אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה (הצגת מקור)

גרסה מ־18:06, 29 ביוני 2006

נוספו 14 בתים , 29 ביוני 2006

אין תקציר עריכה

Raz

admin

887

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ===השינויים שחלו במפה המדינית של אירופה בעקבות מלחמת העולם  הראשונה.===
-{{דרוש תיקון עריכה}}
 עם סיומה של מלחה"ע הראשונה, הוחל בנסיון לסדר עולמי חדש, שבעיקרו התבסס על "[[14 הנקודות של וודרו וילסון|14 הנקודות]]" של נשיא ארה"ב דאז, וודרו וילסון.
 בין הנקודות היתה הזכות להגדרה עצמית של כל הלאומים.
@@ שורה 108: / שורה 108: @@
 #'''ריבוי לאומים''' - פולין כללה בתוכה מיעוטים לאומיים: אוקראינים, בילורוסים, גרמנים וכן כשלושה מיליון יהודים. רק 60% מאוכלוסייתה של פולין היתה פולנית בלאומיותה ואילו 40% הנותרים היו מיעוטים לאומיים מהם כ-3 מיליון יהודים. בעיית המיעוטים החריפה בשל כיבושיה של פולין במזרח אירופה.  מנהיגי פולין ובמיוחד המרשל יוזף  פילסודסקי, לא השלימו עם הגבולות של פולין במזרח ולכן שאפו להרחיב אותם. שאיפתם היתה להגיע לגבולותיה ההיסטוריים של פולין - שטחים שרובם לא היו מאוכלסים על ידי בני הלאום הפולני. לכן הם כבשו את וילנא - בירת ליטא והסתבכו במלחמה עם ברה"מ והרחיבו את שטח שלטונם במזרח. קיומם של מיעוטים לאומיים בשיעור כה גדול היו אחת מבעיותיה הפנימיות החמורות של פולין. פולין העצמאית לא הצליחה לקשור את המיעוטים השונים למדינה פולנית ועל כן שררה מתיחות בלתי פוסקת ביניהם. בעיה זו החלישה את פולין מבפנים.
-====גרמניה הרפובליקה של ויימאר====
+====גרמניה רפובליקת ויימאר====
 בגרמניה של אחרי מלחה"ע הראשונה, החזיקה הדמוקרטיה מעמד 14 שנים (1918-1933), מכינון  הרפובליקה של ויימאר (נקראת כך ע"ש העיר ויימאר בה הוכרזה הרפובליקה ונכתבה החוקה), ועד חיסולה הסופי עם עליית הנאצים לשלטון. את תוחלת חייה של הרפובליקה הויימארית ניתן לחלק ל-3 תקופות:
@@ שורה 123: / שורה 123: @@
 #*באותה שנה התרחש "משבר עמק הרור", כאשר צרפת ובלגיה פולשות לחבל הרור כדי לאלץ את גרמניה לשלם את הפיצויים שהוטלו עליה. המשבר הסתיים אחרי מו"מ והסדרים בתיווכה של ארה"ב.
-מבחינה כלכלית-על הרפובליקה היה להתמודד במצב הקשה שגרמה מלחמת העולם.  גרמניה יצאה מהמלחמה מובסת והרוסה, שטחים בעלי פוטנציאל כלכלי רב, דוגמת חבל הסאאר התעשיתי,  הוחרמו, ובנוסף היה עליה לשלם פיצויים על הנזקים שגרמה, כי אשמת המלחמה הוטלה עליה ע"י המעצמות המנצחות.
+'''מבחינה כלכלית''' -על הרפובליקה היה להתמודד במצב הקשה שגרמה מלחמת העולם.
-בתחילת שנות ה-20 נקלעה גרמניה למשבר כלכלי חמור שפגע קשות במעמד הבינוני והנמוך, קרי מליוני פועלים ושכירים. אינפלציה אדירה השתוללה, ערך המארק ירד במיליוני אחוזים, מה שגרם לאובדן חסכונות, שחיקת שכר, וכאוס כלכלי שנמשך  עד 1924.  הסיבות העיקריות למצב כלכלי ירוד זה היו הוצאות המלחמה הגבוהות והמעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום. אל המציאות הקשה הזאת חזרו מאות אלפי הלוחמים והפכו למובטלים, דבר שהוסיף תיסכול רב ואכזבה ופגע במורל וכמובן הגביר את הבעיה החברתית
+גרמניה יצאה מהמלחמה מובסת והרוסה, שטחים בעלי פוטנציאל כלכלי רב, דוגמת חבל הסאאר התעשיתי,  הוחרמו, ובנוסף היה עליה לשלם פיצויים על הנזקים שגרמה, כי אשמת המלחמה הוטלה עליה ע"י המעצמות המנצחות.
-תקופה שניה- ב-1924 נבלמה האינפלציה, הבעיות הבינ"ל נסתיימו והחלה תקופה חדשה בגרמניה, תקופה בה שוקמו ויוצבו הכלכלה והמשק.      המשק הגרמני חזר לפעילות מלאה כאשר השקעות והלואות מחו"ל-בעיקר מארה"ב- אפשרו חזרה למסלול חיים נורמלי. השירותים התרחבו וכך גם היצור התעשיתי, שעלה בעשרות אחוזים.  הוחל ביזום פרויקטים  גדולים, מספר המובטלים ירד משמעותית וגרמניה הופכת למעצמה התעשיתית השניה בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב).
+בתחילת שנות ה-20 נקלעה גרמניה למשבר כלכלי חמור שפגע קשות במעמד הבינוני והנמוך, קרי מליוני פועלים ושכירים. אינפלציה אדירה השתוללה, ערך המארק ירד במיליוני אחוזים, מה שגרם לאובדן חסכונות, שחיקת שכר, וכאוס כלכלי שנמשך עד 1924.
