מלכים ב' - פרק כ"ה

• על פי דפים שהוכנו על ידי אוסנת ארליכמן, מורה לתנ"ך בתיכון עירוני ד' בת"א.

בשנת 609 לפני הספירה מינה פרעה נכה את יהויקים למלך במקום יהואחז אחיו. בשנת 605 לפנ"ס הובס צבא מצרים ע"י בבל בקרב כרכמיס, וצבא בבל עלה לארץ ישראל. יהויקים נכנע למלך בבל אולם בשנת 501 לפנה"ס מרד יהוקים במלך בבל במשך שלש שנים. בשנת 598 לפנה"ס צר מלך בבל על ירושלים, יהויקים מלך יהודה מת במצור ובנו יהויכין מלך תחתיו (597 לפנה"ס). כעבור שלשה חדשים נכנע יהויכין למלך בבל, אשר כבש את ירושלים אך לא החריב אותה. הוא הגלה לבבל את כל המנהיגות של יהודה ומינה את מתניה בן יאשיהו למלך (גלות I - גלות החרש והמסגר). את שמו של מתניה שינה מלך בבל לצדקיהו. עד שנת 593 לפנה"ס היה צדקיהו נאמן למלך בבל אך בשנת 593 לפנה"ס הוא ניסה למרוד במלך בבל - ניסיון שנכשל. השנת 590 לפנה"ס כרת צדקיהו ברית עם מצרים נגד בבל, ובשנת 588 לפנה"ס הוא מרד במלך בבל, מרד שבעקבותיו עולך מלך בבל לכבוש את יהודה.

י' בטבת - נבוכדנאצר מטל מצור על ירושלים. בעקבות הרעב וחולשת מגיני ירושלים מצליחים הבבלים לפרוץ את החומות.

בפסוק 4 בספר מלכים כ"ה חסרות מילות נושא ונשוא. "וכל אנשי המלחמה ... הלילה דרך חומותיים". - מה עשו אנשים המלחמה? (נשוא). "וכשדים על העיר סביב ... וילך דרך הערבה" מי הלך? (נושא). ספר ירימיהו משלים את המידע החסר. בפרק ל"ט פס' 4 נאמר: "ויהיה כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשים המלחמה ויברחו וייצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החומותיים ויצא דרך הערבה.

א. להרתיע את העם שנשאר ביהודה ולמנוע מהם למרוד בבחינת "למען יראו וייראו".

ב. להרציע את יתר העמים הכבושים בתחומי ממלכת בבל ומלכיהם, שלא ימרדו בבבל.

בפסוקים 10-9 חוזרת פעמים רבות המילה "בית" - הבבלים מחריבים כל בית ביהודה, וגם את בית ה' - בית המקדש. זהו אובדן עצום, פגיעה גדולה בדת ובתרבות היהודית.

ביהודה שוהים חייילים בבלים שאינם קרביים ואינם נלחמים. רב הטבחים (אחראי על הטַבחים, תרגום יונתן "רב קטוליא" - הממונה על ההוצאות להורג). משאיר את הכורמים ודלת הארץ לעבוד את האדמה כדי שהארץ תשאר מפותחת, וכדי שלחיילים הבבלים יסופקו צרכי המחייה שלהם.

הפסוקים 13, 14 בספר מלכים ב' כ"ה מתואר בשהבבלים הורסים את בית המקדש, שוברים את העמודים המפוארים, בוזזים את תכולתו - הכל. הבבלים אינם משמרים את החפצים המפוארים והכלים. לבבלים אין ערך לאסטתירה וליופי. הם מעוניינים רק בכסף והזהב מהם עשויים הכלים. האנשים מוגלים לבבל - השלל האנושי הם עילית העם, ההנהגה - כהנים, פקידים, שרים ואנשי צבא. בארץ נשארים רק דלת העם. זהו החלק שני של גלות בבל. (החלק הראשון - גלות יהויכין - גלות החרש והמסגר). ספר דברי הימים ב' פרק ל"ו פס' 17 מוסיף תאורי רצח אכזריים של תושבי יהודה. "ויהרוג בחוריהם בחרב, בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישיש הכל נתן בידו".

