
*'''סוג הז'אנר: שיר ציון'''<br />
<br />
יהודה הלוי- נולד בספרד מת ב1140 באלכסנדריה שבמצריים. <br />
'''השיר מתאר את געגועי הדובר לארץ ישראל'''. לאחר 2 שאלות רטוריות המביעות את תסכוליו , הדובר מצהיר כי הוא מוכן לזנוח את "כל טוב ספרד" ולעלות לארץ ישראל ההרוסה.<br />
<br />
# ליבי במזרח ואנוכי בסוף המערב/ איך אטעמה את אשר אכול ואיך יערב?<br />
# איכה אשלם נדריי ואסרי, בעוד/ ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?<br />
# יקל בעיניי עזוב כל טוב ספרד, כמו/ יקר בעיניי ראות עפרות דביר נחרב!<br />
<br />
המשפט גולש מעבר לסוף השורה וזה מעיד על התרגשות. <br />
<br />
====הסבר מילים:====<br />
*"ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"-אזכור מתהילים.'''<br />
ליבי- בעל משמעויות רבות:''' מבטא את מחשבות ורגשות המשורר: הוא אומר שליבו ,שבו לפי אותה תקופה נמצאות המחשבות,במזרח (ציון, מבטא את הזיקה לארץ, שייכות, היסטוריה של הארץ כאומה) והוא עצמו נמצא בספרד הממוקמת בסוף המערב הידוע של אותם ימים- יש קושי גיאוגרפי לעזוב את הצד האחד של העולם ולהגיע לצד השני. <br />
<br />
*"איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב"- המשורר שואל כיצד ניתן ליהנות מאכילה כשהגוף במקום אחד והלב במקום אחר? המשורר משתמש באוכל אך הכוונה היא גם לכל התענוגות החומריים והרוחניים כגון ההשכלה והלימוד(תקבולת נרדפת).<br />
כלומר המשורר לא נמצא בציון וזה מונע ממנו ליהנות מהדברים הבסיסיים (כמו אוכל...). <br />
<br />
"איכה אשלם נדרי ואסרי" –(תקבולת נרדפת)- הכוונה לנדר שנדר ואיסור שאסר על עצמו. המשורר שואל כיצד יוכל לקיים את נדריו-לעלות לארץ ישראל <br />
*"אסרי" = נדר שאוסר על מעשה.<br />
<br />
*"ציון בחבל אדום ואני בכבל ספרד"- למשורר יש בנוסף לאילוץ הגאוגרפי גם אילוץ פוליטי-המשורר אומר כי ציון נמצאת בחבל אדום בשליטת הנוצרים (המכונים בני אדום) והוא נתון לשעבוד המוסלמים- הוא מרגיש כבול- יש קושי מדיני לעזוב את ספרד בגלל הדתות השונות והמאבק ביניהן. הניגוד מעוצב באמצעות צימוד- "חבל"-"כבל" ומתבסס על כפל משמעות. ירושלים גם שבויה וגם רחוקה, וגם הדובר כבול בידי השלטון המוסלמי. <br />
<br />
הוא ממשיך ואומר כי יהיה לו קל לעזוב את ספרד באותה מידה שחשוב בעיניו לראות את עפר בית המקדש. הדובר מזלזל בעושרה של ספרד בכך שאומר שהוא מעדיף להימצא בבית המקדש החרב. יקל-יקר גם צימוד. מכך ניתן לראות שהמשורר מעדיף רוחניות על פי החומריות הקיימת בספרד.<br />
<br />
====מבנה השיר, משקלו וקישוטיו:====<br />
<br />
1. '''מבנה-''' השיר מכיל שלושה בתים <br />
<br />
2. '''החלק הראשון עד ה צזורה ("/") נקרא:''' דלת, ואילו החלק השני ניקרא סוגר. <br />
<br />
3. '''החרוז'''- חרוז שנקרא מבריח (נועל). לדוגמה : "יערב" , "ערב", "נחרב".<br />
<br />
'''שיר שווה חרוז:''' כל החריזה היא מאותו הסוג , חרוזים שווים. <br />
<br />
4. '''תפארת הפתיחה:''' <br />
- החריזה בין הסוגר בבית הראשון- מערב-יערב<br />
- בבית הראשון ניתן הרעיון של השיר בתמציתו. <br />
<br />
5. '''הגזמה באמצעי אמנותי:''' <br />
- בגלל העובדה שאני לא בציון - איך אני אוכל ליהנות מהאוכל?- אני לא מסוגל ליהנות משום דבר. <br />
- לעזוב את כל טוב ספרד- הגזמה. ברור לנו שהדובר כן מסוגל ליהנות מאוכל גם אם הוא לא נמצא בציון.<br />
<br />
6. '''בשיר ניגודים רבים: ''' <br />
לבי במזרח-אנוכי בסוף מערב. ציון בחבל אדום-אני בכבל ערב. יקל בעיניי-יקר בעיניי, כל טוב ספרד-עפרות דביר נחרב.<br />
<br />
7. '''צימוד-''' צמד מילים שנכתבות בצורה זהה <br />
::::- צמד מילים שנשמעות זהות ונכתבות בצורה שונה<br />
::::- יש בינים אותו צליל והן שונות באות אחת ויש להן משמעות שונה<br />
צימודים בשיר: חבל- כבל, יקל- יקר, מערב-יערב-ערב.<br />
<br />
8.'''קונוטציות מקראיות'''- לבי במזרח(תהילים), יקל(בראשית), יקר(תהילים). <br />
<br />
<br />
[[category:ספרות]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=20626משתמש:בן2007-05-25T13:06:36Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>בן בונפיל<br />
<br />
[mailto:ben@sikumuna.co.il ben@sikumuna.co.il]<br />
<br />
[http://www.invite.co.il Invite.co.il]<br />
<br />
[http://naaleshek.net Naale נעל"ה]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=20605משתמש:בן2007-05-21T08:49:23Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>בן בונפיל<br />
<br />
[mailto:ben@sikumuna.co.il ben@sikumuna.co.il]<br />
<br />
[http://www.invite.co.il Invite.co.il]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94_-_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=20398מערכות הפעלה - אוניברסיטת בן-גוריון2007-05-01T09:11:24Z<p>בן: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
<br />
===חומר עזר===<br />
*'''[http://www.sikumuna.co.il/ac/osbgu.pdf תרגום ספר על מערכות הפעלה (Tanenbaum) לעברית]'''</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D,_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=19722גורמי יסוד למלחמת האזרחים ודרכי השיקום החוקתיים, הכלכליים והחברתיים2007-01-01T21:47:45Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>==הסיבות והתוצאות של מלחמת האזרחים==<br />
<br />
מלחמת האזרחים האמריקאית הינה אירוע חשוב ומשמעותי בתולדות האומה האמריקאית ומהווה את נקודת השיא של כמה מאבקים מתמשכים בתוך ארה"ב.<br />
הסיבה הראשונה במעלה הינה המאבק בין הצפון לדרום. במהלך השנים עד למלחמה התהוו שני איזורים מרכזיים: הדרום והצפון. הצפון היה המודרני מבין השניים. הוא התרכז בתעשייה ככוחו העיקרי, ודגל באופן בלתי מעורער בעקרונות הקפיטליסטיים של שוק חופשי. בצפון ביטלו זה מכבר את מוסד העבדות, בטענה שאנשים חופשיים חיוניים לשוק חופשי שמטיב עם הכלכלה. לעומת זאת, הדרום היה מפגר יחסית מבחינה טכנולוגית, ואיפוא שהצפון התבסס על ערים כמרכזים כלכליים, הדרום התבסס על חוות ענקיות של טבק וכותנה, שהיו שייכים למיעוט לבן ועובדו על ידי המוני עבדים שחורים. בשביל הדרום העבדות הייתה דבר עקרוני להמשכה והם תמכו בה. <br />
שאלת העבדות צצה אם התווספות מדינות חדשות לארה"ב. הצפון דגל בכך שהמדינות האלו תאסר העבדות בעוד שהדרום היה מעוניין שמדינות אלו יהיו מדינות עבדים, מכמה שיקולים, בעיקר שיקולים של מושבים בסנט ובפרלמנט. למרות פשרות ב-1810 וב-1850 השאלה לא הגיעה לפתרון עד סוף המלחמה. <br />
המאבק בין הצפון לדרום לא היה רק על שאלת העבדות. התחוללה גם בעיה כלכלית כשהתעשיינים בצפון שכנעו את הממשל הפדרלי להעלות מכסי מגן כדי לתת להם יתרון בקבלת השכורה המוזלת של הדרום מול אירופה. הדרום ששכר אם אירופה במשך שנים רבות טען במידה מרובה של צדק שהוזלת המיחירים שגורמים מכסי המגן תהרוס את כלכלתו.<br />
סיבה נוספת היא המאבהק בין המדינות לשלטון הפדרלי. כתוצאה מהבעיות שהוזכרו מקודם התעוררה השאלה האם ארה"ב קיימת מכוח המדינות שחברות בה או מכוח מנדט של העם האמריקאי? האם יכולה מדינה לבטל חוקים פדרליים שהיא מוצאת ללא חוקתיים? האם יכולה מדינה לפרוש מהאיחוד?<br />
שאלות אלו היו נקודות המפתח בסיבות למאבק.התוצאות של מלחמת האזרחים היו נצחון מוחלט של הצפון באופן לא מפתיע הביאו לנצחון עמדות הצפון.<br />
העבדות,שהפכה במהלך המלחמה לסיבת הדגל של הצפון לפתיחתה בוטלה ע"י התיקון ה14 לחוקה וכל העבדים הדרומיים שוחררו.<br />
במהלך המלחמה מתו מאות אלפי אמריקאים(כ 600,000) דבר שזיעזע את המדינה.<br />
כמו כן התעשייה התעשייה הצפונית חילחלה לדרום וגרמה להוצרות ערים ומרכזי תעשייה בה.<br />
יותר מכל היה חשוב הנצחון של הממשל הפדרלי על המדינות והוא יצא כעליון וכקובע המדיניות הכללית שמנחה את כל המדינה.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-_20&diff=19721מאבק השחורים למען שוויון זכויות במאה ה- 202007-01-01T21:46:56Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>==מאבק השחורים לשוויון זכויות==<br />
<br />
לאחר שחרור העבדים בעקבות מלחמת האזרחים האמריקאית היתה תקופה שבה נראה שיגיע שוויון לכל אזרחי ארה"ב.<br />
אך כעבור כ20 שנה התחילו לצוץ אפליות נגד השחורים. התחילו לראות הפרדה בין לבנים ושחורים במקומות ציבוריים רבים כגון: אמצעי תחבורה, מסעדות,מלונות,אוניברסיטאות,בתי חולים וכו'. בשנת 1896 נתן בית הדם העליון הפדרלי לגיטמציה להפרדה זו בכך שקבע שמתן שירות נפרד אך שווה לשחורים אינו סותר את התיקון ה14 לחוקה.<br />
במשך 2 דורות היתה הפרדה גזעית בין שחורים ללבנים.<br />
בתוך קהילות השחורים לא קמה התנגדות מהפכנית מאורגנת בעיקר בגלל שמנהיגיהם השחורים חשבו שצריך קודם להעלות את רמת המחייה והמצב הסוציואקונומי של השחורים.<br />
בעקבות שתי מלחמות העולם התחילה נהירה של שחורים מהרום אל המרכזים העירוניים בצפון. בערים הגדולות בצפון נוצרו גטאות של כושים שהפכו למרכזים תוססים של תנועת המרי הכושית.<br />
כמו כן במלחמות העולם שירתו חיילים שחורים רבים שראו את עצמם כאמריקאים לכל דבר ולא הסכימו לחזור לתנאי האפליה שלהם לפני המלחמה.<br />
לקראת שנות ה50 וה60, מונהגים ע"י אינדוידואלים חזקים התמרדו השחורים בהפליה הגזענית בצורה אלימה ולא אלימה כאחד ולבסוף השיגו את רצונם לשוויון זכויות מלא.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=19240יצחק רבין2006-11-01T20:08:21Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>== יצחק רבין (1922-1995) ==<br />
<br />
יצחק רבין נולד ב־1 במרץ 1922 בירושלים (רוה"מ הראשון שנולד בארץ ישראל). הוריו, רוזה ונחמיה רבין, היו מחלוצי העלייה השלישית.<br />
האב, נחמיה רוביצוב, נולד בשנת 1886 בסמידוביץ' שבאוקראינה ואמו, רוזה כהן, נולדה ב-1890 במוגילב שברוסיה הלבנה למשפחה חסידית.<br />
כשיצחק היה כבן שנה עברה משפחתו לגור בחיפה, ולאחר מכן בת"א.<br />
בשנת 1928 הכניסה רוזה כהן את בנה יצחק ללמוד ב'בית חינוך לילדי עובדים' שנפתח ב־1924 בתל אביב כבית ספר ניסיוני שמטרתו לשלב סוציאליזם וחינוך עברי. בגיל 15 עבר רבין ללמוד בקיבוץ גבעת השלושה, בבית ספר חדש שנבנה באותה מתכונת של בית החינוך לילדים.<br />
יצחק רבין היה בן המחזור הרביעי בביה"ס החקלאי כדורי, ולימודיו כללו בעיקר חקלאות והנהלת פנקסים. בקיץ 1938 נסגר בית הספר באופן זמני, מחמת המאורעות של ערביי ישראל, ורבין שלא רצה לחזור לבית אביו, העסוק רוב הזמן (אמו נפטרה ממחלת הסרטן בשנת הלימודים הראשונה שלו ב"כדורי"), התארח בגינוסר אצל יגאל אלון, שהיה בוגר המחזור הראשון ב"כדורי". בינתיים למד רבין להפעיל כלי נשק, בקורס בן 10 ימים מטעם "ההגנה", ובתקופה זו התחבר ליגאל אלון, שלימים היה למפקד הפלמ"ח. רבין חזר ללימודיו וסיים אותם בהצטיינות בשנת 1940.<br />
בנעוריו הצטרף יצחק רבין ל"הגנה". ב־1941, בהיותו בן 19, היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. בשנת 1945 התמנה לסגן מפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח. ב"שבת השחורה" (29 ביוני 1946) נעצר על־ידי הבריטים ונשלח למחנה מעצר, ממנו שוחרר כעבור חמישה חודשים. הוא ביקש לנסוע ללמוד הנדסת מים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, אך יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, שיכנעו לוותר על התוכנית ומינה אותו למפקד הגדוד השני של החטיבה המגוייסת בפלמ"ח בשלהי 1946. <br />
