5
עריכות
ערכתי סימני פיסוק
(ניתחתי את השיר.) |
(ערכתי סימני פיסוק) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
=== בית ב' === | === בית ב' === | ||
יש כאן האנשה לבית העצוב, | יש כאן האנשה לבית העצוב, ומטונימיה לאישה כי למעשה היא זו שעצובה כמובן, ולא הבית. המילים "עני", "חשך", "ליל", "עצוב", "אין סוף" בשתי השורות הראשונות של הבית השני מרמזות על אבדון שנוצר ומצטבר. למעשה כאן מגלים בין השורות לראשונה כי אהובתו מתה. לא ברור אם היא מתה ממזמן או לאחרונה. אולי תחושת האבל והעצב של הבית, הם למעשה של הדובר, לא של הבית ולא של האישה. זאת משום שהרי הוא זה שרואה ומתאר את הבית בצורה כזו. | ||
התבל מבחינת הדובר היא ישות המסחררת את חושיו ומפתה אותו לנדוד בדרכיה.הוא נודד על כורחו, אבל על פי רוב הוא נהנה מכך. בכל זאת מאחר שהחליט להפרד מאהובתו כי חשב שזה הדבר הנכון לעשות, הוא פספס את הזדמנותו בזמן שנדד בחוצות העיר. | התבל מבחינת הדובר היא ישות המסחררת את חושיו ומפתה אותו לנדוד בדרכיה. הוא נודד על כורחו, אבל על פי רוב הוא נהנה מכך. בכל זאת מאחר שהחליט להפרד מאהובתו כי חשב שזה הדבר הנכון לעשות, הוא פספס את הזדמנותו בזמן שנדד בחוצות העיר. | ||
=== בית ג' === | === בית ג' === | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
למעשה ביצירה יש ניגוד בין המת לחי כברוב היצירות של אלתרמן. כאן החי מרגיש כמת לאחר שהאהבה מתה והוא מזדהה עם המוות שלה. הוא מתחרט על תקופת נדודיו, על המילים שלא אמר לה, נזכר בה, אוהב אותה ומעניק לה חלק מליבו. כעת הוא חסר כל תחושה, שקוע בבור אובדנו. הוא מסור רק אליה שכן היא היחידה שתוכל לעזור לו לצאת מהמצב הזה. | למעשה ביצירה יש ניגוד בין המת לחי כברוב היצירות של אלתרמן. כאן החי מרגיש כמת לאחר שהאהבה מתה והוא מזדהה עם המוות שלה. הוא מתחרט על תקופת נדודיו, על המילים שלא אמר לה, נזכר בה, אוהב אותה ומעניק לה חלק מליבו. כעת הוא חסר כל תחושה, שקוע בבור אובדנו. הוא מסור רק אליה שכן היא היחידה שתוכל לעזור לו לצאת מהמצב הזה. | ||
[[קטגוריה:ספרות]] | |||