על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
*[[ספרות|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בספרות]]
----
אלהים מרחם על ילדי הגן,
אלהים מרחם על ילדי הגן,


שורה 35: שורה 38:
עכשיו ובימים האחרים.
עכשיו ובימים האחרים.


 
-----
נושא השיר הוא האל ורחמיו בעולם. מתוך הכותרת ניתן להסיק כי אלוהים רחמן, אך עמיחי מדגיש כי ככל שהגיל עולה, כמות הרחמים של האל פוחתת. ילדי הגן זוכים בכמות המרבית של הרחמים, ילדי בית הספר מקבלים רחמים מועטים יותר ואילו "הגדולים" לא מקבלים רחמים כלל - "לא ירחם עוד" (שתי מילות שלילה: הדגשה כפולה).  
נושא השיר הוא האל ורחמיו בעולם. מתוך הכותרת ניתן להסיק כי אלוהים רחמן, אך עמיחי מדגיש כי ככל שהגיל עולה, כמות הרחמים של האל פוחתת. ילדי הגן זוכים בכמות המרבית של הרחמים, ילדי בית הספר מקבלים רחמים מועטים יותר ואילו "הגדולים" לא מקבלים רחמים כלל - "לא ירחם עוד" (שתי מילות שלילה: הדגשה כפולה).  


שורה 67: שורה 70:
הבית נפתח במילה "אולי", ובמילה זו נפתח גם הבית השלישי. אמצעי אמנותי זה מכונה "אנאפורה": חזרה על מילים זהות בראשי טורים שיריים (צמודים או לא צמודים). מול האווירה הקודרת והחשוכה של הבית הראשון, נפתח הבית השני במילה אולי שמותירה פתח לתקווה.  
הבית נפתח במילה "אולי", ובמילה זו נפתח גם הבית השלישי. אמצעי אמנותי זה מכונה "אנאפורה": חזרה על מילים זהות בראשי טורים שיריים (צמודים או לא צמודים). מול האווירה הקודרת והחשוכה של הבית הראשון, נפתח הבית השני במילה אולי שמותירה פתח לתקווה.  


מתוך הקבוצה הגדולה - "הגדולים" - שהאל לא מעניק לה מרחמיו, ייתכן שקבוצת איכות קטנה - "האוהבים באמת" - כן יזכו לרחמים. אולי לקבוצה הזו האל ייתן רחמים, יחוס ויצל (א. הצלה, ב. מתן צל) כפי שהאילן מכונן על הישן בספסל שבשדירה הציבורית. עמיחי משתמש כאן בדימוי, והוא מדמה את האל לאילן ואת האדם לחסר בית, שבאין קורת גג לראשו הוא נאלץ למצוא מיטה ארעית על הספסל הציבורי.  
מתוך הקבוצה הגדולה - "הגדולים" - שהאל לא מעניק לה מרחמיו, ייתכן שקבוצת איכות קטנה - "האוהבים באמת" - כן יזכו לרחמים. אולי לקבוצה הזו האל ייתן רחמים, יחוס ויצל (א. הצלה, ב. מתן צל) כפי שהאילן מגונן על הישן בספסל שבשדירה הציבורית. עמיחי משתמש כאן בדימוי, והוא מדמה את האל לאילן ואת האדם לחסר בית, שבאין קורת גג לראשו הוא נאלץ למצוא מיטה ארעית על הספסל הציבורי.  


הדימוי הזה נראה בהתחלה כדימוי מחמיא, אך בהמשך הוא מתברר כדימוי שלילי ואירוני: האילן מהווה פתרון לחסר הבית רק באופן חלקי. הוא מגן עליו משמש ומחום אך אינו יכול להגן עליו מפני גשם וקור. כך גם האל מגן על האוהבים באמת רק באופן חלקי. נוצרת הפחתה בדמותו של האל, ושוב הוא מתואר בצורה שלילית: לא רק שהאל לא רוצה לעזור, הוא פשוט לא יכול לעזור. אך גם האדם המדומה להומלס עלוב לא פחות מהאל שאמור להגן עליו. כדי שהאדם יזכה לרחמי האל הוא צריך להגיע למצב הנואש של חסר בית עלוב.  
הדימוי הזה נראה בהתחלה כדימוי מחמיא, אך בהמשך הוא מתברר כדימוי שלילי ואירוני: האילן מהווה פתרון לחסר הבית רק באופן חלקי. הוא מגן עליו משמש ומחום אך אינו יכול להגן עליו מפני גשם וקור. כך גם האל מגן על האוהבים באמת רק באופן חלקי. נוצרת הפחתה בדמותו של האל, ושוב הוא מתואר בצורה שלילית: לא רק שהאל לא רוצה לעזור, הוא פשוט לא יכול לעזור. אך גם האדם, המדומה להומלס, עלוב לא פחות מהאל שאמור להגן עליו. כדי שהאדם יזכה לרחמי האל הוא צריך להגיע למצב הנואש של חסר בית עלוב.  