<br />
באוקטובר 1947, אלון העבירו לתפקיד קצין המבצעים של הפלמ"ח, והוא עסק בהבטחת שלומן של השיירות לירושלים. באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, התמנה למפקד חטיבת "הראל". השתתף בקרבות העזים על הדרך לירושלים ובתוך העיר. רבין השתתף בהטבעתה של ספינת הנשק של האצ"ל, "אלטלנה", כשיש טוענים שהוא אף האדם שירה או שפקד לירות בתותח שהטביע את הספינה. בהמשך המלחמה פעל כקצין המבצעים של חזית המרכז, ולאחר מכן כקצין המבצעים של חזית הדרום. בתום המלחמה השתתף בשיחות רודוס, שדנו בהסכמי שביתת נשק בין ישראל למצרים.<br />
<br />
בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמה הוטחו ברבין האשמות כבדות על שהוא גורר את צה"ל למלחמה. ראש אג"מ עזר ויצמן סיפר שרבין קרא לו לביתו ב- 23 במאי 1967, שם אמר לו: "סיבכתי את מדינת ישראל בגלל סדרת טעויות שעשיתי... אני מאמין שמי שטעה צריך ללכת. אני טעיתי. האם תקבל עליך את תפקיד הרמטכ"ל?". ויצמן סירב להצעה, בטענה שהדבר יביא לדמורליזציה בצה"ל, והציע לרבין לנוח. בסופו של היום חש רבין תשישות קשה. רופא נתן לו זריקת הרגעה שהרדימה אותו עד למחרת בצהרים. ביומיים שלאחר מכן פיקד ויצמן על הצבא בפועל, והוציא פקודות למפקדי הצבא לסיכום ההכנות הסופיות למלחמה. ראש הממשלה אשכול אישר בדיעבד פקודות אלו שניתנו ללא אישור הרמטכ"ל. ויצמן הפיץ כי הרמטכ"ל לקה ב"הרעלת ניקוטין". ב־25 במאי 1967 חזר רבין לתפקוד מלא, והיה לרמטכ"ל אשר פיקד על צה"ל בנצחונו הגדול במלחמת ששת הימים.<br />
רבין נישא ללאה (לבית שלוסברג) ב-1948, משך השנים נולדו להם 2 ילדים: דליה ויובל.<br />
<br />
לאחר שחרורו הפך לשגריר ישראל בארה"ב עד שנת 1973, אז הצטרף למפלגת העבודה.<br />
לאחר התפטרותה של גולדה מאיר מראשון הממשלה נבחר רבין לראשות מפלגת העבודה וכיהן כראש ממשלה. בתקופת כהונתו נערך מבצע אנטבה – הישג גדול ביותר ללוחמה בטרור.<br />
כהונתו הסתיימה כאשר דן מרגלית פרסם שלאשתו, לאה רבין, חשבון לא חוקי לפי חוקי המטבע הזר בארה"ב – מאחר ואהרון ברק, היועמ"ש, סירב לבטל את ההאשמות התפטר רבין.<br />
בימי ממשלת פרס ואחריו שמיר (ממשלת אחדות) כיהן כשר הביטחון.<br />
ב-1992 נבחר בשנית לראשות הממשלה, בתקופה זאת חתם על הסכם שלום עם ירדן ועל הסכמי אוסלו א' ו-ב'. הסכמים אלה עוררו התנגדות בימין והימין הקיצוני קרא לרצח רבין. <br />
ב-4 בנובמבר 1995, בעצרת "כן לשלום לא לאלימות", רצח יגאל עמיר בדם קר את ראש הממשלה יצחק רבין.<br />
רבין ייזכר תמיד כאיש שלעולם לא איבד על התקווה לשלום וידע שכדי להגיע לפעמים צריך להקריב דברים.<br />
<br />
'''יצחק רבין – איש צבא, מנהיג, אידיאליסט, ראש ממשלה, איש שלום ואחווה – יהי זכרו ברוך.'''<br />
[[קטגוריה:אזרחות]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=19053תבנית:סטטיסטיקות2006-10-17T16:44:51Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1046''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:98%;height:73px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=19052תבנית:סטטיסטיקות2006-10-17T12:57:04Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1046''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:200px;height:63px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0; padding:1px;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=19051תבנית:סטטיסטיקות2006-10-17T12:55:55Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1046''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:96%;height:63px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0; padding:1px;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=19050תבנית:סטטיסטיקות2006-10-17T12:55:19Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1046''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:100%;height:63px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0; padding:1px;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=19049תבנית:סטטיסטיקות2006-10-17T12:53:56Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1046''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:196px;height:63px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0; padding:1px;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=15827תבנית:סטטיסטיקות2006-09-03T12:10:55Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{| width=30% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''918''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" |<br />
<daysuntil>22 september 2006</daysuntil> ימים עד החופשה הקרובה.<br />
===לוח חופשות===<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
|-<br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#F9F9F9;" |<br />
<br />
==חדשות==<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291863,00.html שרת החינוך דוחה את פתיחת שנת הלימודים ביומיים.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3265120,00.html ועדת החינוך שוב לא מאשרת את תשלומי ההורים.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3264826,00.html "כוכבת" הבגרות באזרחות: ענבל גבריאלי.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
|}</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%90&diff=15707מלכים א' -פרק כ"א2006-08-22T21:35:32Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
*פס' 1: היסוד החשוב ביותר בסיפור הוא הכרם, ולכן זוהי המילה הראשונה בסיפור.<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
*פס' 2 - 3: אחאב ונבות בכרם נבות. <br />
אחאב מציע לנבות הצעה הוגנת ביותר: כרם אחר, טוב יותר מכרמו של נבות, או לחילופין מחיר מלא עבור הכרם. <br />
[הערה: במזרח הקדום למלך הייתה רשות להפקיע את הכרם מידי בעליו, אפילו בכוח! הפתיחה באה להראות כי בישראל אפילו המלך כפוף לחוקי התורה] <br />
<br />
נבות מסרב להצעה בנימוק כי הכרם הוא נחלת אבותיו [יש הטוענים כי השם נבות נגזר מ: נחלת אבות ]<br />
<br />
ועל פי חוקי התורה, הוא אינו רשאי להוציא את הכרם מידי משפחתו.<br />
<br />
<br />
<br />
*פס' 4 - 10: אחאב ואיזבל בארמון המלך. אחאב מגיע לביתו עצבני. הוא נזכר בסירובו של נבות, ונשכב על מיטתו, ופניו אל הקיר. איזבל, החשה במצב רוחו העגום, שואלת את אחאב לסיבת התנהגותו, והוא מספר לה על פגישתו עם נבות.<br />
<br />
<br />
הצעה 1: ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו בכסף<br />
<br />
הצעה 2: אם טוב בעיניך, אתנה לך כסף מחיר זה או אם חפץ אתה, אתנה לך כרם תחתיו<br />
<br />
תשובה: חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך לא אתן לך את כרמי<br />
<br />
====ההבדלים:==== <br />
<br />
1) בספרו לאיזבל על השיחה עם נבות, משמיט אחאב את הנימוק שנתן לנבות. <br />
הרי מלך מזרחי אינו צריך לנמק מאומה לנתיניו. <br />
המלך הוא החוק, והוא עומד מעל לחוק.<br />
<br />
2) אחאב מסתיר את העובדה כי הציע לנבות כרם טוב יותר . <br />
<br />
3) אחאב מחליף את סדר ההצעות. איזבל מבינה אולי מה זה כסף, אבל אינה יכולה להבין את חשיבותו של הכרם. <br />
<br />
4) מתשובתו של נבות משמיט אחאב שני עניינים: הוא לא מזכיר כי נבות מסרב לעסקה בגלל חוקי התורה, והוא משמיט גם את עניין "נחלת האבות" - שני עניינים שאין למלכה הנוכרייה כל נגיעה אליהם. <br />
הוא מציג את סירובו של נבות כהתעקשות מטופשת. <br />
<br />
<br />
<br />
*פס' 7: איזבל לועגת בחריפות לבעלה, שלטענתה אינו מבין את מהות תפקידו, והיא מבטיחה לו את הכרם.<br />
<br />
ההסכמה שבשתיקה: אחאב אינו מגיב להודעתה של איזבל. <br />
הוא אינו שואל כיצד היא תצליח, במקום שהוא נכשל, ואינו מנסה למנוע ממנה לפעול. <br />
בנוסף, הוא מאפשר לה להשתמש בחותם המלך. <br />
כל העובדות הללו הופכות את אחאב לשותף מלא באחריות לפשע שאיזבל עומדת לבצע, גם אם לא עמד אישית מאחורי העניין. <br />
<br />
הלקח המוסרי שאפשר, אם כן, ללמוד מן הסיפור הוא שהשליט אחראי לכל הנעשה בשמו.<br />
<br />
<br />
<br />
המזימה של איזבל: איזבל מביימת משפט. <br />
היא מזמינה שני עדים (שעל מהימנותם אנו לומדים מעצם הכינוי "בני בלייעל") שיעידו כנגד נבות, כי קילל את ה' (בסיפורי המקרא, שלא כמו בחוק, נמנעים מן הצירוף אלוהים+קללה, ולכן העניין נכתב בלשון הפוכה "ברך נבות אלוהים ומלך"). <br />
היא גם קובעת מראש את העונש: מוות בסקילה. כדי שנבות לא יחוש במזימה, הוא נקרא לשבת בראש חבר השופטים. <br />
<br />
סעיף האישום של נבות נלקח משמות כב' 27. <br />
איזבל גם "מכירה" את חוק התורה הדורש לפחות שני עדים. <br />
המלכה כופפת את עצמה לחוק. הכל צריך להראות כהלכה. העוקץ במזימתה של איזבל נעוץ בחוק שהיה מקובל במזרח הקדום: אדם שהורשע בפשע נגד המלך, נחלתו ורכושו עברו ישירות לארמון, ולא ליורשיו!<br />
<br />
<br />
<br />
*פס' 11 - 13: משפט נבות, וגזר דינו. השופטים מבצעים בדייקנות את מזימתה של איזבל. <br />
נבות מוצא להורג. <br />
יש לשים לב כי השופטים יודעים בעצם מי עומד מאחורי העניין: "וישלחו אל איזבל לאמור: סוקל נבות ומת”<br />
<br />
*פס’ 14 - 16: איזבל שולחת את אחאב לרשת את הכרם.<br />
<br />
<br />
<br />
*פס' 17 - 19: כניסתו של אליהו. <br />
הנביא נשלח על ידי ה' ל"כרם נבות" (אות לכך שה' אינו מכיר בבעלותו של אחאב על הכרם), לומר את משפט המחץ "הרצחת וגם ירשת"? <br />
הנביא מנבא לאחאב ולאיזבל עונש של מידה כנגד מידה: במקום שליקקו הכלבים את דם נבות הם יעשו זאת גם לאחאב. <br />
אליהו גם מנבא לאחאב כי מלוכתו תילקח ממנו, ומצאצאיו אחריו. <br />
לאיזבל מנבא אליהו מוות משפיל: הכלבים יאכלו את בשרה על חומות העיר יזרעאל.<br />
<br />
*פס' 27 - 29: לשמע הנבואה, אחאב חוזר בתשובה. הוא מתאבל, לובש שק וצם. <br />
ה' מקבל את תשובתו של אחאב, וקובע כי העונש על אחאב וביתו יגיע רק בימי אחזיה, בנו של אחאב.<br />
<br />
<br />
<br />
תורת הגמול המקראית: הפסוקים האחרונים מלמדים כי בימי אחאב, תורת הגמול שהייתה שלטת היא "גמול קיבוצי לדורות". <br />
נהוג לסמלה בפתגם "אבות אכלו בוסר, ושיני הבנים תקהינה". <br />
הסופר אינו רואה כל פגם מוסרי בעובדה כי את העונש הכבד על חטאי אחאב ואיזבל ישא בנו של אחאב. <br />
ברבות השנים שונתה שיטת הגמול, והפכה להיות "גמול מיידי וישיר".</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%99%22%D7%96-%D7%9B%22%D7%90&diff=15706מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א2006-08-22T21:35:26Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
רמה:כיתות ח' - י"ב.<br />
===''' פרקים יז' כא': סיפורי אליהו הנביא'''===<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
===='''פרק יז''''====<br />
<br />
כדי להבין את הרקע למסופר בפרק, יש לקרוא את סיומו של פרק טז'. <br />
מסופר שם כי המלך אחאב נשא את איזבל, בתו של מלך צידון. <br />
איזבל הסיתה את אחאב, ובעקבותיו את העם כולו, לעבוד את הבעל, אל הגשם, במיתולוגיה הכנענית. <br />
מכאן מובן מדוע מכריז אליהו כי העונש על חטאי אחאב הוא בצורת: זאת כדי להוכיח לו, ולעם כולו, את אפסותו של הבעל ולהראות כי הכוח היחיד השולט בעולם הוא אלוהי ישראל.<br />
