2
עריכות
←'''ייחודיות:'''
אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מערכת זו מגנה על הגוף מפני כל פולש זר.''' | '''מערכת זו מגנה על הגוף מפני כל פולש זר.''' | ||
[[Category:ביולוגיה]] | |||
== '''פולש זר:''' == | == '''פולש זר:''' == | ||
'''הגדרה:''' חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים, חמרים כימיים, תאים זרים ותאים עצמיים שעברו שינוי (כגון תאים סרטניים או תאים מודבקים בנגיפים). | '''הגדרה:''' חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים, חמרים כימיים, תאים זרים ותאים עצמיים שעברו שינוי (כגון תאים סרטניים או תאים מודבקים בנגיפים). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== '''מערך הגנה קדמי''' == | == '''מערך הגנה קדמי''' == | ||
#'''עור''' | |||
##'''מבנה רב שכבתי''' | |||
##'''בלוטות''': חלב(שומן) / זעה | |||
#'''בלוטות דמעות / רוק''': אנזימים וביניהם ליזוזים המפרק דפנות תא של חיידקים. | |||
#'''פתחי גוף: ריריות''' | |||
##''' פתחי אברי רבייה- הפרשות שונות. | |||
##'''ריר / כיח ("ליחה")''' | |||
##'''כלי נשימה''': אף וקנה-נשימה: ריסים | |||
##''אוזניים- בלוטות המייצרות שעווה. | |||
##'''קיבה''': חומצה | |||
##'''מעיים''': חיידקי מעיים (תחרות והפרשת חמרים נוגדי חיידקים – גם נוגדנים) | |||
#'''שלפוחית השתן''': השתן שוטף החיידקים (מכיל אמוניה=חומצי, סביבה רעילה) | |||
== '''מערכת החיסון הטבעית (הלא –ספציפית)''' == | == '''מערכת החיסון הטבעית (הלא –ספציפית)''' == | ||
| שורה 38: | שורה 31: | ||
2. '''תאי דם לבנים:''' בלענים - פאגוציטים: | 2. '''תאי דם לבנים:''' בלענים - פאגוציטים: | ||
2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך) | :2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" ::המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך) | ||
2.2. '''נאוטרופילים''': נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך. | :2.2. '''נאוטרופילים''': נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך. | ||
3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב | 3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב | ||
3.1. '''חלה בעקבות זיהום ו/או חבלה לתאים/ רקמות בגוף, החבלה''': חיצונית (פציעה) או פנימית | :3.1. '''חלה בעקבות זיהום ו/או חבלה לתאים/ רקמות בגוף, החבלה''': חיצונית (פציעה) או פנימית | ||
3.2. '''במקרה זיהום''': המזהמים – כגון חיידקים מכילים או משחררים מרכיבים המשמשים כחומרי | :3.2. '''במקרה זיהום''': המזהמים – כגון חיידקים מכילים או משחררים מרכיבים המשמשים כחומרי | ||
אזעקה לפגוציטים. | ::אזעקה לפגוציטים. | ||
3.3. '''הפגוציטים ה"מתמחים" הנמצאים ברקמה מתחילים לפעול אך אין זה מספיק.''' | :3.3. '''הפגוציטים ה"מתמחים" הנמצאים ברקמה מתחילים לפעול אך אין זה מספיק.''' | ||
3.4. '''התאים שנפגעו (גם בהעדר זיהום) משחררים חמרי אזעקה וחמרים המרחיבים את כלי הדם''' | :3.4. '''התאים שנפגעו (גם בהעדר זיהום) משחררים חמרי אזעקה וחמרים המרחיבים את כלי הדם''' | ||
3.5. '''החמרים הפועלים על כלי הדם/ הלימפה, מרחיבים אותם והופכים את הדופן שלהם לחדירה.''' | :3.5. '''החמרים הפועלים על כלי הדם/ הלימפה, מרחיבים אותם והופכים את הדופן שלהם לחדירה.''' | ||
3.6. '''עם ההרחבה של כלי הדם/הלימפה והגדלת החדירות, זורמים לאזור הפגיעה חמרים''' | :3.6. '''עם ההרחבה של כלי הדם/הלימפה והגדלת החדירות, זורמים לאזור הפגיעה חמרים''' | ||
נוספים '''המגבירים את הדלקת.''' | ::נוספים '''המגבירים את הדלקת.''' | ||
3.7. '''חומרי האזעקה "מזעיקים" תאים בלענים המגיעים לאזור בכמויות גדולות דרך כלי הדם והלימפה | :3.7. '''חומרי האזעקה "מזעיקים" תאים בלענים המגיעים לאזור בכמויות גדולות דרך כלי הדם והלימפה.''' | ||
