140
עריכות
←נושא
(←נשוא) |
(←נושא) |
||
| (115 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
* הסיכום מבוסס על דפים שחולקו על ידי עופרה טואף, מורה ללשון בבית ספר עירוני ד' ת"א | |||
==נושא== | ==נושא== | ||
הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס. | 1.הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס. | ||
דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש '''משרד החינוך''' | דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש '''משרד החינוך''' | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
דוגמה - '''אל תפתרו''' את התשבץ! | דוגמה - '''אל תפתרו''' את התשבץ! | ||
2.פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. | |||
דוגמה - '''מכריזים''' על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא). | דוגמה - '''מכריזים''' על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא). | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
==נשוא== | ==נשוא== | ||
1.הפועל כמשפט. | |||
דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם. | דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם. | ||
2.נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד '''משמעות אחת''' בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים: | |||
#'''פועל עזר + שם פועל''' ( | #'''פועל עזר + שם פועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. | ||
#'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). | #'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). | ||
#'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | #'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | ||
3.נשוא שאיננו פועל. | |||
הנשוא השמני עשוי להיות: | הנשוא השמני עשוי להיות: | ||
שם עצם - | שם עצם - אחותי '''גננת'''. | ||
שם תואר - הסרט '''מעניין'''. | שם תואר - הסרט '''מעניין'''. | ||
שם פועל - המטרה ( | שם פועל - המטרה (היא) '''להצליח'''. | ||
צירוף יחס - הכלב '''במלונה'''. | |||
תואר הפועל - הטיול '''מחר'''. | |||
==משלימי השם== | |||
===<U>לוואי</U>=== | |||
חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם. | |||
:'''דוגמאות:''' | |||
:: - קראתי את הספר <U>החדש</U> <U>של עמוס עוז</U>. | |||
:: - חברי <U>הקיבוץ</U> זכו להנחות <U>גדולות</U>. | |||
:: - הרכבת <U>לחיפה</U> תעצור בתחנה <U>הזאת</U> בעוד <U>חמש</U> דקות. | |||
'''הערות''' | |||
1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי. | |||
2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות). | |||
3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברת''י''. -> לא לוואי) | |||
==משלימי פועל== | |||
1. השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו. | |||
'''דוגמאות:''' | |||
:-השרים חתמו '''על ההסכם'''. | |||
:-הקהל האזין '''לקונצרט'''. | |||
:-הקצינה התתפה '''בדיונים'''. | |||
:-החתן התנשק '''עם הכלה'''. | |||
:-קראתי '''ספר מעניין'''. | |||
:-'''לחבר שלי''' יש רישיון נהיגה. | |||
2. השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה. | |||
השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט. | |||
'''דוגמאות:''' | |||
:- הילד התלבש '''בחדרו'''. | |||
:- אחותי ישנה '''עכשיו'''. | |||
:- הילדים הרעישו '''בשל השביתה'''. | |||
:- השחקנים התקלחו '''במהירות'''. | |||
:- '''בחדר זה''' אין מזגן. | |||
[[Category:לשון והבעה עברית]] | |||