2
עריכות
←'''ייחודיות:'''
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מערכת זו מגנה על הגוף מפני כל פולש זר.''' | '''מערכת זו מגנה על הגוף מפני כל פולש זר.''' | ||
[[Category:ביולוגיה]] | |||
== '''פולש זר:''' == | == '''פולש זר:''' == | ||
'''הגדרה:''' חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים, חמרים כימיים, תאים זרים ותאים עצמיים שעברו שינוי (כגון תאים סרטניים או תאים מודבקים בנגיפים). | '''הגדרה:''' חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים, חמרים כימיים, תאים זרים ותאים עצמיים שעברו שינוי (כגון תאים סרטניים או תאים מודבקים בנגיפים). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== '''מערך הגנה קדמי''' == | == '''מערך הגנה קדמי''' == | ||
#'''עור''' | |||
##'''מבנה רב שכבתי''' | |||
##'''בלוטות''': חלב(שומן) / זעה | |||
#'''בלוטות דמעות / רוק''': אנזימים וביניהם ליזוזים המפרק דפנות תא של חיידקים. | |||
#'''פתחי גוף: ריריות''' | |||
##''' פתחי אברי רבייה- הפרשות שונות. | |||
##'''ריר / כיח ("ליחה")''' | |||
##'''כלי נשימה''': אף וקנה-נשימה: ריסים | |||
##''אוזניים- בלוטות המייצרות שעווה. | |||
##'''קיבה''': חומצה | |||
##'''מעיים''': חיידקי מעיים (תחרות והפרשת חמרים נוגדי חיידקים – גם נוגדנים) | |||
#'''שלפוחית השתן''': השתן שוטף החיידקים (מכיל אמוניה=חומצי, סביבה רעילה) | |||
== '''מערכת החיסון הטבעית (הלא –ספציפית)''' == | == '''מערכת החיסון הטבעית (הלא –ספציפית)''' == | ||
| שורה 38: | שורה 31: | ||
2. '''תאי דם לבנים:''' בלענים - פאגוציטים: | 2. '''תאי דם לבנים:''' בלענים - פאגוציטים: | ||
2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך) | :2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" ::המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך) | ||
2.2. '''נאוטרופילים''': נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך. | :2.2. '''נאוטרופילים''': נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך. | ||
3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב | 3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב | ||
3.1. '''חלה בעקבות זיהום ו/או חבלה לתאים/ רקמות בגוף, החבלה''': חיצונית (פציעה) או פנימית | :3.1. '''חלה בעקבות זיהום ו/או חבלה לתאים/ רקמות בגוף, החבלה''': חיצונית (פציעה) או פנימית | ||
3.2. '''במקרה זיהום''': המזהמים – כגון חיידקים מכילים או משחררים מרכיבים המשמשים כחומרי | :3.2. '''במקרה זיהום''': המזהמים – כגון חיידקים מכילים או משחררים מרכיבים המשמשים כחומרי | ||
אזעקה לפגוציטים. | ::אזעקה לפגוציטים. | ||
3.3. '''הפגוציטים ה"מתמחים" הנמצאים ברקמה מתחילים לפעול אך אין זה מספיק.''' | :3.3. '''הפגוציטים ה"מתמחים" הנמצאים ברקמה מתחילים לפעול אך אין זה מספיק.''' | ||
