הצגת המקור של הדף "פנייה"

== النداء - פנייה ==

א) מילות הפנייה הנפוצות בערבית הן: يَا, أَيُّهَا/أَيَّتُهَا.


ב) המילה يَا:
   1) לאחר המילה يَا יבוא השם ללא יידוע, אך ניקודו יהיה
      יחסה ראשונה מיודעת (דמה).
      לדוגמה: يَا رَجُلُ = הו, איש/גבר.


   2) במידה ולאחר يَا יבוא צירוף סמיכות, או שם שבסופו כינוי
      קניין (שייכות) - ינוקד הנסמך (או סיומת השם, לפני
      הכינוי) ביחסה שנייה (פתחה).
      למשל: يَا أَمِيرَ المُؤْمِنِينَ (הו נגיד המאמינים) ; يَا رَبَّنَا (הו ריבוננו)

   3) לעתים מושמטת מילת הפנייה, אך כללי הניקוד שהבאנו לעיל יישמרו.
      לפי הדוגמות שהבאנו: (يَا) رَجُلُ, (يَا) أَمِيرَ المُؤْمِنِينَ
      כיצד נזהה פנייה ללא הופעת מילת הפנאי? יש להיעזר בהקשר המשפט!

   4) למילים أَب ו-أُمّ קיימות צורות פנייה מיוחדות:
      يَا أَبَتَِ ;  يَا أُمَّتَِ (את האות ת' אפשר לנקד בפתחה או בכסרה).
      צורות אלה פחות נפוצות כיום, וניתן להשתמש בפנייה הרגילה
      גם עבור שמות אלה (يَا أَبِي ;  يَا أُمِّي).


ג) המילים أَيُّهَا/أَيَّتُهَا:

   1) המילים أَيُّهَا/أَيَّتُهَا תבואנה לפני שם המיודע באל הידיעה!
      המילה أَيُّهَا תבוא לפני שם ממין זכר, והמילה أَيَّتُهَا - לפני שם ממין נקבה.
      דוגמות: أَيُّهَا المَلِكُ (הוי המלך), أَيَّتُهَا المَرْأَةُ (הוי האישה)

   2) יוצא דופן לכלל שהובא בסעיף הקודם: يَا الله ُ(במקום أَيُّهَا الله ُ).


ד) פנייה סתמית:
   עד כה הפניות שהצגנו היו לאדם/קבוצה מסויימים. כאשר הפנייה הינה
   כללית וסתמית, כלומר אינה מכוונת כלפי אדם/קבוצה מסויימים, יבוא
   השם שלאחר מילת הפנייה בניקוד של תנווין פתחה (פתחתיין).
   דוגמה: يَا كَافِرًا, تُبْ! (הוי כופר, חזור בתשובה!) - הכוונה לכל כופר שהוא.


ה) מקורות לעיון נוסף בנושא:
   1) דב עירון, "תחביר הלשון הערבית- חלק א", מהדורה שנייה מורחבת (דיונון, 1992): עמ' 119-115.
   2) דן בקר, "תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי", מהדורה שניה (דיונון, 1999): עמ' 182.
   3) ישי פלד, "תחביר הערבית הכתובה" (דיונון, 1998): עמ' 193-192.