https://www.sikumuna.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=Minor+Tom&feedformat=atomסיכומונה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T16:29:17Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Minor_Tom&diff=23836משתמש:Minor Tom2009-01-09T16:16:10Z<p>Minor Tom: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=20078חומצות ובסיסים2007-02-13T21:55:37Z<p>Minor Tom: /* תגובות שונות ותגובות עם תמיסות חומציות או בסיסיות */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
'''חומצות'''- מוסרות פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''בסיסים'''- מקבלים פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''תמיסה חומצית'''- מים שהוכנסה אליהם חומצה, והם שימשו כבסיס (קלטו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוניום <math>H_{3}O_{(aq)}^{+}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כחומצה ולמסור מימנים.<br />
<br />
'''תמיסה בסיסית'''- מים שהוכנס אליהם בסיס, והם שימשו כחומצה(מסרו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוקסיל <math>HO_{(aq)}^{-}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כבסיס ולקבל מימנים.<br />
<br />
'''pH'''- סקאלה אשר קובעת את ריכוז יוני ההידרוקסיל וההידרוניום.<br />
: '''pH בין 0 ל-7''' - התמיסה חומצית. ריכוז יוני הידרוניום גבוה מריכוז יוני הידרוקסיל. ככל שריכוז יוני הידרוניום גבוה, התמיסה חומצית יותר, ו-pH נמוך יותר.<br />
: '''pH=7''' - התמיסה נייטרלית<br />
: '''pH בין 7 ל-14''' - התמיסה בסיסית. ריכוז יוני הידרוקסיל גבוה מריכוז יוני הידרוניום. ככל שריכוז יוני הידרוקסיל גבוה, התמיסה בסיסית יותר, ו-pH גבוה יותר.<br />
<br />
==תגובות אופייניות של חומצות ובסיסים עם מים==<br />
[[image:תגובות_חומצה_בסיס_עם_מים.png]]<br />
<br />
==תגובות שונות ותגובות עם תמיסות חומציות או בסיסיות==<br />
[[image:תגובות_חומצות_ובסיסים_עם_תמיסות_חומציות.png]]<br />
*חומר שמוכנס לתמיסה חומצית ויכול להגיב גם עם יוני הידרוניום וגם עם מים, יגיב עם היונים.<br />
*כדי לבדוק אם תמיסה היא בסופו של דבר חומצית, בסיסית או נייטרלית, יש להשוות מולים של יוני הידרוניום ויוני הידרוקסיל.<br />
<br />
[[קטגוריה: כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=20077חומצות ובסיסים2007-02-13T21:52:59Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
'''חומצות'''- מוסרות פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''בסיסים'''- מקבלים פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''תמיסה חומצית'''- מים שהוכנסה אליהם חומצה, והם שימשו כבסיס (קלטו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוניום <math>H_{3}O_{(aq)}^{+}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כחומצה ולמסור מימנים.<br />
<br />
'''תמיסה בסיסית'''- מים שהוכנס אליהם בסיס, והם שימשו כחומצה(מסרו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוקסיל <math>HO_{(aq)}^{-}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כבסיס ולקבל מימנים.<br />
<br />
'''pH'''- סקאלה אשר קובעת את ריכוז יוני ההידרוקסיל וההידרוניום.<br />
: '''pH בין 0 ל-7''' - התמיסה חומצית. ריכוז יוני הידרוניום גבוה מריכוז יוני הידרוקסיל. ככל שריכוז יוני הידרוניום גבוה, התמיסה חומצית יותר, ו-pH נמוך יותר.<br />
: '''pH=7''' - התמיסה נייטרלית<br />
: '''pH בין 7 ל-14''' - התמיסה בסיסית. ריכוז יוני הידרוקסיל גבוה מריכוז יוני הידרוניום. ככל שריכוז יוני הידרוקסיל גבוה, התמיסה בסיסית יותר, ו-pH גבוה יותר.<br />
<br />
==תגובות אופייניות של חומצות ובסיסים עם מים==<br />
[[image:תגובות_חומצה_בסיס_עם_מים.png]]<br />
<br />
==תגובות שונות ותגובות עם תמיסות חומציות או בסיסיות==<br />
[[image:תגובות_חומצות_ובסיסים_עם_תמיסות_חומציות.png]]<br />
*חומר שמוכנס לתמיסה חומצית ויכול להגיב גם עם יוני הידרוניום וגם עם מים, יגיב עם היונים.<br />
*כדי לבדוק אם תמיסה היא בסופו של דבר חומצית, בסיסית או נייטרלית, יש להשוות מולים של יוני הידרוניום ויוני הידרוקסיל.</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA.png&diff=20076קובץ:תגובות חומצות ובסיסים עם תמיסות חומציות.png2007-02-13T21:50:35Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div></div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=20075חומצות ובסיסים2007-02-13T21:49:15Z<p>Minor Tom: /* תגובות אופייניות של חומצות ובסיסים עם מים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
'''חומצות'''- מוסרות פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''בסיסים'''- מקבלים פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''תמיסה חומצית'''- מים שהוכנסה אליהם חומצה, והם שימשו כבסיס (קלטו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוניום <math>H_{3}O_{(aq)}^{+}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כחומצה ולמסור מימנים.<br />
<br />
'''תמיסה בסיסית'''- מים שהוכנס אליהם בסיס, והם שימשו כחומצה(מסרו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוקסיל <math>HO_{(aq)}^{-}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כבסיס ולקבל מימנים.<br />
<br />
'''pH'''- סקאלה אשר קובעת את ריכוז יוני ההידרוקסיל וההידרוניום.<br />
: '''pH בין 0 ל-7''' - התמיסה חומצית. ריכוז יוני הידרוניום גבוה מריכוז יוני הידרוקסיל. ככל שריכוז יוני הידרוניום גבוה, התמיסה חומצית יותר, ו-pH נמוך יותר.<br />
: '''pH=7''' - התמיסה נייטרלית<br />
: '''pH בין 7 ל-14''' - התמיסה בסיסית. ריכוז יוני הידרוקסיל גבוה מריכוז יוני הידרוניום. ככל שריכוז יוני הידרוקסיל גבוה, התמיסה בסיסית יותר, ו-pH גבוה יותר.<br />
<br />
==תגובות אופייניות של חומצות ובסיסים עם מים==<br />
[[image:תגובות_חומצה_בסיס_עם_מים.png]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9D.png&diff=20074קובץ:תגובות חומצה בסיס עם מים.png2007-02-13T21:47:41Z<p>Minor Tom: תגובות חומצה בסיס עם מים</p>
<hr />
<div>תגובות חומצה בסיס עם מים</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA.PNG&diff=20072קובץ:אנדותרמית.PNG2007-02-13T21:38:47Z<p>Minor Tom: גרף שינוי אנתלפיה של תגובה אנדותרמית</p>
<hr />
<div>גרף שינוי אנתלפיה של תגובה אנדותרמית</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=20002שיחה:עמוד ראשי2007-02-03T19:45:32Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>== לא לשנות בבקשה ==<br />
<br />
אני בודק משהו<br />
<br />
== יש כבר 640 ==<br />
<br />
== אני יודע ==<br />
<br />
אבל אם אני אכתוב 640 אני לא אדע אם זה עובד...<br />
<br />
== אז זה עובד או לא? ==<br />
או שאתה מתכוון לעשות שהבוט יעדכן את הדף הראשי כל פעם שנרשם מישהו<br />
או שאני סתם פרנואיד<br />
<br />
== עובד ==<br />
<br />
http://sikumuna.co.il/w/images/4/4f/Banana.gif<br />
<br />
== אחלה... ==<br />
<br />
עכשיו מה בדבר הוספת פונקציות נוספות למערכת?<br />
כמו שיש בוויקיפדיה בסרגל כלים שלהם...<br />
<br />
== אתה יכול לסדר את זה גם לסיכומים? ==<br />
<br />
ע"פ מס' מאמרים ארוכים<br />
<br />
== צריך להחזיר את העמוד של המחברות הסרוקות לתפריט בצד ==<br />
<br />
http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA<br />
<br />
== תפקידי רכז מקצוע: ==<br />
<br />
1) לבדוק ולעשות הגהה במקרה הצורך לסיכומים שבתחומו<br />
<br />
2) להיות מענה לגולשים בדבר שאלות בתחום.<br />
<br />
3) לשמור על סדר כללי (עריכת עמוד ראשי וכאלה)<br />
<br />
== שימו לב שלא לכל המקצועות יהיה רכז מקצוע ==<br />
<br />
הרי זה מגוחך לשים רכז מקצוע לערבית למשל... שיש שם סיכום אחד..<br />
<br />
== למה הפורום מפנה לעמוד הראשי? ==<br />
<br />
למה הפורום מפנה לעמוד הראשי?<br />
???????<br />
<br />
== הקטגוריות ==<br />
<br />
סתם הערה<br />
פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב וכימיה = מדעים מדוייקים ולא מדעי הטבע.<br />
מזרחנות = מדעי הרוח [כמו הסטוריה].<br />
<br />
זה נכון חלקית..מתמטיקה ופיזיקה הם מדעי הטבע וגם מדעים מדוייקים.<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 22 אוקטובר 2005 17:04 (IST)<br />
<br />
ראיתי את ההודעה שכתבתם בפורום בתפוזף איפה מעלים סיכומים?<br />
<br />
== עיצוב קטגוריות... ==<br />
<br />
טוב...אני מבין שהתלהבתם מעיצוב הזה שמצאתי ב metawiki...אז זה העיצוב שאנחנו רוצים להכניס עכשיו לכל הקטגוריות? או שאנחנו רוצים קצת גיוון?<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 22 אפריל 2006 19:56 (IDT)<br />
<br />
== הרחבת מקצוע ==<br />
<br />
רז,הכתב היה גדול מדי..והתיבה לא נראה טבעית..זה היה די מציק ולא סיימנו את הדיון בקשר לזה.<br />
תן לזה עוד כמה ימים. --[[User:Amihai|Amihai]] 25 יוני 2006 08:11 (MST)<br />
<br />
== טוב ==<br />
<br />
אבל אל תשכח שמחר הבגרות בספרות...<br />
[[User:Raz|Raz]] 25 יוני 2006 08:44 (MST)<br />
:נכון..ותשתדל להגיב באותו הנושא ולא לפתוח חדש ע"י לחיצה על סימן ה+ . --[[User:Amihai|Amihai]] 25 יוני 2006 09:02 (MST)<br />
<br />
== אני יוצא לשבתון ==<br />
<br />
תקדמו את האתר לבד,תמצאו פרסום לבד,תשיגו סיכומים לבד.<br />
<br />
== עיצוב הדף הראשי מחדש ==<br />
<br />
ראו כאן [[סיכומונה:עיצוב הדף הראשי]]<br />
<br />
== וואוו! ==<br />
<br />
תודה גיא! --[[משתמש:Amihai|Amihai]] 08:34, 3 ספטמבר 2006 (MST)<br />
<br />
==איך מעלים תמונה?==<br />
איך אפשר להוסיף תמונה לערך?<br />
העליתי תמונה לויקישיתוף וניסיתי להוסיף אותה לערך פה, וזה לא עבד לי.. מישהו? [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 07:32, 12 ינואר 2007 (PST)<br />
:כרגע יש בעיה קטנה עם זה, אנחנו נפעל לסדרה.<br />
עמיחי<br />
<br />
== בקשות לסיכומים ==<br />
<br />
1. אני חושב שכדאי להחזיר את הדף של בקשות לססיכומים לוויקי (הוא הועבר לפורום). כך מי שרוצה סיכום שאינו לא צריך להרשם עוד פעם.<br />
2. עמיחי אתה יכול לסדר שיהיה אפשר להעלות כבר קבצים לשרת?<br />
[[משתמש:גיא|גיא]] 12:58, 30 ינואר 2007 (PST)<br />
<br />
:אחח..אני כל הזמן שוכח מזה...אני יסדר את זה מחר בבוקר. עמיחי<br />
<br />
::שמים לב :) [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 11:45, 3 פברואר 2007 (PST)<br />
<br />
==יש לי שאלה רק - מהיכן הסיכומים של סוציולוגיה בנוגע למגדר הגיעו? מהיכן המידע נלקח?==</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=19897חומצות ובסיסים2007-01-14T22:47:36Z<p>Minor Tom: /* מושגים בסיסיים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
'''חומצות'''- מוסרות פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''בסיסים'''- מקבלים פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''תמיסה חומצית'''- מים שהוכנסה אליהם חומצה, והם שימשו כבסיס (קלטו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוניום <math>H_{3}O_{(aq)}^{+}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כחומצה ולמסור מימנים.<br />
<br />
'''תמיסה בסיסית'''- מים שהוכנס אליהם בסיס, והם שימשו כחומצה(מסרו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוקסיל <math>HO_{(aq)}^{-}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כבסיס ולקבל מימנים.<br />
<br />
'''pH'''- סקאלה אשר קובעת את ריכוז יוני ההידרוקסיל וההידרוניום.<br />
: '''pH בין 0 ל-7''' - התמיסה חומצית. ריכוז יוני הידרוניום גבוה מריכוז יוני הידרוקסיל. ככל שריכוז יוני הידרוניום גבוה, התמיסה חומצית יותר, ו-pH נמוך יותר.<br />
: '''pH=7''' - התמיסה נייטרלית<br />
: '''pH בין 7 ל-14''' - התמיסה בסיסית. ריכוז יוני הידרוקסיל גבוה מריכוז יוני הידרוניום. ככל שריכוז יוני הידרוקסיל גבוה, התמיסה בסיסית יותר, ו-pH גבוה יותר.<br />
<br />
==תגובות אופייניות של חומצות ובסיסים עם מים==</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=19896חומצות ובסיסים2007-01-14T22:47:12Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
'''חומצות'''- מוסרות פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''בסיסים'''- מקבלים פרוטון (=מימן) בתגובת חומצה בסיס.<br />
<br />
'''תמיסה חומצית'''- מים שהוכנסה אליהם חומצה, והם שימשו כבסיס (קלטו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוניום <math>H_{3}O_{(aq)}^{+}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כחומצה ולמסור מימנים.<br />
<br />
'''תמיסה בסיסית'''- מים שהוכנס אליהם בסיס, והם שימשו כחומצה(מסרו מימנים). התמיסה תכיל יוני הידרוקסיל <math>HO_{(aq)}^{-}</math>. תמיסה זו נוטה לשמש כבסיס ולקבל מימנים.<br />
<br />
'''pH'''- סקאלה אשר קובעת את ריכוז יוני ההידרוקסיל וההידרוניום.<br />
: '''pH בין 0 ל-7''' - התמיסה חומצית. ריכוז יוני הידרוניום גבוה מריכוז יוני הידרוקסיל. ככל שריכוז יוני הידרוניום גבוה, התמיסה חומצית יותר, ו-pH נמוך יותר.<br />
: '''pH=7''' - התמיסה נייטרלית<br />
: '''pH בין 7 ל-14''' - התמיסה בסיסית. ריכוז יוני הידרוקסיל גבוה מריכוז יוני הידרוניום. ככל שריכוז יוני הידרוקסיל גבוה, התמיסה בסיסית יותר, ו-pH גבוה יותר.<br />
<br />
==תגובות אופייניות של חומצות ובסיסים עם מים'''</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19892כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T19:56:49Z<p>Minor Tom: /* איזומריה */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם יסודות באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
*#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
*#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>) אז התגובה שתתרחש היא: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
*#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
*מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
*#כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
*#כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
*#כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
*הפקת כוהל:<br />
*#מיום של אלקן.<br />
*#חיזור אלדהיד (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל ראשוני <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*#חיזור קטון (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל שניוני <math>\rightarrow</math> קטון<br />
*#מאלקיל הליד (בתמיסה בסיסית): כוהל<math>\rightarrow</math> אלקיל הליד (OH מחליף את ההלוגן)<br />
<br />
'''הערות:'''<br />
# שאלה טיפוסית מבקשת איזומר של כוהל בעל תכונות שונות מאוד. זהו אתר.<br />
# המחמצנים או הנאים לתגובה נרשמים מעל החץ של התגובה.<br />
# מחמצנים יכולים להרשם גם כחומרים יוניים, שאחד מהיונים שלהם הוא המחמצנים המוכרים (הרשומים לעיל)<br />
<br />
==סוגי חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
*תרכובת פחמן אשר מכילה אטום הלוגן.<br />
*'''תגובות:''' אמין <math>\rightarrow</math> <math>NH_3</math> + אלקיל הליד<br />
