ארה"ב בין מלחמות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
1919- משפט הקופים- מורה באחת ממדינות הדרום שלימד את התיאוריה של אבולציית האדם בניגוד לסיפור התנ"כי . המורה הועמד למשפט , נקנס ונאסר עליו להיות מורה.  
1919- משפט הקופים- מורה באחת ממדינות הדרום שלימד את התיאוריה של אבולציית האדם בניגוד לסיפור התנ"כי . המורה הועמד למשפט , נקנס ונאסר עליו להיות מורה.  


מדיניות בדלנית-  ארה"ב הכריזה שלא מעניין אותה כלום ממה שקורה מחוץ לארה"ב. לא עניין אותה על מלחמות ומאורעות בעולם אלא אם היא הרוויחה מזה באופן כלכלי.
מדיניות בדלנית-  ארה"ב הכריזה שלא מעניין אותה כלום ממה שקורה מחוץ לארה"ב. לא עניין אותה על מלחמות ומאורעות בעולם אלא אם היא הרוויחה מזה באופן כלכלי.
 
'''הגורמים לפרוץ המשבר'''
 
השפעת מלחמת העולם הראשונה- ארצות אירופה נפגעו מן המלחמה שהתרחשה על אדמתן. מצבן הכלכלי היה קשה, וכדי לעודד ולהגן על התוצרת מקומית הן הטילו מכסי מגן גבוהים. כתוצאה ממכסי המגן הגבוהים, ארה"ב לא יכלה למכור את תוצרתה לאירופה ולא יכלה להרחיב את השוק שלה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, ארה"ב הלוותה למדינות אירופה כספים רבים. אירופה לא יכלה להחזיר את כספי ההלוואה.
 
ייצור תעשייתי מהיר- היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים כתוצאה מהמעבר לשיטת פסי הייצור שייעלה את הייצור וכתוצאה מכך שהבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה. הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות. כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. סחורות ומוצרים לא נקנו, פסי היצור נאלצו להסגר ולהאט את הקצב כי לא היה מי שירכוש את הסחורה. בגלל מכסי המגן הגבוהים באירופה כל הסחורות נשארו בארה"ב ללא יכולת יצוא.
נוצר עודף היצע על הביקוש.
 
השקעות במניות ספקולטביות- הדרך הקלה והנוחה להרוויח כספים הייתה באמצעות מניות בבורסה. מליוני אמריקנים תלו את תקוותם הכלכלית בבורסה. הבנקים אפשרו מתן הלוואות והאמריקנים מיהרו להשקיע במניות שהיו האמצעי הקל ביותר להתעשרות. לא היה פיקוח על ניפוק המניות והבורסה בוול סטריט הפכה להיות בלון מנופח של הימורים ושערים ללא כל ביסוס כלכלי. ערכן אמיתי של המניות לא תאם את הערך שבו נסחרו.
אמריקאים שלקחו הלוואות מהבנקים כדי לקנות מניות בתקווה להתעשר, לא יכלו להחזיר את ההלוואות. הבנקים נקלעו למצב קשה כיוון שהרבה לא החזירו הלוואות.
 
חקלאות בלתי יציבה- בדומה לתעשיה, הממשלה עודדה את החקלאות. היה  גידול רב בייצור החקלאי הן בתוך ארה"ב והן מחוץ לארה"ב, גם בגלל הכנסת מכונות מודרניות לחקלאות. אולם מהר מאוד נוצר עודף ביצור והמחירים ירדו. חקלאים רבים התקשו לעמוד בחובות וסגרו משקים.
 
ריכוז ההון בידי מונופלסטים- מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם.
מונופולים הביאו להתמוטטות מפעלים קטנים שלא עמדו בתחרות עם המחירים של המפעלים הגדולים. לאחר התמוטטות המפעלים הקטנים, המפעלים הגדולים העלו מחירים, אך הציבור הפסיק לקנות.
בנוסף למונופולים, נוצרו קרטלים של מפעלים גדולים שהתאחדו במטרה למוטט את המפעלים הקנים. הקרטלים קבעו בניהם מחירי הפסד, בכל הם מוטטו את המפעלים הקטנים שלא עמדו בתחרות. כשהשוק היה כבר בשליטת הקרטלים, הם מעלים מחירים. עם עליית המחירים, הציבור הפסיק לקנות, דבר שגרם לנפילה.
 