<br />
<br />
<br />
'''בפרק יז' שלושה סיפורים שיש ביניהם קשר ספרותי, מילולי ורעיוני'''. <br />
הביטוי המנחה בפרק כולו הוא דבר ה' ומידת ההישמעות לו מהווה מוטיב מרכזי, המאחד את הסצינות השונות.<br />
<br />
פס' 1 - הרקע לסיפור הבצורת: שני הגיבורים הם המלך אחאב ואליהו הנביא, מן העיר תשבה שבגלעד. <br />
זהו גם המקור לכינוי "אליהו התשבי".<br />
<br />
<br />
פס' 2 - 7: אליהו בנחל כרית - ה' מצווה על אליהו לברוח ולהסתתר בנחל כרית, כנראה אחד מיובלי הירדן (או היבוק, בעבר הירדן). <br />
כנראה ששמו של הנחל - רומז על כך שמימיו מתייבשים - נכרתים.<br />
<br />
אליהו שותה ממימי הנחל, והעורבים מביאים לו מזון. <br />
עובדה זו גרמה "כאבי ראש" לפרשנים, היות והעורב הוא עוף טמא, והקושי הוא כיצד אכל אליהו אוכל טמא? (הטומאה מועברת במגע). <br />
כל הניסיונות להסביר זאת - מגוחכים. <br />
כמובן שהאכלתו של אליהו על ידי העורבים היא מוטיב של נס - מוטיב החוזר בכל אחד משלושת הסיפורים בפרק. בסופו של דבר, הנחל מתייבש. <br />
אליהו הנמצא בעולם אלוהי חייב לציית לחוקי הקיום האנושי, והוא נאלץ לעזוב את הנחל. <br />
כך מקשר הסופר בין הסיפורים השונים.<br />
<br />
<br />
<br />
פס' 8 - 16: אליהו בצרפת - נס כד הקמח וצפחת השמן - אליהו מצטווה ללכת לצרפת, אשר בצידון. <br />
זוהי מולדתו של הבעל, והמטרה היא להראות את אפסותו של הבעל, אפילו במולדתו שלו, מכיוון שגם כאן שוררת הבצורת. <br />
ה' אומר לאליהו "צוויתי שם אישה אלמנה לכלכלך" בדיוק כמו שהוא אומר לו בסיפור הראשון: "ואת העורבים צוויתי לכלכלך שם" (פס' 4).<br />
<br />
<br />
'''אליהו מעמיד את האישה האלמנה בשלושה מבחנים:''' <br />
<br />
'''א''' - מבחן המים. זהו מבחן של אמונה. <br />
אליהו רוצה לראות אם האישה תפסיק ממלאכתה כדי להשקות אדם זר, וזאת בתקופה של בצורת. <br />
<br />
'''ב''' - אליהו דורש מן האלמנה להאכיל אותו. <br />
חשוב לציין כי על פי מנהגי הכנסת האורחים במזרח הקדום, במקרה שזוהי פת לחמה האחרונה, אין האישה חייבת להאכיל את אליהו. <br />
<br />
'''ג''' - אליהו דורש מהאישה להאכילו, לפני שהיא מאכילה את בנה. <br />
זאת בניגוד לכל אינסטינקט אימהי.<br />
<br />
<br />
גם כאן יש מוטיב של נס (פס' 16). הביטוי "ימים" מסיים את הסיפור, כמו גם בסיפור הראשון (פס' 7).<br />
<br />
פס' 17 - 24: החייאת בנה של האלמנה - בנה של האישה מת, והיא באה בטענות אל אליהו כי עצם בואו אליה עורר כנראה את האל להיזכר בחטאיה, והיא נענשת במות בנה. אליהו לוקח את הילד לחדרו, ומחייה אותו, לא לפני שהוא בא בטענה אל האל : "הגם על האלמנה....הריעות להמית את בנה" כלומר, לא רק שהענשת את העם בבצורת, אתה גם רוצה להרע לאלמנה זו, שגרמה לי רק טוב? אליהו מוסיף ומתפלל לה' שיחיה את הילד, וגם כאן מתחולל נס, והילד שב לחיים.<br />
<br />
<br />
<br />
פס' 24: "עתה זה ידעתי כי איש אלוהים אתה, ודבר ה' בפיך אמת" - כבר בפס' 18 ידעה האלמנה כי אליהו הוא "איש אלוהים", אך אם קודם חשבה אולי שכוחו רק להרע, הרי עכשיו היא יודעת את כוחו האמיתי.<br />
<br />
אמונתה של האישה הנכריה בדבר ה' היא שיא הישגיו של אליהו כנביא. עתה נותר לראות אם גם אחאב ועם ישראל יכירו בה', ובאליהו נביאו. <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===='''פרק י"ח'''====<br />
<br />
<br />
<br />
לאחר שהות ממושכת חוזר אליהו לישראל, כדי להחריף את המאבק נגד אחאב ואיזבל ופולחן הבעל. בפסוקים הראשונים הולכים אחאב ועובדיהו (זהו שם תיאופורי - שם הכולל בתוכו מרכיב של שם ה', כמו גם אליהו, שם המכיל שניים ממרכיבי שמו של האל: אל+יהו) לחפש מזון עבור הבקר והסוסים. <br />
(זוהי תמונה מעט נלעגת: המלך עצמו הולך לחפש אוכל לסוסים...). עובדיהו מתואר כ"ירא ה' מאד" והוא מחביא מפני חמתה של איזבל 100 נביאים, ודואג להם לאוכל ומים.<br />
<br />
<br />
<br />
עובדיהו ואחאב פונים לכיוונים מנוגדים, וכך פוגש עובדיהו באליהו. <br />
הוא מתרגש ונסער הן מעצם הפגישה עם הנביא המפורסם, והן בגלל דרישתו של אליהו שילך ויקרא את אחאב לפגוש אותו. עובדיהו, המכיר את נטייתו של אליהו להיעלם, מפחד כי עד שיחזור, אליהו כבר לא יישאר במקום, ואחאב יהרגנו. אליהו מרגיע את עובדיהו, ונפגש עם אחאב. <br />
הוא דורש מאחאב להתמודד עם נביאי הבעל, כדי להוכיח את צדקת דרכו ואמונתו. <br />
אליהו זקוק להתמודדות הן כדי להראות את אפסותו של הבעל, והן כדי לפקוח את עיני העם, ולהשיבם לדרך הנכונה.<br />
<br />
ההתמודדות בין אליהו ונביאי הבעל נערכת על הר הכרמל, מקום בו היה כבר בעבר מזבח לה' (פס' 30). כדי להוכיח את כוחו של ה' מעניק אליהו לנביאי הבעל את כל היתרונות האפשריים. הם רבים, והוא יחיד. <br />
הם יתחילו את ההתמודדות, כך שאם חפצם יעלה בידם, אליהו כבר לא יוכל להוכיח את עליונותו של ה'.<br />
<br />
<br />
<br />
אליהו פונה אל העם בשאלה: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"? אליהו דורש מהעם להחליט אחת ולתמיד אם הם מאמינים בה', או בבעל, אך צירוף של אמונה בשני הכוחות אינו אפשרי. <br />
<br />
נביאי הבעל פותחים בהתמודדות, אך הבעל כמובן אינו עונה למאמציהם. אליהו לועג להם ולבעל. <br />
<br />
באירוניה הוא מציע להם לצעוק, כדי להעיר את הבעל שישן אולי את שנת הצהרים שלו...<br />
<br />
לאחר כשלון נביאי הבעל, מנסה אליהו את כוחו. כדי להעצים את הנס, הוא שופך 12 דליי מים, על העצים הקורבן והמזבח. <br />
הוא מתפלל לה', כדי שיוכיח לעם ישראל את כוחו, וה' נענה לו ואש אוחזת בפר, במזבח ואפילו במים. העם מתרשם מאד ומכריז בהכנעה "ה' הוא האלוהים".<br />
<br />
אליהו, נלהב מניצחונו על נביאי הבעל, מוריד אותם אל נחל קישון, ושוחט אותם שם. <br />
אליהו חוזר להר הכרמל, ובעזרת טקס מאגי מחולל נס, והגשם מתקרב, ובכך בא סיפור הבצורת אל סופו, לא לפני שאליהו מבצע נס נוסף, ורץ לפני מרכבתו של אחאב.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===='''פרק י"ט'''====<br />
<br />
<br />
<br />
מעשה אליהו בהר חורב הוא סיפור רב אירועים ומרשים ביותר. <br />
אווירת הסיפור היא אל-טבעית: מלאך ה' מאכיל ומשקה את הנביא, המבקש למות, ונותן בו כוח ללכת 40 יום ולילה להר חורב, שם מתלונן הנביא על בני עמו וזוכה להתגלות ה' ושליחות משולשת בצידה. <br />
<br />
<br />
<br />
פס' 1 - 2: איזבל אינה מעיזה להרוג את אליהו, אך גורמת לו לברוח ממלכתה. איזבל משתמשת בלשון רבים: "כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון..." כיאות למי שמאמינה באלים רבים.<br />
<br />
פס' 3: אליהו הולך "אל נפשו" - הנביא רואה בנפשו את חזות הכל, ומנתק את עצמו משליחותו הנבואית.<br />
<br />
*'''אליהו ויונה הנביא''' - שניהם מעדיפים את כבודם העצמי ומבקשים מה' לממש את נבואותיהם לשם כך. לאחר שביקש למות (כמו יונה!) לא נותר לאליהו אלא לישון בצל הרותם, ממש כמו יונה, הנח בצל הקיקיון.<br />
<br />
כשם שאיזבל שלחה אל אליהו מלאך להזהירו, כך שולח ה' מלאך אל אליהו, אבל כדי לעודדו.<br />
<br />
*'''אליהו ומשה''' - ההשוואה ממש מתבקשת. בשני הסיפורים מוטיבים משותפים: הר חורב, 40 יום ולילה, הרצון למות ועוד. <br />
אליהו מגיע אל המערה, כלומר זוהי מערה מיודעת, וברור שהכוונה למערה בה שהה משה בנקרת הצור (שמות לג' 22). אבל יש כאן הבדל עקרוני: בעוד משה מבקש רחמים על עמו, למרות החטאים הכבדים, אליהו מבקש מה' להעניש את העם.<br />
<br />
פס' 10: תלונתו של אליהו מורכבת מששה סעיפים, החל בקנאתו לנביאי ה', וכלה בקנאתו לעצמו. לאחר שבקש מה' לקחת את נפשו (פס' 4) הוא מבקש עתה נקמה בעם ישראל (ולא באיזבל!) על שרצו להרגו.<br />
<br />
פס' 11 - 12: תיאור התגלות האל (תיאופניה) ערוך בדפוס של שלושה-ארבעה: שלושה כוחות הרסניים תחילה, וניגודם - הדממה הדקה בסיום - זהו השקט שאחרי הסערה, ואז גם מופיע האל.<br />
<br />
בכל המקורות הספרותיים במזרח הקדום הופעת האל מתוארת באמצעות איתני הטבע: אש, רעש, רעידת אדמה, ברקים ורעמים, קולות שופר, גשמים עזים וכו'.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פס' 15 - 21: על אליהו מוטלות שלוש משימות:'''<br />
<br />
<br />
א.ללכת למשוח את חזאל למלך על ארם. את השליחות הזו ביצע אלישע, תלמידו של אליהו. <br />
שליחות זו באה להראות את העובדה שה' הוא אל אוניברסלי, ותחום שלטונו אינו מוגבל לישראל בלבד.<br />
<br />
ב.למשוח למלך על ישראל את יהוא בן נמשי. גם משימה זו בוצעה על ידי אלישע (למעשה - על ידי תלמידו)<br />
<br />
ג. למנות את אלישע בן שפט לתלמידו, ובהמשך, לממשיכו כנביא על ישראל. את המשימה הזו מבצע אליהו<br />
באופן מיידי. אלישע נפרד ממשפחתו ומצטרף אל אליהו.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%91&diff=15705מלכים א' - פרק י"ב2006-08-22T21:35:14Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
*רמה:כיתות י' - י"ב.<br />
====מלכים א', פרק י"ב פילוג הממלכה המאוחדת (928 לפנה"ס)====<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
<br />
<br />
לאחר מות שלמה, עולה לשלטון רחבעם, בנו, וזאת על פי הנהוג בכל שלטון שושלתי. כדי לקבל אישור למלכותו גם משבטי הצפון, ולא רק משבט יהודה (שאליו השתייך בית דוד), הולך רחבעם לשכם, שהייתה מאז ומתמיד העיר הראשית בצפון הארץ.<br />
<br />
<br />
<br />
ירבעם בן נבט, שכזכור מרד בשלמה וברח למצרים, נקרא על ידי תושבי הצפון לעמוד בראשם. הוא פונה לרחבעם, ביחד עם נציגים נוספים, בדרישה להקל בעול המסים הכבדים שהטיל שלמה על העם. (חשוב לזכור כי לעתים קרובות, בזמן חילופי שלטון מתעוררים זעזועים. במזרח הקדום היה נהוג כי מלך חדש שעולה לשלטון מכריז על חנינה כללית, שחרור זמני ממיסים וכו', וזאת כדי למצוא חן בעיני עמו, ולהתחיל את תקופת שלטונו "על מי מנוחות"). רחבעם מבקש מן הפונים שהות למחשבה (פס' 5).<br />
<br />
<br />
<br />
רחבעם, כמלך חדש, פונה ליועצי אביו, "הזקנים". הם מייעצים לו לשמוע בקול העם, לפחות עד שהוא רוכש את אמונם ומבסס את שלטונו (פס' 7). רחבעם פונה לשמוע חוות דעת נוספת, מפי חבריו "הילדים אשר גדלו אתו" (עפ”י פרק י"ד21 רחבעם עלה לשלטון בגיל 41!). היועצים הצעירים מציעים לרחבעם לא רק שלא להקל בעול, אלא לענות לעם בלשון גסה, כדי להראות לכולם מי כאן השליט! (פס' 11). רחבעם מקבל את עצת "הילדים", הקרובים אליו בגיל, ובהלך המחשבה, ועונה לעם בלשון גסה.<br />
<br />
<br />
<br />
פסוק 15 - הסופר המקראי עוצר משטף הסיפור, ומוסיף כאן הערת מחבר (גלוסה) כי הסיבה לבחירתו של רחבעם בעצה הגרועה יותר, היא רצונו של ה' לקיים את נבואתו של אחיה השילוני, אשר ניבא לירבעם את קריעת ממלכת בית דוד. פסוק זה מהווה דוגמה מצוינת לדרך ההסבר של מחבר ספר מלכים למאורעות ההיסטוריים. לא ההתמרמרות בעם, לא טיפשותו של רחבעם, או חוסר ניסיונו השלטוני, גרמו לפילוג, אלא רצונו של אלוהים. כלומר, ההסבר לכל המאורעות הוא אך ורק דתי - אמוני.<br />
<br />
<br />
<br />
תושבי הצפון, שתוחלתם להקלה בעול נכזבת, מכריזים על מרד בשלטונו של בית דוד. רחבעם, בטיפשותו, שולח את אדורם, האחראי על המסים, לנסות להחזיר אליו את המורדים, אך אלה הורגים את אדורם, ורחבעם בורח כל עוד נפשו לירושלים (פס' 18 - 19). שבטי הצפון ממליכים עליהם את ירבעם (פס' 20). רחבעם אינו משלים עם רוע הגזרה, ורוצה לצאת למלחמת אחים במורדים, אך הנביא שמעיה מונע זאת ממנו, בטענה כי הפילוג הוא רצון אלוהים (פס' 21 - 24).<br />