<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-COOH<br />
<br />
===אֶתֶר===<br />
איזומר של כוהל.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-O-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אתר <math>\rightarrow</math> כוהל + כוהל<br />
<br />
===אסטר===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-COO-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אסטר <math>\rightarrow</math> כהל + חומצה קרבוקסילית<br />
<br />
===אלדהיד===<br />
'''אל'''כוהל '''דה'''-'''היד'''רוגן. כלומר אלכוהול ללא מימן. זאת כי קבוצת אלדהיד נראית כמו מתאנול חסר מימן.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-CHO (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*'''תגובות:''' <br />
** חמצון: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*אלדהיד הוא איזומר של קטון.<br />
<br />
===קטון===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-CO-R<sub>2</sub> (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*קטון היא איזומר של אלדהיד, אך אינו עובר חמצון.<br />
<br />
===אמין===<br />
'''נוסחה כללית:''' R-NH<sub>3</sub><br />
<br />
<br />
R- שרשרת פחמנים וחומרים אחרים הקשורים אליהם.<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19891כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T19:55:08Z<p>Minor Tom: /* סוגי חומרים נוספים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
*#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
*#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>) אז התגובה שתתרחש היא: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
*#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
*מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
*#כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
*#כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
*#כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
*הפקת כוהל:<br />
*#מיום של אלקן.<br />
*#חיזור אלדהיד (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל ראשוני <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*#חיזור קטון (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל שניוני <math>\rightarrow</math> קטון<br />
*#מאלקיל הליד (בתמיסה בסיסית): כוהל<math>\rightarrow</math> אלקיל הליד (OH מחליף את ההלוגן)<br />
<br />
'''הערות:'''<br />
# שאלה טיפוסית מבקשת איזומר של כוהל בעל תכונות שונות מאוד. זהו אתר.<br />
# המחמצנים או הנאים לתגובה נרשמים מעל החץ של התגובה.<br />
# מחמצנים יכולים להרשם גם כחומרים יוניים, שאחד מהיונים שלהם הוא המחמצנים המוכרים (הרשומים לעיל)<br />
<br />
==סוגי חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
*תרכובת פחמן אשר מכילה אטום הלוגן.<br />
*'''תגובות:''' אמין <math>\rightarrow</math> <math>NH_3</math> + אלקיל הליד<br />
<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-COOH<br />
<br />
===אֶתֶר===<br />
איזומר של כוהל.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-O-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אתר <math>\rightarrow</math> כוהל + כוהל<br />
<br />
===אסטר===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-COO-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אסטר <math>\rightarrow</math> כהל + חומצה קרבוקסילית<br />
<br />
===אלדהיד===<br />
'''אל'''כוהל '''דה'''-'''היד'''רוגן. כלומר אלכוהול ללא מימן. זאת כי קבוצת אלדהיד נראית כמו מתאנול חסר מימן.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-CHO (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*'''תגובות:''' <br />
** חמצון: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*אלדהיד הוא איזומר של קטון.<br />
<br />
===קטון===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-CO-R<sub>2</sub> (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*קטון היא איזומר של אלדהיד, אך אינו עובר חמצון.<br />
<br />
===אמין===<br />
'''נוסחה כללית:''' R-NH<sub>3</sub><br />
<br />
<br />
R- שרשרת פחמנים וחומרים אחרים הקשורים אליהם.<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19890כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T19:45:36Z<p>Minor Tom: /* כוהלים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
*#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
*#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>) אז התגובה שתתרחש היא: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
*#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
*מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
*#כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
*#כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
*#כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
*הפקת כוהל:<br />
*#מיום של אלקן.<br />
*#חיזור אלדהיד (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל ראשוני <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*#חיזור קטון (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל שניוני <math>\rightarrow</math> קטון<br />
*#מאלקיל הליד (בתמיסה בסיסית): כוהל<math>\rightarrow</math> אלקיל הליד (OH מחליף את ההלוגן)<br />
<br />
'''הערות:'''<br />
# שאלה טיפוסית מבקשת איזומר של כוהל בעל תכונות שונות מאוד. זהו אתר.<br />
# המחמצנים או הנאים לתגובה נרשמים מעל החץ של התגובה.<br />
# מחמצנים יכולים להרשם גם כחומרים יוניים, שאחד מהיונים שלהם הוא המחמצנים המוכרים (הרשומים לעיל)<br />
<br />
==סוגי חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
*תרכובת פחמן אשר מכילה אטום הלוגן.<br />
*'''תגובות:''' אמין <math>\rightarrow</math> <math>NH_3</math> + אלקיל הליד<br />
<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-COOH<br />
<br />
===אֶתֶר===<br />
איזומר של כוהל.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-O-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אתר <math>\rightarrow</math> כוהל + כוהל<br />
<br />
===אסטר===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-COO-R<sub>1</sub><br />
*'''תגובות:''' אסטר <math>\rightarrow</math> כהל + חומצה קרבוקסילית<br />
<br />
===אלדהיד===<br />
'''אל'''כוהל '''דה'''-'''היד'''רוגן. כלומר אלכוהול ללא מימן. זאת כי קבוצת אלדהיד נראית כמו מתאנול חסר מימן.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-CHO<br />
*'''תגובות:''' <br />
** חמצון: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*אלדהיד הוא איזומר של קטון.<br />
<br />
===קטון===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-CO-R<sub>1</sub> (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*קטון היא איזומר של אלדהיד, אך אינו עובר חמצון.<br />
<br />
===אמין===<br />
'''נוסחה כללית:''' R-NH<sub>3</sub><br />
<br />
<br />
R- שרשרת פחמנים וחומרים אחרים הקשורים אליהם.<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19889כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T19:33:21Z<p>Minor Tom: /* אמין */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
*#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
*#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>): חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
*#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
*מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
*#כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
*#כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
*#כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
*הפקת כוהל:<br />
*#מיום של אלקן.<br />
*#חיזור אלדהיד (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל ראשוני <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*#חיזור קטון (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל שניוני <math>\rightarrow</math> קטון<br />
*#מאלקיל הליד (בתמיסה בסיסית): כוהל<math>\rightarrow</math> אלקיל הליד (OH מחליף את ההלוגן)<br />
<br />
'''הערות:'''<br />
# שאלה טיפוסית מבקשת איזומר של כוהל בעל תכונות שונות מאוד. זהו אתר.<br />
# המחמצנים או הנאים לתגובה נרשמים מעל החץ של התגובה.<br />
# מחמצנים יכולים להרשם גם כחומרים יוניים, שאחד מהיונים שלהם הוא המחמצנים המוכרים (הרשומים לעיל)<br />
<br />
==סוגי חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
*תרכובת פחמן אשר מכילה אטום הלוגן.<br />
*'''תגובות:''' אמין <math>\rightarrow</math> <math>NH_3</math> + אלקיל הליד<br />
<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-COOH<br />
<br />
===אֶתֶר===<br />
איזומר של כוהל.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-O-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אתר <math>\rightarrow</math> כוהל + כוהל<br />
<br />
===אסטר===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-COO-R<sub>1</sub><br />
*'''תגובות:''' אסטר <math>\rightarrow</math> כהל + חומצה קרבוקסילית<br />
<br />
===אלדהיד===<br />
'''אל'''כוהל '''דה'''-'''היד'''רוגן. כלומר אלכוהול ללא מימן. זאת כי קבוצת אלדהיד נראית כמו מתאנול חסר מימן.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-CHO<br />
*'''תגובות:''' <br />
** חמצון: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*אלדהיד הוא איזומר של קטון.<br />
<br />
===קטון===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-CO-R<sub>1</sub> (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*קטון היא איזומר של אלדהיד, אך אינו עובר חמצון.<br />
<br />
===אמין===<br />
'''נוסחה כללית:''' R-NH<sub>3</sub><br />
<br />
<br />
R- שרשרת פחמנים וחומרים אחרים הקשורים אליהם.<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19888כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T19:30:53Z<p>Minor Tom: /* חומרים נוספים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
*#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
*#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>): חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
*#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
*מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
*#כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
*#כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
*#כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
*הפקת כוהל:<br />
*#מיום של אלקן.<br />
*#חיזור אלדהיד (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל ראשוני <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*#חיזור קטון (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל שניוני <math>\rightarrow</math> קטון<br />
*#מאלקיל הליד (בתמיסה בסיסית): כוהל<math>\rightarrow</math> אלקיל הליד (OH מחליף את ההלוגן)<br />
<br />
'''הערות:'''<br />
# שאלה טיפוסית מבקשת איזומר של כוהל בעל תכונות שונות מאוד. זהו אתר.<br />
# המחמצנים או הנאים לתגובה נרשמים מעל החץ של התגובה.<br />
# מחמצנים יכולים להרשם גם כחומרים יוניים, שאחד מהיונים שלהם הוא המחמצנים המוכרים (הרשומים לעיל)<br />
<br />
==סוגי חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
*תרכובת פחמן אשר מכילה אטום הלוגן.<br />
*'''תגובות:''' אמין <math>\rightarrow</math> <math>NH_3</math> + אלקיל הליד<br />
<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-COOH<br />
<br />
===אֶתֶר===<br />
איזומר של כוהל.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-O-R<sub>2</sub><br />
*'''תגובות:''' אתר <math>\rightarrow</math> כוהל + כוהל<br />
<br />
===אסטר===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-COO-R<sub>1</sub><br />
*'''תגובות:''' אסטר <math>\rightarrow</math> כהל + חומצה קרבוקסילית<br />
<br />
===אלדהיד===<br />
'''אל'''כוהל '''דה'''-'''היד'''רוגן. כלומר אלכוהול ללא מימן. זאת כי קבוצת אלדהיד נראית כמו מתאנול חסר מימן.<br />
*'''נוסחה כללית:''' R-CHO<br />
*'''תגובות:''' <br />
** חמצון: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*אלדהיד הוא איזומר של קטון.<br />
<br />
===קטון===<br />
*'''נוסחה כללית:''' R<sub>1</sub>-CO-R<sub>1</sub> (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול)<br />
*קטון היא איזומר של אלדהיד, אך אינו עובר חמצון.<br />
<br />
===אמין===<br />
'''נוסחה כללית:''' <sub>3</sub>R-NH<br />
<br />
<br />
R- שרשרת פחמנים וחומרים אחרים הקשורים אליהם.<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19887כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T18:48:04Z<p>Minor Tom: /* כוהלים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
*#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
*#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>): חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
*#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
*#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
*מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
*#כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
*#כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
*#כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
*הפקת כוהל:<br />
*#מיום של אלקן.<br />
*#חיזור אלדהיד (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל ראשוני <math>\rightarrow</math> אלדהיד<br />
*#חיזור קטון (בנוכחות <math>H_{2}</math>/Ni): כוהל שניוני <math>\rightarrow</math> קטון<br />
*#מאלקיל הליד (בתמיסה בסיסית): כוהל<math>\rightarrow</math> אלקיל הליד (OH מחליף את ההלוגן)<br />
<br />
'''הערות:'''<br />
# שאלה טיפוסית מבקשת איזומר של כוהל בעל תכונות שונות מאוד. זהו אתר.<br />
# המחמצנים או הנאים לתגובה נרשמים מעל החץ של התגובה.<br />
# מחמצנים יכולים להרשם גם כחומרים יוניים, שאחד מהיונים שלהם הוא המחמצנים המוכרים (הרשומים לעיל)<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19884כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T17:33:43Z<p>Minor Tom: /* כוהלים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
<br />
'''תגובות:'''<br />
*עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
*עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
*אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
:בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים. <BR><br />