היקף חוב פנימי עצום- מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה.
 
אי התערבות של הממשל הפדראלי (המרכזי)- בשנות העשרים האמריקאים האמינו בכלכלה חופשית (ליברלית). הממשלה לא התערבה בחיי האזרחים ולכן גם לא פיקחה על המניות, על עודפי הייצור בחקלאות ובתעשייה, שהם הגורמים שהביאו למשבר.
 
'''גילויי המשבר הכלכלי'''
 
ביום חמישי, ה- 24 באוקטובר 1929 נפלה הבורסה בארה"ב והביאה להתמטטותה של ארה"ב . בעקבות נפילת הבורסה נכנס המשק האמריקני למיתון ענק שפגע בכל שכבות האוכלוסיה והתחולל משבר כלכלי חסר תקדים מבחינת היקפו, משכו והשפעתו. המשבר הכלכלי העמיד למבחן את החברה האמריקאית ואת ערכיה והשלכותיו חרגו בהרבה מעבר לגבולות ארה"ב.
 
<u>בתחום הכלכלי</u><BR>
1. החל שפל מחזורי שהלך וגדל, הקטנת הביקושים גררה צמצום ייצור ופיטורי פועלים, פיטורי העובדים גרמו לצימצום כוח הקנייה שגרר הקטנת הביקוש ולפיטורים נוספים. מס' המובטלים הגיע ב- 1932 ל- 13 מליון. כלומר 25% מכוח העבודה היה מובטל. יתרה מזאת, כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה .
 
2. לאזרחי ארה"ב התברר כי המניות שבהן הושקע כספם לא נושאות רווחים וכי הן מאבדות מערכן. הרצון להפטר מהמניות גרם לריצה אל הבורסה. מליונים הפכו לחסרי פרוטה בן לילה, ורבים התאבדו. הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי להוציא את חסכונותיהם אלא שהבנקים נסגרו.
 
<u>בתחום החברתי </u>
 
1 אבטלה- . התמוטטות המער' הבנקאית והעסקית הביאה לאבטלה  כבדה ומליוני אזרחים איבדו לא רק את מקום עבודתם אלא גם את חסכונותיהם והושלכו לרחובות כי לא יכלו לעמוד בשכר הדירה. מליונים עמדו על סף רעב ומשפחות רבות נהרסו.
2. אמריקאים רבים החלו לנדוד מחוף אל חוף במטרה לנסות ולמצוא פרנסה. אמריקאים רבים הפכו למחוסרי בית ועברו להתגורר בשכונות אוהלים שהוקמו בשולי הערים. אזורים אלה כונו "ערי הובר" ע"ש נשיא ארה"ב בזמן המשבר הובר.
3.חיי המשפחה-  המשבר השפיע עמוקות על חיי המשפחה -  משפחות רבות נהרסו, נשים נאלצו לצאת לעבודות נקיון וילדים היו צריכים לעזור לפרנסת המשפחה בעבודות כמו צחצוח נעליים וחלוקת עיתונים, ועתידם של הצעירים נראה עגום.
 
נוצרה תחושה של חוסר שליטה בגורל, ייאוש, פחד מן המחר, הסתגרות ובושה. זאת לעומת תחושת הביטחון והשפע של שנות העשרים.
 
<u>בתחום הפוליטי</u>
 
1. בשנים הראשונות 1929-1932 התחזקו התנועות הקומונסטיות והסוציאלסטיות שניצלו את המשבר כדי לפתוח בתעמולה אנטי קפיטלסטית והאשימו את הממשל והנשיא הובר במשבר החמור.
 
 
2. בבחירות של 1932 עלה רוזוולט- נציג הדמוקרטיים לשלטון ברוב של 9 מליון קולות.
ב- 1932 איבדה המפלגה הרפובלקנית את הרוב שהיה לה במוסדות הממשל בסנאט ובקונגרס והמפלגה הדמוקרטית הצליחה להתחזק ולהחזיק ברסן השלטון גם לאחר מותו של רוזוולט.
המשבר הכלכלי הביא לעירעור הערכים האמריקאים שעד אז חששו מן הסוציאליזם ותמכו בקפיטליזם ובכלכלה החופשית.
 
