עריכה אחת
סימן קריאה בסוף השיר, הוספת "תפארת החתימה"
אין תקציר עריכה |
(סימן קריאה בסוף השיר, הוספת "תפארת החתימה") |
||
| (18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<big><center> | |||
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב | |||
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב | |||
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד | |||
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב | |||
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ | |||
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב!</center></big> | |||
---- | ---- | ||
| שורה 18: | שורה 29: | ||
*"איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב"- המשורר שואל כיצד ניתן ליהנות מאכילה כשהגוף במקום אחד והלב במקום אחר? המשורר משתמש באוכל אך הכוונה היא גם לכל התענוגות החומריים והרוחניים כגון ההשכלה והלימוד(תקבולת נרדפת). | *"איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב"- המשורר שואל כיצד ניתן ליהנות מאכילה כשהגוף במקום אחד והלב במקום אחר? המשורר משתמש באוכל אך הכוונה היא גם לכל התענוגות החומריים והרוחניים כגון ההשכלה והלימוד(תקבולת נרדפת). | ||
כלומר המשורר לא נמצא בציון וזה מונע ממנו ליהנות מהדברים הבסיסיים (כמו אוכל...). | |||
"איכה אשלם נדרי ואסרי" –(תקבולת נרדפת)- הכוונה לנדר שנדר ואיסור שאסר על עצמו. המשורר שואל כיצד יוכל לקיים את נדריו-לעלות לארץ ישראל | "איכה אשלם נדרי ואסרי" –(תקבולת נרדפת)- הכוונה לנדר שנדר ואיסור שאסר על עצמו. המשורר שואל כיצד יוכל לקיים את נדריו-לעלות לארץ ישראל | ||
| שורה 26: | שורה 37: | ||
הוא ממשיך ואומר כי יהיה לו קל לעזוב את ספרד באותה מידה שחשוב בעיניו לראות את עפר בית המקדש. הדובר מזלזל בעושרה של ספרד בכך שאומר שהוא מעדיף להימצא בבית המקדש החרב. יקל-יקר גם צימוד. מכך ניתן לראות שהמשורר מעדיף רוחניות על פי החומריות הקיימת בספרד. | הוא ממשיך ואומר כי יהיה לו קל לעזוב את ספרד באותה מידה שחשוב בעיניו לראות את עפר בית המקדש. הדובר מזלזל בעושרה של ספרד בכך שאומר שהוא מעדיף להימצא בבית המקדש החרב. יקל-יקר גם צימוד. מכך ניתן לראות שהמשורר מעדיף רוחניות על פי החומריות הקיימת בספרד. | ||
====ניתוח השיר:==== | |||
השיר שייך בסוגו הספרותי לשירי הציון ,ומכאן שהוא שיר קודש . <br> | |||
שירי ציון מוגדרים כשירים של געגועים לארץ ישראל .צער על חורבן בית המקדש <br> | |||
גלות העם , ותקווה לגאולה ותקומה. בשיר ליבי במזרח המשורר מבטא את געגועיו לארץ הקודש <br> | |||
ואת צערו על כך שהוא מרוחק ממנה .הוא מזכיר את בית המקדש שחרב ואת רצונו העז לעלות לירושלים, עיר הקודש .<br> | |||
כל העושר והאושר שבספרד נחשבים בעיניו לכבלים (אזיקים) , ולמולן בדרך הניגוד עומד בית המקדש ההרוס אך היקר פי כמה וכמה<br> | |||
במרכז השיר עומדת לה השוואה מרכזית שהיא בעצם ניגודים בין ספרד לבין ציון . ולאורך כל בתי השיר המשורר מדגיש עד כמה הן שונות זו מזו .<br> | |||
<b>הניגודים הם :</b> מבחינת מקום גאוגרפי - ספרד שוכנת במערב וציון במזרח . | |||
<br> | |||
<br> | |||
<b>מצבו של הדובר :</b> נמצא פיזית בספרד, חי בה וגר בה אך לציון קשור רגשית, נפשית . ספרד נהנת משפע,שגשוג כלכלי ,"תור הזהב"<br> | |||
לעומת זאת ציון היא בימים שלאחר חורבן בית המקדש . הכל הרוס,חרב ושומם . ספרד נשלטת ע"י מוסלמים וציון לעומת זאת נשלטת ע"י נוצרים (אֶדֹּם) | |||
<br><br> | |||
<b>רצונו של הדובר:</b> יהיה לי קל לעזוב את השפע בספרד באותו מידה שיהיה לי יקר להעלות לציון . | |||
• ראינו אם כן שספרד וציון שונות זו מזו בהרבה בחינות וכל אדם ממוצע יעדיף לחיות בספרד ובטח שלא לעזוב אותה ולעבור לחורבה ולהרס , | |||
אך משוררנו מעדיף את ציון , את ארץ ישראל השוממה וההרוסה - כי היא יקרה לו מכל אדמה אחרת בעולם . יש לציין שמכשולים (קְשָׁיִים) | |||
מקשים על הגשמת חלומו. | |||
====מבנה השיר, משקלו וקישוטיו:==== | ====מבנה השיר, משקלו וקישוטיו:==== | ||
| שורה 38: | שורה 68: | ||
4. '''תפארת הפתיחה:''' | 4. '''תפארת הפתיחה:''' | ||
- החריזה בין הסוגר בבית הראשון- מערב-יערב | - החריזה בין המילה האחרונה לפני הצזורה לבין הסוגר בבית הראשון- מערב-יערב | ||
- בבית הראשון ניתן הרעיון של השיר בתמציתו. | - בבית הראשון ניתן הרעיון של השיר בתמציתו. | ||
| שורה 55: | שורה 85: | ||
8.'''קונוטציות מקראיות'''- לבי במזרח(תהילים), יקל(בראשית), יקר(תהילים). | 8.'''קונוטציות מקראיות'''- לבי במזרח(תהילים), יקל(בראשית), יקר(תהילים). | ||
9. '''תפארת החתימה''' | |||
- השיר מסתיים בסימן קריאה. | |||
[[category:ספרות]] | [[category:ספרות]] | ||