<br />
<br />
<br />
בכך הקיץ הקץ על תקופה קצרה בתולדות עם ישראל, "תקופת הממלכה המאוחדת" שנמשכה כ - 80 שנה, לאורך מלכותם של שאול, דוד ושלמה. הפילוג הפך לעובדה קיימת (928 לפנה"ס) וממלכת שלמה האדירה נחלקת לשתי ממלכות קטנות, חלשות ופגיעות: יהודה, בשלטון בית דוד, וממלכת הצפון (שנקראה גם "ממלכת שומרון", "אפרים", וכן גם "ממלכת ישראל") בשלטון שושלת ירבעם.<br />
<br />
<br />
<br />
מעשי ירבעם לחיזוק מלכותו ולביסוס הפילוג (פס' 25 - 33)<br />
<br />
כדי לבסס את שלטונו, ולהפוך את הפילוג לעובדה קיימת, מבצע ירבעם מספר פעולות:<br />
<br />
1. הוא קובע את שכם כבירת ממלכתו (בירת יהודה היא כמובן ירושלים) וקובע את פנואל כבירת המחוז בעבר הירדן המזרחי. (פס' 25).<br />
<br />
2. ירבעם חושש כי בשעת העלייה לרגל, למקדש בירושלים, ייהפך לב העם, והם ישובו לתמוך בבית דוד. כדי למנוע את העלייה למקדש בירושלים בונה ירבעם שני מקדשים, בבית-אל ובדן (לנוחיות תושבי הצפון הרחוק). ירבעם שם במקדשים עגלי זהב, ועל פי המתואר בפס' 28, העגלים הללו שמשו לעבודת אלילים, בדיוק כמו מעשה עגל הזהב בתקופת המדבר. (ראה פס' 28 לעומת שמות, ל"ב 4)<br />
<br />
3. ירבעם מקים בתי במות (נחשב לחטא!) וממנה כוהנים שלא משבט לוי, בניגוד גמור למצווה בתורה.<br />
<br />
4. ירבעם קובע חג חדש, שאינו מופיע בלוח החגים בתורה, בט"ו לחודש חשוון (החודש השמיני - פס' 32)<br />
<br />
5. ירבעם עולה בעצמו להקטיר קטורת המזבח - עבודה השמורה ומותרת לכוהנים בלבד (פס' 33).<br />
<br />
<br />
<br />
מתיאור מעשיו של ירבעם בקטע, ניכר, ללא ספק, כי הסופר אינו אוהד את ירבעם ואת מעשיו והוא מתאר אותם כחטאים חמורים. אך מניסיון לבדוק את מעשיו של ירבעם מבחינה אובייקטיבית יותר, מסתבר שניתן להסבירם ולראותם גם בדרך שונה:<br />
<br />
<br />
<br />
1. כל מדינה זקוקה לעיר בירה, ומכיוון שירושלים נכללה בתחומי יהודה, לא נותר לירבעם אלא לקבוע את שכם, הקדושה עוד מימי האבות, כבירתו המנהלית.<br />
<br />
2. עניין עגלי הזהב מתואר כעבודת אלילים חמורה, אבל ייתכן מאד שהעגלים ששם ירבעם במקדשים שהקים נועדו לחקות את הכרובים שהיו בדביר, בבית המקדש (מל"א, ו' 23 - 28). אותם "כרובים" מתוארים במקומות שונים כבעלי גוף של פר וכנפיים של נשר. <br />
<br />
3. כהני המקדש נשארו בירושלים, ולירבעם לא נשארו כוהנים. על פי המסופר בשופטים, י"ח 7 ואילך, מסתבר שהיו בעם כוהנים ולויים לא רק משבט לוי.<br />
<br />
4. ירבעם אינו "ממציא" חג, כלשון הספר, אלא מתאים את חגיגות חג הסוכות, חג האסיף, ללוח השנה החקלאי, שהיה נהוג בצפון הארץ. (ראה גם דברי הימים ב' ל'. מסופר על חגיגות הפסח בחודש השני)<br />
<br />
5. גם מלכים אחרים, כמו דוד ושלמה, עלו למזבח והדבר לא נחשב להם לחטא.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%27_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%90&diff=15704מלכים א' - פרק י"א2006-08-22T21:35:01Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
===פרק י"א – חטאי שלמה וההבטחה לעונש בעקבותיהם.===<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
אמנם רק בפרק י"א מציין בפירוש מחבר ספר מלכים כי שלמה חטא ל-ה', אבל כבר מתיאורים שונים בסוף פרק י' ניכר כי מגמת המחבר היא להציג את שלמה כחוטא. <br />
נאמר שם כי שלמה אסף אלפי סוסים, וכי מוצא הסוסים הוא ממצרים. <br />
כמו כן אגר לו שלמה כסף וזהב לרוב, כל זאת בניגוד מפורש לחוק המלך (דברים, י"ז 14 – 20). פרק י"א ממשיך ומספר כי לשלמה היו אלף נשים, גם זאת בניגוד מפורש לחוק המלך. <br />
הפרק מתאר את ימיו האחרונים של המלך שלמה, ואת התדרדרותו לעבודת אלילים בסוף ימיו. <br />
האשם בכך הוא בנשותיו הרבות אשר הטו את לבבו. <br />
העונש על חטאיו הדתיים של שלמה הוא קריעת ממלכתו האדירה לשתי ממלכות: שבט אחד, יהודה, יישאר בשליטת בית דוד, ואילו יתר השבטים יעברו לשלטון אחר. <br />
(פס' 11 - 13). ה' מבטיח לשלמה כי בזכות דוד, אביו, העונש לא יבוא בימיו, אלא בימי בנו. <br />
זוהי הדגמה יפה לשיטת הגמול שהייתה נהוגה בימי שלמה: גמול קיבוצי לדורות.<br />
<br />
בהמשך, מתאר המחבר את אויביו של שלמה. <br />
אויב מדרום, הדד האדומי, שהתחנך במצרים, ו"טופח" על ידי פרעה להיות אויב לשלמה. <br />
אויב מצפון, רזון בן אלידע הארמי, שישב בדמשק, וגרם לתסיסה בצפון הארץ, וכן אויב פנימי, ירבעם בן נבט, משבט אפרים, שנשא בתפקיד רשמי מטעם שלמה, כאחראי על גביית המסים בשבטי אפרים ומנשה. <br />
ירבעם נפגש עם הנביא אחיה השילוני, המנבא לו, בעזרת מעשה סמלי של קריעת מעילו, כי הוא יהיה מלך על ישראל, למעט שבט יהודה. <br />
ירבעם מרד בשלמה (פס' 27) וברח למצרים, מכיוון ששלמה רצה להמיתו (פס' 40).<br />
<br />
'''הפרק מסתיים בתיאור מותו של שלמה, ובעליית רחבעם, בנו, לשלטון.'''</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91%27&diff=15703מלכים ב'- פרק ב'2006-08-22T21:34:53Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
===מלכים ב', ב' 1 – 22=== <br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
בפרק זה מסתיים סיפורו של אליהו הנביא. <br />
תם ולא נשלם מכיוון שעל-פי המתואר בפרק אליהו לא מת, אלא עלה בסערה השמיימה [האדם השני בתנ"ך שלא מת הוא חנוך, שעליו מספר ספר בראשית "כי לקח אותו אלוהים" (ה' 24) זו גם הסיבה שהמסורת היהודית משתמשת באליהו פעמים רבות, כמו למשל לפתרון בעיות בתלמוד, לשתות יין בליל הסדר, להשכין שלום בית וכו']. <br />
לפני הסתלקותו מעביר אליהו את תפקידו לאלישע, כפי שצווה בהר חורב (מלכים י"ט). <br />
אלישע מתחיל מיד בפעולות המוכיחות כי רוחו של אליהו אכן עברה אליו, הוא מבקע את מימי הירדן ומרפא את המים של העיר יריחו. <br />
הפרק מסתיים בסיפור נורא, ועל כך בהמשך. <br />
<br />
פס' 1 – 11 – המצג בפסוק הראשון מפיג מראש את המתח, ומכין אותנו לבאות: אליהו עומד לעלות בסערה השמיימה. סיפור עלייתו של אליהו לשמיים בנוי בתבנית מקראית אופיינית של "שלושה וארבעה": שלוש פעמים חוזר הסיפור על עצמו, והמפנה חל בפעם הרביעית. <br />
שלוש פעמים מבקש אליהו מאלישע שלא יבוא איתו למקום שאליו הוא הולך. <br />
שלוש פעמים מפגין אלישע את נאמנותו המוחלטת למורו ורבו, מסרב לעזוב את אליהו ונצמד אליו. בכל מקום קבוצה של בני נביאים מבשרת לאלישע כי "היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך" ואלישע דורש מהם להשתתק. בסופו של דבר אליהו ואלישע מגיעים אל הירדן, וחמישים בני נביאים, שתפקידם להעיד על אשר ארע, עומדים מרחוק. <br />
אליהו לוקח את אדרתו, מקפל אותה ומכה במים, והנהר נחצה לשניים, כדי לאפשר לאליהו ואלישע לעבור. <br />
<br />
<br />
<br />
גם בסיפור זה, כמו גם בסיפורים אחרים (ראה במיוחד מלכים א' י"ט), יש דמיון רב בין מעשי אליהו ומשה. בהמשך הפרק, גופתו של אליהו לא נמצאת, גם זאת בדומה למשה, שאיש לא יודע את מקום קבורתו! <br />
<br />
אליהו מציע לאלישע לבקש ממנו בקשה אחרונה בטרם ייעלם. <br />
בקשתו של אלישע: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" גרמה כאבי ראש רבים לפרשנים. <br />
קשה לחשוב שאלישע היה מעז לבקש מאליהו שייתן לו רוח נבואית הגדולה פי שנים משלו. <br />
אחד הפירושים המקובלים הוא שאלישע מבקש, כבכיר שבין תלמידי אליהו, לקבל רוח נבואית הגדולה פי שנים מהרוח שיירש כל תלמיד אחר, כדין ירושת הבכור. <br />
פירוש אחר מסתמך על פסוק בספר זכריה, שם הביטוי "פי שנים" פירושו דווקא שני שליש. <br />
בכל מקרה, אליהו אומר לאלישע כי בקשתו קשה, כי הרי היא תלויה ברצון אלוהים. <br />
הוא נותן לו סימן: אם אלישע יראה את היעלמותו של אליהו, אות הוא כי בקשתו התמלאה.<br />
<br />
עוד הם מהלכים בדרך ורכב אש וסוסי אש לקחו את אליהו לשמים. <br />
<br />
<br />
<br />
פס' 12 – 18 – אלישע תופס את מקומו של אליהו. הוא מתאבל וזועק "אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו". <br />
גם לביטוי הזה פירושים רבים מספור. <br />
יתכן ואלישע מושפע מרכב האש שראה קודם לכן, ומשתמש בו כדי לדמות את אליהו כמגן לעם ישראל כפי שמרכבות ופרשים מגינים על העם. (גם על אלישע נאמר ביטוי זה לאחר מותו). <br />
אלישע קורע את מעילו לאות אבל, למרות שאליהו לא מת, אך מיד מתעשת. הוא מוצא את אדרתו של אליהו ומשתמש בה כדי לחצות את מימי הירדן, כשם שעשה אליהו קודם לכן. בני הנביאים שצפו במחזה מרחוק מבינים מיד כי "נחה רוח אליהו על אלישע" ורואים בו מעתה את מנהיגם. <br />
הם מבקשים מאלישע רשות ללכת לחפש את אליהו, שמא נעלם כפי שהוא רגיל להיעלם. אלישע מסרב בתחילה, אך לבסוף נעתר. [מעניין לציין שבפסוק 5 ידעו בני הנביאים כי אליהו עתיד להסתלק היום, ואם כך מדוע הציעו לחפשו?] <br />
<br />
פס' 19 – 22 – לאחר נס הבקעת הירדן מתחיל אלישע בסדרה ארוכה של ניסים, המתוארת בפרקים הבאים. בפסוקים הללו מסופר כי המים של העיר יריחו גרמו למקרי מוות רבים. אלישע עורך טקס מאגי, ובאמצעות צלוחית חדשה של מלח ותפילה ל-ה' הוא מרפא את מימי העיר.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%99%22%D7%97_-_%D7%99%22%D7%98,%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%A1%D7%A0%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%91&diff=15702פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב2006-08-22T21:31:55Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
===מסע סנחריב – 701 לפנה"ס===<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
'''יש קשר בין רפורמה דתית לפעילות מדינית''' - פוליטית. <br />
כאשר אשור הייתה בשיא כוחה והשפעתה על האזור הייתה לה גם השפעה תרבותית - דתית על המדינות הכבושות, שתושביהן אמצו לעצמם מנהגים דתיים, חברתיים ותפיסות עולם שאפיינו את הכובש. <br />
'''המרד של חזקיהו כנגד אשור לא היה אפוא רק פוליטי''' - מדיני אלא גם תרבותי - דתי. <br />
למרות שחזקיהו לא מרד בצורה בוטה, אלא רק ע"י סיפוח זוחל של ערי מדינה שכנות, התגובה האשורית לא אחרה לבוא. <br />
חזקיהו, שצפה שתגובה כזו תגיע, ערך הכנות נרחבות לפני שהחל במרד, הן בשטח הצבאי והן באגירת מזון והבאה בהסתר של מים לעיר (מלכים ב' כ' 20, דברי הימים ב' ל"ב 3).<br />
<br />
בשנת 701 יצא סנחריב, מלך אשור, למסע לארצות המערב. <br />
מסעו מתואר בהרחבה על-ידי סופרי המלך. הוא כבש במהירות את כל ערי החוף מצידון ועד אשדוד. <br />
בינתיים מיהרו עמון, מואב ואדום להיכנע לפניו. <br />
ליד תל - אלתקה (יבנה, כיום) הוא נלחם כנגד כוחות מצריים, שנשלחו לנסות ולעצרו, והביסם ללא תנאי. <br />
אז פנה סנחריב אל תוך שפלת יהודה, כבש ערים בצורות רבות. <br />
לבסוף הגיע ללכיש, שהייתה העיר המרכזית באזור הדרום, והפך אותה למפקדתו. <br />
מכאן המשיך וכבש את כל ארץ יהודה, למעט ירושלים. סנחריב עצמו מתאר את כיבוש יהודה: "ואשר לחזקיהו היהודי, אשר לא הביא את צווארו בעולי, על 46 עריו הבצורות.....שמתי מצור וכבשתי אותן ע"י סוללות עפר כבוש ששמתי עליהן...ואותו שמתי כציפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו".<br />
<br />
סנחריב הגיע עד ירושלים ושם מצור על העיר. <br />
חזקיהו במצוקתו נכנע למלך אשור ושלם לו מס כבד, אשר אילץ אותו להוריד את ציפויי הזהב מדלתות בית המקדש. סנחריב לא הסתפק בכך. <br />