נסיונותיו של הובר להתמודדות עם המשבר:
 
הובר היה מהמפלגה הרפובליקנית שייצגה את השמרנים. השמרנים תמיד האמינו באי התערבות של הממשלה ובצורך לתת לכוחות השוק לעשות את השלהם.
 
1. הסכם עם אנשי עסקים- מיד לאחר התמוטטות הבורסה כינס הובר אנשי עסקים ונציגי פועלים ושכנע אותם להגיע להסכם לפעול להמשכת הייצור ולהמנע מתביעות שכר.
מכיוון שההסכם התבסס בעיקר על רצונם הטוב של אנשי העסקים ולא הייתה אפשרות לאכוף אותו הוא נועד מראש לכישלון.
 
2.עבודות ציבוריות-  הנשיא היקצה כספים לעבודות ציבוריות שנועדו להעסקת מובטלים אך כספים אלו היו מוגבלים מאוד, מפני שהנשיא חשש שיגרמו לאינפלציה.
 
3.  חקיקה בחקלאות- הובר יזם חקיקה שנועדה לסיע לחקלאים אך החקיקה לא נקטה באמצעים לצמצום הייצור ולפיכך לא הייתה לה משמעות מעשית.
 
4.העלת מכסות המגן-  הובר החליט להעלות את מכסות המגן על סחורות שמיובאות מחו"ל מתוך כוונה לעודד את השוק האמריקני , אך התוצאות היו הפוכות: מדינות אירופה הגדילו אף הן את מכסות המגן שלהם והגבילו את הייצור האמריקני.
 
מדוע נכשל הובר :
 
'''כשלונו של הובר נבע משלוש סיבות עיקריות:'''
 
1. חוסר הכוונה ואי  מתן סיוע ממשלתי- הובר האמין ביכולת העם האמריקאי לפעול באופן אישי עצמאי ולא מתוך הכוונה ממשלתית לאומית. בכך הוא טעה, שכן הממשל המקומי וארגונים פרטיים לא יכלו לעמוד בנטל הכספי. כך למשל תוכנית הסעד נשענה על הממשל המקומי ולא יכלה לשלם את תשלומי הסעד לנזקקים.
 
2. קיצוץ תקציבי- הובר לא התמיד בפעולות יזומות מטעם הממשל הפדרלי, מחשש לאינפלציה. הקיצוץ בהוצאות תרם להמשך האבטלה ולהחרפה נוספת במשבר. משבר האמון העמיק בקרב העם שתלה בנשיא את תקוותיו.
 
3. האשליה כי המשבר הוא זמני- הובר האמין שהמשבר הוא תופעה זמנית חולפת , ובסופו של דבר השיטה הליברלית בכלכלה תנצח והעוצמה הכלכלית של ארה"ב תחזור לכפי שהייתה.
 
*'''ניו דיל'''
 
רוזוולט נבחר ברוב קולות ב1932 כשנחל נצחון סוחף מול המפלגה הרפובלקנית . רוזוולט כינס עם הבחרו צוות מיוחד שנקרא "טרסט המוחות" , צוות זה כלל פרופסורים מהאוניברסיטאות . רוזוולט הגיע אתם למסקנה שהתפיסה הישנה של קפיטליזם חופשי כבר לא מתאימה לתקופה , ושדווקא התערבות ישירה של הממשלה בכלכלה היא הפתרון.
עקרונות תוכנית הניו דיל (המערך החדש) של רוזוולט:
סעד- מתן הלוואות , תמיכה בנזקקים. כוונתו של רוזוולט הייתה להעניק סעד כלכלי וכספי לכל אלו שהיו על סף רעב או מנושלים וחסרי בית.
 
שיקום- תוכנית הבראה לאומית בתחומי כלכלה שונים: תעשייה, חקלאות , בנייה ועוד. תוכנית השיקום התבססה על שורה של חוקים חדשים שנועדו לחדש את הייצור והתפוקה מצד אחד ולהעלות את השכר לעובדים מצד שני. עקרון השיקום נועד להחזיר לעם האמריקני את אמונו בממשל.
 
