על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אדיפוס המלך / סופוקלס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דרוש תיקון עריכה}}
=== הרקע לכתיבת המחזה ===
=== הרקע לכתיבת המחזה ===


שורה 10: שורה 9:
המחזה נכתב בתקופת שלטונו של פריקלס, שליט אתונה שבימיו אתונה הגיעה לשיאה
המחזה נכתב בתקופת שלטונו של פריקלס, שליט אתונה שבימיו אתונה הגיעה לשיאה
בכל תחומי החיים. המחזה דן בתכונותיו של השליט- גאווה, שחצנות, חטא הגאווה (=היבריס),
בכל תחומי החיים. המחזה דן בתכונותיו של השליט- גאווה, שחצנות, חטא הגאווה (=היבריס),
על כן יש בו ביקורת פוליטית על השלטון (למרות שבתקופת פריקלס היה משטר דמוקרטי).
על כן יש בו ביקורת פוליטית על השלטון (למרות שבתקופת פריקלס היה משטר דמוקרטי).<BR>
פריקלס מת במגפה והמחזה "אדיפוס המלך" פותח במגפה ועוסק בשני סוגי שליטים-
פריקלס מת במגפה והמחזה "אדיפוס המלך" פותח במגפה ועוסק בשני סוגי שליטים-<BR>
א. טיראן- שליט שלקח את השלטון בכוח הזרוע
א. טיראן- שליט שלקח את השלטון בכוח הזרוע<BR>
ב. בזיליאוס- מלך חוקי מכוח התורשה
ב. בזיליאוס- מלך חוקי מכוח התורשה<BR>


===הטרגדיה היוונית===
===הטרגדיה היוונית===
שורה 23: שורה 22:
- הטרגדיה "אדיפוס המלך" היא חלק מסיפורי "האליאדה והאודיסיאה" שהם חלק אינטגראלי מתוך המיתולוגיה היוונית (=מכלול סיפורים הכוללים הסברים על תופעות טבע, פעולותיהם
- הטרגדיה "אדיפוס המלך" היא חלק מסיפורי "האליאדה והאודיסיאה" שהם חלק אינטגראלי מתוך המיתולוגיה היוונית (=מכלול סיפורים הכוללים הסברים על תופעות טבע, פעולותיהם
של גיבורים על- טבעיים, מערכות יחסים בין האלים לבני- האדם וכו').
של גיבורים על- טבעיים, מערכות יחסים בין האלים לבני- האדם וכו').
באותה התקופה, היו שלושה כותבי טרגדיות עיקריים-
באותה התקופה, היו שלושה כותבי טרגדיות עיקריים-<BR>
א. אייסכילוס- פרומיתיאוס הכבול, אגממנון
א. אייסכילוס- פרומיתיאוס הכבול, אגממנון<BR>
ב. אורפידאס- נשות טרויה, אמידיאה
ב. אורפידאס- נשות טרויה, אמידיאה<BR>
ג. סופוקלס- אדיפוס המלך, אנטיגונה
ג. סופוקלס- אדיפוס המלך, אנטיגונה<BR>


- הגדרת הטרגדיה: חיקוי פעולה רצינית ושלמה, בעלת שיעור וזמן בלשון מונעמת, שכל אחד
- הגדרת הטרגדיה: חיקוי פעולה רצינית ושלמה, בעלת שיעור וזמן בלשון מונעמת, שכל אחד
שורה 34: שורה 33:
מההצלחה אל הכישלון. החיקוי מביא לגילויה של הנפש הפראית והחייתית של האדם.
מההצלחה אל הכישלון. החיקוי מביא לגילויה של הנפש הפראית והחייתית של האדם.