הבית שנפתח באווירה של תקווה נהיה למאכזב: התקווה הופכת לאכזבה. בבית זה נוצר פער בין המשתמע לבין המסתבר. פער זה, שהוא פער אירוני, מאפיין את השירה הצעירה. המסקנה מבית זה היא שאפילו הטובים מכולם, האוהבים באמת, אינם מתוגמלים בצורה הוגנת ע"י האל.  
הבית שנפתח באווירה של תקווה נהיה למאכזב: התקווה הופכת לאכזבה. בבית זה נוצר פער בין המשתמע לבין המסתבר. פער זה, שהוא פער אירוני, מאפיין את השירה הצעירה. המסקנה מבית זה היא שאפילו הטובים מכולם, האוהבים באמת, אינם מתוגמלים בצורה הוגנת ע"י האל.  
שורה 76: שורה 79:
'''בית שלישי:'''  
'''בית שלישי:'''  


הביטוי "מטבעות חסד" הוא מטאפורה, כיוון שמטבעות שייכים לתחום חומרי, מטריאלי ואילו חסד שייך לתחום ערכי, רוחני. משמעות המטאפורה היא הערכים הרוחניים והמעשים הטובים מבית ההורים ("שהורישה לנו אימא"), מהילדות ומהעבר. המסר של המטאפורה הוא בגלל שהאל לא מרחם על האנשים הגדולים ועל האוהבים באמת - האנשים צריכים לעשות שימוש במטבעות החסד כדי לעזור להם. בצורה זו לא יעזרו האנשים רק לאוהבים באמת, אלא גם לעצמם כי אושרם יכן על כלל בני האדם.
הביטוי "מטבעות חסד" הוא מטאפורה, כיוון שמטבעות שייכים לתחום חומרי, מטריאלי ואילו חסד שייך לתחום ערכי, רוחני. משמעות המטאפורה היא הערכים הרוחניים והמעשים הטובים מבית ההורים ("שהורישה לנו אימא"), מהילדות ומהעבר. המסר של המטאפורה הוא שמשום שהאל לא מרחם על האנשים הגדולים ועל האוהבים באמת - האנשים צריכים לעשות שימוש במטבעות החסד כדי לעזור להם. בצורה זו לא יעזרו האנשים רק לאוהבים באמת, אלא גם לעצמם כי אושרם יגן על כלל בני האדם.
 
המטאפורה "מטבעות חסד" מחדדת את המסר הטוען כי אם בני אדם יעשו שימוש יומיומי במטבעות חסד כמו שהם עושים שימוש במטבעות כסף (המטאפורה בנויה על  דמיון צלילי בין כסף לחסד) יראה העולם טוב יותר ומלא ברחמים אנושיים. רוצה לומר, לא העושר (מטבעות כסף) נותן הגנה לאדם, אלא האושר (מטבעות חסד).
 
סיום השיר הוא אופטימי ומלא תקווה. אם נשתמש "במטבעות החסד האחרונות" - זאת ההזדמנות האחרונה להשתמש בהן - הן יגנו עלינו עכשיו ובעתיד, בניגוד לאל שלא רוצה ולא יכול להגן. אם נגרום אושר לאוהבים באמת, אושרם יגן גם עלינו וכך נזכה בתקווה, באושר ובהגנה. הסיום תולה תקווה בבני האדם, ברצונם הטוב, במעשי החסד שלהם ובעזרה לזולת.


המטאפורה "מטבעות חסד" מחדדת את המסר הטוען כי אם בני אדם יעשו שימוש יומיומי במטבעות חסד כמו שהם עושים שימוש במטבעות כסף (המטאפורה בנויה על  דמיון צלילי בין כסף לחסד) יראה העולם טוב יותר ומלא ברחמים אנושיים. לא העושר (מטבעות כסף) נותן הגנה לאדם, אלא האושר (מטבעות חסד).
----
*[[ספרות|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בספרות]]


סיום השיר הוא אופטימי ומלא תקווה. אם נשתמש "במטבעות החסד האחרונות" - זאת ההזדמנות האחורנה להשתמש בהן - הן יגנו עלינו עכשיו ובעתיד, בניגוד לאל שלא רוצה ולא יכול להגן. אם נגרום אושר לאוהבים באמת, אושרם יגן גם עלינו וכך נזכה בתקווה, באושר ובהגנה. הסיום תולה תקווה בבני האדם, ברצונם הטוב, במעשי החסד שלהם ובעזרה לזולת.
[[קטגוריה:ספרות]]

תפריט ניווט