מערכת החיסון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 40: שורה 40:
2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך)
2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך)


2.2. נאוטרופילים: נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך.
2.2. '''נאוטרופילים''': נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך.


3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב
3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב
שורה 136: שורה 136:
6.2. '''על תאי T''' : קולטן ייחודי המזהה מקטע ייחודי של אנטיגן מסוים שעבר "עיבוד" במקרופג'ים ומוצג על גבי קרום התא שלהם, בנוכחות חלבונים של התאמת רקמות (MHC) .
6.2. '''על תאי T''' : קולטן ייחודי המזהה מקטע ייחודי של אנטיגן מסוים שעבר "עיבוד" במקרופג'ים ומוצג על גבי קרום התא שלהם, בנוכחות חלבונים של התאמת רקמות (MHC) .


7. הקינטיקה של התגובה החיסונית (הופעת נוגדנים בנסיוב):
7. '''הקינטיקה של התגובה החיסונית (הופעת נוגדנים בנסיוב):'''
7.1. בחשיפה ראשונה לאנטיגן: תגובה ראשונית: התגובה מתפתחת באיטיות ובעצמה חלשה
 
7.2. בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן: תגובה שניונית: התגובה מהירה יותר ובעוצמה חזקה יותר
7.1. '''בחשיפה ראשונה לאנטיגן''': תגובה ראשונית: התגובה מתפתחת באיטיות ובעצמה חלשה
7.3. ההבדל בין התגובות: בזמן התגובה הראשונית נוצרים מכל שבט תאי Bשהגיב לאנטיגן המסוים, שבט של  תאי זיכרון, המופעלים מיידית (ומתחלקים) בזמן התגובה השניונית לכן היא מהירה יותר וחזקה יותר.
 
7.2. '''בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן''': '''תגובה שניונית''': התגובה מהירה יותר ובעוצמה חזקה יותר.
 
7.3. '''ההבדל בין התגובות''': בזמן התגובה הראשונית נוצרים מכל שבט תאי Bשהגיב לאנטיגן המסוים, שבט של  תאי זיכרון, המופעלים מיידית (ומתחלקים) בזמן התגובה השניונית לכן היא מהירה יותר וחזקה יותר.
 
 
8. '''שלבים בתגובה החיסונית המובילה ליצירת נוגדנים''':


8. שלבים בתגובה החיסונית המובילה ליצירת נוגדנים:
8.1. שלב עיבוד האנטיגן (לדוגמא : חיידק)
8.1. שלב עיבוד האנטיגן (לדוגמא : חיידק)
8.1.1. המקרופג'ים בולעים את האנטיגן לתוך בועית (פגוזום).
8.1.1. המקרופג'ים בולעים את האנטיגן לתוך בועית (פגוזום).
8.1.2. בועית הפגוזום מתמזגת עם בועית נוספת המכילה אנזימים המפרקים את האנטיגן (ליזוזום).
8.1.2. בועית הפגוזום מתמזגת עם בועית נוספת המכילה אנזימים המפרקים את האנטיגן (ליזוזום).
8.1.3. האנטיגן מתפרק לתת- יחידות קטנות ביותר.
8.1.3. האנטיגן מתפרק לתת- יחידות קטנות ביותר.
8.2. שלב הצגת האנטיגן
8.2. שלב הצגת האנטיגן
8.2.1. יחידות הפירוק של האנטיגן מתחברות למוליקולות של התאמת רקמות המיוצרות באותה עת ברטיקולום האנדופלסמי
8.2.1. יחידות הפירוק של האנטיגן מתחברות למוליקולות של התאמת רקמות המיוצרות באותה עת ברטיקולום האנדופלסמי
8.2.2. הקומפלקס של תת-יחידת האנטיגן ומוליקולת התאמת הרקמות נודד לקרום התא ומוצג על פניו (כלפי חוץ התא).
8.2.2. הקומפלקס של תת-יחידת האנטיגן ומוליקולת התאמת הרקמות נודד לקרום התא ומוצג על פניו (כלפי חוץ התא).
8.3. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה T
8.3. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה T
8.3.1. המקרופג' ה"טעון" פוגש בתא Th : שני התאים "בודקים" באיזו מידה יש התאמה ביניהם.  
 
8.3.1. '''המקרופג' ה"טעון" פוגש בתא''' Th : שני התאים "בודקים" באיזו מידה יש התאמה ביניהם.  
אם קיימת התאמה- נוצר קשר ביניהם.
אם קיימת התאמה- נוצר קשר ביניהם.
8.3.2. המוליקולות המשתתפות בבדיקה ויצירת הקשר: הקולטן הייחודי של תאי ה Th המתאים ליחידת הפירוק של האנטיגן וקולטן נוסף  של תאי  - T4CD , המזהה את חלבון התאמת הרקמות.
 