הוא הידק את המצור על העיר, כנראה כדי להכניע את יהודה כליל, כדי להבטיח את עורפו במלחמה עתידית אפשרית כנגד מצרים.<br />
<br />
'''תיקוני הפולחן של חזקיהו'''<br />
<br />
מעשיו של חזקיהו לתיקון הפולחן, ולסילוק עבודת אלילים מתוארים בפרק י"ח 4. <br />
<br />
'''בדברי הימים ב', כ"ט – ל"א מוזכרות פעולות נוספות:'''<br />
<br />
1.חידוש העבודה הפולחנית בבית המקדש, שהופסקה על-ידי אחז, אביו של חזקיהו.<br />
<br />
2.טיהור המקדש וכליו על-ידי הכוהנים.<br />
<br />
3.חגיגת הפסח ("פסח חזקיהו") ברוב עם ובהשתתפות תושבי ממלכת הצפון (לכן נחוג הפסח בחודש השני!).<br />
<br />
4.ארגון הכוהנים והלויים לעבודת הקודש במקדש.<br />
<br />
'''ההכנות למרד נגד אשור:'''<br />
<br />
ההכנות למרד כמעט ואינן מוזכרות בספר מלכים. <br />
לעומת זאת, בדברי הימים ב' לב' 1 – 8 וכן בפס' 30 מסופר כי:<br />
<br />
1.חזקיהו סתם מעיינות ונחלים, כדי שלחיילי צבא אשור לא יהיו מי שתייה (פס' 1 - 4).<br />
<br />
2.תיקן וחיזק את חומות ירושלים (פס' 4 - 5).<br />
<br />
3.הכין נשק לאנשי הצבא (פס' 5).<br />
<br />
4.גייס את העם, ארגן את הצבא ועודד את המוטיבציה בקרב הלוחמים (פס' 6 - 8).<br />
<br />
5.בנה ערי מסכנות (מחסנים) לאכסון מזון לשעת המצור (פס' 28).<br />
<br />
6.הביא בהסתר מי שתייה לירושלים, במבצע הנדסי מפואר, ע"י חציבת נקבת השילוח (פס' 30).<br />
<br />
'''אמצעים רטוריים בנאומי רבשקה:'''<br />
<br />
הנאום הוא "סוג ספרותי" המופיע לעתים בתנ"ך. מטרת הנואם היא לשכנע את שומעיו בצדקת דבריו. על כן הוא משתמש ב"אמצעים רטוריים" שונים. בעולם העתיק, וגם בימינו, אנשים לומדים במיוחד את אמנות הנאום - רטוריקה. נואמים מפורסמים, שמם נשאר חקוק בזיכרון האנושי עד ימינו כמו ציצרו (קיקרו) ברומא ודמוסתנס ביון. בין האמצעים הרטוריים ששם המחבר המקראי בפיו של רבשקה :<br />
<br />
1.מלים מנחות. בחלק הראשון: השורש ב.ט.ח. - כדי לערער את בטחון העם. בחלק השני: ה. צ. ל. - צדקיהו<br />
<br />
לא יוכל להציל את העם מידי מלך אשור.<br />
<br />
2.הבאת טענת היריב וסתירתה: "אמרת אך דבר שפתיים.." "..וכי תאמרון אלי.." "..כי יסית אתכם לאמור".<br />
<br />
3.שאלות רטוריות: "מה הביטחון הזה אשר בטחת"?, "...ההצל הצילו..."?<br />
<br />
4.השאלה: "משענת הקנה הרצוץ..".<br />
<br />
5.הקנטה והשפלה: "..אלפיים סוסים", לאכול צואה ולשתות שתן.<br />
<br />
6.אירוניה: "איה אלוהי ספרוים", "...מי בכל הארצות אשר הצילו את ארצם...".<br />
<br />
7.תקיעת טריז בין העם ובין מלכו וערעור הביטחון במלך:"אל תשמעו אל חזקיהו...".<br />
<br />
8.פיתוי. העתיד הורוד המובטח לאותם אלה שייכנעו ללא קרב, בניגוד לאלה שיצטרכו לאכול את הפרשותיהם.<br />
<br />
9.פניה מזלזלת אל המלך, ופנייה בגוף שני (מרמז על קרבה) אל העם, השומע אותו מעל החומות.<br />
<br />
10.ניגודים: "המלך הגדול, מלך אשור" לעומת "חזקיהו", ללא שם תואר. כך מושפל חזקיהו.<br />
<br />
11.השוואה בין ה' אלוהי ישראל לאלי הארצות השכנות - כמוהם ייכשל בהצלת עמו. <br />
<br />
'''פרק י"ט 1 – 7, 32 – 37'''<br />
<br />
פס' 1 – 7 - דברי רבשקה הטילו את רישומם על שרי המלך שהאזינו לו. <br />
הם באים למלך, קרועי בגדים ומיואשים לנוכח הדברים ששמעו. <br />
גם המלך מגיב בקריעת בגדיו. <br />
הוא מתכסה בשק, לאות אבל, והולך לבית המקדש, אולי כדי למצוא נחמה. <br />
חזקיהו שולח משלחת רמת דרג אל הנביא ישעיהו. <br />
המשלחת פונה אל הנביא בפתגם חוכמתי, הלקוח מתחום ההיריון והלידה. <br />
תושבי ירושלים מושווים ליולדת שמתאמצת ללדת, אך אין לה כוח לשלבים הסופיים של הלידה, והאישה והעובר נמצאים בסכנת מוות. <br />
הנמשל ברור: תושבי ירושלים עומדים בפני כליה. <br />
המשלחת מבקשת מישעיהו לשאת תפילה למען העם. <br />
מלשון הבקשה ברור לחברי המשלחת כי לנביא קרבה גדולה יותר לאלוהים מאשר לשאר האנשים: "אולי ישמע ה' אלוהיך..". כלומר, אולי ה' שמע את החרפות והקללות של רבשקה כנגדו, וירצה לבוא איתו חשבון ולהענישו.<br />
<br />
ישעיהו משיב מיד כי אין צורך לפחד מהגידופים של רבשקה. <br />
הוא לועג לשרי אשור, קורא להם "נערים" ומנבא לחזקיהו כי מלך אשור ישמע "שמועה", כלומר יגיע לידיו מידע כלשהו, שיכריח אותו לשוב לארצו מבלי שיכבוש את ירושלים, ושם הוא ימות בחרב. <br />
חשוב לציין שנבואתו זו של ישעיהו התגשמה במלואה ובדייקנות!<br />
<br />
פס' 32 – 34 – בקטע זה חוזר ישעיהו על הבטחתו למלך חזקיהו שירושלים לא תיפול לידי סנחריב. <br />
האשורים לא יצליחו לבצע שום פעולה צבאית, ויחזרו בדיוק באותה הדרך בה הגיעו, כל זאת "למעני ולמען דוד עבדי".<br />
<br />
פס' 35 – 37 – בפסוקים הללו מסופר על נס אלוהי שארע בסופו של דבר. <br />
עם אור הבוקר נמצאו מאה שמונים וחמישה אלף מחיילי אשור "פגרים מתים", כתוצאה מכך שמלאך ה' הכה בהם. סנחריב שב לארצו, ותוך כדי שהוא מתפלל לאלוהיו הוא נרצח על ידי שניים מבניו, שנמלטו לארץ אררט, ואילו בנו השלישי עלה למלוך תחתיו.<br />
<br />
אין ספק שמספר החיילים האשורים שמתו "בלילה ההוא" הוא מוגזם ביותר, וגם התערבות האל במלחמות בני האדם היא עניין למאמינים אדוקים. <br />
מה באמת ארע בירושלים שגרם למלך אשור לשוב לארצו? כמה חוקרים משערים כי צבאו של סנחריב הוכה במגפת דבר, וזאת בגלל תנאי התברואה הלקויים שנגרמו מחמת מחסור במים (כזכור, סתם חזקיהו את מימי המעיינות מסביב לעיר, כהכנה למרד נגד אשור). <br />
חיזוק להשערה זו אנו מוצאים בדברי הרודוטוס, היסטוריון יווני של העולם העתיק. <br />
בדרך אגב, תוך כדי שהוא מתאר קרב שנערך במצרים בין צבא יון לצבא המצרי, הוא מספר כי לצבא היוני ארע בדיוק מה שקרה כמה מאות שנים קודם לכן לצבא סנחריב שצר על ירושלים: המגינים של הלוחמים, שהיו עשויים מעור של בעלי חיים, משכו אליהם חולדות, והללו הפיצו בצבא את מחלת הדבר וגרמו למגפה. <br />
קשה לדעת מה היו מקורותיו של הרודוטוס לידיעה זו, אבל אפשר בהחלט לקבל את דבריו כסבירים, ובכל מקרה הם אינם סותרים את חוקי הטבע, ואינם בגדר נס אלוהי.<br />
<br />
על-פי דברי המספר המקראי סנחריב מצא את מותו מיד לאחר שחזר לאשור, או במילים אחרות המחבר המקראי קושר בין פגיעתו של סנחריב בתושבי יהודה לבין מותו מידי בניו. על-פי מקורות אשוריים הרצח המתואר במקדש האשורי הוא אכן מאורע היסטורי, שקרה לא מיד לאחר המצור, אלא כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 680 לפנה"ס. <br />
<br />
דברי הימים ב', ל"ב 21 – מסע סנחריב מתואר במקביל הן בישעיהו ל"ו – ל"ז, שם התיאור מקביל כמעט במלואו לזה שבספר מלכים, והן בדברי הימים ב', ל"ב. פס' 21 במקור זה מתאר גם הוא את סוף המצור. גם כאן מדובר בנס פלאי שעשה מלאך ה' ,אך אין אזכור למספר החיילים של צבא אשור שמתו, ונאמר כי מלך אשור שב בבושת פנים לארצו. <br />
<br />
שתי הערות לסיכום הנושא "מסע סנחריב":<br />
<br />
המצור על ירושלים אמנם נכשל, אבל המרד של חזקיהו הביא אסון כבד על יהודה. מרבית הארץ נכבשה על-ידי האשורים, חלק לא קטן מתושביה הוגלה כנראה, ויהודה הפכה להיות מדינת חסות של אשור.<br />
<br />
מן ההיבט הדתי, הצלתה הפלאית של ירושלים חיזקה עוד יותר את ההרגשה בקרב תושבי העיר שהם חסינים מעונש: ה' לא ייתן את ידו להרס המקדש "שלו", ועקב כך גם לא תיפגע העיר. הרגשת חסינות זו גרמה כנראה לתושבי ירושלים להידרדרות מוסרית ודתית, והנביא ירמיהו מגיב על כך בחריפות (ראה ירמיהו ז').</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%96_-_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=15701מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל2006-08-22T21:31:21Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
<br />
==='מלכים ב' - פרק י"ז - חורבן שומרון וגלות עשרת השבטים. (722 לפנה"ס)===<br />
<br />
<br />
<br />
אחד המאפיינים של הנטיות המדיניות ביהודה ובישראל היה ההתלבטות לצד איזו אימפריה להצטרף. <br />
מדרום הייתה האימפריה המצרית, ומצפון אשור, או בבל. <br />
בתקופה הנידונה מלך באשור תגלת-פלאסר השלישי, שהרחיב את שטחי שלטונו מגבול מצרים ועד טורקיה. <br />
הוא הנהיג שיטת סיפוח, כיבוש והגליה, שיטה שנעשתה לסימן המובהק ביותר של הכיבוש האשורי. <br />
האשורים גזרו עונש גלות לאוכלוסיה של מדינה שהכירה תחילה במרות אשור ואחר-כך מרדה. <br />
הגליית אנשי שומרון, למשל, באה לאחר שהושע עבד את מלך אשור ולאחר זמן מה התמרד: הוא הפסיק לשלם מס לאשור, וכמו כן שלח משלחת למצרים, כנראה כדי לתאם מרד נגד אשור. <br />
תפיסת הגלות כעונש על הפרת ברית משותפת לכל עמי המזרח הקדום, ומופיעה בתנ"ך פעמים רבות.<br />
<br />
<br />
השיטה של הגליה המונית החלישה מוקדי מרידה ובטלה מסגרות לאומיות. עקירה וניתוק מהמולדת, היה בהן כדי להחליש את הרגש הלאומי של הגולים ואת הזיקה למולדתם וע"י כך הקשו על האפשרות לתקומה לאומית-מדינית. ההגליה לא הייתה כנראה טוטלית, אך בהגליית המנהיגים ואנשי המקצועות החשובים היה כדי להנחית מכה קשה על העם. הגליית חלק קטן, אך חשוב, מן האוכלוסיה נתנה בידי השלטון בני ערובה, והרתיעה את קרובי הגולים מלמרוד. הגולים ספקו כוח אדם לכוחות הצבא האשורי וכוחות עבודה לבנין ומלאכה, וכן חומר אנושי לאכלוס ערים אשוריות חדשות, וליישוב חבלי ארץ נטושים או שוממים והכשרתם לחקלאות.<br />
<br />
<br />
<br />
בשנת 734 לפנה"ס ערך תגלת-פלאסר מסע כיבושים לאורך החוף מצור ועד עזה. באותו זמן כורת פקח בן רמליהו, מלך ישראל, ברית עם ארם לתקוף את אחז, מלך יהודה. אחז פונה לעזרת מלך אשור, וזה כובש את ארם ואת צפון ממלכת ישראל: הגליל העליון וחלקים בעבר-הירדן ומגלה כ - 13000 איש (מלכים ב', ט"ו 29).<br />
<br />
<br />
<br />
====פרק י"ז====<br />
<br />
כאמור, מלך אשור מגלה כי הושע, מלך ישראל, קשר נגדו קשר. הוא עלה על שומרון, צר עליה שלוש שנים, עד שהעיר נפלה בגלל הרעב והצמא. חורבן שומרון גרם לחיסולה המוחלט של ממלכת ישראל, מבחינה לאומית ומדינית ולהפיכתה לפרובינציה אשורית. תוצאות חמורות אלה הטרידו רבות את הדורות הבאים, וספר מלכים בא, בין היתר, לענות על השאלה מדוע חרבה שומרון, והוא עושה זאת בדרכו הוא.<br />
<br />
נפילת ממלכת ישראל הביאה להחלשה מיידית גם של ממלכת יהודה, זאת היות ובמרוצת 200 שנות קיומה עמדה הממלכה הצפונית במרכז הזירה המדינית, והיא אשר ספגה את מכותיהן של ארם וסוריה, והייתה מעין חיץ ומגן לממלכת יהודה. <br />
<br />
הסקירה ההיסטורית, המתחילה בפסוק 7 , מפרטת את הסיבות לחורבן ממלכת ישראל. אין היא כורכת אותו בהתמודדות בין כוחות בלתי שווים במזרח, ולא בנטיות הכיבוש וההתפשטות של אשור, ואפילו לא במרד הכושל של הושע בן אלה, אלא בהתנהגות הדתית הקלוקלת. בני ישראל הלכו בדרך הכנענים, עבדו את אליליהם ובנו במות לעבודה זרה בכל ערי הארץ. הם לא שעו לאזהרות הנביאים, שנשלחו על-ידי ה', וחטאיהם הלכו והחריפו עד שלאלוהים לא הייתה ברירה אלא להענישם בהחרבת שומרון והגליית חלק מתושביה.<br />
<br />
לאחר ההגליה הפכה הארץ רובה לשממה, וחיות טרף (אריות) התרבו בה והתקיפו את התושבים. אלה, וכן גם שליטי אשור, חשבו כי הדבר הוא עונש על הימנעות מעבודת אלוהי המקום, ולכן הביאו האשורים כהן ישראלי לבית-אל, כדי ללמד את תושבי הארץ החדשים את עבודת ה'.<br />
<br />
<br />
<br />
====השומרונים====<br />
<br />