מדוע מגלים הבבלים את המנהיגים? מלך בבל רצה להוציא אל מחוץ ליהודה את הגורמים בעלי ההשפעה שיכולים לגרום למרד נוסף, בארץ נשארים אנשים חסרי יכולת לנהל מרד.

הסיבה לחורבן:

ספר מלכים משקף את תפיסת הגמול הקיבוצי לדורות. הוא מדווח על חטאי צדקיהו בפס' אחד (מלכים ב' כ"ד 20-19). אין הרחבה על חטאיו ומכאן שהאשם אינו בצדקיהו. חורבן הממלכה בא כעונש על חטאים מצטברים של כל הדורות מאז יציאת מצרים, כולל דורו של צדקיהו.

ספר דברי הימים משקף את תפיסת הגמול האישי, הוא מרחבי את חטאיו של צדקיהו ומוסיף כי גם בני דורו חטאו בצורה חמורה. (דברי הימים ב' ל"ו 17-11), מכאן האשמים בחורבן הם צדקיהו ובני דורו.

גלות בבל לא היתה טוטאלית. הוגלתה רק העילית ובארץ נותרה שארית הפליטה. בפס' 21 ממנה מלך בבל מושל מטעמו - גדליהו בן אחיקם. גדליהו וא מושל פרו-בבלי. הוא מייעץ לעם ישראל לציית למלך בבל ולחיות בשלום תחת שלטונו.

בפס' 25 בחודש השביעי (כנראה ביום ראש חודש תשרי, ביום הראשון של ראש השנה, הצורם נקבע לג' בתשרי כי נדחה מפני שני ימי ראש השנה), מתבצע רצח פוליטי. ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה, רוצח את גדליהו בן אחיקם. מדוע רוצח ישמעאל את גדליהו? מלכותו של גדליהו אינה לגיטימית. הוא אינו מזרע המלוכה. מלכותו היא מינוי פוליטי.

מושל פרו-בבלי אינו משרת את האינטרסים של העם שנותר ביהודה. הוא מונה ע"י מלך בבל ולכן סביר להניח ששמר על האינטרסים של מלך בבל. לעם היתה שאיפה למרד ועצמאות ולכן גדליהו נרצח.

תוצאות הרצח: יום הרצח נקבע ע"י חז"ל ביום צום. בעקבות רצח המושל שמונה ע"י מלך בבל, בורחת שארית הפליטה שנותרה ביהודה למצרים, פחד מנקמת מלך, בבל על הרצח. הרצח גרם לחורבן הסופי של ממלכת יהודה. לא נותר בה איש יהודי, היתה בריחה המונית של שארית הפליטה למצרים.

סיום ספר מלכים - ספר מלכים מתיים בסיפור אופטימי, מלך בבל מוציא אתיהויכין מלך יהודה מהכלא ומעניק לו כבוד רב. (תזכורת - בפרק כ"ד מוגלה יהויכין לאחר שמלך שלשה חדשים בלבד, לבבל - גלות I החרש והמסגר).

סיום זה מביע תקווה באשר לגורל ממלכת יהודה. תקווה שכשם שיהויכין הוצא מכלאו, כן ישובו בני ישראל וישקמו את הבית היהודי בירושלים.

סיום ספר דברי הימים - ספר דברי הימים מסתיים בצורה מעט שונה. ספר דברי הימים מאוחר לספר מלכים והוא מכיר בהצהרת כורש בה קורא מלך בבל לעם היהודי לשוב לישראל ולשקם את בית המקדש בירושלים.

תאריכים חשובים בפרק

פס' 1 - י' בטבת - תחילת המצור על ירושלים. (שנה 9 למלכות צדקיהו).

פס' 3 - ט' בתמוז - פריצת חומות ירושלים. (שניה 11 למלכות צדקיהו).

• משך זמן המצור כשנה וחצי.

פס' 8 ט' באב.

7 באב - הבבלים נגנסים לירושלים.

8 באב - הבבלים מבעירים את ירושלים.

9 באב - בית המקדש עולה באש.

פס' 23 - ג' בתשרי - התנקשות בגדליהו בן אחיקם, המובילה להתרוקנות מולחטת של ממלכת יהודה מעם ישראל.