3.4. '''התאים שנפגעו (גם בהעדר זיהום) משחררים חמרי אזעקה וחמרים המרחיבים את כלי הדם''' | :3.4. '''התאים שנפגעו (גם בהעדר זיהום) משחררים חמרי אזעקה וחמרים המרחיבים את כלי הדם''' | ||
3.5. '''החמרים הפועלים על כלי הדם/ הלימפה, מרחיבים אותם והופכים את הדופן שלהם לחדירה.''' | :3.5. '''החמרים הפועלים על כלי הדם/ הלימפה, מרחיבים אותם והופכים את הדופן שלהם לחדירה.''' | ||
3.6. '''עם ההרחבה של כלי הדם/הלימפה והגדלת החדירות, זורמים לאזור הפגיעה חמרים''' | :3.6. '''עם ההרחבה של כלי הדם/הלימפה והגדלת החדירות, זורמים לאזור הפגיעה חמרים''' | ||
נוספים '''המגבירים את הדלקת.''' | ::נוספים '''המגבירים את הדלקת.''' | ||
3.7. '''חומרי האזעקה "מזעיקים" תאים בלענים המגיעים לאזור בכמויות גדולות דרך כלי הדם והלימפה | :3.7. '''חומרי האזעקה "מזעיקים" תאים בלענים המגיעים לאזור בכמויות גדולות דרך כלי הדם והלימפה.''' | ||
3. | :3.8. '''התאים הבלענים חוצים את דופן כלי הדם/ הלימפה, יוצאים מתוכם ומגיעים לרקמה הפגועה או''' ::'''המזוהמת.''' | ||
3. | :3.9. '''התאים הבלענים בולעים את הפולשים ומפרישים חמרי דלקת וכן חמרים אחרים ההורגים ומפרקים את''' ::'''המזהמים.''' | ||
:3.10. '''במהלך ההרג, גם התאים הבלענים עצמם נפגעים ומתים. משרידי התאים + הנוזל שדלף מכלי הדם/''' ::'''הלימפה המורחבים נוצרת מוגלה.''' | |||
== '''מערכת החיסון הנרכש – חיסון ספציפי''' == | == '''מערכת החיסון הנרכש – חיסון ספציפי''' == | ||
| שורה 71: | שורה 64: | ||
==== '''ייחודיות:''' ==== | ==== '''ייחודיות:''' ==== | ||
התגובה הנוצרת היא ייחודית אך ורק לאנטיגן מסוים. | התגובה הנוצרת היא ייחודית אך ורק לאנטיגן מסוים. | ||
#הנוגדנים יתקפו רק האנטיגן שלשמו נוצרו. | |||
#יחוד נוסף הוא שהנוגדנים המיוצרים לא רק שלא יתקפו אלא את האנטיגן המסויים אותו הלימפוציטים זיהו (ע"י החתימה החלבונית=דטרמיננטות) אלא שהם '''לא יווצרו''' בלי נוכחותו וזיהויו ע"י תאי הדם הלבנים מלכתחילה. | |||
==== '''זיכרון חיסוני''': ==== | ==== '''זיכרון חיסוני''': ==== | ||
'''בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן:''' התגובה מהירה יותר ובעוצמה גבוהה יותר | '''בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן:''' התגובה מהירה יותר ובעוצמה גבוהה יותר | ||
| שורה 196: | שורה 192: | ||
הכרת רקמות | == '''הכרת רקמות''' == | ||
אנטיגנים של התאמת רקמות | ==== '''אנטיגנים של התאמת רקמות''' ==== | ||
על פני הקרום של כל התאים בגופו של הפרט מתבטאים חלבונים רבים. | על פני הקרום של כל התאים בגופו של הפרט מתבטאים חלבונים רבים. | ||
| שורה 214: | שורה 210: | ||
