admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
עמדת בריטניה (בווין) ועמדת ארצות הברית בנוגע לבעיית הפליטים והעקורים היהודים באירופה: הבדלים בין גרסאות בדף
עמדת בריטניה (בווין) ועמדת ארצות הברית בנוגע לבעיית הפליטים והעקורים היהודים באירופה (הצגת מקור)
גרסה מ־09:40, 6 ביוני 2006
, 6 ביוני 2006←עמדת ארה"ב ודו"ח האריסון: - תיק*/ ון שגיאת כתיב
אין תקציר עריכה |
(←עמדת ארה"ב ודו"ח האריסון: - תיק*/ ון שגיאת כתיב) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
===עמדת ארה"ב ודו"ח האריסון=== | ===עמדת ארה"ב ודו"ח האריסון=== | ||
כתבות בעיתונים ומכתבים של ניצולים שזרמו לארה"ב הפנו את תשומת הלב הציבורית למתחולל במחנות העקורים. בלחץ ארגונים יהודיים ואישי ממשל, מינה נשיא ארה"ב, | כתבות בעיתונים ומכתבים של ניצולים שזרמו לארה"ב הפנו את תשומת הלב הציבורית למתחולל במחנות העקורים. בלחץ ארגונים יהודיים ואישי ממשל, מינה נשיא ארה"ב, הארי טרומן, בקיץ 1945, ועדה מיוחדת שתבדוק את מצב היהודים במחנות העקורים באזורי הכיבוש האמריקאיים. | ||
בראשות הוועדה עמד ארל האריסון, איש ציבור וחבר לשעבר ברשות הבינלאומית לענייני פליטים. | בראשות הוועדה עמד ארל האריסון, איש ציבור וחבר לשעבר ברשות הבינלאומית לענייני פליטים. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ועדת האריסון קבעה שהפתרון היחיד לבעיית הפליטים הוא עלייתם לארץ ישראל, והמליצה שארה"ב תדרוש מהבריטים '''להקצות לאלתר מאה אלף רישיונות עלייה, עוד לפני שיימצא הסדר כולל לשאלת א"י.''' | ועדת האריסון קבעה שהפתרון היחיד לבעיית הפליטים הוא עלייתם לארץ ישראל, והמליצה שארה"ב תדרוש מהבריטים '''להקצות לאלתר מאה אלף רישיונות עלייה, עוד לפני שיימצא הסדר כולל לשאלת א"י.''' | ||
בעקבות ממצאי הוועדה, הוכנסו שינויים של ממש בתנאי החיים של העקורים והגנרל אייזנהאואר, המפקד העליון של הכוחות האמריקניים, הגביר את הפיקוח על מחנות העקורים ודאג לתנאי החיים של הניצולים. באוקטובר 1945 מונה השופט היהודי-אמריקני סיימון הירש ריפקינד ליועץ לענייני העקורים היהודים ליד המטה הצבאי. בסוף אותו חודש ביקר יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון, במחנות שהוקמו באזורי הכיבוש האמריקניים בגרמניה. הוא נפגש עם אישי צבא בכירים וביקש מרשויות הצבא להנהיג שיפורים ניכרים בתנאי החיים במקום ולאפשר אוטונומיה רחבה לעקורים במחנות. לא כל הצעותיו של בן גוריון התקבלו, אך ביקורו האיץ את תהליכי השינוי ועורר התרגשות רבה בקרב העקורים וגם השפיע רבות על בן-גוריון עצמו – יחסו לעקורים השתנה והוא ייחד לשארית הפליטה מקום מרכזי במדיניות הציונית. | בעקבות ממצאי הוועדה, הוכנסו שינויים של ממש בתנאי החיים של העקורים והגנרל אייזנהאואר, המפקד העליון של הכוחות האמריקניים, הגביר את הפיקוח על מחנות העקורים ודאג לתנאי החיים של הניצולים. באוקטובר 1945 מונה השופט היהודי-אמריקני סיימון הירש ריפקינד ליועץ לענייני העקורים היהודים ליד המטה הצבאי. בסוף אותו חודש ביקר יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון, במחנות שהוקמו באזורי הכיבוש האמריקניים בגרמניה. הוא נפגש עם אישי צבא בכירים וביקש מרשויות הצבא להנהיג שיפורים ניכרים בתנאי החיים במקום ולאפשר אוטונומיה רחבה לעקורים במחנות. לא כל הצעותיו של בן גוריון התקבלו, אך ביקורו האיץ את תהליכי השינוי ועורר התרגשות רבה בקרב העקורים וגם השפיע רבות על בן-גוריון עצמו – יחסו לעקורים השתנה והוא ייחד לשארית הפליטה מקום מרכזי במדיניות הציונית. | ||
===עמדת בריטניה וועדת החקירה האנגלו-אמריקנית=== | ===עמדת בריטניה וועדת החקירה האנגלו-אמריקנית=== | ||
| שורה 43: | שורה 41: | ||
===תוכניות להתמודדות עם שאלת א"י=== | ===תוכניות להתמודדות עם שאלת א"י=== | ||
====תוכנית מוריסון (בריטי) – גריידי (אמריקאי) – יולי ==== | ====תוכנית מוריסון (בריטי) – גריידי (אמריקאי) – יולי 1946==== | ||
הקמת מדינה פדרטיבית המחולקת לארבעה "קנטונים" – אחד בשלטון יהודי (קנטון קטן), אחד בשלטון ערבי והשאר בשלטון בריטי. ענייני חוץ וביטחון יהיו בידי הנציב הבריטי העליון אך יהיו פרלמנטים נפרדים לאזור הערבי ולאזור היהודי. במסגרת כזו ניתן יהיה לאפשר ל-100 אלף עקורים לעלות ארצה ולבטל את תקנות הקרקעות של 1940. התוכנית נדחתה ע"י היהודים והערבים (וגם ע"י ארה"ב). | הקמת מדינה פדרטיבית המחולקת לארבעה "קנטונים" – אחד בשלטון יהודי (קנטון קטן), אחד בשלטון ערבי והשאר בשלטון בריטי. ענייני חוץ וביטחון יהיו בידי הנציב הבריטי העליון אך יהיו פרלמנטים נפרדים לאזור הערבי ולאזור היהודי. במסגרת כזו ניתן יהיה לאפשר ל-100 אלף עקורים לעלות ארצה ולבטל את תקנות הקרקעות של 1940. התוכנית נדחתה ע"י היהודים והערבים (וגם ע"י ארה"ב). | ||
| שורה 49: | שורה 47: | ||
====תוכנית לונדון ("תוכנית בווין") – ינואר ==== | ====תוכנית לונדון ("תוכנית בווין") – ינואר 1937==== | ||
זהו עיבוד של תוכנית מוריסון-גריידי, המורה על הקמת "משטר נאמנות" לחמש שנים בלבד ועליית 4000 יהודים מדי חודש במשך שנתיים. השיטה של הקנטונים תישמר והארץ תזכה לעצמאות תוך 5 שנים אם התנאים יבשילו. | זהו עיבוד של תוכנית מוריסון-גריידי, המורה על הקמת "משטר נאמנות" לחמש שנים בלבד ועליית 4000 יהודים מדי חודש במשך שנתיים. השיטה של הקנטונים תישמר והארץ תזכה לעצמאות תוך 5 שנים אם התנאים יבשילו. | ||