- הטרגדיה היוונית מאחדת שלוש אחדויות:
- הטרגדיה היוונית מאחדת שלוש אחדויות:<BR>
א. זמן- 24 שעות
א. זמן- 24 שעות<BR>
ב. מקום- מול ארמון המלך והמלכה
ב. מקום- מול ארמון המלך והמלכה<BR>
ג. עלילה- סיבה ותוצאה, דרך השתלשלותם של האירועים
ג. עלילה- סיבה ותוצאה, דרך השתלשלותם של האירועים<BR>
1. סיבוך
1. סיבוך<BR>
2. שיא- מפנה
2. שיא- מפנה<BR>
3. התרה
3. התרה<BR>


- מבנה הטרגדיה היוונית:
- מבנה הטרגדיה היוונית:<BR>
א. פרולוג- אקספוזיציה, רקע לגרעין העלילה
א. פרולוג- אקספוזיציה, רקע לגרעין העלילה<BR>
ב. פארדוס- כניסת המקהלה
ב. פארדוס- כניסת המקהלה<BR>
ג. אפיזדיון- קטע משחק
ג. אפיזדיון- קטע משחק<BR>
ד. סטסימון- קטע שירה חזרה שלוש פעמים
ד. סטסימון- קטע שירה חזרה שלוש פעמים<BR>
ה. אקסודוס- יציאת המקהלה
ה. אקסודוס- יציאת המקהלה<BR>
ו. אפילוג- סיום
ו. אפילוג- סיום<BR>


יסודות הטרגדיה- פירוט בדפים
א. המעשה המביש
ב. הסבל
ג. הידיעה- הוודאות
ד. האישור מחדש


תכונות הגיבור הטראגי
'''יסודות הטרגדיה'''
1. מהירות, זריזות
2. טוהר ושלמות
3. גאווה, שחצנות= היבריס
4. חמימות מוח, התרגזות בקלות, כעס= חרון
5. עוצמה אישית- כריזמה
6. אומץ לב, אצילות
7. חתירה אל הידיעה, האמת
8. מעמד חברתי- כלכלי עליון
9. תפיסת עולם רציונאלית


מוטיבים במחזה
א. המעשה המביש<BR>
א. עיוורון מול ראייה
ב. הסבל<BR>
ב. רגל
ג. הידיעה- הוודאות<BR>
ג. נמל- ספינה (גופה של יוקסטה)
ד. האישור מחדש<BR>
ד. מחרשה- אימא אדמה (צומת של שלושה דרכים)
ה. מאזניים
ו. אומללות


תפקידי המקהלה במחזה
א. פירוש דברי השחקנים לצופים
ב. תיאור הרקע והנעשה על הבמה
ג. פנייה, תחינה ותפילה לאלים
ד. העצמה רגשית- פיוטית של הכאב והסבל
ה. הבעת דעתו של המחזאי על הדמויות


פירושי מילים
'''תכונות הגיבור הטראגי'''
1. קדמוס: מייסדה של העיר תבי (מקום התרחשות העלילה)
2. בלולים: מעורבים
3. אנקות: צעקות, בכי
4. ענפים: הרמז לאל אפולו (אל הרפואה)
5. פלס: האלה אתנה (אלת המגן של העיר אתונה)
6. איסמנוס: נהר בתבי
7. ארס: אל המלחמה וההרס
8. הדס: אל השאול והגהנום
9. שידפון: מחלת עלים
10. בת קול: קול האלוהים
11. פויבוס: כינוי לאל אפולו
12. לוקה: חולה
13. נכר: מקום זר
14. כליון: הרס
15. מינדה: בת הלוויה של דיוניסוס
16. בזוי האלים: כינוי לאל ארס
17. הרי ליקיה: הרים בטורקיה
18. סמלה: אישה, בת העיר תבי ואמו של האל דיוניסוס
19. שומה: צריך
20. חורץ לשון: כועס, רוגז
21. קלון: בושה
22. בער: אינו בקיא, חכם בתחום מסוים
23. פרגול: שוט
24. אדיפוס: לשם של גיבור המחזה ישנם שני פירושים-
- יודע הרגל (על שם החידה שהוא פתר)
- נפוח הרגל (על כך שבהיותו תינוק, הוריו קשרו לו את הרגליים בכדי שלא יברח)
25. בקיתירון: ההר שאליו הובא אדיפוס בהיותו תינוק
26. קטרוג: כתב אישום
27. קומוס: דיאלוג פיוטי בין אדיפוס המלך לבין המקהלה
28. אגון: מאבק, קונפליקט
29. מימזיס: חיקוי פעולה חיצונית
30. סביאה: שכרון
31. לוקסיאס: כינוי לאל אפולו
32. לבדקוס: אביו של ליוס
33. שדמה: שדה
34. פריפה: אחיזה
35. איסטרוס ופסיס: נהרות ליד העיר תבי