התנ"ך, ובעקבותיו המסורת היהודית, נוטעים את הרושם כי בגלות שומרון גלו כל עשרת השבטים לאי-שם, ומאז ועד היום איש לא יודע את מקום המצאם. זהו גם המקור לכל אותן אגדות על עשרת השבטים, הנמצאים מעבר להרי החושך. אחת האגדות מספרת כי הגולים יושבים מעבר לנהר הסמבטיון. הנהר גועש וקוצף במשך כל ימות השבוע ואינו ניתן למעבר. רק בשבת הוא נח מזעפו, אך אז, כמובן אי אפשר לחצותו בגלל קדושת היום.<br />
<br />
באחת המצבות שנמצאו באשור כותב המלך סרגון השני, כובש שומרון, כי הגלה 27290 איש משומרון. <br />
המספר, שאינו עגול , עושה רושם של נתון מהימן, מה עוד שלמלך האשורי אין מניע להפחית במספר השבויים שלקח. אם כך, יתכן שבאמת רק חלק קטן מתושבי ממלכת הצפון גלה מארצו, ומרבית אנשי עשרת השבטים נשארו בארץ ישראל. עובדה זו מקשה על המסורת היהודית, הרואה בשומרונים נכרים, שהובאו לארץ ישראל ע"י האשורים. <br />
השומרונים עצמם, טוענים כי הם הם בני ישראל האמיתיים, שנשארו בארץ, מעולם לא יצאו לגלות, ולא התערבבו עם שום עם אחר. <br />
זהו גם מקורו של הסכסוך בן מאות השנים עם העדה השומרונית, אשר אנשיה דרשו לשתפם בעבודת בית המקדש, לאחר שיבת ציון, וכשנענו בסירוב, גרמו לצרות רבות ליהודים.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%91_-_%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=15700שמות פרק כ"ב - חוקים2006-08-22T21:30:24Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
*רמה:כיתות ז' - י"ב.<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
====שמות כ"ב 15 - 30 : חוקים שונים====<br />
<br />
<br />
<br />
'''דין המפתה - פס' 15 - 16'''<br />
<br />
הדין עוסק בפיתוי נערה בתולה שאביה טרם קיבל עבורה מוהר. נגרם כאן נזק כספי לאב, וכמובן נזק מוסרי, ועל-כן המפתה ישלם פיצויים וחייב לשאת את הנערה לאישה. האב יכול לסרב למסור את בתו למפתה - אך זה חייב בכל מקרה בתשלום המוהר. יש לציין שהמוהר היה בסכום קבוע ולא היה תלוי במעמדה החברתי של הנערה.<br />
<br />
<br />
<br />
'''חוקים נגד האלילות - פס' 17 - 19'''<br />
<br />
יש כאן איסור נגד ה"מאגיה השחורה" - זו שבאה להזיק לזולת. מן הביטוי "מכשפה", נוכל להסיק כי מקצוע זה היה אופייני לנשים בלבד. בשום מקרה לא נרמז שהמכשפים חסרי כוח, אלא שאסור להשלים עם כוח זה, ויש להלחם בו.<br />
<br />
כל שלושת החוקים המופיעים בקטע זה קשורים למלחמתה של האמונה הישראלית נגד האלילות. המאגיה היא מעין ניסיון להתגבר על רצון אלוהים, השולט לבדו בעולם.<br />
<br />
<br />
<br />
'''חוקים לטובת השכבות החלשות - פס' 20 - 26'''<br />
<br />
המעבר החד מהמלחמה באלילות לדיון בגרים בא להדגיש כי הנוכרי הרוצה לחיות בצד החברה הישראלית, ואיננו עובד אלילים, הוא אדם רצוי ויש לדאוג לו.<br />
<br />
הדאגה לשכבות המצוקה, חסרות הרכוש וההגנה, בולטת מאד בחוקי המקרא. <br />
הנביאים רואים בייעוד זה של עשיית "משפט וצדקה" את הבסיס לקיומו של העם. <br />
הגר הוא לרוב חסר נחלה, וחי מחוץ למסגרת משפחה או שבט, ולכן הוא נתון לחסדי היושבים בשער -בפרט, והאוכלוסייה -בכלל. <br />
היתום והאלמנה מופיעים תמיד כסמל למי שזקוק לתמיכה ועזרה. <br />
בחוק המקראי נידונה רק ההלוואה לנצרך (לצורכי קיום בלבד!) והיא חובה מוסרית המוטלת על כל מי שיש לו היכולת להלוות. <br />
האיסור על לקיחת ריבית פוגע כלכלית במלווה. בנוסף , נאסר עליו לגבות את חובו באמצעי לחץ.<br />
<br />
מלווה שקיבל כמשכון את שמלתו של הלווה - חייב להחזירה לו עם בוא הערב. <br />
עונשו של מי שיפגע באלמנות וביתומים - מוות בחרב. יש כאן עונש של מידה כנגד מידה: מכיוון שאתה לא עזרת לאלמנות ויתומים בשעת הצורך - אשתך תהיה אלמנה, ובניך - יתומים. <br />
הנביא יחזקאל, כשהוא בא לפרט את תכונותיו של הצדיק, הוא מספר:"חבולתו חוב ישיב" (יחזקאל י"ח4),<br />
כלומר הצדיק פועל בדיוק על פי הנדרש בשמות כ"ב 25: הוא מחזיר לעני את שמלתו בבוא הערב. <br />
<br />
<br />
<br />
'''איסור פגיעה בכבוד אלוהים וראשי החברה - פס' 27'''<br />
<br />
הפסוק בנוי בתקבולת. תאור=תקלל (מכאן נגזרת המילה "ארור"). בחוק זה לא מופיע עונש. <br />
ואמנם, בויקרא כד', החל מפסוק 10, מופיע סיפור על אדם שקילל את ה'. <br />
משה לא ידע לקבוע את עונשו והשאיר אותו במאסר. <br />
לאחר זמן קיבל את תשובת ה' לעניין זה: "ונוקב (מקלל) שם השם מות יומת. רגום ירגמו בו כל העדה, כגר כאזרח...". <br />
זהו בדיוק הסעיף בחוק שעל פיו הואשם נבות הכרמלי (מלכים א' כב') ועל פיו גם הוצא להורג בסקילה. <br />
ומקרה אחר: אשתו של איוב אומרת לו "ברך אלוהים ומות" (איוב, ב' 9), אמרה המשקפת את החוק כי עונשו של מקלל אלוהים - מוות.<br />
<br />
<br />
<br />
'''בכורות וביכורים - פס' 28 - 29'''<br />
המתנה לאל באה ראשונה, ורק לאחר מכן מותר לאדם ליהנות מפרי עמלו. ממקורות אחרים בתורה נלמד כי בכור האדם נפדה בכסף, ואילו את בכורות הבהמה והצאן יש להביא למקדש בכל מקרה (שמות י"ג 13).<br />
<br />
<br />
<br />
'''איסור על אכילת טריפה - פס' 30'''<br />
<br />
חל איסור חמור על אכילה של בשר שלא נשחט כהלכה. החוק כאן קובע כי רק הכלבים יכולים לאכול בשר בהמה שנמצאה מתה בשדה. במקורות אחרים בתורה נאמר כי את בשר הטריפה אפשר לתת לגרים, או שאפשר למכור אותו לנכרים.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%99%22%D7%91_-%D7%99%22%D7%93&diff=15699דברים פרקים י"ב -י"ד2006-08-22T21:29:24Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
====דברים, פרק י"ב 1 - 19====<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
על פי המסופר במלכים ב', כ"ב – כ"ג, בשעת עריכת בדק בית בבית המקדש על ידי המלך יאשיהו, נמצא ספר תורה. בעקבות מציאת אותו ספר, ערך יאשיהו רפורמה מקיפה שכללה שני צירים עיקריים: ביעור כל עבודת האלילים בא"י, וריכוז הפולחן לה', אלוהי ישראל, במקום אחד ויחיד - המקדש בירושלים. <br />
<br />
הדרישה לרכז את כל הפולחן אך ורק במקדש איננה מופיעה בתורה באף ספר, למעט בספר דברים. <br />
עובדה זו הביאה את חוקרי המקרא להסכים, כמעט פה אחד, שהספר שנמצא במקדש היה ספר דברים. <br />
אחרים טוענים כי ספר דברים נתחבר בתקופת יאשיהו, ו"מציאתו" וכינויו כספר "תורה" וייחוסו למשה לא נועדו אלא להעניק לו חשיבות יתר, במקביל לספרי תורה אחרים, שכבר היו קיימים.<br />
<br />
פרק י"ב פותח בתיאור ההפקרות הפולחנית השוררת בארץ, (כנראה בגלל מעשיו של המלך מנשה) וזאת כדי להסביר את הצורך הדחוף בריכוז כל הפולחן לה' במקום אחד, והנהגת חוק אחד כדי למנוע הישנות של מצב זה. <br />
לאחר האיסורים והאזהרות '''בפס' 1 - 4 בא בפס' 5 החוק המרכזי:''' "כי אם אל המקום אשר יבחר ה'........תדרשו, ובאת שמה".<BR> <br />
זוהי הפעם הראשונה במקרא, שדרישה כזו מופיעה. <br />
השם ירושלים לא מוזכר במפורש, זאת מכיוון שהעיר נכבשה רק בימי דוד, ואזכור שמה בספר שנכתב, כביכול, בימי משה, היה מסגיר מיד את זמן כתיבתו של הספר. <BR>יש לשים לב שבדרישה לריכוז הפולחן במקדש אין צמצום בתפיסת האלוהות, זאת מכיוון שרק שמו של האל שוכן במקדש, ולא האל עצמו, שעל פי תפיסת ספר דברים נמצא בשמים.<br />
<br />
בעקבות ריכוז הפולחן, נוצר הכרח להתאים את חוקי התורה למציאות החדשה. <BR>בנוסף, קבוצה שלמה של אנשים, שמצאו את פרנסתם במקדשים המקומיים, כמו כוהנים ולויים, נותרו לפתע חסרי פרנסה. <BR>את הכוהנים, שהיו במעמד גבוה ביותר, הביא יאשיהו לירושלים, ודאג לכלכלתם, ואילו הדאגה לקיומם של הלויים הוטלה מעתה על הציבור הרחב.<br />
<br />
בעיה נוספת שנוצרה עם ריכוז הפולחן הייתה עניין אכילת הבשר. בתנ"ך שתי גישות לנושא: האחת רואה באכילת בשר עניין רגיל, שאינו מצריך טקס כלשהו (אברהם מגיש בן בקר למלאכים, אביגיל מגישה בשר לדוד וכו'), ואילו הגישה השנייה, הכהנית, רואה באכילת בשר עניין שבקדושה, המצריך טקס כלשהו. <BR> מכיוון שלא יתכן שעבור כל ארוחה בשרית יעלו לי-ם, מתיר החוק מעתה שחיטת בשר בחולין, ולא רק בקדושה.<BR> גם כאן מוזכר שוב האיסור המוחלט לאכול את הדם.<br />
<br />
<br />
<br />
====פרק י"ג 2 - 19====<br />
<br />
<br />
בפרק שלושה חוקים בסגנון קזואיסטי, העוסקים בהסתה לעבודה זרה.<br />
<br />
*פס' 2 - 6: הנביא המסית: המקרא אינו מתעלם מן היכולת של אנשים לעשות כשפים או "מופתים", אבל מצווה להתרחק מעושי אותם המעשים.<BR> המופתים של ה', לעומת זאת, נעשים למטרות חיוביות בלבד.<BR> בחוק כאן, המופת מתקיים בגלל רצון האל לבחון את מאמיניו. <BR>ייתכן והמטרה היא לבדוק האם העם מבחין בין דבר האל, נבואת האמת, לבין הסתה ודבר שקר. <BR>לא האות הוא העיקר אלא תוכן הדברים. <BR>עונשו של הנביא המסית הוא מוות.<br />
<br />
*פס' 7 - 12: בן המשפחה המסית: כאן הפנייה היא לא אל העם, אלא אל היחיד, ששמע את דברי ההסתה. למעשה, המשפחה עומדת במבחן, והאדם נדרש להסגיר את הקרובים לו ביותר. גם כאן העונש - מוות. החוק, כלשונו, בלתי סביר ובלתי ניתן לביצוע. הוא גם סותר את הדרישה לעדים, המופיעה בהמשך.<br />
<br />
*פס' 13 - 19: עיר הנידחת: החוק הקשה ביותר. <BR>מכיוון שכאן מדובר בתושבי עיר שלמה, נדרשת חקירה ובדיקה מקיפה.<BR> אם יסתבר שההאשמה נכונה, יש לקחת את כל אנשי העיר, מקטן ועד גדול ואת כל בעלי החיים ולהוציאם להורג.<BR> כמו כן יש לקבוץ את כל רכוש העיר ולשרוף אותו. אסור לקחת שלל, ואסור להקים את העיר מחדש. הסיבה להשמדה הטוטאלית היא סיבה דתית. <br />
<br />
<br />
<br />
====פרק י"ד 22 - 29====<br />
<br />
<br />
בפסוקים אלה מותאם חוק המעשר לחוק ריכוז הפולחן.<BR> מופיעים כאן שלושה סוגי מעשר: מעשר ראשון (פס' 22), אותו יש להביא בכל שנה, מלבד בשנת השמיטה. מעשר שני (פס 23 - 27) , אותו יש להביא לירושלים, ולאכול אותו בחגיגיות. <BR>אם היבול רב, והדרך רחוקה, יש אפשרות "לחלל" את המעשר, כלומר להפכו מקודש לחול, על ידי מכירתו במקום היישוב, ולהשתמש בכסף בי-ם לקניית מצרכים.<BR> מעשר זה יש להביא בשנים 1,2,4,5, במחזור השמיטה. <BR>בשנים השלישית והשישית, במקום מעשר שני, יש לתת "מעשר עני" (פס' 28 - 29).<BR> יש לקחת מעשר מן היבול, ולהשאירו בשער העיר לטובת הלויים ושאר עניי העיר.<BR> לחוקי המעשר שתי הנמקות: האחת חינוכית-דתית (פס' 23) והשנייה - מתחום תורת הגמול: "למען יברכך ה' אלוהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה" (פס' 29).</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%22%D7%92&diff=15698שמות כ"ג2006-08-22T21:28:54Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
===שמות – פרק כ"ג===<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
<br />
'''פסוקים 1 – 3, 6 – 9: עשר דברות ליושב בשער'''<br />
<br />
1."לא תשא שמע שוא" – אל תשפוט על סמך שמועות בלתי מבוססות.<br />
<br />
2."אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" – אל תצטרף לרשע להעיד כנגד חף מפשע.<br />
<br />
3."לא תהיה אחר רבים לרעות" – אל תצטרף לדעת רבים, נגד הנאשם, אם אתה יודע שהוא חף מפשע.<br />
<br />
4."לא תענה על ריב, לנטות אחרי רבים, להטות" – אל תלך אחרי הרוב, לרעת הנאשם, באם אתה <br />
<br />
חושב אחרת מהם. על סמך פסוק זה, אבל בניגוד לטעמים, קבעו חז"ל כלל משפטי: "אחרי רבים<br />
<br />
להטות", כלומר ההחלטה במשפט נקבעת על-פי רוב דעות.<br />
<br />
5."ודל לא תהדר בריבו" – אל תשא פנים לעני. העובדה שאדם עני, אינה מהווה הוכחה לצדקתו, כאשר<br />
<br />
הוא מתמודד משפטית מול אדם עשיר. יש לשפוט על סמך העדויות והראיות.<br />
<br />