*חמצון:<br />
#כוהל ראשוני- שתי תגובות אפשריות:<br />
#*המחמצן הוא <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>: אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
#*אך אם המחמצן חזק יותר (תמיסת <math>MnO_{4}^{-}</math>, או <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>Cr_{2}O_{7}^{-2}</math>) אז התגובה שתתרחש היא: חומצה קרבוקסילית <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
#כוהל שניוני (המחמצן הוא <math>CuO</math>): קטון <math>\rightarrow</math> כוהל שניוני<br />
#כוהל שלישוני- אינו עובר חמצון.<br />
#מפעיל לוקאס (המחמצן הוא תמיסת <math>H_{3}O^{+1}</math>/<math>ZnCl_{2}</math>:<br />
#* כוהל ראשוני- מגיב לאחר חימום ממושך<br />
#* כוהל שניוני- מגיב לאחר חימום קצר<br />
#* כוהל שלישוני- תגובה מיידית<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19881כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:55:25Z<p>Minor Tom: /* כוהלים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**עם מתכת אלקלית: נפלט מימן.<br />
**עם מולקולה קוטבית: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> כוהל (ההלוגן מתחלף עם OH)<br />
**אל-מיום (בנוכחות <math>H_{2}SO</math> נוזלי): אלקן <math>\rightarrow</math> כוהל<br />
בתגובת אל-מיום, OH ו-H נלקחים רק מפחמנים סמוכים.<br />
**חמצון:<br />
***כוהל ראשוני (בנוכחות <math>Ag_{2}O</math> או <math>CuO</math>): אלדהיד <math>\rightarrow</math> כוהל ראשוני<br />
***כוהל שניוני:<br />
***מפעיל לוקאס:<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19880כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:41:48Z<p>Minor Tom: /* מושגים בסיסיים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
===פחמן ראשוני\שניוני\שלישוני===<br />
נקבע ע"פ מספר הפחמנים האחרים שהוא קשור אליהם.<br />
פחמן ראשוני קשור לעוד פחמן אחד בלבד.<br />
פחמן שניוני קשור לעוד שני פחמנים.<br />
פחמן שלישוני קשור לעוד שלושה פחמנים.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
*'''תגובות:'''<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19879כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:39:02Z<p>Minor Tom: /* כוהלים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**אֶתֶרים.<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
::בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
::בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
::בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
*'''תגובות:'''<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19878כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:36:59Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+1}OH</math> או <math>C_{n}H_{2n+2}O</math>.<br />
*'''איזומריה:'''<br />
**ע"פ סוג הפחמן אליו קשורה קבוצת OH:<br />
:בכוהל ראשוני- לפחמן ראשוני.<br />
:בכוהל שניוני- לפחמן שניוני.<br />
:בכוהל שלישוני- לפחמן שלישוני.<br />
**אֶתֶרים.<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19877כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:33:09Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).<br />
<br />
==כוהלים==<br />
<br />
==חומרים נוספים==<br />
===אלקיל הליד===<br />
===חומצה קרבוקסילית===<br />
===אתר===<br />
===אסטר===<br />
===אלדהיד===<br />
===קטון===<br />
<br />
[[קטגוריה:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19876כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:29:44Z<p>Minor Tom: /* פחמימנים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים בעלי קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni או Pt, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
פחמימנים בעלי קשר משולש אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*'''איזומריה:'''<br />
**הקשר המשולש יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומרית שרשרת<br />
**ציקלואלקֶנים<br />
*'''תגובות:'''<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות Ni\Pt\Pd): אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
**לעיתים הסיפוח הוא כפול: אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן <math>\rightarrow</math> אלקין<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===<br />
איזומר של אלקין, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת, ובין שניים מהם יש קשר כפול.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n-2}</math><br />
*תגובותיו דומות לתגובות של אלקן, אך אין סיפוח (כלומר הוא לא מגיב עם הלוגן, גם בחושך).</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19875כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:21:06Z<p>Minor Tom: /* אלקֶנים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות <math>Ni_2</math> או <math>Pt_2</math>, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מולקולה קוטבית: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
*ניתן להבדיל בין אלקן לאחרים- הוא מגיב עם הלוגן גם בחושך, ובסיפוח נפלט גז HX (הלוגן-X)<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקאן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19874כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:18:30Z<p>Minor Tom: /* ציקלואלקאנים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות <math>Ni_2</math> או <math>Pt_2</math>, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
איזומר של אלקאן, ובו הפחמנים מסודרים בצורת טבעת.<br />
תגובותיו דומות לתגובות של אלקאן.<br />
<br />
===אלקינים===<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19873כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:17:27Z<p>Minor Tom: /* אלקאנים */</p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה (באור\חום): אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן<br />
<br />
===אלקֶנים===<br />
פחמימנים קשר כפול אחד, כלומר אינם רוויים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n}</math><br />
*'''איזומריה:''' <br />
**הקשר הכפול יכול לבוא בין פחמנים שונים.<br />
**איזומריית שרשרת (פרוס\ מסועף)<br />
**ציס\טראנס.<br />
**ציקלואלקאן.<br />
<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח מימן (בנוכחות <math>Ni_2</math> או <math>Pt_2</math>, או בחימום): אלקאן <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**סיפוח הלוגן: אלקיל הליד כפול <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
**מיום (בתמיסה חומצית): כוהל <math>\rightarrow</math> אלקן<br />
<br />
===ציקלואלקאנים===<br />
<br />
===אלקינים===<br />
<br />
===ציקלואלקֶנים===</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=19872כימיה של תרכובות הפחמן2007-01-12T16:07:38Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==מושגים בסיסיים==<br />
===איזומריה===<br />
שני חומרים להם יש נוסחה כימית זהה (אותם חומרים באותה כמות), אך המבנה שלהם שונה.<br />
===סיפוח===<br />
כאשר קשר כפול או משולש נפתח, ומתאפשר חיבור חומר אחר לפחמן.<br />
בסיפוח מולק' קוטבית, מחלקים אותה לחלק אחד חיובי וכל השאר שלילי. כל אחד מהחלקים יתחבר לפחמן אחר ע"פ כלל מארקובניקוב.<br />
*'''תגובת מיום'''<br />
:סיפוח מולקולת מים. הקשר הכפול נפתח, קבוצת OH מתחברת לאחד הפחמנים, ו-H מתחבר לפחמן הנוסף.<br />
*'''כלל מארקובניקוב'''<br />
:בסיפוח מולקולה קוטבית, החלק החיובי יתחבר לפחמן עם מספר המימנים הגבוה יותר (מקסימום 2) מבין השניים האפשריים. כך גם בתגובת מיום (OH שלילי, H חיובי).<br />
===שריפה===<br />
תגובה עם חמצן, כאשר התוצרים הם פחמן דו-חמצני ומים.<br />
===התמרה===<br />
תגובה בה מוחלף אחד המימנים בהלוגן.<br />
<br />
==פחמימנים==<br />
===אלקאנים===<br />
אלו הם פחמימנים רוויים, כלומר לכל פחמן קשורים מספר מקסימלי של מימנים.<br />
*'''נוסחה כללית:''' <math>C_{n}H_{2n+2}</math><br />
*'''איזומריה:''' איזומרית שרשרת. כלומר המולקולה פרוסה או מסועפת.<br />
*'''תגובות:'''<br />
**שריפה.<br />
**התמרה באור\חום: אלקיל הליד <math>\rightarrow</math> אלקאן</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=19870שיחה:עמוד ראשי2007-01-12T15:32:34Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>== לא לשנות בבקשה ==<br />
<br />
אני בודק משהו<br />
<br />
== יש כבר 640 ==<br />
<br />
== אני יודע ==<br />
<br />
אבל אם אני אכתוב 640 אני לא אדע אם זה עובד...<br />
<br />
== אז זה עובד או לא? ==<br />
או שאתה מתכוון לעשות שהבוט יעדכן את הדף הראשי כל פעם שנרשם מישהו<br />
או שאני סתם פרנואיד<br />
<br />
== עובד ==<br />
<br />
http://sikumuna.co.il/w/images/4/4f/Banana.gif<br />
<br />
== אחלה... ==<br />
<br />
עכשיו מה בדבר הוספת פונקציות נוספות למערכת?<br />
כמו שיש בוויקיפדיה בסרגל כלים שלהם...<br />
<br />
== אתה יכול לסדר את זה גם לסיכומים? ==<br />
<br />
ע"פ מס' מאמרים ארוכים<br />
<br />
== צריך להחזיר את העמוד של המחברות הסרוקות לתפריט בצד ==<br />
<br />
http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA<br />
<br />
== תפקידי רכז מקצוע: ==<br />
<br />
1) לבדוק ולעשות הגהה במקרה הצורך לסיכומים שבתחומו<br />
<br />
2) להיות מענה לגולשים בדבר שאלות בתחום.<br />
<br />
3) לשמור על סדר כללי (עריכת עמוד ראשי וכאלה)<br />
<br />
== שימו לב שלא לכל המקצועות יהיה רכז מקצוע ==<br />
<br />
הרי זה מגוחך לשים רכז מקצוע לערבית למשל... שיש שם סיכום אחד..<br />
<br />
== למה הפורום מפנה לעמוד הראשי? ==<br />
<br />
למה הפורום מפנה לעמוד הראשי?<br />
???????<br />
<br />
== הקטגוריות ==<br />
<br />
סתם הערה<br />
פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב וכימיה = מדעים מדוייקים ולא מדעי הטבע.<br />
מזרחנות = מדעי הרוח [כמו הסטוריה].<br />
<br />
זה נכון חלקית..מתמטיקה ופיזיקה הם מדעי הטבע וגם מדעים מדוייקים.<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 22 אוקטובר 2005 17:04 (IST)<br />
<br />
ראיתי את ההודעה שכתבתם בפורום בתפוזף איפה מעלים סיכומים?<br />
<br />
== עיצוב קטגוריות... ==<br />
<br />
טוב...אני מבין שהתלהבתם מעיצוב הזה שמצאתי ב metawiki...אז זה העיצוב שאנחנו רוצים להכניס עכשיו לכל הקטגוריות? או שאנחנו רוצים קצת גיוון?<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 22 אפריל 2006 19:56 (IDT)<br />
<br />
== הרחבת מקצוע ==<br />
<br />
רז,הכתב היה גדול מדי..והתיבה לא נראה טבעית..זה היה די מציק ולא סיימנו את הדיון בקשר לזה.<br />
תן לזה עוד כמה ימים. --[[User:Amihai|Amihai]] 25 יוני 2006 08:11 (MST)<br />
<br />
== טוב ==<br />
<br />
אבל אל תשכח שמחר הבגרות בספרות...<br />
[[User:Raz|Raz]] 25 יוני 2006 08:44 (MST)<br />
:נכון..ותשתדל להגיב באותו הנושא ולא לפתוח חדש ע"י לחיצה על סימן ה+ . --[[User:Amihai|Amihai]] 25 יוני 2006 09:02 (MST)<br />
<br />
== אני יוצא לשבתון ==<br />
<br />
תקדמו את האתר לבד,תמצאו פרסום לבד,תשיגו סיכומים לבד.<br />
<br />
== עיצוב הדף הראשי מחדש ==<br />
<br />
ראו כאן [[סיכומונה:עיצוב הדף הראשי]]<br />
<br />
== וואוו! ==<br />
<br />
תודה גיא! --[[משתמש:Amihai|Amihai]] 08:34, 3 ספטמבר 2006 (MST)<br />
<br />
==איך מעלים תמונה?==<br />
איך אפשר להוסיף תמונה לערך?<br />
העליתי תמונה לויקישיתוף וניסיתי להוסיף אותה לערך פה, וזה לא עבד לי.. מישהו? [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 07:32, 12 ינואר 2007 (PST)</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_/_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=19867ראה שמש / שלמה אבן גבירול2007-01-11T23:52:33Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>רְאֵה שֶמֶש לְעֵת עֶרֶב אָדמָה / כְּאִילוּ לָבְשָה תוֹלָע לְמִכְסֶה<br />
<br />
תְפַשֵט פַּאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְּאַרְגָמָן תְכַסֶה,<br />
<br />
וְאֶרֶץ – עֳזְבַה אוֹתָה עֲרוּמָה / בְּצֵל הַלַיְלָה תָּלִין וְתֶחְסֶה,<br />
<br />
וְהַשַחַק אֲזַי קָדַר, כְּאִלוּ / בְּשַׂק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכוּסֶה.<br />
<br />
==סיכום==<br />
זהו שיר מתהפך: בבית האחרון מתהפכת משמעות השיר- משיר טבע לשיר קינה.<br />
בשיר מתוארת השקיעה. השמש בערב נהיית אדומה, כאילו לבשה תולע (בד ארגמן יקר). האור האדום מתפשט לצפון, לימין (דרום) ולים (מערב). "וארץ- עזבה אותה ערומה" זה משפט ייחוד. השמש עזבה אותה ערומה. בצל הלילה הארץ תלין ותחסה. השחק (השמיים) קדר. <br />
"מות יקותיאל"- יקותיאל אבן-חסאן היה פטרונו וידידו הטוב של רשב"ג, שהוצא להורג. כעת אין לרשב"ג הגנה מפני אויביו. כאשר מוזכר יקותיאל משתנה משמעות השיר: יקותיאל הוא השמש. שקיעתה הוא מותו. לבשה תולע, כלומר עלו על הגופה תולעים. הצבע האדום המוזכר רומז לדם. תפשט- "לפשוט" זה לקחת מהגופה את הדברים היקרים. ערומה- כמו הגופה. "ארץ – עזבה אותה ערומה" כמו יקותיאל שנשאר ללא הגנה. תלין- הארץ תתלונן על מותו. "צל לילה" מזכיר צל-מוות. לבוש- השיר מתחיל בתולע, ומסתיים בשק. <br />
<br />
==קישוטים==<br />
*חרוז מבריח. מכסה, תכסה, תחסה, מכסה. מסמל סגירה.<br />
*הגזמה. יקותיאל משווה לשמש, וכל הטבע מתאבל על מותו.<br />
*מאמר מוסגר- "עזבה אותה ערומה"</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%91_/_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=19866כאבי רב / שלמה אבן גבירול2007-01-11T23:50:33Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה / וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,<br />
<br />
וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי, / וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה.<br />
<br />
שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלוֹת / שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָׁה:<br />
<br />
גְּדֹל עָוֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד- / וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹשָה?<br />
<br />
הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִין, אֱלֹהַי, / וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָׁה?<br />
<br />
אֲשֶׁר כֹּל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת, / כְּאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָּׁה,<br />
<br />
וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְּאִלּוּ / לְךָ אֵין עַל בְּנֵי אָדָם דְּרִישָׁה!<br />
<br />
רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ / וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –<br />
<br />
וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד / וְלֹא אֶשְׁאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָׁה.<br />
