על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הסיבות להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ע"י בריטניה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־18:21, 14 בספטמבר 2006 מאת Raz (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א. שר החוץ הבריטי רצה לאשר מחדש את המנדט על א"י באמצעות האו"ם – אחת הסברות המעלה את רצון בריטניה לאשרר מחדש את המנדט היא כיוון שחשבה שהאו"ם לא ימצא פתרון ויבקש ממנה להמשיך את המנדט, ואז בריטניה תשלוט ללא הגבלות המנדט.

בווין האמין כי גם ארה"ב תתמוך בהשארותה של בריטניה בא"י כיוון שארה"ב תחשוש משטח ללא השפעה מערבית שיכול להיות טרף קל לברה"מ. שר המושבות הבריטי טען אז "אין אנו באים אל האו"ם כדי למסור לידיו את המנדט, אלא כדי לבאר לנו את הבעיות ולבקש עצה מפיו".


ב. בווין רצה לעזוב את המנדט על א"י בשל בעיות כלכליות – א"י הפכה עבור בריטניה לתסבוכת שיכלה לקלקל את יחסיה עם הערבים. בריטניה יצאה ממלחה"ע ה- 2 בקשיים כלכליים, חובות נזק, קשרי מסחר שנפגעו, וכעת צריך לצמצם הוצאות. בא,י הוחזקו כ- 100,000 חיילים שהיו נטל כלכלי ובארץ לא היו משאבים כלכליים לקיומו ולכן היה צורך בחומרי גלם ומקורות אנגריה והדבר החשוב ביותר השליטה על א"י לא היתה כה חשובה בהגנה על הודו.

ג. חוק בינלאומי קבע כי לאשרר מנדט באו"ם – כל המדינות שהחזיקו במנדטים שנתנו בתום מלחה"ע הראשונה ע"י חבר הלאומים היו צריכות לקבל יפויי כוח מחדש.

עירק, מצרים וברה"מ פנו לאו"ם בתלונה כי בריטניה לא הגישה כל הצעה לגבי א"י ולכן בריטניה נאלצה להגיש את העניין לאו"ם.

ד. מוצא של נסיגה בכבוד – הפניה לאו"ם היתה דרך המוצא הבריטית המכובדת ביותר לבעית א"י שבריטניה לא הצליחה לפתור כי הצדדים דחו את פתרונותיה, ופעולות המרי העברי והטרור של האצ"ל מיררו את חיי הבריטים.