1. מהירות, זריזות<BR>
2. טוהר ושלמות<BR>
3. גאווה, שחצנות= היבריס<BR>
4. חמימות מוח, התרגזות בקלות, כעס= חרון<BR>
5. עוצמה אישית- כריזמה<BR>
6. אומץ לב, אצילות<BR>
7. חתירה אל הידיעה, האמת<BR>
8. מעמד חברתי- כלכלי עליון<BR>
9. תפיסת עולם רציונאלית<BR>
'''מוטיבים במחזה'''
א. עיוורון מול ראייה<BR>
ב. רגל<BR>
ג. נמל- ספינה (גופה של יוקסטה)<BR>
ד. מחרשה- אימא אדמה (צומת של שלושה דרכים)<BR>
ה. מאזניים<BR>
ו. אומללות<BR>
'''תפקידי המקהלה במחזה'''
א. פירוש דברי השחקנים לצופים<BR>
ב. תיאור הרקע והנעשה על הבמה<BR>
ג. פנייה, תחינה ותפילה לאלים<BR>
ד. העצמה רגשית- פיוטית של הכאב והסבל<BR>
ה. הבעת דעתו של המחזאי על הדמויות<BR>
'''פירושי מילים'''
1. קדמוס: מייסדה של העיר תבי (מקום התרחשות העלילה)<BR>
2. בלולים: מעורבים<BR>
3. אנקות: צעקות, בכי<BR>
4. ענפים: הרמז לאל אפולו (אל הרפואה)<BR>
5. פלס: האלה אתנה (אלת המגן של העיר אתונה)<BR>
6. איסמנוס: נהר בתבי<BR>
7. ארס: אל המלחמה וההרס<BR>
8. הדס: אל השאול והגהנום<BR>
9. שידפון: מחלת עלים<BR>
10. בת קול: קול האלוהים<BR>
11. פויבוס: כינוי לאל אפולו<BR>
12. לוקה: חולה<BR>
13. נכר: מקום זר<BR>
14. כליון: הרס<BR>
15. מינדה: בת הלוויה של דיוניסוס<BR>
16. בזוי האלים: כינוי לאל ארס<BR>
17. הרי ליקיה: הרים בטורקיה<BR>
18. סמלה: אישה, בת העיר תבי ואמו של האל דיוניסוס<BR>
19. שומה: צריך<BR>
20. חורץ לשון: כועס, רוגז<BR>
21. קלון: בושה<BR>
22. בער: אינו בקיא, חכם בתחום מסוים<BR>
23. פרגול: שוט<BR>
24. אדיפוס: לשם של גיבור המחזה ישנם שני פירושים-<BR>
- יודע הרגל (על שם החידה שהוא פתר)<BR>
- נפוח הרגל (על כך שבהיותו תינוק, הוריו קשרו לו את הרגליים בכדי שלא יברח)<BR>
25. בקיתירון: ההר שאליו הובא אדיפוס בהיותו תינוק<BR>
26. קטרוג: כתב אישום<BR>
27. קומוס: דיאלוג פיוטי בין אדיפוס המלך לבין המקהלה<BR>
28. אגון: מאבק, קונפליקט<BR>
29. מימזיס: חיקוי פעולה חיצונית<BR>
30. סביאה: שכרון<BR>
31. לוקסיאס: כינוי לאל אפולו<BR>
32. לבדקוס: אביו של ליוס<BR>
33. שדמה: שדה<BR>
34. פריפה: אחיזה<BR>
35. איסטרוס ופסיס: נהרות ליד העיר תבי<BR>
===אדיפוס המלך - מהלך העלילה===
'''פרולוג + אפיזדיון ראשון'''