<br />
<br />
==נושא==<br />
שיר תלונה. המשורר סובל מייסורי הגוף והנפש, והוא לא עומד בהם. הוא מתחנן לאלוהים שיחלץ אותו מייסוריו.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: הכאב של המשורר רב והמחלה שלו חסרת מרפא. הכוח שלו אזל ועצמותיו נחלשו.<br />
*בית 2: אין לנפש שלו לאן לברוח, אין מקום בו היא יכול להיות (נפישה).<br />
*בתים 3-4: שלושה גורמים נאספו כדי להשמיד את גופו ורוחו שנענשו-<br />
** עוונות הגורמים לייסורים נפשיים.<br />
** רב מכאוב- כאבים גופניים.<br />
** פרוד- ניכור מהסביבה.<br />
:מי יוכל להחזיק מעמד מול שלושה גורמים?<br />
*בית 5: האם אני הים או תנין? האם העצמות שלי עשויות ברזל או נחושת?- המשורר שואל האם הוא כל כך חזק שהוא יוכל לעמוד בכאב. המשורר משווה את עצמו לאיוב- גם הוא חולה וחושב שאלוהים מעמיד אותו במצב לא הוגן. <br />
:המילה אלוהי מחלקת את השיר לשני חלקים (כל אחד מכיל 9 צלעות): עד אליה מדבר המשורר על הכאב שלו, ואחריה הוא פונה לאלוהים בתחינה לחילוץ מהם.<br />
*בית 6: הצרות האלה מקיפות אותי כל הזמן, כאילו הוא קיבל אותם בירושה.<br />
*בית 7: אתה מחפש רק את החטאים שלי, כאילו אין לך דרישות מאחרים. <br />
*בית 8: מבקש מאלוהים שישים לב לסבלו ולמצוקתו, ושנפשו ממולכדת.<br />
*בית 9: הוא אומר שאם אלוהים יעזור לו, הוא יוותר על החופש של נפשו ויהיה לו עבד לעולמים. למרות תלונות רשב"ג, השיר מסתיים בבקשה.<br />
<br />
==קישוטים== <br />
*שיבוצים: גם הדלת וגם הסוגר בבית 5 הם פסוקים מתוך איוב (ז' 12, ו' 12)<br />
*צימוד גזרי: נפש-נפישה, תדרוש-דרישה.<br />
*צימוד שונה אות: אנושה-ענושה<br />
*ארמז (קונוטציה)- ירמיהו ט"ו 17-18. <br />
*דימוי: כמו דאה יקושה (ציפור כלואה),<br />
*מספר טיפולוגי: שלושה אספו עליי לכלות.<br />
*תקבולות רבות.<br />
*שאלות רטוריות: מי יכול עמוד לפני שלשה? ברזל עצמי או נחושה?<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרות]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%91_/_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=19865כאבי רב / שלמה אבן גבירול2007-01-11T23:49:23Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה / וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,<br />
<br />
וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי, / וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה.<br />
<br />
שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלוֹת / שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָׁה:<br />
<br />
גְּדֹל עָוֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד- / וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹשָה?<br />
<br />
הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִין, אֱלֹהַי, / וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָׁה?<br />
<br />
אֲשֶׁר כֹּל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת, / כְּאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָּׁה,<br />
<br />
וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְּאִלּוּ / לְךָ אֵין עַל בְּנֵי אָדָם דְּרִישָׁה!<br />
<br />
רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ / וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –<br />
<br />
וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד / וְלֹא אֶשְׁאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָׁה.<br />
<br />
<br />
==נושא==<br />
שיר תלונה. המשורר סובל מייסורי הגוף והנפש, והוא לא עומד בהם. הוא מתחנן לאלוהים שיחלץ אותו מייסוריו.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: הכאב של המשורר רב והמחלה שלו חסרת מרפא. הכוח שלו אזל ועצמותיו נחלשו.<br />
*בית 2: אין לנפש שלו לאן לברוח, אין מקום בו היא יכול להיות (נפישה).<br />
*בתים 3-4: שלושה גורמים נאספו כדי להשמיד את גופו ורוחו שנענשו-<br />
** עוונות הגורמים לייסורים נפשיים.<br />
** רב מכאוב- כאבים גופניים.<br />
** פרוד- ניכור מהסביבה.<br />
:מי יוכל להחזיק מעמד מול שלושה גורמים?<br />
*בית 5: האם אני הים או תנין? האם העצמות שלי עשויות ברזל או נחושת?- המשורר שואל האם הוא כל כך חזק שהוא יוכל לעמוד בכאב. המשורר משווה את עצמו לאיוב- גם הוא חולה וחושב שאלוהים מעמיד אותו במצב לא הוגן. <br />
:המילה אלוהי מחלקת את השיר לשני חלקים (כל אחד מכיל 9 צלעות): עד אליה מדבר המשורר על הכאב שלו, ואחריה הוא פונה לאלוהים בתחינה לחילוץ מהם.<br />
*בית 6: הצרות האלה מקיפות אותי כל הזמן, כאילו הוא קיבל אותם בירושה.<br />
*בית 7: אתה מחפש רק את החטאים שלי, כאילו אין לך דרישות מאחרים. <br />
*בית 8: מבקש מאלוהים שישים לב לסבלו ולמצוקתו, ושנפשו ממולכדת.<br />
*בית 9: הוא אומר שאם אלוהים יעזור לו, הוא יוותר על החופש של נפשו ויהיה לו עבד לעולמים. למרות תלונות רשב"ג, השיר מסתיים בבקשה.<br />
<br />
==קישוטים== <br />
*שיבוצים: גם הדלת וגם הסוגר בבית 5 הם פסוקים מתוך איוב (ז' 12, ו' 12)<br />
*צימוד גזרי: נפש-נפישה, תדרוש-דרישה.<br />
*צימוד שונה אות: אנושה-ענושה<br />
*ארמז (קונוטציה)- ירמיהו ט"ו 17-18. <br />
*דימוי: כמו דאה יקושה (ציפור כלואה),<br />
*מספר טיפולוגי: שלושה אספו עליי לכלות.<br />
*תקבולות רבות.<br />
*שאלות רטוריות: מי יכול עמוד לפני שלשה? ברזל עצמי או נחושה?<br />
<br />
[[קטגוריות:ספרות]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%91_/_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=19864כאבי רב / שלמה אבן גבירול2007-01-11T23:48:20Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה / וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,<br />
<br />
וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי, / וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה.<br />
<br />
שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלוֹת / שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָׁה:<br />
<br />
גְּדֹל עָוֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד- / וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹשָה?<br />
<br />
הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִין, אֱלֹהַי, / וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָׁה?<br />
<br />
אֲשֶׁר כֹּל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת, / כְּאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָּׁה,<br />
<br />
וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְּאִלּוּ / לְךָ אֵין עַל בְּנֵי אָדָם דְּרִישָׁה!<br />
<br />
רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ / וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –<br />
<br />
וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד / וְלֹא אֶשְׁאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָׁה.<br />
<br />
<br />
==נושא==<br />
שיר תלונה. המשורר סובל מייסורי הגוף והנפש, והוא לא עומד בהם. הוא מתחנן לאלוהים שיחלץ אותו מייסוריו.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: הכאב של המשורר רב והמחלה שלו חסרת מרפא. הכוח שלו אזל ועצמותיו נחלשו.<br />
*בית 2: אין לנפש שלו לאן לברוח, אין מקום בו היא יכול להיות (נפישה).<br />
*בתים 3-4: שלושה גורמים נאספו כדי להשמיד את גופו ורוחו שנענשו-<br />
** עוונות הגורמים לייסורים נפשיים.<br />
** רב מכאוב- כאבים גופניים.<br />
** פרוד- ניכור מהסביבה.<br />
:מי יוכל להחזיק מעמד מול שלושה גורמים?<br />
*בית 5: האם אני הים או תנין? האם העצמות שלי עשויות ברזל או נחושת?- המשורר שואל האם הוא כל כך חזק שהוא יוכל לעמוד בכאב. המשורר משווה את עצמו לאיוב- גם הוא חולה וחושב שאלוהים מעמיד אותו במצב לא הוגן. <br />
:המילה אלוהי מחלקת את השיר לשני חלקים (כל אחד מכיל 9 צלעות): עד אליה מדבר המשורר על הכאב שלו, ואחריה הוא פונה לאלוהים בתחינה לחילוץ מהם.<br />
*בית 6: הצרות האלה מקיפות אותי כל הזמן, כאילו הוא קיבל אותם בירושה.<br />
*בית 7: אתה מחפש רק את החטאים שלי, כאילו אין לך דרישות מאחרים. <br />
*בית 8: מבקש מאלוהים שישים לב לסבלו ולמצוקתו, ושנפשו ממולכדת.<br />
*בית 9: הוא אומר שאם אלוהים יעזור לו, הוא יוותר על החופש של נפשו ויהיה לו עבד לעולמים. למרות תלונות רשב"ג, השיר מסתיים בבקשה.<br />
<br />
==קישוטים== <br />
*שיבוצים: גם הדלת וגם הסוגר בבית 5 הם פסוקים מתוך איוב (ז' 12, ו' 12)<br />
*צימוד גזרי: נפש-נפישה, תדרוש-דרישה.<br />
*צימוד שונה אות: אנושה-ענושה<br />
*ארמז (קונוטציה)- ירמיהו ט"ו 17-18. <br />
*דימוי: כמו דאה יקושה (ציפור כלואה),<br />
*מספר טיפולוגי: שלושה אספו עליי לכלות.<br />
*תקבולות רבות.<br />
*שאלות רטוריות: מי יכול עמוד לפני שלשה? ברזל עצמי או נחושה?<br />
<br />
[[קטגוריות: ספרות]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%91_/_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=19863כאבי רב / שלמה אבן גבירול2007-01-11T23:47:26Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה / וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,<br />
<br />
וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי, / וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה.<br />
<br />
שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלוֹת / שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָׁה:<br />
<br />
גְּדֹל עָוֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד- / וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹשָה?<br />
<br />
הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִין, אֱלֹהַי, / וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָׁה?<br />
<br />
אֲשֶׁר כֹּל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת, / כְּאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָּׁה,<br />
<br />
וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְּאִלּוּ / לְךָ אֵין עַל בְּנֵי אָדָם דְּרִישָׁה!<br />
<br />
רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ / וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –<br />
<br />
וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד / וְלֹא אֶשְׁאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָׁה.<br />
<br />
<br />
==נושא==<br />
שיר תלונה. המשורר סובל מייסורי הגוף והנפש, והוא לא עומד בהם. הוא מתחנן לאלוהים שיחלץ אותו מייסוריו.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: הכאב של המשורר רב והמחלה שלו חסרת מרפא. הכוח שלו אזל ועצמותיו נחלשו.<br />
*בית 2: אין לנפש שלו לאן לברוח, אין מקום בו היא יכול להיות (נפישה).<br />
*בתים 3-4: שלושה גורמים נאספו כדי להשמיד את גופו ורוחו שנענשו-<br />
** עוונות הגורמים לייסורים נפשיים.<br />
** רב מכאוב- כאבים גופניים.<br />
** פרוד- ניכור מהסביבה.<br />
:מי יוכל להחזיק מעמד מול שלושה גורמים?<br />
*בית 5: האם אני הים או תנין? האם העצמות שלי עשויות ברזל או נחושת?- המשורר שואל האם הוא כל כך חזק שהוא יוכל לעמוד בכאב. המשורר משווה את עצמו לאיוב- גם הוא חולה וחושב שאלוהים מעמיד אותו במצב לא הוגן. <br />
:המילה אלוהי מחלקת את השיר לשני חלקים (כל אחד מכיל 9 צלעות): עד אליה מדבר המשורר על הכאב שלו, ואחריה הוא פונה לאלוהים בתחינה לחילוץ מהם.<br />
*בית 6: הצרות האלה מקיפות אותי כל הזמן, כאילו הוא קיבל אותם בירושה.<br />
*בית 7: אתה מחפש רק את החטאים שלי, כאילו אין לך דרישות מאחרים. <br />
*בית 8: מבקש מאלוהים שישים לב לסבלו ולמצוקתו, ושנפשו ממולכדת.<br />
*בית 9: הוא אומר שאם אלוהים יעזור לו, הוא יוותר על החופש של נפשו ויהיה לו עבד לעולמים. למרות תלונות רשב"ג, השיר מסתיים בבקשה.<br />
<br />
==קישוטים== <br />
*שיבוצים: גם הדלת וגם הסוגר בבית 5 הם פסוקים מתוך איוב (ז' 12, ו' 12)<br />
*צימוד גזרי: נפש-נפישה, תדרוש-דרישה.<br />
*צימוד שונה אות: אנושה-ענושה<br />
*ארמז (קונוטציה)- ירמיהו ט"ו 17-18. <br />
*דימוי: כמו דאה יקושה (ציפור כלואה),<br />
*מספר טיפולוגי: שלושה אספו עליי לכלות.<br />
*תקבולות רבות.<br />
*שאלות רטוריות: מי יכול עמוד לפני שלשה? ברזל עצמי או נחושה?</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_/_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93&diff=19862מת אב ומת אלול / שמואל הנגיד2007-01-11T23:45:07Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,<br />
<br />
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.<br />
<br />
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים / כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!<br />
<br />
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם / וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם <br />
<br />
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.<br />
<br />
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה / בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!<br />
<br />
==נושא==<br />
זהו שיר יין. השיר מטיף לשתיית יין ומתאר את המשתים שהיו נערכים בחורף. המשורר קורא לכולם לבוא ולהצטרף למשתה, לשכוח את העצב וליהנות מהגשמיות. שיר הדוניסטי.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: חמישה אזכורים של מוות, יוצרים הרגשה של שיר קודר. בהתחלה ניתן לחשוב שבאמת מת אב כלשהו, אך מיד מבינים שמדובר ב"מות" החודשים- כלומר הקיץ חלף.<br />
*בית 2: חילופי העונות הם תירוץ לשתיית יין. היין נהיה אדום, וסיים לתסוס (קולו דמם).<br />
ימי הקור, אדם, דמם- שוב עוזרים להעמדת הפנים העצובה.<br />
*בית 3: קריאה ישירה לקורא להצטרף למשתה לא מרוסן שבו כל אחד עושה כרצונו.<br />
"יעש אשר זמם" זה שיבוץ סרקסטי מאיכה ב' 17, כלומר במשמעות הפוכה מהמשמעות התנ"כית. במקום התפכחות מוסרית- השתחררות והנאה מהזמן. כמו כן, ב-ט' באב קוראים את איכה, וההתייחסות ההיתולית לפסוק זה מראה שהרצינות של חודש אב העומד בצל ט' באב כבר עברה.<br />
*בית 4: שוב תיאור של דבר הקשור בעצב- הקור, אך כמו בכל השיר זה בסרקזם והיתוליות.<br />
*בית 5: במובן אחד- ברד (כפור) יורד ולהבה עולה ומתרוממת, אך זה דימוי ליין- היין יורד לקיבה ומצב הרוח עולה. <br />
*בית 6: שתה בכוס וגם בכד, בלילה וגם ביום. כלומר קריאה לשתייה חסרת מעצורים.<br />
<br />
==קישוטים==<br />
*כפל משמעות: נאסף- רומז לאסיף שעושים בתשרי. <br />
*ארמז לשיר קינה: מת אב, נאסף, דמם, ימי הקור.<br />
*צימוד גזרי: אדם-דמם.<br />
*הפלאה: בבית 5, כפור ואש בו זמנית.<br />
*חרוז מבריח<br />
*אליטרציה- חזרה על האות מ' בבית 4.<br />
*האנשה של החודשים.<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרות]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_/_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93&diff=19861מת אב ומת אלול / שמואל הנגיד2007-01-11T23:44:01Z<p>Minor Tom: /* השיר */</p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,<br />
<br />
