על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
גזרת נעו"י
גזרת נחי עה"פ ו'/י' (נע"ו/י)
גזרה זו עוסקת בשורשים שעה"פ שלהם היא ו' או י' נחות (אימות קריאה).
בניין קל
פועל שורש קל פָּעַל קָם, יָקוּם, קוּם, לָקוּם ק-ו-מ שָר, יָשִיר, שִיר, לָשִיר ש-י-ר קל פָּעֵל עֵר ע-ו-ר עֵד ע-ו-ד כֵּן כ-ו-נ מֵת מ-ו-ת קל פּעֹל בֹּש (מלשון התבייש) ב-ו-ש טֹב (מלשון טוב) ט-ו-ב
בבניין קל 3 משקלים. דוגמאות למעלה. קל פָּעֵל – צורות הווה בלבד. במשקל פָּעַל בעבר ובהווה צורת קָם היא בעלת שני עיצורי שורש. כדי לגלות את העיצור השלישי נבדוק את העתיד (יָקוּם) ונגלה שהאות האמצעית (עה"פ) היא ו' נחה. בדוגמה של שָר, לפי העתיד או הציווי (יָשִיר, שִיר), נראה שהאות האמצעית (עה"פ) היא י' נחה. טעם: בעבר – צורת קָמָה במלעיל. בהווה – צורת קָמָה במלרע. דיוקי הגייה: בעתיד נוכחות ונסתרות, שורש ק-ו-מ תָּקֹמְנָה ולא תָּקוּמְנָה. בעתיד נוכחות ונסתרות, שורש ש-י-ר תָּשֵרְנָה ולא תָּשִירְנָה.
בניין נפעל
פועל שורש הערות עבר + הווה נָכוֹן כ-ו-נ
בניין נפעל פותח ב-נָ (בקמץ) לפני השורש בצורות הזכר בעבר ובהווה. נָסוֹג ס-ו-ג נָמוֹג מ-ו-ג נָדוֹש ד-ו-ש נָבוֹן ב-י-נ נָדוֹן (גם נִדוֹן) ד-ו-נ הווה נָכוֹן, נְכוֹנָה, נְכוֹנִים, נְכוֹנוֹת
(חיטוף בכחול) כ-ו-נ חיטוף בגופים יחידה, רבים ורבות.
עתיד אֶכּוֹן, יִכּוֹן, תִּכּוֹן, נִכּוֹן כ-ו-נ העתיד פותח באותיות אית"ן ואחריהן דגש משלים הידמות מלאה של נ' הנפעל בפה"פ. אֶסּוֹג, יִסּוֹג, תִּסוֹג, נִסּוֹג ס-ו-ג אֶדּוֹן, יִדּוֹן, תִּדּוֹן, נִדּוֹן ד-ו-נ ציווי תִּכּוֹן הִכּוֹן כ-ו-נ נוכחות - הִכֹּנָּה ולא הִכּוֹנָּה. נוכחות - הִסֹּגְנָה ולא הִסּוֹגְנָה. תִּסּוֹג הִסּוֹג ס-ו-ג מקור לְהִכּוֹן כ-ו-נ ציווי בתוספת לְ. לְהִסּוֹג ס-ו-ג בניין הִפְעִיל ובניין הֻפְעַל
הפעיל
פועל שורש סימן זיהוי עבר הֵקִים ק-ו-מ הֵםִי הֵכִין כ-ו-נ הווה מֵקִים, מְקִימָה, מְקִימִים, מְקִימוֹת ק-ו-מ מֵםִי מֵכִין, מְכִינָה, מְכִינִים, מְכִינוֹת כ-ו-נ עתיד אָקִים, יָקִים, תָּקִים, תָּקֵמְנָה, נָקִים ק-ו-מ אית"ן בקמץ אָכִין, יָכִין, תָּכִין, תָּכֵנָּה, נָכִין כ-ו-נ ציווי הָקֵם, הָקִימִי, הָקֵמְנָה ק-ו-מ הָ הָכֵן, הָכִינִי, הָכֵנָּה כ-ו-נ מקור לְהָקִים ק-ו-מ לְהָכִין כ-ו-נ
הערה: בהווה – חיטוף בגופים יחידה, רבים ורבות.