מהלך העלילה
פרולוג + אפיזדיון ראשון
- המחזה איננו ריאליסטי, הוא אינו מתאר את המציאות כפי שהיא, אלא כפי שראוי לה להיות.
- המחזה איננו ריאליסטי, הוא אינו מתאר את המציאות כפי שהיא, אלא כפי שראוי לה להיות.
הוא מראה את האדם המושלם, האב- טיפוס של הבריאה, הנעלה והמוצלח ביותר.
הוא מראה את האדם המושלם, האב- טיפוס של הבריאה, הנעלה והמוצלח ביותר.
אדיפוס הגיע במסעותיו אל העיר תבי והציל אותה מידיה של הספינקס (=תערובת של אישה ואריה)
אדיפוס הגיע במסעותיו אל העיר תבי והציל אותה מידיה של הספינקס (=תערובת של אישה ואריה) ששלטה באכזריות על העיר. הספינקס חדה חידה לאדיפוס- מי הולך בבוקר על ארבע,
ששלטה באכזריות על העיר. הספינקס חדה חידה לאדיפוס- מי הולך בבוקר על ארבע,
בצהריים על שתיים ובערב על שלוש? אדיפוס ניחש כי זהו האדם. בבוקר הוא תינוק,
בצהריים על שתיים ובערב על שלוש? אדיפוס ניחש כי זהו האדם. בבוקר הוא תינוק,
בצהריים הוא מבוגר ובערב הוא זקן שנעזר בהליכתו במקל. לאחר שפתר את החידה,
בצהריים הוא מבוגר ובערב הוא זקן שנעזר בהליכתו במקל. לאחר שפתר את החידה,
שורה 150: שורה 160:
הנביא (למרות היותו עיוור) רואה את האמת ופוחד להגיד אותה לאדיפוס בדבר הזהות האמיתית שלו כבנם של ליוס ויוקסטה.
הנביא (למרות היותו עיוור) רואה את האמת ופוחד להגיד אותה לאדיפוס בדבר הזהות האמיתית שלו כבנם של ליוס ויוקסטה.


סטסימון ראשון
 
'''סטסימון ראשון'''
 
- המקהלה מגלה ספקות וחוסר אונים, היא אינה יודעת במי לתמוך- באדיפוס המלך או בטרסיאס,
- המקהלה מגלה ספקות וחוסר אונים, היא אינה יודעת במי לתמוך- באדיפוס המלך או בטרסיאס,
הנביא העיוור. מצד אחד, היא מעריכה את כוח נבואתו של טרסיאס ומצד שני, היא אינה יכולה
הנביא העיוור. מצד אחד, היא מעריכה את כוח נבואתו של טרסיאס ומצד שני, היא אינה יכולה
שורה 158: שורה 170:
הזהות האמיתית שלו.
הזהות האמיתית שלו.


אפיזדיון שני
 
- במרכזו עומד העימות בין אדיפוס המלך לקראון (גיסו) על דבר התנהגותו של טרסיאס, ועל דבר
'''אפיזדיון שני'''
חשדותיו של אדיפוס על כך ששניהם רוצים לגזול ממנו את כתר המלכות. לעומת זאת, קראון מדבר
 