יש חוקרי מקרא הטוענים כי בפסוק נפלה טעות, והטקסט המקורי היה: "גדל לא תהדר בריבו". זאת <br />
<br />
על-סמך שלושה נימוקים: א – נימוק עריכתי. אם פסוק 3 עוסק בדל, הרי פסוק 6 עוסק באותו העניין<br />
<br />
עצמו, ויש כאן כפל רעיון. ב – נימוק רעיוני-חברתי. מטבעו של עולם לתת כבוד לעשיר ולחשוב, ולא<br />
<br />
לעני ולמסכן. ג – מקבילה תנכית. בויקרא, י"ט 15 נאמר: "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול".<br />
<br />
6."לא תטה משפט אביונך בריבו" – בבואך לשפוט, אל תעשה זאת על-סמך מצבו הכספי של האדם.<br />
<br />
7."מדבר שקר תרחק" – כפשוטו. אל תתמוך בדברי שקר מכל סוג. (הערה – רצוי להפריך אחת ולתמיד<br />
<br />
טעות נפוצה: בעשרת הדיברות אין איסור לשקר! האיסור לשקר מקורו בפסוק זה.)<br />
<br />
8."נקי וצדיק אל תהרוג..." – מדובר כמובן ב"נקי" מן הבחינה המשפטית.<br />
<br />
9."ושוחד לא תיקח.." – השוחד גורם לשופט להיות "עיוור" ולא לראות את העובדות כהווייתן.<br />
<br />
10."וגר לא תלחץ.." – כפשוטו. גם לגר מגיע להישפט על-פי כללי הצדק הטבעי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוק 4 – השבת אבידה'''<br />
<br />
פסוקים 4 – 5 הם דוגמא לטעות בעריכה. הם השתרבבו אל תוך עשרת הדיברות לשופט בשער, ובכל<br />
<br />
מקרה, מקומם של הפסוקים הללו כאן, תמוה.<br />
<br />
עליך להחזיר לשונאך, קל וחומר לחברך, את רכושו שהלך לאיבוד. פגע = פגש (לדוגמא: פגוש ברכב)<br />
<br />
בדברים, כ"ב 1 – 3 מופיע עניין זה ביתר הרחבה.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוק 5 – צער בעלי חיים'''<br />
<br />
אם תראה את חמור שונאך כורע תחת נטל משאו, חובה עליך לעזור לו, אפילו אם הדבר כרוך בטורח.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוקים 10 – 11 – חוק השמיטה'''<br />
<br />
החוק, כפי שהוא מנוסח כאן, איננו מחייב שכל הארץ נשמטת בבת-אחת. <br />
רק על סמך הכתוב במקומות אחרים בתורה (ויקרא כ"ה, דברים ט"ו) אנחנו לומדים שזו הכוונה. <br />
נוסח החוק כאן כוללני מאד ואינו מפרט את העבודות האסורות בשנה השביעית, למעט זריעה ואסיף. <br />
כמו כן לא מוגדר כאן מעמדו של בעל השדה, או הכרם. <br />
האם יש לו 'עדיפות על אחרים לאסוף מיבוליו ופרותיו, או שמא השדות והמטעים הופכים להיות הפקר לכל? ההרשאה לבעלי החיים להיכנס לשדות ולכרמים הופכת בעצם את החוק לבלתי מעשי מכיוון שפירושו המיידי הוא חיסול הכרם!<br />
<br />
החברה הישראלית, בודאי בימי בית ראשון, הייתה חקלאית בעיקרה, וחוק השמיטה גזר בעצם רעב על כל האוכלוסייה! לא לחינם ניתן למצוא בתורה רמזים לכך שחוק השמיטה לא קוים במלואו!<br />
<br />
פרשנים וחוקרים מביאים שלושה נימוקים אפשריים לחוק השמיטה: האחד, נימוק דתי. האדמה שייכת לאלוהים, ושנת השמיטה היא "השבת" של הקרקע. השני: נימוק סוציאלי. מתן מזון לחסרי נחלה (נימוק זה נוגד את ההיגיון) והשלישי: חקלאי. השבתת האדמה לשנה, תביא לשיפור היבולים בעתיד.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוק 12- שמירת השבת'''<br />
<br />
*ההנמקה לכך פה היא סוציאלית, ולא דתית.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%27_-_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=15697שמות כ' - עשרת הדברות2006-08-22T21:28:01Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>[[Category:תנ"ך]]<br />
{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
<br />
*רמה: כיתות ז' - י"ב.<br />
===עשרת הדברות - שמות כ' (דברים ה')===<br />
'''<br />
שני הנוסחים של עשרת הדברות (שמות כ', דברים ה') מופיעים במסגרת התגלות מיוחדת במינה וחד-פעמית של אלוהים לעמו, וכריתת ברית עמו. <br />
לפי המסורת, אלה הדברים היחידים שנאמרו ישירות לעם ע"י ה', נכתבו על לוחות כעדות לברית, והושמו בארון מיוחד, ארון הברית.'''<br />
<br />
מן הראוי לציין שעשרת הדברות כפי שהן נתונות בפרק כ' בספר שמות מנוסחות כ[[חוזה בין לא שווים]]. <br />
<br />
עשרת הדברות הם צווים אלוהיים, ואין הם חוקים רגילים, שהעובר עליהם מובא לבית המשפט. <br />
הנושאים הם מרכזיים בחיי העם, אך אין אלה עקרונות מופשטים, אלא ענייני החיים. <br />
התוצאה העיקרית של מעמד הר-סיני: שבטים ומשפחות שהיו קשורים בקשרי דם, באים בברית דתית, מוסרית ומשפטית, המאחדת אותם לעם.<br />
<br />
'''<br />
החלוקה המסורתית של הדברות, בניגוד לחלוקה לפרשיות היא זו:''' <br />
1. אנכי ה' אלוהיך... 2. לא יהיה לך... 3. לא תשא את שם ה' לשווא... 4. זכור את יום השבת... <br />
5. כבד את ... 6. לא תרצח. 7. לא תנאף. 8. לא תגנוב. 9. לא תענה ברעך עד שקר. 10. לא תחמוד... <br />
<br />
'''חלוקתם העניינית של הדברות -''' מצוות בין אדם למקום (כינוי של כבוד לה'), ומצוות בין אדם לחברו, כאשר מצוות כיבוד ההורים מהווה את החוליה המגשרת. <br />
יש הטוענים כי הדברות נתונים בסדר יורד, על פי דרגת חשיבותם.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרעיונות המרכזיים של עשרת הדברות:'''<br />
<br />
1."אנוכי ה'.." - הכרזה על ה' כאלוהי ישראל, ועל עם ישראל כעם הנבחר. רעיון הבחירה ורעיון החרות האישית והלאומית הם שני רעיונות בסיסיים בעם, החוזרים ונשנים פעמים רבות בתנ"ך.<br />
<br />
"לא יהיה לך אלוהים אחרים..." אמונת הייחוד. החידוש העיקרי של עשרת הדברות בפרט, והיהדות בכלל. זוהי אלוהות המשוחררת מגורל, טבע, היסטוריה וכו'. יש כאן שלילה מוחלטת של כל אלוהות אחרת, ומכאן ואילך כל תנ"ך הוא מאבק למען המונותאיזם.<br />
<br />
2."לא תעשה לך..." - אחרי האיסור "לא יהיה לך" בא הפירוט: א. "לא תעשה לך כך פסל.." ב. "לא תשתחווה להם..." ג. "לא תעבדם". יש כאן מעבר הדרגתי מהעשייה אל האמונה. הנימוק למצווה כאן הוא: "כי אני ה' אלוהיך..." והעונש כאן הוא גמול קיבוצי: כל העם ערבים זה לזה ולקיום דרישה זו!<br />
<br />
3."לא תשא..." - קדושת שם ה'. יש האומרים כי הכוונה לשבועת שקר. המחמירים אינם מבטאים כלל את שמו של ה', אלא בשעת הכרח, כמו בשבועה, נדר וכו'.<br />
<br />
4."זכור את יום השבת..." - בשמות, ההנמקה לשמירת השבת היא דתית. (בדברים - סוציאלית).לשבת היהודית אופי שונה מזה של עמי המזרח הקדום, שנהגו לשמור על יום מנוחה כדי לא להרגיז את האלים. ניתן לקיים את השבת בכל מקום. זהו יום הזדהות עם האל, ומיוחד משאר הימים .<br />
<br />
5."כבד את אביך ואת אמך..." - בחברה פטריארכלית-שבטית, מהווה המשפחה את חוט השדרה של החברה, לכן השמירה על כבוד ההורים חשובה כשמירה על כבוד האל. זהו הדיבר היחיד שבו יש גמול: "למען יאריכון ימיך...". מכאן אפשר גם ללמוד שמי שלא יכבד את הוריו - ימיו יתקצרו. יש הרואים בביטוי "על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך" רמז לגמול לאומי: אם כל אחד ואחד מן העם יכבד את הוריו כנדרש - יזכה העם לשבת שנים ארוכות על אדמתו.<br />
<br />
6."לא תרצח" - הרעיון המרכזי: תפיסת החיים. אין לאף אדם זכות לקחת חייו של אדם אחר.<br />
<br />
7."לא תנאף" - קדושת חיי המשפחה וטוהרתה.<br />
<br />
8."לא תגנוב" - קדושת הקניין. לכל אדם הזכות לבעלות על רכוש פרטי.<br />
<br />
9."לא תענה ברעך..." - קדושת המשפט. איסור על עדות שקר.<br />
<br />
10."לא תחמוד..." - טוהרת המחשבה. יש הטוענים כי זהו הדיבר הקשה ביותר לביצוע!<br />
<br />
<br />
<br />
'''שמות כ' - פסוקים 15 - 23'''<br />
<br />
"והעם רואים את הקולות" - סינסתזיה-שימוש במונח של חוש אחד לתיאור חוש אחר.<br />
<br />
'''פסוק 20''' - בעלי המסורה השתמשו כאן בטעמים כדי לשנות את משמעות הפסוק. במקור נכתב כנראה כך: “ לא תעשון איתי אלוהי כסף, ואלוהי זהב לא תעשו לכם". <br />
ואילו על-פי הטעמים יש לקרוא את הפסוק : "לא תעשון איתי, אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם". <br />
מדובר כאן בשינוי מגמתי, בניגוד לכללי התקבולת הנהוגים בשירה המקראית, כדי להתעלם מעשיית פסלי זהב וכסף לכבוד ה'.<br />
<br />
'''פסוק 21''' - מסביר כיצד ייראה המזבח. על-פי החוק כאן מותר להקריב קורבנות בכל מקום - זאת בניגוד לדרישה בספר דברים לריכוז הפולחן "במקום אשר יבחר..." כלומר, בירושלים.<br />
<br />
'''פסוק 22''' - איסור על שימוש באבנים מסותתות לעשיית המזבח. נימוק לדרישה זו אפשר למצוא במשנה: “הברזל נברא לקצר את ימיו של האדם, ומזבח נברא להאריך את ימיו של האדם. <br />
אינו בדין שיונף המקצר על המאריך" (מסכת מידות, פרק ג').<br />
<br />
'''פסוק 23''' - נאסר לבנות מדרגות למזבח, כדי שלא יתגלו אבריו האינטימיים של העולה להקריב!<br />
<br />
----<br />
[[תנ"ך|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בתנ"ך]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C_%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=15696תבנית:תנ"ך כרמל זבולון2006-08-22T21:26:37Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>'''סיכום זה לקוח או מבוסס על סיכום מאתר [http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/ תנ"ך לבגרות] של בי"ס "כרמל זבולון"'''<BR></div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C_%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=15695תבנית:תנ"ך כרמל זבולון2006-08-22T21:25:09Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>'''סיכום זה לקוח או מבוסס על סיכום מאתר [http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/ תנ"ך לבגרות] של בי"ס "כרמל זבולון"'''</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C_%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=15694תבנית:תנ"ך כרמל זבולון2006-08-22T21:24:11Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>'''סיכום זה לקוח או מבוסס על סיכום מאתר [תנ"ך לבגרות http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/] של בי"ס "כרמל זבולון"'''</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&diff=15693בראשית פרק ד'2006-08-22T21:21:54Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
'''בראשית – פרק ד' (סיפור קין והבל, שירת למך)'''<br />
<br />
<br />
<br />
*'''פסוק 1 –''' "והאדם ידע את חוה אשתו..." רש"י מסביר: "קודם שחטא ונטרד (גורש) מגן העדן וכן ההריון והלידה..". כלומר לפי רש"י, המעשה אירע בעבר הרחוק, עוד לפני סיפור גן העדן. רש"י מעוניין לבטל את הפירוש המיני של הסיפור, כנגד הפירוש הנוצרי, המקשר בין האכילה לבין הידיעה המינית.<br />
<br />
<br />
<br />
*'''פסוק 4''' - "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו..." ההבדל היה כנראה באישיותו של המקריב ולא בטיב הקרבן. רש"י מסביר "מפרי האדמה": "מן הגרוע" ואילו הבל הביא מן המובחר.<BR> <br />
על-פי פירוש זה קין יוצא ידי חובתו ואילו הבל משקיע מאמץ. ונימוק נוסף: נאמר ש "הבל הביא גם הוא.." כלומר לא הייתה לו חובה להביא קרבן, מכיוון שחובת הקרבן חלה רק על האח הבכור, בעבור המשפחה כולה. יש לנו כאן דוגמא יפה כיצד מסתבכים הפרשנים המסורתיים בניסיונם להסביר בצורה לוגית-הלכתית עניין שיש לו אך ורק הסבר ספרותי. הרי קין והבל לא היו יהודים כלל, ולא צריך להכיל עליהם את דיני הקרבנות שהיו נהוגים אלפי שנים מאוחר יותר. (יש כאן רמז לזמן הכתיבה המאוחר של הסיפור!)<br />
<br />
<br />
<br />