-מבחינה פוליטית-המצב הכלכלי שהשתפר והתייצב (באופן זמני) משפיע על היציבות הפוליטית הקיימת וכוחן של המפלגות האנטי-דמוקרטיות פוחת, נשיא חדש נבחר, יש לציין כי הנשיא החדש שנבחר, פאול הינדנבורג, היה גיבור מלחמה ונתפס כמיליטריסט, לאומני ושמרן.
+הסיבות העיקריות למצב כלכלי ירוד זה היו הוצאות המלחמה הגבוהות והמעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום. אל המציאות הקשה הזאת חזרו מאות אלפי הלוחמים והפכו למובטלים, דבר שהוסיף תיסכול רב ואכזבה ופגע במורל וכמובן הגביר את הבעיה החברתית
-מבחינה חברתית יש להוסיף כי המורים במערכת החינוך, קציני הצבא והמשטרה ושאר האחראים לחוק ולסדר, שרתו בימי הקיסרות ורובם לא הפנימו את המחויבות לחירויות האזרח הקשורות בדמוקרטיה ובליברליזם.
+תקופה שניה- ב-1924 נבלמה האינפלציה, הבעיות הבינ"ל נסתיימו והחלה תקופה חדשה בגרמניה, תקופה בה שוקמו ויוצבו הכלכלה והמשק.
+המשק הגרמני חזר לפעילות מלאה כאשר השקעות והלואות מחו"ל-בעיקר מארה"ב - אפשרו חזרה למסלול חיים נורמלי. השירותים התרחבו וכך גם היצור התעשיתי, שעלה בעשרות אחוזים.  הוחל ביזום פרויקטים  גדולים, מספר המובטלים ירד משמעותית וגרמניה הופכת למעצמה התעשיתית השניה בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב).
+'''מבחינה פוליטית''' - המצב הכלכלי שהשתפר והתייצב (באופן זמני) משפיע על היציבות הפוליטית הקיימת וכוחן של המפלגות האנטי-דמוקרטיות פוחת, נשיא חדש נבחר, יש לציין כי הנשיא החדש שנבחר, פאול הינדנבורג, היה גיבור מלחמה ונתפס כמיליטריסט, לאומני ושמרן.
+'''מבחינה חברתית''' יש להוסיף כי המורים במערכת החינוך, קציני הצבא והמשטרה ושאר האחראים לחוק ולסדר, שרתו בימי הקיסרות ורובם לא הפנימו את המחויבות לחירויות האזרח הקשורות בדמוקרטיה ובליברליזם.
 יהודי גרמניה השתלבו היטב בכל תחומי החיים בתקופה זו ורבים הגיעו לתפקידים בכירים במפלגות הבורגניות, כמו גם רבים נוספים שעסקו במקצועות החופשיים.
+מצב זה מתקיים עד 1929, ( מתחילה התקופה השלישית) כאשר התמוטטות הבורסה בניו יורק פוגעת בכלכלותיהן של מדינות אירופה, וביניהן גרמניה,  שנשענה רבות על המימון האמריקני שהופסק עקב משבר כלכלי זה.
-מצב זה מתקיים עד 1929, ( מתחילה התקופה השלישית) כאשר התמוטטות הבורסה בניו יורק פוגעת בכלכלותיהן של מדינות אירופה, וביניהן גרמניה,  שנשענה רבות על המימון האמריקני שהופסק עקב משבר כלכלי זה.
+המשבר הכלכלי בארה"ב גורם לצמצום היצור, סגירת מפעלים, פיטורי עובדים, פשיטות רגל והתרחבות האבטלה, והמשק הגרמני נכנס לתקופת מיתון קשה מאוד.
-המשבר הכלכלי בארה"ב גורם לצמצום היצור, סגירת מפעלים, פיטורי עובדים, פשיטות רגל והתרחבות האבטלה, והמשק הגרמני נכנס לתקופת מיתון קשה מאוד.  כמו כן פורץ משבר פסיכולוגי וחברתי ,שאופיין ביאוש הולך וגואה, תחושת חוסר אונים ברחוב הגרמני ומספר לא קטן של התאבדויות. מצב זה הביא לחיזוקן של המפלגות הקיצוניות, שנהנו גם מסכסוכים הולכים וגוברים בין המפלגות השונות, דבר שהביא לאי הקמתה של קואליציה יציבה שתוכל לשלוט ולמצוא פתרון לבעיות.
-בינואר 1933 הפכה המפלגה הנאצית לגדולה במפלגות גרמניה והנשיא משתכנע למנות את העומד בראשה,אדולף היטלר, לקנצלר (ראש הממשלה). נקודה זו מהווה את קיצה של רפובליקת ויימאר.
+כמו כן פורץ משבר פסיכולוגי וחברתי ,שאופיין ביאוש הולך וגואה, תחושת חוסר אונים ברחוב הגרמני ומספר לא קטן של התאבדויות. מצב זה הביא לחיזוקן של המפלגות הקיצוניות, שנהנו גם מסכסוכים הולכים וגוברים בין המפלגות השונות, דבר שהביא לאי הקמתה של קואליציה יציבה שתוכל לשלוט ולמצוא פתרון לבעיות.
+בינואר 1933 הפכה המפלגה הנאצית לגדולה במפלגות גרמניה והנשיא משתכנע למנות את העומד בראשה, אדולף היטלר, לקנצלר (ראש הממשלה). נקודה זו מהווה את קיצה של רפובליקת ויימאר.
+[[category:היסטוריה א']]

אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה (הצגת מקור)

גרסה מ־18:06, 29 ביוני 2006

תפריט ניווט

חיפוש