בכנות ומכל הלב ונותן לאדיפוס נימוקים הגיוניים, מדוע אין לו צורך לגזול ממנו את השלטון-
- במרכזו עומד העימות בין אדיפוס המלך לקראון (גיסו) על דבר התנהגותו של טרסיאס, ועל דבר חשדותיו של אדיפוס על כך ששניהם רוצים לגזול ממנו את כתר המלכות. לעומת זאת, קראון מדבר בכנות ומכל הלב ונותן לאדיפוס נימוקים הגיוניים, מדוע אין לו צורך לגזול ממנו את השלטון-<BR>
א. קראון חי כמו מלך (יש לו זכויות יתר משאר תושבי תבי)
א. קראון חי כמו מלך (יש לו זכויות יתר משאר תושבי תבי)<BR>
ב. קראון אינו אדם שתאב שלטון
ב. קראון אינו אדם שתאב שלטון<BR>
ג. קראון הוא איש בעל מעמד וקשרים בעיר תבי
ג. קראון הוא איש בעל מעמד וקשרים בעיר תבי<BR>
ד. קראון אינו מעוניין בשלטון עם צרות ובעיות
ד. קראון אינו מעוניין בשלטון עם צרות ובעיות<BR>
ה. קראון מודע לכך שלאדיפוס אין שום הוכחות נגדו בדבר רצונו לגזול את כתר המלכות
ה. קראון מודע לכך שלאדיפוס אין שום הוכחות נגדו בדבר רצונו לגזול את כתר המלכות<BR>
ו. קראון הוא קרוב משפחה, אדם מסור וטוב
ו. קראון הוא קרוב משפחה, אדם מסור וטוב<BR>
- החיפושים של אדיפוס המלך אחר הרוצח של ליוס, עברו לחיפושים אחר אותו האיש שמעוניין
- החיפושים של אדיפוס המלך אחר הרוצח של ליוס, עברו לחיפושים אחר אותו האיש שמעוניין
לגזול ממנו את כתר המלכות, ישנה סטייה מהרציונל של אדיפוס המלך. אדיפוס המלך חצה
לגזול ממנו את כתר המלכות, ישנה סטייה מהרציונל של אדיפוס המלך. אדיפוס המלך חצה
את הגבול המוסרי בין תפקידו כמנהיג שאמור לתת דוגמה לאנשי העיר, לבין ההטבות האישיות שלו ורצונותיו הפרטיים. לאחר מכן, מתנהלת שיחה בין אדיפוס ליוקסטה (אשתו) והיא מנסה להרגיע אותו בדברי חיבה, רכות ואהבה. יוקסטה היא דמות מפשרת ושלווה, בעלת מחשבה רציונאלית,
את הגבול המוסרי בין תפקידו כמנהיג שאמור לתת דוגמה לאנשי העיר, לבין ההטבות האישיות שלו ורצונותיו הפרטיים. לאחר מכן, מתנהלת שיחה בין אדיפוס ליוקסטה (אשתו) והיא מנסה להרגיע אותו בדברי חיבה, רכות ואהבה. יוקסטה היא דמות מפשרת ושלווה, בעלת מחשבה רציונאלית, ריאליסטית והגיונית. היא אינה מאמינה בנבואות ובאלים אלא בגורל ובמקירות.
ריאליסטית והגיונית. היא אינה מאמינה בנבואות ובאלים אלא בגורל ובמקירות.


- בתחילת המחזה ישנה התמקדות בידיעה ו בחקירה (חיפוש אחר רוצחו של ליוס) ואילו לקראת סוף המחזה, כאשר בטחונו האישי של אדיפוס המלך מתערער, הוא רואה את עצמו כנתון בידי הגורל ו המקריות (חיפוש אחר הזהות העצמית).
- בתחילת המחזה ישנה התמקדות בידיעה ו בחקירה (חיפוש אחר רוצחו של ליוס) ואילו לקראת סוף המחזה, כאשר בטחונו האישי של אדיפוס המלך מתערער, הוא רואה את עצמו כנתון בידי הגורל ו המקריות (חיפוש אחר הזהות העצמית).


סטסימון שני
'''סטסימון שני'''
חלק ראשון
 
 
'''חלק ראשון'''
 
המקהלה מצהירה על עצמה שהיא רואה את ההתנהגות האנושית על פי החוקים- חוקי טבע ומוסר,
המקהלה מצהירה על עצמה שהיא רואה את ההתנהגות האנושית על פי החוקים- חוקי טבע ומוסר,
היא שואפת להתנהגות על פי חוקי האלוהים משום שחוקים אלו הם נצחיים.
היא שואפת להתנהגות על פי חוקי האלוהים משום שחוקים אלו הם נצחיים.