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.<br />
<br />
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים / כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!<br />
<br />
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם / וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם <br />
<br />
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.<br />
<br />
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה / בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!<br />
<br />
==נושא==<br />
זהו שיר יין. השיר מטיף לשתיית יין ומתאר את המשתים שהיו נערכים בחורף. המשורר קורא לכולם לבוא ולהצטרף למשתה, לשכוח את העצב וליהנות מהגשמיות. שיר הדוניסטי.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: חמישה אזכורים של מוות, יוצרים הרגשה של שיר קודר. בהתחלה ניתן לחשוב שבאמת מת אב כלשהו, אך מיד מבינים שמדובר ב"מות" החודשים- כלומר הקיץ חלף.<br />
*בית 2: חילופי העונות הם תירוץ לשתיית יין. היין נהיה אדום, וסיים לתסוס (קולו דמם).<br />
ימי הקור, אדם, דמם- שוב עוזרים להעמדת הפנים העצובה.<br />
*בית 3: קריאה ישירה לקורא להצטרף למשתה לא מרוסן שבו כל אחד עושה כרצונו.<br />
"יעש אשר זמם" זה שיבוץ סרקסטי מאיכה ב' 17, כלומר במשמעות הפוכה מהמשמעות התנ"כית. במקום התפכחות מוסרית- השתחררות והנאה מהזמן. כמו כן, ב-ט' באב קוראים את איכה, וההתייחסות ההיתולית לפסוק זה מראה שהרצינות של חודש אב העומד בצל ט' באב כבר עברה.<br />
*בית 4: שוב תיאור של דבר הקשור בעצב- הקור, אך כמו בכל השיר זה בסרקזם והיתוליות.<br />
*בית 5: במובן אחד- ברד (כפור) יורד ולהבה עולה ומתרוממת, אך זה דימוי ליין- היין יורד לקיבה ומצב הרוח עולה. <br />
*בית 6: שתה בכוס וגם בכד, בלילה וגם ביום. כלומר קריאה לשתייה חסרת מעצורים.<br />
<br />
==קישוטים==<br />
*כפל משמעות: נאסף- רומז לאסיף שעושים בתשרי. <br />
*ארמז לשיר קינה: מת אב, נאסף, דמם, ימי הקור.<br />
*צימוד גזרי: אדם-דמם.<br />
*הפלאה: בבית 5, כפור ואש בו זמנית.<br />
*חרוז מבריח<br />
*אליטרציה- חזרה על האות מ' בבית 4.<br />
*האנשה של החודשים.</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_/_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93&diff=19860מת אב ומת אלול / שמואל הנגיד2007-01-11T23:43:32Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>==השיר==<br />
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,<br />
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.<br />
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים / כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!<br />
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם / וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם <br />
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.<br />
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה / בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!<br />
<br />
==נושא==<br />
זהו שיר יין. השיר מטיף לשתיית יין ומתאר את המשתים שהיו נערכים בחורף. המשורר קורא לכולם לבוא ולהצטרף למשתה, לשכוח את העצב וליהנות מהגשמיות. שיר הדוניסטי.<br />
<br />
==תוכן== <br />
*בית 1: חמישה אזכורים של מוות, יוצרים הרגשה של שיר קודר. בהתחלה ניתן לחשוב שבאמת מת אב כלשהו, אך מיד מבינים שמדובר ב"מות" החודשים- כלומר הקיץ חלף.<br />
*בית 2: חילופי העונות הם תירוץ לשתיית יין. היין נהיה אדום, וסיים לתסוס (קולו דמם).<br />
ימי הקור, אדם, דמם- שוב עוזרים להעמדת הפנים העצובה.<br />
*בית 3: קריאה ישירה לקורא להצטרף למשתה לא מרוסן שבו כל אחד עושה כרצונו.<br />
"יעש אשר זמם" זה שיבוץ סרקסטי מאיכה ב' 17, כלומר במשמעות הפוכה מהמשמעות התנ"כית. במקום התפכחות מוסרית- השתחררות והנאה מהזמן. כמו כן, ב-ט' באב קוראים את איכה, וההתייחסות ההיתולית לפסוק זה מראה שהרצינות של חודש אב העומד בצל ט' באב כבר עברה.<br />
*בית 4: שוב תיאור של דבר הקשור בעצב- הקור, אך כמו בכל השיר זה בסרקזם והיתוליות.<br />
*בית 5: במובן אחד- ברד (כפור) יורד ולהבה עולה ומתרוממת, אך זה דימוי ליין- היין יורד לקיבה ומצב הרוח עולה. <br />
*בית 6: שתה בכוס וגם בכד, בלילה וגם ביום. כלומר קריאה לשתייה חסרת מעצורים.<br />
<br />
==קישוטים==<br />
*כפל משמעות: נאסף- רומז לאסיף שעושים בתשרי. <br />
*ארמז לשיר קינה: מת אב, נאסף, דמם, ימי הקור.<br />
*צימוד גזרי: אדם-דמם.<br />
*הפלאה: בבית 5, כפור ואש בו זמנית.<br />
*חרוז מבריח<br />
*אליטרציה- חזרה על האות מ' בבית 4.<br />
*האנשה של החודשים.</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=19859ספרות2007-01-11T23:40:25Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===סידור הסיכומים לפי שם:[http://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&redirect=no כאן]===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[ראה שמש / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[כאבי רב / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מת אב ומת אלול / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
*[[אמצעים אומנותיים בשירת ימי הביניים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[בובה ממוכנת / דליה רביקוביץ']]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[תיירים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לאם / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[הוידוי גדול / אמנון שמש]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[שמחת הכתיבה / ויסלבה שימבורסקה]]<br />
*[[אנאבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
*[[הקמצן / מולייר]]<br />
*[[תרמית / דבורה בארון]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''רומן ונובלה'''</H2><br />
<br />
<h3> רומן עברי</h3><br />
<br />
*[[מישהו לרוץ איתו / דוד גרוסמן]]<br />
*[[מסע דניאל / אורפז יצחק]]<br />
*[[ברקיע החמישי / איתן רחל]]<br />
*[[שורשי אוויר / אלמוג רות]]<br />
*[[תור הפלאות / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קטרינה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[נוצות / באר חיים]]<br />
*[[חבלים / באר חיים]]<br />
*[[בוקר של שוטים / בן נר יצחק]]<br />
*[[פצעי בגרות / ברטוב חנוך]]<br />
*[[עיר קסומה / בר-יוסף יהושע]]<br />
*[[ספר הדקדוק הפנימי / גרוסמן דוד]]<br />
*[[החמסין האחרון / הנדל יהודית]]<br />
*[[המאהב / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[מר מאני / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[החי על המת / מגד אהרון]]<br />
*[[פויגלמן / מגד אהרון]]<br />
*[[מסע באב / מגד אהרון]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[חסות / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[שירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[מקדמות / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[מיכאל שלי / עוז עמוס]]<br />
*[[מנוחה נכונה / עוז עמוס]]<br />
*[[מפריח היונים / עמיר אלי]]<br />
*[[חיי נישואים / פוגל דוד]]<br />
*[[השעון / ק' צטניק]]<br />
*[[התגנבות יחידים / קנז יהושע]]<br />
*[[מחזיר אהבות קודמות / קנז יהושע]]<br />
*[[חימו מלך ירושלים / קניוק יורם]]<br />
*[[אדם בן כלב / קניוק יורם]]<br />
*[[שמות / ראובני אהרון]]<br />
*[[החתונות שלנו / רביניאן דורית]]<br />
*[[זכרון דברים / שבתאי יעקב]]<br />
*[[החיים כמשל / שדה פנחס]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[רביעיית רוזנדורף / שחם נתן]]<br />
*[[רומן רוסי / שלו מאיר]]<br />
*[[כימים אחדים / שלו מאיר]]<br />
*[[הוא הלך בשדות / שמיר משה]]<br />
*[[פרקי אליק / שמיר משה]]<br />
*[[מינוטאור / תמוז בנימין]]<br />
*[[רקוויאם לנעמן / תמוז בנימין]]<br />
*[[הזהו האדם / פרימו לוי]]<br />
----<br />
<br />
<h3> רומן מתורגם </h3><br />
<br />
<br />
[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
----<br />
<br />
<h3> נובלה עברית </h3><br />
<br />
*[[גטו / יהושוע סובול]]<br />
*[[פעמונים ורכבות / יהודה עמיחי]]<br />
<br />
<h3> נובלה מתורגמת </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94,_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=19858מבנה, קישור ותכונות החומר2007-01-11T23:12:42Z<p>Minor Tom: /* סריגים */</p>
<hr />
<div>[[Category:כימיה]]<br />
<br />
==מושגי יסוד==<br />
===הולכת חשמל===<br />
חומר שיש לו חלקיקים ניידים טעונים יוליך חשמל. לדוגמה: תמיסה עם יונים, מתכת (במתכת האלקטרונים ניידים, הם נמצאים ב"ים של אלקטרונים"), גרפיט- בו הפחמנים קשורים בקשרים משולשים בלבד, ולכן יש שכבות של אלקטרונים חופשיים.<br />
<br />
===אלקטרושליליות===<br />
עוצמת משיכת האלקטרונים בקשר שבו אחד מהאטומים מושך חזק יותר את ענן האלקטרונים. ל-NOF ואחריהם הלוגנים (ככל שעולים בטבלה) יש אלקטרושליליות הכי גבוהה. ליסודות הבאים אלקטרו שליליות שווה: C-S-I, N-Cl, P-H-Te, Li-Sr-Ca.<br />
<br />
===קוטביות===<br />
א. דו קוטב רגעי - ההתנגשויות בין המולקולות גורמות להזזה של ענן האלקטרונים, ויצירת אזור שלילי יותר באופן זמני.<br />
<br />
ב. דו קוטב קבוע - צורת המולקולה היא כזאת שבה יש חלק בעל אלקטרושליליות גדולה יותר.<br />
<br />
===צורות של מולקולות===<br />
<br />
{| border=1 align=right width=70%<br />
! || קווית || כפופה (זויתית) || פירמידה || משולש מישורי || טטראדר<br />
|-<br />
! תיאור<br />
| -<br />
| לרוב, האטום בקודקוד בעל 6 אלקטרוני ערכיות.<br />
| לרוב, האטום במרכז בעל 5 אלקטרוני ערכיות.<br />
| לרוב, האטום במרכז בעל 3 אלקטרוני ערכיות.<br />
| לרוב, האטום במרכז בעל 4 אלקטרוני ערכיות.<br />
<br />
|-<br />
! דוגמאות<br />
| <math>H_2</math>, <math>CO_2</math><br />
| <math>H_{2}O</math>, <math>SCl</math><br />
| <math>NH_3</math><br />
| <math>BH_3</math><br />
| <math>CH_4</math><br />
|<br />
<br />
|-<br />
! דו קוטב קבוע<br />
|כאשר היא לא סימטרית<br />
| colspan="2" | תמיד, פרט למקרים שכל האטומים במולקולה זהים באלקטרושליליות<br />
| colspan="2" | תמיד, פרט למצב שכל האטומים סביב המרכזי זהים באלקטרושליליות<br />
|}<br />
<br />
<BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><br />
<br />
==סריגים==<br />
<br />
סריג - חלקיקים מאורגנים בסדר מסויים שחוזר על עצמו באריזה צפופה, בה לכל חלקיק יש מקום קבוע. חומר במצב מוצק בנוי כסריג.<br />
<br />
'''סוגי סריגים''':<br />
# מתכתי<br />
# יוני<br />
# אטומרי (קוולנטי)<br />
# מולקולרי<br />
<br />
הסריגים המתכתיים, יוניים ואטומריים הם מבני ענק, כל הסריג הוא "חלקיק" אחד ענק.<br />
<br />
'''סריג (קוולנטי) אטומרי''' הוא "מולקולת ענק" שאטומים בו קשורים אחד לשני בקשרים קוולנטיים שתי וערב. דוגמאות לסריגים הללו הם קוורץ, יהלום וגרפיט. שני האחרונים הם דוגמאות להופעה אלוטרופית של פחמן (צורות הופעה שונות של יסוד באותם תנאי לחץ וטמפרטורה).<br />
<br />
'''סריג מתכתי''' הוא "מולקולת ענק" המוחזקת על-ידי כוחות אלקטרוסטטים (חשמליים) בין גלעיני המתכת לבין האלקטרונים החופשיים של המתכת. האלקטרונים מסוגלים לנוע לכיוונים שונים בסריג. <br />
<br />
'''סריג יוני''' הוא מוצק הבנוי מיונים הטעונים מטענים מנוגדים ומוחזקים יחדיו על-ידי כוחות גומלין חשמליים. המלחים כמו NaCl ו CsCl הם דוגמאות לגבישים יוניים.<br />
<br />
'''הסריג המולקולרי''' בנוי ממולקולות, ביניהן יש [[מבנה וקישור #כוחות בין מולקולריים|כוחות בין מולקולרייים]]. מוצקים כמו "קרח יבש" (דו-תחמוצת הפחמן מוצק), יוד, קרח הם דוגמאות למוצקים הללו.<br />
<br />
==השוואת מצב מוצק למצב נוזלי==<br />
* לרוב, הנוזל פחות מסודר מהמוצק.<br />
* צפיפות החלקיקים וגם הקשרים בין המולקולות, דומים בנוזל ובמוצק.<br />
* בניגוד למוצק, הנוזל יקבל את צורתו של מיכל שבו הוא נמצא, אך הוא בעל נפח קבוע התלוי בתנאי טמפרטורה. <br />
* תנועות האטומים:<br />
**במוצק: ויברציה (רטט)<br />
**בנוזל: ויברציה ורוטציה (רטט וסיבוב)<br />
**בגז: ויברציה, רוטציה וטרנסלציה (רטט, סיבוב ותנועה ממקום למקום)<br />
<br />
מצב צבירה נוזל הוא מצב שבו מולקולות או אטומים נמצאים בתנועה מתמדת, אך עקב כוחות בין מולקולריים החזקים יחסית הם מוחזקים עדיין די קרוב אחד לשני.<br />
<br />
==קשר כימי==<br />
קשר כימי, פירושו משיכה חשמלית בין מטענים ונוגדים.<br />
סוגי הקשרים '''שונים''', על פי השוני '''בסוג המטענים''' החשמליים שביניהם קיימת המשיכה<br />
<br />
הגורמים הקובעים את עוצמת המשיכה החשמלית (את "חוזק" הקשר):<br />
* גודל המטען.<br />
* המרחק בין המטענים.<br />
<br />
===סוגי הקשרים===<br />
====קשר מתכתי====<br />
משיכה חשמלית בין יוני המתכת החיוביים (גרעינים) לבין "ים האלקטרונים"<br />
<br />
חוזק הקשר נקבע ע"H:<br />
*גודל המטען: <br />
**שווה למספר אלקטרוני הערכיות.<br />
**מטען היון עולה ימינה באותו מחזור, כך מתחזק הקשר המתכתי.<br />
*צפיפות המטען: יורדת כאשר יורדים באותו טור (עקב עלייה הגודל היון).<br />
<br />
====קשר יוני====<br />
משיכה חשמלית בין כל יון לבין היונים בעלי המטען המנוגד המקיפים אותו.<br />
<br />
חוזק הקשר נקבע על ידי:<br />
* צפיפות המטען של היונים = היחס בין גודל המטען החשמלי, לבין נפח היון. כאשר צפיפות המטען גדולה, הקשר היוני חזק (עקב משיכה חשמלית חזקה).<br />
<br />
====קשר קוולנטי====<br />
משיכה חשמלית בין זוג עד שלושה זוגות אלקטרונים קושרים, לבין הגרעינים של שני אטומים.<br />
<br />
חוזק הקשר נקבע על ידי:<br />
* מספ]ר זוגות האלקטרונים הקושרים: "משולש">"כפול">"יחיד".<br />
*קטביות הקשר: קשר יותר קוטבי הוא חזק יותר.<br />
*קירבת האלקטרונים הקושרים לגרעין: בין אטומים קטנים יותר יש קשר חזק יותר.<br />
<br />
==כוחות בין מולקולריים==<br />
<br />
המדד לחוזק הקשרים בין המולקולות, הוא האנרגיה הדרושה לניתוקם, כלומר אנתלפיית האידוי של החומר.<br />
<br />
טמפרטורת הרתיחה של החומר, מהווה במיקרים רבים, מדד טוב לחוזק הקשרים הבין מולקולריים, כיוון שבמעבר בין נוזל לגז (כאשר מדברים על גז אידאלי) כל הקשרים הבין מולקולרים נשברים ובגז האידאלי לא נותרים קשרים מסוג זה.. (יש מקרים יוצאי דופן)<br />
<br />
<br />
סוגי הכוחות הבין מולקולריים:<br />
===קשרי ון דר ולס===<br />
א. של דו קוטב רגעי - בין מולקולות לא קוטביות (נקראים גם קשרי לונדון).<br />
<br />
<br />
ב. של דו קוטב קבוע - בין מולקולות קוטביות. <br />
<br />
עוצמת קשרי ון דר ולס עולה כאשר:<br />
*המולקולת גדולות יותר (יש יותר אלקטרונים וגרעינים חיוביים יותר), כלומר כאשר עולה המסה המולרית.<br />
*קוטביות המולקולה עולה.<br />
*שטח הפנים של המולקולה גדול יותר (בפחמימנים: כשיש יותר "הסתעפויות").<br />
<br />
=== קשרי מימן===<br />
זו משיכה חשמלית בין המטען החלקי החיובי δ+ (הגדול יחסית), שעל אטום מימן במולקולה אחת, לבין המטען החלקי השלילי -δ (הגדול יחסית), שעל אטום N/O/F שבמולקולה שכנה. קשרים אלה חזקים יותר מקשרי ון-דר-ולס, אך אם ענן האלקטרונים בחומר שמקיים קשרי ו-ד-ו, גדול פי 3-4 מאשר בחומר עם קשרי מימן, קשרי הו-ד-ו יכולים להיות חזקים יותר. (ראה הערה)<br />