8.3.3. ברגע התחברות הקולטנים עם היחידות המתאימות בתא הנגדי: תא ה Th מקבל איתות לחלוקה
8.3.2. '''המוליקולות המשתתפות בבדיקה ויצירת הקשר''': הקולטן הייחודי של תאי ה Th המתאים ליחידת הפירוק של האנטיגן וקולטן נוסף  של תאי  - T4CD , המזהה את חלבון התאמת הרקמות.
 
8.3.3. '''ברגע התחברות הקולטנים עם היחידות המתאימות בתא הנגדי''': תא ה Th מקבל איתות לחלוקה
 
8.3.4. מכל תא נוצר שבט של תאי Th פעילים עם קולטן המכיר באופן ייחודי את האנטיגן.
8.3.4. מכל תא נוצר שבט של תאי Th פעילים עם קולטן המכיר באופן ייחודי את האנטיגן.
8.3.5. התאים מופעלים גם באמצעות גורמים מסיסים שונים (ציטוקינים) המופרשים מצד אחד ע"י המקרופג' ומאידך ע"י תאי ה-. Th
 
8.3.5. התאים מופעלים גם באמצעות גורמים מסיסים שונים (ציטוקינים) המופרשים מצד אחד ע"י המקרופג' ומאידך ע"י תאי ה- Th .
 
8.4. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה B
8.4. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה B
8.4.1. במקביל להפעלת תאי ה Th, גם תאי B מופעלים ע"י אותו האנטיגן הנמצא באותה הסביבה, בקשר הלימפה.
8.4.1. במקביל להפעלת תאי ה Th, גם תאי B מופעלים ע"י אותו האנטיגן הנמצא באותה הסביבה, בקשר הלימפה.
8.4.2. תאי הB  קושרים את האנטיגן בעזרת הקולטן הייחודי שלהם (דמוי נוגדן).
8.4.2. תאי הB  קושרים את האנטיגן בעזרת הקולטן הייחודי שלהם (דמוי נוגדן).
8.4.3. הקולטן והאנטיגן מוחדרים פנימה לתוך התא והאנטיגן עובר עיבוד בתהליך הדומה לעיבוד האנטיגן במקרופג'ים, ומציגים אח"כ את חלקי האנטיגן המעובד על פני קרום התא, כקומפלקס ביחד עם חלבון התאמת רקמות.
8.4.3. הקולטן והאנטיגן מוחדרים פנימה לתוך התא והאנטיגן עובר עיבוד בתהליך הדומה לעיבוד האנטיגן במקרופג'ים, ומציגים אח"כ את חלקי האנטיגן המעובד על פני קרום התא, כקומפלקס ביחד עם חלבון התאמת רקמות.
8.4.4. תאי ה Th המופעלים פוגשים תאי ה B  המופעלים, מציגי אנטיגן ומזהים את חלקי האנטיגן באמצעות הקולטנים הייחודיים (בדומה לאינטראקציה עם המקרופג'),
 
8.4.4. תאי ה Th המופעלים פוגשים תאי ה B  המופעלים, מציגי אנטיגן ומזהים את חלקי האנטיגן באמצעות הקולטנים הייחודיים (בדומה לאינטראקציה עם המקרופג').
 
8.4.5. נוצר קישור בין הקולטן של תאי הT ובין הקומפלקס הנ"ל.
8.4.5. נוצר קישור בין הקולטן של תאי הT ובין הקומפלקס הנ"ל.
8.4.6. עם הקישור, תא ה  B  מקבל איתות, עובר הפעלה וחלוקה לתאים היוצרים שבט של תאי B המכירים באופן ייחודי את האנטיגן (באמצעות הקולטן שלהם).
8.4.6. עם הקישור, תא ה  B  מקבל איתות, עובר הפעלה וחלוקה לתאים היוצרים שבט של תאי B המכירים באופן ייחודי את האנטיגן (באמצעות הקולטן שלהם).
8.4.7. תוך כדי החלוקות תאי הB  גם מתמיינים לתאים מפרישי נוגדן ומייצרים אותו בכמויות גדולות
 
8.4.7. תוך כדי החלוקות תאי הB  גם מתמיינים לתאים מפרישי נוגדן ומייצרים אותו בכמויות גדולות.
 
8.4.8. הנוגדנים המופרשים מגיעים דרך צינורות הלימפה לכלי הדם.
8.4.8. הנוגדנים המופרשים מגיעים דרך צינורות הלימפה לכלי הדם.
8.4.9. הנוגדנים פועלים נגד הפולש הזר(חיידקים): ריאקצית הצמתה.
8.4.9. הנוגדנים פועלים נגד הפולש הזר(חיידקים): ריאקצית הצמתה.




admin
1,372

עריכות