3. | :3.8. '''התאים הבלענים חוצים את דופן כלי הדם/ הלימפה, יוצאים מתוכם ומגיעים לרקמה הפגועה או''' ::'''המזוהמת.''' | ||
3. | :3.9. '''התאים הבלענים בולעים את הפולשים ומפרישים חמרי דלקת וכן חמרים אחרים ההורגים ומפרקים את''' ::'''המזהמים.''' | ||
:3.10. '''במהלך ההרג, גם התאים הבלענים עצמם נפגעים ומתים. משרידי התאים + הנוזל שדלף מכלי הדם/''' ::'''הלימפה המורחבים נוצרת מוגלה.''' | |||
== '''מערכת החיסון הנרכש – חיסון ספציפי''' == | == '''מערכת החיסון הנרכש – חיסון ספציפי''' == | ||
| שורה 71: | שורה 64: | ||
==== '''ייחודיות:''' ==== | ==== '''ייחודיות:''' ==== | ||
התגובה הנוצרת היא ייחודית אך ורק לאנטיגן מסוים. | התגובה הנוצרת היא ייחודית אך ורק לאנטיגן מסוים. | ||
#הנוגדנים יתקפו רק האנטיגן שלשמו נוצרו. | |||
#יחוד נוסף הוא שהנוגדנים המיוצרים לא רק שלא יתקפו אלא את האנטיגן המסויים אותו הלימפוציטים זיהו (ע"י החתימה החלבונית=דטרמיננטות) אלא שהם '''לא יווצרו''' בלי נוכחותו וזיהויו ע"י תאי הדם הלבנים מלכתחילה. | |||
==== '''זיכרון חיסוני''': ==== | ==== '''זיכרון חיסוני''': ==== | ||
'''בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן:''' התגובה מהירה יותר ובעוצמה גבוהה יותר | '''בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן:''' התגובה מהירה יותר ובעוצמה גבוהה יותר | ||
| שורה 229: | שורה 225: | ||
ההבדלים בין הקבוצות: הן באנטיגנים המתבטאים על פני קרום הכדוריות האדומות והן מבחינת נוגדנים המצויים בנסיוב. | ההבדלים בין הקבוצות: הן באנטיגנים המתבטאים על פני קרום הכדוריות האדומות והן מבחינת נוגדנים המצויים בנסיוב. | ||
Blood type Agglutinogens (antigens) Agglutinins (antibody) | {| border=1; | ||
|- | |||
| סוג דם || אגלוטינוגן || אגלוטינין | |||
|- | |||
| A || A || אנטי-A | |||
|- | |||
| B || B || אנטי-B | |||
|- | |||
| O || אין || אנטי-A ואנטי-B | |||
|} | |||
<!--Blood type Agglutinogens (antigens) Agglutinins (antibody) | |||
A A Anti-B | A A Anti-B | ||
B B Anti-A | B B Anti-A | ||
AB AB none | AB AB none | ||
O O Anti-A and Anti-B | O O Anti-A and Anti-B | ||
--> | |||
'''אגלוטינוגן''': אנטיגן המופיע על הכדורית | '''אגלוטינוגן''': אנטיגן המופיע על הכדורית | ||
'''אגלוטינין''': נוגדן המופיע בנסיוב. | '''אגלוטינין''': נוגדן המופיע בנסיוב. | ||
| שורה 254: | שורה 261: | ||
הרס הרקמות / איברים גורם למחלה הנקראת אוטו-אימונית. | הרס הרקמות / איברים גורם למחלה הנקראת אוטו-אימונית. | ||
'''דוגמאות:''' | '''דוגמאות:''' | ||
1. '''מחלת הטרשת הנפוצה''': תגובה חיסונית עצמית נגד מעטפת המילין של שלוחות תאי העצבים, גורמת לנזק לתאי עצבים ועקב כך נגרם שיתוק הדרגתי. | 1. '''מחלת הטרשת הנפוצה''': תגובה חיסונית עצמית נגד מעטפת המילין של שלוחות תאי העצבים, גורמת לנזק לתאי עצבים ועקב כך נגרם שיתוק הדרגתי. | ||
| שורה 284: | שורה 292: | ||
'''משתמשים לחיסון הפעיל בתרכיבים העשויים מ-:''' | '''משתמשים לחיסון הפעיל בתרכיבים העשויים מ-:''' | ||
1. חיידקים גורמי מחלות (פתוגנים) | 1. חיידקים גורמי מחלות (פתוגנים) | ||
| שורה 297: | שורה 306: | ||
נהוג לחסן את כלל האוכלוסייה נגד מחלות נפוצות בגיל צעיר. החיסון הביא למיגורן של מחלות חשוכות מרפא כגון אבעבועות שחורות ופוליו (שיתוק ילדים) מרוב חלקי העולם. | נהוג לחסן את כלל האוכלוסייה נגד מחלות נפוצות בגיל צעיר. החיסון הביא למיגורן של מחלות חשוכות מרפא כגון אבעבועות שחורות ופוליו (שיתוק ילדים) מרוב חלקי העולם. | ||
==== '''חיסון סביל''' ==== | ==== '''חיסון סביל''' ==== | ||