<br />
קשרי מימן קיימים:<br />
בין מולקולות בהן יש אטומי מימן הקשורים לאטומים בעלי אלקטרושליליות גבוהה (F,O,N), כך שגרעין אטום המימן נמצא ברוב הזמן ללא אלקטרונים (ללא אלקטרונים) עקב הקשר הקוולנטי הקוטבי, לבין מולקולות אחרות בהן יש אטומי F, O, N הקשורים אף הם לאטום מימן ובעלי זוג אלקטרונים לא קשור אחד לפחות.<br />
<br />
מאפיינים של קשרי מימן (שאינם קיימים בקשרים מסוג ון דר ולס):<br />
*מרחק קצר יותר בין המולקולות.<br />
*בקשרי מימן: לכל H יכולה להתקרב רק מולקולה שכנה אחת, ואילו בקשרי ון דר ולס, לכל קוטב נמשכות מספר מולקולות שכנות.<br />
*מולקולות שכנות, מתקרבות אם הקוטב השלילי בזווית של 180 מעלות מהחיובי.<br />
*על עוצמת קשר מימן משפיעה כמות קשרי המימן, כלומר כמות יסודות ה-NOF המולקולה.<br />
<br />
'''הערה''': בדדך כלל, התלמיד מתבקש להסביר הבדל בטמפרטורת רתיחה, ולא מתבקש לקבוע בעצמו לאיזה חומר תהיה טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר (ככל שהטמפרטורת רתיחה\התכה גבוהה, הקשרים חזקים יותר). <BR><br />
לכן, הקביעה באיזה חומר מתקיימים קשרים חזקים יותר, תיעשה על-פי טמפרטורת רתיחה\התכה, וההסבר המבני שגורם לכך הוא ענן האלקטרונים (או במקרים אחרים- קשרי מימן, כמותם וכו').<br />
<br />
==המסה==<br />
===המסה מולקולרית===<br />
תהליך בו מולקולות של חומר אחד, מתפזרות בין מולקולות של חומר שני, תוך התשלבות בקשרים המולקולריים.<br />
<br />
השתלבותן של מולקולות, בין הקשרים הבין מולקולריים של מולקולות אחרות אפשרית כאשר הקשרים הם מאותו סוג:<br />
# מולקולות לא קטוביות יכולות להשתלב בקשרי ון דר ולס מסוג דו-קוטב רגעי בין מולקולות לא קוטביות אחרות. '''חומר "לא קוטבי" נמס בממס לא קוטבי'''.<br />
#מולקולות קוטביות נמסות בממס קוטבי (כמו מים) כאשר הן משתלבות בזכות קשרי ון דר ולס מסוג דו-קוטב קבוע או בזכות קשרי מימן.<br />
# מולקולות בהן יש חלק לא קוטבי וגם חלק אחר קוטבי, יוכלו להשתלב גם בקשרי ון דר ולס מסוג דו קוטב רגעי עם ממס לא קוטבי, וגם בקשרי ון דר ואלס מסוג דו קוטב קבוע או לחלופין בקשרי מימן עם ממס קוטבי. '''חומר כזה נמס גם בממס לא קוטבי וגם במים'''.<br />
<br />
ניתן לסכם ולאמר: '''חומר נמס בחומר הדומה לו''' - קוטבי נמס בקוטבי, לא קוטבי נמס בלא קוטבי.<br />
<br />
===המסת חומר יוני במים===<br />
תהליך בו יונים מתפזרים בין מולקולות המים, תוך הווצרות משיכה חשמלית בין היונים לבין הקטבים המתאימים של מולקולות המים (+ אל -).<br />
<br />
==סיכום תכונות החומרים==<br />
===חומר יוני===<br />
בנוי מיונים חיוביים ושליליים במבנה של סריג יוני. בין היונים מתקיימים קשרים יוניים חזקים. חומרים אלה מוצקים בטמפרטורת החדר. טמפ' היתוך ורתיחה גבוהות. מסיסים במים ובממסים קוטביים אחרים. אינם מסיסים בחומרים לא-קוטביים. חומרים יוניים מוליכים חשמל בתמיסה ובמצב נוזלי (רק במצבים אלו ישנם יוניים חופשיים לנוע - תנאי הכרחי להולכת חשמל).<br />
<br />
===מתכות===<br />
מתכות (ראה [[כימיה - מושגי יסוד#הגדרות בסיס בכימיה|תכונות נוספות]]). במתכות הן בעלות מבנה של סריג מתכתי - יונים (גלעינים) חיוביים המוקפים בים של אלקטרונים. המתכות הן מוצקות בטמפרטורת החדר (למעט כספית), בעלות נק' רתיחה והיתוך בינוניות עד גבוהות. הן מולכיות חשמל במוצק ובנוזל. אין מסיסות למעט [[מחזוריות ומשפחות כימיות#אלקאלים|מתכות אלקאליות]] אשר מגיבות עם מים.<br />
<br />
===חומרים אטומריים===<br />
חומרים אלו בנויים מסריג אטומרי בו כל החלקיקים קשורים זה לזה בקשרים קוולנטים חזקים. כל החומרים האלו הם מוצקים בעלי טמפרטורות היתוך ורתיחה גבוהות מאד. הם מבודדים (למעט גרפיט אשר מוליך היטב) ואינם נמסים בממסים. החומרים האטומרים הם: פחמן בצורת יהלום ובצורת גרפיט, קרביד הצורן (SiC), וצורן דו חמצני (SiO<sub>2</sub>).<br />
<br />
===חומרים מולקולריים===<br />
קבוצה זו של חומרים היא רחבה ביותר וכוללת חומרים בעלי תכונות שונות ומגוונות. חומרים אלו יכולים להיות בטמפרטורת החדר במצב מוצק, נוזל או גז. בין החלקיקים שלהם מתקיימים ואן דר ואלס חלשים ולכן על פי רוב הם בעלי טמפרטורות היתוך ורתיחה נמוכות יחסית. הם אינם מוליכים חשמל ומסיסים בממסים שונים בהתאם לקוטביות שלהם (ראה בסיכום זה את החלק של המסה ומסיסות). <!--לדאוג ללינק מסודר--><br />
<br />
===טבלת סיכום===<br />
{| border="1" cellpadding="2"<br />
|-<br />
! חומר !! אטומריים !! יוניים !! מתכות !! מולקולריים <br />
|-<br />
! סוג הקשר<br />
| קוולנטים || קשר יוני || מתכתי || בתוך המולקולה: קוולנטי, בין מולקולות: ו-ד-ו או קשרי מימן <br />
|-<br />
! חומרים מרכיבים<br />
| אל-מתכות חוץ מ: טורים 7-8, NOF ו-PS. || אל מתכות + מתכות<br />
(חוץ ממקרים עם NH+4)<br />
|| מתכות || אל מתכות<br />
|-<br />
! אופי הקשרים<br />
| בין גרעינים לזוגות e- קושרים. <br />
(בגרפיט נוצרות שכבות של אלקטרונים חופשיים ולכן הוא מוליך ו גם מתפורר.)<br />
|| בין אניון לקטיון || בין גלעינים לבין ים של אלקטרוני ערכיות. || בתוך המולקולה: בין גרעינים לזוגות אלקטרונים קושרים. <BR> בין מולקולות: ו-ד-ו בין קטבים שליליים וחיוביים. קשרי מימן בין יסודות NOF לבין H הקשור ל-NOF במולקולה אחרת.<br />
<br />
|-<br />
! מצב צבירה<br />
| מוצק || מוצק || מוצק (חוץ מכספית) || גז\נוזל\מוצק <br />
|-<br />
! טמפרטורת התכה\רתיחה<br />
| ++++ || +++ || ++(+) || + <br />
|-<br />
! מוליכות חשמל (נוזל)<br />
| - || + || + || - <br />
|-<br />
! מוליכות חשמל (נוזל)<br />
| - (פרט לגרפיט) || - || + || -<br />
|-<br />
! המסה במים<br />
| - || מתמוססים (פרט לתרכובות Ag עם הלוגן). || מתכות מטורים I-II מגיבות תוך פליטת מימן. || אם יש יסודות NOF והחלק ההידרופובי לא חורג מ-3C. <br />
|}</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=19857שיחה:כימיה2007-01-11T23:09:25Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>אני לוקח על עצמי עריכה, שכתוב והוספה של ערכים להתאמה לבגרות 3 יחידות שעשיתי שנה שעברה. [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 10:12, 10 ינואר 2007 (PST)<br />
::כל שנותר הוא לאחל לך בהצלחה, להגיד תודה ולעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] 08:51, 11 ינואר 2007 (PST)<br />
::לפי מה שכתוב בדף משתמש שלך העזרה בהחלט תהיה נחוצה. אתה יכול לדייק יותר בחלקים התאורטיים שאני יודע בצורה שטחית, ואני יכול לכתוב שיטות עבודה שמתאימות לרמת בגרות.</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8&diff=19855חמצון חיזור2007-01-11T12:32:59Z<p>Minor Tom: /* דרגות חמצון נפוצות */</p>
<hr />
<div>[[Category:כימיה]]<br />
<br />
==חמצון חיזור==<br />
תגובות חמצון חיזור, או בקיצור תגובות ח"ח, הן תגובות בהן חומר מסוים נותן אלקטרונים, וחומר אחר מקבל אלקטרונים.<br />
<br />
<br />
==מושגים בסיסיים==<br />
'''חיזור'''- קבלת אלקטרונים. <BR><br />
'''חמצון'''- מסירת אלקטרונים. <BR><br />
<BR><br />
בכל תגובת חמצון חיזור, יש חומר המשמש כמחזר וחומר המשמש כמחמצן: <BR><br />
<br />
'''מחזר'''- נותן אלקטרונים. זהו החומר בתגובה שעובר חמצון, כלומר עובר תהליך של מסירת אלקטרונים. דרגת החמצון של המחזר עולה. <BR><br />
'''מחמצן'''- מקבל האלקטרונים. זהו החומר בתגובה שעובר חיזור, כלומר עובר תהליך של קבלת אלקטרונים. דרגת החמצון של המחמצן יורדת. <BR><br />
<br />
'''הערה''': כשנאמר שדרגת חמצון יורדת או עולה, הכוונה היא שהיא נעשית שלילית יותר או חיובית יותר.<br />
<br />
==דרגת חמצון==<br />
<br />
דרגת חמצון היא מטען מחושב של מספר האלקטרונים שמשתתפים בתגובת חמצון חיזור.<br />
<br />
===דרגות חמצון נפוצות===<br />
'''יסוד''': 0 <BR><br />
'''יון''': כמטען היון <BR><br />
'''מתכת''': בד"כ דרגת חמצון חיובית <BR><br />
'''פלואור''': 1- <BR><br />
'''מימן''': 1+ (חוץ מבהידרידים של מתכות, כמו למשל NaH. אלה הם חומרים יונים והוא משמש בהם יון שלילי) <BR><br />
'''חמצן''': לרוב יהיה (2-) חוץ מבמקרים הבאים- <BR><br />
::<math>O_{2}F_{2}</math> דרגת החמצון היא (1+)<BR><br />
::<math>H_{2}O_{2}</math> או <math>Na_{2}O_{2}</math> דרגת החמצון היא (1-)<BR><br />
::<math>KO_{2}</math> דרגת החמצון היא ½- <BR><br />
<br />
===חישוב דרגת חמצון===<br />
בתרכובת, האטום שלו [[מבנה, קישור ותכונות החומר|אלקטרושליליות]] גבוהה יותר, הוא בעל דרגת החמצון השלילית.<BR><br />
חישוב דרגות חמצון של היסודות השונים במולקולה, נעשה מתוך הנחה שמטען המולקולה שווה לדרגת החמצון. <BR><br />
עבור אטומים אשר דרגת החמצון הנפוצה שלהן לא ידועה, תסומן דרגת החמצון בנעלם, ולאחר מכן יימצא הנעלם במשוואה.<BR><br />
<BR><br />
<br />
לדוגמה:<br />
החומר <math>C_{2}H_{4}</math>. <BR><br />
דרגת החמצון הנפוצה של מימן היא 1+. נסמן את דרגת החמצון של פחמן ב-X. <BR><br />
מטען המולקולה הוא 0. כעת נפתור משוואה בנעלם אחד: <BR><br />
2x+4×1=0 <BR><br />
2x=-4 <BR><br />
x=-2 <BR><br />
כלומר דרגת החמצון של הפחמן במולקולה זו היא (2-). <BR><br />
'''הערה חשובה''': במשוואה יש להתייחס לכמות האטום במולקולה, ולכפול את כמותו בדרגת החמצון שלו.<br />
<br />
==תגובות חמצון-חיזור אופייניות==<br />
<br />
===מתכת ואל-מתכת===<br />
המתכת תהיה המחזר. לדוגמה:<BR><br />
<math>2Al_{(s)} + \frac{3}{8}S_{8(s)} \rightarrow Al_{2}S_{3(s)} </math> <BR><br />
<br />
דרגת החמצון של Al עלתה מ-0 ל-(3+), ודרגת החמצון של S ירדה מ-0 ל-(2-)<br />
<br />
===מתכת ויון-מתכת===<br />
אם המתכת היא מחזרת טובה יותר מהיון, היא תתן לו אלקטרונים (ולהיפך). הנוסחה הכללית: <BR><br />
<math>A_{(s)} + B_{(aq)}^{+} \rightarrow A_{(aq)}^{+} + B_{(s)} </math> <BR><br />
כמובן שיש צורך באיזון על פי גודל המטען (דרגת החמצון).<BR><br />
A חייב להיות מחזר טוב יותר מ-B<br />
<br />
===הלוגן ויון-הלוגן===<br />
מתרחש רק בתמיסה מימית. ככל שההלוגן עליון בטבלה, הוא מחמצן (לוקח אלקטרונים) טוב יותר. הנוסחה הכללית: <BR><br />
<math>A_{2} + 2B_{(aq)}^{-} \rightarrow 2A_{(aq)}^{-} + B_{2} </math> <BR><br />
A חייב להיות מעל B בטור ההלוגנים בטבלה המחזורית (כלומר להיות מחמצן טוב יותר).<br />
<br />
==איזון תגובות חמצון חיזור==<br />
באיזון רגיל יש התחשבות רק במספר האטומים. באיזון תגובת ח"ח צריך לאזן גם את מספר האלקטרונים שעוברים. <br />
כלומר, צריך שמספר האלקטרונים שהמחזר מאבד, יהיה שווה למספר האלקטרונים שהמחמצן מקבל.<br />
<br />
*'''שלב א''': <BR><br />
:מזהים את המחזר והמחמצן ע"פ השינוי בדרגת החמצון: <BR><br />
<BR><br />
<math>N_{2}H_{4(l)} +H_{2}O_{2(l)}\rightarrow N_{2(g)}+H_{2}O_{(g)}</math><br />
<br />
<BR><br />
ע"פ חישוב דרגות החמצון כמתואר לעיל, וע"פ שינויין בתגובה, ניתן לראות כי:<BR><br />
<math>N_{2}H_{4}</math> הוא המחזר. <BR><br />
<math>H_{2}O_{2}</math> הוא המחמצן.<br />
<br />
<br />
* '''שלב ב''': <BR><br />
:רושמים חצי תגובת חיזור וחצי תגובת חמצון, ומאזנים בכל חצי ניסוח את ה'''יסוד שעבר שינוי''': <BR><br />
:חצי תגובת חמצון: <math>N_{2}H_{4(l)}\rightarrow N_{2(g)}+4e^{-}</math> <br />
<br />
:חצי תגובת חיזור: <math>H_{2}O_{2(l)}+2e^{-}\rightarrow 2H_{2}O_{(g)}</math> <br />
<br />
יש לשים לב שמאזנים רק את היסוד שעבר שינוי בדרגת החמצון. <BR><br />
בדוגמא זו, איזָנו את אטומי החמצן בחצי תגובת החיזור, למרות שזה הפר את איזון אטומי המימן.<br />
<br />
<br />
* '''שלב ג''': <BR><br />
:מאזנים את מספר האלקטרונים ע"י מכנה משותף: <BR><br />
:חצי תגובת חמצון: <math>N_{2}H_{4(l)}\rightarrow N_{2(g)}+4e^{-}</math> <br />
<br />
:חצי תגובת חיזור: <math>2H_{2}O_{2(l)}+4e^{-}\rightarrow 4H_{2}O_{(g)}</math> <br />
<br />
במקרה זה המכנה המשותף בין 2 ו-4 הוא 4, לכן הכפלנו את תגובת החיזור ב-2.<br />
<br />
<br />
* '''שלב ד''': <BR><br />
:מחברים את שתי התגובות ומקבלים ניסוח מאוזן: <BR><br />
:<math>N_{2}H_{4(l)} +2H_{2}O_{2(l)}\rightarrow N_{2(g)}+4H_{2}O_{(g)}</math><br />
<br />
במקרה שבתגובה המקורית נמצאים חומרים נוספים לאלה שמתקבלים בשלב ד', מעתיקים אותם אל התגובה הסופית ומאזנים איזון פשוט (איזון שמתחשב רק בכמות האטומים, ולא במספר האלקטרונים שעובר). <BR><br />
ע"י האיזון ניתן לקבוע את מספר האלקטרונים שעברו בתגובה- זהו המכנה המשותף בסעיף ג'.</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Minor_Tom&diff=19841שיחת משתמש:Minor Tom2007-01-10T22:28:06Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>אם יש לך עוד חומר מסוכם אנחנו נשמח מאוד :-)<br />
<br />
ברוך הבא לאתר<br />
<br />
עמיחי<br />
<br />
<br />
: כמובן, אני מתכוון להעלות את כל החומר של 3 יחידות. זה ייקח קצת זמן כי אני מתרגל לכתיבה בויקיפדיה, אבל אני מקווה שהכל יהיה עד שהשביעיסטים של השנה יצטרכו את זה לבגרות. [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 03:51, 10 ינואר 2007 (PST)<br />
<br />
:היית פורה היום אני רואה :) ח"ח.<br />
<br />
עמיחי.<br />
<br />
:: תודה. יש לי יופי של מחברות בכימיה וביולוגיה, אז מתי שיש לי זמן פנוי אני אשתדל להעלות, ואפילו אחרי סיום השנה אני אעלה את מה שנותר. אני מסכם בכל אופן בשביל עצמי, אז שגם אחרים יהנו :)</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=19839משתמש:תום רבינוביץ2007-01-10T18:21:58Z<p>Minor Tom: הפניה לדף משתמש:Minor Tom</p>
<hr />
<div>#הפניה [[משתמש: Minor Tom]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%27%D7%95%D7%A9&diff=19838שיחת משתמש:ג'וש2007-01-10T18:19:07Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>נחמד שיש פה שכנים מהימלפרב [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 10:19, 10 ינואר 2007 (PST)</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=19837שיחה:כימיה2007-01-10T18:12:30Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>אני לוקח על עצמי עריכה, שכתוב והוספה של ערכים להתאמה לבגרות 3 יחידות שעשיתי שנה שעברה. [[משתמש:Minor Tom|Minor Tom]] 10:12, 10 ינואר 2007 (PST)</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=19836היבטים כמותיים בכימיה2007-01-10T18:07:55Z<p>Minor Tom: /* יחידות המידה */</p>
<hr />
<div>הבטים כמותיים בכימיה או סטויכיומטריה הוא תחום בכימיה הבא לעזור לנו לחשב את כמות החומר הנדרש/הנוצר בתגובה כימיה מאוזנת.<br />
<br />
===יחידות המידה===<br />
*'''כמות החומר- n'''. יחידות המידה הן '''מול (mol)'''.<br />
:1 מול חומר מכיל 10<sup>23</sup>×6.02 חלקיקים. זהו '''מספר אבוגדרו (N<sub>A</sub>)'''.<br />
:היחס בין מקדמים בתגובה הוא כמו היחס בין המולים.<br />
<br />
*'''מספר חלקיקים- N'''. לא מסומן ביחידת מידה כלשהי. מספר החלקיקים במול הוא מספר אבוגדרו.<br />
<br />
*'''נפח- V'''. יחידות המידה הן '''ליטר (L)'''. הנפח מציין את נפח הממס או נפח הגזים המשתתפים בתגובה.<br />
<br />
*'''ריכוז מולרי- C'''. יחידות המידה הן '''מולאר (M)'''. מולאר הוא מספר המולים של חומר חלקי נפח התמיסה (בתיכון לומדים רק על ריכוז בתמיסה).<br />