הֻפְעַל
פועל שורש עבר הוּקַם ק-ו-מ הוּכַן כ-ו-נ הווה מוּקַם ק-ו-מ מוּכַן כ-ו-נ עתיד אוּקַם, יוּקַם, תּוּקַם, נוּקַם ק-ו-מ אוּכַן, יוּכַן, תּוּכַן, נוּכַן כ-ו-נ
בניין הֻפעַל בכל הזמנים יפתח בתנועת U ארוכה, כלומר, שורוק. הצורות בגזרה זו זהות לצורות בגזרת נפ"י/ו. כיצד נבחין בין שתי הגזרות ? נחזיר את הפעלים לבניין הִפְעִיל ושם נגלה את ההבדל. - פועל שיפתח במבנה הֵםִי שייך לגזרת ע"ו / ע"י. - פועל שיפתח במבנה הוֹםִי שייך לגזרת נפ"י/ו.
דוגמאות:
פועל שורש גזרה הוּרַד הוֹרִיד י-ר-ד נפ"י/ו הוּקַם הֵקִים ק-ו-מ ע"ו הוּרַק הֵרִיק (מלשון ריק) הוּרַק הוֹרִיק (מלשון ירוק) ר-י-ק ע"י י-ר-ק נפ"י/ו
הבניינים הדגושים
קיימות 3 דרכים להטיית פעלים בבניינים הדגושים שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל דרך א' – דרך השלמים (נטייה עפ"י השלמים) כ-ו-נ כִּוֵּן כֻּוַּן הִתְכַּוֵּן דרך ב' – שינוי ו' ל-י' ואח"כ דרך השלמים ק-ו-מ קִיֵּם קֻיַּם הִתְקַיֵּם דרך ג' – דרך הכפולים ק-ו-מ קוֹמֵם קוֹמַם הִתְקוֹמֵם
דרך הכפולים: דרך שלישית להטיית הדגושים היא דרך הכפולים, כלומר, אנו מכפילים את לה"פ והצורות שמתקבלות נראות כמו שורשי כפולים (ע"ע).
אין דגש תבניתי בדרך הכפולים.
דוגמא לשורש כפולים: שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל פ-ר-ר פּוֹרֵר פּוֹרַר הִתְפּוֹרֵר
צורות אלה זהות לצורות משורשי ע"ו. כיצד נבחין בין שתי הגזרות ? - ננסה למצוא שם עצם הקרוב במשמעותו אל הפועל הנתון, ועפ"י שם העצם נזהה את השורש. לדוגמא: פּוֹרֵר קשור לשם העצם פֵּרוּר, ולכן השורש הוא פ-ר-ר. הִסְתּוֹדֵד קשור לשם העצם סוד, ולכן השרש הוא ס-ו-ד. - כאשר איננו מצליחים למצוא שם עצם קרוב ננסה להעביר את הפועל לבניין אחר. לדוגמא: הִתְמוֹגֵג בבניין נפעל צורתו נָמוֹג, ולכן השורש הוא מ-ו-ג.
תוספת
גזרת ע"י כוללת מעט מאוד פעלים: ש-י-ר (שָר, שִירָה) ג-י-ל, ב-י-נ (הֵבִין, בִּינָה) ק-י-א (הֵקִיא) ר-י-ב (רִיב, מְרִיבָה) ש-י-מ (שָׂם, לָשִים) ש-י-ח (מְשוֹחֵחַ, שִׂיחָה) ג-י-ח (גָּח, גִּיחָה) ל-י-צ (לֵץ, לֵיצָּן, מִתְלוֹצֵץ) ר-י-ח (רֵיחַ) ר-י-ק (רֵיק, לְהָרִיק) ר-י-ש (רָש, מִתְרוֹשֵש) ק-י-נ (מְקוֹנֵן, קִינָה) ד.י.ק (דִּיֵּק, דִּיּוּק)