admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
←אני שומע משהו נופל / נתן זך
| שורה 46: | שורה 46: | ||
'''''אני שומע משהו נופל''''' | '''''אני שומע משהו נופל''''' | ||
זך אוהב מאוד ברבים משיריו להמיר סיטואציה שלמה או מסגרת הקשר כלשהי באוסף של פרטים "סתמיים" ופתוחים להבנות שונות, הוא אינו מספק כותרת שתצביע על טיב הסיטואציה וכן מחסיר פרטי מפתח של הסיטואציה, וכך מקשה על הקורא את הבנת הסיטואציה. בשיר נותרים פערים רבים שעל הקורא למלא. מילוי הפערים אצל זך קשה יותר מאשר אצל משוררים שקדמו לו, משום שהוא מספק פחות אלמנטים של התמונה המלאה, וגם אלה שהוא מספק – קשה לזהות בהם מיד את השלם שממנו נלקחו. בשיר שלפנינו הדבר בולט באופן מיוחד. השיר בנוי כקולאז' ( תמונה העשויה מעשה הדבקה של חלקים שונים ), העשוי משברי סיטואציות. קולאז' זה מעמיד עולם, הנדמה כאבסורדי, וקשה מאוד למצוא את הקשר בין שברי הסיטואציות, וכן קשה להבין, כאמור, את שברי הסיטואציות כשלעצמם. | |||
אנחנו ננסה, בכל זאת, על ידי צירוף של מכלול האלמנטים להבין הן את הסיטואציה והן את יחסו של הכותב אליה. | אנחנו ננסה, בכל זאת, על ידי צירוף של מכלול האלמנטים להבין הן את הסיטואציה והן את יחסו של הכותב אליה. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
הקיומית שאתה מתמודד הנער – למה זה קרה. מתוך כל הניסיונות להשיב על כך עולה – שאין תשובה. ובעיקר – אין נחמה. | הקיומית שאתה מתמודד הנער – למה זה קרה. מתוך כל הניסיונות להשיב על כך עולה – שאין תשובה. ובעיקר – אין נחמה. | ||
===מהי עמדת הדובר בשיר?=== | |||
אף על פי שזהו שיר לירי, שכן הוא עוסק במצוקה קיומית-אישית, אין הוא כתוב בגוף ראשון מפי דובר שהוא גיבורה של ההתרחשות או זה שמתייחס אליה, אלא יש פה מעין "מספר כל-יודע" המוסר בגוף שלישי את האינפורמציה. עמדתו של המוסר היא אפוא נייטרלית, לא מתערבת. הוא מגביל את עצמו למסירת דבריהן או מחשבותיהן של הדמויות המוזכרות בשיר, כלשונן, ללא כל פרשנות או הערכה מצדו. אבל בסיום ניכרת בכל זאת עמדה משתמעת של הדובר – מתוך התייחסות לעמדת הרוח הזוכר שלעולם, לעולם לא יהיה לנער מנחם. החזרה פעמיים על המלה "לעולם" יוצרת תחושה של הזדהות, אמפתיה, רחמים - כלפי הנער. נראה שפה אפוא טמונה עמדתו של הדובר כלפי הדברים. | אף על פי שזהו שיר לירי, שכן הוא עוסק במצוקה קיומית-אישית, אין הוא כתוב בגוף ראשון מפי דובר שהוא גיבורה של ההתרחשות או זה שמתייחס אליה, אלא יש פה מעין "מספר כל-יודע" המוסר בגוף שלישי את האינפורמציה. עמדתו של המוסר היא אפוא נייטרלית, לא מתערבת. הוא מגביל את עצמו למסירת דבריהן או מחשבותיהן של הדמויות המוזכרות בשיר, כלשונן, ללא כל פרשנות או הערכה מצדו. אבל בסיום ניכרת בכל זאת עמדה משתמעת של הדובר – מתוך התייחסות לעמדת הרוח הזוכר שלעולם, לעולם לא יהיה לנער מנחם. החזרה פעמיים על המלה "לעולם" יוצרת תחושה של הזדהות, אמפתיה, רחמים - כלפי הנער. נראה שפה אפוא טמונה עמדתו של הדובר כלפי הדברים. | ||
