שמואל א' פרק א'

• רמה: כיתה ט'

תקציר הפרק לאלקנה שתי נשים האחת פנינה וממנה יש לו ילדים ושניה חנה והיא עקרה. אלקנה עולה לשילה לזבוח לה' יחד עם משפחתו, בשילה יש את בני הכהן עלי, פנחס וחפני. אלקנה נתן לחנה מנה גדולה יותר כי הוא אוהב את חנה יותר מפנינה. חנה לא אוכלת את המנה שלה כי היא כועסת על ה' על שהיא עקרה וכך היה בכל שנה. אלקנה אומר לחנה למה תבכי? ולמה את לא אוכלת? כי אני טוב לך יותר מעשרה בנים.

לאחר הארוחה קמה חנה מן השולחן כשהיא כועסת והלכה להתפלל בהיכל ה'. היא נדרה נדר שאם ייוולד לה ילד שיהיה משרת ה'.

עלי ראה את חנה מפללת והיא דיברה בלי קול כשרק שפתיה נעות ועלי חשב שהיא שיכורה. ואמר לה עד מתי תשתכרי(ן) - תפסיקי להשתכר , והיא אומרת שהיא לא שיכורה אלא רק מתפללת לה'.

למחרת בבוקר הם קמו התפללו לה' וחזרו הביתה. בבית אלקנה ואשתו חנה שכבו וה' נענה לבקשת חנה. לאחר כמה ימים חנה נכנס להיריון וילדה בן ששמו שמואל על שם זה שהיא שאלה אותו מה'. כעבור שנה הם עלו לבית המקדש כמו בכל שנה וחנה לא עלתה איתם כי היא הייתה צריכה להחזיר את הילד ואמרה שתחזיר אותו כשהוא ייגמל מיניקות. כששמואל נגמל חנה עלתה איתו לשילה עם שלושה פרים ואיפה אחד קמח ונבל יין. הם שוחטים את הפר והביאו את הנער לעלי.

הסיפור המקראי ומאפיינו בהולדת שמואל שושלת יוחסין הסיפור המקראי מתחיל בכותרת לסיפור בד"כ הפס' הראשון מתאר את יחוסו של הגיבור. מוצאו של אלקנה משבט אפרים ממקום שקרא אפרת, הופעתה של שושלת היחסים מלמדת אותנו שהאיש היה אישיות רבת מעלה מכובדת שממנה יצא מנהיג גדול.

מוטיב העקרות חנה הייתה עקרה ופנינה פורייה והיו לה ילדים, פנינה הציקה לחנה והתגרתה בה. זהו מוטיב חוזר לקראת הולדתו של מנהיג גדול. מנהיגים נולדים בהפתעה, שניים מתוך שלושת האבות הם בנים לאמהות עקרות,ודווקא הנשים העקרות היו האהובות יותר על בעליהן. תהליך הבן שיהיה מנהיג הוא: עקרות > צער ותפילה > בשורה מפי מלאך\נביא > לידה.

נדר נדר זה התחייבות ושבועה לבצע משהו. למילה נדר יש משמעות חזקה כי ההתחייבות היא בין אדם לאלוהים. היה נהוג להבטיח לאל הבטחות על תנאי לקיום המעשה. האל היה שותף לשבועה כי הוא קיים את הצד שלו והאדם שילם את חובתו. הנדר של חנה: "אם ראה תראה בעוני עמתך... וננתון לה' ". התנאי שמעמידה חנה לה' הוא שבמידה וה' יכיר בסבלה וייתן לה ילד היא תמסור את הילד להיות עבד ה' למשך חייו.

מילה מנחה מילה מנחה היא מילה או שורש החוזרים על עצמו במס' פס' מצומצם לשם הדגשת רעיון או משמעות. המילה המנחה בפרק זה היא השורש ש-א-ל, שורש זה חוזר על עצמו ארבע פעמים בשני פס' (27-28). "...ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מאימו וגם אנוכי השאלתיו לה' כל הימים אשר היה שאול לה'.."

סצנה סצנה זאת תמונה שבה המספר עוצר את זמן הסיפור ועובר לזמן המסופר, כלומר הוא מראה לנו אחד לאחד מה נאמר בין שתי דמויות ואנו יכולים לראות זאת בדמיוננו.

לשון נופל על לשון חזרה של שורש או מילה כדי להבליט את המשמעות או את הפעולה. דוג' מן הפרק: בכה תבכה, תדר נדר ואכל תאכל.

הנגדה כאשר המספר מעמיד שתי דמיויות המנוגדות בדבריהן, או במעשיהן או בהתנהגותן. בסיפורינו הדמיות המנוגדות הן אלקנה ועלי כאשר חנה בוכה אלקנה מנחם אותה ומעודד אותה ואומר לה שהוא אוהב אותה יותר מאהבה של עשרה בנים ביחד. עלי כאשר ראה אותה בוכה ומפללת באוהל מועד הוא אומר לה "עד מתי תשתכרין"

אפיון הדמויות בפרק א' הסיפור המקראי קצר ומתומצת ביותר והמספר המתמצת במילים מיחס משמעות רבה לכל מילה. דמותה של חנה – חנה תפקיסה בסיפור להביא לעולם את אחד המנהיגים הגדולים במקרא שימלוך את שאול ודוד. היא תופיע רק בפרק הראשון של הספר ובעשרה פסוקים נוספים שאחריו והיא נמצאת בתבנית המוכרת של איזה עקרה ואהובה כמו רבקה ורחל שהן שתיים מתוך 4 אמהות. דמותה של פנינה – פנינה היא דמות משנה בסיפור היא מוזכרת רק בשני פסוקים וכל תפקידה הוא לעורר את כעסה של חנה כדי שזו תתפלל לה' מתוך כאב עמוק. דמותו של עלי – עלי הוא דמות ראשית בסיפור המקביל לסיפור הולדת שמואל. בסיפור הולדת שמואל תפקידו משני ואנו מוצאים בו רמז קל לבאות. כאשר חנה מפללת לה' ובוכה עלי חושב שהיא שיכורה וזה מראה לקוראים שעלי אינו מרגיש דיו לכאב הזולת. הדבר ילך ויתעצם בפרקים הבאים. דמותו של אלקנה – אלקנה הוא האב של מי שעתיד להיות הנביא הגדול שימליך את המלכים הראשונים. המספר רוצה להראות לנו ששמואל בא ממשפחה מיוחסת ושאבו אהב מאוד את אימו. את זאת המפר מראה לנו כבר בפסוק הראשון כאשר אלקנה מתואר בייחוס של שלושה דורות לפניו. בנוסף לכך המספר מתאר את עוצמת אהבתו של אלקנה לאישתו כי הוא אומר לה שאהבתו עזה כאהבתה של עשרה בנים.

חלוקת הפרק לתמונות

תמונה- המספר אינו אומר מה קרה אלא מראה לנו מה קרה.

פס' 1-3 אקספוזיציה, הר אפרים שילה. אלקנה חנה פנינה ועלי פס' 4-8 אין זמן, שילה. אלקנה ילדיו ונשותיו פס' 9-18 לפני הולדת שמואל, שילה. עלי הכהן וחנה פס' 19 עוזבים את שילה, חזרה הביתה. אלקנה וחנה פס' 20-23 הולדת שמואל, אין מקום. אלקנה וכל ביתו חנה ושמואל פס' 24-28 אחרי הולדת שמואל, שילה. חנה שמואל ועלי