חלק שני
 
'''חלק שני'''
 
ישנו עיסוק בחטא ההיבריס= גאווה ובהתנהגותו של הטיראן.
ישנו עיסוק בחטא ההיבריס= גאווה ובהתנהגותו של הטיראן.
ישנו תיאור של נפילתו של הגיבור הטראגי-
ישנו תיאור של נפילתו של הגיבור הטראגי-<BR>
א. חטא ההיבריס
א. חטא ההיבריס<BR>
ב. מפנה גורלי
ב. מפנה גורלי<BR>
ג. מדרון הגורל= התדרדרות אל התהום
ג. מדרון הגורל= התדרדרות אל התהום<BR>
ד. סיום טראגי (בדרך כלל מוות)
ד. סיום טראגי (בדרך כלל מוות)<BR>


חלק שלישי
עוסק בכך שלחברה שיש בה אלימות וזדון, אין שום תקווה או עתיד. ישנו ניסיון לחפש אחר הדרך המוסרית, הצודקת והנכונה- דרכם של האלים. המקהלה מביעה ביקורת על דבריה של יוקסטה,
על כך שהיא אינה מאמינה בנבואות ובאלים. המקהלה חוששת לעתיד גורלה של המלכה.


חלק רביעי
'''חלק שלישי'''
 
עוסק בכך שלחברה שיש בה אלימות וזדון, אין שום תקווה או עתיד. ישנו ניסיון לחפש אחר הדרך המוסרית, הצודקת והנכונה- דרכם של האלים. המקהלה מביעה ביקורת על דבריה של יוקסטה, על כך שהיא אינה מאמינה בנבואות ובאלים. המקהלה חוששת לעתיד גורלה של המלכה.
 
 
'''חלק רביעי'''
 
המקהלה טוענת שאין טעם בפולחן, אם אין אמונה שלמה ומלאה באלים. היא מתפללת לאל זאוס
המקהלה טוענת שאין טעם בפולחן, אם אין אמונה שלמה ומלאה באלים. היא מתפללת לאל זאוס
בתקווה שהוא ידגים את יכולתו כאל וישיב את האמונה ללבם של האנשים.
בתקווה שהוא ידגים את יכולתו כאל וישיב את האמונה ללבם של האנשים.


אפיזדיון שלישי
 
'''אפיזדיון שלישי'''
 
בחלק זה חלה נקודת המפנה הגורלית בחייו של אדיפוס המלך. הוא מגלה את הזהות האמיתית שלו
בחלק זה חלה נקודת המפנה הגורלית בחייו של אדיפוס המלך. הוא מגלה את הזהות האמיתית שלו
בעזרת השליח (דמות של זר) שמספר לו מי הם הוריו האמיתיים, דבר הגורם לו לתחושת בלבול
בעזרת השליח (דמות של זר) שמספר לו מי הם הוריו האמיתיים, דבר הגורם לו לתחושת בלבול
ומעצים את חטא ההיבריס שלו. הוא אינו מוכן לקבל את האמת וממשיך לדבוק במחשבה הרציונאלית וההגיונית. לעומת זאת, יוקסטה מנסה למנוע את המשך החקירה של אדיפוס כי היא מודעת לאמת הנוראית.
ומעצים את חטא ההיבריס שלו. הוא אינו מוכן לקבל את האמת וממשיך לדבוק במחשבה הרציונאלית וההגיונית. לעומת זאת, יוקסטה מנסה למנוע את המשך החקירה של אדיפוס כי היא מודעת לאמת הנוראית.


סטסימון שלישי
 
'''סטסימון שלישי'''
 
המקהלה נגררת אחר חטא ההיבריס של אדיפוס המלך- היא מהללת ומשבחת אותו למרות הכול.
המקהלה נגררת אחר חטא ההיבריס של אדיפוס המלך- היא מהללת ומשבחת אותו למרות הכול.
אדיפוס רואה את עצמו כיליד אחת הנימפות או אחד אלי- הטבע, הוא אינו מייחס חשיבות
אדיפוס רואה את עצמו כיליד אחת הנימפות או אחד אלי- הטבע, הוא אינו מייחס חשיבות
שורה 208: שורה 231:




אפיזדיון רביעי
'''אפיזדיון רביעי'''
 