====על איזו תפיסה או התייחסות כלפי המציאות מעידה עמדה זאת?==== | |||
עמדה זו מעידה על התייחסות פסימית כלפי החיים וכלפי המציאות. אין צדק בעולם, דברים מתרחשים באופן שרירותי, בני אדם מוגבלים, חסרי אונים ביחס למה שקורה להם ואינם מסוגלים לשלוט באירועים, וכשקורה אסון שמשאיר אותנו מתוסכלים ומלאי שאלות – "למה?" – אין מי שישיב לנו עליהן, וגם אין מי שינחם אותנו, אין לנו נחמה. | עמדה זו מעידה על התייחסות פסימית כלפי החיים וכלפי המציאות. אין צדק בעולם, דברים מתרחשים באופן שרירותי, בני אדם מוגבלים, חסרי אונים ביחס למה שקורה להם ואינם מסוגלים לשלוט באירועים, וכשקורה אסון שמשאיר אותנו מתוסכלים ומלאי שאלות – "למה?" – אין מי שישיב לנו עליהן, וגם אין מי שינחם אותנו, אין לנו נחמה. | ||
הערה: תמונת עולמו הלירי של נתן זך היא פסימית מעיקרה בחלק הארי של שירתו. | הערה: תמונת עולמו הלירי של נתן זך היא פסימית מעיקרה בחלק הארי של שירתו. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
'''''אני שומע משהו נופל''''' | '''''אני שומע משהו נופל''''' | ||
====באיזו נימה כתובים הדברים?==== | |||
בשורה האחרונה – שולטת נימה של עצב. אבל ברוב חלקי השיר בולטת האירוניה, עד כדי הלעגה. אירוניה זו מאפקת את הפאתוס, גורמת למבוכה, מרחיקה את הקורא מן ההרגשה הטרגית שעולה מן השיר, מסירה מן הדברים העצובים והטרגיים של החיים כפי שהם באים לידי ביטוי בשיר את ההילה של הרצינות וההוד. ההרגשה הנוצרת בחשבון הסופי היא אמביוולנטית, שכן בשיר זה ( כמו בשירים רבים אחרים של זך ) יש ניגוד בין קטבים: עצב מול הלעגה, אמפתיה מול העדר אמפתיה, רגש מול רציונליות קרירה. | |||
====כיצד נוצרת האירוניה הזאת בפועל?==== | ====כיצד נוצרת האירוניה הזאת בפועל?==== | ||
האירוניה נוצרת באמצעות החדרת יסוד קומי לשיר. המתח הניגודי בין רצינות הנושא וההתייחסות הנרגשת אליו מצד אחד, ובין ההתייחסות הקומית – יוצרת אפקט אירוני. אפקט זה יוצר ניכור ( שהוא ההפך מהזדהות ). | האירוניה נוצרת באמצעות החדרת יסוד קומי לשיר. המתח הניגודי בין רצינות הנושא וההתייחסות הנרגשת אליו מצד אחד, ובין ההתייחסות הקומית – יוצרת אפקט אירוני. אפקט זה יוצר ניכור ( שהוא ההפך מהזדהות ). | ||
===היכן בשיר מוצאים יסוד קומי?=== | ====היכן בשיר מוצאים יסוד קומי?==== | ||
1. השיר פותח בהזכרת הרוח – הוא זה שאומר את הדברים: "אני שומע משהו נופל, אמר הרוח", ומסיים בבית האחרון – "ורק הרוח ששמט את התפוח". . . יש פה אלוזיה ( ארמז ) | 1. השיר פותח בהזכרת הרוח – הוא זה שאומר את הדברים: "אני שומע משהו נופל, אמר הרוח", ומסיים בבית האחרון – "ורק הרוח ששמט את התפוח". . . יש פה אלוזיה ( ארמז ) | ||
<code>לשיר ילדים ידוע: רוח, רוח, רוח, רוח, | <code>לשיר ילדים ידוע: רוח, רוח, רוח, רוח, | ||