|
|
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
| ==מושגי יסוד== | | ==דפוסים של לאומיות== |
| לאומיות – היא התופעה הכוללת את תחושת ההשתייכות ללאום מסוים, בעל תרבות משותפת (שפה, מנהגים מסורת), בצירוף להתפתחות תודעה ושאיפה של הלאום להגיע להגדרה עצמית (עצמאות)
| | ==מדינות לאום מול מדינות רב-לאומיות== |
| | | ==גישות ופרשנויות לתופעת הלאומיות== |
| לאום – קבוצת אנשים שיש לה מוצא משותף ערכי תרבות משותפים כמו היסטוריה, שפה, זיכרונות, מיתוסים ולעיתים גם דת משותפת, אשר שואפת להגיע להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת.
| | ==אומה ולאומיות: מושגים במחלוקת - החייאת מסורת מול המצאת מסורת== |
| | |
| מדינת לאום – מדינה שרוב תושביה הם מאותו מוצא אתני, הם חיים בטריטוריה משותפת ויש להם ערכים משותפים.
| |
| | |
| מדינה רב לאומית – מדינה שחיים בה אנשים בני מוצא אתני שונה.
| |
| | |
| לאומיות אתנית – לאומיות המתבססת על השתייכות בני הלאום לאותה קבוצה אתנית (אותו מוצא), לאותה תרבות, היסטוריה, שפה ועבר משותף. כלומר, יסודות שאינם פרי בחירה. | |
| | |
| לאומיות פוליטית(אזרחית) – לאומיות המבוססת על ערכים ורעיונות משותפים, כאשר האוכלוסייה מרוכזת באותה טריטוריה אבל יכולה לכלול קבוצות אתניות שונות, שיש להן ציפיות לעתיד משותף. כלומר, מדובר ביסודות שהם פרי בחירה.
| |
| | |
| ==מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19== | |
| הלאומיות המודרנית התפתחה במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 והביטויים הבולטים למימושה במאה ה-18 היו: הכרזת העצמאות של המושבות באמריקה (ארצות-הברית) והמהפכה הצרפתית שהולידו את הצהרת זכויות האדם והאזרח. במאה ה-19 צמחו רבות מהתנועות הלאומיות באירופה, אך רוב המרידות שפרצו על רקע לאומי גם דוכאו בשנת 1848 ("אביב-העמים"). במאה העשרים הלאומיות הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.
| |
| | |
| ===מהם מרכיביה של תופעת הלאומיות המודרנית?===
| |
| 1. תרבות משותפת: הכוללת את השפה, הספרות, אמנות, מוסיקה, עיתונות ולעיתים אף הדת משמשת כמרכיב תרבותי.
| |
| 2. מיתוסים וסמלים לאומיים: הכוללים סיפורי עם, חגים לאומיים, המנון ודגל המדגישים את משותף לכל בני הלאום.
| |
| 3. זיקה למולדת: טיפוח אהבה וגעגועים לטריטוריה. למשל, על ידי טיולים ומוסיקה.
| |
| 4. טיפוח זיכרון לאומי: הכולל הדגשת הקשר בין עברו של העם לבין ההווה על ידי מוזיאונים, אתרי הנצחה לגיבורים, ציון ימי זיכרון למלחמות ואירועים חשובים בחיי העם.
| |
| 5. טיפוח זהות לאומית: כולל את השאיפה להביא לכך שהאדם יעדיף את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הפרטי ושיתרום לטובת האומה. האמצעים לכך הם: מערכת חינוך, טקסים, אמצעי תקשורת ושירות צבאי.
| |
|
| |
| ===המאפיינים של התנועות הלאומיות=== | |
| 1. תנועות שהתגבשו בשלבים – מפעילות מצומצמת של משכילים להקמת אגודות לאומיות ועד לגיוס המונים למאבק צבאי להשגת שחרור לאומי.
| |
| 2. מאבק לשחרור לאומי – שחרור מעול כובש זר להשגת עצמאות על ידי כוחות העם ("מלמטה")
| |
| 3. מאבק למימוש לאומיות ליברלית – הקמת משטרים שיהיו מבוססים על ערכי תנועת ההשכלה כמו: חירות, שוויון, ליברליזם ודמוקרטיה.
| |
| 4. מאבק בין כוחות שמרניים לבין כוחות הדורשים שינוי – מאבק נגד בתי המלוכה המקומיים כדי להרחיב את הזכויות של הלאום.
| |
| 5. מרבית התנועות הלאומיות נוחלות כישלונות במרידות של "אביב העמים" ב-1848.
| |
| 6. במחצית השנייה של המאה ה-19 המאבקים הופכים לכוחניים יותר, הם מתנהלים על ידי השליטים ולא על ידי האזרחים ("מלמעלה") מה שמכונה גם: מעבר "מלאומיות ליברלית" "ללאומיות אינטגרלית".
| |
| 7. התנועות הלאומיות הובילו ללאומנות – תופעה של הדגשת עליונות לאום אחד על פני האחרים והצבת טובת המדינה מעל לכל. והלאומנות הולידה תוקפנות, גזענות ושליטה בעמים אחרים.
| |
| 8. התנועות הלאומיות הובילו לאימפריאליזם ולמרוץ קולוניאלי – תחרות בין המדינות על השגת מושבות מעבר לים.
| |
| ===לסיכום===
| |
| הלאומיות שמשה הן ככוח של שחרור לאומי (כוח חיובי) והן ככוח של דיכוי לאומי (כוח שלילי) והתנועות הלאומיות במאה ה-19 הובילו:
| |
| • להתמוטטות של אימפריות
| |
| • להקמתן של מדינות חדשות
| |
| • לאיחוד בין מדינות
| |
| • לשינוי גבולות בין מדינות
| |
| • לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
| |
| ---- | |
| *סיכום זה נלקח מתוך אורט אביב בכתובת [http://aviv.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=a49d21ed-ba02-4054-a799-063255073778&page=249592c6-61f2-41d1-a9f9-ff12c4fe7a8e&fol=c62acaca-53e1-446e-bcb7-29fd11354f6e]
| |