רפורמה- רוזוולט שאף לתקן חוקים במסחר ובכלכלה שלא התאימו לרוח התקופה, והכניס חידושים ותיקונים ביניהם חוק הביטוח הלאומי, שכר מינימום קצבת לידה, זקנה נכות ואבטלה.
עמק טנסי- בעמק טנסי, אזור חקלאי נכשל ולמוד אסונות טבע החליט להתערב הממשל ע"י הקמת רשות שתהווה למעשה יחידה כלכלית ממשלתית . עם הקמתה של רשות עמק טנסי נבנו סכרים ותעלות השקיה והוקמו פרוייקטים לשיפור איכות הקרקע. כמו כן, נבנו תחנות כוח שסיפקו חשמל לתושבים במקום.
 
במגזר החקלאי- נעשתה פעילות נרחבת של חקיקה שנועדה לצמצם את היקף היבולים . הממשלה שילמה לחקלאים כדי שלא יעבדו את אדמותיהם וכדי שישמידו תוצרת במטרה לשמור על מחירים סבירים. הציבור נדהם לנוכח בקשת הממשלה לשרוף יבולים ולשחוט בהמות בעוד שאלפים רעבים ללחם.
 
עבודות ציבוריות-  הממשלה הוציאה סכומי ענק על בנייה ממשלתית. כך שופצו או נבנו כ- 40 אלף בתי ספר וכ- 1000 שדות תעופה , וכמליון ק"מ כבישים נסללו. הושקעו גם כספים בהעסקת אנשי רוח, אומנים, סופרים שחקנים ואומנים. בנייני ציבור קושטו בפסליהם של אומנים וציירים , וישובים רחוקים זכו לביקוריהם של תזמורות ולהקות.
 
'''לסיכום'''- רוזוולט נטש את התפיסה הקפיטלסטית של המאה ה- 19 וקיבל החלטה על פיה צריך הממשל האמריקני ליטול אחריות לפעילות כלכלית.
 
מה הצליח רוזוולט להשיג דרך תוכנית הניו דיל .
 
בלימה- בלימת המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ב1929 החל סוף סוף להעלם.
 
סעד- נחקקו חוקי סעד ורווחה רבים שסייעו לעובדים ומובטלים. כך למשל נחקק חוק ביטוח לאומי שהגן על חלשים וקשישים, וחוק ואגנר שחייב את המעבידים לשאת ולתת עם העובדים בענייני שכר.
 
דמוקרטיה- הדמוקרטיה האמריקנית ניצחה, שלא כמו מדינות אירופה כמו איטליה וגרמניה שנסחפו עם משטרים פשיסטיים. ארה"ב הצליחה להתגבר על המשבר בכוחות עצמה באופן דמוקרטי וחוקי.
 
כבוד ואמון- החזרת הכבוד והאמון שרחשו האזרחים לממשל. הדבר בא לידי ביטוי באמון בבנקים , בפיתוח מפעלים בהקמת תעשיות חדשות ועוד.
 
צמיחה- חודשה הצמיחה הכלכלית תעשייתית וחקלאית.
 
===='''הביקורת על הניו דיל'''====
 
1. לא נפתרה בעיית האבטלה- ממדי האבטלה ירדו, אך רק בשיעורים נמוכים. ב 1938 היו בארה"ב 10 מליון מובטלים וב 1939 פחת מספרם ל 9 מליון.
 
2. סטיה מהקפיטלזם- הנהגת סעד חברתי פירושה התערבות הממשל בחיי הכלכלה והחברה הוא  דבר המסכן את אופייה הליברלי והחופשי של הכלכלה האמריקאית. רבים מהתעשיינים ובעלי ההון בארה"ב טענו שרוזוולט סטה מעקרונות הכלכלה החופשית.
 
3. תוכנית מצומצמת ומוגבלת- גם בקרב חוגי השמאל , הסוציאלסטים והקומוניסטים נשמעו טענות נגד תוכנית הניו דיל שלא הקיפה את כל ארה"ב. הבעיות הכלכליות והמצוקות החברתיות המשיכו גם לאחר 1938 דבר שהעיד על הזנחת רעיון מתן הסעד לשכבות החלשות.