דיכוי תגובת החיסון נעשה ע"י תרופות המדכאות את תאי מערכת החיסון. | דיכוי תגובת החיסון נעשה ע"י תרופות המדכאות את תאי מערכת החיסון. | ||
התגובה התאית | התגובה התאית נגד השתל מתבצעת בשלבים בדומה לתגובה הנסיובית שתוארה לעיל | ||
שלב הכרת האנטיגן + הצגת האנטיגן המעובד(ע"י תאים בלענים) בקומפלקס עם חלבוני הכרת רקמות ע"ג קרום התא. | שלב הכרת האנטיגן + הצגת האנטיגן המעובד(ע"י תאים בלענים) בקומפלקס עם חלבוני הכרת רקמות ע"ג קרום התא. | ||
שלב קישור תאי Tc בעלי קולטן ייחודי מתאים לקומפלקס הנ"ל | שלב קישור תאי Tc בעלי קולטן ייחודי מתאים לקומפלקס הנ"ל | ||
| שורה 221: | שורה 217: | ||
עירוי דם | |||
== '''עירוי דם''' == | |||
בעת העירוי מועבר דם המורכב מנוזל הדם (פלסמה) המכיל שלל חלבונים ותאי הדם (אדומים +לבנים) | בעת העירוי מועבר דם המורכב מנוזל הדם (פלסמה) המכיל שלל חלבונים ותאי הדם (אדומים +לבנים) | ||
| שורה 227: | שורה 225: | ||
ההבדלים בין הקבוצות: הן באנטיגנים המתבטאים על פני קרום הכדוריות האדומות והן מבחינת נוגדנים המצויים בנסיוב. | ההבדלים בין הקבוצות: הן באנטיגנים המתבטאים על פני קרום הכדוריות האדומות והן מבחינת נוגדנים המצויים בנסיוב. | ||
Blood type Agglutinogens (antigens) Agglutinins (antibody) | {| border=1; | ||
|- | |||
| סוג דם || אגלוטינוגן || אגלוטינין | |||
|- | |||
| A || A || אנטי-A | |||
|- | |||
| B || B || אנטי-B | |||
|- | |||
| O || אין || אנטי-A ואנטי-B | |||
|} | |||
<!--Blood type Agglutinogens (antigens) Agglutinins (antibody) | |||
A A Anti-B | A A Anti-B | ||
B B Anti-A | B B Anti-A | ||
AB AB none | AB AB none | ||
O O Anti-A and Anti-B | O O Anti-A and Anti-B | ||
--> | |||
אגלוטינוגן: אנטיגן המופיע על הכדורית | '''אגלוטינוגן''': אנטיגן המופיע על הכדורית | ||
אגלוטינין: נוגדן המופיע בנסיוב. | '''אגלוטינין''': נוגדן המופיע בנסיוב. | ||
עירוי דם חייב להעשות תוך התאמת קבוצת הדם , אם לא כן תיווצר תגובה נגד התאים מרכיבי העירוי . | עירוי דם חייב להעשות תוך התאמת קבוצת הדם , אם לא כן תיווצר תגובה נגד התאים מרכיבי העירוי . | ||
| שורה 242: | שורה 251: | ||
שיבושים בוויסות התגובה החיסונית – מחלות אוטואימוניות | '''שיבושים בוויסות התגובה החיסונית – מחלות אוטואימוניות.''' | ||
ממאפייניה של תגובת החיסון: | '''ממאפייניה של תגובת החיסון:''' | ||
היא מכוונת אך ורק נגד גורמים זרים אך לא אמורה להגיב נגד מרכיבים עצמיים ((self. | היא מכוונת אך ורק נגד גורמים זרים אך לא אמורה להגיב נגד מרכיבים עצמיים ((self. | ||
כלומר, מערכת החיסון מגלה סבילות חיסונית (immunological tolerance) נגד מרכיבים עצמיים. | כלומר, מערכת החיסון מגלה סבילות חיסונית (immunological tolerance) נגד מרכיבים עצמיים. | ||
| שורה 251: | שורה 260: | ||
תגובה זו גורמת להרס רקמות ואיברים. | תגובה זו גורמת להרס רקמות ואיברים. | ||