*'''פסוק 7 -''' "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב.." בפסוק יש קושי תחבירי: האם לפנינו שני משפטי תנאי מנוגדים, ואחרי כל משפט תנאי משפט התוצאה שלו (אם תעשה א' אז x ואם לא תעשה א' אז y ) או שמא לפנינו שני תנאים מנוגדים ותוצאה אחת לשניהם (בין אם תעשה א' ובין אם לא תעשה – יהיה x). <br />
על-פי רש"י "שאת" פירושו "יסלח לך" ו"לפתח חטאת רובץ" פירושו "לא יסלח לך, חטאך ייזכר לך עד יום מותך, עד לפתח קברך".<BR> על-פי הפירוש השני כוונת הפסוק היא: בין אם תיטיב להתנהג, ובין אם לא תיטיב – תמיד ירבץ יצר הרע לפתח ביתך, להסיט אותך מדרך הישר.<BR> אתה אמנם תגלה תשוקה כלפיו, אך תהיה מסוגל לשלוט בו. לפי הפירוש הראשון הפיתוי של יצר הרע מתגבר רק כאשר האדם הוא חלש אופי, או בעל מוסריות לקויה.<BR> רק כאשר האדם הוא שלם מבחינה מוסרית – אין יצר הרע שולט בו. חשוב לציין כי הפסוק מופיע לפני ביצוע הרצח, בשלב ההתמודדות עם הפיתוי.<BR> קין מקבל חופש בחירה, ונכשל! פסוק 9 - "אי הבל אחיך"? שאלה רטורית שבאה להעמיד את קין על חומרת חטאו, ולעורר את מצפונו.<BR> קין עונה כאילו זו שאלה אינפורמטיבית, ובכך הוא משתמט מן ההתמודדות עם מעשהו.<br />
<br />
<br />
<br />
*'''פסוק 13 -''' "גדול עווני מנשוא" אפשר לקרוא זאת כהודאה של קין בחומרת חטאו. רש"י, לעומת זאת, קורא זאת כמשפט שאלה. קין שואל את ה': האם הוא חושב שחטאו כה חמור עד שאינו ניתן לסליחה? על קין נגזרת גלות, אבל הוא חושש שבשעת נדודיו יהרגוהו, וכך יוחמר עונשו מעבר לכוונתו המקורית של ה'. על כן ה' נותן לו אות להגנתו. (קושי: מי עלול להרוג את קין אם בעולם נמצאים רק הוא והוריו?) פסוק 16 - לקין נאמר שיהיה נע ונד, כיצד הוא מתיישב בארץ נוד? הרמב"ן פותר את הקושי באומרו שקין נע ונד באזור של ארץ נוד, ארץ הנוודים. <br />
<br />
*'''פסוק 17 –''' "וידע קין את אשתו" מאין הגיעה אשתו של קין? הרי בעולם רק אדם, חוה וקין!<br />
<br />
<br />
<br />
תחילת הציביליזציה האנושית – בפסוקים 17 – 26 אנו לומדים על התפתחות התרבות האנושית .<BR> חנוך, בנו של קין, בונה את העיר הראשונה.<BR> בניו של למך, הנושא לו שתי נשים, מסמלים את שלושת הענפים המרכזיים של התרבות האנושית:<br />
<br />
'''יבל''' – אבי כל יושב אוהל ומקנה, כלומר ראשית החקלאות והמרעה.<br />
<br />
'''יובל''' – אבי כל תופס כינור ועוגב, כלומר מוסיקה, או באופן כללי, התרבות הבלתי חומרית.<br />
<br />
'''תובל קין''' – לוטש כל חורש נחושת וברזל – חרושת העץ והמתכת, ומאוחר יותר – התעשייה.<br />
<br />
<br />
<br />
*'''שירת למך''' – בפסוקים 23 – 24 מופיעה השירה הראשונה בתנ"ך.<BR> כמו בסיפור קין והבל, גם כאן חסרים לנו פרטים.<BR> אין אנו יודעים על איזה מאורע שר למך את שירו. בכל אופן, ההתדרדרות האנושית נמשכת והולכת. בעוד קין הצטער על מעשהו, הרי למך מתפאר בכך שהרג אדם.<BR> הוא עושה דין לעצמו, לא פונה כלל לאל, ומשלה את עצמו שהכוח והאלימות הם פתרון לכל. <br />
<br />
<br />
<br />
האמצעים האומנותיים בשירת למך – בשירת למך אמצעים אומנותיים האופייניים לכל השירה המקראית.<BR> האמצעי הראשי בשירה המקראית הוא התקבולת.<BR> ישנם מספר סוגים של תקבולת: משלימה, נרדפת, ניגודית.<BR> כל זאת מבחינת התוכן. ואילו מבחינת הצורה מבחינים בתקבולת כיאסטית (מוצלבת, כמו x ), תקבולת חסרה ועוד.<br />
<br />
תקבולת חסרה היא תקבולת שבה הפועל המופיע בחרוז הראשון של התקבולת, נמשך גם אל החרוז השני, מבלי שיופיע שם במפורש. לדוגמא הפועל "הרגתי" מתייחס הן לאיש, בחרוז הראשון, והן לילד – בשני.<BR> ודוגמא נוספת לתקבולת מסוג זה: "כי מציון תצא תורה – ודבר ה' [יצא] מירושלים.</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=15685סיכומונה:עיצוב הדף הראשי2006-08-18T19:57:46Z<p>בן: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי בונגולים</p>
<hr />
<div>בעקבות התפתחות האתר ובעקבות החופש אנחנו צריכים לעצב עמוד ראשי חדש.<br />
<br />
<br />
הוראות לעיצוב עמוד ראשי חדש:<br />
* הוסף לרשימה קישור מהצורה '''שם משתמש'''/עמוד ראשי, את '''שם משתמש''' החלף בשם המשתמש שלך.<br />
* היכנס לקישור שנוצר, וצור שם את העמוד שלך.<br />
<br />
<br />
אחרי שנסיים להעלות כמה הצעות נעלה את ההצעה הטובה ביותר.<br />
<br />
===רשימת עמודים מועמדים===<br />
<br />
* [[משתמש:Amihai/עמוד ראשי]]<br />
* [[משתמש:בונגולים/עמוד ראשי]]<br />
<br />
===דיון לגבי ההצעות===<br />
<br />
העלתי את התמונה של איך העמוד הראשי שלי אמור להיראות. יש שם שינוי של צבע הרקע, דבר שמצריך קצת עבודת CSS בדפים אחרים לכן לא עשיתי את זה על הדף [[משתמש:בונגולים/עמוד ראשי]] אלא העלתי כתמונה.<br />
<br />
התמונה נמצאת פה: [http://www.sikumuna.co.il/w/images/Bongulim_Main_Page.png www.sikumuna.co.il/w/images/Bongulim_Main_Page.png].<br />
<br />
כמה הערות:<br />
#השתמשתי בצבעים של סיכומונה: ורוד, תכלת וצהוב. צריך לשחק עוד קצת עם הצבעים לשילוב נעים ואופטימלי.<br />
#אהבתי את האיקונים בעיצוב של [[משתמש:Amihai|עמיחי]], אבל לא השתמשתי בהם כי אין קשר בין חלק מהם לבין הנושא עצמו (הקשר בין לוח שנה למדעי הרוח די רופף). בקיצור: רעיון טוב, צריך למצוא איקונים יותר מתאימים.<br />
#עשיתי שני שינויים לעמוד הראשי שתקפים כבר עכשיו (ניתן לראות אותם בעמוד הראשי): העפתי את הכותרת "עמוד ראשי" (הכותרת שיש בראש כל דף), ושיניתי את מה שכתוב בטאב הראשון מימין מ"סיכום" ל"העמוד הראשי". הייתי רוצה פידבק לגבי שני השינויים האלה. [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 17:05, 20 יולי 2006 (MST)<br />
<br />
:העמוד נראה נחמד...אבל קצת מינימליסטי... אני חושב שצריך עוד צבעים ואייקונים שהדף יראה חי :) --[[משתמש:Amihai|Amihai]] 02:04, 21 יולי 2006 (MST)<br />
::על איזה עוד צבעים אתה מדבר? איפה עוד כדאי לצבוע/מה כדאי לשנות? בכל אופן, זה לא כזה קריטי, צבעים אפשר לשנות בקלות. אני צריך איקונים - לא אהבתי את האיקונים שאתה שמת כי הם לא קשורים לפעמים. [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 16:30, 24 יולי 2006 (MST)</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=15638קטגוריה:כימיה2006-08-11T07:39:07Z<p>בן: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Raz</p>
<hr />
<div></div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=15637קטגוריה:כימיה2006-08-11T07:37:31Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>#redirect [[כימיה]]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Amihai/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=15258משתמש:Amihai/עמוד ראשי2006-07-11T11:35:59Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>{|cellspacing="10px" style="background-color:#f8fcff"<br />
| width="60%" style="border: 1px solid #ffffff; background-color:#CAE1FF; padding:1em;" colspan="2" |<br />
<h3 style="font-variant:small-caps; text-align: center;"><br />
<font color="red">'''סִיכּוּמוּנָה - אתר הסיכומים החופשי'''</font></h3><br />
|-<br />
| width="60%" style="border: 1px solid #6688AA; background-color:cfcfcf; padding:1em;" valign="top"|<br />
<center><BIG>'''קטגוריות'''</BIG><BR></center><br />
-----<br />
[[תמונה:Hist.png]]<br />
<BIG>מדעי הרוח</BIG><BR><br />
*'''[[היסטוריה א']], [[היסטוריה ב']], [[תנ"ך]], [[לשון והבעה עברית]], [[ספרות]], [[אומנות]], [[מוזיקה]], [[פילוסופיה]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:World.png]]<br />
<BIG>מדעי הטבע והחיים</BIG><BR><br />
*'''[[פיזיקה]], [[מתמטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[כימיה]], [[ביולוגיה]], [[גיאוגרפיה]]''' <br />
<BR><br />
[[תמונה:Hevre.png]]<br />
<BIG>מדעי החברה</BIG><BR><br />
*'''[[סוציולוגיה]], [[אזרחות]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]], [[תקשורת]], [[מזרחנות]], [[משפטים]], [[מורשת]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Pen.png]]<br />
<BIG>שפות</BIG><BR><br />
*'''[[אנגלית]], [[ערבית]], [[צרפתית]]'''<br />
| width="26%" align="right" style="border: 1px solid #6688AA; background-color:#EAF5FB; padding:1em;" valign="top"|<br />
====סטטיסטיקות====<br />
----<br />
האתר מכיל כ-'''909''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
<br />
----<br />
<div style="padding-left:0.5em; padding-top:0.5em"><br />
<center><h3 style="font-variant:small-caps;">הודעות מערכת</h3><br />
<div style="text-align:right; direction:ltr;"><br />
=====[http://www.sikumuna.com אתר הבית של קבוצת סיכומונה]=====<br />
=====[[סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש|הסבר + סרטון וידאו המסביר כיצד לפרסם סיכום חדש]]=====<br />
=====[[סיכומונה:מאגר בגרויות|מאגר בגרויות משנים קודמות]]=====<br />
=====[[סיכומונה:זכויות יוצרים|נתקלתם בהפרת זכויות יוצרים באתר? לחצו כאן]]=====<br />
</div><br />
<br />
|---- valign="top"<br />
| width="70%" style="border: 1px solid #6688AA; background-color:#FFFFFF; padding:1em;" colspan="2"|<br />
<br />
====עזרי לימוד====<br />
----<br />
[[טכניקות למידה]]<BR><br />
[[עזרי לימוד]]<BR><br />
'''[[דפי נוסחאות]]'''<BR><br />
'''[http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/ שאלוני בחינות בגרות בכל המקצועות מטעם משרד החינוך]'''<BR><br />
|-<br />
| width="100%" style="border: 1px solid #6688AA; background-color:#f9f9f9;; padding:1em;" colspan="2"|<br />
====סיכומונה פרוייקטים====<br />
----<br />
'''סיכומונה מפעילה מספר פרוייקטים נוספים:'''<BR><br />
*[[עמוד ראשי - אוניברסיטה|סיכומונה אקדמי]] -פרוייקט סיכומים ברמה אקדמאית לאוניברסיטאות השונות.<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Amihai/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=15251שיחת משתמש:Amihai/עמוד ראשי2006-07-11T07:18:39Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>אהבתי מאוד, כמה שיפורים:<br />
תכווץ את האורך של התיבה של הסיכומים, ותכניס את כל התחומים (מדעי הרוח וכו') באותה שורה.<br />
<br />
וצריך מקום לחדשות (הודעות מערכת/מתקפת איכות) במקום מרכזי.<br />
<br />
אני לא מכין משלי כי אהבתי א תהבסיס שלך ורק אם תשפר את הדברים האלה זה יהיה טוב<br />
[[משתמש:Yagil|Yagil]]<br />
<br />
אהבתי מאוד, נעים לעין ומסודר. אני חושב שאת השורה של "סיכומונה אתר הסיכומים החופשי" צריך לשנות, זה קצת ריק מדי.[[משתמש:Raz|Raz]]<br />
<br />
מאיפה התמונות ? --[[משתמש:בן|בן]] 00:18, 11 יולי 2006 (MST)</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=15202משתמש:בן2006-07-10T07:57:48Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>בן בונפיל<br />
<br />
[mailto:ben@sikumuna.co.il ben@sikumuna.co.il]<br />
<br />
[http://shockmod.com Shock]</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Links&diff=15109מדיה ויקי:Links2006-07-07T09:47:13Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>קישורים</div>בןhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Links&diff=15108מדיה ויקי:Links2006-07-07T09:43:04Z<p>בן: </p>
<hr />
<div>* [[קישורים]]</div>בן