10
עריכות
אין תקציר עריכה
Mar Gamish (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
---- | ---- | ||
== הקדמה ללמידה == | |||
אחת מהשאלות הגדולות בפסיכולוגיה היא כיצד האורגניזם לומד? | אחת מהשאלות הגדולות בפסיכולוגיה היא כיצד האורגניזם לומד? | ||
כדי לענות על שאלה זו, נגדיר מהי למידה:<BR> | כדי לענות על שאלה זו, נגדיר מהי למידה:<BR> | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לגישה זו יש שתי הסברים לתהליך הלמידה: התניה קלאסית והתניה אופרנטית.<BR><BR> | לגישה זו יש שתי הסברים לתהליך הלמידה: התניה קלאסית והתניה אופרנטית.<BR><BR> | ||
== התניה | == התניה קלאסית - פבלוב == | ||
[[image:Dogpavlov.PNG|left| הניסוי של פבלוב]] | |||
את יסודות ההתניה הקלאסית הניח החוקר איבן פבלוב. התניה זו עוסקת בקישור בין גירויים.<BR> | את יסודות ההתניה הקלאסית הניח החוקר איבן פבלוב. התניה זו עוסקת בקישור בין גירויים.<BR> | ||
פבלוב ערך ניסוי. כדי להבין את הניסוי יש להגדיר כמה מושגים:<BR> | פבלוב ערך ניסוי. כדי להבין את הניסוי יש להגדיר כמה מושגים:<BR> | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
ב. פעמון (CS) + אוכל (UCS) ----> ריור (UCR).<BR> | ב. פעמון (CS) + אוכל (UCS) ----> ריור (UCR).<BR> | ||
ג. פעמון (CS) ----> ריור (CR).<BR><BR> | ג. פעמון (CS) ----> ריור (CR).<BR><BR> | ||
===תופעות אפשרויות בתהליך ההתניה הקלאסית === | |||
1. <B>הכחדה</B> - כאשר לאחר הCS לא יבוא הUCS. תהליך זה יביא לתהליך דעיכה ובסופו להכחדת הCR.<BR> | 1. <B>הכחדה</B> - כאשר לאחר הCS לא יבוא הUCS. תהליך זה יביא לתהליך דעיכה ובסופו להכחדת הCR.<BR> | ||
2. <B>החלמה סופנטנית</B> - אם לאחר הפסקה מתהליך ההכחדה נראה לאורגניזם מחדש את הCS לפני UCS. התהליך יביא לCR בעקבות הCS, אם כי בכמות קטנה יותר של CR בהשוואה לכמות שהייתה לפני ההכחדה.<BR> | 2. <B>החלמה סופנטנית</B> - אם לאחר הפסקה מתהליך ההכחדה נראה לאורגניזם מחדש את הCS לפני UCS. התהליך יביא לCR בעקבות הCS, אם כי בכמות קטנה יותר של CR בהשוואה לכמות שהייתה לפני ההכחדה.<BR> | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
4. <B>הבחנה</B> - תהליך שמטרתו ללמד את האורגניזם לתת CR רק לCS המקורי. נבצע את התהליך ע"י קבלת הUCS לאחר הCS המקורי (תהליך התניה) ואי-קבלת הUCS לאחר גירוי השונה מהCS המקורי (תהליך הכחדה).<BR><BR> | 4. <B>הבחנה</B> - תהליך שמטרתו ללמד את האורגניזם לתת CR רק לCS המקורי. נבצע את התהליך ע"י קבלת הUCS לאחר הCS המקורי (תהליך התניה) ואי-קבלת הUCS לאחר גירוי השונה מהCS המקורי (תהליך הכחדה).<BR><BR> | ||
*<small>לקריאה מעמיקה על התניה קלאסית לחץ [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%AA כאן]</small> | |||
== התניה אופרנטית - סקינר == | |||
[[image:Skinner.jpg|left| הניסוי של סקינר]] | |||
את יסודות ההתניה האופרנטית הניח החוקר ברהמס פרידריך סקינר. סקינר ערך ניסוי שלמטרתה בנה תיבה (הנקראת "תיבת סקינר"). התיבה מכילה: מנורה, מגש מזון ודוושה. כאשר לוחצים על הדוושה משתחרר מזון הישר למגש המזון. אל התיבה סקינר הכניס חולדה. בשלב זה, סקינר שינה את פונקצית הדוושה, כך שלא ישתחרר מזון בלחיצתה. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בשלב השני, החזיר את הדוושה לפונקציה שתוכננה: כל לחיצה על הדוושה מביאה למזון. גם כאן בדק באיזו תדירות תלחץ החולדה על הדוושה. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר.<BR> | |||