הרס הרקמות / איברים גורם למחלה הנקראת אוטו-אימונית. | הרס הרקמות / איברים גורם למחלה הנקראת אוטו-אימונית. | ||
דוגמאות: | '''דוגמאות:''' | ||
1. מחלת הטרשת הנפוצה: תגובה חיסונית עצמית נגד מעטפת המילין של שלוחות תאי העצבים, גורמת לנזק לתאי עצבים ועקב כך נגרם שיתוק הדרגתי. | |||
2. סוכרת מטיפוס מסוים: נגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית עצמית נגד התאים המייצרים אינסולין בלבלב. | 1. '''מחלת הטרשת הנפוצה''': תגובה חיסונית עצמית נגד מעטפת המילין של שלוחות תאי העצבים, גורמת לנזק לתאי עצבים ועקב כך נגרם שיתוק הדרגתי. | ||
2. '''סוכרת מטיפוס מסוים''': נגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית עצמית נגד התאים המייצרים אינסולין בלבלב. | |||
שיבושים בפעילות מערכת החיסון | == '''שיבושים בפעילות מערכת החיסון''' == | ||
כשל חיסוני מולד (תורשתי) | |||
==== '''כשל חיסוני מולד (תורשתי)''' ==== | |||
פגמים גנטיים מסוימים משבשים את היכולת של הגוף להגיב בתגובה חיסונית. | פגמים גנטיים מסוימים משבשים את היכולת של הגוף להגיב בתגובה חיסונית. | ||
הפגמים יתכנו : | '''הפגמים יתכנו''' ב: תאי B או T או בתאים פגוציטיים. | ||
הכשל יכול להיות חלקי או מוחלט | הכשל יכול להיות חלקי או מוחלט | ||
אנשים הלוקים בכשל מוחלט אינם מאריכים ימים בגלל אי-יכלתם להגיב נגד מזהמים כגון חיידקים, נגיפים או פטריות. | אנשים הלוקים בכשל מוחלט אינם מאריכים ימים בגלל אי-יכלתם להגיב נגד מזהמים כגון חיידקים, נגיפים או פטריות. | ||
התקווה לעתיד של אנשים אלה: ריפוי גנטי: השתלה של תאים המכילים את הגן התקין במקום הגן הפגום. | התקווה לעתיד של אנשים אלה: ריפוי גנטי: השתלה של תאים המכילים את הגן התקין במקום הגן הפגום. | ||
כשל חיסוני נרכש | |||
==== '''כשל חיסוני נרכש''' ==== | |||
אי- יכולת של מערכת החיסון להגיב, אם בשל טיפול מדכא חיסון (במקרה השתלה או טיפול כמותרפי הניתן לחולי סרטן) או במקרה של חולי AIDS , הוא כשל חיסוני נרכש. במקרה זה גם כן חשופים החולים לסכנת מוות מזיהומים. | אי- יכולת של מערכת החיסון להגיב, אם בשל טיפול מדכא חיסון (במקרה השתלה או טיפול כמותרפי הניתן לחולי סרטן) או במקרה של חולי AIDS , הוא כשל חיסוני נרכש. במקרה זה גם כן חשופים החולים לסכנת מוות מזיהומים. | ||
במקרה של מחלת הAIDS : הנגיף החודר לגוף, מתרבה באופן ייחודי בתוך הלימפוציטים (תאי (Th וגורם להרס שלהם. עקב כך נפגעת מערכת החיסון פגיעה קשה. | במקרה של מחלת הAIDS : הנגיף החודר לגוף, מתרבה באופן ייחודי בתוך הלימפוציטים (תאי (Th וגורם להרס שלהם. עקב כך נפגעת מערכת החיסון פגיעה קשה. | ||
חיסון | == '''חיסון ותרכיבי חיסון''' == | ||
==== '''חיסון פעיל''' ==== | |||