<br />
*'''מסה- m'''. יחידות המידה הן '''גרם (gr)'''.<br />
<br />
*'''מסה מולרית- M<sub>W</sub>'''. יחידות המידה הן '''גרם למול (<sup>gr</sup>/<sub>mol</sub>)'''. זו המסה של מול חומר (נתונה בטבלה המחזורית שניתנת לתלמיד בבחינת הבגרות). <br />
<br />
*'''נפח מולרי- Vm'''. יחידות המידה הן '''ליטר למול (<sup>L</sup>/<sub>mol</sub>)'''. נפח של מול של חומר במצב גזי, בתנאים מוגדרים:<br />
**'''תנאי S.T.P (תנאי תקן)''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 22.4 מעלות צלסיוס.<br />
**'''תנאי חדר''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 25 מעלות צלסיוס.<br />
**'''השערת אבוגדרו''':<br />
::א. היחס בין נפחי הגזים המשתתפים בתגובה, שווה ליחס בין המולים, שווה ליחס בין המקדמים: <math>\frac{V_a}{V_b}=\frac{n_a}{n_b}</math><br />
::ב. אם בתגובה נפחי שני גזים שווים, אז היחס בין המסות שלהם שווה ליחס בין המסות המולריות: <math>\frac{m_a}{m_b}=\frac{M_W(a)}{M_W(b)}</math><br />
::כך אם נתון שמולים\נפחים של שני גזים בתגובה שווים, ונתונה מסה של גז אחד, ניתן למצוא את המסה של הגז השני.<br />
<br />
* '''הנוסחאות הנדרשות בנושא''':<br />
**מסה: <math>m=M_W\cdot n</math> <br />
**מספר חלקיקים: <math>N=N_A\cdot n</math> <br />
**נפח: <math>V=V_m\cdot n</math> <br />
**ריכוז: <math> C=\frac{n_{mol}}{V_L}</math> <br />
**מול: <math> n=\frac{V}{V_M}=\frac{m}{M_W}=\frac{N}{N_A}=C \cdot V</math><br />
הנוסחאות למציאת מול הן עריכה של הנוסחאות הקודמות, אולם עדיף לזכור אותן כך (כי מציאת כמות מולים של החומר היא דבר בסיסי ונפוץ במבחני בגרות). <BR><br />
הערה: מציאת מולים ע"י נפח ונפח מולרי נעשית רק בגזים, בעוד הנפח שמופיע בנוסחה עם הריכוז מתייחס לנפח של תמיסות.<br />
<br />
* '''מציאת מול אלקטרונים שעברו בתגובה''':<br />
:זהו תרגיל נפוץ בבגרויות. לשם כך יש למצוא את מספר האלקטרונים שעברו בתגובה (המאוזנת). היחס בין מספר האלקטרונים לבין מקדם של אחד החומרים בתגובה, שווה ליחס בין מול האלקטרונים (שיסומן בנעלם) לבין המול של אותו חומר בתגובה.<br />
:לדוגמה: נתונה תגובה בה עברו 4 אלקטרונים, והמקדם של חומר A הוא 2. מצאנו שכמות החומר A במולים היא n=0.3. נסמן את מול האלקטרונים ב-X וכעת נפתור את המשוואה<br />
:<math> \frac{0.3_{mol}}{X}=\frac{2}{4} </math> <br />
:ע"פ פתרון המשוואה, עברו בתגובה 0.6 מול אלקטרונים.<br />
<br />
<br />
<br />
[[Category:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=19835היבטים כמותיים בכימיה2007-01-10T18:05:51Z<p>Minor Tom: /* יחידות המידה */</p>
<hr />
<div>הבטים כמותיים בכימיה או סטויכיומטריה הוא תחום בכימיה הבא לעזור לנו לחשב את כמות החומר הנדרש/הנוצר בתגובה כימיה מאוזנת.<br />
<br />
===יחידות המידה===<br />
*'''כמות החומר- n'''. יחידות המידה הן '''מול (mol)'''.<br />
:1 מול חומר מכיל 10<sup>23</sup>×6.02 חלקיקים. זהו '''מספר אבוגדרו (N<sub>A</sub>)'''.<br />
:היחס בין מקדמים בתגובה הוא כמו היחס בין המולים.<br />
<br />
*'''מספר חלקיקים- N'''. לא מסומן ביחידת מידה כלשהי. מספר החלקיקים במול הוא מספר אבוגדרו.<br />
<br />
*'''נפח- V'''. יחידות המידה הן '''ליטר (L)'''. הנפח מציין את נפח הממס או נפח הגזים המשתתפים בתגובה.<br />
<br />
*'''ריכוז מולרי- C'''. יחידות המידה הן '''מולאר (M)'''. מולאר הוא מספר המולים של חומר חלקי נפח התמיסה (בתיכון לומדים רק על ריכוז בתמיסה).<br />
<br />
*'''מסה- m'''. יחידות המידה הן '''גרם (gr)'''.<br />
<br />
*'''מסה מולרית- M<sub>W</sub>'''. יחידות המידה הן '''גרם למול (<sup>gr</sup>/<sub>mol</sub>)'''. זו המסה של מול חומר (נתונה בטבלה המחזורית שניתנת לתלמיד בבחינת הבגרות). <br />
<br />
*'''נפח מולרי- Vm'''. יחידות המידה הן '''ליטר למול (<sup>L</sup>/<sub>mol</sub>)'''. נפח של מול של חומר במצב גזי, בתנאים מוגדרים:<br />
**'''תנאי S.T.P (תנאי תקן)''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 22.4 מעלות צלסיוס.<br />
**'''תנאי חדר''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 25 מעלות צלסיוס.<br />
**'''השערת אבוגדרו''':<br />
::א. היחס בין נפחי הגזים המשתתפים בתגובה, שווה ליחס בין המולים, שווה ליחס בין המקדמים: <math>\frac{V_a}{V_b}=\frac{n_a}{n_b}</math><br />
::ב. אם בתגובה נפחי שני גזים שווים, אז היחס בין המסות שלהם שווה ליחס בין המסות המולריות: <math>\frac{m_a}{m_b}=\frac{M_W(a)}{M_W(b)}</math><br />
::כך אם נתון שמולים\נפחים של שני גזים בתגובה שווים, ונתונה מסה של גז אחד, ניתן למצוא את המסה של הגז השני.<br />
<br />
* '''הנוסחאות הנדרשות בנושא''':<br />
**מסה: <math>m=M_W\cdot n</math> <br />
**מספר חלקיקים: <math>N=N_A\cdot n</math> <br />
**נפח: <math>V=V_m\cdot n</math> <br />
**ריכוז: <math> C=\frac{n_{mol}}{V_L}</math> <br />
**מול: <math> n=\frac{V}{V_M}=\frac{m}{M_W}=\frac{N}{N_A}=C \cdot V</math><br />
הנוסחאות למציאת מול הן עריכה של הנוסחאות הקודמות, אולם עדיף לזכור אותן כך (כי מציאת כמות מולים של החומר היא דבר בסיסי ונפוץ במבחני בגרות). <BR><br />
הערה: מציאת מולים ע"י נפח ונפח מולרי נעשית רק בגזים, בעוד הנפח שמופיע בנוסחה עם הריכוז מתייחס לנפח של תמיסות.<br />
<br />
* '''מציאת מול אלקטרונים שעברו בתגובה''':<br />
:זהו תרגיל נפוץ בבגרויות. לשם כך יש למצוא את מספר האלקטרונים שעברו בתגובה (המאוזנת). היחס בין מספר האלקטרונים לבין מקדם של אחד החומרים בתגובה, שווה ליחס בין מול האלקטרונים (שיסומן בנעלם) לבין המול של אותו חומר בתגובה.<br />
:לדוגמה: נתונה תגובה בה עברו 4 אלקטרונים, והמקדם של חומר A הוא 2. מצאנו שכמות החומר A במולים היא n=0.3. נסמן את מול האלקטרונים ב-X וכעת נפתור את המשוואה<br />
:<math> \frac{0.3_{mol}}{e_{mol}^{-}}=\frac{2}{4} </math> <br />
:ע"פ פתרון המשוואה, עברו בתגובה 0.6 מול אלקטרונים.<br />
<br />
<br />
<br />
[[Category:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=19834היבטים כמותיים בכימיה2007-01-10T17:57:10Z<p>Minor Tom: /* יחידות המידה */</p>
<hr />
<div>הבטים כמותיים בכימיה או סטויכיומטריה הוא תחום בכימיה הבא לעזור לנו לחשב את כמות החומר הנדרש/הנוצר בתגובה כימיה מאוזנת.<br />
<br />
===יחידות המידה===<br />
*'''כמות החומר- n'''. יחידות המידה הן '''מול (mol)'''.<br />
:1 מול חומר מכיל 10<sup>23</sup>×6.02 חלקיקים. זהו '''מספר אבוגדרו (N<sub>A</sub>)'''.<br />
:היחס בין מקדמים בתגובה הוא כמו היחס בין המולים.<br />
<br />
*'''מספר חלקיקים- N'''. לא מסומן ביחידת מידה כלשהי. מספר החלקיקים במול הוא מספר אבוגדרו.<br />
<br />
*'''נפח- V'''. יחידות המידה הן '''ליטר (L)'''. הנפח מציין את נפח הממס או נפח הגזים המשתתפים בתגובה.<br />
<br />
*'''ריכוז מולרי- C'''. יחידות המידה הן '''מולאר (M)'''. מולאר הוא מספר המולים של חומר חלקי נפח התמיסה (בתיכון לומדים רק על ריכוז בתמיסה).<br />
<br />
*'''מסה- m'''. יחידות המידה הן '''גרם (gr)'''.<br />
<br />
*'''מסה מולרית- M<sub>W</sub>'''. יחידות המידה הן '''גרם למול (<sup>gr</sup>/<sub>mol</sub>)'''. זו המסה של מול חומר (נתונה בטבלה המחזורית שניתנת לתלמיד בבחינת הבגרות). <br />
<br />
*'''נפח מולרי- Vm'''. יחידות המידה הן '''ליטר למול (<sup>L</sup>/<sub>mol</sub>)'''. נפח של מול של חומר במצב גזי, בתנאים מוגדרים:<br />
**'''תנאי S.T.P (תנאי תקן)''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 22.4 מעלות צלסיוס.<br />
**'''תנאי חדר''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 25 מעלות צלסיוס.<br />
**'''השערת אבוגדרו''':<br />
::א. היחס בין נפחי הגזים המשתתפים בתגובה, שווה ליחס בין המולים, שווה ליחס בין המקדמים: <math>\frac{V_a}{V_b}=\frac{n_a}{n_b}</math><br />
::ב. אם בתגובה נפחי שני גזים שווים, אז היחס בין המסות שלהם שווה ליחס בין המסות המולריות: <math>\frac{m_a}{m_b}=\frac{M_W(a)}{M_W(b)}</math><br />
::כך אם נתון שמולים\נפחים של שני גזים בתגובה שווים, ונתונה מסה של גז אחד, ניתן למצוא את המסה של הגז השני.<br />
<br />
* הנוסחאות הנדרשות בנושא:<br />
**מסה: <math>m=M_W\cdot n</math> <br />
**מספר חלקיקים: <math>N=N_A\cdot n</math> <br />
**נפח: <math>V=V_m\cdot n</math> <br />
**ריכוז: <math> C=\frac{n_{mol}}{V_L}</math> <br />
**מול: <math> n=\frac{V}{V_M}=\frac{m}{M_W}=\frac{N}{N_A}=C \cdot V</math><br />
הנוסחאות למציאת מול הן עריכה של הנוסחאות הקודמות, אולם עדיף לזכור אותן כך (כי מציאת כמות מולים של החומר היא דבר בסיסי ונפוץ במבחני בגרות). <BR><br />
הערה: מציאת מולים ע"י נפח ונפח מולרי נעשית רק בגזים, בעוד הנפח שמופיע בנוסחה עם הריכוז מתייחס לנפח של תמיסות.<br />
[[Category:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94&diff=19833היבטים כמותיים בכימיה2007-01-10T17:56:25Z<p>Minor Tom: </p>
<hr />
<div>הבטים כמותיים בכימיה או סטויכיומטריה הוא תחום בכימיה הבא לעזור לנו לחשב את כמות החומר הנדרש/הנוצר בתגובה כימיה מאוזנת.<br />
<br />
===יחידות המידה===<br />
*'''כמות החומר- n'''. יחידות המידה הן '''מול (mol)'''.<br />
:1 מול חומר מכיל 10<sup>23</sup>×6.02 חלקיקים. זהו '''מספר אבוגדרו (N<sub>A</sub>)'''.<br />
:היחס בין מקדמים בתגובה הוא כמו היחס בין המולים.<br />
<br />
*'''מספר חלקיקים- N'''. לא מסומן ביחידת מידה כלשהי. מספר החלקיקים במול הוא מספר אבוגדרו.<br />
<br />
*'''נפח- V'''. יחידות המידה הן '''ליטר (L)'''. הנפח מציין את נפח הממס או נפח הגזים המשתתפים בתגובה.<br />
<br />
*'''ריכוז מולרי- C'''. יחידות המידה הן '''מולאר (M)'''. מולאר הוא מספר המולים של חומר חלקי נפח התמיסה (בתיכון לומדים רק על ריכוז בתמיסה).<br />
<br />
*'''מסה- m'''. יחידות המידה הן '''גרם (gr)'''.<br />
<br />
*'''מסה מולרית- M<sub>W</sub>'''. יחידות המידה הן '''גרם למול (<sup>gr</sup>/<sub>mol</sub>)'''. זו המסה של מול חומר (נתונה בטבלה המחזורית שניתנת לתלמיד בבחינת הבגרות). <br />
<br />
*'''נפח מולרי- Vm'''. יחידות המידה הן '''ליטר למול (<sup>L</sup>/<sub>mol</sub>)'''. נפח של מול של חומר במצב גזי, בתנאים מוגדרים:<br />
**'''תנאי S.T.P (תנאי תקן)''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 22.4 מעלות צלסיוס.<br />
**'''תנאי חדר''': לחץ של אטמוספירה אחת ב 25 מעלות צלסיוס.<br />
**'''השערת אבוגדרו''':<br />
::א. היחס בין נפחי הגזים המשתתפים בתגובה, שווה ליחס בין המולים, שווה ליחס בין המקדמים: <math>\frac{V_a}{V_b}=\frac{n_a}{n_b}</math><br />
::ב. אם בתגובה נפחי שני גזים שווים, אז היחס בין המסות שלהם שווה ליחס בין המסות המולריות: <math>\frac{m_a}{m_b}=\frac{M_W(a)}{M_W(b)}</math><br />
::כך אם נתון שמולים\נפחים של שני גזים בתגובה שווים, ונתונה מסה של גז אחד, ניתן למצוא את המסה של הגז השני.<br />
<br />
* הנוסחאות הנדרשות בנושאים:<br />
**מסה: <math>m=M_W\cdot n</math> <br />
**מספר חלקיקים: <math>N=N_A\cdot n</math> <br />
**נפח: <math>V=V_m\cdot n</math> <br />
**ריכוז: <math> C=\frac{n_{mol}}{V_L}</math> <br />
**מול: <math> n=\frac{V}{V_M}=\frac{m}{M_W}=\frac{N}{N_A}=C \cdot V</math><br />
הנוסחאות למציאת מול הן עריכה של הנוסחאות הקודמות, אולם עדיף לזכור אותן כך (כי מציאת כמות מולים של החומר היא דבר בסיסי ונפוץ במבחני בגרות). <BR><br />
הערה: מציאת מולים ע"י נפח ונפח מולרי נעשית רק בגזים, בעוד הנפח שמופיע בנוסחה עם הריכוז מתייחס לנפח של תמיסות.<br />
[[Category:כימיה]]</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94,_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=19832מבנה, קישור ותכונות החומר2007-01-10T17:51:10Z<p>Minor Tom: /* אלקטרושליליות */</p>
<hr />
<div>[[Category:כימיה]]<br />
<br />
==מושגי יסוד==<br />
===הולכת חשמל===<br />
חומר שיש לו חלקיקים ניידים טעונים יוליך חשמל. לדוגמה: תמיסה עם יונים, מתכת (במתכת האלקטרונים ניידים, הם נמצאים ב"ים של אלקטרונים"), גרפיט- בו הפחמנים קשורים בקשרים משולשים בלבד, ולכן יש שכבות של אלקטרונים חופשיים.<br />
<br />
===אלקטרושליליות===<br />
עוצמת משיכת האלקטרונים בקשר שבו אחד מהאטומים מושך חזק יותר את ענן האלקטרונים. ל-NOF ואחריהם הלוגנים (ככל שעולים בטבלה) יש אלקטרושליליות הכי גבוהה. ליסודות הבאים אלקטרו שליליות שווה: C-S-I, N-Cl, P-H-Te, Li-Sr-Ca.<br />
<br />
===קוטביות===<br />
א. דו קוטב רגעי - ההתנגשויות בין המולקולות גורמות להזזה של ענן האלקטרונים, ויצירת אזור שלילי יותר באופן זמני.<br />
<br />
ב. דו קוטב קבוע - צורת המולקולה היא כזאת שבה יש חלק בעל אלקטרושליליות גדולה יותר.<br />
<br />
===צורות של מולקולות===<br />
<br />
{| border=1 align=right width=70%<br />
! || קווית || כפופה (זויתית) || פירמידה || משולש מישורי || טטראדר<br />
|-<br />
! תיאור<br />
| -<br />
| לרוב, האטום בקודקוד בעל 6 אלקטרוני ערכיות.<br />
| לרוב, האטום במרכז בעל 5 אלקטרוני ערכיות.<br />
| לרוב, האטום במרכז בעל 3 אלקטרוני ערכיות.<br />
| לרוב, האטום במרכז בעל 4 אלקטרוני ערכיות.<br />
<br />
|-<br />
! דוגמאות<br />
| <math>H_2</math>, <math>CO_2</math><br />
| <math>H_{2}O</math>, <math>SCl</math><br />
| <math>NH_3</math><br />
| <math>BH_3</math><br />
| <math>CH_4</math><br />
|<br />
<br />
|-<br />
! דו קוטב קבוע<br />
|כאשר היא לא סימטרית<br />
| colspan="2" | תמיד, פרט למקרים שכל האטומים במולקולה זהים באלקטרושליליות<br />
| colspan="2" | תמיד, פרט למצב שכל האטומים סביב המרכזי זהים באלקטרושליליות<br />
|}<br />
<br />
<BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><BR><br />
<br />
==סריגים==<br />
<br />
סריג - חלקיקים מאורגנים בסדר מסויים שחוזר על עצמוף באריזה תפופה, בה לכל חלקיק יש מקום קבוע. חומר במצב מוצק בנוי כסדריג.<br />
<br />
'''סוגי סריגים''':<br />
# מתכתי<br />
# יוני<br />
# אטומרי (קוולנטי)<br />
# מולקולרי<br />
<br />
הסריגים המתכתיים, יוניים ואטומריים הם מבני ענק, כל הסריג הוא "חלקיק" אחד ענק.<br />
<br />
'''סריג (קוולנטי) אטומרי''' הוא "מולקולת ענק" שאטומים בו קשורים אחד לשני בקשרים קוולנטיים שתי וערב. דוגמאות לסריגים הללו הם קוורץ, יהלום וגרפיט. שני האחרונים הם דוגמאות להופעה אלוטרופית של פחמן (צורות הופעה שונות של יסוד באותם תנאי לחץ וטמפרטורה).<br />
<br />
'''סריג מתכתי''' הוא "מולקולת ענק" המוחזקת על-ידי כוחות אלקטרוסטטים (חשמליים) בין גלעיני המתכת לבין האלקטרונים החופשיים של המתכת. האלקטרונים מסוגלים לנוע לכיוונים שונים בסריג. <br />
<br />
'''סריג יוני''' הוא מוצק הבנוי מיונים הטעונים מטענים מנוגדים ומוחזקים יחדיו על-ידי כוחות גומלין חשמליים. המלחים כמו NaCl ו CsCl הם דוגמאות לגבישים יוניים.<br />
<br />
'''הסריג המולקולרי''' בנוי ממולקולות, ביניהן יש [[מבנה וקישור #כוחות בין מולקולריים|כוחות בין מולקולרייים]]. מוצקים כמו "קרח יבש" (דו-תחמוצת הפחמן מוצק), יוד, קרח הם דוגמאות למוצקים הללו.<br />