- ליוס ויוקסטה קיבלו נבואה מדלפוי שהבן שייוולד להם יהרוג את ליוס ויתחתן עם יוקסטה.
- ליוס ויוקסטה קיבלו נבואה מדלפוי שהבן שייוולד להם יהרוג את ליוס ויתחתן עם יוקסטה.
ליוס מיהר לקרוא לרועה שיקשור את בנו התינוק ויוביל אותו למות באחד ההרים באזור.
ליוס מיהר לקרוא לרועה שיקשור את בנו התינוק ויוביל אותו למות באחד ההרים באזור.
שורה 215: שורה 239:
- בחלק זה, אדיפוס המלך נפגש עם הרועה שהוביל אותו אל ההר בעוד רגליו קשורות, על פי מצוות ליוס- אביו. הרועה מסרב להגיד לאדיפוס את האמת אודות הגורל האמיתי שלו.
- בחלק זה, אדיפוס המלך נפגש עם הרועה שהוביל אותו אל ההר בעוד רגליו קשורות, על פי מצוות ליוס- אביו. הרועה מסרב להגיד לאדיפוס את האמת אודות הגורל האמיתי שלו.


סטסימון רביעי
 
'''סטסימון רביעי'''
 
חלק זה עוסק בניגוד בין הסברה של אדיפוס לבין אמת. האושר שאדיפוס חיפש אותו הוא סברה,
חלק זה עוסק בניגוד בין הסברה של אדיפוס לבין אמת. האושר שאדיפוס חיפש אותו הוא סברה,
מראית עין בלבד, שברירי וזמני. המקהלה רואה בגורלו של אדיפוס המלך, גורל של אדם שנידון
מראית עין בלבד, שברירי וזמני. המקהלה רואה בגורלו של אדיפוס המלך, גורל של אדם שנידון
שורה 222: שורה 248:
על כך שהיא פגשה אותו בכלל.
על כך שהיא פגשה אותו בכלל.


אפיזדיון חמישי
 
'''אפיזדיון חמישי'''
 
- דמויות השליח והרועה הן דמויות של אנשים זרים מבחוץ שגורמות למהפך בעלילה.
- דמויות השליח והרועה הן דמויות של אנשים זרים מבחוץ שגורמות למהפך בעלילה.
בחלק זה, יוקסטה מתאבדת בתלייה ואדיפוס המלך מנקר את עיניו עם סיכות בגדיה של יוקסטה.
בחלק זה, יוקסטה מתאבדת בתלייה ואדיפוס המלך מנקר את עיניו עם סיכות בגדיה של יוקסטה.
שורה 235: שורה 263:
ושל יוקסטה.
ושל יוקסטה.


אפילוג
 
'''אפילוג'''
 
- אדיפוס מטיל את האשמה על כל מה שארע לו על האל אפולו ועל אופיו.
- אדיפוס מטיל את האשמה על כל מה שארע לו על האל אפולו ועל אופיו.
הוא מבין את דבריו של טרסיאס שנאמרו לו בעת המאבק ביניהם- "מה הטעם יש בעיניים,
הוא מבין את דבריו של טרסיאס שנאמרו לו בעת המאבק ביניהם- "מה הטעם יש בעיניים,
שורה 245: שורה 275:


- אדיפוס מחבק את בנותיו ומבקש מקראון שישמור עליהן בכדי שלא יהיו קבצניות, הוא בוחר להסתלק מן העיר ולעמוד באצילות נפש עם קבלת הגורל האכזר שלו. אדיפוס מוותר על חטא ההיבריס ועל האגוצנטריות שאפיינו אותו בכדי לזכות בהארה פנימית ובכוחה של הנבואה לראות לעומק את נפשו של האדם.
- אדיפוס מחבק את בנותיו ומבקש מקראון שישמור עליהן בכדי שלא יהיו קבצניות, הוא בוחר להסתלק מן העיר ולעמוד באצילות נפש עם קבלת הגורל האכזר שלו. אדיפוס מוותר על חטא ההיבריס ועל האגוצנטריות שאפיינו אותו בכדי לזכות בהארה פנימית ובכוחה של הנבואה לראות לעומק את נפשו של האדם.
[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:ספרות]]
עריכה אחת

תפריט ניווט