חיסון הפרט באמצעות האנטיגן / גורם המחלה, כדי להשרות תגובה חיסונית פעילה. אם ייחשף הפרט לגורם המחלה בעתיד, הוא יהיה מוגן מראש ולא יחלה. החיסון ניתן כדי להגן מפני מחלות קטלניות / מסוכנות / חשוכות מרפא. | חיסון הפרט באמצעות האנטיגן / גורם המחלה, כדי להשרות תגובה חיסונית פעילה. אם ייחשף הפרט לגורם המחלה בעתיד, הוא יהיה מוגן מראש ולא יחלה. החיסון ניתן כדי להגן מפני מחלות קטלניות / מסוכנות / חשוכות מרפא. | ||
משתמשים לחיסון הפעיל בתרכיבים העשויים מ-: | '''משתמשים לחיסון הפעיל בתרכיבים העשויים מ-:''' | ||
1. חיידקים גורמי מחלות (פתוגנים) | 1. חיידקים גורמי מחלות (פתוגנים) | ||
2. נגיפים גורמי מחלות (פתוגנים) | 2. נגיפים גורמי מחלות (פתוגנים) | ||
3. נגזרות של פתוגנים. לדוגמא: | 3. נגזרות של פתוגנים. לדוגמא: | ||
3.1. רעלן (טוקסין) הטטנוס – אחרי אינאקטיבציה (ביטול הפעילות). | 3.1. רעלן (טוקסין) הטטנוס – אחרי אינאקטיבציה (ביטול הפעילות). | ||
3.2. חלבון המעטפת של נגיף הצהבת | 3.2. חלבון המעטפת של נגיף הצהבת | ||
במקרים 1,2 הנ"ל: ניתן תרכיב חיסון מוחלש או מומת. באופן זה הפתוגן אינו מחולל את המחלה אלא רק מפעיל את מערכת החיסון, ליצירת נוגדנים ותאים מחוסנים. | '''במקרים 1,2 הנ"ל:''' ניתן תרכיב חיסון מוחלש או מומת. באופן זה הפתוגן אינו מחולל את המחלה אלא רק מפעיל את מערכת החיסון, ליצירת נוגדנים ותאים מחוסנים. | ||
נהוג לחסן את כלל האוכלוסייה נגד מחלות נפוצות בגיל צעיר. החיסון הביא למיגורן של מחלות חשוכות מרפא כגון אבעבועות שחורות ופוליו (שיתוק ילדים) מרוב חלקי העולם. | נהוג לחסן את כלל האוכלוסייה נגד מחלות נפוצות בגיל צעיר. החיסון הביא למיגורן של מחלות חשוכות מרפא כגון אבעבועות שחורות ופוליו (שיתוק ילדים) מרוב חלקי העולם. | ||
חיסון סביל | ==== '''חיסון סביל''' ==== | ||
במקרים שבהם אין שהות להמתין להיווצרות תגובה חיסונית פעילה (כמו במקרה של הכשת נחש), או במקרה של פרט שאינו מסוגל להגיב בתגובה חיסונית (דיכוי חיסוני, כשל חיסוני), כדי להצילו ממוות או מחלה קטלנית, ניתן לנפגע / חולה חיסון סביל. | במקרים שבהם אין שהות להמתין להיווצרות תגובה חיסונית פעילה (כמו במקרה של הכשת נחש), או במקרה של פרט שאינו מסוגל להגיב בתגובה חיסונית (דיכוי חיסוני, כשל חיסוני), כדי להצילו ממוות או מחלה קטלנית, ניתן לנפגע / חולה חיסון סביל. | ||
החיסון הסביל הוא נסיוב של בע"ח שחוסנו בעבר (בחיסון פעיל) באמצעות גורם הפגיעה / גורם המחלה ועל כן הוא מכיל נוגדנים ייחודיים מוכנים מראש נגד הגורם. נוגדנים אלה מקנים הגנה בדומה לחיסון פעיל אך אין חיסון זה מלווה בזיכרון חיסוני. | החיסון הסביל הוא נסיוב של בע"ח שחוסנו בעבר (בחיסון פעיל) באמצעות גורם הפגיעה / גורם המחלה ועל כן הוא מכיל נוגדנים ייחודיים מוכנים מראש נגד הגורם. נוגדנים אלה מקנים הגנה בדומה לחיסון פעיל אך אין חיסון זה מלווה בזיכרון חיסוני. | ||