העלייה הרביעית והקמת ההסתדרות: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 68: שורה 68:
'''העולים התיישבו בעיקר בתל-אביב וכך פיתחו אותה:'''
'''העולים התיישבו בעיקר בתל-אביב וכך פיתחו אותה:'''


1.נבנו בתי מגורים רבים.
# נבנו בתי מגורים רבים.
 
# הושקעו בתל-אביב כספים רבים.
2.הושקעו בתל-אביב כספים רבים.
# האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.
 
# התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).
3.האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.
# הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.
 
# בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.
4.התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).
# הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".
 
5.הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.
 
6.בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.
 
7.הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".


   
   
שורה 86: שורה 80:
'''הישגי ופעולות העולים'''
'''הישגי ופעולות העולים'''


1.נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).
# נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).
 
# פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)
2.פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)
# הקימו בתי מלאכה קטנים.
 
# הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")
3.הקימו בתי מלאכה קטנים.
# התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.
 
4.הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")
 
5.התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.


   
   
2,792

עריכות