<br />
==השוואת מצב מוצק למצב נוזלי==<br />
* לרוב, הנוזל פחות מסודר מהמוצק.<br />
* צפיפות החלקיקים וגם הקשרים בין המולקולות, דומים בנוזל ובמוצק.<br />
* בניגוד למוצק, הנוזל יקבל את צורתו של מיכל שבו הוא נמצא, אך הוא בעל נפח קבוע התלוי בתנאי טמפרטורה. <br />
* תנועות האטומים:<br />
**במוצק: ויברציה (רטט)<br />
**בנוזל: ויברציה ורוטציה (רטט וסיבוב)<br />
**בגז: ויברציה, רוטציה וטרנסלציה (רטט, סיבוב ותנועה ממקום למקום)<br />
<br />
מצב צבירה נוזל הוא מצב שבו מולקולות או אטומים נמצאים בתנועה מתמדת, אך עקב כוחות בין מולקולריים החזקים יחסית הם מוחזקים עדיין די קרוב אחד לשני.<br />
<br />
==קשר כימי==<br />
קשר כימי, פירושו משיכה חשמלית בין מטענים ונוגדים.<br />
סוגי הקשרים '''שונים''', על פי השוני '''בסוג המטענים''' החשמליים שביניהם קיימת המשיכה<br />
<br />
הגורמים הקובעים את עוצמת המשיכה החשמלית (את "חוזק" הקשר):<br />
* גודל המטען.<br />
* המרחק בין המטענים.<br />
<br />
===סוגי הקשרים===<br />
====קשר מתכתי====<br />
משיכה חשמלית בין יוני המתכת החיוביים (גרעינים) לבין "ים האלקטרונים"<br />
<br />
חוזק הקשר נקבע ע"H:<br />
*גודל המטען: <br />
**שווה למספר אלקטרוני הערכיות.<br />
**מטען היון עולה ימינה באותו מחזור, כך מתחזק הקשר המתכתי.<br />
*צפיפות המטען: יורדת כאשר יורדים באותו טור (עקב עלייה הגודל היון).<br />
<br />
====קשר יוני====<br />
משיכה חשמלית בין כל יון לבין היונים בעלי המטען המנוגד המקיפים אותו.<br />
<br />
חוזק הקשר נקבע על ידי:<br />
* צפיפות המטען של היונים = היחס בין גודל המטען החשמלי, לבין נפח היון. כאשר צפיפות המטען גדולה, הקשר היוני חזק (עקב משיכה חשמלית חזקה).<br />
<br />
====קשר קוולנטי====<br />
משיכה חשמלית בין זוג עד שלושה זוגות אלקטרונים קושרים, לבין הגרעינים של שני אטומים.<br />
<br />
חוזק הקשר נקבע על ידי:<br />
* מספ]ר זוגות האלקטרונים הקושרים: "משולש">"כפול">"יחיד".<br />
*קטביות הקשר: קשר יותר קוטבי הוא חזק יותר.<br />
*קירבת האלקטרונים הקושרים לגרעין: בין אטומים קטנים יותר יש קשר חזק יותר.<br />
<br />
==כוחות בין מולקולריים==<br />
<br />
המדד לחוזק הקשרים בין המולקולות, הוא האנרגיה הדרושה לניתוקם, כלומר אנתלפיית האידוי של החומר.<br />
<br />
טמפרטורת הרתיחה של החומר, מהווה במיקרים רבים, מדד טוב לחוזק הקשרים הבין מולקולריים, כיוון שבמעבר בין נוזל לגז (כאשר מדברים על גז אידאלי) כל הקשרים הבין מולקולרים נשברים ובגז האידאלי לא נותרים קשרים מסוג זה.. (יש מקרים יוצאי דופן)<br />
<br />
<br />
סוגי הכוחות הבין מולקולריים:<br />
===קשרי ון דר ולס===<br />
א. של דו קוטב רגעי - בין מולקולות לא קוטביות (נקראים גם קשרי לונדון).<br />
<br />
<br />
ב. של דו קוטב קבוע - בין מולקולות קוטביות. <br />
<br />
עוצמת קשרי ון דר ולס עולה כאשר:<br />
*המולקולת גדולות יותר (יש יותר אלקטרונים וגרעינים חיוביים יותר), כלומר כאשר עולה המסה המולרית.<br />
*קוטביות המולקולה עולה.<br />
*שטח הפנים של המולקולה גדול יותר (בפחמימנים: כשיש יותר "הסתעפויות").<br />
<br />
=== קשרי מימן===<br />
זו משיכה חשמלית בין המטען החלקי החיובי δ+ (הגדול יחסית), שעל אטום מימן במולקולה אחת, לבין המטען החלקי השלילי -δ (הגדול יחסית), שעל אטום N/O/F שבמולקולה שכנה. קשרים אלה חזקים יותר מקשרי ון-דר-ולס, אך אם ענן האלקטרונים בחומר שמקיים קשרי ו-ד-ו, גדול פי 3-4 מאשר בחומר עם קשרי מימן, קשרי הו-ד-ו יכולים להיות חזקים יותר. (ראה הערה)<br />
<br />
קשרי מימן קיימים:<br />
בין מולקולות בהן יש אטומי מימן הקשורים לאטומים בעלי אלקטרושליליות גבוהה (F,O,N), כך שגרעין אטום המימן נמצא ברוב הזמן ללא אלקטרונים (ללא אלקטרונים) עקב הקשר הקוולנטי הקוטבי, לבין מולקולות אחרות בהן יש אטומי F, O, N הקשורים אף הם לאטום מימן ובעלי זוג אלקטרונים לא קשור אחד לפחות.<br />
<br />
מאפיינים של קשרי מימן (שאינם קיימים בקשרים מסוג ון דר ולס):<br />
*מרחק קצר יותר בין המולקולות.<br />
*בקשרי מימן: לכל H יכולה להתקרב רק מולקולה שכנה אחת, ואילו בקשרי ון דר ולס, לכל קוטב נמשכות מספר מולקולות שכנות.<br />
*מולקולות שכנות, מתקרבות אם הקוטב השלילי בזווית של 180 מעלות מהחיובי.<br />
*על עוצמת קשר מימן משפיעה כמות קשרי המימן, כלומר כמות יסודות ה-NOF המולקולה.<br />
<br />
'''הערה''': בדדך כלל, התלמיד מתבקש להסביר הבדל בטמפרטורת רתיחה, ולא מתבקש לקבוע בעצמו לאיזה חומר תהיה טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר (ככל שהטמפרטורת רתיחה\התכה גבוהה, הקשרים חזקים יותר). <BR><br />
לכן, הקביעה באיזה חומר מתקיימים קשרים חזקים יותר, תיעשה על-פי טמפרטורת רתיחה\התכה, וההסבר המבני שגורם לכך הוא ענן האלקטרונים (או במקרים אחרים- קשרי מימן, כמותם וכו').<br />
<br />
==המסה==<br />
===המסה מולקולרית===<br />
תהליך בו מולקולות של חומר אחד, מתפזרות בין מולקולות של חומר שני, תוך התשלבות בקשרים המולקולריים.<br />
<br />
השתלבותן של מולקולות, בין הקשרים הבין מולקולריים של מולקולות אחרות אפשרית כאשר הקשרים הם מאותו סוג:<br />
# מולקולות לא קטוביות יכולות להשתלב בקשרי ון דר ולס מסוג דו-קוטב רגעי בין מולקולות לא קוטביות אחרות. '''חומר "לא קוטבי" נמס בממס לא קוטבי'''.<br />
#מולקולות קוטביות נמסות בממס קוטבי (כמו מים) כאשר הן משתלבות בזכות קשרי ון דר ולס מסוג דו-קוטב קבוע או בזכות קשרי מימן.<br />
# מולקולות בהן יש חלק לא קוטבי וגם חלק אחר קוטבי, יוכלו להשתלב גם בקשרי ון דר ולס מסוג דו קוטב רגעי עם ממס לא קוטבי, וגם בקשרי ון דר ואלס מסוג דו קוטב קבוע או לחלופין בקשרי מימן עם ממס קוטבי. '''חומר כזה נמס גם בממס לא קוטבי וגם במים'''.<br />
<br />
ניתן לסכם ולאמר: '''חומר נמס בחומר הדומה לו''' - קוטבי נמס בקוטבי, לא קוטבי נמס בלא קוטבי.<br />
<br />
===המסת חומר יוני במים===<br />
תהליך בו יונים מתפזרים בין מולקולות המים, תוך הווצרות משיכה חשמלית בין היונים לבין הקטבים המתאימים של מולקולות המים (+ אל -).<br />
<br />
==סיכום תכונות החומרים==<br />
===חומר יוני===<br />
בנוי מיונים חיוביים ושליליים במבנה של סריג יוני. בין היונים מתקיימים קשרים יוניים חזקים. חומרים אלה מוצקים בטמפרטורת החדר. טמפ' היתוך ורתיחה גבוהות. מסיסים במים ובממסים קוטביים אחרים. אינם מסיסים בחומרים לא-קוטביים. חומרים יוניים מוליכים חשמל בתמיסה ובמצב נוזלי (רק במצבים אלו ישנם יוניים חופשיים לנוע - תנאי הכרחי להולכת חשמל).<br />
<br />
===מתכות===<br />
מתכות (ראה [[כימיה - מושגי יסוד#הגדרות בסיס בכימיה|תכונות נוספות]]). במתכות הן בעלות מבנה של סריג מתכתי - יונים (גלעינים) חיוביים המוקפים בים של אלקטרונים. המתכות הן מוצקות בטמפרטורת החדר (למעט כספית), בעלות נק' רתיחה והיתוך בינוניות עד גבוהות. הן מולכיות חשמל במוצק ובנוזל. אין מסיסות למעט [[מחזוריות ומשפחות כימיות#אלקאלים|מתכות אלקאליות]] אשר מגיבות עם מים.<br />
<br />
===חומרים אטומריים===<br />
חומרים אלו בנויים מסריג אטומרי בו כל החלקיקים קשורים זה לזה בקשרים קוולנטים חזקים. כל החומרים האלו הם מוצקים בעלי טמפרטורות היתוך ורתיחה גבוהות מאד. הם מבודדים (למעט גרפיט אשר מוליך היטב) ואינם נמסים בממסים. החומרים האטומרים הם: פחמן בצורת יהלום ובצורת גרפיט, קרביד הצורן (SiC), וצורן דו חמצני (SiO<sub>2</sub>).<br />
<br />
===חומרים מולקולריים===<br />
קבוצה זו של חומרים היא רחבה ביותר וכוללת חומרים בעלי תכונות שונות ומגוונות. חומרים אלו יכולים להיות בטמפרטורת החדר במצב מוצק, נוזל או גז. בין החלקיקים שלהם מתקיימים ואן דר ואלס חלשים ולכן על פי רוב הם בעלי טמפרטורות היתוך ורתיחה נמוכות יחסית. הם אינם מוליכים חשמל ומסיסים בממסים שונים בהתאם לקוטביות שלהם (ראה בסיכום זה את החלק של המסה ומסיסות). <!--לדאוג ללינק מסודר--><br />
<br />
===טבלת סיכום===<br />
{| border="1" cellpadding="2"<br />
|-<br />
! חומר !! אטומריים !! יוניים !! מתכות !! מולקולריים <br />
|-<br />
! סוג הקשר<br />
| קוולנטים || קשר יוני || מתכתי || בתוך המולקולה: קוולנטי, בין מולקולות: ו-ד-ו או קשרי מימן <br />
|-<br />
! חומרים מרכיבים<br />
| אל-מתכות חוץ מ: טורים 7-8, NOF ו-PS. || אל מתכות + מתכות<br />
(חוץ ממקרים עם NH+4)<br />
|| מתכות || אל מתכות<br />
|-<br />
! אופי הקשרים<br />
| בין גרעינים לזוגות e- קושרים. <br />
(בגרפיט נוצרות שכבות של אלקטרונים חופשיים ולכן הוא מוליך ו גם מתפורר.)<br />
|| בין אניון לקטיון || בין גלעינים לבין ים של אלקטרוני ערכיות. || בתוך המולקולה: בין גרעינים לזוגות אלקטרונים קושרים. <BR> בין מולקולות: ו-ד-ו בין קטבים שליליים וחיוביים. קשרי מימן בין יסודות NOF לבין H הקשור ל-NOF במולקולה אחרת.<br />
<br />
|-<br />
! מצב צבירה<br />
| מוצק || מוצק || מוצק (חוץ מכספית) || גז\נוזל\מוצק <br />
|-<br />
! טמפרטורת התכה\רתיחה<br />
| ++++ || +++ || ++(+) || + <br />
|-<br />
! מוליכות חשמל (נוזל)<br />
| - || + || + || - <br />
|-<br />
! מוליכות חשמל (נוזל)<br />
| - (פרט לגרפיט) || - || + || -<br />
|-<br />
! המסה במים<br />
| - || מתמוססים (פרט לתרכובות Ag עם הלוגן). || מתכות מטורים I-II מגיבות תוך פליטת מימן. || אם יש יסודות NOF והחלק ההידרופובי לא חורג מ-3C. <br />
|}</div>Minor Tomhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8&diff=19831חמצון חיזור2007-01-10T17:48:47Z<p>Minor Tom: /* חישוב דרגת חמצון */</p>
<hr />
<div>[[Category:כימיה]]<br />
<br />
==חמצון חיזור==<br />
תגובות חמצון חיזור, או בקיצור תגובות ח"ח, הן תגובות בהן חומר מסוים נותן אלקטרונים, וחומר אחר מקבל אלקטרונים.<br />
<br />
<br />
==מושגים בסיסיים==<br />
'''חיזור'''- קבלת אלקטרונים. <BR><br />
'''חמצון'''- מסירת אלקטרונים. <BR><br />
<BR><br />
בכל תגובת חמצון חיזור, יש חומר המשמש כמחזר וחומר המשמש כמחמצן: <BR><br />
<br />
'''מחזר'''- נותן אלקטרונים. זהו החומר בתגובה שעובר חמצון, כלומר עובר תהליך של מסירת אלקטרונים. דרגת החמצון של המחזר עולה. <BR><br />
'''מחמצן'''- מקבל האלקטרונים. זהו החומר בתגובה שעובר חיזור, כלומר עובר תהליך של קבלת אלקטרונים. דרגת החמצון של המחמצן יורדת. <BR><br />
<br />
'''הערה''': כשנאמר שדרגת חמצון יורדת או עולה, הכוונה היא שהיא נעשית שלילית יותר או חיובית יותר.<br />
<br />
==דרגת חמצון==<br />
<br />
דרגת חמצון היא מטען מחושב של מספר האלקטרונים שמשתתפים בתגובת חמצון חיזור.<br />
<br />
===דרגות חמצון נפוצות===<br />
'''יסוד''': 0 <BR><br />
'''יון''': כמטען היון <BR><br />
'''מתכת''': בד"כ דרגת חמצון חיובית<br />
'''פלואור''': 1- <BR><br />
'''מימן''': 1+ (חוץ מבהידרידים של מתכות, כמו למשל NaH. אלה הם חומרים יונים והוא משמש בהם יון שלילי) <BR><br />
'''חמצן''': לרוב יהיה (2-) חוץ מבמקרים הבאים- <BR><br />
::<math>O_{2}F_{2}</math> דרגת החמצון היא (1+)<BR><br />
::<math>H_{2}O_{2}</math> או <math>Na_{2}O_{2}</math> דרגת החמצון היא (1-)<BR><br />
::<math>KO_{2}</math> דרגת החמצון היא ½- <BR><br />
<br />
===חישוב דרגת חמצון===<br />
בתרכובת, האטום שלו [[מבנה, קישור ותכונות החומר|אלקטרושליליות]] גבוהה יותר, הוא בעל דרגת החמצון השלילית.<BR><br />
חישוב דרגות חמצון של היסודות השונים במולקולה, נעשה מתוך הנחה שמטען המולקולה שווה לדרגת החמצון. <BR><br />
עבור אטומים אשר דרגת החמצון הנפוצה שלהן לא ידועה, תסומן דרגת החמצון בנעלם, ולאחר מכן יימצא הנעלם במשוואה.<BR><br />
<BR><br />
<br />
לדוגמה:<br />
החומר <math>C_{2}H_{4}</math>. <BR><br />
דרגת החמצון הנפוצה של מימן היא 1+. נסמן את דרגת החמצון של פחמן ב-X. <BR><br />
מטען המולקולה הוא 0. כעת נפתור משוואה בנעלם אחד: <BR><br />
2x+4×1=0 <BR><br />
2x=-4 <BR><br />
x=-2 <BR><br />
כלומר דרגת החמצון של הפחמן במולקולה זו היא (2-). <BR><br />
'''הערה חשובה''': במשוואה יש להתייחס לכמות האטום במולקולה, ולכפול את כמותו בדרגת החמצון שלו.<br />
<br />
==תגובות חמצון-חיזור אופייניות==<br />
<br />
===מתכת ואל-מתכת===<br />
המתכת תהיה המחזר. לדוגמה:<BR><br />
<math>2Al_{(s)} + \frac{3}{8}S_{8(s)} \rightarrow Al_{2}S_{3(s)} </math> <BR><br />
<br />
דרגת החמצון של Al עלתה מ-0 ל-(3+), ודרגת החמצון של S ירדה מ-0 ל-(2-)<br />
<br />
===מתכת ויון-מתכת===<br />
אם המתכת היא מחזרת טובה יותר מהיון, היא תתן לו אלקטרונים (ולהיפך). הנוסחה הכללית: <BR><br />
<math>A_{(s)} + B_{(aq)}^{+} \rightarrow A_{(aq)}^{+} + B_{(s)} </math> <BR><br />
כמובן שיש צורך באיזון על פי גודל המטען (דרגת החמצון).<BR><br />
A חייב להיות מחזר טוב יותר מ-B<br />
<br />
===הלוגן ויון-הלוגן===<br />
מתרחש רק בתמיסה מימית. ככל שההלוגן עליון בטבלה, הוא מחמצן (לוקח אלקטרונים) טוב יותר. הנוסחה הכללית: <BR><br />
<math>A_{2} + 2B_{(aq)}^{-} \rightarrow 2A_{(aq)}^{-} + B_{2} </math> <BR><br />
A חייב להיות מעל B בטור ההלוגנים בטבלה המחזורית (כלומר להיות מחמצן טוב יותר).<br />
<br />
==איזון תגובות חמצון חיזור==<br />
באיזון רגיל יש התחשבות רק במספר האטומים. באיזון תגובת ח"ח צריך לאזן גם את מספר האלקטרונים שעוברים. <br />
כלומר, צריך שמספר האלקטרונים שהמחזר מאבד, יהיה שווה למספר האלקטרונים שהמחמצן מקבל.<br />
<br />
*'''שלב א''': <BR><br />
:מזהים את המחזר והמחמצן ע"פ השינוי בדרגת החמצון: <BR><br />
<BR><br />
<math>N_{2}H_{4(l)} +H_{2}O_{2(l)}\rightarrow N_{2(g)}+H_{2}O_{(g)}</math><br />
<br />
<BR><br />
ע"פ חישוב דרגות החמצון כמתואר לעיל, וע"פ שינויין בתגובה, ניתן לראות כי:<BR><br />
<math>N_{2}H_{4}</math> הוא המחזר. <BR><br />
<math>H_{2}O_{2}</math> הוא המחמצן.<br />
<br />
<br />
* '''שלב ב''': <BR><br />
:רושמים חצי תגובת חיזור וחצי תגובת חמצון, ומאזנים בכל חצי ניסוח את ה'''יסוד שעבר שינוי''': <BR><br />
:חצי תגובת חמצון: <math>N_{2}H_{4(l)}\rightarrow N_{2(g)}+4e^{-}</math> <br />
<br />
:חצי תגובת חיזור: <math>H_{2}O_{2(l)}+2e^{-}\rightarrow 2H_{2}O_{(g)}</math> <br />
<br />
יש לשים לב שמאזנים רק את היסוד שעבר שינוי בדרגת החמצון. <BR><br />
בדוגמא זו, איזָנו את אטומי החמצן בחצי תגובת החיזור, למרות שזה הפר את איזון אטומי המימן.<br />
<br />
<br />
* '''שלב ג''': <BR><br />
:מאזנים את מספר האלקטרונים ע"י מכנה משותף: <BR><br />
:חצי תגובת חמצון: <math>N_{2}H_{4(l)}\rightarrow N_{2(g)}+4e^{-}</math> <br />
<br />
:חצי תגובת חיזור: <math>2H_{2}O_{2(l)}+4e^{-}\rightarrow 4H_{2}O_{(g)}</math> <br />
<br />
במקרה זה המכנה המשותף בין 2 ו-4 הוא 4, לכן הכפלנו את תגובת החיזור ב-2.<br />
<br />
<br />
* '''שלב ד''': <BR><br />
:מחברים את שתי התגובות ומקבלים ניסוח מאוזן: <BR><br />
:<math>N_{2}H_{4(l)} +2H_{2}O_{2(l)}\rightarrow N_{2(g)}+4H_{2}O_{(g)}</math><br />
<br />
במקרה שבתגובה המקורית נמצאים חומרים נוספים לאלה שמתקבלים בשלב ד', מעתיקים אותם אל התגובה הסופית ומאזנים איזון פשוט (איזון שמתחשב רק בכמות האטומים, ולא במספר האלקטרונים שעובר). <BR><br />
ע"י האיזון ניתן לקבוע את מספר האלקטרונים שעברו בתגובה- זהו המכנה המשותף בסעיף ג'.</div>Minor Tom