המסקנה המתבקשת: החולדה למדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון.<BR>ולכן ההגדרה של הפעולה הפעולה האופרנטית היא: שינוי בסביבה שמופיע קרוב לאחר התנהגות מסוימת ומשנה את ההסתברות של הופעת התגובה בעתיד. שינוי שגורם לעלייה בהסתברות הופעת התגובה הוא חיזוק.<BR> | המסקנה המתבקשת: החולדה למדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון.<BR>ולכן ההגדרה של הפעולה הפעולה האופרנטית היא: שינוי בסביבה שמופיע קרוב לאחר התנהגות מסוימת ומשנה את ההסתברות של הופעת התגובה בעתיד. שינוי שגורם לעלייה בהסתברות הופעת התגובה הוא חיזוק.<BR> | ||
<B>חיזוק חיובי</B> כאשר מדובר במתן משהו חיובי.<BR><B>חיזוק שלילי</B> כאשר מסולק גירוי בלתי נעים.<BR> סקינר לדוגמא, המשיך את הניסוי בכך שפיזר בכל התיבה אותות וזרמים חשמליים. כל פעם שהחולדה לחצה על הדוושה הזרמים החשמליים | <B>חיזוק חיובי</B> כאשר מדובר במתן משהו חיובי.<BR><B>חיזוק שלילי</B> כאשר מסולק גירוי בלתי נעים.<BR> סקינר לדוגמא, המשיך את הניסוי בכך שפיזר בכל התיבה אותות וזרמים חשמליים. כל פעם שהחולדה לחצה על הדוושה הזרמים החשמליים חדלו, ולכן גדלה ההסתברות בה לחצה החולדה על הדוושה. זהו חיזוק שלילי.<BR> | ||
נתינת חיזוק (חיובי או שלילי) לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק מלא</B>. נתינת חיזוק הניתן רק בחלק מן הפעמים לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק חלקי</B>. לשם תהליך הלמידה, נתחיל בד"כ מחיזוק מלא ולאחר מכן נעבור לחיזוק חלקי. היתרון של חיזוק חלקי: ההכחדה בו איטית יותר, וזאת משום שהאורגניזם לומד להמשיך להתנהג בדרך מסויימת למרות אי-קבלת החיזוק.<BR> | נתינת חיזוק (חיובי או שלילי) לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק מלא</B>. נתינת חיזוק הניתן רק בחלק מן הפעמים לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק חלקי</B>. לשם תהליך הלמידה, נתחיל בד"כ מחיזוק מלא ולאחר מכן נעבור לחיזוק חלקי. היתרון של חיזוק חלקי: ההכחדה בו איטית יותר, וזאת משום שהאורגניזם לומד להמשיך להתנהג בדרך מסויימת למרות אי-קבלת החיזוק.<BR> | ||
<B>עונש:</B> חיזוקים מלמדים את האורגיזם מה עליו כן לעשות, עונש לעומת זאת, מרגיל את האורגניזם מה <U>לא</U> לעשות. עונש לא מלמד, אלא רק נותן אינפורמציה לגבי מה לא צריך לעשות. נותנים עונש כאשר אין דבר שכן צריך לעשות. ביקורות נגד העונש: העונש הוא מדכא ויש לו השפעות שליליות. לכן צריכים ליצור אסיטואציה שיוכל האורגניזם לקבל חיזוק חיובי.<BR> | <B>עונש:</B> חיזוקים מלמדים את האורגיזם מה עליו כן לעשות, עונש לעומת זאת, מרגיל את האורגניזם מה <U>לא</U> לעשות. עונש לא מלמד, אלא רק נותן אינפורמציה לגבי מה לא צריך לעשות. נותנים עונש כאשר אין דבר שכן צריך לעשות. ביקורות נגד העונש: העונש הוא מדכא ויש לו השפעות שליליות. לכן צריכים ליצור אסיטואציה שיוכל האורגניזם לקבל חיזוק חיובי.<BR> | ||
| שורה 46: | שורה 49: | ||
שלב שני: התניה אופרנטית. אם היא תדלג לצד השני, יפסק הגירוי הבלתי - נעים.<BR> | שלב שני: התניה אופרנטית. אם היא תדלג לצד השני, יפסק הגירוי הבלתי - נעים.<BR> | ||
קפיצה (תגובה) ----> הפסקת פחד (חיזוק שלילי).<BR><BR> | קפיצה (תגובה) ----> הפסקת פחד (חיזוק שלילי).<BR><BR> | ||
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]] | |||
[[ | |||